בניגוד למה שעשוי לחשוב כיום כל ישראלי, חג השבועות איננו תעלול שיווקי של רפתנים. הוא רק הפך להיות כזה בשנים האחרונות. מרבית האירועים שמוצעים לציבור בחופשת החג, כוללים עשרות ביקורים במחלבות וקניית מוצרי חלב. רק אירועים ספורים מציעים לציבור היכרות עם חיטה, מהגידול בשדה ועד להכנת מזון (ולעיתים אירועים אלה מפרסמים מוצרי חלב גם כן).

להתנפלות על מוצרי חלב בשבועות אין הצדקה דתית. נושא החלב במקורות היהודיים הוא שולי. אחד משמות החג הוא "חג הקציר", לציון אירוע במחזור גידול החיטה, שנחגג בטקס אכילת חלה על-ידי הכוהנים. שם אחר לחג הוא "חג הביכורים" והוא מתייחס להבאת ביכורים לבית המקדש, משבעה מיני צמחים: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. החג התנ"כי גם קשור בסיוע לנזקקים.

ההתמקדות בגבינה היא תוספת מאוחרת, וכמובן שאינה מסייעת לאף "נזקק". בשנים האחרונות נותר הדגש המקורי על חיטה ופירות מקומיים כמעט רק בסטיילינג של ארוחות גבינה ויין ובאיורים ארכאיים. כלי התקשורת מעניקים פרסומת חינם לתעשיית החלב, בצורת מתכוני גבינה וכתבות תדמית לתעשייה. אפילו במערכת החינוך אפשר למצוא פרסומות בוטות לחברות מסחריות, כגון קישורים לאתר תנובה מאתרי חינוך המתייחסים לחג.

נפילת חג השבועות בשבי תעשיית החלב אינה מפלה בין דתיים לחילוניים. אלה וגם אלה משרתים את האינטרסים של חברות מסחריות, שמשחקות ברעיון ה"מנהג" כדי לעשות כסף מעינוי פרות. חג השבועות הפך לאירוע המציין יותר מכל עיוות תורשתי של אימהות להגדלת עטיניהן לממדים מפלצתיים, הפרדת גורים מאמהות, התמוטטות הגוף כתוצאה מהייצור בכמויות הרסניות ושחיטה בגיל צעיר.

כתבה מומלצת שהתפרסמה בנושא השבוע: "שבועות נטול חלב", ynet , 21.5.2007.
למידע נוסף על תעשיית החלב
למתכונים לכבוד חג השבועות