פעילות

משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה

משמרות מחאה נגד הרפורמה של משרד החקלאות בתעשיית הביצים, המבקשת להנציח את ההתעללות בשבעה מיליון תרנגולות בשנה, מתקיימות בכל שבוע בערים הגדולות: 

ת"א: ימי ג', 18:30-16:30, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);

חיפה: ימי ה', 18:15-16:15, מרכז הכרמל, (רונן 052-4826043 animalactivist.il@gmail.com);

ירושלים: לתיאום פעילות: רחלי 050-8321844 racheli.yovel@gmail.com.

 

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878

 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:

• מאחורי המסכה: ביום ב', 14.12.2009, בשעה 20:00 יוקרן בזנגביל הסרט "מאחורי המסכה". יקדים דברים לסרט: יוסי מקייטון.
• אירוע חנוכה: ביום ג', 15.12.2009, בשעה 19:00 תתקיים בזנגביל סדנת כתיבה יוצרת "נסים קטנים וגיבורים גדולים – איך לגלות משמעות אישית וציבורית בחנוכה" בהנחיית נחשון דוד כרמי. אחרי הסדנה: משחקי חברה וכיבוד טבעוני.
• סדנת סייטן: ביום ג', 22.12.2009, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל סדנת סייטן. סייטן הוא גלוטן חיטה, ומשמש כמקבילת-בשר במגוון רחב של תבשילים. תרומה מומלצת: 25 ₪.

לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773

 

תולים כרזה מהחלון

מתפקדים למפלגות

אם אתם חברים במפלגה כלשהי וברצונכם להשפיע על נציגיכם לפעול למען בעלי-חיים, הודיעו לנו על כך בדואל info@anonymous.org.il  וציינו: שם מלא, מס' תעודת זהות, מס' טלפון, כתובת דואל ושם בפייסבוק. התפקדות למפלגה המתאימה להשקפת עולמכם היא הליך פשוט: בקישור זה יש הפניות לטופסי התפקדות למספר מפלגות.

ייעוץ תזונתי

אנונימוס מציעה ייעוץ על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: info@anonymous.org.il 077-3204401

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות; פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה

חדשות

הארץ כלובי סוללה. בטור "ניצחון לתרנגולות, בג"ץ פסק נגד בניית כלובי סוללה צפופים" (גלריה / עכבר העיר, 7.12.2009) מפרטת רחל טל-שיר 10 נקודות הקשורות להוראת בג"ץ להקפיא את הרפורמה בענף הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות. טל-שיר מסכמת: "הכוונות להיטיב את תנאיהן של התרנגולות בלולים מעוררת את השאלה אם בכלל קיימת כליאה הומנית ואם יש טעם לדבר על שיפור העינויים. בטווח הארוך דרושה עבודת עומק שמשנה את היחס המושרש לבעלי-חיים כאל מוצר. בינתיים, בטווח הקצר, גם שיפור קטן עדיף על לא כלום."

הארץ ציד ללא עונש. בכתבה "רשות הטבע והגנים: יש להחמיר בעונשי ציידים" (4.12.2009) מדווח צפריר רינת: "כנופיות ציידים פועלות ללא חשש באזור מישור החוף ומחסלות בשיטתיות להקות צבאים [...] השבוע נתפסה סמוך לאשקלון קבוצת ציידים ועמה שלל של ארבעה צבאים ירויים, ובהם נקבה אחת שהיתה בהריון ואחרת שהניקה עופר. בהמשך התברר כי אחד הציידים נתפס פעמיים קודם לכן בחצי השנה האחרונה. ברשות הטבע והגנים טוענים כי היעדר ענישה מרתיעה גורם לכך שציידים שנתפסו בעבר שבים לצוד באופן בלתי חוקי."

nrg מעריב הרעלות. בכתבה "הרעלת חיות בר הפכה למגפה שמסכנת גם אותנו" (סופשבוע, 4.12.2009) מסכם אביב לביא: "חדר האוכל שמשרת כיום את חיות הבר הוא הפסולת סביב יישובי ספר ובשולי חלקות חקלאיות: פגרי עופות וזבל מלולים, פסדים של פרות וחיות משק אחרות, מצבורים של פסולת חקלאית עם שאריות מזון. ההתעלמות מכללי סניטציה בסיסיים חוזרת אל המזהמים כמו בומרנג: חיות הבר שמגיעות אל ערימות הזבל מוצאות את דרכן גם אל השדה ותנובתו. כשהנזקים חוצים את סף סבלנותו של החקלאי (לא כולם!), הוא פונה אל ידידו הטוב – הרעל. [...] פקחי רט"ג מטפלים בכ-120 הרעלות בשנה. להערכתם, בפועל יש כ-500. 95 אחוז מההרעלות נעשים בזדון, כ-60 אחוז הם ניסיון להתמודד עם נזקים לחקלאות ועוד כ-35 אחוז קשורים לסכסוכי שכנים, שמנסים לחסל איש את עדר רעהו. המרעיל לוקח תפוח או לחם, מרוקן את תוכנו, מחליף אותו ברעל-טמיק או בן דמותו – ומשאיר בשדה. בבוקר תהיה שם ערימה של תנים או חזירים גוססים, אבל זו רק תחילתה של שרשרת: הפגרים מזמינים את הנשרים ועופות דורסים אחרים, ואלה נקטלים בהרעלת משנה."

הארץ הדברה ביולוגית. בכתבה "ביקור בשדה אליהו, הקיבוץ האורגני הראשון בישראל" (מוסף, 11.12.2009) מתאר קובי בן שמחון את פרויקט ההדברה הביולוגית של קיבוץ שדה אליהו: פשפשים טורפים, תנשמות, בזים, עטלפים ועוד.

וואלה! זכויות. ברשינה "הזכות לחיות" (11.12.2009) קושר עידן סייר בין מצעד זכויות האדם שהתקיים בתל-אביב, לבין התביעה לכבד את זכויות בעלי-החיים. לדבריו, "נוח לנו לשרטט את הגבול הברור בין מי ש'אסור' לפגוע בו (בני-האדם, במקרה הטוב) ומי ש'מותר' לפגוע בו (כל שאר היצורים החיים), כנראה משום שאנחנו יודעים שכך אנחנו יכולים להמשיך לנצל בעלי-חיים ככל העולה על רוחנו, בלי שנשקפת לנו עצמנו כל סכנה להיכנס אל טווח הפגיעה." למידע נוסף

צרכנות ותזונה

מעריב (אובזרבר) פרווה. בכתבה "היפה והחיה" (סגנון, 9.12.2009, עמ' 21-14) סוקרת אליזבת דיי את היחס לצריכת פרווה באירופה ובארצות-הברית מנקודת מבט אוהדת למשתמשים בפרווה ופרסום ללא ביקורת של תירוצים בנוסח "החיות זוכות לטיפול טוב". הכתבה מסתיימת בראיון עם אינגריד ניוקירק מ-PETA (שארגן את המחאה האפקטיבית ביותר נגד התעשייה) וסיכום: "גם אם מעיל הפרווה עומד בסטנדרטים אתיים וגם אם לא, בכל מקרה, חיה צריכה למות בשבילו ולהיתלות על קולב. כנראה עדיין ראוי לחשוב על כך, בלי קשר לכמה אופנתי זה נראה." למרות נימה זו, הכתבה רצופה בתמונות פרסומיות של אנשים לובשי פרווה, בצירוף כמה רפרודוקציות של פוסטרים מ-PETA. לקורבונות התעשייה אין זכר בתמונות.

 

nrg מעריב צמר. בכתבה "סבתא סרגה כבשה" (7.12.2009) מתאר שחר שילוח מיזם של חברת ביגוד אנגלית, המשתמשת בצמר: "הצמר מגיע מעדר של כבשים מסוג נדיר, וונסלידייל ארוך שיער, שרועים להנאתם בשדות הירוקים של מחוז יורקשייר, לוחכים עשב אורגני ומטופלים באהבה על ידי הרועה ארנסט. על פי אתר החברה, הכבשים זוכים למוות טבעי והוצלו משחיטה שיועדה להם, בהיותם עקרים, חולים או זקנים." אולם גם אם נניח שהדיווח נכון וה"עסקה" מצוינת לכבשים אלה, עדיין יש בעיה בעצם השימוש בכבשים בתור אמצעי לסיפוק העדפת אופנה. עדיף ללבוש ביגוד מסיבים צמחיים או סינתטיים.

 

וואלה! לזניה. בטור "גארפילד מתהפך" (9.12.2009) מציע אורן גולדפינגר מתכונים טבעוניים: לזניה מקמח מלא עם עגבניות וטופו; ולזניה ללא גלוטן עם בולונז סויה.

 

הארץ דלעת. בטור "לאכול או לא לאכול | הסתגלנות של הדלעת" (גלריה / עכבר העיר 10.12.2009) מתארת רחל טל-שיר כמה ממעלות הדלעת ומציעה מספר מתכונים, ובכלל זה דלעת ללא בישול.

 

מתכונים טבעוניים: יעל גרטי, "קדירה לצמחונים: נזיד ירקות שורש ופטריות" (ynet,6.12.2009); דורעם גונט, "מתכון: חצילים מטוגנים במרינדת חלב קוקוס" (גלריה / עכבר העיר, 9.12.2009).

 

אוכל ומים ללא מגע יד אדם
חיות תחת ניהול אוטומטי בהקשר היסטורי, כתבה שנייה

מתקן האכלה בלול מסחרי פשוט במזרח גרמניה, 1966, עם 500 תרנגולות ו-1,000 אפרוחים.

מכל העץ שבמרכז הוא כנראה מנגנון אוטומטי פשוט ביותר, אולם השימוש בדלי לחלוקת מזון מעיד על עבודה רבה,

המחייבת את האיכרה לשהות הרבה בקרבת התרנגולות. (צילום: Steffen Ritter, הארכיון הפדרלי הגרמני)

"חיסכון הוא ההמלצה הגדולה של מתקן האכלת עופות זה. הוא נועד לאצור כ-145 ק"ג של תבואה, אף לא גרגר אחד יכול להיאבד. כאשר ממלאים אותו, הוא לא דורש יותר טרחה, כי הגרעין נופל לתוך קולט [אבוס] למטה, והעופות מלקטים אותו משם; והכיסויים שעליו, שנפתחים על-ידי מוטות עמידה, וכיסוי הברזל מלמעלה שמובטח על-ידי מנעול, שומרים לחלוטין על הגרעינים מפני הגשם, כך שהעופות מקבלים זאת תמיד יבש למדי, ודבר מלבד משקלה של התרנגולת על מוטות העמידה אינו יכול לפתוח את המכסה שמעל לקולט התחתון, דרורים וציפורים קטנות אחרות מורחקות לחלוטין, בעוד שהסורגים המוצלבים שדרכם מנקרים העופות, מונעים מבקר ומחיות גדולות אחרות מלהגיע לגרגרים. מדהים באיזו קלות העופות לומדים לדלג אל המוטות, וכך לפתוח את הכיסוי של הקולט שמכסה את התבואה."

מתקן אוטומטי להאכלת עופות, סקוטלנד, 1829. (מתוך: "חיבור על הרבעה, גידול ופיטום

של כל מיני עופות, פרות, חזירים וחיות בית אחרות" מאת בודינגטון מוברי).

תרנגולים כיום: מתקני ההאכלה מבוססים על יעילות כלכלית בלבד; הפעלת העופות בהשגת המזון אינה באה בחשבון

גם משום שהם מתקשים ללכת, עקב ברירה מלאכותית אינטנסיבית. (צולם בניר משה, 24.8.2009)

מתקן שתייה אוטומטי דמוי-פעמון, הכולל מכל גדול ושוקת שגובה המים בה מווסת על-ידי הלחץ האטמוספרי.

(פטנט 997313 של ארון ב. מו, 1911)

"ההליך הרגיל בהשקיית חיות משק ועופות הוא להציב שקתות מים מתאימות במקומות הרצויים. לרוב, שקתות מים אלה עוברות מילוי במידת הצורך מתוך מכלית או מחביות שהוצבו על משאית [שאיננה מכלית]. מכיוון שהמכלית בדרך-כלל לא בשימוש אלא כאשר מספקים מים, ברור כשמש שמערכת זו אינה מעשית במידה שהיא דורשת העברת מים נוספת, בנוסף על שקתות מים קבועות."

תרנגול שותה משוקת דמוית-פעמון בלול תעשייתי. (צולם בניר משה, 24.8.2009)

בשבוע הבא נסקור את התפתחות מתקני ההזנה וההשקיה המרכזיים במשקי ענק

רשימת המקורות למאמר תצורף עם פרסומו באתר אנונימוס

הספר הראשון של ד"ר פורמן
הערות על "צום ואכילה לבריאות טובה"

עבור חולים כרוניים
מי שקרא את שני ספריו המצוינים של הרופא האמריקאי, ד"ר ג'ואל פורמן, "לאכול כדי לחיות" ו"ילדים עמידים", ודאי נתקל גם בספרו השלישי שראה אור בהוצאת פוקוס, "צום ואכילה לבריאות טובה" (2007). ספר זה פורסם במקורו כבר ב-1995. מכיוון שהוא מתמקד בביקורת על הרפואה הקונבנציונלית ובכלל זה על טיפולים רפואיים ספציפיים, ההתיישנות מהווה חיסרון בולט שלו.

"בעוד שהשיטות הטכנולוגיות המודרניות, כגון תרופות חדשות וטכניקות ניתוח חדישות (כמו הרחבה בעזרת בלון, או ניתוח מעקפים) שואפות לצמצם את התסמינים – הן אינן נוגעות בסיבות השורשיות למחלות, והחולים נעשים חולים יותר ויותר. לא מדובר בהיעדר טיפול רפואי הולם. מדובר בתזונה לקויה בצורה חמורה. באומרי תזונה לקויה, אני מתכוון לא לחוסר במזון או לחסרים של רכיבים תזונתיים, אלא לכך שהחברה שלנו כיום מורכבת מאנשים שהוזנו יתר על המידה והרעילו את עצמם על ידי מזונות עתירי שומן וחלבונים, שעברו תהליכי עיבוד רבים. תפריט עשיר זה מזיק לגוף שלנו ומכשיר את הקרקע לצמיחה של מחלות כרוניות ניווניות. הצום, כשמשלבים אותו עם תזונה מיטבית לפניו ולאחריו, מעניק הזדמנות למחוק את הנזק שנגרם לגוף כתוצאה מהתפריט העשיר של החברה המודרנית." (עמ' 18)

הספר בהוצאת פוקוס, כולל תוכן עניינים ופרק לדוגמה

הספר נסקר באדיבות בודהה בורגרס, המציע לרכישה ספרי בריאות בהוצאת פוקוס ב-25% הנחה