חדשות ופעילות

המפטמים מול אנונימוס

כתבה ארוכה מאת אבינדב ויתקון, "שיר געגועים" (מקור ראשון, 4.5.2007) מנסה לשרטט במקביל דיוקן של מפטמי אווזים ושל פעילי אנונימוס. המפטמים, לצד תלונותיהם על הממשלה, מציגים טענות שקריות (כגון הטענות בדבר שיטת פיטום משופרת, או היעדר סבל באווזים מפוטמים) או משמיטים פרטים קריטיים (כגון שנות ההסתגלות שניתנו להם להסבת מקצוע). הם גם חושפים את התעלמותם מהחוק ומפסיקת בג"ץ שאסרה את הפיטום; למשל, אחד המרואיינים, שמתלונן על החובות שהוא נתון בהם, השקיע כסף רב בלול האווזים זמן רב לאחר הינתן פסק-הדין.

הכתבה כוללת ראיונות ארוכים עם פעילי אנונימוס. למשל, על ארז קצב מסופר: "אל המפטמות הלא חוקיות, שממשיכות במעשיהן למרות צווי הסגירה והתביעות, הוא מגיע לעתים באמצע הלילה. לדבריו, חלקן כוסו ביריעות ברזנט או הוקפו בכלבי תקיפה שמונעים אפילו ירידה מהרכב לצורך צילום. 'הייתי אצל אחד המפטמים לפני כמה חודשים, והוא אמר לי שהוא סוגר ופותח פנצ'רייה. לפני כמה שבועות הוקם אצלו מבצר.'"

חלופה במכללת תל חי

בהודעה שהופצה בפורום לזכויות בעלי-חיים בתפוז על-ידי תא מגמה ירוקה במכללת תל חי, נמסר כי לאחר שנתיים של קמפיין נגד ניתוח בעלי-חיים במסגרת הלימודים במכללה, בריכוזה של הילה להב, הפכה המכללה באופן תקדימי בישראל למוסד אקדמי המספק רשמית חלופה לניתוח בעל-חיים. בפגישה שנערכה ב-29.4.2007 בין להב לראש המעבדה בקורס "מתא לאורגניזם", ד"ר קארן ג'קסון, סוכם שבשנה הבאה ניתן יהיה לבצע ניתוחים וירטואליים במחשב או התבוננות בפרפראנטים (חיות מתות ומשומרות) כחלופה לכל ניתוח במעבדה. בתחילת כל קורס תוצג אפשרות הבחירה בפני הסטודנטים.

בשנים האחרונות, בעקבות מחאת הסטודנטים, צמצמה המכללה את היקף הניסויים בחיות. בוטלה נתיחת יונה, בוטלה החובה להשתתף בקורס הכולל ניסוי בחיות ונרכשו צפרדע דיגיטלית ולאחרונה גם חולדה דיגיטלית.

חזירי בר

לאחר שב-2.5.2007 הודיעה עיריית חיפה כי היא מתכננת עם רשות הטבע והגנים הרג חזירי בר בחיפה החל ב-11 במאי, הגישה עמותת תנו לחיות לחיות בקשה לצו-מניעה זמני. השופט רניאל קבע דיון בעניין בבית-משפט השלום בחיפה ביום הירי המתוכנן, ובעקבות זאת ביקשה הרשות לדחות את הדיון בשבועיים והתחייבה שלא לתת היתרים לירי עד אז; ההיתרים שניתנו – בטלים.

יום לאחר ההודעה על ההשמדה הצפויה הופיעה בעיתונות ידיעה, שלפיה רכשה רשות הטבע והגנים מאות מנות של "אדיר", חומר העשוי מתמצית פלפל חריף, שמרחיק מגידולי השדה חיות בר כגון חזירים, צבאים, תנים, ארנבות, דורבנים ונברנים שונים. את התכשיר מפזרים על שתילים, והוא מרחיק את חיות הבר לזמן ממושך מהשטח המטופל, כי הן זוכרות את התחושה הרעה ומדירות את רגליהן מהשטח. החומר אינו פוגע בחיה ומהווה חלופה לרעלים. לא נמסר אם החומר נוסה או עתיד להיות בשימוש בחיפה.

מקורות

"עמותת 'תנו לחיות לחיות' מנעה ירי בחזירי בר בסוף השבוע בחיפה" (הודעה לעיתונות), תנו לחיות לחיות, 11.5.2007.

"שורף לו בפה", nrg מעריב, 6.5.2007.

גיא גרימלנד, "פיתוח של סטארט אפ ישראלי: פלפל חריף להרחקת חיות בר באופן הומני", TheMarker הארץ, 3.5.2007.

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

הארץ שפעת העופות. בכתבה "העופות הומתו אחד-אחד" (הארץ, 10.5.2007, עמ' ב3) מסקרים עמירם כהן ויובל אזולאי את דו"ח מבקר המדינה 57ב, על רקע מגפת שפעת העופות שהובילה להרג 1,280,000 עופות בחודש מרץ 2006. מן הביקורת על ההזנחה עולה אחריות משרד החקלאות לעינוי עופות בקנה-מידה המוני. בקרוב נביא ציטוטים נרחבים מהדו"ח עצמו.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב וטרינרים רשותיים. בכתבה "הרשימה עוד ארוכה" (8.5.2007) מזכירה בילי פרנקל שבית-המשפט אסר על ד"ר אמנון אור, הווטרינר העירוני של טבריה, להתקרב למכלאות העירוניות ולהמית חתולים למשך 90 יום. יומיים קודם לכן הוחלט פה אחד במועצת העיר טבריה על פיטוריו. הכתבה חושפת את אחד העדים שזומנו לאחרונה למשטרה לתת עדות, יוסי מזרחי, שעבד במכלאות העירוניות כלוכד כלבים וככלבן. "בין השאר, הוא מספר על כלב, שגסס ומת בייסורים, לאחר שנדרס והובא למכלאה באישון לילה, אך הושאר שותת דם וללא טיפול עד לבוקר. מזרחי מספר שאור במקרים רבים התאכזר לכלבים, הכה אותם טרם שהמית אותם ולא בדק שהם הומתו כמו שצריך טרם שהשליך אותם לתא הדחס, שמשמש את המכלאה העירונית על-מנת להיפטר מגופות הכלבים." מזרחי הגיש תלונה נגד אור לפני כשלוש שנים, אבל "היא נסגרה מחוסר עניין לציבור." פרנקל מזכירה את החשדות לעבירות של וטרינרים רשותיים נוספים, שטיפול המשטרה בעניינם הוקפא תחת לחצי משרד החקלאות: ד"ר עמוס ברזילי ממטה יהודה, ד"ר קרן אפרים ממטה בנימין, ד"ר ישראל גלס מרעננה, ד"ר יפים טובים, וטרינר ממשלתי, וכן ד"ר שרגא אוקונובסקי, הווטרינר הרשותי של שומרון.

עצומה לעצירת הווטרינרים המתעללים

ynet סוסים ושיקום עבריינים. בכתבה "סוחרי האלטע-זאכען נלחמים על הסוס והעגלה" (10.5.2007) מספר אבי כהן על הפגנת 15 סוחרי אלטע-זאכען במחאה על הכוונה לאסור בחוק את השימוש בסוס הרתום לעגלה להובלת סחורות ברחבי תל-אביב. מסתבר, שסוחרים אינם מחליפים את הסוס בטנדר כי רשיון הנהיגה שלהם נשלל – ולמרות זאת עדיין מתירים להם להחזיק סוס.

nrg מעריב הורגים בצה"ל. בכתבה "הם יורים גם בכלבים" (6.5.2007) מציגה בילי פרנקל את בעיית החיות בבסיסי צה"ל – כלבים ולעתים חתולים וחמורים. טוענים שהחיות ננטשות בבסיסים במתכוון. לחיילים אסור להתקרב אליהן או להאכילן, והן גוועות לאטן או מתות מהרעלה או מירי. חיות שנפצעו מירי נמלטות מדממות, וגורים של כלבות שנורו מתים מצמא ומרעב. בצבא מאשימים את חוקי המדינה שמקשים על הטיפול בבעיה, והצהירו שישמחו לשתף פעולה עם עמותות להוצאת החיות מהבסיסים.

נענע (כסף פלוס) הטסת חיות לחו"ל. בכתבה "מיצי חייב לעוף" (4.5.2007) מספקת יעל ניסקי מדריך מפורט להטסת חיות מישראל לחו"ל: באילו תנאים תשהה החיה במהלך הטיסה, מהו ההבדל בין חברות תעופה שונות ובין מדינות יעד שונות, אילו בדיקות ואישורים יש להכין מראש, אילו מינים וגזעים מותר להטיס, ועוד.

הארץ TheMarker הרעלה. בידיעה "בארה"ב בודקים אם מזון המיועד לבני אדם נפגע מהרעלת מזון של בעלי החיים במדינה" (25.4.2007) מדווחת הדר תדמור על הגילוי בארצות-הברית, שאלפי חזירים הוזנו במזון המורעל במלמין, הכימיקל שגרם להרעלת חתולים וכלבים בארצות-הברית ובקנדה.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב פחות ניסויים. בידיעה "פפסי מתקפלת" (10.5.2007) מדווחת סוכנות רויטרס שחברת פפסיקו הודיעה ב-9.5.2007 שלא תתמוך יותר בניסויים בבעלי-חיים. החברה מימנה מחקר שבו הודבקו עכברים בווירוס נשימתי ואולצו לרוץ על הליכון במשך שלושה ימים, וניסוי שבו הושתלו בעכברים גידולי ערמונית סרטניים אנושיים וכן דגימות טסטוסטרון. הפסקת הניסויים הוכרזה בעקבות קשר עם PETA.

העיר טרור נגד פעילים. בכתבה "יום ניסויים – 30 פעילים למען בעלי חיים נעצרו בחו"ל" (11.5.2007, עמ' 28) מדווחת נטע אחיטוב על הפגנה מול שגרירות בריטניה בישראל בעקבות מעצר של 30 פעילי זכויות בעלי-חיים בבריטניה ובארצות-הברית, שלושה ימים קודם לכן. פעילי הארגון SHAC שנעצרו הואשמו בפעילות "טרור", למרות שפעילותם נחשבת חוקית בהקשרים אחרים (חסימת מרכזית הטלפון, משלוח פקסים שחורים, הצפה בדואלים וכד'). חברת הנטינגדון, שנגדה פעלו, ביצעה באופן שיטתי עבירות חמורות אולם לא ננקטו פעולות משמעותיות נגדה. למידע נוסף: 1, 2.

צבי-ים. ארבעה צבי-ים חומים פצועים, שוקמו בחודשים האחרונים במרכז הארצי להצלת צבי-ים של רשות הטבע והגנים. ב-7.5.207 שוחררו הצבים בים. שלושת מיני צב-הים בים התיכון נמצאים על סף הכחדה עקב פעילות אנושית, ובראשה הדיג. הגורמים העיקריים לפגיעה: קרסי חכות, רשתות, לכידה כ"שלל לוואי" של דייגים, שקיות ניילון, זפת, אופנועי ים וסירות.

מקורות

ארבל לוי, "חוזרים הביתה ארבעה", nrg מעריב, 8.5.2007. 

ארז ארליכמן, "בצעדי צב", ynet, 8.5.2007.

הארץ הדברה ביולוגית. בכתבה "האם התנשמת תהפוך לסמל השלום?" (6.5.2007, עמ' א16) מתאר אלי אשכנזי את פרויקט קינון התנשמות המשותף לירדן, לרשות הפלסטינית ולישראל, בחסות יפנית.

וואלה! סחר בחיות בר (1). בכתבה "האינטרנט מאיים על חיות הבר" (5.5.2007) מדווחת סוכנות רויטרס שהיקף הסחר הבלתי חוקי באברי חיות בר כגון חטי פילים, עלה באופן דרסטי בגלל הסחר דרך אתרי מכירות פומביות, ובראשם eBay. במדינות שבהן פנו פעילים לאתרי המכירות הפומביות בעניין, ירד היצע השנהב ב-98%.

nrg מעריב סחר בחיות בר (2).  בכתבה "ג'ונגל של פושעים" (6.5.2007) מציגה סוכנות רויטרס הערכה שלפיה 38 מיליון חיות נחטפות מהטבע מדי שנה ורק שליש מהן שורדות בחיים ונמכרות. ב-2005 הוחרמו כ-50 אלף חיות לכודות מיערות הגשם של ברזיל – עלייה של 300% תוך חמש שנים. חצי מהחיות נשלחות לאירופה ולארצות-הברית.

למידע על הסחר בעופות בר

הארץ (גלריה) ספרים ירוקים. בכתבה "אין להם מקום כבר בארץ הבטון" (7.5.2007, עמ' ד2) מגיש צפריר רינת סקירה של ארון הספרים הסביבתי בישראל, בדגש על ספרים חדשים וחדשים למדי. לסקירת ארון הספרים החייתי

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

תזונה בעיתונות הישראלית

ynet טופו. בטור "גבינה בכאילו" (9.5.2007) מציעה פיליס גלזר שני מתכוני טופו "בדרך כלל לא מזהים שלא מדובר בגבינה", וכן גראנולה ללא סוכר.

מוסף הארץ פירות טרופיים. בכתבה "7 שעות בגן עדן" (11.5.2007) עורכים רונית ורד ואייל טואג סיור לטעימת פירות אקזוטיים בבוסתן הכרמל ובבוסתן לבונה.

דרושים מצהירים לתביעה ייצוגית

הבקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם בגין הטעיית הצרכנים לגבי נוכחות ביצים במוצר "מיונס" נמצאת בהמתנה לתשובת אסם. דרושים מצהירים מגיל 7 ומעלה, שמרגישים נפגעים ומעוניינים לדרוש פיצויים. לא מדובר בהצטרפות לתביעה אלא בחיזוקה, אולם יש סיכוי שגם המצהירים יזכו לפיצוי. המצהירים מתבקשים לשלוח שם ומספר טלפון למנשה.

ידיעה בנושא פרסמנו ב-19.2.2007.

בכתבה "טעות גורלית: הטבעונים אכלו ביצים בעל כורחם" (העיר, 11.5.2007, עמ' 34) מדווחת נטע אחיטוב על התביעה.

לתגובות: העיר ת.ד. 20565, תל-אביב 61204. פקס: 03-5634663 דואל: ha-ir@haaretz.co.il

פעילויות בעמק הטל

עמק הטל – מרכז לקהילה, לאקולוגיה ולאמנות, בשכונת רחובות ההולנדית – מקיים סדנאות טבעונות בנות שלוש-ארבע שעות, במחיר 80 שקלים. יש להירשם מראש. טלפון: 08-9492380 דואל: emek@123emilio.com. פרטים נוספים באתר. לוח הפעילויות:

17.5, 17:00, שבועות של סויה וטופו
29.5, 17:00, ארוחה טבעונית

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30

פיטום אווזים כמו פורנוגרפיה לילדים
תשובת המדינה לעתירת המפטמים, אפריל 2007

רוצים עוד כסף

קבוצת מפטמי אווזים לשעבר הגישה לאחרונה עתירה נגד מדינת ישראל, בניסיון לגבות מהמדינה פיצויים על סגירת ענף הפיטום, בנוסף לסיוע שכבר קיבלו. לכאורה מדובר בעניין חקלאי וכלכלי, שאינו רלוונטי עוד לזכויות בעלי-חיים. אולם בתשובת המדינה לבית-המשפט (באמצעות אבי ליכט, סגן בכיר לפרקליט המדינה) נכתבו מספר הצהרות הנושאות השלכות על כל ניסיון עתידי לחדש את הלגיטימציה של הפיטום. 

הפסקת הפיטום והעבריינים

בתשובת המדינה מסוכם מצב הפיטום כיום (סעיף 45):

בהתאם לפסק הדין [של בג"ץ, 11.8.2003]הופסק הליך פיטום האווזים בישראל. עם זאת, על פי המידע שבידי המשיב [משרד החקלאות] נמשך פיטום בלתי חוקי במספר קטן של משקים. המשיב פועל למיגור התופעה כולל באמצעות הגשת כתבי אישום.

עד כה הוגשו שלושה כתבי אישום נגד ארבעה מגדלים וכתב אישום נוסף נמצא בהכנה.

עוד סוקרת תשובת המדינה את מענק הסיוע (לא פיצוי) הנדיב שהוחלט לתת למפטמים, בסכום העשוי להגיע עד 22 מיליון ₪, תוך הזכרת צעד שננקט נגד העבריינים (סעיף 53):

על פי הנתונים שבידי המשיב, 73 חקלאים הוגדרו כזכאים על פי התנאים שנקבעו בהחלטה הממשלה. שניים מהמגדלים חזרו לגדל אווזים ואחד אף חזר לפטמם, ולכן נשללה זכאותם של השלושה.

מבין 73 הזכאים 63 זכאים קיבלו דמי הסתגלות למשך שמונה חדשים. שמונה מבין מקבלי דמי ההסתגלות קיבלו דמי הסתגלות למשך ארבעה חדשים נוספים. הסכום ששולם כדמי הסתגלות עומד על כ-3.2 מליון ₪.

אין פיצוי על צער בעלי-חיים

כמה סעיפים שעניינם הפרכת הטענה שהמדינה חייבת לפצות את המפטמים, כוללים השלכות ברורות על פעילויות חקלאיות נוספות. המדינה מתנערת ממתן פיצויים למתעללים בבעלי-חיים – במקרה שתקנות צער בעלי-חיים יגרמו בעתיד הפסד כספי לחקלאים אחרים. תקנות צער בעלי-חיים מוצגות בתור "החלטות המשרתות אינטרסים חשובים לטובת כללי אזרחי המדינה" (סעיף 73):

פעולות רבות של רשויות המדינה, ובכלל זה פסיקות בתי המשפט, מביאות לתוצאה, המשפיעה על קניינם של אזרחי המדינה ותושביה, ומגבילה את יכולת ההשתכרות שלהם. מדובר בהחלטות המשרתות אינטרסים חשובים לטובת כלל אזרחי המדינה.

לדוגמא, הוראה בדבר פתיחת שוק מונופוליסטי לתחרות מקשה על הפעילים הקיימים בשוק, עלולה לפגוע בקניינם ולהגביל את חופש עיסוקם. אף החלטה על הסרת מכסים ומסים על תוצרת מיובאת לטובת כלל אזרחי המדינה עלולה לפגוע ביצרנים המקומיים, ולעתים אף למנוע מהם להמשיך בעיסוקם. [...]

לעתים דורשות הרשויות את התאמת העסק להוראות חדשות בתחומים כמו כיבוי אש ובריאות הציבור, וזאת לאחר מתן רישיון העסק. הטמעת השינויים הללו דורשת הוצאה כספית. אין לקבל כי כל שינוי מעין זה יצריך פיצוי מלא מצדה של המדינה.
נעיר בהקשר זה כי אף מכוח החוק [חוק צער בעלי-חיים] עצמו פורסמו בשנת 2006 תקנות הנוגעות לטיפול בבעלי חיים. מדובר בתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו-2006 ותקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס"ו-2006. תקנות אלה מטילות על העוסקים בתחום החקלאות הוראות שיישומן כרוך בהוצאות לא מבוטלות. גם במקרה אין זה סביר לדרוש כי המדינה היא שתידרש לממן את המהלך, וזאת כתנאי לביצועו.

 

כמו סמים, זיהום, פורנוגרפיה...

כאן מגיעה תשובת המדינה לשיא: ההשוואה העקרונית בין פיטום האווזים לפעילויות הפליליות שנחשבות בעיני כל כמתועבות ביותר (סעיפים 74-5):

אולם בכך לא די. לעתים רשויות השלטון מגיעות למסקנה כי פעילות מסוימת פוגעת באינטרסים חשובים או בזכויות של אחרים. מדובר על נושאים כמו בריאות הציבור ובטחונו אך גם אינטרסים חשובים אחרים. לכן נדרשת הפסקה או הגבלה של הפעילות הפוגעת.

הדבר יכול להיעשות בדבר חקיקה, הוראת מינהל וגם בפסק דין, כפי שאירע במקרה שלפנינו.

ניתן למנות דוגמאות רבות כמו סיווג חומר נוסף כסם מסוכן על ידי הוספת הסם בתוספת לפקודת הסמים המסוכנים [...]; הגבלת מכירת משקאות חריפים לבני נוער; איסור על שימוש בחומרים מסוימים המזהמים את הקרקע ואת האוויר או הטלת חובות על בעלי מפעלים במטרה לנטרל את הסיכון מחומרים אלה; איסור או הגבלה של שיווק פורנוגרפיה לילדים; הגדרת משחק מסוים כמשחק אסור על סעיף 224 לחוק העונשין [...] וכו'.

 

התוצאה של כל אלה היא הטלת מגבלה או איסור על עיסוק ופגיעה בקניין. אין לקבל כי כל פעולה מעין זו מקימה זכות פיצוי, ומכל שכן פיצוי מלא לבעל מועדון ההימורים, המחזיק בסם, מזהם הקרקע או משווק הסיגריות.

פיצוי לפוגע באינטרס חברתי אינו ראוי, ולעתים הוא עלול ליצירת "אפקט מקפיא", על דרך הרתעת יתר שימנע את הפסקת הפעילות הפוגענית.

מקור

בג"צ 2106/07: חי בנימיני ואח' נ' שר החקלאות, תגובה מקדמית מטעם המשיב, 25.4.2007. 

בעיתונות

עמירם כהן, "המדינה לבג"ץ: דין פיטום אווזים כדין שיווק פורנוגרפיה לילדים", TheMarker (הארץ), 9.5.2007, עמ' 16.

---

תאגיד תחת לחצים
רפורמת "רווחת בעלי-החיים" של מקדונלד'ס, כתבה ראשונה

ב-30.8.2000 הכריזה רשת מסעדות המזון המהיר הגדולה בעולם, מקדונלד'ס, על שורה של דרישות מספקי הבשר והביצים שלה. ההנחיות להפחתת סבלן של החיות ומנגנון הפיקוח על הציות להנחיות, הפכו את תאגיד המסעדות לחלוץ היסטורי בתחום זה. אריאל צבל פותח בתיאור המאבקים הציבוריים שהובילו לרפורמות, במסגרת סדרת כתבות על רפורמות מקדונלד'ס.

רפורמות בפרופורציה
להנהלת מקדונלד’ס יש הישגים חלוציים לטובת בעלי-חיים, שאינם תוצאה פשוטה של לחצים: החברה הייתה יכולה לעמוד במחאה אינטנסיבית יותר מזו שהופעלה נגדה – אילו בכך חפצה ההנהלה. אולם נדרשות הסתייגויות נחרצות מהערכה למקדונלד'ס למרות יוזמותיה החיוביות:

1. רפורמות "רווחת בעלי-חיים" בכללן מתמקדות בסך הכל בצמצום של כמה מהפרקטיקות האלימות הקיצוניות ביותר. הניצול, הסבל וההתעלמות מצרכי החיות יימשכו, ברובם הגדול, אפילו ברפורמת רווחה מקיפה הרבה יותר מזו של מקדונלד’ס.
2. מקדונלד’ס גרמה וממשיכה לגרום לחיות הרבה יותר נזק מתועלת. התאגיד הוא אחד מקנייני הבשר הגדולים בעולם ולכן הוא אחראי ישיר לפגיעה בחיות בהיקף אדיר. בנוסף לכך, הוא אחראי לעידוד אפקטיבי ביותר של צריכת בשר (כפי שהראו אריק שלוסר וצ'ארלס ווילסון בספר "פאסט פוד") ולהגברת התיעוש של חקלאות בעלי-החיים.
3. יש להתייחס לחלק מהרפורמות של מקדונלד’ס כאילו הן קיימות על הנייר בלבד – כל עוד לא הוכח אחרת. החברה אינה מוסרת לציבור – ולעתים אין באפשרותה למסור – נתונים המוכיחים שהספקים פועלים לפי הנחיות החברה. זאת משום שחלק משמעותי מאכיפת כללי הרווחה שלה נערך באמצעות מבדקים נדירים עם התראה מראש – שאמינותם מוטלת בספק גדול.

ספירה: מגעים ידידותיים ללא תוצאות

הפילוסוף פיטר סינגר, שחיבר ביוגרפיה על הפעיל הגדול לזכויות בעלי-חיים, הנרי ספירה (Spira, 1927-1998 בתמונה), מתאר את צעדי מקדונלד’ס הראשונים בתחום רווחת בעלי-חיים. שנים לאחר שספירה רכש לעצמו שם כמנהל קמפיינים מצליחים להגנת בעלי-חיים, הוא פנה למקדונלד’ס בבקשה לחקור את ההשפעה של משקים תעשייתיים על החיות שמהן מיוצרים בשר וביצים, ולהשתמש בממצאים לצמצום הסבל. דונלד הורביץ, סגן נשיא ופרקליט ראשי בחברה, נפגש עם ספירה לראשונה בפברואר 1989 באווירה ידידותית ועניינית. במשך שנים אחדות נמשכו המגעים בין ספירה להורביץ וליורשו, שלבי יאסטרו, ברוח חיובית אך תוך התחמקות שיטתית של מקדונלד’ס מהתחייבות כלשהי. מנהלי מקדונלד’ס דיברו על "הבנה" בינם לבין הספקים, ועל כך שהספקים פועלים "תוך ציות לחוקים לתקנות ולכללי התעשייה" – הצהרה ריקה מתוכן בארצות-הברית, שאין בה לא חקיקה משמעותית ולא תרבות חוק של הגנה על חיות המנוצלות בחקלאות.

הצהרה פומבית ראשונה
בפברואר 1993 כתב ספירה ליאסטרו, שרווחת בעלי-החיים היא בעיה שהזנחתה "תחמיר במהירות ותהפוך לסיוט יח"צני עולמי ורב-פנים עבור מקדונלד’ס" (עמ' 168). ספירה רכש 65 מניות של החברה וגיבש הצעה עבור ישיבת בעלי המניות ב-1994. עיקר ההצעה הוא תיאור הפגיעה בחיות המשמשות את מקדונלד’ס ודרישה מהוועד המנהל לקבוע רשימה של חלופות לפרקטיקות קיימות הכוללות כליאה אינטנסיבית, לחייב מתן טיפול רפואי יחידני לחיות לפי הצורך ולפתח שיטות ל"שחיטה הומאנית". ההנהלה התנגדה לעצם העלאת הנושא בפני בעלי המניות. תמורת גניזת ההצעה, הסכימה ההנהלה לשלוח לכל ספקי הבשר של החברה הצהרת מדיניות; המדובר בהצהרה על מחויבות מוסרית של החברה לטיפול הומאני בחיות במשק בהובלה ובשחיטה. הספקים חויבו להגיש למקדונלד'ס התחייבות שנתית, המאשרת שהם עומדים בהצהרה. ספירה ידע שמדובר בהצהרות באוויר, ובמשך שלוש השנים הבאות ניסה, כמעט ללא הצלחה, לברר אם חל שינוי כלשהו בשטח. ד"ר טמפל גרנדין, שהפכה ליועצת "רווחת בעלי-החיים" הראשית והבודקת הראשית של מקדונלד’ס וחברות ענק אחרות, טענה שבתקופה זו היא הבחינה בתחזוקה משופרת ובהימנעות מטלטול בקר במצב קשה במיוחד (חוקרת המשחטות, גייל אייזניץ, חולקת על כך).

ד"ר טמפל גרנדין על רקע מתקן שתכננה במשחטת בקר

מקלייבל
במקביל להתפתחויות אלה, ספגה מקדונלד’ס מכה קשה במשפט "מקלייבל". לאחר שבמשך שנות ה-80 איימה החברה בהצלחה בתביעות דיבה על  ארגונים שפעלו נגדה, העיזו שני פעילי הארגון גרינפיס לונדון, הלן סטיל ודייב מוריס, להתייצב מול האיום, שהופנה נגדם לאחר שהפיצו את העלון "מה לא בסדר במקדונלד’ס?". ב-19.6.1997 פסק בית-המשפט העליון הבריטי באופן טכני נגד סטיל ומוריס, אולם למקדונלד’ס נגרם נזק תדמיתי עצום. השופט בל פסק (בין השאר) שמקדונלד’ס אחראית ואשמה בהתאכזרות בלתי הכרחית לבעלי-חיים. בהתייחסו להצהרת הרווחה הפומבית של מקדונלד’ס, קבע השופט: "הצהרה זו כללית ביותר. היא נראית יותר כמו עלון יחסי-ציבור מאשר הצהרת מדיניות רצינית [...]" (מצוטט בעמ' 171 אצל סינגר)

דייב מוריס והלן סטיל עם עלון "מה לא בסדר במקדונלד'ס?"

ספירה מיהר ליצור קשר עם יאסטרו ורמז על תוכניות לפתיחת קמפיין ענק נגד מקדונלד'ס. כצפוי, יאסטרו גילה בשלב זה נכונות חסרת תקדים לפעול – הוא הסכים לפגוש את גרנדין, ועד מהרה היא נשכרה לבצע סקירת רווחת בעלי-חיים בקרב ספקי התאגיד. הנהלת מקדונלד’ס מינתה ממונה לענייני רווחת בעלי-חיים, במשרה מלאה, תחת פיקוחו הישיר של בוב לנגרט (Langert, בתמונה), מנהל החברה לעניינים סביבתיים. באוקטובר 1997 התחייב לנגרט בפני ספירה לקבוע עד סוף השנה תוכנית פעולה הכוללת: פיתוח שיטה למבדקי רווחת בעלי-חיים בניהול גרנדין; יישום כמה שיפורים פשוטים במהלך 1998; הגדרת מטרות ארוכות טווח; וקביעת הליכים לעבודה עם ספקים, להבטחת השינוי בשטח.

דיונים עם PETA
ספירה נפטר בספטמבר 1998, אולם הצלחת משפט מקלייבל הפנתה נגד מקדונלד’ס את ארגון PETA. ב-29.7.1997 שלח הארגון למנהל מקדונלד’ס מכתב ובו בקשה לבצע שיפורים בחמש נקודות, שלגביהן ציין השופט בל שמדובר באכזריות שבאחריות מקדונלד'ס: ציפוף-יתר בלולים לבשר, שימוש בכלובי סוללה בתעשיית הביצים, תנאי הובלה ושחיטה ירודים לעופות, נכויות בעופות לבשר כתוצאה מברירה מלאכותית אינטנסיבית וכליאת חזירות בתאי הריון. PETA הוסיף בקשה שהעלה בעבר גם ספירה: הוספת המבורגר צמחוני לתפריט מקדונלד’ס. המכתב הניב סדרת פגישות בין לנגרט, גרנדין וד"ר סטיב גרוס מ-PETA. באתר הארגון מובאים סיכומיו של גרוס למפגשים אלה. נראה שהם נפתחו ברוח טובה ועניינית, אך נציגי מקדונלד’ס סירבו לכל התחייבות פומבית שהיא. PETA רכש מניות במקדונלד’ס ובמאי 1999 הציג באסיפת בעלי המניות את הנקודות שהעלה הארגון במכתב הראשון להנהלה.

ביוני שב גרוס להיפגש עם לנגרט וגרנדין, והפעם דיווח נציג PETA על התחמקויות מהותיות. למשל, גרנדין העידה שאת שחיטת הבקר בהכרה ניתן למנוע על-ידי הקצאת אדם נוסף לביצוע ההימום; תגובת לנגרט: מקדונלד’ס לא תדרוש זאת מספקי הבשר כי הם "משפחה מורחבת" של מקדונלד’ס. לנגרט סירב להתחייב לכל פעולה ממשית נגד אחת מהמשחטות המספקות בשר למקדונלד’ס, שנכשלה במבדק של גרנדין. הוא גם הבהיר, שהתאגיד יתמקד במשחטות ולא יטפל בשלב זה במצב החיות במשקים, וסירב להצעה לבצע במשחטות מבדקים ללא התראה מראש. ב-PETA נמאס מדיבורים ללא תוצאות. ב-12.8.1999 הודיע גרוס למנהל החברה על הפסקת הקשר ביניהם, בנימוק שהיא לא נקטה אפילו צעד אחד שבא לידי ביטוי בשטח, והיא התחמקה מכל המלצותיה של יועצת מקדונלד’ס, ד"ר גרנדין. תוך חודשיים נפתח קמפיין "McCruelty" (מק'אכזריות).

קמפיין McCruelty
ב-16.10.1999 החל "חודש נכנסים במקדונלד’ס" (Slam McDonald’s Month) עם כ-300 הפגנות מול מסעדות החברה ברחבי העולם. מודעות בעיתונים ועל שלטי חוצות הציגו, בין השאר: הליצן שמשמש כסמל מסחרי למקדונלד’ס עם "ארוחה שמחה" שהפכה לארוחת זוועה (בתמונה); הליצן בתור "הרוצח הסדרתי מס' 1 של אמריקה"; וראש פרה שחוטה, לאחר שהעור נפשט מעליה, בתוספת הכיתוב "רוצה צ'יפס עם זה?". מאוחר יותר החלו פעילי PETA המחופשים לחיות להפיץ ליד הסניפים קופסת "ארוחה לא שמחה" הדומה לאריזה שמשווק מקדונלד’ס לילדים – ובתוכה מידע על מצב החיות בידי ספקי מקדונלד’ס, בנוסף לחיות פלסטיק עם "דם".

במקביל לכך המשיך מאבק פחות ססגוני. באסיפת בעלי המניות לשנת 2000, ציין נציג PETA שההנהלה סירבה לפעול בעניין רווחת בעלי-חיים, והציג בפניה שלוש בקשות בלבד: תוכנית לביטול כלובי סוללה בקרב ספקי הביצים; תוכנית לביטול כלובי הריון לחזירות; וקביעת מבדקי משחטות ללא התראה מראש. ביוני יצאה ההנהלה בהצהרה על מדיניות רווחת בעלי-חיים חדשה. ב-PETA ביטלו את ההצהרה בטענה שזהו תרגיל ביחסי ציבור, אולם ברוס פרידריך מ-PETA כתב אישית למנכ"ל מקדונלד’ס, ג'ק גרינברג, והודה לו על מספר צעדים קטנים שהתאגיד כבר נקט בהם: הפעלת תוכנית מבדקי משחטות החל מפברואר 1999; ירידת שיעור המשחטות שנכשלו במבדקי גרנדין בין 1996 ל-1999 מ-70% ל-36%; ונקיטת מאמצים לתת ללוכדי תרנגולים תמריץ לטפל בעופות באופן פחות אלים. פרידריך מציג במכתבו עשר דרישות, ומפרט את תוכניות PETA להחריף את הקמפיין ברחבי העולם בסתיו הקרוב. בו-בזמן הוא מציע שהקמפיין יופסק אם התאגיד יעמוד בשלוש הדרישות הראשונות בלבד, שעניינן קביעת מועד להפסקת הרכישה של מוצרים אלה: ביצים מכלובי סוללה; ביצים מלולים שקוטמים בהם את מקור התרנגולות (מדובר בכריתה עמוקה); ובשר חזיר שמקורו במשקים שבהם כולאים חזירות הרות בכלובים.

באנר של PETA מקמפיין McCruelty

ההכרזה על הרפורמה
ב-5.9.2000, בעקבות הכרזה מפורטת וחסרת תקדים מאת מקדונלד’ס (שנפרט בכתבה הבאה), הכריז PETA על הפסקת הקמפיין נגד החברה למשך שנה אחת. מטעמים מובנים, במקדונלד’ס נזהרים שלא להודות כי נכנעו ללחץ; בראיון ל- American Radioworks ביוני 2002, אמר לנגרט שמקדונלד’ס הייתה מכריזה על מדיניות חדשה גם ללא מחאת PETA, וש"הטקטיקות האלה לא אפקטיביות מול ציבור משכיל." לנגרט טוען, שההנהלה "למדה את הנושא" במשך שש שנים קודם לכן. אולי יש בכך מידה של אמת. גם אין ספק, שהמשא-ומתן הישיר והמקצועי השפיע לא פחות מההפגנות והמודעות הססגוניות. אולם מובן מאליו, שגם הכוח הציבורי שהופעל על הנהלת התאגיד עשה את שלו.

בשבוע הבא נסקור את עיקרי הרפורמה במקדונלד’ס

מקורות

'McCruelty' Campaign History (includes 18 web pages), People for the Ethical Treatment of Animals (PETA), accessed 11.5.2007.

"Animal Welfare: Program Implementation", McDonald's, accessed 11.5.2007.

Daniel Zwerdling, “Cracking Down on Egg Suppliers“, American Radioworks, June 2002.

Peter Singer, Ethics into Action: Henry Spira and the Animal Rights Movement (Oxford: Rowman & Littlefield Publishers, 1998), pp. 166-177.

פינת התזונה: מסעדה צמחונית

המרקייה, רח' יהודה הלוי 56 תל אביב, טלפון: 03-5661134

א'-ה' 24:00-12:00, ו' 17:00-12:00, שבת 24:00-19:00

גולת הכותרת של המרקייה, כפי שעולה משמו של המקום, היא מנות מרק שונות. מדי יום מוגשים במרקייה מרקים שונים, כגון כפרי (תערובת קטניות), מקסיקני (מרק עגבניות עם שעועית, חריף), שעועית, אפונה, ירקות, בצל, ארטישוק ירושלמי, מיניסטרונה, עדשים כתומות ומרק כתום (גזר בטטה ודלעת). בכל יום יש בחירה בין 5-4 מתוך מבחר זה. המחיר: 24 ש"ח למנה, 15 ש"ח לחצי מנה. עם המנה מגיע לחם שאור (כדאי להבהיר שאינכם מעוניינים בחמאה).

מעבר למרקים מגישים במקום מנות פסטה במגוון רטבים (29 ש"ח לפסטה רגילה, 32 ש"ח לפסטה מחיטה מלאה), עלי גפן (22 ש"ח, אפשר ללא תוספת יוגורט), מנות אורז עם ירקות (29 ש"ח), קוסקוס (34 ש"ח), וסלטים (28-24 ש"ח).

לסקירת מסעדות נוספות