פעילות

הפגנה נגד כליאת תרנגולות

ביום ד', 2.3.2011, בשעה 08:00, תתקיים מול הכנסת בירושלים הפגנה הקוראת לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת שלא לאשר תקנות המתירות כליאת תרנגולות בכלובים. תקנות כאלה צפוי לקדם משרד החקלאות. תחת זאת נדרוש מהוועדה לקדם את גיבושן של תקנות האוסרות לכלוא תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים, בדומה לתקנות שהתקבלו במדינות רבות. פרטים נוספים בדף האירוע בפייסבוק או בדואל info@anonymous.org.il

 

דרושים לאנונימוס

• דרוש/ה רואה חשבון או יועצ/ת שכר, רצוי באזור המרכז, לייעוץ ולעזרה בהתנדבות בהיקף מצומצם. avimor@anonymous.org.il
• דרושים מתנדבים צמחונים או טבעונים, בעלי ניסיון בהדרכה או בהרצאות, להרצאות על זכויות בעלי-חיים, בעיקר בדרום ובצפון הארץ. נדרשת מחויבות לשתי הרצאות בחודש לפחות (בשעות הבוקר). info@anonymous.org.il   

סדנת תזונה

בשבת, 5.3.2011, בשעה 18:00, במסעדה הטבעונית בודהה בורגרס(יהודה הלוי 21, תל-אביב) ינחה אריה רווה סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט המסעדה. הסדנה תסקור בעיות בתזונה המודרנית תוך הצגת יתרונות המזון הטבעוני ובעיקר המזון הנא, וינתנו בה טיפים תזונתיים על הנבטה, עלים ירוקים, מוצרי סויה, סייטן, עוגות, תחליפי ביצה, שמרי בירה ועוד. דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

הקרנת "מזון בע"מ" בבאר שבע

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 

קריאה לפעולה: נגד קרקס חתולים

החתולים אמנם מבויתים, אך אין להסיק מכך שניצולם בקרקס אינו פוגע בהם. החתולים סובלים מאילוף אינטנסיבי, המיועד לכפות עליהם לבצע תרגילים המנוגדים לטבעם (ראו תמונה מתוך המופע). והן מנדודים תמידיים ומהובלתם מהופעה להופעה בכלובים קטנים ולמשך פרקי זמן ארוכים.

לדברי אמנון יונש, מהפעילים המרכזיים בקמפיין, תיאטרון ירושלים והיכל התרבות במודיעין-מכבים-רעות הצהירו בעקבות הפנייה אליהם כי אין בכוונתם לאפשר לקרקס להעלות בתחומם את חלקי המופע הכוללים ניצול של בעלי-חיים. המאמצים נמשכים במטרה לשכנע תיאטראות נוספים לקבל על עצמם התחייבות דומה, בתקווה שהקרקס יעדיף שלא לטרוח ולטלטל את בעלי-החיים מרוסיה לישראל. כדאי לכתוב לתיאטראות השונים שבהם צפוי הקרקס צפוי להופיע, להסביר להם את התנגדותכם לקיום מופעים המנצלים בעלי-חיים, ולבקש מהם שלא לאפשר לקרקס לקיים את מופע החתולים. ניתן להעזר במכתבים לדוגמה המתפרסמים בדף הפייסבוק של המאבק.

תיאטרון גשר, שד' ירושלים 9 תל-אביב-יפו 68114, gesher@gesher-t.co.il
היכל התרבות של ההסתדרות בנגב, ת.ד. 457, באר שבע, פקס: 08-6100300, tarbut.org@gmail.com
היכל התרבות נתניה, רזיאל 4, נתניה, מיקוד: 42132, פקס: 09-8617555
היכל התרבות פתח תקווה, פקס: 03-9130346
היכל התרבות כרמיאל, פקס: 04-9983514
היכל התרבות אשקלון, theatr_a@netvision.net.il  
המשכן על שם שטיינברג, חולון, steinberg@r-e-holon.co.il
אולם מופ"ת, ראשון לציון, funtazi@012.net.il
מר שלום לוטטי, מנהל מתנ"ס דיונה אשדוד, shalomyg@ironit.org.il
מר יגאל גמליאל, מנכ"ל החברה העירונית האחראית על המתנ"סים באשדוד mancal@ironit.org.il

כלביות עירוניות אינן פטורות מאחריות
פסק-דין תקדימי נגד עיריית רעננה

עו"ד יוסי וולפסון 

בחודש נובמבר 2010 חייב בית-משפט השלום בכפר-סבא את עיריית רעננה לפצות את תושב העיר, שכלבו נתפס ונלקח למכלאות העירוניות כשהסתובב חופשי בעיר. פסק-הדין מגדיר כמה מהחובות החלות על רשות מקומית בעת שהיא תופסת כלבים, וקובע שכאשר הרשות מפרה חובות אלו היא חייבת בפיצויים, גם אם ניסתה לפטור עצמה מכך באמצעות חוק-עזר.

סיפור המקרה

בחודש מאי 2009 חמק הכלב נילס מהחצר בה הוחזק והסתובב בעיר. החוק בישראל מתיר לשירותים הווטרינריים העירוניים לתפוס כלבים המשוטטים חופשי, וזה היה גם גורלו של נילס. הוא נתפס בשעה שש ורבע בערב לערך והובא למכלאה העירונית. הודעה לא נמסרה למשפחה שהחזיקה את נילס. מאוחר יותר טענה העירייה, שעובדיה לא הצליחו לקרוא את השבב שבו היה נילס מסומן. המשפחה שהחזיקה את נילס חיפשה אחריו, ובין היתר התקשרה למוקד העירוני. תחילה נמסר שלא מצוי במכלאות העירוניות כלב העונה לתיאור. לאחר מכן, נמסר שאכן נתפס כלב כזה. המשפחה ביקשה לקבלו, במיוחד לאור פצע בגבו הטעון טיפול. העירייה התעקשה שניתן יהיה לקבל את הכלב רק למחרת, וכך היה. נילס נלקח לווטרינרית על-ידי המשפחה, קיבל טיפול תרופתי בפצעיו שנזדהמו, ונאלץ ללכת במשך שבועיים עם קולר המונע ממנו ללקק את גבו. הווטרינרית קראה את השבב ללא קושי.

(בתמונה: הכלב נילס, באדיבות משפחת בנימין)

אחריות העירייה: זיהוי ומסירת הודעה

בית-המשפט (השופט מיכאל קרשן) קבע שהעירייה התרשלה בכך שלא זיהתה את הכלב, ולא מסרה הודעה על תפיסתו למשפחה. העירייה חויבה לפצות את המשפחה על עוגמת הנפש שנגרמה לה ועל הזמן שהושחת בחיפושים אחר נילס. מדובר בקביעה חשובה, במיוחד לאור זאת שהכלב נתפס לפנות ערב, וכבר לאחר מספר שעות הצליחה המשפחה לגלות – אמנם רק לאחר טרטור ניכר – שהוא מצוי במכלאה העירונית. המסקנה: העירייה מחויבת לחפש על כל כלב שנתפס, מיד עם תפיסתו, סימני זיהוי ובמיוחד שבב. מרגע שנמצאו סימני זיהוי כאלו, מחויבת העירייה לפעול באופן מיידי לאיתור מי שרשום בתור הבעלים של הכלב ולהודיע לו טלפונית שהכלב מוחזק אצלה.

אחריות העיירה: טיפול רפואי

בית-המשפט קבע שהעירייה התרשלה בכך שלא דאגה לטיפול רפואי בנילס. גם אם הפצע עצמו היה מוסתר בפרווה, כך שאי-גילויו אינו מהווה התרשלות בפני עצמה, היה על העירייה להתייחס להודעה שהכלב פצוע ולהביאו לטיפול רפואי מיידי. כזכור, במקום זאת הודיעה העירייה למשפחה שתוכל לאסוף את נילס למחרת בבוקר. בפרק זמן זה, משעות הערב ועד שעות הבוקר שלמחרת, לא טופל נילס על-ידי העירייה, ובית-המשפט קבע שכתוצאה מכך הזדהם הפצע.

העירייה אינה פטורה מחובת הפיצוי

אחת מטענות ההגנה של העירייה הייתה, שחוק-העזר שלפיו פעלה בתפיסתו של נילס פוטר אותה מפיצויים בגין כל פעולה או מחדל שנעשו לפי אותו חוק-עזר. בעניין זה פנה בית-המשפט לשלושה כללים משפטיים בסיסיים, שכל אחד מהם מבטל הוראה זו בחוק-העזר:

1. רשות מוסמכת לפעול אך ורק במסגרת דל"ת האמות של ההסמכות שקיבלה מהמחוקק הראשי, כלומר מהכנסת. פקודת העיריות, שמכוחה הותקן חוק-העזר, לא נתנה לעירייה סמכות לפטור עצמה ממתן פיצויים.
2. חוק-עזר (שהוא חקיקת משנה) אינו יכול לסתור חוק (המהווה חקיקה ראשית). פקודת הנזיקין קובעת שעוולה אזרחית מקנה לנפגע זכות לפיצויים. רשלנות העירייה היא עוולה אזרחית, וחובת הפיצוי עליה קבועה בחוק. חוק-עזר, שהוא חקיקת משנה, אינו יכול לבטל חובה זו הקבועה בחקיקה ראשית.
3. שום דבר חקיקה לא יכול לסתור את חוקי היסוד. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את זכות הקניין כזכות חוקתית. הזכות לפיצויים היא חלק מזכות הקניין של מי שנפגע ממעשה רשלנות. ניתן לשלול את זכות הפיצויים, כמו כל זכות קניינית, אבל רק במסגרת המגבלות של חוק היסוד. אחת המגבלות הללו היא ששלילת הזכות צריכה להיות בחוק של הכנסת או בהתאם להסמכה שבחוק, וחוק-העזר אינו עונה לתנאים אלו.

השלכות רוחב

הוראת הפטור בחוק-העזר של רעננה הועתקה אליו מ"חוק-עזר לדוגמה" שנוסח בשנת 1996 במשרד הפנים. הוראה דומה קיימת בחקיקת העזר של ערים רבות אחרות. פסק-הדין של בית-משפט השלום בכפר-סבא אמנם אינו נהנה ממעמד של תקדים מחייב, אך הוא מנומק היטב, מבוסס על עקרונות שהם ביסוד השיטה המשפטית, וסביר להניח שיהווה מקור השראה לשופטים נוספים. פסק-הדין מהווה דוגמה לאופן שבו יכולים אנשים פרטיים לעשות שימוש במערכת המשפט מול השירותים הווטרינריים, המאופיינים לעתים קרובות מדי בהתנהגות נוקשה ואדישה, ובהזנחת זכויותיהם של בעלי-החיים ושל מי שמטפלים בהם.

פסק-הדין וחוק הכלבים

פסק-הדין מבוסס על ההנחה שעיריית רעננה תפסה את הכלב על בסיס סמכויות מפקודת העיריות ומחוק-העזר העירוני. הנחה זו אינה מובנת מאליה. בשנת 2002 חוקקה הכנסת את החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שמטרתו הייתה ליצור אחידות ארצית בנושא. החוק קובע כללים בנוגע לאופן ההחזקה של כלבים, וכן את סמכויות הרשויות, את הדרכים לערער עליהן, וכיוצא באלו. חקיקה ראשית חדשה זו גוברת לכאורה על הוראות חוקי-העזר. טענה זו לא נטענה במקרה הנוכחי, ולא הייתה משנה את תוצאת פסק-הדין. חוק הכלבים אינו קובע פטור מפיצויים, ואין בו הוראה שיש בה כדי לסתור את קביעתו של בית-המשפט לגבי חובת העירייה להודיע על תפיסתו של כלב ולתת לו טיפול רפואי מיידי.

מי הקרבן ומה הפיצויים?

בשורה התחתונה חויבה עיריית רעננה לפצות את משפחתו של נילס ב-2,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 800 ₪. הפיצויים הם בגין עגמת הנפש שנגרמה לבני-האדם שבמשפחה. נילס עצמו, שבילה את הלילה במכלאה זרה לו, ושנאלץ לסבול מפצע מזוהם, לקחת תרופות ולהיות מוגבל בתנועותיו במשך שבועיים בשל הקולר שהונח עליו – אינו נחשב במקרה זה לתובע. הנזק שנגרם לו נותר בלתי-מפוצה. לא מדובר ביישום הכרחי של המשפט הישראלי, ובהחלט ניתן לקוות להתפתחות נוספת, שתכיר בזכות התביעה של בעלי-החיים עצמם, זכות שתמומש באמצעות בני המשפחות עמם הם חיים או באמצעות ארגונים שייקחו עליהם חסות לצורך העניין.

מקור: ת.א. 2116-12-09 בנימין נ' עיריית רעננה (2010).

חדשות

nrg מעריב (סופשבוע) תעשיית החלב. בכתבה "קמפ קאו: מחנה עבודה לפרים" (25.2.2011) מספר אביב לביא על חייהם של פרים במשק במרכז הארץ. הפרים מנוצלים להפקת זרע להרבעת פרות בתעשיית החלב: "פרי ההרבעה המהוללים מעבירים כמעט את כל חייהם כלואים בתא העשוי מגדרות ברזל בגודל 4x4.5 מטר, בלי שזכו לרעות באחו ובלי שחוו מגע עם פרה אמיתית [...] כשאני שואל את ד"ר אמיר שיפמן, הווטרינר החביב שמדריך את הסיור במחנה הפרים, אם הוא מרגיש בנוח להיות חלק מהתהליך הנצלני והפולשני הזה, הוא לא מתייפייף: 'יש שתי אפשרויות', הוא אומר, 'או להיות טבעוני, או לעשות את זה כמו שאנחנו עושים.'"

nrg מעריב תקנות הובלה. בכתבה "דרישה: להקל על סבל העופות בהובלתם" (24.2.2011) מספרת דליה מזורי על פניית עמותת "תנו לחיות לחיות" למשרד החקלאות בדרישה להתקין תקנות להובלת עופות, כמתחייב מחוק צער בעלי-חיים. טיוטה לתקנות גובשה כבר לפני 11 שנים, אך משרד חקלאות מעכב את אישורה. הכתבה מצטטת את דוברת העמותה, אתי אלטמן: "כולנו מכירים את המשאיות שנוסעות בכבישים, עמוסות בכלובים של עופות. בדרך-כלל אנשים מעדיפים לעקוף אותן, ולא להסתכל. אולי אנחנו חוששים שאם נחשוב על העופות האלו, זה יפריע לנו לאכול אותם בארוחת הצהריים."

ynet פרוות במשביר. בכתבה "פרסום ראשון: המשביר לצרכן שוב מוכרת פרוות" (27.2.2011) חושף ארז ארליכמן כי רשת החנויות "המשביר לצרכן" חזרה למכור מוצרי פרווה, תוך הפרה של הבטחות קודמות שלה לחדול מכך. כמו כן, נחשף בכתבה כי צעצועים לחתולים מכילים לעתים קרובות פרווה, מבלי שהדבר מצוין בגלוי.

nrg מעריב ציד כרישים. בכתבה "לראשונה: פעולות אכיפה נגד ציד כרישים בישראל" (23.2.2011) מדווחת עדי חשמונאי על מבצע אכיפה משותף של רשות הטבע והגנים, משטרת ישראל, משרד החקלאות וגורמים נוספים נגד דיג כרישים, המנוגד לחוק.

נענע10 אכיפה לקויה. בטור "פשעים נגד האנושיות" (23.2.2011) מבקר עו"ד אריאל אלסנר את אזלת היד של הרשויות בטיפול בהתעללות בבעלי-חיים, וקורא להקמת יחידות משטרתיות יעודיות לאכיפת חוק צער בעלי-חיים. אלסנר מזכיר לחיוב את המאבק נגד הרפורמה בתעשיית הביצים ואת החקיקה החדשה נגד ייבוא מוצרי קוסמטיקה שנוסו על בעלי-חיים, כגורמים המעידים על תמורה ביחס החברה לבעלי-חיים.

 
ynet סכנה לדגים. בכתבה "מחקר: ההיערכות לדליפה מקידוחי הגז – לא יושמה" (21.2.2011) סוקר צבי לביא מחקר של המרכז למחקר ומידע של הכנסת המזהיר כי הרשויות אינן ערוכות להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של קידוחי גז ונפט בים. דליפה במהלך הקידוחים עלולה להמיט אסון על אוכלוסיות דגים ועל בעלי-חיים ימיים נוספים.

nrg מעריב מאבק תושבים. בכתבה "אל תעקור נטוע: תושבי חולון יוצאים לקרב למען שדרת הברושים" (21.2.2011) מדווחת רביטל פרקר על יוזמה של תושבי חולון נגד עקירת ברושים לטובת פרויקט נדל"ן. גיזום עצים ושיחים עלול להרוג גוזלים בפגיעה ישירה או לגרום למותם או לנטישת הביצים בעקבות חשיפת הקן.

תזונה ומתכונים

עכבר העיר טבעונות וסביבה. מדור מורחב שהוקדש בגיליון השבוע (24.2.2011) לאיכות הסביבה כלל התייחסויות רבות לצמחונות וטבעונות וליתרונותיהן הסביבתיים: בטור "הטרנד הכי בריא שיש: טבעונות עם אוכל נא" (עמ' 52-50) מסביר יואב בורוביץ' על תזונה טבעונאית (המבוססת על מזון צמחי נא) ומציג מתכונים טבעונאיים לחלב שקדים או קשיו, גלידה, קציצות ופסטת קישואים. בטור "נובטים" (עמ' 48-46) ממליצה דנה מלמד על מנות צמחוניות בכמה מהמסעדות המובילות בתל-אביב, ביניהן מנות שהוספו לתפריט באופן נסיוני לבקשת מערכת העיתון, ובטור "ירוק בעיניים: המשפחות הכי אקולוגיות שיש", שבו מראיינת מישל גבינט אנשים שונים בנושא אורח-החיים הסביבתי שלהם, מזכירים כמה מהמרואיינים את בחירתם בטבעונות (עמ' 70, 66).

ynet קמח חומוס. בכתבה "אם אין לחם, נאכל חומוס" (21.2.2011) מציעה אורנה סמלסון ארבעה מתכונים על בסיס קמח חומוס: "חביתת" חומוס, קציצות חומוס וירקות אפויות, מאפים אישיים עם פטריות וטופו ולחמניות חומוס.

פינת התזונה
חומוסיות צמחוניות חדשות באזור השרון

חומוס טוב ועוד

"חומוס טוב ועוד" נפתח בכפר-סבא לפני כחצי שנה ומציע מנות המוכנות לפי מתכונים מיוחדים של המקום. החומוס והצ'יפס שאכלנו אכן היו מיוחדים וטעימים מאוד.

הפרלמנט

"הפרלמנט" הוא חומוסייה בקיבוץ גליל ים. המיקום הפסטורלי, לצד מדשאה ועצי אבוקדו, משווה למסעדה אווירה של בית-קפה.

סקירה: כרם אביטל