פעילות 

ירושלים: הרצאה על תזונה

ביום ב', 16.3.2009, ב-18:00, ירצה דרור הרשקוביץ במרכז הקהילתי הצמחוני (רח' בלפור 8) בנושא תזונה נכונה מהצומח בהקשר הצמחוני/טבעוני. יינתן דגש לאומגה 3, B12, סידן, חלבונים, שיפור התזונה ואורח-חיים בריא. ההרצאה מיועדת לצמחונים/טבעונים חדשים וותיקים, ולכל המתעניינים בתזונה נכונה.

לפרטים: info@anonymous.org.il או: 03-6204878.

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

אנונימוס מקיימת תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך ביום א', 5.4.2009.

לוח ההיכרויות לצמחונים

לוח ההיכרויות של אנונימוס סייע לצמחונים/ות רבים לפגוש בני/בנות זוג החולקים עמם העדפות אידיאולוגיות וקולינריות. דרושה עזרה בהפצת מודעות ועלוני פרסומת ללוח – בחנויות, במסעדות, במוסדות אקדמיים וכו'. לפרטים: אורי uri.anon@gmail.com

דרושים גייסי כספים

לאנונימוס דרוש/ה גייס/ת כספים דרך הטלפון (טלמרקטינג) למשרה בשכר צנוע, בשעות עבודה גמישות, התחייבות מראש לשנה. חובה: ניסיון בטלמרקטינג, צמחונות ואכפתיות בעניין בעלי-חיים. לפרטים: info@anonymous.org.il

תל-אביב: הפגנה נגד ציד כלבי ים

ביום ד', 18.3.2009 בשעה 16:00, מול שגרירות קנדה, ברח' נירים 3, תל-אביב, תקיים "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות" עצרת זיכרון לכלבי הים בקנדה. בואו לבושים שחור והביאו פרחים ונרות. כתבו מכתבים מחאה נגד ציד הגורים לשגרירות ולראש ממשלת קנדה, והביאו את המכתבים לאירוע. לפרטים: ג'יין 050-2005411, מיצי 077-4005062, 054-422114.

להפגנה חשיבות כחלק מהלחץ הבינלאומי על קנדה. ארז ארליכמן מדווח ("מסתמן: חרם מוצרים אירופי יציל כלבי ים בקנדה", ynet ,4.2.2009) שב-2.3.2009 אישרה ועדת הצרכנות של הפרלמנט האירופי הליך לקידום הצעת חוק, המבקשת לאסור באיחוד האירופי כל סחר במוצרים המכילים פרוות ועורות כלבי ים, וכן מוצרי קוסמטיקה ותוספי אומגה 3, שמקורם בכלבי ים. בחודש הבא תובא ההצעה לאישור חברי הפרלמנט האירופי ואם תאושר, תיכנס לתוקף בעוד חצי שנה. בינתיים, ממשלת קנדה ממשיכה לתמוך בציד בקולניות, אולם הסנטור מאק הארב הגיש הצעת חוק תקדימית לאיסור על ציד מסחרי של כלבי ים בקנדה.

כדאי לחתום: נגד בנייה בכרמל

הוועדה המקומית חיפה אישרה בניית שלושה מגדלים בני 16 קומות ומלון בן שבע קומות, ולצדם יותר מ-320 יחידות דיור, בשטח גן לאומי פארק הכרמל, בשפת מדרונותיו של נחל נדר ויובליו הירוקים. הבנייה תהווה פגיעה חמורה בחיות שבפארק הלאומי – ציפורים, מכרסמים, תנים, שועלים וחזירי בר יידחקו שוב לשטח הירוק ההולך ומצטמצם. חיתמו על העצומה "לשמור על הכרמל – להגן על נחל נדר!"

כדאי לכתוב: נגד פרסום אלימות

בכתבה "אוכפים להוטים" (מעריב, המגזין, 4.3.2009, עמ' 12) מציגה עדי כץ ללא ביקורת את הסחר בסוסים גזעיים בישראל ו"שימושים" שנעשים בסוסים בכפייה, ואף מפרסמת אירוע של סחר בסוסים. כדאי לכתוב לכץ, לבקש ממנה שלא תפרסם סחר בחיות גזעיות ולהזכיר לה ש"גזעיוּת" משמעותה ברירה מלאכותית של בעלי-חיים לשם פיתוח תכונות שנבחרו לפי גחמות ואינטרסים אנושיים, לרוב על חשבון חוסנן ורווחתן של החיות. כמו כן, רכיבה על חיות מבוססת על כוח שהופעל נגדן – אילוף.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

מעריב חלב הורג. בכתבה "הבהמה עשתה את שלה" (6.3.2009, סופשבוע, עמ' 46) מדווח אביב לביא על ירידה של 75% במחיר אבקת החלב בחודשים האחרונים; "המשמעות המיידית: בחודשים האחרונים נשחטו כ-10,000 פרות ישראליות, ובחודשים הבאים יישחטו כנראה אלפי פרות חולבות נוספות. [...] שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אומר שזה רע הכרחי: 'הרפתנים עושים הרבה צעדים כדי לצמצם את היקפי החליבה – יש כאלה שיורדים משלוש חליבות ביום לשתיים, אחרים יצרו רווחים גדולים יותר בין ההמלטות. אבל צריך להבין שכשיחידת הייצור שקוראים לה פרה נותנת יותר חלב ואוכלת אותה כמות, אז בהחלט צריך פחות יחידות ייצור. אסור לשכוח שבסוף ממילא רובן הולכות לשחיטה, ושאנחנו גם אוכלים אנטרקוט.'"

לתגובות: מעריב סופשבוע, ת.ד. 20010, ת"א, פקס: 03-5632065, דואל: sofash@maariv.co.il

nrg מעריב חוף אלמוג. בכתבה "אילת: סערה ציבורית בעקבות ההחלטה לבנות בחוף אלמוג" (4.3.2009) מדווחות יהודית זילברשטיין, דליה מזורי ומיכל גרינברג שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקמת בית מלון של 8 קומות בחוף אלמוג באילת; "התוכנית אושרה בעיריית אילת, על אף שהיא עומדה בניגוד לתוכנית האוסרת כל בנייה שהיא במרחק של 100 מטרים מקו חוף הים. הירוקים נזעקו וטענו כי הקרבה של בית המלון אל חוף הים, תגרום להפרעה קשה לדגים ולשאר יצורי הים החיים בשוניות האלמוגים ממש מול בית המלון. לטענתם, העומס של המתרחצים, התשתיות שיידרש לבנות סמוך לקו החוף, המים והביוב שיזרמו היישר לשוניות האלמוגים, התאורה שתסנוור את הדגים הנמים ותפריע להתרבותם, כל אלה עלולים להמיט אסון על השוניות הייחודיות של אילת."

ynet במקום רעל. בכתבה "במקום רעלים בשדות – בזים ותנשמות" (4.3.2009) מסופר על פרויקט של משרדי החקלאות והגנת הסביבה, בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב והחברה להגנת הטבע:  הצבת  אלפי תיבות קינון לתנשמות ולבזים בשדות חקלאיים ברחבי הארץ, כדי להרוג נברנים ללא הרעלה. זוהי הפעם הראשונה בעולם שמיזם הדברה ביולוגית זוכה לתמיכה כפרויקט לאומי ונהנה מסיוע (מיליון שקל) של מוסדות הממשלה, ארגונים ציבוריים והמגזר האקדמי. הפרויקט יבוצע גם בשטחי הרשות הפלסטינית וירדן. בארץ מוצבות כבר 1,640 תיבות קינון, ש-40% מתוכן מאוכלסות על-ידי תנשמות.

מקור נוסף: צפריר רינת, "החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה והחקלאות, ישתמשו בעופות דורסים להדברה ביולוגית", הארץ, 5.3.2009.

ynet חשיפה ממעבדה. בכתבה "תחקיר: כך מתעללים בקופים במעבדות" (6.3.2009) מביא ארז ארליכמן את עיקרי החשיפה החדשה של HSUS, בעקבות 9 חודשי חקירה סמויה שניהל הארגון בשנה שעברה במכון המחקר New Iberia השייך לאוניברסיטת לואיזיאנה. המדובר במעבדת הקופים הגדולה ביותר בארצות-הברית, וכלואים בה למעלה מ-6,500 קופים מ-10 מינים. "חיות רבות כלואות במכון בתנאי בידוד בכלובים קטנים למשך שנים רבות. מה שבלט במיוחד הייתה המצוקה הפסיכולוגית החמורה ממנה הן סבלו באופן יומיומי, עד לנקודה בה הן מטילות בעצמן מומים. באגודה אמרו כי פעולות שגרתיות, כמו ירי באקדח חצים לטשטוש, גרמו לחיות פחד, כאב ונזקים פסיכולוגיים חמורים, שהביאו קופים רבים למצבי פסיכוזה. כמו כן, גורי קופים הופרדו בכוח מאימותיהם, לעתים שעות לאחר ההמלטה, וצינורות נתחבו לגרונותיהם לצורכי המחקר. עוד טענו באגודה כי משום שפרוטוקול העבודה עם הקופים אוסר בניסויים מסוימים שימוש בסמי הרגעה, הקופים הוצאו מהכלובים ונקשרו בכוח לכיסאות ריסון." החוקרת תיעדה גם הכאת קופים בצינור. החשיפה נערכה בתוכנית Nightline ברשת הטלוויזיה ABC, בצירוף ראיונות עם שני אנשים שעבדו ב-New Iberia, בתקופות שונות בשש השנים שקדמו לחקירת HSUS. המרואיינים מצהירים, שההתעללות שנחשפה בסרט הייתה נהוגה גם בזמנם. HSUS הגיש תלונה על 328 הפרות של חוק רווחת בעלי-החיים. משרד החקלאות והמוסדות הלאומיים לבריאות הודיעו על פתיחת חקירה.

מקורות נוספים

Marsha Sills, "Large Number of Chimps Led to Humane Society Probe", Advocate Acadiana, 7.3.2009.

Wayne Pacelle, "Primate Lab Plays Defense", HSUS, 6.3.2009.

Lisa Fletcher, "EXCLUSIVE: Ex-Employees Claim 'Horrific' Treatment of Primates at Lab", ABC News, 4.3.2009.

nrg מעריב עונש לציידים. בכתבה "הודו: נלחמים בציידי הנמרים" (1.3.3009) מדווח אלכס דורון שבסוף השבוע שעבר נידונו בהודו 16 ציידים שעסקו בציד אריות, לחמש  שנות מאסר עם עבודת פרך – עונש תקדימי בחומרתו. לאחרונה, הרגו ציידים (שטרם נלכדו) 69 ברדלסים בשמונה שבועות. מעריכים שחלק ניכר מהציד והסחר מופעלים בידי גורמים עסקיים בסין, שם מרבים לקנות חלקי גוף ברדלס, טיגריס ולוטרה.

ynet (חיות וחברה) דוליטל. במאמר "העולם הקסום של ד"ר דוליטל – המאמר המלא" (5.3.2009) סוקר יהודה אטלס את סדרת ספרי דוקטור דוליטל מאת יו לופטינג, ומציג את דוליטל בתור מי ש"הולך בדרכו מתוך מחויבות מוחלטת, אינו מתפשר, מתחרט או נסוג, וממוקד כולו בשליחותו: להיטיב עם בעלי-החיים, להצילם ולהביא להם מזור. מאחורי הדאגה לחיות מסתתרת דאגה עמוקה למין האנושי כולו."

יומן חייתי תכנית מס' 18 משודרת באינטרנט ובערוץ 98 (ערוץ "מכאן") בכל יום ג' ב-23:30, לילות שישי ב-02:30 בלילה, ובמוצ"ש בחצות.

תזונה

הארץ (עכבר העיר) אלרגיות ועלים. בטור "Green for Life: פריחת החסה" (6.3.2009) מגישה רחל טל שיר את ההסבר של ויקטוריה בוטנקו, מחברת הספר Green for Life, להתפשטות האלרגיות בעולם מערבי:  העלייה בצריכת המזון מהחי. בוטנקו טוענת, שעלים ירוקים מספקים לגוף חומצות אמינו באופן שהוא מנצל בקלות לבניית החלבונים המתאימים. לעומת זאת, חלבונים שמקורם בגוף של יצור אחר מכילים צירוף שונה של חומצות אמינו, דורשים מהגוף מאמץ רב לפירוק ומותירים הרבה חומר מיותר, המחולל אלרגיות ובעיות בריאות אחרות.

ynet  מרק. בפינה "סמיך ומהביל - מרק שעועית טוסקני" (1.3.2009) מובא מתכון סוגת למרק סמיך ועשיר, מדיף ניחוחות של שום ושל עשבי תיבול טריים ומלא בשעועית ובירקות.

וואלה! למידה. הטור "לצמחונית שלום" (6.3.30098) הוא האחרון בסדרת "מיומנה של צמחונית" מאת תמי ניניו, המספרת על מה שלמדה על ניצול בעלי-חיים, הרגלים ותירוצים.

רשימת אנונימוס לכנסת
משימות בעניין בעלי-חיים העומדות בפני הכנסת ה-18

על רקע ראשית עבודתה של הכנסת ה-18, אנו מביאים את רשימת החוקים, התקנות וההחלטות שאנו מצפים מן הכנסת הקרובה לקבל. לא מדובר במהלכים רדיקליים לקידום מהותי של זכויות בעלי-החיים בישראל, אלא בציפיות צנועות וריאליות, שחלק ניכר מהן מבוסס על מהלכים שכבר החלו בכנסת ה-17 ואף קודם לכן. כל ההצעות שמתוארות להלן כבר נוסחו כטיוטות מתקדמות, המתאימות לעבודה מיידית בכנסת.

הסיכוי של הצעות אלה להתקבל תלוי במידה מכרעת בלחץ הציבורי על הכנסת. במהלך הכנסת ה-18 נבקש מקוראינו להתגייס לכתיבת מכתבים לח"כים, לוועדות ולממשלה, בניסיון לקדם את רשימת ההצעות.

1. הרפורמה בתעשיית הביצים
ב-24.6.2007 קיבלה ממשלת אולמרט ללא דיון בכנסת החלטה בדבר חלוקת מענקים בסך 300 מיליון ₪ ללולנים עבור בניית לולי ביצים גדולים, תוך קביעת דרישות ייעול שיביאו לסגירת הלולים הקטנים, עד שנת 2012. ההחלטה מתעלמת מחוק צער בעלי-חיים ומהעובדה שהשימוש בכלובים זעירים (כלובי סוללה) בתעשיית הביצים נאסר באיחוד האירופי ובמדינות נוספות. אם הרפורמה תבוצע כלשונה, היא תחמיר את פגעי התיעוש בחיי התרנגולות ותקבֵּע את השימוש בכלובי סוללה בישראל, במימון כספי ציבור. בינתיים, בעקבות לחצי אנונימוס, הקים מנכ"ל משרד החקלאות ב-1.2.2009 "ועדה לבחינת נושא רווחת תרנגולות ההטלה". אנו מצפים שהכנסת ה-18 תפעל לשינוי החלטת הממשלה המקורית, ותבטיח שלא יינתן כל מימון מכספי ציבור לבניית לולים עם כלובים; דהיינו, שהממשלה תתקצב אך ורק לולים נטולי כלובים.

תקנות
חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) התשנ"ד-1994, הסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות לשם ביצועו והשגת מטרותיו של החוק, "בהתחשב בצרכי החקלאות". משרד החקלאות מעכב כמה תקנות אלמנטריות זה קרוב ל-15 שנים. אפילו טיוטות מתקדמות לתקנות, שנוסחו על-ידי ועדות מקצועיות שמינה משרד החקלאות עצמו, מתעכבות שנים. התקנות צריכות לעבור אישור בוועדת החינוך, התרבות והספורט. אנו מצפים שהוועדה החדשה והשר החדש יאיצו את ההליכים וישלימו את התקנת ארבע התקנות שלהלן.

2. הובלת עופות
טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת עופות), התשס"ו-2006, מתייחסת לתעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר, והיא כוללת הוראות צנועות שישפיעו על חייהם של כ-200 מיליון בעלי-חיים בשנה, בשעות שהן לעתים קרובות הקשות בחייהם: הלכידה, ההובלה והפריקה בלול או במשחטה. בין ההוראות: חובת השגחה והכשרת משגיחים על הובלת העופות, הגבלה על שיטות ההובלה ומתקני ההובלה המותרים, איסור על הובלה ממושכת (עד שש שעות בתרנגולים) ואיסור הרעבה ממושכת (עד שש שעות לפני תחילת ההובלה).

3. החזקת חזירים
בישראל פועלת תעשיית חזירים גדולה, ביישובים ערביים נוצריים ובקיבוץ להב. טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של חזירים), התשס"ג-2003, קובעת הוראות הדומות לדירקטיבה של האיחוד האירופי בנושא זה. בטיוטה נקבעות הגבלות על גודל המתחם המותר לכליאת חזירים, תוך איסור למעשה על כליאת חזירות במשך חודשים ושנים בכלובים שסורגיהם כמעט צמודים לגופן – השיטה המקובלת בישראל. עוד בתקנות: חובה לספק לחזירים (שידועים כחיות אינטליגנטיות לא פחות מכלבים) גירויים סביבתיים אלמנטריים, והגבלה על ברירה מלאכותית הרסנית.

4. החזקת בעלי-חיים
טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים), התשס"ח-2008, מתייחסת לתנאי ההחזקה של חיות בגני חיות ובפינות חי, בחנויות בעלי-חיים, בפינות ליטוף, במכלאות של עמותות ושל רשויות, וכן להעבדת בעלי-חיים. הטיוטה כוללת הוראות שנועדו למזער את הפגיעה בבעלי-חיים, "בהיותם בעלי צרכים גופניים, בריאותיים, התנהגותיים, מנטליים וחברתיים". בהתאם לכך, נקבעו גודל מזערי למתקני הכליאה, אביזרי חובה ותנאים הכרחיים במתקן, טיפולי חובה וכן הגבלות על העומס שניתן להטיל על חיות בפינות ליטוף ועל חיות המנוצלות לסחיבת משאות.

5. המתת בעלי-חיים
טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (מניעת סבל בהמתה), התשס"ב-2002, נועדה לאסור על המתת בעלי-חיים בשיטות איטיות ולמזער את הכאב, החרדה והפחד הנלווים להרג. הטיוטה כוללת הוראות על חומרים, מתקנים ושיטות המותרים לשימוש לפי קבוצות בעלי-חיים ספציפיות. הטיוטה מתייחסת לחקלאות ולכל מוסד אחר שהמתה מותרת בו לפי חוק, ואין בה כל התערבות בכללי השחיטה הפולחנית.

6. סימון ביצים
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון ביצים), התשס"ט-2009, נועדה לאפשר לצרכני הביצים לבחור ביצים לפי התנאים שבהם הוחזקו התרנגולות. ההצעה באה למנוע את המצב הנפוץ, שבו צרכנים בוחרים לקנות ביצים שמקורן בכלובים משום שחשבו שמקור הביצים הוא לול פתוח – בגלל מידע חזותי ומילולי מטעה שמופיע על האריזה. לפי הצעת החוק, הביצים ואריזותיהם יסומנו לפי הקטגוריות "חופש" (ללא כלובים, עם גישה לחצר), "סככה" (ללא כלובים וללא גישה לחצר), "אורגני" (ללא כלובים, עם גישה לחצר ועם אישור של גוף פיקוח מוכר) ו"כלוב". הצעת החוק כוללת הוראות בעניין מידת הצפיפות המותרת בלול, תיבות הטלה וגישה למזון ולמים, בנוסף להוראות בעניין הסימון עצמו. ההצעה מבוססת על חוק שנכנס לתוקף באיחוד האירופי בשנת 2004.

7. הזכות לתנועות גוף
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – תנועות גוף שאין למנוע מבעלי-חיים), התשס"ט-2009, נועדה לעגן בחוק את החובה להעניק לבעלי-חיים מרחב מחיה מזערי, שיאפשר להם לבצע לכל הפחות תנועות בסיסיות: להסתובב במקום, להישכב ולהיעמד, לשכב בתנוחה טבעית ולמתוח גפיים, לרבות כנפיים – והכל מבלי לבוא במגע עם בעלי-חיים אחרים או עם דפנות המתחם שבו מוחזק בעל-החיים. ההצעה מבקשת למנוע תנאי כליאה המהווים התעללות מתמדת. החובה לספק לבעלי-חיים מרחב מחיה המאפשר להם לבטא התנהגות טבעית ולממש את צרכיהם הגופניים, מעוגנת באמנה של מועצת אירופה מ-1976. לאחרונה חוקקה קליפורניה במשאל-עם חוק דומה להצעה שלעיל.

8. בחירת מזון מהצומח

הצעת חוק חופש הבחירה (מזון מהצומח), התשס"ט-2009, מבקשת לחייב מוסדות ציבוריים ומקומות עבודה המעסיקים 20 עובדים ומעלה, להציע לפחות מנה אחת מן הצומח, מכל סוג מאכל המוגש במקום (כגון מנה עיקרית, כריך, מאפה מלוח וכו'). מנהלי המוסד יוחזקו כאחראים למימוש החוק. ההצעה באה לאפשר לציבור לאכול ארוחות מלאות המבוססות על מזון מהצומח, לעומת המצב הרווח כיום במוסדות ציבור ובמקומות עבודה, שבהם נאלץ הציבור לאכול מזון מהחי, לעבור הליכים מסורבלים כדי לזכות בארוחה צמחית, או לוותר על הארוחה.

9. איסור ייבוא כבד שומני

הצעת חוק איסור יבוא ומכירת כבד של בעלי חיים שעברו התעללות, התשס"ח-2007: המדובר באיסור על ייבוא כבד שומני (foie gras) ומוצרים המכילים כבד שומני, ואיסור מכירתם בישראל. הצעה זו נועדה למנוע את החלפת תעשיית הפיטום הישראלית שנסגרה – בתעשייה שפועלת בחו"ל. בכך מבקשים המציעים למנוע את עינוי העופות בחו"ל עבור צרכנים ישראלים, ובו-בזמן למנוע "תחרות מצד יצרנים זרים, שאינם כפופים בארצותיהם לסטנדרטים דומים". ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים יואל חסון, גדעון סער, יעקב מרגי ונאדיה חילו, והצטרפו יולי יואל אדלשטיין, זבולון אורלב, גלעד ארדן, אלחנן גלזר, דב חנין, רן כהן, מיכאל מלכיאור ורונית תירוש.

10. פיקוח על ניסויים
הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים), התשס"ז-2007: לפי הצעה זו, יוכפל מספר נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים במועצה לניסויים בבעלי-חיים (מ-3 ל-6, מבין 23); את הוויוויסקטור העומד בראש המועצה מאז היווסדה יחליף שופט בדימוס; וכן "כל ועדה פנימית [שתפקידה לאשר או לדחות בקשות לעריכת ניסויים בחיות במוסדות ספציפיים] תכלול נציג של המועצה שימונה על-ידי המועצה מתוך קבוצת וטרינרים שיוכשרו במזעור סבל ובמניעת עריכתם של ניסויים מיותרים; המועצה תשלם את שכרו של נציגה בוועדה הפנימית." ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים דוב חנין, זבולון אורלב ומיכאל מלכיאור, והצטרפו שלי יחימוביץ, יוסי ביילין, אחמד טיבי, גדעון סער וחנא סוייד.

11. איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה
הצעת חוק הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים), התשס"ז-2006: לפי ההצעה, "לא ייבא אדם מוצרי קוסמטיקה, שאינם לצורכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי-חיים." ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי גדעון סער, אושרה בקריאה טרומית ברוב גדול ב-31.1.2007 והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה ראשונה.

12. פיטום והרעבה
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור פגיעה באמצעות פיטום או מניעת מזון), התשס"ח-2007: ההצעה כוללת איסור להרעיב חיות ולמנוע מהן שתייה, איסור על פיטום חיות בכפייה ואיסור להזין חיות במזון הפוגע או העלול לפגוע בבריאותן. ההצעה נועדה בראש ובראשונה למנוע פיטום עופות מים והרעבה של תרנגולות (פרקטיקה נפוצה בתעשיית הביצים). ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי ח"כ דוב חנין, והצטרפו מוחמד ברכה וחנא סוייד.

13. עיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי חיים), התשס"ח-2008, מקנה לשר החקלאות סמכות לקבוע הגבלות ותנאים בעניין החופש לעסוק בעיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים – החזקתם בחנויות ל"חיות מחמד", הובלת חיות, המתה (למעט הרג למטרות מאכל) אילוף, והצגת חיות בתערוכות, בהצגות ובתחרויות. ההצעה נועדה לאפשר פסילת אנשים מסוימים מעיסוק בבעלי-חיים (למשל, במקרה של הפרה חוזרת של הוראות הנוגעות לטיפול בחיות) וזאת מבלי ליצור קונפליקט עם חוק יסוד: חופש העיסוק. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי ח"כ גדעון סער.

14. סמכויות פיקוח
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התשס"ח-2008: ההצעה נועדה לחזק את מנגנון האכיפה של חוק צער בעלי-חיים על-ידי מתן רשות לפקחים ולשוטרים לבצע ביקורות פתע במתקנים המחזיקים חיות – גם במקרה שאין חשד כי נעברה עבירה על החוק; זאת לעומת המצב כיום, שבו יש צורך בחשד סביר לעבירה על חוק צער בעלי-חיים כדי לבצע חיפוש. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי ח"כ גדעון סער ועברה בקריאה ראשונה ב-29.7.2008.

15. התייעצות ומסירת מידע
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת התייעצות ומסירת מידע), התשס"ז-2007: לפי הצעה זו, "גוף ציבורי יתייעץ עם ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים [...] במהלך גיבוש החלטה או מדיניות, שעל פניה נראה שכרוכה בה, במישרין או בעקיפין, פגיעה בבעלי-חיים." כמו כן, "גוף ציבורי יעמיד לרשות ההתאחדות, על פי דרישתה, כל מידע בעניין בעלי-חיים המצוי ברשותו." ההצעה נועדה לאפשר לארגונים להגן על בעלי-החיים בשלב עיצוב מדיניות במקום להיאבק לאחר שכבר התקבלו החלטות, כנהוג כיום. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים יואל חסון ודוב חנין.

16. מעברים בכבישים
הצעת חוק מעבר בעלי חיים (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008: לפי תיקון זה לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע ולחוק התכנון והבנייה, רשות הטבע והגנים תכין תוך חצי שנה תכנית עקרונות להקמת מעברי בעלי-חיים בכבישים. בתוכנית: הנחיות קבועות באשר לסוג מעברי בעלי-החיים הדרושים בכביש, לגודלם, למרחקם זה מזה, ולסדרי תחזוקתם; וכן באשר לגידור הכבישים הנחוץ באזורים השונים, לפי הרכב מערכת החי באותו אזור, לרבות סוג הגדר, גובהה ואורכה. חוק כזה יציל חיות רבות מדריסה ומהתנוונות גנטית כתוצאה מקיטוע בתי גידול על-ידי כבישים. ההצעה הוגשה בכנסת ה-17 על-ידי הח"כים דוב חנין, מוחמד ברכה וחנא סוייד.

זוהמה במחלבות

המחלבות בישראל אינן עומדות בתקנים של האיחוד האירופי. ליקויי ההיגיינה שנמצאו לאחרונה במחלבות הגדולות, מצטרפים לפרשות הסיליקון והאנטיביוטיקה; לידיעת מי שעדיין לא הפסיקו לצרוך חלב מטעמים מוסריים, בריאותיים או סביבתיים.

ליקויי היגיינה

לאחרונה ביצעו השירותים הווטרינריים בדיקות ב-16 המחלבות (מפעלים לייצור מוצרי חלב) שיש להן אישור לייצא מישראל לאירופה ולארצות-הברית. הביקורת נערכה לקראת ביקורם המתוכנן של נציגי השירותים הווטרינריים של האיחוד האירופי, שנדחה בינתיים במספר חודשים.

בכתבה "תנובה ושטראוס לא עומדות בתקני ההיגיינה האירופיים" (מעריב, 2.3.2009), מדווחת נורית קדוש:

"ליקויי בטיחות והיגיינה במחלבות הגדולות בישראל: מביקורת ראשונית שערכו השירותים הווטרינריים הישראליים עולה כי מחלבת תנובה בתל יוסף, מחלבת שטראוס באחיהוד, מחלבת גד בבת ים, מחלבת צוריאל בגליל התחתון ומחלבות קטנות נוספות אינן עומדות בתקני האיחוד האירופי. [...]
בין הליקויים שנמצאו: חדר שירותים הממוקם קרוב מדי לקווי הייצור, לכלוך על רצפת המחלבה, היעדר בקרה ידנית על ניקיון קו הייצור בתום יום העבודה ועוד.

באחת המחלבות נמצא כי הנהג שמגיע לחדר קבלת החלב אינו עובר דרך משטח לחיטוי נעליו. עוד נמצאה חלודה במתקני הייצור, צבע מתקלף מהקירות, ברז לא תקין ושאר בעיות תחזוקה."

המחלבות נדרשו לתקן את הליקויים עד 25 בפברואר, אך לא הצליחו לעמוד בדרישה. קדוש מצטטת את תגובתו של בעל אחת המחלבות: “מעולם לא הגיע למחלבה יותר ממבקר אחד מטעם השירות הווטרינרי, והביקורים ארכו בין חצי שעה לשעה, ופתאום פשטו על המקום 4 מבקרים ונשארו מהבוקר עד הלילה." המחלבות מאשימות את השירותים הווטרינריים בניסיון לכסות על עצמם מפני ביקורת צפויה כלפיהם, על רקע היותם נתונים תחת חקירה בעקבות חשד לאי-סדרים מהותיים. אפשר שזהו אכן המניע לבדיקה הקפדנית, אולם למעשה נובע מכך שבדרך-כלל אין פיקוח תברואתי ראוי על תעשיית החלב.

סיליקון

זיהום החלב מגיע לכותרות רק במקרים מיוחדים, כגון פרשת הסיליקון בחלב של תנובה. בין ינואר 1994 לספטמבר 1995, הוסיפה החברה סיליקון לכ-13 מיליון ליטר חלב, בניגוד לחוק (במינון פי 10 מהמותר), ללא סימון על האריזות ומבלי לדווח למשרד הבריאות. עם חשיפת הפרשה ב"מעריב" הכחישה תנובה את העובדות. הוספת הסיליקון נועדה להתגבר על בעיה טכנית בתהליך הייצור. גלובס מביא את דברי שופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, עמירם בנימיני:

"תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת רשויות המדינה, שהיו אמורות לפקח על מעשיה על מנת להגן על הצרכנים ובריאותם. היא התעלמה מהחוק ומהתקן המחייב, רק כדי לחסוך כספים שנדרשו לרכישת ציוד שהיה מונע את השימוש הבלתי חוקי בסיליקון. [...]

המחלבה קיטלגה את הסיליקון שהזמינה מהספק הישראלי תחת סיווג של 'חומרי ניקוי', אף שנעשה בו שימוש כתוסף חלב, כדי להסוות את השימוש האמיתי בחומר. אנשי תנובה הבינו היטב שהם עושים מעשה פסול ואסור."

השופט פסק (7.10.2008) שתנובה תפצה את צרכני החלב בסך 55 מיליון ש"ח. זמן קצר לאחר העונש, הפגינה תנובה זהירות רבה יותר ואספה מהמדפים קרטוני חלב עקב חשש ל"טעם או ריח לא אופייניים".

אנטיביוטיקה

חלב גם מכיל לעתים קרובות אנטיביוטיקה, שחדרה לתוכו לאחר שניתנה לפרות. חלב זה אמור להיזרק ולא להגיע למאכל אדם. בינואר 2000 דיווח גלובס:

"משרד הבריאות מסר שעל-פי רישומי המעבדות במחלבה ברחובות נמצאה אנטיביוטיקה בחלב שהגיע למחלבה בשבעה מקרים בשנתיים האחרונות. בחמישה מקרים החלב הושמד או הופנה לייבוש כדי לשמש מאכל לבעלי-חיים. במקרה אחד נמצאו שאריות אנטיביוטיקה בשמנת שהושמדה. במקרה נוסף הייתה כמות האנטיביוטיקה מתחת לסטנדרד ולכן החלב שווק. [...]

הנהלת תנובה הודיעה אתמול שלא שווק על-ידה חלב שלא עמד בתקן משרד הבריאות, למעט בשני מקרים שקרו בטעות."

לאחר מכן פרסם מעריב את עדותו של עובד לשעבר במחלבת תנובה שברחובות, אשר טען כי החברה שיווקה במתכוון חלב מזוהם באנטיביוטיקה. יחידת ההונאה של משטרת מחוז המרכז חקרה בנושא. בקשה לתביעה ייצוגית בעניין שיווק חלב עם אנטיביוטיקה, נדחתה על-ידי בית-המשפט.

חליבה ברפת במושב נורדיה

רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס