פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
ביום א', 1.11.2009, בשעה
19:30, ינחה מתן קן-תור שיחה בנושא: "חוויות מבית-הספר: מבט אישי על פרויקט
ההרצאות של אנונימוס."
משמרות מחאה נגד כלובי הסוללה
ת"א: ימי ג', 17:30, צומת המלך ג'ורג/בן-ציון
(ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com);
הרצאות בבתי-ספר
ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאה
אירועים בירושלים
 זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את
הציבור:
- הרצאה: ביום ב', 12.10.2009, בשעה 19:30, יקיים
זנגביל הרצאה באנגלית בנושא "מדוע מעבר נרחב לצמחונות חיוני למניעת
אסון אקלימי בישראל". מרצה: פרופסור ריצ'רד שוורץ, נשיא "היהודים
הצמחונים של צפון אמריקה" ומחברם של הספרים "יהדות וצמחונות" ו"יהדות
ושרידה גלובלית". הכניסה חופשית. כיבוד טבעוני.
- יהדות ובעלי-חיים: ביום ב', 19.10.2009, בשעה 20:00 ייפתח
בזנגביל קורס באנגלית בנושא "יהדות, בעלי-חיים ותעשייה". מנחה: הרב אדם
פרנק. ההשתתפות ללא תשלום, מומלץ להירשם מראש.
- סדנת קמבוצ'ה: ביום ג', 20.10.2009, בשעה 20:00 תתקיים בזנגביל
סדנת הכנת קמבוצ'ה. קמבוצ'ה היא משקה שמקורו במזרח אסיה, שנוצר בהתססה של
תה מתוק בעזרת תרבית המשלבת שמר וחיידק. למשקה מיוחסות סגולות בריאותיות.
למעונינים ניתן יהיה לרכוש mother בעלות של 15 ₪ להתחיל להתסיס בבית. מנחה:
נחשון דוד כרמי. השתתפות: 45-25 ₪ לפי היכולת.
הרצאה בתל-אביב
ביום ב', 12.10.2009, ב-19:30, תתקיים ב סלון מזל (דרך סלמה 50) הרצאתו
של רונן בר, "האפקט הסביבתי של תעשיות המזון מן החי". לפרטים: 03-6297734. האירוע
בפייסבוק
תערוכה בתל-אביב
ביום ב', 12.10.2009, משעה 17:00 עד 22:00 תתקיים במנשר (רח' דוד חכמי
18) תערוכה העוסקת בבעלי-חיים ובבשר. בתערוכה מיצגים שמקורם בפעולות
מחאה יצירתיות של פעילי זכויות בעלי-חיים, ועבודות של יואב גוטרמן, טל טואשי,
שלי לוגסי וגונרס קרולס. לפרטים: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773.
כנס תזונה ובישול בריא
ביום ו', 6.11.2009, בשעות 15:00-09:00, יתקיים בתיאטרון גבעתיים כנס
תזונה ובישול בריא, בהפקת הוצאת ספרי הבריאות "פוקוס" ופורטל התזונה Eatwell.
זהו כנס ראשון מסוגו בארץ, המשלב הרצאות על תזונה לצד סדנאות מעשיות של בישול
בריא. בתוכנית 9 הרצאות וסדנאות, ועלות כל אחת מהן 25 ש"ח. יש להירשם מראש
03-7325340 (שלוחה 2). לתוכנית
הכנס
דרושים לאנונימוס: מרצים
מרצים/ות מתנדבים, צמחונים וטבעונים, בעלי ניסיון משמעותי
בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות
בעלי-חיים בפני נוער, לפחות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה, בעיקר
בדרום ובצפון הארץ. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל'
03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף
46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
וואלה!
הזדהות. בטור " עד שהכלוב האחרון
יישבר" (4.10.2009) מספר עידן סייר על אירועי היום הבינלאומי להזדהות עם
בעלי-חיים במשקים, ומודה: "מעשה, קשה מאוד להזדהות עם מה שעובר על בעלי
החיים, מכיוון שהפגיעה בהם אינה דומה לשום פגיעה בבני אדם המוכרת לנו."
mynet חיפה. בכתבה " חזירי בר
פלשו לגן המשחקים" (7.10.2009) מדווח דורון סולומון על הבטחת עיריית חיפה
לטבוח בחזירים החיים סביב העיר. העילה הפעם היא "פלישה" לגן משחקים, ללא כל
חיכוך בין החזירים לאנשים.
וואלה! בשר תותחים. בכתבת
הווידיאו " צה"ל מציג:
גורי הכלבים שיהפכו ללוחמים" (5.10.2009) מובא סיפורם של כלבים המנוצלים
ללחימה מנקודת-המבט של צה"ל. בטור " החייל האמיץ רקסי"
(7.10.2009) מגיב עידן סייר על הכתבה ומזכיר שגורלם של הכלבים נחרץ
"להישלח למלחמות, להקריב את חייהם, וזאת בלי לדעת בכלל בשביל מה הם עושים את
זה או מה הסכנות הכרוכות בכך. האם זה באמת בסדר לשלוח כלבים לסכן את חייהם
במלחמה של בני אדם, שאין להם שום צד בה?"
כל נס ציונה האכלה
והתרבות. בכתבה "משרד החקלאות יוזם מבצעים נוספים לעיקור חתולים!"
(25.9.2009, עמ' 28,
40)
מרואיין הווירינר העירוני של  נס ציונה, ד"ר יוסי נסינג, המאשים את מאכילי החתולים בעיר
בהתרבות-יתר של החתולים ומוסיף: "אני קורא בזאת לכל מאכילי החתולים לקחת
אחריות על מעשיהם ולהתייחס לחתולים אלו כאילו היו שלהם. בראש ובראשונה לסרס
ולעקר ולבצע טיפולים מונעים [...] ומי שאינו יכול לעמוד בכך שפשוט
יפסיק."
ynet מירוץ. בכתבה
" קוף
אחרי בן-אדם: מאות גורילות כבשו את לונדון" (3.10.2009) מספר ארז ארליכמן
על מיזם מקורי לגיוס כספים להצלת הגורילות באפריקה מהכחדה מוחלטת בטבע.
מ-18,000 גורילות השפלה שחיו לפני כעשור, נותרו פחות מ-3,000.
תזונה וצרכנות
שני צמחוני בבתי"ס. מערכת "בתי-הספר הציבוריים של
העיר בלטימור" עומדת להפוך למערכת הראשונה מסוגה בארצות-הברית, שמצטרפת
לתוכנית "ימי שני ללא בשר". לפי הודעת פרויקט Meatless Monday, הארוחות
שיוגשו בימי ב' ל-80,000 תלמידי בתי-הספר בעיר יהיו צמחוניות, והתוכנית כוללת
מגוון של פרויקטים לימודיים על אכילה של מזון בריא וידידותי לסביבה. בין
הפרויקטים: הקמת גינות ב-200 בתי-הספר שבמערכת, ולימוד התלמידים כיצד לגדל
צמחי מאכל לעצמם אפילו בסביבה העירונית. Meatless Monday הוא פרויקט של
בית-ספר בלומברג לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ושותפים לו כיום
יותר מ-20 בתי-ספר לבריאות הציבור בארצות-הברית.
מקור
"Baltimore Schools Go Meatless", Meatless Mondays,
28.9.2009.
ניו יורק טיימס בשר
מזוהם. כתבת ענק בעיתון הנפוץ ביותר בארצות-הברית בוחנת את זיהומי
E. coli כתוצאה מאכילת המבורגר, ואת מערכת הפיקוח הכושלת. התוצאות: שלשול
דמי, התקפים, אובדן הכרה ונזק לשנים בחלק מהקורבנות. לכתבה (באנגלית):
וואלה! מרכיבים חיוניים. בטור
" בין הסוכר לטופו"
(7.10.2009) סוקר אורן גולדפינגר את הסגולות הרפואיות ושימושי המטבח של כמה
מרכיבים חשובים במטבח הטבעוני: חומץ תפוחים, אצות וואקמה, שקדייה, שמרי בירה
וזרעי פשתן.
הארץ שב"ס ורעב.
בכתבה " פעיל
השמאל קובי סניץ שכלוא בכלא ניצן, גילה שלהיות טבעוני זה לא חלק מהזכויות
שלו" (3.2.2009) מדווחת נועה קושרק על האסיר ד"ר קובי סניץ, אשר "לטענת
מקורביו, נדרש להציג אישור אודות טבעונותו מ'ארגון הטבעונים העולמי' - ארגון
שלא קיים". השב"ס מכחיש דרישה זו וטוען: "הוסבר לאסיר כי בשלב ראשון יקבל
תפריט צמחוני ויתאפשר לו לקנות מוצרים מותאמים תוך הספקת ירקות טריים על פי
האפשרות ועל פי הניתן."
תחושת כאב בסרטנים על יכולתם של סרטנאים לסבול מכאב (חלק
ראשון)
סרטנים נלכדים במיליארדים מדי שנה עבור תעשיות המזון, מבלי שאיש
נותן את הדעת על האפשרות שהם סובלים משיטות הציד, ההובלה וההרג. מאמר חדש
סוקר את הידע המדעי הקיים בנושא יכולתם של סרטנים לסבול מכאב, ומגלה שמדובר
בחיות הרבה יותר מורכבות ממה שרוב האנשים מעדיפים להאמין. לפניכם תמצית
המאמר, בשני חלקים.
מחקר רווחה בעייתיאחת מההסכמות המוסריות
הנפוצות ביותר היא שסבלו של הזולת הוא רע, ושראוי למנוע אותו. בהתאם לכך,
הבסיס המקובל ביותר להכרה במעמדם המוסרי של בעלי-חיים הוא הידיעה שהם מסוגלים לסבול. בתודעה
הציבורית, בחקיקה, בעבודת הארגונים להגנה על בעלי-חיים וגם במחקר המדעי,
הדיון בסבל מתמקד בסבלם של יונקים ועופות בתנאים שונים. הדיון המוסרי, כמו גם
החקיקה, מורחבים לעתים קרובות לכל בעלי-החוליות (זוחלים, דו-חיים ודגים) אולם
שאלת סבלם של חסרי חוליות כמעט שלא עולה.
מאמר נדיר בנושא זה פורסם בגיליון מאי 2009 של כתב-העת Applied Animal
Behaviour Science, תחת הכותרת "כאב ועקה בסרטנאים?" הכותבים, רוברט אלווד,
 סטיוארט בר ולינזי פטרסון מבית-הספר למדעי הביולוגיה
ב'אוניברסיטת המלכה', בלפסט, ביצעו את המחקר בסיועו הכלכלי של משרד החקלאות
של אירלנד הצפונית. המאמר מתמקד בסרטנאים (crustaceans) שהם תת-מערכה במערכת
פרוקי-הרגליים, הכוללת גם עכבישים וחרקים. המאמר מתבסס על למעלה מ-80 מקורות
(וכן כמה ניסויים שלא פורסמו עדיין) ובתוכם הספרות המעטה שיש בנושא רווחת
חסרי חוליות וכן מחקרים פיזיולוגיים והתנהגותיים בסרטנים ממינים שונים.
רוב המחקרים אלימים להחריד כלפי הסרטנים, ויש בהם פרדוקס אופנייני
למחקרי רווחת
בעלי-חיים: אם המחקר יראה שהחיות מסוגלות לסבול, יסתבר בדיעבד שהוא לא
מוסרי. חשוב אפוא להדגיש, שסקירת מאמרם של אלווד, בר ופטרסון אינה מרמזת על
הסכמה עם עריכת מחקרים אכזריים כאלה. עם זאת, העניין המחקרי בנושא עשוי להביא
בעתיד לחקיקה שתרסן את הפגיעה המותרת בסרטנים, הנלכדים במספרים עצומים עבור
תעשיות המזון.
טבחית
משליכה לובסטר חי לסיר רותח. צילום: (mkrigsman)
התעלמות מכוונת מחסרי חוליותהמאמר "כאב
ועקה בסרטנאים?" מבוסס על "טיעון האנלוגיה". הבסיס להכרתנו בסבלו של הזולת
הוא אנלוגיה לעצמנו:
אם הזולת מתנהג כמונו כשאנו סובלים, אם הוא בנוי כמונו ואם גופו מגיב כמו
גופנו, ודאי הוא גם חש סבל כמונו. גישה זו הביאה להכרה גורפת ביכולתם של
עופות ובעיקר יונקים לסבול, וכיום משכנעים רוב החוקרים שגם זוחלים, דו-חיים
ו דגים מסוגלים לסבול.
אלווד, בר ופטרסון פונים להיגיון הפשוט וקובעים, שאם אנו מקבלים את טיעון
האנלוגיה ביחס לבעלי-החוליות, עלינו לקבלה גם ביחס לחסרי חוליות – או לזנוח
את טיעון האנלוגיה. אם כן,
"תגובות כאב ועקה בבעלי חוליות משמשות לעתים קרובות כמדדים לרמת רווחה
נמוכה והטיעון האנלוגי עשוי לשמש באופן אפקטיבי כדי לבחון את הרווחה
בסרטנאים. אולם נראה שיש חוסר נכונות כללי להשתמש בטיעון זה לגבי חסרי
חוליות באופן שבו הוא משמש לבעלי חוליות. סיבה אחת לכל עשויה להיות חוסר
נוחות כללית ביחס לרעיון שחסרי חוליות עשויים לסבול. חסרי חוליות לא זוכים
באופן כללי להתייחסות רצינית והם נחשבים כזרים, מסוכנים ומזיקים. כך, יש
חוסר עניין ביחס לטיפול בהם הן במצבים חקלאיים והן במפגשים ביתיים יותר.
למעשה, ההזדמנות היחידה שבה אנשים מביעים דאגה בעניין רווחתם של חסרי
חוליות היא כשעומדים מול האפשרות לבשל חיים לובסטרים וסרטנים אחרים בסיר
מים רותחים. סיבה אחרת שלא לקבל את השימוש בטיעון האנלוגיה עשויה להיות
נדירותם של מחקרים המצביעים על מערכות ועל התנסויות אנלוגיות בקרב חסרי
חוליות." (עמ' 134)
אלווד, בר, ופטרסון יוצאים אפוא לבחון את המחקרים הקיימים מתוך נכונות
להשתמש בטיעון האנלוגיה באופן עקבי, והם מגישים מאמר ממצה בכל הנוגע לסוגיית
הכאב. עם זאת, המאמר כמעט שמתעלם מסבל הנובע מפחד, למשל – רגש העשוי להיות משמעותי
בסרטנאים לא פחות מכאב.

דייג קנדי מעלה לסיפון מלכודת עם סרטנים. הכליאה הצפופה עם
סרטנים אחרים
גורמת עקה משמעותית. (צילום:
Hartmut Inerle)
מבנה מערכת העצבים
מערכת העצבים המרכזית של סרטנאים עשויה מגנגליונים (צבירים של תאי עצב)
לאורך חוט השדרה, שהמורכב שבהם הוא הגנגליון הקדמי, שמתפקד כמוח. אצל בני-אדם
תחושת הכאב קשורה בקליפת המוח, שאינה קיימת בסרטנאים, אולם אלווד, בר,
ופטרסון מזכירים, שהבדל זה אינו מראה שהסרטנאים אינם חווים סבל. לדבריהם,
איננו יכולים לטעון בהגיון שתחושת סבל כבולה דווקא למבנה עצבי מסוים, בעוד
שאנו מקבלים שתפקודים אחרים אינם תלויים בזהות של המבנה העצבי. לדוגמה, אם
נטען שרק מבנה המוח האנושי מייצר חוויות, נוכל לטעון באותה מידה שהסרטנאים
חייבים להיות עיוורים מאחר שמערכת הראייה שלהם שונה מזו שלנו.
המחברים גם דוחים את הטיעון שמוחם של סרטנאים קטן מדי ליצירת תחושת כאב
– מוחם של סרטנים גדולים גדול יותר ממוחם של בעלי חוליות קטנים. על השאלה אם
מוח הסרטנאים מורכב דיו – אין למחברים תשובה. מערכת העצבים של הסרטנאים נשלמת
בקולטנים המפוזרים על פני כל השלד החיצוני, והם רגישים לגירויים כימיים ו/או
מכניים. למידת הימנעות סוגיית הסבל
נחקרת תמיד בהקשר האבולוציוני: אם יש לחיות יכולת לסבול, מניחים שתכונה זו
התפתחה בזכות יתרון הישרדותי. למשל, תחושת הכאב בעקבות גירויים מזיקים,
מעוררת ביעילות רבה התרחקות ממקור הנזק והמנעות ממנו – וזהו יתרון הישרדותי.
בהתאם לכך, היכולת ללמוד להימנע ממקור של גירוי מזיק, נחשבת כעדות חשובה
לתחושת כאב. זאת לעומת תגובת רפלקס, שאינה נלמדת. ברפלקס, ההתרחקות ממקור
הנזק מתבצעת בצורה קבועה והיא פחות יעילה אפוא במצבים מגוונים.
מתוך גישה זו נערכו כמה מחקרים בסרטנים. במחקר אחד, הניחו סרטן בתא
מואר, עם אפשרות לעבור לתא חשוך. כשהסרטן נכנס לתא החשוך, גרמו לו הלם חשמלי.
סרטנים שעברו טיפול זה, למדו שלא להיכנס לתא החשוך, והתמידו בכך עד יממה לאחר
האירוע. לפי ניסוי זה וניסוי דומה, אלווד, בר, ופטרסון מסכמים שמדובר בעדות
על יכולת לחוש כאב.

לובסטר במיין: לאחר לכידת הסרטן, כופתית את הצבתות שלו כדי
למנוע ממנו להתגונן. (צילום: Somewhat Frank)
התגוננות מוטורית אחד מהסימנים החשובים
לתחושת כאב בחיות הוא שפשוף, הברשה או ליקוק של החלק הפגוע בגוף. בבעלי
חוליות קושרים תגובות כאלה בכאב ומניחים שהתגובות עשויות לסייע בהסרת הגורם
המעיק או בהפעלת משככי כאבים טבעיים. מחקר שפורסם בשנת 2008 התבסס על פגיעה
כימית באחת מהאנטנות (אברים הדומים למחושים בראש הסרטן) באמצעות סודה קאוסטית
או חומצת חומץ. הסרטנים הפגועים הגיבו בהברשה רבה של האנטנה הפגועה בעזרת
הצבתות והפה, ובהברשת האנטנה על קירות מכל הכליאה – ככל הנראה בניסיון לסלק
את מקור הגירוי. החוקרים אף שפכו את החומר ההרסני על עין הסרטנים, שהגיבו
בהברשה נמרצת של העין בעזרת שתי הצבתות. במקרים אלה, התנועות היו מדויקות
מאוד ולכן ודאי לא מדובר בתגובת רפלקס אלא בתגובה מורכבת יותר לכאב.
תגובת התגוננות אחרת מפני פגיעה היא קטיעה וולונטרית של האיבר הפגוע –
אוטוטומיה (autotomy). תופעה זו מוכרת בזנב לטאות, למשל. מחקרים בעכבישים
הראו כי עכביש שנעקץ ברגלו עקיצה ארסית מבצע אוטוטומיה מהירה, בעוד שהוא לא
מגיב כך לנעיצת מחט; האוטוטומיה בעקבות העקיצה מצילה את העכביש ממוות עקב
התפשטות הארס, ויתכן שתגובה זו מעידה על כאב. סרטנים נוהגים להגיב באוטוטומיה
של גפיים שנפגעו – למשל בפציעה שגורמת דליפה של נוזל ההמולימפה (נוזל הגוף
בפרוקי-רגליים, המתפקד בדומה לדם בבעלי חוליות). מקום הקטיעה נסתם מיד ומונע
אובדן הנוזל.
קיימות מספר עדויות לכך שאוטוטומיה איננה רפלקס גרידא. למשל, סרטנים
שכבר איבדו רגליים, ממעטים להגיב באוטוטומיה ברגליים הנותרות. מעבר לכך,
אוטוטומיה עשויה להתרחש גם כשהגירוי אינו גורם אובדן של נוזל ההמולימפה או
עיוות במבנה האבר – למשל, בתגובה לחום רב, להלם חשמלי או לזריקת סודה
קאוסטית. מאחר שהתגובות לטיפולים אלימים כאלה בבעלי חוליות מתפרשות בתור כאב,
אלווד, בר, ופטרסון מסיקים שיש לראות גם בתגובות הדומות של סרטנאים עדות
לכאב.
מקור
Robert W. Elwood, Stuart Barr, Lynsey Patterson, "Pain and Stress in
Crustaceans?", Applied Animal Behaviour Science 118 (3-4),
(Special Issue: Animal Suffering and Welfare, edited by Hanno Würbel), May
2009, pp.128-136.
ספר: להוציא את המיץ
 ספרם של פט קרוקר וסוזן אינגלס "להוציא את המיץ:
כוחות הבריאה של המיצים" הוא תרגום לספר הקנדי The Juicing Bible משנת
2000. המהדורה העברית ראתה אור בהוצאת "פוקוס" בשנת 2007. הספר עוסק הן
במיצים והן בשייקים, והוא מתמקד במידע תזונתי-רפואי.
הגישה התזונתית
"להוציא את המיץ" בהחלט אינו מגביל צריכת מוצרים מן החי, ובכמה
מקומות יש בו המלצות על אכילת דגים או יוגורט. ההמלצות הכלליות בספר אף
"מתירות" צריכת 10% מהקלוריות בצורת חלבון מהחי. עם זאת, הספר מכוון בבירור
לעבר טבעונות. כמעט כל המאכלים שמוזכרים בו כבעלי סגולות ריפוי הם צמחים.
רשימת ההמלצות בחלק העוסק בבעיות בריאות, חוזרת על עצמה במידה רבה: להרבות
באכילת ירקות ופירות ולהמעיט בצריכת המוצרים מן החי, וכן מוצרים עתירי
מלח, סוכר, קמח לבן, אלכוהול, קפאין ותוספים מלאכותיים. מתוך תקציר
הספר:
ירקות, פירות, צמחי מרפא ותבלין הם המאכלים הבריאים ביותר. הם עשירים
בנוטריאנטים (מרכיבי תזונה חיוניים לבריאותנו) כמו ויטמינים, מינרלים,
נוגדי-חמצון, אנזימים, פיטוכימיקלים וסיבים תזונתיים ויחד עם זאת הם דלי
שומן. מזונות אלה תורמים להרגשה היומיומית הטובה שלנו, הם מונעים מאיתנו
בעיות בריאותיות ומהווים מרפא יעיל למגוון רחב של מחלות.
כידוע, על מזונות אלה גדלו אבות אבותינו ולכן הגנים שלנו מתוכנתים
לצרוך אותם ואילו העדרם מגופנו עלול להביא למחלות. קיימת הסכמה רחבה בקרב
רופאים ומטפלים שצריכה גבוהה של מזונות אלה עדיפה על צריכה של מוצרי חלב,
מאפים מתוקים ומלוחים, בשרים ומוצרים מתועשים אחרים.
ספר ייחודי זה יגלה לכם עד כמה קל, טעים ומהנה להכין ולצרוך מזונות
בריאים אלה במגוון צורות של מיצים טבעיים.
מבנה הספר
"להוציא את המיץ" הוא לקסיקון המורכב ממספר חלקים:
- מבואות קצרים מסבירים מדוע כדאי לשתות מיצים ושייקים, כמה כללים לשמירה
על בריאות טובה, הנחיות לבחירת מסחטות ובלנדרים.
- לקסיקון של "מרכיבי המתכונים", המחולק לצמחי מרפא (מעל 70), פירות
(24), ירקות (25) ומצרכים אחרים. הערכים בכל קטגוריה מסודרים לפי א'-ב',
וכל ערך כולל איור של הצמח, תיאור כללי, החלקים שנעשה בהם שימוש, סגולות
מרפא, היכן ניתן להשיג וכיצד ניתן לשלב במיצים. הערכים על ירקות ופירות מעט
יותר קצרים.
- לקסיקון של בעיות בריאותיות, הכולל 64 ערכים המסודרים לפי א'-ב'. כל
ערך כולל מבוא קצר, רשימות של מזונות מומלצים ומועילים לריפוי, המלצות ממה
להימנע ורשימת מתכונים רלוונטית עם דגש על מיצים.
- כ-250 מתכונים, המסודרים בנפרד לפי מיצי פירות, מיצי
ירקות, מעדנים קפואים, שייקים, תחליפי חלב, תחליפי קפה, חליטות ועוד
קטגוריות אחדות. רוב המתכונים קצרצרים, וחלקם כוללים טיפים בריאותיים.
- נספחים קצרים בנושאים: אלרגיות למזון, שילובי מזונות, רשימת צמחי מרפא
שאינם מומלצים בתקופת ההריון ומילון מונחים.
בהתחשב בכך שהספר מחולק לקטגוריות נפרדות ויש בו מאות ערכים, ההתמצאות
בו לא מסובכת. "להוציא את המיץ" נפתח בתוכן עניינים כללי,
ולסעיפים המפורטים יש תוכן עניינים משלהם. בסוף הספר יש גם מפתחות
עניינים מפורטים. לסיכום, אף על-פי ש"להוציא את המיץ" עורך פשרות עגומות
עם מנהגי האכילה המערביים, הספר מהווה תוספת מבורכת למדף ספרי התזונה
הידידותיים לטבעונות, והוא ודאי הספר השימושי ביותר בעברית עבור
המתעניינים במיצים ובשייקים מנקודת-מבט רפואית.
מקור
פט קרוקר וסוזן איגלס, להוציא את המיץ: כוחות הבריאה של המיצים, תרגום:
בתיה זיסו, עריכה מדעית: גבריאלה מזור, הקדמה: פנינה בר-סלע, (רמת גן: פוקוס,
2007). 314 עמודים.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |