פעילות

ממפים את המשקים החקלאיים בישראל

המשקים המחזיקים בעלי-חיים הולכים וגדלים בהתמדה, ומספרם הכולל מצטמצם. אנונימוס החלה למפות את כל המשקים ברחבי הארץ. מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו לכתובת ella.anonymous@gmail.com

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

אנונימוס מקיימת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך ביום א', 3.5.2009, ב-19:30, בנושא: "סיפורים מהשטח: חוויות אישיות ותמונות מסיורי תחקיר במשקים חקלאיים." מרצה: רונן בר.

דירות הפעילים של אנונימוס

למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לקידום זכויות בעלי-חיים, עמותת אנונימוס מספקת מגורים בדירה בדרום תל-אביב. 

לפרטים: נעמי naomiop@gmail.com 03-6204878

טבעונות בחיפה

ביום ד', 15.4.2009, תקיים קבוצת הצמחונים והטבעונים בחיפה טיול באזור נחל ספונים שבכרמל. כולם מוזמנים, חדשים וותיקים. לפרטים: veg.Haifa@gmail.com  או שני: 054-5889672, מיכל: 052-4323357.

קורס בירושלים: בין ממון למזון

המכללה החברתית-כלכלית בשיתוף המרכז הקהילתי הצמחוני פותחת קורס בנושא "בין ממון למזון: דברים שלא ידעת על מזון, סביבה, חברה וכלכלה." הרקע לקורס: המונים בעולמנו סובלים מרעב. בה בעת אוכלוסיות אחרות נזונות ממזון תעשייתי המוביל להשמנת יתר ולמחלות שונות. החקלאות התעשייתית פורמת את המרקם החברתי הכפרי. הזיהום הסביבתי מתעשיות המזון עולה על זה של תעשיות אחרות. תנאי גידול בעלי-החיים למאכל הופכים לאכזריים יותר ויותר. מהם האינטרסים הכלכליים והגלובליים שמובילים תהליכים אלו? הקורס ישלב הרצאות וסרטים על הפוליטיקה של תעשיית המזון. בין המרצים: אמי אטינגר, מרכז השל; אייל בלוך, מכללת דוד ילין; ערן בנימיני, יו"ר התנועה הירוקה. 

הקורס יתקיים בימי ד' בשעה 19:30, החל מ-22.4.2009, במרכז הקהילתי הצמחוני, רח' בלפור 8, ירושלים. דמי השתתפות: 150 ₪ לקורס כולו, 30 ₪ למפגש אחד, מפגש ניסיון ראשון חינם. אפשרות להנחות. לפרטים נוספים: יוסי reyo@netvision.net.il או 052-2598773; דפנה sea.yam.ac@gmail.com

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות כלפי בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; התנדבות באנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

בוטל ניצול העגלים ב'אקוספרה'. במסגרת הפסטיבל הסביבתי "אקוספרה", שיתקיים ב-12 עד 14 באפריל בעין הוד, תוכנן מיצג שבו ייצבעו עגלים בצבעי נמר כ"ניסוי" שנועד לבדוק אם אמהותיהם יירתעו מהם. בעקבות פניות מחאה, הודיעו מארגני הפסטיבל על ביטול המיצג.

ynet  פרווה. בכתבה "להרוג וללבוש? הצצה לתעשיית הפרוות" (7.4.2009) מספר ארז ארליכמן על סרט בריטי ששודר בערוץ 8, ובו לומדת שפית בריטית על תעשיית הפרווה. אף על-פי שהיא רואה את ההצגה שהכינו במשקי הפרווה עבור המצלמות, השפית מסיימת בדברים: "העבודה על הסרט בהחלט שינתה את חיי ואם בכל פעם אני כמעט מתפתה לקנות משהו שיש לו קשר לפרווה, מספיק לי רק לחשוב על התמונות שחוויתי כדי להתרחק' מהמקום. את פריטי הלבוש שלי בארון שהכילו פרווה, דאגתי לזרוק בתום הצילומים."

הארץ פרפרים. בכתבה "בוא אליי פרפר נחמד, שב תנוח אל תפחד" (5.4.2009) מדווח צפריר רינת שהשר להגנת הסביבה היוצא, גדעון עזרא, חתם על על תקנה המעניקה לראשונה ל-14 מיני פרפרים מעמד מוגן בטבע; המעמד החדש יאפשר להגן על הפרפרים מפני איומים שונים ובהם ציד למטרות מסחריות, הרעלות ובנייה בבתי הגידול המאפשרים את קיומם. רבים מהמינים המוגנים חיים באזור החרמון.

ynet כלבת. בכתבה "בשומרון: כבשה חולה בכלבת נשכה ילד בן 12" (7.4.2009) מדווחת מיטל יסעור בית-אור על כבשה חולת כלבת באותרה "ביישוב יהודי בגב ההר". זוהי ההזדמנות להזכיר לכל תושבי הסביבה לחסן את חיות הבית.

nrg מעריב (זמן תל-אביב) חינוך עירוני. בכתבה "בקרוב בת"א: חינוך לאהבת החיות" (6.4.009) מדווחת קרין ספינגולד שמועצת העיר תל-אביב יפו אישרה את הצעתו של ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות)  ה"כוללת אכיפת חוקים המגנים על זכויותיהם של בעלי-החיים תוך כדי הטעמת ערכים אלה בתכנים במערכות החינוך הפורמליות והלא פורמליות בעיר." כיצד יוטמעו ערכים אלה – נושא זה נותר מעורפל.

mynet (חיפה) הדברה ביולוגית. בכתבה "עטלפים, תנשמות ובזים בשירות העירייה" (7.4.2009) מדווח דורון סלומון שעיריית חיפה מתכננת לשחרר לקראת הקיץ עשרות עטלפי חרקים בשכונות העיר בניסיון לחסל יתושים. שחרור העטלפים נועד להחליף הרעלות. עיריית חיפה גם החלה בהכשרת מקומות קינון לבזים ולתנשמות, בניסיון לחסל מכרסמים ונחשים.

mynet (רעננה) קסמים. בכתבה "קוסם, אוהב יונים?" (7.4.2009) מראיינת שלומית צור את הקוסם קליוסטרו, המספר כיצד השתמש בחיות במשך רוב הקריירה שלו, אף על-פי שידע שהוא פוגע בחיות. לפני כשנתיים הפסיק את השימוש בחיות והחל לחשוף את שיטות העינוי וההרג המקובלות במקצועו, ולנסות לשכנע קוסמים אחרים ללכת בעקבותיו. מתוך הראיון: "'קורה שאתה פותח את המכסה, ועל הצלחת פתאום יש יונה מתה כי היא מתה מלחץ או מחוסר אוויר. קורה שיונים מתות בדרך למופעים כתוצאה מחום. פעם הופעתי בקולוסיאום בתל אביב ואחד השחקנים שהופיע לפניי, דרך על הארגז שלי והרג במכה 12 יונים.'"

nrg מעריב (סופשבוע) השוואה. בכתבה "כצאן לטבח: קמפיין נגד אכילת בשר שהלך רחוק מדי" (5.4.2009) מספר אביב לביא על קמפיין PETA, "שואה על הצלחת שלך", שנפסל בגרמניה משום שהוא משווה בין תעשיות בעלי-החיים לבין השואה.

תזונה

nrg מעריב כוסמין. בכתבה "אם אין לחם, נאכל כוסמין: האם לכוסמין יש יתרונות בריאותיים?" (7.4.2009) מתארת לרה רוטר את ההיסטוריה של השימוש בדגן כוסמין, ומסבירה שאפשר לגדל אותו ללא חומרי הדברה, אך הוא מכיל גלוטן ואינו מתאים לחולי צליאק.

nrg מעריב ברוקולי. בכתבה "מחקר: נבטי ברוקולי למען הבטן" (6.4.2009) נמסר על מחקר חדש שנערך ביפן ופורסם בכתב-העת Cancer Prevention Research, בחולי דלקת הקיבה (גסטריטיס). אכילת 70 גרם נבטי ברוקולי ביום גרמה לירידה ברמות הזיהום והדלקת, לעומת אכילת נבטי אלפלפא שלא הביאה לשיפור כזה.

mynet (יישובי השרון) חינוך ומזון. בכתבה "הקשר בין מלפפון, תלמיד ואיכות הסביבה" (10.4.2009) מדווחת נטע-לי בינשטוק על תוכנית לימודים ניסיונית לנוער, "מזון למחשבה", הקושרת בין מזון לסביבה ואמורה להעלות את המודעות לאופן ייצור המזון. 

מחקר מדעי מול חקירות סמויות
מי יודע הכי טוב מה עובר על חיות תחת ניצול חקלאי? (כתבה ראשונה)

מוסדות רבים מתיימרים לדעת את האמת על בעלי-החיים במשקים החקלאיים. הידע שמופק בתחום זה באמצעות מחקר מדעי שונה מאוד מהידע שמופק על-ידי ארגונים להגנה על בעלי-חיים. אריאל צבל בוחן את הקשר שבין שני סוגי הידע.

מאבקי סמכות
עשרות מיליארדי עופות, דגים ויונקים, מוחזקים ונהרגים מדי שנה במתקנים תעשייתיים. בני-אדם מארבע קבוצות עיקריות מתיימרים לדעת מה עובר על החיות במתקנים אלה: עובדי התעשייה, המפקחים על התעשייה לפי חוקי ההגנה על בעלי-חיים, מדענים שחוקרים את תגובות החיות לתנאי התעשייה, וחוקרים שהסתננו לתוך המתקנים התעשייתיים כדי לגלות מה עובר על החיות שם. בין הקבוצות האלה מתקיים מאבק על סמכות, יוקרה ואמת: מי יודע הכי טוב מה עובר על החיות שנתונות תחת ניצול חקלאי? למי צריך להקשיב? ולמי כדאי שלא להקשיב?

סוגי ידע: יתרונות וחסרונות
לכל קבוצה יש יתרונות במאבק על הסמכות. עובדי התעשייה נמצאים עם החיות הרבה יותר מאחרים; המפקחים מייצגים את ההסכמה הציבורית; למדענים יש ידע שיטתי; והחוקרים הסמויים חושפים מידע שלא נועד לעיניים חיצוניות. לכל קבוצה יש גם חסרונות: לעובדי התעשייה יש אינטרס כלכלי לשכנע שמצב החיות בכללו טוב יותר מכפי שהוא באמת, ולהתחמק מאישומי התעללות ספציפיים; רוב המפקחים מקורבים לתעשייה וממילא הם מגיעים למתקנים התעשייתיים לעתים נדירות בלבד ובהתראה מראש; גם רוב המדענים מקורבים לתעשייה והם בקושי מגיעים למתקנים תעשייתיים; ואילו לחוקרים הסמויים יש מוטיבציה לשכנע שמצב החיות גרוע יותר מכפי שהוא באמת. אז למי כדאי או לא כדאי להקשיב? שתי הקבוצות הראשונות אמנם נהנות מסמכות רבה, אולם חסרונותיהן רבים ומובהקים בדרך-כלל, ולכן נתמקד כאן רק במדענים ובחוקרים הסמויים, ובקשר ביניהם.

מכונות חיות
הקשר בין שתי הקבוצות האחרונות הוא דו-סטרי אבל לא סימטרי. ביסודו של דבר, המדענים חבים את עצם קיומם כמדענים למחאה הציבורית נגד הניצול התעשייתי של חיות, וזו נשענת במידה רבה על מידע שהפיצו אנשי ארגונים להגנה על בעלי-חיים, שחדרו לתוך מתקנים חקלאיים ותיעדו את הנעשה שם. התקדים הבולט הוא ספרה של רות האריסון, "מכונות חיות", שהתפרסם ב-1964 וכלל תיאורים מפורטים של משקים תעשייתיים בבריטניה. הספר כולל גם צילומים של חיות במשקים מאת דקס האריסון, בן-זוגה של רות, וממקורות עיתונאיים וחקלאיים. בניגוד לבאים אחריה, רות האריסון לא הייתה חברה בארגון כלשהו ולא נזקקה לחקירה סמויה. היא נכנסה למשקים בגלוי, וספרה אף נפתח בתודות לחקלאים שסייעו לה. ללא הכשרה בביולוגיה או בחקלאות, היא התבוננה בחיות שבמשקים בעיני הדיוט, קראה ספרות חקלאית, הרבתה לצטט ממנה ותיארה את מה שראתה בשפה עיתונאית יבשה. שיטת העבודה שלה הייתה התבוננות אמפתית בחיות והבנה אינטואיטיבית שלהן, מתוך מוטיבציה מוסרית.

הוועדות
"מכונות חיות" עורר סערה בבריטניה. הממשלה מיהרה להקים "ועדת חקירה לעניין רווחת בעלי-החיים המוחזקים במערכות חקלאיות אינטנסיביות" (ועדת בראמבל). ב-1968 נכנסו לחקיקה הבריטית הוראות שנועדו להבטיח לחיות בחקלאות תנאי מחיה שנחשבו כסבירים, ובשנה זו התקבל במועצת אירופה הסכם ראשון להגנה על חיות בחקלאות. בעשורים הבאים גיבשו מועצת אירופה והאיחוד האירופי הסכמים וחוקים שנועדו לשפר את המצב ברוב ענפי חקלאות בעלי-החיים.

רות האריסון כיהנה כחברה בוועדת בראמבל, ולאחר מכן בוועדה קבועה שנוסדה כדי לייעץ לממשלת בריטניה בענייני רווחת בעלי-חיים (FAWC). אולם האריסון הייתה חריגה בין מי שנחשבו כמומחים. כיום, אין ב-FAWC אף נציג המזוהה עם פעילות להגנה על בעלי-חיים, אלא בעיקר אנשי מדע וחקלאות. הוועדות המיוחדת של מועצת אירופה ושל האיחוד האירופי, שהוקמו מאוחר יותר כדי להמליץ למקבלי ההחלטות בעניין מדיניות רווחת בעלי-חיים, כוללות מדענים בלבד.

התפתחות המדע החדש
רבים מחברי הוועדות הם מומחים ל"מדע רווחת בעלי-חיים" או "אתולוגיה יישומית" – תחומים קרובים מאוד זה לזה, שנוסדו למעשה על-ידי ועדת בראמבל. הוועדה האצילה על המדענים את הסמכות לומר למחוקקים מה עובר על החיות במשקים החקלאיים. לפי דו"ח הוועדה (1965),

"רווחה היא מושג רחב שחובק בתוכו הן את שלומו הגופני והן את שלומו הנפשי של בעל-החיים. כל ניסיון להעריך רווחה, חייב אפוא לקחת בחשבון את העדות המדעית הקיימת בנוגע לרגשות בעלי-חיים שניתן להסיק על קיומם מתוך המבנה והתפקודים שלהם, כמו גם מהתנהגותם."

(מצוטט אצל Duncan, עמ' 13)

ב-1965 היו מעט מאוד עדויות מדעיות כאלה. אולם עם הרחבת החקיקה האירופית שנועדה לרסן את הפגיעה בחיות המנוצלות בחקלאות, התפתח במהירות התחום המדעי החדש. לעתים קרובות, המחקר ענה ישירות על שאלות שעמדו על סדר-היום הציבורי והפוליטי (למשל: כיצד פוגעים כלובים מסוגים שונים בתרנגולות). חוקרי רווחת בעלי-החיים ניסו לברר מהו הנזק שנגרם לחיות במתקנים חקלאיים ובתנאי שבי אחרים, מה החיות מרגישות ואיך ניתן לשפר את מצבן על-ידי שינויים מזעריים בתנאי השבי. התחום קיבל דחיפה ב-1974 עם ייסודו של כתב-עת מיוחד, שנקרא כיום Applied Animal Behaviour Science. בשנים האחרונות יוצא אחת לחודש גיליון כפול של כתב-העת ובו לפחות 10 מאמרים מקיפים. משנות ה-90 יוצאים לאור גם שני רבעונים בתחום זה, ומאמרים בנושא מתפרסמים באופן לא-סדיר גם בכתבי-עת אחרים שעוסקים בהתנהגות בעלי-חיים או בתעשיות החקלאיות.

(צילום: Tim1965)

התפתחות החקירות הסמויות
במקביל להתפתחויות הממוסדות, המשיכו ארגונים להגנה על בעלי-חיים ליצור גוף ידע שונה לחלוטין. המדובר בהמשך לדרך שנוסדה ב"מכונות חיות": תיאור הניצול התעשייתי של בעלי-חיים על בסיס שילוב של נתונים חקלאיים, נתונים מדעיים וחקירות בשטח. נראה שאף היסטוריון לא כתב על התפתחותו של גוף הידע הזה – ולכן אין בידינו תמונה היסטורית ברורה שלו.

באופן כללי, אין ספק שמשנה לשנה עומד לרשות הארגונים יותר חומר מדעי להיעזר בו, אך קשה יותר ויותר לאסוף מידע מהשטח. עדיין ניתן להיכנס בגלוי למשקים קטנים כפי שעשתה האריסון, אך לא למתקנים תעשייתיים ממש. כדי להפיק מידע מתוך המתקנים שבהן כלואות החיות, יש כיום צורך להשתמש באחת משלוש שיטות: להיכנס ללא רשות מבלי שרואים אותך; להתקבל לעבודה במתקן תחת מסווה; או לראיין עובדים שמוכנים להסתכן ולספר כל מה שראו. ככל הנראה, שיטות אלה להשגת מידע על החקלאות הפכו להיות נפוצות רק בשנות ה-90, בעוד שחקירות דומות במעבדות מחקר התפתחו ככל הנראה כעשור קודם לכן. אתר PETA, למשל, מציג את נקודות-הציון החשובות בהתפתחות הארגון, ובכלל זה החקירה הסמויה הראשונה במעבדת ניסויים בקופים, ב-1981; החקירה הסמויה השביעית של PETA, ב-1991, הייתה הראשונה שערך הארגון במשק חקלאי – מפטמת ברווזים במדינת ניו יורק. האינטרנט נתן דחיפה עצומה לחקירות הסמויות, בכך שאיפשר פרסום נרחב של תיאורי חקירות מילוליים ותמונות סטילס צבעוניות. במהלך שנות ה-2000, עם התפתחות טכנולוגיות וידיאו באינטרנט, החלו כל החקירות הסמויות המשמעותיות לכלול גם תיעוד בווידיאו.

כיום, גיחות תיעוד חד-פעמיות למתקנים חקלאיים תוך הסגת גבול ודאי נפוצות ברחבי העולם, אך מן הסתם רובן לא מגיעות לידי פרסום. מאחר שהתיעוד בשיטה זו נערך רק כשאין עובדים בסביבה, המידע שניתן להפיק כך מוגבל. הכנסת סוכן סמוי כעובד במתקן חקלאי היא משימה מסובכת, וככל הנראה נערכות בעולם רק חקירות אחדות כאלה בשנה. נראה שגם נטילת עדויות מפורטות מפי עובדים במתקנים חקלאיים היא נדירה מאוד.

מרטין באלוך מ-VGT (אוסטריה) במהלך חקירה סמויה בלול ביצים

חלק מהתמונה הפוליטית
חקירות סמויות משלושת הסוגים שלעיל, מהוות יחד את המקור המרכזי למידע שלילי ביותר על מצב החיות בחקלאות. מידע זה צריך לעמוד מול כל מקורות המידע האחרים, שנהנים מסמכות ממסדית ומתגייסים בדרך-כלל בניסיון לערער על האמינות של החקירה הסמויה. אולם בזכות הצילומים, החקירות הסמויות מצליחות לעתים לשכנע אפילו במערכות השמרניות ביותר ולגרום שינויים פוליטיים. למשל, מבצע של גיחות תיעוד חד-פעמיות ב-48 לולי ביצים באוסטריה על-ידי VGT שיחק תפקיד מכריע בחקיקת החוק המהפכני שעבר במדינה בשנת 2004; וחקירת HSUS במשחטת Hallmark/Westland שבקליפורניה בסוף שנת 2007 הביאה להשמדת 65,000 טון בשר ולחקיקת שני חוקים. הצלחות אלה מהוות הד להצלחתה של האריסון וחקירותיה הגלויות. אולם כפי שנוכחותה הבלתי ממסדית של האריסון נותרה חריגה בוועדות הבריטיות, כך גם כיום הידע הממוסד הוא שמנצח לרוב במאבק על הסמכות לקבוע מה עובר על החיות בחקלאות התעשייתית.

רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס

בשבוע הבא נביא את חלקו השני של המאמר 

פינת התזונה
ממרח כוסברה-בזיליקום

חומרים
2 חבילות כוסברה
חבילת בזיליקום
חצי כוס שקדים קלופים (אפשר להשרות שקדים לא קלופים במים חמים ולחכות שהקליפה תרד בקלות)
שתי שיני שום גדולות
5 כפות שמן זית
מלח לפי הטעם

הכנה

1. מוציאים את העלים מחבילות הכוסברה והבזיליקום וקוצצים אותם מעט במעבד מזון.
2. טוחנים את השום והשקדים במטחנת קפה עד לקבלת מרקם חלק.
3. מערבבים יחד את כל החומרים.
4. הממרח נשמר היטב במקרר במשך 4-3 ימים.

גיוון: אם מעוניינים בסלט ולא בממרח, אפשר לוותר על  המטחנה. במקום זאת מכניסים את השקדים והשום קודם למעבד המזון, קוצצים היטב ואז מכניסים את העלים למעבד המזון וקוצצים אותם מעט מאוד. לסלט תספיק כף שמן זית.