|
פעילות
דרושים לאנונימוס
-
-
דרושים מתנדבים צמחונים או טבעונים, בעלי ניסיון בהדרכה
או בהרצאות, להרצאות על זכויות בעלי-חיים, בעיקר בדרום ובצפון
הארץ. נדרשת מחויבות לשתי הרצאות בחודש לפחות (בשעות הבוקר). info@anonymous.org.il
אירועים בירושלים
- כשרות וצדק: ביום א', 6.3.2011, בשעה 19:00, תרצה יעל
עשור, רכזת התו החברתי בעמותת "מעגלי צדק", במסגרת הקורס "מזון
למחשבה" על יהדות ואתיקה של המזון. השתתפות: 15 ₪ (או 10 ₪ למפגש בהרשמה
לכל המפגשים בסדרה).
- סדנת גלידה: ביום ב', 7.3.2011, בשעה 18:30, ינחה אורי יורמן
סדנה להכנת גלידות על בסיס פירות, אגוזים, ומרכיבים טבעיים אחרים, ללא
מוצרים מהחי, שמנים מזוקקים, ממתיקים או מייצבים. אורך הסדנה כשעתיים.
תשלום לפי יכולת (מומלץ: 200-80 ש"ח).
- נקניקים מהצומח: ביום ה', 10.3.2011, יתקיים ערב השקה לנקניקי
פנורד!, נקניקים ביתיים מהצומח. בערב יחולקו טעימות חינם, ויוצעו
למכירה הנקניקים במחיר של 10 ש"ח לנקניק. כניסה חופשית.
לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי
052-2598773
 הרצאה על תזונת ילדים
ביום שבת, 19.3.2011, בשעה 18:00, תתקיים במסעדת בודהה בורגרס בתל-אביב
הרצאה על גידול ילדים על תזונה מהצומח, בהנחיית הנטורופתית נטלי שוינקלשטיין.
מחיר: 35 ש"ח, כולל טעימות מתפריט המסעדה.
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות
טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי
התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
גישות חדשות לרווחת דגים
הרחק מתשומת-לב הציבורית, גובר באירופה בשנים האחרונות
העניין ברווחתם של דגים. מוסדות החוק, המחקר והתעשייה מקדמים מהפכה אטית
בתפיסת מהותם של דגים – במקביל למהפכה עמוקה עוד יותר, של ניצולם בתנאים
תעשייתיים.
קרפיון (צילום: nodoca)
המהפכה השקטה
גידול דגים בתנאים תעשייתיים
מתפתח מהר יותר מכל צורת ניצול אחרת של בעלי-חיים. שטח הכלובים הימיים, למשל, גדל
בין 1990 ל-2008 פי 12. כמו בעופות ו ביונקים, התיעוש מביא איתו
סבל חסר תקדים. בשלבי התיעוש הראשונים, מצוקתם של הדגים לא הטרידה איש:
התעשיות, הרשויות, מוסדות המחקר ואפילו הארגונים להגנה על בעלי-חיים – כולם
התעלמו מדגים. במידה שעסקו ב"רווחת בעלי-חיים", הם התמקדו ביונקים ולעתים
גם בעופות. מצב זה משתנה. אם בראשית שנות ה-2000 התפרסמו עדיין בספרות
המדעית דיונים בולטים
בשאלה האם דגים מסוגלים לסבול, הרי שתוך שנים מעטות הפך סבלם לעובדה פוליטית
ומדעית – לפחות באירופה. למרבה ההפתעה, ההתפתחויות בתחום חלו ללא לחץ ניכר
מצד ארגונים להגנה על בעלי-חיים. נראה שהתמריץ העיקרי לעניין הרשותי והמדעי
בתחום, נובע מיישום שיטתי של עקרונות כלליים בתחום "רווחת בעלי-החיים".
החוק האירופי
הרקע לעניין הגובר במצוקותיהם
של דגים הוא החוק הכללי של האיחוד האירופי בעניין רווחת בעלי-חיים, Council
Directive 98/58/EC, אשר חל בחלקו על דגים ומחייב את מדינות האיחוד להבטיח
שכל אדם המחזיק בדגים (ובבעלי-חוליות אחרים) ינקוט "בכל הצעדים הסבירים" כדי
להבטיח את רווחתם ושלא ייגרמו להם "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים."
לעיקרון זה אין עדיין ביטוי ספציפי בחקיקה.
בינתיים, מסתפקים באירופה בעבודה מדעית אינטנסיבית, שמהווה הכנה לחקיקה.
"הפאנל על בריאות בעלי-חיים ורווחתם" (AHAW) שהוא הגוף שמספק חוות-דעת מדעיות
המהוות בסיס לעבודת החקיקה ברשויות האיחוד, התייחס במפורש לרווחת דגים החל
משנת 2004, במסגרת חוות-דעת על רווחת בעלי-חיים בהובלה. AHAW המליץ
אז, בין השאר, שלא להוציא דגים מהמים במהלך פעילות ההובלה. ב-2008 הזמינה
הנציבות האירופית (הגוף המחוקק באיחוד) מ-AHAW שורה של חוות-דעת מדעיות,
לקראת חקיקה צפויה. מאז יולי 2008, הגיש AHAW ארבע-עשרה חוות-דעת מדעיות על
דגים: בעיות רווחה בחקלאות מים של סלמון אטלנטי, צלופח אירופי, טרוטה (פורל),
לברק ודניס, וקרפיון; בעיות רווחה בהימום ובהרג של מיני דגים אלה
וטונה; וכן חוות-דעת כללית על רווחת דגים. כל דו"ח כזה מבוסס על עשרות עד
מאות מקורות, שכמעט כולם התפרסמו משנות ה-90 ואילך – עדות לעניין הגובר
ברווחת דגים.
כלובי דגים ביוון (צילום: AlMare)
המלצות באירופה
בדצמבר 2005 אימצה מועצת
אירופה (ארגון המונה 47 מדינות) המלצות בעניין דגים המוחזקים למטרות חקלאיות.
חלק מההמלצות מתייחסות להכשרת כוח-אדם מקצועי לטיפול בדגים, כשההתמקצעות
כוללת יכולת לזהות מצב בריאותי, שינויי התנהגות והשפעה סביבתית. התדירות
המומלצת לבדיקת מצב הדגים היא פעם ביום לפחות, במטרה לאתר בעיות בריאות
ושינויי התנהגות. ההמלצות מתייחסות גם ליצירת מערכת אזעקה במקרה של תקלות
במערכת אוטומטית, לבחירת אתר מתאים מבחינה סביבתית לגידול הדגים, לבניית אתר
כליאה הכולל סכנות מזעריות, לנקיטת צעדים להפחתת עקה ובכלל זה הפרדה בין דגים
בגדלים שונים, להגבלת הצפיפות במים בהתאם לצרכים הביולוגיים של הדגים,
להימנעות משימוש שגרתי בתרופות כחלק מהשיטה החקלאית, ולשמירה על איכות המים.
ההמלצות כוללות איסורים על "אריזת" דגים חיים בקרח, על הובלת דגים חולים, על
ברירה מלאכותית של דגים לתכונות שצפויות לגרום להם סבל, ועל הטלת
מומים.
המלצות בעולם
בשנת 2008 אימץ גם הארגון
העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) המלצות בעניין רווחת דגים, במסגרת "קוד
לבריאות בעלי-חיים מימיים" (פרק 7). בנוסף להתייחסות לטיפול בדגים בשלב
הגידול, כוללות המלצות OIE גם המלצות ביחס לשלבים נוספים בחיי הדגים: העמסה,
הובלה, פריקה, הימום והרג. ההמלצות כלליות בעיקרן, אך יש בהן גם התייחסות
לשיטות הימום והרג שאינן מומלצות מכיוון ש"הראו שהן גורמות לרווחת דגים
נמוכה": קירור הדגים בקרח, הכנסת פחמן דו-חמצני למים, הכנסת מלח או אמוניה
למים, חנק על-ידי הוצאה מהמים, וגרימת דימום ללא הימום. לעומת אלה, OIE ממליץ
על הימום באמצעות פגיעה ישירה במוח (כגון מסמר החודר למוח) או מכת
חשמל.
כלוב דגים בהונולולו, הוואי (צילום: NOAA)
מחקר התעשייה
בראשית שנת 2006 החל לפעול
הפרויקט "הערכה של רמת העקה בדגים במשק" (בקיצור: FASTFISH). מפעילי
הפרויקט הם תעשיות הדגים בנורבגיה (התעשייה הגדולה בעולם) ביוון, בצרפת
ובהולנד. חלק מהמוטיבציה ל-FASTFISH היא כלכלית – מצוקת הדגים קשורה בגדילה
אטית ובצריכת מזון מוגברת – אך מניע עיקרי הוא מגמת החקיקה לרווחת בעלי-חיים
באירופה. FASTFISH מתמקד בקביעת מדדי עקה (מצוקה) מעשיים ולא-פולשניים,
שיוכלו לשמש את התעשיות של שניים ממיני הדגים הנפוצים ביותר תחת ניצול מסחרי:
סלמון אטלנטי ולברק. כמקובל במדע רווחת בעלי-החיים, המחקרים אלימים למרות
הכוונות הטובות. החוקרים השוו בין דגים שנכלאו בתנאים גרועים לבין דגים
שנכלאו בתנאים פחות גרועים (בעיקר רמות צפיפות שונות) ובדקו כיצד מגיבים
הדגים במערכות הכליאה השונות לגורמי מצוקה שונים (מניפולציות תאורה, החדרת
אוויר רב למים, האכלה לקויה, מגע אדם וכו').
במחקר ניתן דגש רב למדדים התנהגותיים למצוקה. המדובר בעיקר בצפיפות
הדגים, במהירות התנועה שלהם, בכיווני התנועה, במיקום שלהם במכל או בכלוב
ובנטייתם להגיב לגירויים חיצוניים. הסתבר, למשל, שדגי לברק במצוקה שוחים מהר,
נמוך ותוך שינויי כיוון חדים – לעומת דגים שאינם במצוקה. הבדלים אלה ניתנים
לצפייה על-ידי החקלאי, אך ניתן גם לפענחם באופן אוטומטי מתוך הקלטת וידיאו
ומערכת סונר. עוד התגלה, שסימני מצוקה התנהגותיים בסלמון ובלברק יכולים
לשמש לזיהוי מצוקות כרוניות באופן אמין יותר מסימנים פיסיולוגיים.
אמנם גם בתחום האחרון חלה התקדמות, כשהתברר שההורמון שדגי לברק מפרישים בעת
מצוקה, קורטיזול, מופרש למים וניתן לזיהוי בבדיקה של המים – ולכן אבחון הפרשת
קורטיזול אינו מצריך בדיקה פולשנית. מעבר לכך, מאחר שמצב הדגים תלוי במידה
רבה באיכות המים, נעשה שימוש גם במכשיר אוטומטי למדידת מליחות, טמפרטורה,
חמצן, עכירות ופלואורסצנציה. את עבודת איסוף הנתונים בשטח משלימה תוכנה
מתאימה שמחוברת לאינטרנט ומאפשרת לזהות את מצוקות הדגים לפי הנתונים שפוענחו
במחשב. בהדרגה, למדו החוקרים שלאורך זמן הנתונים הנאספים אוטומטית אמינים
יותר מאלה שמזינים החקלאים ידנית, ופרויקט FASTFISH מכוון כעת ליצירת מערכת
אוטומטית לחלוטין של זיהוי מצוקות דגים.
פרויקט FASTFISH אינו בשל עדיין ליישום מסחרי, אולם הפוטנציאל שלו
מרשים. המלצות מועצת אירופה דורשות מחקלאים להעריך את מצב הדגים במכלאות
המסחריות, אך לא ברור כיצד ליישם הוראה זו. FASTFISH, לעומת זאת, בונה בהדרגה
מערכת שעשויה לספק נתונים משמעותיים בהיקף מסחרי, ולאפשר לחקלאים למנוע כמה
מהפגיעות הקשות יותר בדגים במהלך חייהם בשבי.
מכל לגידול תעשייתי של דגים (צילום: Bytemarks)
להיות דג
עם עליית העניין הפוליטי והמדעי
בדגים, עובר הדגש המדעי מהתמקדות בפיסיולוגיה של הדג או בגופו גרידא –
להתנהגותו ולחייו מנטליים. קשה להעלות על הדעת שינוי תפיסה דרמטי יותר; אלא
שבינתיים השינוי משפר את חיי הדגים במידה שולית, אם בכלל. למעשה, השינוי הופך
את הדגים למושא מבוקש של ניסויי התנהגות, תחת המניע המעורפל של יישומים
לרווחת הדגים בחקלאות המים.
לעומת הניסויים של צוות FASTFISH, שמתמקדים בפענוח התנהגות של אוכלוסיית
דגים שלמה בעזרת מודלים מתימטיים, בשנים האחרונות התפרסמו מחקרי
רווחה הבוחנים את התנהגות הדגים באופן יחידני. מחקר כזה פורסם,
למשל, בדצמבר 2010 על-ידי חוקרים פורטוגלים, שערכו מחקר באמנוני מוזמביק
(Oreochromis mossambicus). החוקרים הציעו לפתח את מחקרי הרווחה בדגים לפי
שיטה מקובלת במחקרים ביונקים ובעופות. ב מדע רווחת בעלי-החיים לא די
בשאלה האם החיה רוצה משהו, אלא יש לברר עד כמה היא רוצה זאת; לשם כך פותחו
שיטות לבדוק כמה מאמץ מוכנה החיה להשקיע כדי להשיג משהו. בניסוי מסוג זה,
הוכנסו דגים לתוך מכל ריק ובו דלת פנימית שהפרידה בין דג הניסוי – שהוא
זכר – לבין "משאבים" שהדג צפוי לרצות בהם: מצע חול, נקבה או מזון. כדי לפתוח
את הדלת ולהגיע אל ה"משאבים", היה דג הניסוי צריך לגעת בדלת 20 עד 70 פעמים,
או לדחוף בכוחות עצמו את הדלת שמשקלה הגיע עד כפליים ממשקל גופו. הניסוי הראה
שהדגים לומדים היטב לפתוח דלתות, מתרכזים במשימה במשך דקות רבות, ושיש להם
העדפות ברורת (במיוחד – הם משקיעים במזון ובהתקרבות לנקבה הרבה יותר מאשר
במצע).
כמו ניסויים אחרים בתחום זה, הניסוי שלעיל מבוסס על מצבים מלאכותיים
באורח קיצוני, תוך טלטול הדגים בין מכלים זעירים. וכמו ניסויים אחרים, גם כאן
מדובר בעיקר בפתח למחקרים רבים נוספים. האם יועילו מחקרים אלה לדגים? בסופו
של דבר, יתכן שמחקרים על עוצמת המוטיבציה של דגים יביאו ביום מן
הימים לחקיקה המחייבת לספק לדגים תנאים מסוימים משום שהוכח שהצורך
שלהם בתנאים אלה חזק מאוד. אולם עד שתתקבל חקיקה כזו, נדמה למעבר ממעמד של
"גוף" למעמד של "חיה" יש תוצאות עגומות עבור הדגים. אם בעבר
הסתפקו החוקרים בעיקר במניפולציות בגופם, כיום מתעניינים יותר גם
במניפולציות בנפשם.
טרוטת עין הקשת (צילום: Engbretson, Eric / U.S. Fish and
Wildlife Service)
רשימת המקורות למאמר תובא עם פרסומו באתר אנונימוס
חדשות
 nrg מעריב המאבק בקרקס החתולים.
הכתבה "ירושלים
ומודיעין נגד הופעות בע"ח בקרקס" (28.2.2011) סוקרת את המאבק נגד "הקרקס הגדול
ממוסקבה", המנצל חתולים בהופעותיו. בעקבות פניות מהציבור, הסכימו תיאטרון
ירושלים והיכל התרבות במכבים-מודיעין-רעות שלא לאפשר את העלאת מופע החתולים
בתחומם, ופניות מתבצעות לתיאטראות נוספים בבקשה לקבל החלטה דומה. בנוסף
לכך, פנתה ח"כ רונית תירוש לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, בבקשה שיפעל למניעת
קיומם של מופעי בעלי-חיים. ניתן להתעדכן באופן שוטף במאבק נגד הקרקס בדף הפייסבוק המוקדש
לנושא.
עוד בתקשורת
 ynet הגנת חיות בר. בכתבה "בדרך: יותר
הגנה על חיות הבר וחיות המחמד" (1.3.2011) מדווח ארז ארליכמן כי מליאת
הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת
תיקון לחוק חיות הבר שיזם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם רשות הטבע
והגנים. על-פי הצעת התיקון, כל חיות הבר תהיינה מוגדרות כ"חיות בר מוגנות",
למעט מספר מינים המוגדרים לפי החוק כ"מזיקים"; מה שיביא לאיסור על ציד למטרות
שעשוע ("ציד ספורטיבי") המותר כיום באמצעות רישיונות ציד מרשות הטבע והגנים.
כמו כן, תבוטל האפשרות להגדיר מינים מסוימים של חיות בר כ"מטופחות" כדי להתיר
את ניצולן החקלאי (הגדרה כזו מאפשרת כיום הפעלת משקי תנינים ויענים
למטרות מסחר בבשר ובעור). בנוסף לכך צפוי התיקון לאסור על פיזור
רעל בשטחים פתוחים ועל הפקרתן בטבע של חיות בר וחיות בית, להטיל הגבלות
על סחר בפרוות, ולהחמיר את הענישה לעוברים על החוק.
 nrg מעריב מצלמה בכלוב. בטור "מחפשים
את המצלמה הנסתרת בלולים" (27.2.2011) מסופר על קריאתו של כתב-עת
חקלאי ללולנים לפעול לאיתור מצלמה נסתרת שהטמינה אנונימוס בלול סוללות בארץ.
המצלמה מתעדת את חייהן של שלוש תרגולות הכלואות
בכלוב.
ynet פרוות. בכתבה "יורדים
מהמדף: עכברי צעצוע המכילים פרוות חיות" (2.3.2011) מדווח ארז ארליכמן כי
ש-ynet והקואליציה נגד פרוות חשפו שימוש בפרווה לייצור צעצועים לחתולים,
ובעקבות זאת הודיע היבואן שיחדל משיווק צעצוצעים אלו.
 nrg מעריב נגד עקירת ציפורניים. בכתבה "הצעת
חוק: מאסר לעוקרי ציפורני החתול" (2.3.2011) מספר אריק בנדר על הצעת חוק
שהגישו הח"כים איתן כבל, יואל חסון, דב חנין וניצן הורוביץ, לאיסור על ביצוע
ניתוחים לעקירת ציפורני חתולים. ניתוחים אלו מקובלים כיום כאמצעי למנוע
מחתולים ביתיים לשרוט רהיטים. על-פי הצעת החוק, העונש על ביצוע ניתוחים אלו
יגיע עד שלוש שנות מאסר או קנס של 67,500 ש"ח.
mynet פסולת תעשיית הבשר. בכתבה "ריח פגרי
העופות הגיע לאופקים" (28.2.2011) מדווח עודד בר מאיר על מפגע ריח שנוצר
בסמוך לאופקים כתוצאה מפיזור פגרי עופות וצואת עופות שנאספו ממשקים
במטרה לשמש כדשן. תושב מושב שובה נקנס ב-100 אלף ש"ח על הפעלת אתר הפסולת, אך
בית-המשפט העניק לו ארכה של שנה וחצי לפינוי האתר לפני שיופעל נגדו צו סגירה.
ההחלטה לאפשר את המשך פעולתו הזמנית של האתר מעוררת התנגדות מצד תושבים
מקומיים ו"אדם טבע ודין".
 ynet הברחת בעלי-חיים. הכתבה "נתפסו במכס:
קונכיות נדירות וצבים בסכנת הכחדה" (2.3.2011) מספרת על מאבק רשויות
המכס, בשיתוף עם רשות הטבע והגנים והשירותים הווטרינריים, נגד
סחר בינלאומי בלתי-חוקי בבעלי-חיים. לאחרונה נחשף באשדוד ניסיון להבריח
לישראל 9 צבים שהובלו במכולה ממרוקו, לאחר שניצודו בניגוד לחוק, במטרה לסחור
בהם כ"חיות מחמד".
 nrg מעריב בריכות חורף. הכתבה "עיריית
ת"א מתחייבת: נשמור על בריכות החורף" (28.2.2011) מספרת על נכונותה של
עיריית תל-אביב לפעול לשימור בריכות חורף בגבול תל-אביב-חולון, בעקבות מחאת
חברה להגנת הטבע בנושא. בריכות חורף הן מערכות אקולוגיות ייחודיות, המבוססות
על מי גשמים וחיוניות להישרדותם של של עופות מים ודו-חיים ממינים רבים. מאז
תחילת המאה ה-20, פחת מספר בריכות החורף בארץ בכ-80%, כתוצאה מבנייה, מניקוז
ומייבוש.
תזונה ומתכונים
mako נזקי החלב. בטור "לא,
חלב לא בריא לכם" (28.2.2011) מסבירה הנטורופתית לולי פיניש על החסרונות
הבריאותיים של צריכת חלב, וממליצה על מקורות אחרים לסידן, וביניהם
טחינה, שקדים, אגוזים, כרוב, ברוקולי וסויה.
 ynet ממרחים. בטור "אבא, תכין
לי: ממרחים בריאים" (2.3.2011) מציע רועי בן יוסף מתכונים
בריאים לממרח קשיו בסיסי (הניתן לשדרוג למגוון טעמים שונים) וממרח
קשיו-שוקולד.
ynet תבשיל קדירה. בטור "התוספת
שתופסת: קדירה צמחונית" (28.2.2011) מגישה השפית נלי קרפנטר מתכון לקדירת
קטניות וירקות.
ynet עוגיות סולת. בטור "זוכר אותה
קונה שם סולת: עוגת פִּשְפְּשְתין" (3.3.2011) מציגה אלומה בליליוס מתכון
לעוגיות סולת טורקיות מסורתיות.
 וואלה! שקדים. בטור "הכי טוב שיש"
(27.2.2011) מציע אורן גולדפינגר מתכון לחלת שקדים.
ידיעות אחרונות (זמנים מודרניים)
ארוחת בוקר. בטור "מה טבעוני אוכל בבוקר" (2.3.2011, עמ'
25-24), מציעה מאיה מרום מתכונים לארוחת בוקר טבעונית: פנקייקס בננה, דייסת
קינואה, קראמבל תותים ושייק שקדים ופירות.
הארץ טבעונית לונדונית. בטור "ביקור במסעדת
"Saf" הלונדונית, שדואגת גם לכדור הארץ" (3.3.2011) ממליצה רחל טל-שיר על
מסעדת "סאף" הטבעונית והאקולוגית בלונדון. טל-שיר מגישה גם מתכון לאוזני המן
טבעוניות ובריאות.
פינת התזונה
מרק ירקות עם
גונדי
גונדי הן כופתאות על בסיס קמח חומוס, המקובלות במטבח הפרסי
המסורתי. נהוג להגיש את הכופתאות מתוך מרק צהוב, המעניק להן את צבען.
למרק
 בצל חתוך לרבעים שורש סלרי מקולף וחתוך לרבעים
שורש פטרוזיליה מקולף וחתוך לחצי
כמה גבעולי סלרי שטופים
כמה עלי דפנה
קישוא מקולף וחתוך לחצי
לימון פרסי שבור כף אבקת מרק ירקות
כף כורכום
חצי כפית קארי
כף מלח
כפית פלפל שחור
לגונדי
2 כוסות חומוס קלוי
2 בצלים
4 כפות שמן תירס
כוס סולת
כפית פלפל לבן
כף כורכום
חצי כפית קארי
כפית שטוחה הל
חצי כפית כמון
3 כפות מים
הכנה
- מכניסים את כל מרכיבי המרק לסיר עם שש כוסות מים רותחים. מבשלים כרבע
שעה, עד שהירקות מתרככים.
- טוחנים את גרגירי החומוס הקלויים במעבד מזון עם להב פלדה.
- מקלפים את הבצל ומגרדים בפומפייה לקערה, וסוחטים מהנוזלים (שאותם ניתן
להוסיף למרק).
- מוסיפים לקערה את הסולת, השמן, המים והתבלינים. רצוי לטעום ולהוסיף גם
מעט מלח במידת הצורך.
- מניחים לתערובת לנוח במשך כמה דקות, ואז יוצרים ממנה כדורים בינוניים.
- כשהמרק מוכן, מכניסים לתוכו את הכופתאות ומניחים להן להתבשל בו כחצי
שעה.
מתכון: יהודית מהלל, צילום: ליאור מן. פורסם במקור במדור "שני
צמחוני" ב-ynet.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל
צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
