פסיקת בג"ץ נגד פיטום אווזים ב 11.8.2003, זכתה ביום הפסיקה וביום שלמחרת לסיקור תקשורתי חסר תקדים, החושף את הצלחת הקמפיין נגד פיטום אווזים, את מגבלותיו ואת טקטיקות המאבק התקשורתי ההזויות של הצד השני.

סבבה במפטמה. מדי פעם מקבלים המפטמים הזדמנות לנסות למכור לציבור תדמית של אווזים מאושרים. לא ברור עד כמה הם מאמינים לדברי עצמם - הלא הם מכירים היטב את שיעור התמותה העצום ויודעים שהתמונות ששימשו במשפט צולמו במשקיהם לאחרונה.

רן ואחנון, מפטם אווזים: "לא היית אתה רוצה לשבת כל היום רגל על רגל ושיתנו לך ככה לאכול? איך היית אתה מרגיש? בכיף או לא בכיף? [...] אם הם מתענים - גם אני יכול להגיד לך - האווז הזה נהנה. כי מה שאני רואה שהוא קצת מרגיש לא טוב, אני אשלח אותו למשחטה." (מהדורת החדשות המרכזית, ערוץ 10) איתן ענו (המכנה עצמו "איתן אווזים"), בעל מסעדה (המציג עצמו גם כמפטם): "מה הם רוצים שנאכל, ירקות? היום יש שיטות מיוחדות לפיטום אווזים בלחץ אוויר, כך שהאווז מקבל חמש ארוחות ביום, כמו בבית מלון. מה שמראים בתמונות זה שיטות פיטום מלפני 25 שנה. אבל לפני חמש שנים הומצא הפטנט לפיטום בעזרת לחץ אוויר וכך תוך שלוש שניות מקבלים האווזים את האוכל ישר לתוך הקיבה. הגרון והוושט לא נפגעים, והאווז נעשה כשר מבחינת הרבנות." מיכל גולדברג ונורית פלתר: אבל גם זה נשמע מזעזע. ענו: "מה פתאום? זה בית מלון בשבילם. האווזים מקבלים היום פחות אוכל. כל המפגינים למיניהם פשוט לא מוכנים שנאכל בשר." (ידיעות אחרונות) איתן ענו: "אבל נותנים לו את האוכל שהוא אוהב אותו, את האוכל הטעים. נותנים לו תירס, תירס טחון..." גבי גזית: "אבל כמויות האוכל שניתנות לאווז הן מעבר לכמויות שאם הוא היה מתבקש מרצון לאכול אותן אז הוא היה אוכל?" ענו: "הוא היה אוכל אותן בסוף, אבל היה לוקח במקום שנפטם את האווז תוך שבעה שבועות היה לוקח לו בערך ארבעה חודשים לאכול את אותה כמות." גזית: "ואתם..." ענו: "אנחנו בסך-הכל מזרזים לו את האוכל." (ערוץ 2, "6 עם גבי גזית")

הערכות לעתיד. מן הראיונות בעיתונות עולה שהמפטמים מניחים, שמשרד החקלאות יסדר בשבילם משהו בכנסת, אבל כבר קיימות תכניות ל"יום שאחרי".

יצחק בישי, מפטם אווזים: "אם הפיטום כל-כך נורא, מדוע נותנים לנו להמשיך בו עד שנת 2005? אני בטוח שעד אז יותקנו תקנות חדשות שיאפשרו לנו להמשיך ולעבוד." (מעריב) משה בנישתי: "אני בטוח לפחות עד 2005 יש לי עבודה. כל מי שנמצא פה [מצביע על צוות ערוץ 10] - לא בטוח." דויד גלבוע: "אנחנו בכל מקרה, גם אם לא תהיה לנו עבודה - לא מצטרפים אליך." (התוכנית "שבע וחצי" עם דויד גלבוע, ערוץ 10) מיכל גולדברג ונורית פלתר: מה תעשו אם לא תוכלו לפטם אווזים בישראל? איתן ענו: "נגדל אותם בשטחי הרשות הפלסטינית או נייבא את הכבדים מחוות לגידול אווזים בהונגריה, אבל זה פשוט יעלה הרבה יותר יקר. היום אנחנו מוכרים כבד אווז למסעדות ב 130 שקל לק"ג. אם יצטרכו לייבא את זה לארץ, זה יעלה בסביבות 200 שקל, ואז שיפוד אווז שעולה היום 30 שקל יעלה 50 שקל." (ידיעות אחרונות)

מסעדנים עם רצון טוב. ההפתעה התקשורתית היא בעלי מסעדות ושפים - שחלקם מתפרנסים ממכירת כבד אווז - אשר הביעו תמיכה בהחלטת בג"ץ.

אור גרינשטיין, מנהלת מסעדת "האווזים": "חייבים להפסיק עם הפיטום ואין מה לעשות. אנחנו נמכור כבד אווז פחות גדול והעיקר שהאווזים לא יסבלו. [...] אני נתקלת יותר ויותר בציבור אנשים שפיטום כבד אווז מפריע להם ובהרבה מקרים הם פשוט מעדיפים לא להיכנס למסעדה שמגישה כבד אווז." (מעריב) ארז קומורובסקי, "לחם ארז": "רק לפני כשנה הורדתי את כבד האווז מהתפריט שלי. כטבח, עמדתי בפני התלבטות קשה: מצד אחד, האובססיה הקולינרית לעשות את הכי טוב שאפשר, ומצד שני הזוועה שבפיטום. בדיעבד, הוויתור כלל אינו גדול." (הארץ) איל שני: "באופן אישי מעולם לא עבדתי עם כבד אווז משום שחשבתי מאז ומעולם שהאכילה של כבד האווז היא פרי עינויים איומים ולכן היא פעולה סדיסטית." (הארץ)

עודד ניר. ראש השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר עודד ניר, אשר תמך במפטמים לאורך כל הדרך, צוטט ב"מעריב": "משרד החקלאות מברך על החלטת בג"ץ ויפעל על-פי פסיקתו"; אולם "ידיעות אחרונות" הוסיף שלדברי ניר, המשרד יקים ועדה שתבחן את תקנות האיחוד האירופי בנושא, במטרה לנסח תקנות דומות:

"אם לא נצליח לקבוע תקנות טובות, המשמעות היא שלא יגדלו אווזים בארץ. אם לא נצליח להביא תקנות שיעמדו בדרישת בג"ץ, אי-אפשר יהיה לפטם אווזים בישראל."

מדברים אלה עולה, שאנשי משרד החקלאות בודקים כיצד לעקוף את החלטת בג"ץ. כזכור, תקנות משרד החקלאות, שבג"ץ קבע שאינן חוקיות - היו הטעיה מכוונת של המחוקקים, על-ידי עיטור הוראות לפיטום אווזים בשיטות המקובלות בכמה מילים יפות על "מניעת סבל".

אילן שלגי. כוונות טובות ניכרות בדברי האדם בעמדה החזקה ביותר להשפיע על תקנות וחקיקה בתחום, יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אילן שלגי. אולם ניכר שאין הוא מבין בנושא:

"אין לי ספק שלמרות האינטרסים הכלכליים של המדינה, אסור שהפיטום הברוטאלי יימשך. למעט ביטול מוחלט של הענף, אעשה כל מה שאפשר כדי שהעינוי הזה ייפסק. כמו שאסור לנו למכור מערכות נשק לכל משטר זר ללא הבחנה, אנחנו לא צריכים לעשות הכל כדי להכניס כמה דולרים או לדאוג לחך האנין של הפריזאים ואנשי סנט-מוריץ." (מעריב)

כשם שדברים אלה נלהבים, כך הם מסוכנים: חה"כ שלגי הטמיע את תעמולת משרד החקלאות והוא מניח, שקיימת שיטה ל"פיטום הומאני" - לכן הוא שולל את סגירת הענף.

דגנית בן-דב. ד"ר דגנית בן דב, הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים, אמרה ב"מבט" (ערוץ 1):

"מי שרוצה לפעול למען רווחת האווז צריך לפעול על דעת קהל ועל דרישות של שוק ופחות על הכיוון של היצרנים. כי כשיש דרישה יש ביקוש יש היצע."

דברים אלה באים דווקא מפי הגורם, אשר בסמכותו ובאחריותו, על-פי החוק, "לפעול למען רווחת האווז" ישירות - באכיפה על היצרנים. תחת לדבר על תחום אחריותה, זורקת בן-דב את האחריות על ארגונים להגנה על בעלי-חיים, שאמורים לחנך את הצרכנים.

מקורות מעיתוני ה- 12-8-03
"בג"ץ אסר על פיטום אווזים - אבל רק מ-2005", מאת משה ריינפלד וצפריר רינת; "בג"ץ: פיטום אווזים לשם ייצור כבד אסור; גם ליצורי הבר רגשות" מאת משה ריינפלד; "השף אייל שני: מדי פעם גם המדינה שלנו יודעת לזהות סבל" מאת דפנה לוצקי; "חקלאי: השופטים לא מבינים בגידול אווזים" מאת צפריר רינת ועמירם כהן; "ההחלטה" מאת משה גורלי. הארץ, עמ' א1, א5.
"ניצחון האווזים" מאת מיכל גולדברג ונורית פלתר. מוסף "24 שעות", ידיעות אחרונות, עמ' 8, 10.
"בג"ץ קבע: סוף לפיטום האווזים" מאת שמואל מיטלמן; תגובות של אייל שני ואורנה בנאי הובאו לדפוס על-ידי דן אבן. מעריב, עמ' 16.
"מודים לבג"ץ מעומק הכבד", "האווזים ניצחו", מאת שמואל מיטלמן, דליה מזורי, רון לוין ואסף זלינגר. "מעריב היום", עמ' 1-3.