פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
 ביום א', 2.8.2009, בשעה 19:30, תרצה הדס
שכנאי בנושא: "העירייה, הירוקים והחיות: קידום זכויות בעלי-חיים מתוך
המערכת המוניציפלית." שכנאי כיהנה במשך שנים כחברת מועצת עיריית תל-אביב-יפו
מטעם הירוקים וכמזכ"ל מפלגת הירוקים.
ההרצאה תיערך במסגרת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי אנונימוס בתל-אביב. למגיעים
מחוץ לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878)
כדאי לכתוב: מרחב לתרנגולות
 השבוע הודיע משרד החקלאות שהשטח שיוקצב לכל תרנגולת בלולים החדשים,
שייבנו במסגרת הרפורמה בתעשיית הביצים, הוא 550 סמ"ר (ראו כתבה מורחבת
בהמשך). על-אף שהחלטה זו הוצגה בכמה עיתונים בתור "שיפור בתנאי הגידול
של התרנגולות", בפועל היא חסרת משמעות: המרחב המוקצב לכל תרנגולת נותר קטן
מגודלו של דף מדפסת, ואינו מאפשר לה לבצע אפילו פעולות גופניות בסיסיות, כגון
פרישת כנפיים.
כדאי לכתוב לשר החקלאות ולדרוש ממנו להתקין תקנות המתייחסות
ברצינות לרווחת התרנגולות (כמו, למשל, בשוויץ, או לכל הפחות
באיחוד
האירופי).
מר שלום שמחון, שר החקלאות ופיתוח הכפר, ת.ד. 30, בית-דגן 50250.
דואל shalomsi@moag.gov.il
 בעיתונות
טבעונות בחיפה
ביום ד', 29.7.2009, בשעה 19:00, יתקיים מפגש של קבוצת הצמחונים והטבעונים
בחיפה (גילאי 21 ומעלה). הקבוצה עוסקת בהכרת העולם המגוון והטעים של התזונה
הצמחית, ומהווה מקום מפגש לחברים קבועים וחדשים. לפרטים – veg.haifa@gmail.com או מיכל:
052-4323357
סדנת תזונה
 בשבת, 1.8.2009, בשעה 18:00, יקיים המזנון
הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) סדנת תזונה בריאה, עם טעימות
מתפריט בודהה בורגרס. את הסדנה ינחה אריה רווה והיא תסקור
בעיות בתזונה המודרנית תוך הצגת יתרונות המזון הטבעוני ובעיקר המזון
הנא, ויינתנו בה טיפים תזונתיים על הנבטה, עלים ירוקים, מוצרי סויה, סייטן,
עוגות, תחליפי ביצה, שמרי בירה ועוד. דמי השתתפות 30 ₪. ההרשמה מראש
באתר בודהה בורגרס.
מתנדבים בירושלים
זנגוויל – המרכז לצמחונות (רח' בלפור 8) זקוק למתנדבים להפעלת המקום.
לפרטים: יותם 054-4820164
 ממפים את המשקים החקלאיים בישראל
מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל
מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו ל-erezkat@gmail.com
הרצאות
 אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
 ynet סחר בפרווה. בכתבה " הממשלה דחתה
את חוק איסור הסחר בפרוות" (19.7.2009) מדווח ארז ארליכמן שוועדת השרים
לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק של ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) שנועדה
לאסור "ייצור" פרוות בישראל וסחר בהן. בדיון בהצעת החוק נכחו ארבעה
שרים בלבד. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושר החינוך גדעון סער הצביעו בעד
ההצעה, ואילו שר האוצר יובל שטייניץ ושר המשפטים יעקב נאמן, המכהן גם
כיו"ר הוועדה, הכריעו נגד ההצעה, עקב התנגדות משרד התעשייה והמסחר.
הנימוק של משרד התמ"ת להתנגדותו הוא נוסח ההצעה, המבחין בין פרווה מיובאת
לבין פרווה ש"יוצרה" בארץ, תוך הפרת הסכמי סחר בינלאומיים.
הארץ קרפיונים.
בכתבה " רק
חיסון ל-4 מיליון קרפיונים יציל את הגפיטלע פיש של ראש השנה" (23.7.2009)
נחשפות עובדות מחייהם של דגים המנוצלים למאכל, בתוך כתבה  שמבקשת לפרסם את תעשיית הדגים: וירוס הקרפיון, שהוחדר
לישראל ב-1998 עם משלוח "דגי נוי" מאנגליה, פוגע קשות בגידול הדג וגורם
לתמותה של כ-90% מהדגיגים. בשבוע האחרון מקבלים כ-4 מיליון דגיגי קרפיון
חיסון לווירוס בבריכות הדגים בעמק בית שאן.
גלובס זיהום. בכתבה
" מפעל
שטסל תעשיות מחיפה הורשע בזיהום הים החמור ביותר מזה 20 שנה" (22.7.2009)
מדווח נועם שרביט: "בית  משפט השלום בחיפה הרשיע את מפעל שטסל תעשיות מקריית-חיים ואת המנכ"ל
והבעלים, אילן שטסל, בהזרמת שפכים לים ללא היתר, השלכת פסולת ברשות הרבים,
הפרת תנאי היתר הרעלים וזיהום מים. מדובר בזיהום החמור בישראל לפחות ב-20
השנים האחרונות, בו השפכים הכילו נחושת, ארסן, בורון וצבע כחול המוגדרים
כרעילים גם בריכוזים נמוכים. [...] הטיעונים לעונש יישמעו ב-13
בספטמבר."
ynet מאסר. בכתבה " 13 חודשי
מאסר לאדם שדקר כלב לעיני בתו" (19.7.2009) מדווח אחיה ראב"ד: "בית משפט
השלום בחיפה גזר 13 חודשי מאסר בפועל ועוד שנה על תנאי על תושב העיר שהורשע
כי איים על אשתו ושחט את הכלב המשפחתי לעיני בתו בת ה-11." באופן תמוה, השופט
הזכיר לזכותו של הנאשם את העובדה "שהביע נכונות לרכוש כלב חדש עבור
המשפחה."
 mynet אשקלון אחרי צדוק. בכתבה
" ממי
תקבל כלביית אשקלון עזרה מפתיעה?" (22.7.2009) מתוארים מבצעי אימוץ כלבים
וחתולים שעורכת המחלקה הווטרינרית של אשקלון לאחר פיטוריו של יואב צדוק
מתפקיד הווטרינר העירוני.
 ynet התחשמלות. בכתבה
" ארה"ב:
קנס של מיליונים בגין התחשמלות דורסים" (22.7.2009) מדווח ארז ארליכמן:
"קנס חסר תקדים לחברת חשמל בוואיומינג, ארה"ב, שלא דאגה למגן עמודי חשמל
וגרמה למותם של מאות דורסים מוגנים ועופות נודדים אחרים. בית המשפט גזר על
החברה קנס בסך 510 אלף דולר ו-900 אלף דולר לפיצוי על הפגיעה בחיות הבר.
בנוסף, חייב בית המשפט את החברה לשלם בחמש השנים הקרובות סכום שיא של 9.1
מיליון דולר לארגוני טבע, על מנת שיוכלו לקיים פעולות מחקר ושימור בנושא
עיטים זהובים ודורסים גדולים אחרים. [...] חברת החשמל דיווחה כי מאז שנת 2007
מתו לפחות 232 עיטים זהובים, 46 ניצים, 59 ינשופים ו-193 ציפורים נודדות
ממינים אחרים. כל הציפורים התחשמלו למוות ב-59 מתקני החברה."
תזונה
 ידיעות אחרונות בתפריט:
דבק. בכתבה "סיפור בלי בשר" (24 שעות, 23.7.2009, עמ' 8) טוענת שרית
סרדס-טרוטינו שכמות בשר הבקר המיובאת לישראל צפויה להצטמצם בעקבות בצורת
בארגנטינה, שהיא המקור העיקרי לבשר הבקר המשווק בארץ. מיליוני פרות ופרים מתו
עקב הבצורת. בעקבות עליית המחירים, מגלה שף מלון שרתון: "יש ספקים שכדי
להגדיל את משקל הבשר מזריקים לו אבקה, וכשהיא מתערבבת עם נוזל הכל הופך לג'ל.
הג'ל הזה הופך בחום של 300 מעלות לדבק. הוא לא מופרש החוצה כמו מים, ככה
שהבשר לא מתכווץ. [...] שלא לדבר על אלה שמזריקים לבשר צבע. זה מזיק מאוד
לבריאות, אבל תתפלאי לשמוע כמה זה קורה."
הארץ חומוס. בטור
" סוד
החומוס" מציגה לימור עברון גילת את הערכים התזונתיים של חומוס, מזהירה
מפני סלטי חומוס תעשייתיים ומציעה מתכון פשוט להכנת החומוס בבית.
 וואלה! יום שני
צמחוני. בכתבה " אפשר
בלי בשר" (20.7.2009) מציג רוני קידר שלושה מתכונים (רק האחרון שבהם
טבעוני) במסגרת פרויקט " יום שני צמחוני" ביוזמת
המגזין "על השולחן".
nrg מעריב דוקומנטרי.
בכתבה " מזון בע"מ: הצד האפל
של תעשיית המזון" (21.7.2009) סוקר רז גדולניק את הסרט Food Inc.: "מדובר
בדין וחשבון נוקב, שמנסה להבין איך קרה שתוך כמה עשרות שנים נהפכו האמריקאים,
כמעט בלי יוצא מן הכלל, לשפוטים של כמה חברות מזון גדולות שעושות כל מה
שביכולתן כדי למקסם רווחים על חשבונם, מאכילות אותם במזון זול, שמן ולא בריא
וכל מה שהאמריקאים יכולים להגיד זה לבקש עוד ועוד. [...] זהו לא סרט
לבעלי קיבה רגישה ויש לא מעט תמונות לא נעימות של חזירים, פרות ותרנגולות
שחיים בתת-תנאים לפני שהם מגיעים לצלחת שלנו, אחרי שהסרנו מהאריזה שלהם את
העטיפה עם תמונה של חווה פסטורלית, שהמרחק בינה ובין המפעל שבו באמת מעובד
הבשר שאנחנו אוכלים הוא כמעט כמו המרחק מכאן לירח."
"רווחת המטילות" לפי משרד החקלאות
הערות לטענות בנושא
"רווחת העוף" שמוצגות בדו"ח המשרד
ב-19.7.2009 הכריז משרד החקלאות שהלולים החדשים שייבנו במסגרת
הרפורמה בתעשיית
הביצים, יכילו כלובי
סוללה סטנדרטיים, תוך דרישה להפחית מעט מהצפיפות הקיצונית שמקובלת בלולים
כיום. ההכרזה נשענת על המלצותיו של צוות שהוסמך לבחון את "רווחת" התרנגולות,
אולם מדו"ח הצוות עולה שעבודתו הוקדשה להצדקת בנייתם של כלובי
סוללה.
צוות יח"צ
ב-24.6.2007 קיבלה ממשלת ישראל
החלטה בעניין רפורמה בתעשיית הביצים בישראל. משרד החקלאות קיבל לידיו את
המשימה והחל לגבש תוכנית לשינוי התעשייה – תוך התעלמות מוחלטת מחוק צער
בעלי-חיים. בעקבות התערבות אנונימוס, מינה המשרד "צוות מקצועי לבחינת רווחת
המטילות", והורה לו להגיש את המלצותיו תוך פחות מחודשיים, עד 1.3.2009. דו"ח
הצוות נחתם באיחור של ארבעה חודשים, ובינתיים התקדמו הליכי תכנון אחרים. על
פי לוח-הזמנים שפרסמה ועדת ההיגוי של הרפורמה, היא כבר הייתה אמורה לאשר את
מסמכי התכנון הסופיים של הלולים ב-23 ביולי – ארבעה ימים בלבד לאחר שהוציא
משרד החקלאות הודעה לעיתונות בנושא דו"ח "הצוות המקצועי". קשה שלא להסיק מכך,
שעבודת הצוות לא נועדה להשפיע על תכנון הרפורמה אלא לשמש ליחסי ציבור
בלבד.
אחת מאפשרויות התנועה הבודדות בכלוב סוללה היא לשרבב ראש
דרך החריץ שמיועד לביצים
שיתגלגלו מרצפת הכלוב למסילת
איסוף. (כל התמונות בכתבה זו צולמו בפברואר 2009 בכפר הירוק)
"הצוות המקצועי"
משרד החקלאות הבטיח מראש,
שהמלצות "הצוות המקצועי" לא יתנגשו עם סדר-היום הכלכלי שלו, וזאת על-ידי
מינוי אנשים שמומחיותם היא קידום האינטרסים הכלכליים של החקלאות תוך ניצול
בעלי-חיים. ארבעה מבין שבעת חברי הוועדה הם אנשי ענף הלול, אחת היא משפטנית
ואחת כלכלנית. החברה האחרונה היא הממונה על חוק צער בעלי-חיים, שעבודתה
הממושכת בתפקיד זה הייתה אמורה להקנות לה הבנה מסוימת בתחום, אם כי ניסיון
העבר מלמד שהיא נאמנה למשרד החקלאות על חשבון תפקידה כממונה על חוק צער
בעלי-חיים. ההרכב הבלתי סביר של הצוות בא לידי ביטוי בעבודתו, והתוצאות
ניכרות בסעיף הסיכום וההמלצות בדו"ח הצוות, שבו מוצגת טבלה גרוטסקית של
יתרונות וחסרונות בשיטות שונות לכליאת תרנגולות. מסביר הצוות כיצד גובשה
הטבלה:
"באופן טבעי מלכתחילה חברי הצוות היו חלוקים בדעותיהם, הן לגבי המשקל
של כל סעיף בטבלה והן לגבי רמת המענה של כל שיטת גידול בסעיפים
השונים.
מי מחברי הצוות סבר כי בהיות המנדט העיקרי של הצוות לבחינת
רווחת העוף, צריך להיות הבט זה העיקרי במשקל. אחרים סברו כי לבריאות
וניקיון הביצה בהשפעתם על בריאות הציבור חייב להיות משקל עיקרי, ואחרים
סברו כי להבטחת חלבון זמין במחיר שווה לכל נפש יש לתת משקל כבד.
[...]
בסופו של יום, הטבלה שהורכבה משקפת את מיצועם של עמדות חברי
הצוות, לאור כל החומר הרב שעמד בפנינו."
והשורה התחתונה: הקטגוריה "רווחת העוף" מהווה רק 20% מבין כלל שיקוליו
של "הצוות המקצועי לבחינת רווחת המטילות"! שאר השיקולים הם: "איכות הביצים",
"בריאות הציבור", "כלכלה", "שטחים נדרשים", "איכות הסביבה" ו"וטרינריה" (רק
הסעיף האחרון רלוונטי – בחלקו – לרווחת התרנגולות, והוא תופס 15% ממשקל
השיקולים בסיכום).
המלצות
לפי הודעה ארוכה במיוחד ששלח משרד
החקלאות לעיתונות בעקבות סיום עבודת "הצוות המקצועי",
"עיקר ההמלצות מדברות על הגדלה משמעותית של גודל התא [הכלוב] של
מטילות בישראל לטובת שיפור רווחתן מ-350 סמ"ר למטילה הנהוגים כיום לגודל של
לפחות 550 סמ"ר, שגם יאפשרו הגדלה נוספת ל-750 סמ"ר למטילה בעתיד, כפי
שיהיה נהוג באירופה החל משנת 2012. מנכ"ל המשרד אימץ את המלצות
הצוות."
550 סמ"ר (פחות משטח דף A4) הם השטח המזערי שמוקצב לכל תרנגולת בלולי
סוללה ישנים באיחוד האירופי מאז ראשית שנת 2002, אולם בראשית 2003 נאסר
להכניס לשימוש כלובים חדשים כאלה. הכלובים החדשים, וכל הכלובים המותרים
לשימוש החל מראשית 2012, מקציבים לכל תרנגולת 750 סמ"ר. כלובים אלה, שנקראו
לפי הדירקטיבה האירופית (Council Directive 1999/74/EC) " כלובים
מועשרים", מכונים כיום במסמכי האיחוד בשם טכני יותר: "כלובים
מאובזרים" (או "מצוידים", furnished במקור). לפי הודעת משרד החקלאות, הכלובים
שייבנו במסגרת הרפורמה בארץ יוכלו להתאים להגדרה האירופית של כלובים מאובזרים
באמצעות ארגון מחדש של המחיצות בתוך סוללות הכלובים והכנסת אבזרים לכלובים.
אולם הכלובים המאובזרים, לפי הדירקטיבה האירופית, חייבים להיות בגובה 45 ס"מ
לפחות – ולהוראה זו נמנע משרד החקלאות מלהתייחס (גובה הכלוב מוזכר רק בדו"ח
פנימי, שכתב ד"ר נאדר מובראכי עבור הצוות; הניסוח העילג שלו מעורר חשד שהכותב
לא קרא היטב את הדירקטיבה, וממילא הצוות לא יכול להבין מהכתוב במה מדובר). כל
עוד לא נקבע במפורש גובה הכלובים, משרד החקלאות מטעה בטענתו שתכנון הלולים
החדשים נעשה תוך היערכות להרחבה עתידית לפי המינימום הנדרש באירופה.
על כל פנים, משרד החקלאות אינו מתחייב כלל שהכלובים יאובזרו בעתיד
ושהשטח המוקצב לתרנגולת יגדל ל-750 סמ"ר. לפי הודעת המשרד, השיפור היחיד
שמובטח בלולים שיוקמו הוא הפחתה קלה בצפיפות – שממילא קשה ביותר לאכוף
אותה. ומאחר שבאירופה הקצבת 550 סמ"ר לתרנגולת היא פשרה זמנית ביחס ללולים
הקיימים בלבד ואילו בניית לולים חדשים כפופה לדרישות נוספות, "הצוות המקצועי"
המליץ למעשה להקים מערכת נחותה בהשוואה למקובל באירופה. הצהרת משרד החקלאות,
ש"ישראל מתאימה עצמה לתקן האירופאי", אינה אמת.
אין לאן לברוח: תרנגולת דורכת על חברתה לכלוב. השטח
לתרנגולת בכלוב זה נחשב כמרווח,
ודאי יותר מ-550 סמ"ר לכל אחת – בכלובים
הסמוכים מוחזקות שלוש תרנגולות.
אג'נדה התקפיתעיקר דו"ח "הצוות המקצועי"
הוא ניסיון לערער על השיטות המקובלות בעולם בתור חלופה משופרת לכליאת
תרנגולות בכלובים. כותבי הדו"ח מתאמצים לשכנע, שכלובים מאובזרים פוגעים
בתרנגולות פחות מכליאה במתקנים ללא כלובים (מאמץ זה הוא רטורי גרידא ומכוון
נגד לולים ללא כלובים; בסופו של דבר, הדו"ח אינו ממליץ על הקמת לולי כלובים
מאובזרים!). הדברים מבוססים על הניסיון לגבש מסקנות מקוריות על מצב התרנגולות
בתעשייה, תוך הפגנת בורות במתודולוגיה של מדע רווחת בעלי-החיים.
למשל, בסעיף 3 למבוא, מתלוננים מחברי הדו"ח על הקושי למדוד ולכמת רווחה של
תרנגולות, "בהיעדר פרמטרים פיסיולוגיים קבועים ומוסכמים המבטאים רווחה או
העדרה;" כמובן, עצם הציפייה למדוד ולכמת מצב שהוא נפשי בעיקרו כפי שמודדים
משקל גוף, מעידה על חוסר הבנה בסיסי של התחום.
לולי חופש, כאילו
הטיעון החזק של צוות משרד
החקלאות הוא שלא רק לולי כלובים, אלא גם לולים מסחריים נטולי כלובים, הם
סביבת חיים גרועה מאוד לתרנגולות. צרכני "ביצי חופש" ו"ביצי אסם" (באירופה)
רוצים להאמין שהכל טוב ויפה בלולים אלה (אם מתעלמים מהרג האפרוחים הזכרים
והתרנגולות בגיל שנתיים...). אולם הדבר רחוק מאוד מן האמת, כי גם בהיעדר
כלובים, מדובר בלולים תעשייתיים, צפופים ביותר והמוניים. לכן קיים בחלקם
סיכון גבוה יותר מאשר בלולי כלובים למספר תופעות שליליות: אלימות קטלנית בין
התרנגולות, חנק כתוצאה מהתגודדות מפוחדת של המוני תרנגולות, שברים זעירים
כתוצאה מהתנגשות בעצמים, אבק סמיך בתוך המבנה, התפשטות מחלות מדבקות, התפשטות
טפילים וחדירת טורפים. פרויקט LayWel של הנציבות האירופית סיכם חסרונות אלה,
ו"הצוות המקצועי" עט עליהם בדו"ח שלו כמוצא שלל רב.
פתרון לבעיית הצפיפות בכלוב או לכאב שגורמת רצפת הרשת –
עבור תרנגולות חזקות בלבד:
לעמוד על השותפה לכלוב. לדברי הצלמת "זה יכול להימשך
שעה".
מאובזרים קלות
לעומת הפירוט שלעיל, הדו"ח
מסתפק בסקירה תמציתית וחלקית של החסרונות האופייניים לכלובים מאובזרים.
הכותבים התחמקו מדיון בשורה התחתונה: אף אחת מהבעיות שעליהן בא התכנון של
הכלוב המאובזר לענות, אינה נפתרת בו. גובהם ושטחם המצומצמים של כלובים אלה
מונעים מהתרנגולות מחוות גוף אלמנטריות, כגון נפנוף בכנפיים, התמתחות או
ריצה; תיבות ההטלה הקבוצתיות מספקות את הצורך להטיל בפרטיות באופן מוגבל
מאוד; המתקן הזעיר לאמבטיות חול מותיר את הדחף להתפלש בחול בלתי מסופק ברובו;
והמוטות האופקיים שקבועים בסמוך לרצפת הכלוב, אינם מספקים את הצורך לנוח
וללון על ענפים גבוהים. מעבר לכך, הכלובים המאובזרים מונעים מהתרנגולות
לחלוטין לספק את סקרנותן בחיפוש מזון (אחת הפעילויות החשובות ביותר לתרנגולות
גם אם מספקים להן מזון ללא הגבלה, לפי דו"ח הפאנל המדעי לבריאות בעלי-חיים
ורווחתם, באיחוד האירופי). הכלובים גם יוצרים תחושת חוסר-אונים תמידית בגלל
היעדר אפשרות לברוח, לבחור מקום ולבחור פעילויות מכל סוג, כמעט.
שאלת הפוטנציאל
שרה שילדס ואיאן דאנקן,
מומחים לרווחת עופות ולהתנהגותם, סיכמו עבור הארגון HSUS את החסרונות
והיתרונות של שיטות כליאה שונות, והגיעו למסקנה שרוב החסרונות הקיצוניים
שבולטים יותר בלולים נטולי כלובים, אינם מהותיים לשיטה. אבק (הגורם בעיות
נשימה ונושא חיידקים ווירוסים) מחלות וטפילים, מהווים בעיה עקב טיפול לא נכון
במצע שעל הקרקע, בלשלשת ובחצר; וניקור הדדי ניתן להפחתה משמעותית על-ידי מבנה
לול הולם וטיפול מקומי בבעיות. לעומת זאת, התסכולים האופייניים ללולי כלובים
הם מהותיים לשיטה. אמנם, ניתן לבנות כלובים מאובזרים גדולים יותר, עם תיבות
הטלה משופרות, מוטות עמידה משופרים, משטחים מוגדלים להתפלשות וכדומה – והחיים
בכלובים אלה לא יהיו גרועים יותר בהשוואה לחיים בלול נטול כלובים שמנוהל
גרוע. אולם לעומת השיפורים האפשריים בלולים נטולי כלובים, לולי כלובים
מאובזרים לפי הסטנדרט האירופי אינם מאפשרים מלכתחילה מרחב מספיק ומתקנים
סבירים כדי לספק את הצרכים הבסיסיים ביותר של התרנגולות הכלואות בהם. כליאה
בלולים כאלה נותרת התעללות גם כאשר הם מנוהלים באופן מיטבי. דו"ח "הצוות
המקצועי" של משרד החקלאות מתעלם מכך.
עוד בעיה בכלובים: התקרחות, ודאי כתוצאה מהניסיון לבצע
"אמבט חול" על רצפת התיל
תרנגולת בודדה זו "נהנית" ממרחב גדול יותר מזה הנדרש
בכלובים מאובזרים באירופה.
לסיכום: הם מפחדים!
הדיון בדבר היתרונות
האפשריים של כלובים מאובזרים מסוימים על פני לולים נטולי כלובים מסוימים –
נותר תיאורטי. בפועל, משרד החקלאות בחר לעודד הקמת כלובי סוללה עירומים
מאבזרים ולהתיר צפיפות מחרידה בתוכם. כלובים אלה הרבה יותר גרועים מכל שיטת
כליאה אחרת – כמעט בכל פרמטר של רווחה – כפי שקובעים גם המקורות שבהם השתמש
"הצוות המקצועי". הנימוקים שהכריעו דווקא לטובת כלובים אלה, מתעלמים ממחקרי
הרווחה מחו"ל ומחוק צער בעלי-חיים בישראל, והם נשענים על תחזיות פסימיות
בהיבטים כלכליים, מנהליים וסביבתיים. אולם אפילו נימוקים אלה – הראויים
לסקירה ביקורתית נפרדת – אינם מבוססים היטב ואינם מוצדקים ברובם. נראה
שהשיקולים העומדים מאחורי הדו"ח וההחלטה שבעקבותיו אינם ענייניים, אלא
מבוססים על פחד משינוי והתנגדות אידיאולוגית לעצם ההכרה בתרנגולות כיצורים
בעלי רגשות וזכויות. במצב זה, השינוי חייב לבוא מתוך לחץ צרכני ואזרחי,
בליווי לחץ משפטי ותחיקתי.
רשימת המקורות לכתבה תובא עם פרסומה באתר אנונימוס
פינת התזונה
סדנאות לתזונה טבעית
השף גיל הררי השתלם בארצות-הברית בתזונת אוכל צמחי נא (חי, raw, לא
מעובד ולא מבושל). הוא עבד בתור שף ראשי ברשת המזון האורגני Whole Foods, וכן
כשף פרטי, כמדריך בסדנאות אוכל חי וכיועץ תזונתי למשפחות וליחידים.
הררי עורך סדנאות שונות:
- הורים וילדים מבשלים בריא: במסגרת זמן איכות משותף להורים
ולילדים, מוגש מידע על חומרי הגלם והשפעתם על הגוף, הילדים מקבלים עידוד
לאכול מוצרים בריאים ומזינים במקום המוצרים המזיקים שהם נוהגים לצרוך.
- סדנת אוכל חי: אוכל צמחי נא ויתרונותיו לגוף, תחליפים לאוכל
מבושל, טיפים על קניית מצרכים ועבודה עם ציוד המטבח החי, כגון הנבטה.
- סדנת קינוחים טבעית: איך לעבוד עם מתוקים טבעיים ובריאים,
קינוחים ללא אפייה, וקינוחים שדורשים אפייה מהירה מהמקובל.
- סדנת בישול טבעי: היכרות עם ירקות, דגנים וקטניות, פסטות מאורז וטופו,
תוך חוויה כיפית ויצירתית ולימוד תהליכי הכנת האוכל.
הסדנאות נמשכות כשלוש שעות וכוללות הכנת אוכל לפי רשימת מתכונים. בכל
סדנה משתתפים 15-7 איש, ורובן מתקיימות בבית אחד מהמשתתפים. העלות היא 200
ש"ח לאדם (המארח פטור מתשלום).
הררי מציע גם שירותי בישול משותף בבית הלקוח (250 ש"ח למשתתף), בישול
בבית הלקוח (500 ש"ח) ושירותי אוכל מוכן עד הבית (60 ש"ח לליטר).
הצילומים לקוחים מתוך האתר של גיל הררי והם מתעדים כמה מהמנות שהוא
מכין
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
וואלה! הצעות חוק. בכתבה "
