|
פעילות
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה
ת"א: ימי
ג', 18:30-16:30, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון (ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
הרצאות בבתי-ספר
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
- מאחורי המסכה: ביום ב', 14.12.2009, בשעה 20:00 יוקרן בזנגביל
הסרט "מאחורי
המסכה". יקדים דברים לסרט: יוסי מקייטון.
- אירוע חנוכה: ביום ג', 15.12.2009, בשעה 19:00 תתקיים בזנגביל
סדנת כתיבה יוצרת "נסים קטנים וגיבורים גדולים – איך לגלות משמעות אישית
וציבורית בחנוכה" בהנחיית נחשון דוד כרמי. אחרי הסדנה: משחקי חברה וכיבוד
טבעוני.
-
סדנת סייטן: ביום ג', 22.12.2009, בשעה 20:00 תתקיים
בזנגביל סדנת סייטן. סייטן הוא גלוטן חיטה, ומשמש כמקבילת-בשר במגוון
רחב של תבשילים. תרומה מומלצת: 25 ₪.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
תולים כרזה מהחלון
מתגוררים בדירה בעלת מרפסת חזיתית? אנונימוס מזמינה אתכם
לתלות כרזה: "שחררו את התרנגולות מהכלובים". כרזה התלויה מחלון הבית עשויה
לחשוף מדי יום קהל גדול למסר החשוב. לפרטים: animalactivist.il@gmail.com
מתפקדים למפלגות
אם אתם חברים במפלגה כלשהי וברצונכם להשפיע על נציגיכם לפעול
למען בעלי-חיים, הודיעו לנו על כך בדואל info@anonymous.org.il
וציינו: שם מלא, מס' תעודת זהות, מס' טלפון, כתובת דואל ושם בפייסבוק.
התפקדות למפלגה המתאימה להשקפת עולמכם היא הליך פשוט: בקישור זה יש הפניות לטופסי
התפקדות למספר מפלגות.
ייעוץ תזונתי
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
הארץ כלובי סוללה.
בטור " ניצחון
לתרנגולות, בג"ץ פסק נגד בניית כלובי סוללה צפופים" (גלריה / עכבר העיר,
7.12.2009) מפרטת רחל טל-שיר 10 נקודות הקשורות להוראת בג"ץ להקפיא את
הרפורמה בענף הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת
התרנגולות. טל-שיר מסכמת: "הכוונות להיטיב את תנאיהן של התרנגולות בלולים
מעוררת את השאלה אם בכלל קיימת כליאה הומנית ואם יש טעם לדבר על שיפור
העינויים. בטווח הארוך דרושה עבודת עומק שמשנה את היחס המושרש לבעלי-חיים כאל
מוצר. בינתיים, בטווח הקצר, גם שיפור קטן עדיף על לא כלום."
הארץ ציד ללא עונש.
בכתבה " רשות
הטבע והגנים: יש להחמיר בעונשי ציידים" (4.12.2009) מדווח צפריר רינת:
"כנופיות ציידים פועלות ללא חשש באזור מישור החוף ומחסלות בשיטתיות להקות
צבאים [...] השבוע נתפסה סמוך לאשקלון קבוצת ציידים ועמה שלל של ארבעה צבאים
ירויים, ובהם נקבה אחת שהיתה בהריון ואחרת שהניקה עופר. בהמשך התברר כי אחד
הציידים נתפס פעמיים קודם לכן בחצי השנה האחרונה. ברשות הטבע והגנים טוענים
כי היעדר ענישה מרתיעה גורם לכך שציידים שנתפסו בעבר שבים לצוד באופן בלתי
חוקי."
nrg מעריב הרעלות. בכתבה " הרעלת חיות בר הפכה
למגפה שמסכנת גם אותנו" (סופשבוע, 4.12.2009) מסכם אביב לביא: "חדר האוכל
שמשרת כיום את חיות הבר הוא הפסולת סביב יישובי ספר ובשולי חלקות חקלאיות:
פגרי עופות וזבל מלולים, פסדים של פרות וחיות משק אחרות, מצבורים של פסולת
חקלאית עם שאריות מזון. ההתעלמות מכללי סניטציה בסיסיים חוזרת אל המזהמים כמו
בומרנג: חיות הבר שמגיעות אל ערימות הזבל מוצאות את דרכן גם אל השדה ותנובתו.
כשהנזקים חוצים את סף סבלנותו של החקלאי (לא כולם!), הוא פונה אל ידידו הטוב
– הרעל. [...] פקחי רט"ג
מטפלים בכ-120 הרעלות בשנה. להערכתם, בפועל יש
כ-500. 95 אחוז מההרעלות נעשים בזדון, כ-60 אחוז הם ניסיון להתמודד עם נזקים
לחקלאות ועוד כ-35 אחוז קשורים לסכסוכי שכנים, שמנסים לחסל איש את עדר רעהו.
המרעיל לוקח תפוח או לחם, מרוקן את תוכנו, מחליף אותו ברעל-טמיק או בן דמותו
– ומשאיר בשדה. בבוקר תהיה
שם ערימה של תנים או חזירים גוססים, אבל זו רק תחילתה של שרשרת: הפגרים
מזמינים את הנשרים ועופות דורסים אחרים, ואלה נקטלים בהרעלת משנה."
וואלה! זכויות.
ברשינה " הזכות
לחיות" (11.12.2009) קושר עידן סייר בין מצעד זכויות האדם שהתקיים
בתל-אביב, לבין התביעה לכבד את זכויות בעלי-החיים. לדבריו, "נוח לנו  לשרטט את הגבול הברור בין מי ש'אסור' לפגוע בו (בני-האדם,
במקרה הטוב) ומי ש'מותר' לפגוע בו (כל שאר היצורים החיים), כנראה משום שאנחנו
יודעים שכך אנחנו יכולים להמשיך לנצל בעלי-חיים ככל העולה על רוחנו, בלי
שנשקפת לנו עצמנו כל סכנה להיכנס אל טווח הפגיעה." למידע נוסף
nrg מעריב
(CNN) הכחדה באינדונזיה.
בכתבה " הגורל
האכזר של יערות הגשם באינדונזיה" (10.12.2009) מתארת ארווה דאמון את
השמדת יערות הגשם באינדונזיה. היערות נכרתים בעיקר עבור מטעי דקלים לשמן
ומטעי עצים לנייר, ואחת מתוצאות הבירוא היא הכחדת חיות הבר.
צרכנות ותזונה
מעריב (אובזרבר) פרווה. בכתבה
"היפה
והחיה" (סגנון, 9.12.2009, עמ' 21-14) סוקרת אליזבת דיי את היחס לצריכת
פרווה באירופה ובארצות-הברית מנקודת מבט אוהדת למשתמשים בפרווה ופרסום ללא
ביקורת של תירוצים בנוסח "החיות זוכות לטיפול טוב". הכתבה מסתיימת בראיון עם
אינגריד ניוקירק מ-PETA (שארגן את המחאה האפקטיבית ביותר נגד התעשייה)
וסיכום: "גם אם מעיל הפרווה עומד בסטנדרטים אתיים וגם אם לא, בכל מקרה, חיה
צריכה למות בשבילו ולהיתלות על קולב. כנראה עדיין ראוי לחשוב על כך, בלי קשר
לכמה אופנתי זה נראה." למרות נימה זו, הכתבה רצופה בתמונות פרסומיות של אנשים
לובשי פרווה, בצירוף כמה רפרודוקציות של פוסטרים מ-PETA. לקורבונות התעשייה אין
זכר בתמונות.
nrg מעריב צמר. בכתבה
" סבתא
סרגה כבשה" (7.12.2009) מתאר שחר שילוח מיזם של חברת ביגוד אנגלית,
המשתמשת ב צמר: "הצמר
מגיע מעדר של כבשים מסוג נדיר, וונסלידייל ארוך שיער, שרועים להנאתם בשדות
הירוקים של מחוז יורקשייר, לוחכים עשב אורגני ומטופלים באהבה על ידי הרועה
ארנסט. על פי אתר החברה, הכבשים זוכים למוות טבעי והוצלו משחיטה שיועדה להם,
בהיותם עקרים, חולים או זקנים." אולם גם אם נניח שהדיווח נכון וה"עסקה"
מצוינת לכבשים אלה, עדיין יש בעיה בעצם השימוש בכבשים בתור אמצעי
לסיפוק העדפת אופנה. עדיף ללבוש ביגוד מסיבים צמחיים
או סינתטיים. 
וואלה! לזניה. בטור
" גארפילד מתהפך"
(9.12.2009) מציע אורן גולדפינגר מתכונים טבעוניים: לזניה מקמח מלא עם
עגבניות וטופו; ולזניה ללא גלוטן עם בולונז סויה.
אוכל ומים ללא מגע יד
אדם חיות תחת ניהול אוטומטי בהקשר היסטורי,
כתבה שנייה
אספקה מלאכותית יומיומית של מזון ומים היא אולי המשימה התובענית
ביותר שעומדת בפני אנשים המחזיקים חיות כלואות. אחד מהאתגרים העיקריים של
התעשיות החקלאיות היה העברת משימות אלה מידי עובדי המשק לציוד חקלאי אוטומטי.
אריאל צבל סוקר את תולדות התהליך בשני חלקים; השבוע: האוטומציה במתקנים
בודדים, לפני הופעתם של משקים המנוהלים כמפעלי ענק.
לפני התיעוש בעלי-חיים בסביבתם הטבעית
דואגים לעצמם יפה למים ולמזון. חיות מבויתות, לעומת זאת, הובאו לאזורי אקלים
מרוחקים, שם לעתים קשה להן למצוא מזון ומים. כליאת החיות בשטחים מגודרים או
במבנים חייבה כמעט תמיד לספק להן לפחות חלק מהמזון והמים באופן מלאכותי. במשק
האירופי הביתי שלפני תיעוש החקלאות, אמנם הניחו לחיות רבות ללקט בחופשיות
מזון טבעי בעונות המתאימות, בשילובים שונים עם שאריות מטבח ומספוא מיוחד.
חזירים ועופות עברו לעתים פיטום אינטנסיבי בתאים קטנים, הכרוך כמובן בעבודה
רבה וראוי לדיון נפרד.

מתקן האכלה בלול מסחרי פשוט במזרח גרמניה, 1966, עם 500
תרנגולות ו-1,000 אפרוחים.
מכל העץ שבמרכז הוא כנראה מנגנון אוטומטי פשוט ביותר, אולם
השימוש בדלי לחלוקת מזון מעיד על עבודה רבה,
המחייבת את האיכרה לשהות הרבה בקרבת התרנגולות.
(צילום: Steffen Ritter, הארכיון הפדרלי
הגרמני)
ניצני האוטומציה הופיעו בשגרת המשק היומיומית עוד בטרם התגבשה תעשייה של
ממש. למשל, בקובץ סקוטי של מאמרים חקלאיים מ-1829, נכלל "דיווח על מתקן האכלת
עופות משופר מברזל" מאת ג'ון ביירד ובצירוף איור (עמ' 405):
"חיסכון הוא ההמלצה הגדולה של מתקן האכלת עופות זה. הוא נועד לאצור
כ-145 ק"ג של תבואה, אף לא גרגר אחד יכול להיאבד. כאשר ממלאים אותו, הוא לא
דורש יותר טרחה, כי הגרעין נופל לתוך קולט [אבוס] למטה, והעופות מלקטים
אותו משם; והכיסויים שעליו, שנפתחים על-ידי מוטות עמידה, וכיסוי הברזל
מלמעלה שמובטח על-ידי מנעול, שומרים לחלוטין על הגרעינים מפני הגשם, כך
שהעופות מקבלים זאת תמיד יבש למדי, ודבר מלבד משקלה של התרנגולת על מוטות
העמידה אינו יכול לפתוח את המכסה שמעל לקולט התחתון, דרורים וציפורים קטנות
אחרות מורחקות לחלוטין, בעוד שהסורגים המוצלבים שדרכם מנקרים העופות,
מונעים מבקר ומחיות גדולות אחרות מלהגיע לגרגרים. מדהים באיזו קלות העופות
לומדים לדלג אל המוטות, וכך לפתוח את הכיסוי של הקולט שמכסה את
התבואה."

מתקן אוטומטי להאכלת עופות, סקוטלנד, 1829. (מתוך:
"חיבור על הרבעה, גידול ופיטום
של כל מיני עופות, פרות, חזירים וחיות בית אחרות"
מאת בודינגטון מוברי).
מתקן זה (שאולי קדמו לו מתקנים אוטומטיים אחרים) כולל בתוכו היבטים של
האוטומציה בתחום חלוקת המזון והמים, שישלטו בחקלאות במשך למעלה ממאה שנה לאחר
מכן. עבודת האיכר (וסביר יותר במקרה זה – עבודת האיכרה, שכן
הטיפול בעופות לפני התיעוש נעשה בעיקר על-ידי נשים) הועברה ברובה לידי המתקן.
במקום כוח אדם, שני כוחות אחרים מניעים את המתקן: הגרביטציה – שדוחפת גרגרים מהמכל
הגדול לתוך האבוס ברגע שמתפנה שם מקום; והחיות עצמן – שלומדות להפעיל לחץ על
דוושה כדי לגרום למנגנון לשחרר מזון שאינן יכולות להגיע אליו ישירות (למשל,
על-ידי ניקור המכסה). התכנון ההנדסי המדויק יצר מערכת
אקולוגית מלאכותית, המקיימת חיות באופן סלקטיבי וללא מגע יד אדם, כמעט.
אם המתקן פועל כהלכה, האיכרה לא נדרשת עוד לפזר מזון, לגרש חיות זרות, לנקות,
לכסות וכדומה. לכאורה, מלבד ההשקעה הכספית בתבואה ומילוי המתקן מדי פעם, לא
נותר אלא "לקצור את היבול" – לנצל מבלי לטפל, בדומה לניצול חיות במרעה
חופשי לחלוטין.
אכילה והתעמלות המתקן הסקוטי מתוחכם יחסית
לרוב מתקני ההאכלה שנמצאו בשימוש כמאה שנה אחריו. הפטנט העיקרי שהשתרש הוא
החזקת תבואה במכלים גדולים בעלי תחתית דמוית-משפך, שדרכה זורמת התבואה לתוך
האבוסים. הצלחת המתקנים האלה בהרחקת החקלאי מהמשק לא הייתה מושלמת, כי מתקנים
שונים לא מנעו היטב זיהום מלשלשת וחדירת מים.
ניצול כושר הלמידה של העופות להפעלת מנגנונים מכניים פשוטים התעורר
בראשית המאה ה-20, במחשבה שהתרנגולות הכלואות זקוקות להתעמלות מבחינה
בריאותית או נפשית. במשך למעלה משני עשורים פורסמו המצאות כאלה, של "מכשירי
עימול" (exerciser). נזכיר כאן המצאה אחת כזו בזכות העניין שבה, אם כי נראה
שהיא לא זכתה להצלחה.

מתקן ההאכלה וההתעמלות של הנרי ה. האנום, 1906 (פטנט
833717)
"מאכיל ומעמל עופות אוטומטי" של הנרי ה. האנום ממדינת ניו יורק (פטנט
833717) משנת 1906 מופעל על-ידי מתקן עמידה שהתרנגולת ניתרה עליו. משקל
התרנגולת מפעיל כבל, המחובר למכל תבואה התלוי במרחק כמה מטרים משם, וכתוצאה
מכך נפתחת דלת המכל ומשתחררת כמות קבועה של גרעינים. חרוט פח התלוי מתחת
לגרעינים הנופלים משמיע קול אופייני כשהם נופלים עליו ומפזר אותם על הקרקע.
התרנגולת (ומן הסתם גם תרנגולות אחרות ששמעו את קול נפילת הגרעינים) צריכה
אפוא להתהלך ולחפש את מזונה. האנום מציע להציב את המתקנים האלה בזוגות זה מול
זה, כך שבמהלך חיפוש הגרגרים שנפלו עם הפעלת המתקן הראשון, התרנגולת תנתר על
מתקן העמידה השני – וכך תיפול שוב מנת מזון
בצדו השני של הלול. המדובר אפוא במתקן שמחליף את האיכרה לא רק באספקת המזון,
אלא גם בכך שהוא "קורא" לתרנגולות לבוא לאכול ומוליך אותן "אחריו". המצאות
כאלה, המנסות לענות באופן מלאכותי על צרכים התנהגותיים של החיות, נכחדו עם העלייה ברמת התיעוש של משק
העופות (הנושא שב להיות אקטואלי רק בדור האחרון, בעקבות רפורמות
רווחה).

תרנגולים כיום: מתקני ההאכלה מבוססים על יעילות כלכלית
בלבד; הפעלת העופות בהשגת המזון אינה באה בחשבון
גם משום שהם מתקשים ללכת, עקב ברירה מלאכותית אינטנסיבית.
(צולם בניר משה, 24.8.2009)
המים זורמים למטהכוח הגרביטציה היווה בסיס
לראשית האוטומציה גם באספקת מים לחיות. מאחר שמים מזדהמים ביתר קלות ממזון
ועלולים להפיץ מחלות,
אספקת מים טריים לשקתות פתוחות היא עבודה אינטנסיבית אף יותר מאספקת מזון.
ככל הנראה, בנוסף לכך, נראה שההסתמכות הגוברת על מזון יבש במקום ריבוי המזון
הלח במשק הביתי (לפחות בעופות) הגבירה את הצורך בהשקיה. תנאים אלה היוו אפוא
תמריץ ברור לאוטומטיזציה. ב-1884 פורסם בארצות-הברית פטנט (מס' 294932) למתקן
שתייה לעופות, הדומה במראהו לפעמון המוכר מתקופות מאוחרות יותר. אולם למעשה
מדובר במכל מים שברז קטן מותקן בחלקו התחתון, והמכל מוקף בתחתיתו במעין צלחת,
שאליה נשפכים המים. זהו מתקן דומה למיחם (סמובר) המוחזק כיום במשרדים רבים:
מיקום הברז בחלקו התחתון של המכל מקל מאוד על מילוי כוסות משקה, אך אדם חייב
לפתוח ולסגור את הברז בכל פעולת מילוי.
מים ולחץ אטמוספרי מן הסתם, הפטנט שלעיל
התבסס על רעיון שכבר נעשה בו שימוש נרחב בעבר. אולם בשנה שלאחר מכן המציא
אלכסנדר ק. בייטס ממסצ'וסטס מתקן השקיה אוטומטי (פטנט 328749): מכל מים
שבחלקו התחתון יש פתח המחובר לשוקת, והמים עוברים מהמכל לשוקת באופן חופשי.
כמות המים שעוברת לשוקת מוגבלת לגובה הרצוי על-ידי הלחץ האטמוספרי (לחץ
האוויר על פני המים) עקב התאמה בין גובה השוקת, גובה הפתח למעבר המים וגובה
צינור פתוח שנמצא בתוך המכל. התוצאה: ברגע ששותים מהמים שבשוקת, מיד עוברים
מים בכמות זהה מתוך המכל אל השוקת, עד שהמכל מתרוקן. כך ניתן אפוא להימנע
ממילוי שקתות יומיומי ולהסתפק במילוי תקופתי של המכל – זאת לפחות באופן עקרוני,
כי זיהום המים ותקלות אחרות המשיכו לעכב את הרחקתם המלאה של עובדי המשק
מהחיות.

מתקן שתייה אוטומטי דמוי-פעמון, הכולל מכל גדול ושוקת שגובה
המים בה מווסת על-ידי הלחץ האטמוספרי.
(פטנט 997313 של ארון ב. מו, 1911)
מתקני שתייה נוספים המתבססים על הלחץ האטמוספרי פותחו במשך עשרות שנים
לאחר ההמצאה שלעיל. פטנט 2800878 של ג'ון ס. פטרסון מאיווה הוא אולי הפיתוח
האחרון מסוג זה בארצות-הברית. ההצעה הוגשה ב-1955, ושם נכתב:
"ההליך הרגיל בהשקיית חיות משק ועופות הוא להציב שקתות מים מתאימות
במקומות הרצויים. לרוב, שקתות מים אלה עוברות מילוי במידת הצורך מתוך מכלית
או מחביות שהוצבו על משאית [שאיננה מכלית]. מכיוון שהמכלית בדרך-כלל לא
בשימוש אלא כאשר מספקים מים, ברור כשמש שמערכת זו אינה מעשית במידה שהיא
דורשת העברת מים נוספת, בנוסף על שקתות מים קבועות."
החידוש של פטרסון הוא רק בשחרור המשאית למשימות אחרות – הוא תכנן מכלית המוצבת
על גלגלים נפרדים ונגררת מאחורי רכב משא. אם כן, בתקופה כה מאוחרת בהתפתחות
תעשיות בעלי-החיים, אנשי התחזוקה של המשק עדיין עסקו בהובלת מים פרטנית
למשקים וחיברו כל מכלית בנפרד למערכת מתקני המים. אין ספק שעבודה כזו שונה
מאספקת מים ללהקה ביתית קטנה, אולם עדיין מדובר בשיטה מסורבלת, שקשה ליישם
במשקים ענקיים.

תרנגול שותה משוקת דמוית-פעמון בלול תעשייתי. (צולם בניר
משה, 24.8.2009)
הקדמה לתיעוש מלא השימוש בלחץ האטומוספרי לא
איפשר את רמת האוטומציה הדרושה בלולים של רבבות עופות. הרחקת העובדים מלולי
הענק דרשה המצאה אחרת, ותיקה כמעט כמו מתקני הלחץ האטמוספרי. ואילו בתחום
מתקני המזון, השיטה הבסיסית שתוארה לעיל – האכלה באמצעות מכל מזון
גדול ומוגבה שמזון נשפך ממנו לאבוס שמתחתיו – המשיכה להתפתח עד ראשית שנות
ה-50, אז הוחלפה גם היא ברמת אוטומציה הרבה יותר גבוהה. עם זאת, מידה מסוימת
של הפעלה אוטומטית בשיטות הישנות שרדה לעתים בתעשיות החזירים והבקר.
בשבוע הבא נסקור את התפתחות מתקני ההזנה וההשקיה המרכזיים במשקי ענק
רשימת המקורות למאמר תצורף עם פרסומו באתר אנונימוס
הספר הראשון של ד"ר פורמן הערות על
"צום ואכילה לבריאות טובה"
ספרו הראשון של ג'ואל פורמן מסמן את התזונה המערבית
המודרנית, עתירת המוצרים מן החי והמוצרים המעובדים, בתור הגורם העיקרי
לתחלואה. לדבריו, כל עוד לא עוצרים את מקור ההרעלה והעודפים, לא יושג ריפוי.
פורמן מציע לעבור לתזונה צמחית וטבעית יותר, ובמקרי חירום להניח לגוף לבצע
ריפוי עצמי אינטנסיבי במהלך צום תחת השגחה רפואית.
עבור חולים כרוניים מי שקרא את שני ספריו המצוינים של הרופא האמריקאי, ד"ר
ג'ואל פורמן, " לאכול
כדי לחיות" ו" ילדים עמידים",
ודאי נתקל גם בספרו השלישי שראה אור בהוצאת פוקוס, "צום ואכילה לבריאות טובה"
(2007). ספר זה פורסם במקורו כבר ב-1995. מכיוון שהוא מתמקד בביקורת על
הרפואה הקונבנציונלית ובכלל זה על טיפולים רפואיים ספציפיים, ההתיישנות מהווה
חיסרון בולט שלו.
פורמן עוסק בצום מטעמים שונים לחלוטין מאלה שעשוי המושג לעורר במחשבה
הפופולרית. בהחלט לא מדובר בטכניקת הרזיה או בסגפנות. תחת זאת, ובעקבות שיטתו
של הרברט מ. שלטון (1985-1895), פורמן מציע לצום תחת השגחה רפואית הדוקה,
כאמצעי לטיפול במחלות כרוניות, המהווה מרכיב טיפולי נקודתי במסגרת המעבר
לאורח-חיים בריא יותר. רוב הספר עוסק בתזונה בריאה – דהיינו, לפי פורמן,
תפריט המבוסס בעיקרו על מזון צמחי טרי או לאחר עיבוד מועט יחסית, כגון בישול
ביתי. הצום מוצע רק כאמצעי טיפולי לחולים. פורמן ודאי היה שמח להגיע
לקהל של צעירים שאינם סובלים מבעיות בריאות בולטות, אולם חלוקת הנושאים
בספר מייעדת אותו בעיקר למבוגרים המנהלים אורח-חיים מערבי (ולמעשה אמריקאי)
ממוצע, ומוטרדים מליקויים בריאותיים מתמשכים. הקהל הצעיר והבריא יותר יוכל
ליהנות מההסברים הקולחים והמובנים להפליא על תפקודן הבריא והלקוי של מערכות
גוף שונות, אך קהל זה יכול לוותר על "צום ואכילה לבריאות טובה" ולהסתפק בשני
ספרי פורמן האחרים.
טבעי להיות בריא לדעת פורמן, "המצב הטבעי של
אדם הוא להיות בריא" (עמ' 23). למרות זאת, "הבריאות
בעולם המערבי אינה הולכת ומשתפרת. למעשה, אנו לוקים ביותר מחלות" (עמ' 17). פורמן מסביר:
"בעוד שהשיטות הטכנולוגיות המודרניות, כגון תרופות חדשות וטכניקות
ניתוח חדישות (כמו הרחבה בעזרת בלון, או ניתוח מעקפים) שואפות לצמצם את
התסמינים – הן אינן נוגעות בסיבות השורשיות למחלות, והחולים נעשים חולים
יותר ויותר. לא מדובר בהיעדר טיפול רפואי הולם. מדובר בתזונה לקויה בצורה
חמורה. באומרי תזונה לקויה, אני מתכוון לא לחוסר במזון או לחסרים של רכיבים
תזונתיים, אלא לכך שהחברה שלנו כיום מורכבת מאנשים שהוזנו יתר על המידה
והרעילו את עצמם על ידי מזונות עתירי שומן וחלבונים, שעברו תהליכי עיבוד
רבים. תפריט עשיר זה מזיק לגוף שלנו ומכשיר את הקרקע לצמיחה של מחלות
כרוניות ניווניות. הצום, כשמשלבים אותו עם תזונה מיטבית לפניו ולאחריו,
מעניק הזדמנות למחוק את הנזק שנגרם לגוף כתוצאה מהתפריט העשיר של החברה
המודרנית." (עמ' 18)
פורמן קושר בין תזונה טובה לבין צום, על בסיס ההנחה שבתנאים אלה מנגנוני
הריפוי העצמי של הגוף פועלים במיטבם. הוא רואה ברעלים ובחומרים עודפים
שנכנסים לגוף עם המזון את המקור העיקרי לבעיות בריאות; תזונה טובה מטילה על
הגוף עומס מועט ומעודדת בקביעות ניקוי וריפוי עצמי, והצום (שתיית מים בלבד
ללא אכילה) כאמצעי חירום, מפסיק זמנית את השקעת המשאבים הפנימית בעיכול
ומאפשר סילוק אינטנסיבי של פסולת שנאגרה בגוף.
רעיון מרתיע? מי שנתקל בכותרת הספר מבלי
לקרוא אותו, עלול להירתע מהקישור בין תזונה טובה לבין צום. מדובר באתגר
תדמיתי, שפורמן מנסה להתמודד איתו באמצעות בניית תדמית חלופית. הוא מאפיין את
התזונה המערבית המקובלת – בשר, מוצרי חלב, ביצים,
סוכר, שמן, קמח לבן, חומרים משמרים וכו' – בתור הרעלה מתמשכת,
המובילה להרעלה נוספת באמצעות תרופות שמטפלות בסימפטום אחד בעודן מזיקות
במקום אחר. פורמן מציע אפוא לאדם המערבי הממוצע מהפכה במשמעות של מזון
ובריאות. מי שגדל על אמונות טפלות כגון "בשר נותן כוח" או "חלב נותן עצמות
חזקות", ודאי יעדיף לקפוץ כמוצא שלל רב על כל חולשה או חולשה לכאורה במערך
הטיעונים של פורמן ("אבל ניסיתי במשך חודשיים שלמים(!) לאכול לפי ההוראות
של הדיאטנית בקופת חולים והכולסטרול שלי לא ירד!"). הפיתוי למצוא תירוצים
לפסילת התזה כולה הוא גדול משום שהיא כה גורפת. הספר אינו מתאים אפוא
ל"מתחילים", ואולי זוהי גם הסיבה לכך שבספריו הבאים התמקד פורמן בתזונה
מיטבית בלבד. אולם מי שכבר נוטה לאכול מזון טבעוני בריא יחסית, או מי שנואש
מאוזלת-היד של הרפואה הקונבנציונלית בטיפול בבעיה רפואית שהוא או יקיריו
סובלים ממנה, עשוי להתייחס באופן רציונלי לטענות המוצגות בספר במקום לבטלן
בגלל התדמית המאיימת של רעיון הצום.
קריאה זהירה
עד כמה הספר משכנע? כמו בספרים רפואיים-תזונתיים אחרים, לא קל לענות.
פורמן כותב בבהירות סוחפת ומנמק רבות מטענותיו במחקרים ובניסיון קליני, אבל
העיקרון המאחד בין הטענות הוא אמונתו בכוחות הריפוי הטבעיים של הגוף ובנזקי
התזונה המערבית. דרושה קריאה זהירה מאוד כדי לזהות היכן מסתיימים הנתונים
המוצקים ואיפה מובעת רק אמונה בעיקרון. רמת ההנמקה אינה אחידה, וקוראי הספר
ייצאו מסופקים במידות שונות ביחס למחלות השונות שמטרידות אותם, ושנידונות
בספר: טרשת העורקים, סוכרת מטיפוס 2, זאבת, השמנת-יתר, מחלת קרוהן, אלרגיות,
תעוקת חזה, אסתמה, ספחת ועוד.
הספר נסקר באדיבות בודהה בורגרס,
המציע לרכישה ספרי בריאות בהוצאת פוקוס ב-25% הנחה
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |