חדשות ופעילות

טבח חזירי בר בחיפה

עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים מתכננות לבצע טבח חזירי בר בחיפה. העירייה מדווחת על "עשרות תלונות בנושא חזירי בר, שפלשו לשכונות מגורים, תוך פגיעה בצמחייה ובמערכות השקיה, גרימת נזק לרכוש פרטי וציבורי ואיום על התושבים ובעיקר ילדים המשחקים בחצרות הבתים." בהודעת העירייה כתוב שההשמדה נועדה, בין השאר, "להבטיח אוכלוסיית חיות בריאה המתקיימת ממקורות מזון בטבע ולא ממקורות אשפה וזבל בחצרות ובפתחי הבתים." דברים אלה מרמזים על בעיות תברואה, אשר במקום לטפל בהן – תכננים להרוג את החזירים.

מקורות

איל לרמן, "חזירי בר משוטטים בשכונות בכרמל", ידיעות חיפה,3.5.2007ׂ.
"תושבים מבוהלים ונזק רב לרכוש בעקבות פלישת חזירי בר לשכונות מגורים בכרמל", עיריית חיפה, 2.5.2007.
יונתן הללי,  "בקרוב בחיפה: ציד של חזירי בר בשכונות", מעריב 1.5.2007, עמ' 25.

"עלייה גדולה במספר חזירי הבר בחיפה", krayot , 30.4.2007.

כדאי לכתוב לעיריית חיפה בבקשה לבטל את ההרג. נקודות אפשריות לכתיבה:

• תיאורי ה"איום" מופרזים, והרג הוא תגובה בלתי מוצדקת על נזק לגינה
• תושבים שהתלוננו על רעש או נזק לגינה לא ציפו להרג ואינם רוצים זאת
• יש לפתור כל בעיית תברואה המושכת חזירים
• יש למצות כל אמצעי של גידור והפחדה מבלי לפגוע בחזירים
• בכל פתרון יש לשתף את התושבים: תברואה, שמירה והרחקת חזירים

כתובות למכתבים

מר יונה יהב, ראש עיריית חיפה, עיריית חיפה, חסן שוקרי 14, חיפה 31047; פקס: 04-8356020; דף יצירת קשר

ד"ר דרור דגן, מנהל השירות הווטרינרי, רח' אבא הלל סילבר 22, חיפה; פקס 04-8237754; דואל pniotz@haifa.muni.il
העתק לסגן ראש העיר: מר שמואל גלבהרט, סגן ראש עיריית חיפה, עיריית חיפה, חסן שוקרי 14, חיפה 31047; פקס 04-8356662; דואל gelbhartsh@haifa.muni.il

מזון מורעל בארצות-הברית

סוכנויות הידיעות מדווחות (nrg מעריב, 1.5.2007) שנמצא המקור להרעלת המזון הגדולה של "חיות מחמד" באמריקה: הכימיקל מלמין, תוסף זול שמזוהה כחלבון במבחני איכות אף על-פי שהוא רעיל ונטול ערכים תזונתיים. תוסף זה הוחדר במשך שנים למזון ל"חיות מחמד" ולחיות במשקים חקלאיים בסין, משם יובא לאמריקה. אלפי חיות בארצות-הברית הורעלו ממלמין, ובעקבות זאת הוסרו מהמדפים 60 מיליון אריזות מזון.

ב-26 באפריל הודיע משרד החקלאות האמריקאי שחלבון אורז מזוהם במלמין, שיובא מסין ב-2 באפריל ושימש להכנת מזון ל"חיות מחמד", שימש כתוצר-לוואי בתור מזון לחזירים ב-8 מדינות. כ-6,000 חזירים שהואבסו במזון המזוהם, הועברו להסגר. משרד החקלאות הציע פיצוי לחקלאים שיהרגו את החזירים מבלי לשווק את בשרם.
ב-30 באפריל הודיע משרד החקלאות שגלוטן חיטה מזוהם שיובא מסין, הגיע למזון שנועד לתרנגולים באינדיאנה, גם הפעם כתוצר-לוואי של תעשיית המזון ל"חיות מחמד". המזון המזוהם הגיע בתחילת פברואר ל-30 לולי "פטמים" ו-8 לולי רבייה – כ-2.5 מיליון עופות. כל ה"פטמים" כבר נשחטו ונשלחו למאכל אדם. להקות הרבייה בהסגר ומשרד החקלאות מציע פיצוים ללולנים שיהרגו תרנגולים.
משרד החקלאות מנסה בהודעותיו להרגיע את צרכני הבשר. בעיתונות האמריקאית אין סימנים לבהלה, העשויה לפגוע בתעשייה ולהפוך את ההרעלה לאירוע מועיל לחיות בטווח הארוך.

מקורות

"אין צורך להוסיף חלבונים", nrg מעריב, 1.5.2007.

יניב חלילי, "ארה"ב: תחליף החלבונים הרג את הכלבים", ידיעות אחרונות, 1.5.2007, עמ' 28.

"Joint Update: FDA/USDA Trace Adulterated Animal Feed to Poultry", USDA, 30.4.2004.
"Joint News Release: FDA and USDA Determine Swine Fed Adulterated Product", USDA, 26.4.2006. 

בעלי-חיים בעיתונות הישראלית

הארץ כוננות ל"ג בעומר. הידיעה "עמותות קראו לציבור למנוע מילדים להשליך כלבים וחתולים למדורות החג" (4.5.2007) מזכירה לציבור שקיימת בישראל תופעה של השלכת חיות לתוך מדורות על-ידי ילדים, וכדי למנוע זאת על המבוגרים להפגין נוכחות במדורות.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

local הובלת עופות. בידיעה "מושב חרות: משאית העמיסה עופות מתים וחיים לתוך מיכלים" (1.5.2007) מוסרת שלומית צור דיווח על הובלת עופות חיים ומתים יחד, במושב חרות. לפי צילום ששלחה עדת ראייה, הקורבנות הם תרנגולות בוגרות. יתכן שזהו "פינוי", כלומר השמדה, שנערך באופן לא יעיל בתרנגולות מתעשיית הביצים.

ynet  זוועות דיג (1). בכתבה "הדגים גססו על החוף – ואיש לא עשה דבר" (1.5.2007) מספר ארז ארליכמן שב-28.4.2007 השליכו דייגים בחוף קריית-ים 11 דגים גדולים מהמין מחבטן אפור והניחו להם לגסוס למוות על החוף. מות המחבטנים הוא תוצר-לוואי של דיג מסחרי. מאחר שמדובר במין מוגן לפי חוק, רשות הטבע והגנים מנסה לאתר את הדייגים.

nrg מעריב זוועות דיג (2). בכתבה "מי שומר על הדגים?" (3.5.2007) מדווחת בילי פרנקל על הרג כרישים על-ידי דייגים בנמל יפו: כ-30 כרישים ב-27.4.2007, ו"מחזה דומה" למחרת. כל זאת אף על-פי שהכרישים מוגנים בישראל לפי חוק. לפי תגובות דייגים שאספה פרנקל, "ציד כרישים, כמו גם דולפינים, נחשב לשכיח למדי ודייגים רבים שומרי חוק היו עדים לו, אך מפחדים להתלונן או לדבר עליו. 'הגוף הממשלתי שאמור לאכוף את החוק הוא אגף הדיג והחקלאות הימית של משרד החקלאות. כל עוד הוא אינו עושה את עבודתו, שודדי הים חוגגים', אומר הדייג שביקש לא לחשוף את שמו." משרד החקלאות מטיל את אחריות האכיפה על רשות הטבע והגנים. למידע נוסף על דיג

nrg מעריב פיטום. בכתבה "כבד אווז: החגיגה נמשכת" (29.4.2007) סוקרת דנה שוואפי מגמות בעולם בעניין פיטום עופות מים, ובכלל זה הערה של מושל קליפורניה המבקשת להפחית ממידת ההחלטיו של איסור הפיטום שנקבע שם, וניסיונות של מפטמי אווזים להונות את הציבור בהמצאות של פיטום הומאני לכאורה.

וואלה! שבב לשווא. בכתבה "אז מה אם לכלב יש שבב אלקטרוני?" (29.4.2007) נמסרות טענות עמותת אהב"ה, אשר אספה כלבים משוטטים וביקשה למצוא את האנשים המטפלים בהם: "כשפנו למרכז השבבים הארצי עם מספרי שבבים של הכלבים שנמצאו, הופתעו מתנדבי העמותה לגלות שהשבבים כלל אינם מופיעים במאגר. בשיחה עם מרכז השבבים הסתבר כי רשויות רבות אינן טורחות לעדכן את מרכז השבבים בפרטי בעלי הכלבים, אף על-פי שהן מקבלות מבעלי הכלב כסף על התקנת השבב."

ynet טיפול בכלב זקן. בכתבה "כלבים בשיבה טובה" (1.5.2007) מסבירה הווטרינרית ד"ר סמדר טל כיצד לזהות הזדקנות בכלב, מהן בעיות הבריאות הצפויות לו, אילו בדיקות וטרינריות כדאי לבצע ואיזה מזון ותרגול יש לספק לכלב.

nrg מעריב חנות חיות. בכתבה "חפצים למכירה" (2.5.2007) מתארת בילי פרנקל הזנחת גור כלבים והתעללות בו על-ידי בעל חנות חיות ברח' אצ"ל בתל-אביב; שוטרים שהוזמנו למקום לא עשו דבר. זוהי הזדמנות להזכיר שמקרים כאלה הם תוצאה של הסחר בבעלי-חיים. הפעילות האפקטיבים ביותר נגדם היא הימנעות מוחלטת מקניית כל סחורה שהיא בחנויות המוכרות כלבים, חתולים, ציפורים, דגים וכו'.

פרסומת לעיוות תורשתי. מספר עיתונים פרסמו השבוע כתבות יחסי ציבור לאירוע בשם "חתוליאדה 2007" של עמותת עמי"ל – אירוע שבו מרוכזים יחד חתולים בכלובים ומוצגים לראווה בתור מוצרי "טיפוח", המקבלים ציון לפי עיוותים תורשתיים שנטבעו בהם.

למידע נוסף בנושא

nrg מעריב לחיות עם איידס. בטור "ירושלים של זהב" (27.4.2007) מספרת alpha bitch על חתול פצוע ונגוע בכשל חיסוני נרכש של חתולים (FIV). הכותבת הצילה את החתול, ושנתיים לאחר מכן הוא חי ומשגשג – עדות אחת מני רבות נגד הרג חתולים שאובחנו כנשאי FIV.

nrg מעריב בית משותף. בטור "וגר חתול בכיף עם ילד" (4.5.2007) כותבת יעל ישראל נגד החלטתם של הורים לעתיד והורים טריים לסלק את החתול מהבית.

מעריב תמרורי מלכודת. בכתבה "הציפורים נתקעות בתמרורים – פקק מיוחד יציל אותן" (2.5.2007, עמ' 24) מדווח אסף זלינגר על מבצע של פקחי רשות הטבע והגנים ועובדי מע"צ לחסום פתחי עמודי תמרורים באמצעות פקקים. העמודים החלולים והפתוחים מהווים מלכודת מוות לציפורים הנכנסות לתוכם כמו למחילה אך אינן מסוגלות לצאת מהמבנה האנכי והארוך.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il

עוד בנושא: צפריר רינת, "כך הפכו עמודי התמרורים באזור הנגב למלכודות מוות לאלפי ציפורים", הארץ, 24.12.2006, עמ' א1.

הארץ ייבוש עין גדי. בכתבה "האם ההסכם לחלוקת מקורות המים עם הקיבוץ יציל את שמורת עין גדי?" (30.4.2007) סוקר צפריר רינת את ההסכם שנחתם בין רשות הטבע והגנים לקיבוץ עין גדי ב-29.4.2007: הקיבוץ יאגור מים רק ממורד הנחלים, ויאפשר זרימה טבעית של מים לאורכם; מי מעיין שולמית יילקחו לשימוש מסחרי, ומי מעיין עין גדי אמורים לזרום בשמורת הטבע; אולם אם הקיבוץ ייקח מים ממעיין עין גדי, הוא יזרים לו כמות שווה מנחל ערוגות. ברשות טוענים שההסכם יאפשר חידוש הצמחייה (והחי) בנחל. אולם ההסכם פרוץ להפרות ולתקלות טכנולוגיות, בנוסף על הוויתור הרשמי על מי מעיין שולמית.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

ynet כאב במכללה. בכתבה "עשרות מחו נגד מעבדת ניסוי בחיות במכללת ת"א (29.4.2007) מדווח ארז ארליכמן על הפגנת ארגון "סוגרות" נגד תוכניתה של מכללת תל-אביב יפו לפתוח מעבדת ניסויים בחיות. לדברי המפגינים, "עתידם של בעלי-החיים במעבדה כולל פגיעות מסוגים שונים, הטלת מומים, גרימת כוויות, מצבי שוק וטראומה, הרעבה, סימום ומוות ברוטלי."

טבח הדולפינים. מפלגת הירוקים מחתימה על עצומה נגד טבח הדולפינים ביפן, בניסיון להגיע לראש ממשלת יפן עם מספר חתימות גדול מישראל. לעצומה (כולל קישור לסרט המתעד את שיטות ההרג האכזריות של הדולפינים); ולכתבה בנושא.

הארץ (ניו יורק טיימס) השמדה בגלפגוס. בכתבה "מלחמת האדם בעז" (2.5.2007, עמ' ב4) בוחן סיימון רומרו את השמדת רבבות העזים הפראליות באיי גלפגוס. לכאורה הדבר "הכרחי" להצלת החי והצומח המקומי מהכחדה, אולם מבט יסודי יותר מגלה, שבני-אדם הם גורם הסיכון העיקרי, והשמדת העזים מתבצעת כי קל לחסל אותן.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב בשר והתחממות. בכתבה "משא ומתאן" (1.5.2007) מסווחת סוכנות רויטרס שגז המתאן שנפלט מפרות, כבשים, שדות אורז וביצות, מחמם את כדור הארץ פי 23 יותר מפחמן דו-חמצני.

תזונה בעיתונות הישראלית

Nfc פראנסיפ. בידיעה "ירק הפארסניפ מגיע למדפים ל-3 חודשים" (1.5.2007) חושף עידן יוסף: "הפארסניפ הוא ירק שורש מתקתק דמוי גזר לבן או שורש פטרוזיליה מעובה בעל מרקם סיבי. הוא מכיל כמויות גבוהות של ויטמין סי, אשלגן וחומצה פולית." הירק, שמגודל בנגב, מתאים לבישול ולאפייה.

הארץ (גלריה) אורגני. בטור "עלו ברשת" (4.5.2007, עמ' ד2)  משווים אביב לביא ושירי כץ מחירי פירות וירקות אורגניים ברשתות שיווק שונות.

דרושים מצהירים לתביעה ייצוגית

הבקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם בגין הטעיית הצרכנים לגבי נוכחות ביצים במוצר "מיונס" נמצאת בהמתנה לתשובת אסם. דרושים מצהירים מגיל 7 ומעלה, שמרגישים נפגעים ומעוניינים לדרוש פיצויים. לא מדובר בהצטרפות לתביעה אלא בחיזוקה, אולם יש סיכוי שגם המצהירים יזכו לפיצוי. המצהירים מתבקשים לשלוח שם ומספר טלפון למנשה.

ידיעה בנושא פרסמנו ב-19.2.2007.

פעילויות בעמק הטל

עמק הטל – מרכז לקהילה, לאקולוגיה ולאמנות, בשכונת רחובות ההולנדית – מקיים סדנאות טבעונות בנות שלוש-ארבע שעות, במחיר 80 שקלים. יש להירשם מראש. טלפון: 08-9492380 דואל: emek@123emilio.com. פרטים נוספים באתר. לוח הפעילויות:

11.5.2007, 10:00, גידול ירקות בשיטת הפירמידה
17.5, 17:00, שבועות של סויה וטופו
29.5, 17:00, ארוחה טבעונית

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

יומן חייתי 12 בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30

וטרינרים רשותיים עבריינים

עוד ועוד עדויות מצטברות על עברות חמורות שמבצעים אחדים מהווטרינרים הרשותיים בישראל. השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, במקום למצות את הדין עם העבריינים ולהוקיע אותם, תומכים בעבריינים.

בשבוע שעבר הבאנו סיכומים של ידיעות עיתונאיות על צו בית-המשפט נגד הווטרינר העירוני של טבריה, ד"ר אמנון אור, ועל עדויות להזנחת חיות ולהרג חסר כל הצדקה על-ידי מנכ"ל איגוד ערים שומרון והווטרינר הראשי, ד"ר שרגא אוקונובסקי. בין העבירות הנוספות שהתפרסמו לאחרונה:

• במכלאות המועצה האזורית גלבוע נמצאה הזנחה קשה של כלבים. (יולי 2006)
• תועדה התעללות בחיות על-ידי עובדי תברואה והווטרינר הרשותי, ד"ר אפרים קרן, במועצה האזורית מטה בנימין (מרץ 2006); בעקבות חשיפה בכלבוטק, הגיש נגדם משרד החקלאות תביעה בחודש יולי.
• הווטרינר העירוני של כרמיאל נקנס לאחר שלוכדים בשירותו חנקו למוות כלב. (מרץ 2006)
• המשטרה הירוקה המליצה להעמיד לדין את הווטרינר המחוזי של מטה-יהודה, ד"ר עמוס ברזילי, וכן את עוזרו, בגין הרעלת בעלי-חיים שלא על-פי היתר. החקירה נפתחה בעקבות תלונה על הרעלת 25 כלבים שלא כחוק. (מרץ 2006)

התעללות בכלבים בטבריה והדחת הווטרינר הרשותי

בגיליון הקודם של זכויות בעלי-חייים השבוע דיווחנו שב-26.4.2007 הוציא בית-המשפט השלום בנצרת צו-מניעה זמני, שאוסר על הווטרינר העירוני של טבריה, ד"ר אמנון אור, להיכנס לתחנת ההסגר העירונית, בעקבות עדויות מפורטות (לכתבת וידיאו בנושא) על הזנחה והתעללות במכלאה העירונית. לפי הודעה לתקשורת מאת תנו לחיות לחיות (2.5.2007), לאחר החלטת בית-המשפט הגיעו לשם נציגי העמותה מצוידים בצו בית-המשפט המתיר להם להיכנס למקום, אולם הווטרינר המחוזי האחראי על צפון הארץ, ד"ר בוריס אבן-טוב, ועובדי יחידת הפיצו"ח (הפיקוח על הצומח והחי, משרד החקלאות) מנעו מהם להיכנס לתחנה. לאחר ויכוח סוער והתערבות מפקד משטרת טבריה, הותר לשלושת הווטרינרים של העמותה להיכנס פנימה. מתוך ההודעה:

"ד"ר יובל סמואל, וטרינר מטעם 'תנו לחיות לחיות': 'כשנכנסנו פנימה ראינו שבמהלך השעות האחרונות עשו שם סדר ונקיון. הבחנו שחסרים שם כלבים פצועים שתועדו בצילומים שנעשו לפני שלושה ימים. בין הכלבים שמצאנו שם היו חמישה כלבים שנזקקו לטיפול רפואי מיידי ושתי כלבות שהמליטו שם גורים.

ביקשנו לקבל לידינו את הכלבים החולים ואת הכלבות עם הגורים. הווטרינר המחוזי התנגד, אבל בעקבות התעקשותנו ולאחר שהזעקנו למקום שוטרים ממשטרת טבריה שהכריחו אותו לכבד את צו בית המשפט, הוא התיר לנו לקחת את חמשת הכלבים החולים בלבד.

ביציאה מתחנת ההסגר עצרנו ליד פח האשפה ובתוכו מצאנו גופות של כלבים שהושלכו לשם טרם הגעתנו. חלקן היו עדיין חמות, חלקן היו מרוטשות מנשיכות של כלבים וחלקן היו במצב של שלדים.'"

 

בתצלום (שי ארז): אחת מן הכלבות שחולצו על-ידי תנו לחיות לחיות: "שלד עצמות, עיניים מודלקות, פצעי נשיכה מוגלתיים."

נוכחות הגופות החמות מעוררת חשד של ניסיון להעלים ברגע האחרון את הכלבים הפגועים, בטרם תהווה חשיפתם עדות נוספת נגד השירותים הווטרינריים במקום. סימני הנשיכות מעידים על מצוקה קשה של הכלבים הכלואים. לדברי סמואל (ynet, 27.4),

"הצלחנו לחלץ משם חמישה כלבים שהיו חולים בכלבלבת, דלקת ריאות וסקביאס, שאם היה ניתן להם טיפול רפואי לא היו מגיעים למצבם החמור הנוכחי."

במשרד החקלאות בחרו לגבות את ד"ר אור גם לאחר החשיפה ומסרו לארז ארליכמן שווטרינר תנו לחיות לחיות "החל לחטוף כלבים ללא הבחנה". מתוך תגובת ד"ר אמנון אור:

"מה לעשות, כשכלבים נשארים כמה שעות לבד, החיים אוכלים את הגופות של הגורים האחרים, ולא בגלל שחסר להם אוכל. למי שצילם היתה מטרה פוליטית, הוא רצה לדפוק את המערכת ואת הווטרינר."

תמונות שצילם שי ארז בתחנת ההסגר הרשותית, טבריה, 26.4.2007. משמאל לימין: "פרג' מהעירייה שמצא עוד שתי גוויות שהומתו לפני שהעמותה הגיעה"; גופות כלבים שהומתו זה מקרוב ונמצאו בזבל; גופות כלבים מיובשות שנמצאו במקום.

(לתמונות אלה ותמונות נוספות שצילם ארז במקום, באיכות גבוהה)

ב-1 במאי דיווח ארליכמן:

"מועצת העיר טבריה הצביעה אמש (ב') פה אחד על הדחתו של הווטרינר העירוני ד"ר אמנון אור, בעקבות המלצות ועדת השימוע העירונית. בכיר בעיריית טבריה מסר ל-ynet כי 'התנהגותו של הווטרינר, והחשדות על התעללות-לכאורה בבעלי-חיים בתחנת ההסגר העירונית, הובילו לפיטוריו'."

עונשים קלים למבריח מהמועצה האזורית גזר

בכתבה "וטרינר זייף ורקח תרופות ורשיונו נשלל" (Nfc, 29.4.2007) מדווח עידן יוסף שמשרד החקלאות הגיש קובלנה נגד ד"ר כרמי הרשקוביץ', רופא ווטרינר רשותי של המועצה האזורית גזר: 

"הקובלנה הוגשה על-בסיס ההרשעה בכתב האישום בתיק הפלילי, בו כאמור הודה הרשקוביץ', והורשע בסדרה ארוכה של עבירות, הכוללות בין השאר: קבלת דבר במרמה, הברחת טובין, רישומים כוזבים, הברחות, ייבוא תכשירים ללא התר, שיווק תכשיר שלא כדין, השמדת מסמכים במטרה להתחמק מתשלום מס ועוד. הוא נידון לשישה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות, מספר מאסרים על-תנאי וכן קנס כספי בסך של 45,000 שקלים או 15 חודשי מאסר תמורתו."

יוסף מוסר עוד, שהווטרינר הרשותי ניהל רשת של הברחות וסחר בלתי חוקי בתרופות וטרינריות ובקוטלי חרקים. למרות כל אלה, שלל השופט ורדי זילר את רשיונו של הרשקוביץ' למשך שלושה חודשים בלבד.

חסינות לווטרינרים רשותיים מתעללים

בכתבתו "חסינות להתעללות" (הארץ, 29.5.2007) מסכם צפריר רינת את מחדלי משרד החקלאות מול תופעת העבריינות בקרב הווטרינרים הרשותיים. מתוך הכתבה:

"משרד החקלאות הוא הגורם הרשמי שאמור לאכוף את חוק צער בעלי-חיים. בפועל הוא לא ביצע כמעט פעילות אכיפה. הדוגמאות הבולטות לחוסר המעש הן העדר כמעט מוחלט של טיפול בתלונות על פגיעה בבעלי-חיים והניסיון המתמשך של משרד זה להכשיר את פיטום האווזים, במקום לפעול נגד הנוהג שהיווה התעללות ברורה. הידיעות שפורסמו לאחרונה, על תלונות נגד וטרינרים של רשויות מקומיות בחשד להזנחה קשה של בעלי-חיים השוהים במכלאות, רק ממחישות את הצורך באכיפה נחושה."

כפי שכותב רינת, הטיפול המועט בתלונות שהגיעו למשטרה בנושא פגיעה בחיות לא נעשה על-ידי משרד החקלאות אלא על-ידי רפ"ק שאול מיימון, קצין מטה של המשטרה, שפעילותו בחצי משרה מומנה על-ידי הקרן למען בעלי-חיים של המשרד להגנת הסביבה. בין השאר, הקצין חקר וטרינרים רשותיים, שנגדם הוגשו תלונות על פגיעה בחיות. עובדה זו עוררה את התנגדותם של אנשי משרד החקלאות:

"בעקבות פנייה של משרד החקלאות ליועץ המשפטי לממשלה, שבה הוא התלונן על הפגיעה בסמכויותיו ועל הפרעה לעבודת הווטרינרים, קיבל המשרד להגנת הסביבה לפני כחצי שנה הנחיה להפסיק את מימון פעילותו של קצין המשטרה."

בנוסף לכך, הוחלט במשרד היועץ המשפטי לגבש נוהל חדש לחקירת וטרינרים רשותיים, כשמשרד החקלאות דורש שליטה מלאה בהליכי החקירה. משמעותה המעשית של דרישה זו צפויה להיות הענקת חסינות לווטרינרים הרשותיים מפני חוק צער בעלי-חיים.

חיתמו על עצומה נגד הענקת חסינות מפני החוק לווטרינרים מתעללים 

מקורות

עברות בשנת 2006

עדי הגין, "מי ידאג לכלבי הצפון", nrg מעריב, 4.7.2006.
"כתב אישום נגד עובדי המועצה שהתעללו בחיות", nrg מעריב, 13.6.2006.

רענן בן צור, "הלוכדים הרגו את אלוף ישראל, וישלמו", ynet, 22.3.2006.
"ועדת החינוך, התרבות והספורט קוראת לבדיקה בלתי תלויה של הנעשה בבע”ח במועצת עופרה" (הודעה לעיתונות), ועדת החינוך, התרבות והספורט, 12.3.2006.

ליאם אקשטיין, "הווטרינר יואשם בהרעלת כלבים", כל העיר, 10.3.2006, עמ' 49.

"קריאה לפעולה: התעללות מזעזעת בבעלי חיים מצד הפקחים והוטרינר הרשותי במטה בנימין", תנו לחיות לחיות, 8.3.2006.

איגוד ערים שומרון 

פאדי עיאדאת, "יום אחרי הפרסום ב'הארץ', הושעה עובד הכלבייה שדיווח על ההתעללות בכלבים", הארץ, 26.4.2007, עמ' א13.

פאדי עיאדאת, "חשד: וטרינר בכיר הרדים כלבים בריאים בניגוד לחוק", הארץ, 25.4.2007, עמ' א19.

טבריה

"השירותים הווטרינריים מנעו מ'תנו לחיות לחיות' להציל כלבים מתחנת ההסגר של טבריה, בניגוד להוראת בית המשפט" (הודעה לתקשורת), תנו לחיות לחיות, 2.5.2007.

אדי קנבסקי ורמי חכמה, "היסטוריה של אלימות", nrg מעריב, חדשות הוט צפון, 2.5.2007.

ארז ארליכמן, "טבריה: הודח הווטרינר העירוני החשוד בהתעללות", ynet, 1.5.2007.

אלי אשכנזי, "טבריה: המתנדבים התלוננו על הזנחה והווטרינר הורחק", הארץ, 29.4.2007, עמ' א15.

אלי אשכנזי, "משרד החקלאות: הוצאת הכלבים מהכלביה בטבריה היא חטיפה", הארץ, 28.4.2007.

ארז ארליכמן ושי ארז, "זוועה בתחנת ההסגר העירונית בטבריה", ynet, 27.4.2007.

אתי שפיגל, "טבריה: פגרים בפח המכלאה", msn, 27.4.2007.

אתי שפיגל, "טבריה: הווטרינר הורחק מהכלביה", msn, 26.4.2007.

שלומית צור, "צו מניעה נגד הוטרינר הרשותי של עיריית טבריה", local, 26.4.2007.

אסף דוד מרגלית, "הווטרינר העירוני בטבריה לא יורשה להיכנס לתחנת ההסגר", Nfc, 26.4.2007.

בילי פרנקל, "צו מניעה הוצא נגד וטרינר רשותי", nrg מעריב, 26.4.2007.

המועצה האזורית גזר

עידן יוסף, "וטרינר זייף ורקח תרופות ורשיונו נשלל", Nfc, 29.4.2007.

ניגודי אינטרסים וחסינות לעבריינים

"השוטר של בעלי-החיים: תכירו, רפ"ק שאול מימון", ynet, 12.4.2007.

צפריר רינת, "האכיפה נופלת בין הכיסאות והחיות סובלות", "עופות הומתו באכזריות, כלבים חולים נורו", הארץ, 25.2.2007, עמ' א11.

"וטרינרים רשותיים מעל החוק?", nrg מעריב, 20.2.2007.

ענת רפואה, "ד"ר דוליטל לא גר כאן", nrg מעריב, 10.4.2006.

פאסט פוד
איך הופכים ילדים לצרכני בשר, לפי שלוסר ווילסון

הספר "פאסט פוד" מאת אריק שלוסר וצ'ארלס ווילסון מתאר את השינויים שיצרו תעשיות המזון המהיר בדגמי השיווק, הצריכה והייצור של מזון – בדגש על מוצרים מן החי, ואת השיטות ללכוד את קהל-היעד המועדף על הרשתות: ילדים. אריאל צבל סוקר את הספר וממליץ עליו.

מזון מהיר וחיות
מזון מהיר הוא האחראי המרכזי להתחזקות תעשיות בעלי-החיים האמריקאיות למרות המודעות הבריאותית הגוברת והתפשטות התחליפים הצמחיים. מחוץ לארצות-הברית, המזון המהיר אחראי לעלייה מטאורית בצריכת המוצרים מן החי ולגדילתן של תעשיות בעלי-חיים בהתאמה לכך. לכן התנגדות למזון מהיר, מכל סיבה שהיא, תועיל לבעלי-חיים. ספר חדש של אריק שלוסר וצ'ארלס ווילסון, שקיבל בתרגום העברי את הכותרת "פאסט פוד", הוא מסמך אפקטיבי נגד מזון מהיר.

הספרים של שלוסר
שלוסר (בתמונה) התפרסם בזכות ספרו Fast Food Nation, שיצא לאור בשנת 2001. סרט בשם זה, המבוסס באופן חופשי על הספר, הגיע לישראל השנה. בהוצאת פוקוס ניצלו את פרסום הסרט בישראל וקראו לספר המתורגם "פאסט פוד". אלא שלא מדובר בתרגום ל-Fast Food Nation אלא לספר Chew on This שראה אור ב-2006 – גרסה מקוצרת של Fast Food Nation, המיועדת לצעירים ולנוער. שלוסר ווילסון שמרו על רמת תחקיר גבוהה בגרסה החדשה, והשפה אינה מתחנפת לקהל צעיר. רק ריבוי הסיפורים האישיים על נוער ותמונות אילוסטרציה אחדות מרמזים על קהל היעד, אך מלבד זה מדובר בספר עיון סטנדרטי למבוגרים.

"פאסט פוד" נועד לקדם הגנה על בעלי-חיים כמטרה שולית בלבד, אולם הספר מביא מידע חשוב על משקים מתועשים ועל משחטות לקהל שלא נחשף למידע זה בדרך-כלל. תיאורים ישירים של הפגיעה בחיות מרוכזים בחמישה עמודים בסך הכול, וחשיבותו העיקרית של הספר היא בתחקיר המפורט על מבנה התעשייה: הוא מלמד אילו מנגנוני שיווק וייצור פותחו כדי לשרת את האינטרסים הכלכליים של תאגידי המזון המהיר, וכיצד פועלות המניפולציות השיווקיות על הלקוח התמים.

המצאת המזון המהיר
שלוסר ווילסון סוקרים את ההיסטוריה של המזון המהיר. בסוף המאה ה-19 הומצא כריך המכיל קציצת בשר בין שתי פרוסות לחם כדי לאפשר לאנשים לאכול בעמידה ובהליכה ביריד. נקודת הציון הבאה היא מסעדות דרייב-אין, ששירתו לקוחות האוכלים מבלי לצאת ממכוניתם. ב-1948 פיתחו ריצ'רד ומוריס מקדונלד את הדגם המוכר של מסעדת מזון מהיר: קנייה בדלפק, תפריט מצומצם מאוד, פריטי מזון שאינם מחייבים שימוש בצלחת ובסכו"ם, כלים חד-פעמיים, ובמטבח – הכנת מזון בשיטת הסרט הנע על-ידי עובדים לא מיומנים בשכר נמוך. שיטות אלה הפכו לסטנדרט בענף, ובמשך הזמן עברה הכנת המזון למפעלי ענק, כשעובדי המסעדה רק צולים או מחממים פריט קפוא ומכניסים אותו לאריזה חד-פעמית.

שלושת הענקים: ברגר קינג, מקדונלד'ס וקנטאקי פרייד צ'יקן (איור: Emily Flake, Time Out New York)

התפתחות הרשתות
שלוסר ווילסון מתארים כיצד הפך איש שיווק בשם ריי קרוק את מסעדת מקדונלד'ס המקורית לרשת, תוך פיתוח שני יסודות נוספים של תעשיית המזון המהיר: עסקות זיכיון ואחידות. עסקת זיכיון היא הסדר המתיר לבעל עסק מקומי לפתוח מסעדת מקדונלד'ס. בעל העסק הוא המשקיע העיקרי, בתמורה לשם מוכר ולידע להפעלת העסק; הרשת מקבלת שליטה מלאה בכל פרטי הניהול של המקום, ובדרך-כלל היא דורשת אחידות מלאה בכל הסניפים במזון, בעיצוב ובשיטות העבודה. שיטה זו מאפשרת לרשת להתרחב בהשקעה נמוכה; מקדונלד'ס שולט כיום בלמעלה מ-31,000 סניפים בעולם.

נגיסי עוף
מהפכה הרסנית נוספת היא נגיסי עוף (chicken nuggets). אם בעבר נאכלו תרנגולים בשלמותם לאחר בישול ביתי ותוך ישיבה ליד שולחן עם צלחת, הנגיסים הם חלקי גווייה מעובדים הנמכרים מוכנים לאכילה, ללא עצמות ובצורה הנוחה להחזקה בידיים; הם מיוצרים במפעל, ובמסעדה רק מחממים אותם. נגיסי העוף הוצגו על-ידי מקדונלד'ס לציבור ב-1983 והם שינו את פני תעשיית העופות. שלוסר ווילסון קובעים (עמ' 129): "לפני 25 שנה נמכרו רוב העופות כשהם שלמים. כיום, 90% מהעופות מפורקים לחלקים, לנתחים ולנגיסים." עלייתה של חברת טייסון פודס כחברת הבשר הגדולה בעולם, נשענת על רשתות המזון המהיר – היא משווקת ל-90 מתוך מאה רשתות המסעדות הגדולות ביותר. לטייסון פודס שליטה מלאה על שיטות הגידול בלולים שבהם מגודלים העופות שהיא שוחטת, ולכן החברה היא אחראית ישירה להפצת שיטות התיעוש ולהתפשטות המהירה של ברירה מלאכותית קטלנית.

המטרה: ילדים
במקביל לתחקיר המקיף על מבנה התעשייה, שלוסר ווילסון מתארים את שיווק המזון המהיר לילדים קטנים באמצעים של שטיפת מוח ויצירת התמכרות. גם כאן תאגיד מקדונלד'ס הוא חלוץ – במקביל לוולט דיסני (עמ' 43):

"חברות מתכננות אסטרטגיה שיווקית 'מהעריסה עד לקבר', בתקווה שהתקשרות למוצר מסוים בילדות, תוביל להתמכרות לכל החיים. וולט דיסני וריי קרוק ידעו ש'הנאמנות למותג' יכולה להתפתח כבר בסביבות גיל שנתיים, ושהתינוקות מסוגלים לזהות לוגו של חברה מסוימת – הקשתות המוזהבות של 'מקדונלד'ס', לדוגמה – עוד לפני שהם מסוגלים לקרוא את השם שלהם עצמם."

עבודתן של רשתות המזון המהיר נשענת אפוא על מניפולציות בילדים קטנים, בהתאם לעקרונות בדוקים שנועדו לגרום לילדים לנדנד להוריהם ולאיים עליהם – עד שיתרצו וייקחו אותם למסעדה. העדפות מוצרים נבדקות על "קבוצות מיקוד" שכורות של ילדים, לעתים בגיל שנתיים-שלוש בלבד, ו"מועדוני מעריצים" משמשים לאיסוף מידע שיווקי על ילדים ולהצפתם בפרסומות. את ראשית המתקפה על הילדים הוביל ריי קרוק. ב-1960 נערכו ניסיונות בשימוש בליצן כאמצעי שיווק בכמה ממסעדות מקדונלד'ס; משם עבר הליצן לתשדירי פרסומת בטלוויזיה, ששודרו באופן תקדימי בשעות צפיית השיא לילדים, בין סרטים מצוירים. לדברי שלוסר ווילסון, כיום נחשף ילד אמריקאי ליותר מ-40,000 תשדירי פרסומת בשנה, אשר כמחציתם מפרסמים ג'אנק פוד; המדובר בשלוש שעות צפייה שבועיות בפרסומות לג'אנק פוד – מול היעדר מידע תזונתי ממקורות אחרים.

קרוק, בעזרת מעצב מאולפני דיסני, יצר את "מקדונלדלנד" – גני שעשועים לילדים בעיצוב מושך, מוסיקה קליטה, אריזת מזון בצורת מתנה ותכסיסי שיווק אחרים שנועדו למשוך ילדים. כיום יש יותר מ-8,000 גני שעשועים בסניפי מקדונלד'ס בארצות-הברית, ואלה מצליחים במיוחד בשכונות עניות, הדלות בגנים ציבוריים. לכידת הילדים מתבצעת גם באמצעות שיווק צעצוע קטן לכל ילד ותינוק, החל מגיל שנה. חלק מהצעצועים משווקים בסדרות, כדי לעודד ילדים לגרור את הוריהם למסעדה להשלמת הסדרה.

השתלטות על בתי-הספר
את השליטה בילדים משלימות רשתות המזון המהיר בתוך בתי-הספר. בראשית הדרך הסתפקו הרשתות בהקמת סניף ליד בית-הספר; ב-1976 נפתחה מסעדת מקדונלד'ס הראשונה בתוך בית-ספר תיכון, ולאחר 30 שנה מוכר אחד מכל חמישה בתי-ספר בארצות-הברית מזון מהיר של החברות המובילות. שוב, בתי-ספר עניים הם הפרוצים ביותר לכניסת הרשתות בגלל מחסור בתקציב לקיים קפטריה סבירה. חברות המזון המהיר גם מציפות את בתי-הספר בחומר שיווקי, המקדם מכירות תחת מסווה של חומר לימודי על תזונה ובריאות – וגם כאן בתי-הספר העניים הם החשופים ביותר ל"מתנות" מסוג זה. מנהלי בתי-הספר נכנעים בקלות לתרגילי שיווק, כגון הצעת רשת פיצה-האט להעניק פיצה חינם לכל ילד שקרא מספר ספרים מסוים (והילד מגיע למסעדה עם הורה – שמזמין פיצה בתשלום...). תרגיל זה התקבל ב-36,000 מוסדות לימוד בארצות-הברית.

ספר המקור ל"פאסט פוד" בשלוש מהדורות שונות

לסיכום: מתנה ללקוחות מקדונלד'ס
"פאסט פוד" מרחיב עוד בנושאים של תנאי ההעסקה במסעדות מזון מהיר, הנדסת מזון ותוספי טעם מלאכותיים, השיווק של משקאות עתירי סוכר, ובעיות בריאות של צרכני מזון מהיר. אריק שלוסר וצ'ארלס ווילסון כותבים על כל הנושאים הללו בסגנון קל לקריאה וקולח. הכותבים אינם מסתירים את כוונתם לעורר את הקוראים לחשוב פעמיים לפני שהם נכנסים למסעדת מזון מהיר. אולם רבים מהפרטים שהם מציגים, דומים לנתונים שרשתות המזון המהיר עצמן יציגו בתור הישגים טכנולוגיים, ניהוליים, שיווקיים וכלכליים. דו-משמעות זו מקנה לספר אמינות. למרבה הצער, הגרסה העברית נופלת מהספר המקורי מבחינת אמינותה וערכה כמקור מידע, עקב ההשמטה של 30 עמודי הערות (הכוללות מראי-מקום) והשמטת המפתח בסוף הספר. למרות זאת, אין ספק ש"פאסט פוד" הוא חומר קריאה מצוין לצרכני מזון מהיר ולהוריהם, ואם הם לא יגיעו לספר ביוזמתם – כדאי לתת להם אותו במתנה, שעשויה לתרום בעקיפין לצמצום בצריכת מוצרים מן החי.

ולסיום, הערה לגבי ההקשר הישראלי: "פאסט פוד" רלוונטי יותר ויותר למציאות הישראלית, אך הוא נותר בעיקרו ספר אמריקאי. אם יופיעו מהדורות נוספות שלו, כדאי שהן יכללו מאמר מבוא מקורי על התפשטות הרשתות האמריקאיות ושיטותיהן הדורסניות בישראל, ועל שיטות דומות שאומצו על-ידי חברות ישראליות, כגון כניסת תנובה, שטראוס ומועצת החלב לבתי-הספר ולגני הילדים בישראל תוך הפצת "חומר חינוכי" דרך מורות וגננות.

מקור
אריק שלוסר וצ'ארלס וילסון, פאסט פוד: כל מה שלא רציתם לדעת על מזון מהיר, תרגום: נאווה רודקין מרן (רמת גן: פוקוס, 2007). 192 עמודים.
תוכן העניינים ופרק לדוגמה – לקריאה חופשית באתר הוצאת פוקוס

פינת התזונה: מוצר סויה חדש

חברת "אלסקה" מייבאת סדרה של מוצרי סויה מתוצרת Masumasu, המעובדים בצורות שונות: פטוצ'יני, ספגטי, דג, שרימפס, נקניקייה ועוף. כל המוצרים אורגניים, ורשימת המרכיבים כוללת מרכיב אחד בלבד – פולי סויה (44 גרם חלבון, ללא שומן). המוצרים נמכרים בחנויות הטבע, באריזת 150 גרם שמחירה 7 ש"ח. הם מצריכים בישול קצר מאוד במים – 5-3 דקות. הפטוצ'יני שנטעם היה מצוין, וכלל לא הורגש שהפסטה עשויה מסויה ולא מחיטה.

לסקירת מוצרים נוספים