click here to read online

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 477 (21.8.2010)

  1. פעילות
  2. אישה בורחת מבשר: אכילת בשר, צמחונות וביות בספרו של דויד גרוסמן 
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: המאפינייה של חן ומאיה  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                              אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ה', 2.9.2010, בשעה 16:00, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
  

פעילות תמורת מגורים

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il
 

כדאי לכתוב: נגד סחר בפרוות

ביום ה', 2.9.2010, צפויה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לדון בהצעת החוק של ח"כ רונית תירוש לאיסור על ייבוא רוב סוגי מוצרי הפרוות לישראל. כדאי לכתוב לחברי ועדת החינוך ולבקש מהם לתמוך בהצעת החוק.
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
  • ערב סנדוויצ'ים וסרט: ביום ה', 26.8.2010, בשעה 19:00, יתקיים ערב סנדוויצ'ים טבעוניים. לאחר מכן יוקרן הסרט מרד התרנגולים. מארגנים מתנדבי המהטמה – הבר הטבעוני. תרומה מומלצת: 35-25 ₪.
  • ארוחה קהילתית: ביום ג', 31.8.2010, בשעה 20:00 תתקיים ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
פרטים לגבי כל האירועים: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773.
 

מחאה נגד ניסוי בחתולים באוניברסיטת בן-גוריון

ביום ה', 26.8.2010, בשעה 18:30, תצא משדרות רוטשילד פינת אלנבי (תל-אביב) תהלוכת מחאה נגד ניסוי בחתולים שנחשף לאחרונה באוניברסיטת בן-גוריון. התהלוכה תסתיים בגן מאיר. התכנסות החל מהשעה 18:00. מארגנות: עמותת "מאחורי דלתות המעבדה" והאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים.
 

סדנת בישול טבעוני בתל-אביב

ביום ו', 27.8.2010, בין השעות 13:30-09:15, תתקיים בשכונת גני צהלה סדנת בישול טבעוני בריא, בהנחיית אביטל סבג וזהר צמח וילסון. מספר המשתתפים מוגבל ויש להירשם מראש. מחיר: 220 ש"ח. להרשמה ולמידע נוסף.
 

סדנאות גלידה ושייקים טבעוניים

ביום ו', 27.8.2010, בשעה 13:00, תתקיים בתל-אביב סדנה להכנת גלידות ושייקים על בסיס פירות, אגוזים, ומרכיבים טבעיים אחרים, ללא מוצרים מהחי, שמנים מזוקקים ממתיקים או מייצבים.
ביום ב', 30.8.2010, תתקיים סדנה דומה ברחובות.
ההשתתפות בסדנאות בתשלום לפי ראות עיני המשתתפים. לפרטי הגעה והרשמה לשני האירועים: אורי 050-7827729 או yurman@gmail.com.
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


אשה בורחת מבשר
אכילת בשר, צמחונות וביות בספרו של דויד גרוסמן, "אשה בורחת מבשורה" 

הרומן "אשה בורחת מבשורה" הוכתר עם פרסומו כאחד מהרומנים החשובים של העשור וכביטוי ל"נהמת השבט הישראלי" בימינו. אך לצד המטען הפוליטי המוכר, ולמעשה כחלק ממנו, עוסק הרומן בצורה רגישה וייחודית ביחסי האדם עם חיות אחרות כבסיס וכסמל ליחסינו עם אויבינו האנושיים.
 

חגי כהן

 
הזדאבות
עלילת "אשה בורחת מבשורה" עוסקת בסיפור התבגרותו של חייל בשם עופר. הסיפור מסופר מפי אימו, אורה, באוזני אהוב נעוריה, אברם, במסע משותף שהם עורכים לאורך שביל ישראל. אחד מהאירועים שבהם מתמקדת אורה הוא הפיכתו של עופר לצמחוני. במהלך הסיפור מתגלה הצמחונות כבעלת השלכות מרחיקות-לכת – לא רק על הקשר שבין עופר כצרכן לבין בעלי-חיים, אלא גם על היחסים שבינו לבין הוריו וסביבתו הקרובה ועל יחסיו כחייל עם הפלסטינים. למעשה, זהותן של הדמויות העיקריות בספר מקבלת אפיון משמעותי סביב סוגיית הצמחונות. מהו אדם, מהו ילד, מה הם גבר, אישה, אם או אב – שאלות אלה, על השלכותיהן המוסריות, מתבהרות על רקע יחסן של הדמויות לאכילת בשר.
 
תהליך הפיכתו של עופר לצמחוני החל כשהיה בן ארבע בלבד. הוא שאל בתמימות ממה עשויים כדורי בשר, והתחמקה אימו מתשובה, הוא לא הרפה. "אז אמרתי לעופר שזה סתם, כלום, בשר. בקול הכי סתמי אמרתי את זה, זה שום דבר מיוחד, בשר. אתה יודע, כמו שאנחנו אוכלים כמעט כל יום. בשר." (עמ' 306). החשד החדש גרם לעופר התרגשות גוברת בעוד שאימו, שלא רצתה להתמודד עם השאלות שהעלה, חשה מצוקה: "ואני תקעתי את הראש במקרר וניסיתי להתחמק ממנו, מהמבט שהיה לו, אבל הוא לא ויתר, ושאל ממי לקחו את הבשר הזה." אורה "תקעה את הראש במקרר" כדי שלא להביט בעופר. כלומר, היא התעקשה להביט אך ורק במוצרי הצריכה שעל המדפים ולא לענות לשאלה איך הגיעו לשם.
 
אורה החליטה לכתוב את סיפור הפיכתו של עופר לצמחוני. "דבר כזה אסור שיישכח, גם מפני שתמיד הציקה לה תחושה שבארוחת-הצהריים ההיא התחיל עופר אחר, חשאי ומסובך יותר." היה זה ניצוץ האינדיבידואליות, נביטת עולמו הפנימי.
"ועופר חשב עוד קצת ושאל אם הפרה, שלוקחים לה את הבשר, אם היא מגדילה בשר חדש [...] ואני התפתלתי ואמרתי שלא ממש [...] ואז הוא שאל אם לוקחים את הבשר מפרה שכבר מתה ולא כואב לה, אומרת אורה. הוא ממש ניסה למצוא איזה מוצא מכובד מהעניין, אתה מבין, מוצא מכובד בשבילי, אבל איכשהו גם בשביל האנושות כולה, ואני כבר תפסתי שאני חייבת להמציא לו מיד איזה שקר לבן, ואחר-כך, עם הזמן, כשהוא יתחזק קצת ויגדל ויתמלא מספיק חלבון מן החי, יגיע הזמן לגלות לו את מה שאתה פעם קראת לו 'עובדות החיים והמוות'. ואילן מה-זה כעס עלי אחר-כך, על זה שלא הצלחתי לפברק משהו." (עמ' 308-307)
הביטוי "עובדות החיים והמוות" מתאר בספר אלימות כלפי אנשים וחיות כאחד. ההסתרה של אלימות העולם מפני הילדים היא חלק מניסיון שיטתי וחסר סיכוי להדוף את רוע העולם הלאה מן הבית, ובכלל זה משולחן האוכל המשפחתי. עופר, בהתאם לכך, הגיב באופן קשה עם קריסת הניסיון לגונן עליו מפני אכזריות העולם:
"ועופר רץ לקצה המסדרון [...] ומשם הוא צרח, אתם הורגים אותה? אתם הורגים פרה בשביל לקחת לה את הבשר? תגידי! כן? כן? בכוונה אתם עושים לה? ובאותו רגע אני קלטתי, היא אומרת, אולי בפעם הראשונה בחיי תפסתי מה זה שאנחנו אוכלים יצורים חיים, שאנחנו הורגים אותם בשביל לאכול אותם, ואיך שאנחנו מאלפים את עצמנו לא להבין שבצלחת שלנו יש רגל כרותה של תרנגולת, ועופר לא היה מסוגל לרמות את עצמו ככה, אתה מבין? לגמרי חשוף הוא היה, היא לוחשת, אתה יודע מה זה ילד כזה, ככה, בעולם החראי הזה? [...] והפנים שלו בבת-אחת נסגרו, ננעלו, ככה [...] בכל הכוח בעט לי ברגל וצרח, אתם כמו זאבים! אנשים כמו זאבים, אני לא רוצה להיות איתכם! [...] ככה הוא אמר? כמו זאבים?" (עמ' 310-309)
הרעיון של הפיכה מאדם לזאב המשיך להטריד את עופר וחזר בשיחות שניהל עם אחיו, אדם:
"אבל אדם, מצטייץ עופר, אני לא הבנתי, אדם-זאב זה ילד שנולד ממשפחה של זאבים? יכול להיות ככה, משיב אדם בכובד-ראש, [...] מסביר לו באריכות על המחלה שהופכת בני-אדם, או דמויי-אדם, לחיות-אדם." (עמ' 429-428)
 
צמחונות כאיום על הגבריות
כפי שקורה במקרים רבים לילדים צמחונים בבתים אוכלי בשר, צמחונותו של עופר עוררה התנגדות מצד הוריו. אביו החורג התאמץ לשכנע אותו לוותר על עקרונותיו ולחזור לאכול בשר:
"בהתחלה זה היה קשה [...] המאבקים שהיו לאילן אתו כדי שיטעם בשר או לפחות דג, והצעקות והמריבות בארוחות, והעלבון האישי של אילן מזה שעופר הפסיק להיות טורף [...] שזה, נו, נגדו, נגד הגבריות, שזה משהו נשי, להיגעל מבשר." (עמ' 333)
הסירוב לאכול בשר מזוהה כמנוגד לגבריות, המאופיינת במאבק נגד העצמי ובהתגברות עליו. הלחץ על עופר מצד אביו לאכול בשר הוא דרישה "להתבגר", להשלים עם הרוע שבעולם ולקבל את ערכי הגבריות והקשיחות הרגשית השולטים בו. ואכן, בסופו של דבר נטש עופר את הצמחונות. היה זה חלק מתהליך של התבגרות ואימוץ זהות גברית-מאצ'ואיסטית, כפי שדבר מתבטא בתיאור שיבתו הביתה לחופשה מהצבא:
"הוא ענק בעיניה, הבית קטן עליו, וראשו הגלוח לְזיפים, ומצחו קמור מעל עיניו, משַׁווים לו מראה מאיים [...] אבל אתה בטח רעב! היא מצטהלת בגרון יבש, למה לא הודעת שאתה מגיע בצהריים [...] הייתי מספיקה להפשיר לך סטייק.
עד היום לא התרגלתי שהוא חזר לאכול בשר, היא אומרת לאברם. בגיל שש עשרה בערך, פתאום החליט. וזה שהוא ויתר על הצמחונות היה איכשהו יותר קשה לי מאשר לו. אתה מבין את זה? [... כי צמחונות זה] מין ניקיון. אני לא אגיד טוהר, כי עופר, גם כשהיה צמחוני, תמיד הוא היה גם [...] ארצי כזה [...] והייתה לי הרגשה שחלק מההתבגרות שלו היה לפנות בבת-אחת ובכל הכוח לכיוון הזה, לַהיפך מצמחונות, מין אנטי כזה [...] אולי לעדינות? לשבירות? [...] כאילו הוא החליט להיות כמה שיותר – אני יודעת? – קשוח, וגברי." (עמ' 579-578)
למרות ההתנגדות ההורית לצמחונות, אימו דווקא הצטערה על אובדן הרגישות והתמימות של עופר – תופעה שהגיעה לשיאה בתגובה הקרה והמנוכרת של עופר למקרה שבו שכחה הפלוגה שלו במשך יומיים זקן פלסטיני שנכלא במקרר בשר של אטליז:
"ועופר אמר בשקט מקפיא, אמא תקשיבי טוב, פעם אחרונה שאני אומר לך: תרדי ממני! תרדי ממני! ועיניו היו מתכת אפורה, ושפתיו חוט ברזל, וגולגלתו הגלוחה כדור של אש קרה, ואורה נרתעה מפני כוחו, מפני קשיותו, ויותר מכל מפני זרותו, והוא הפך אליה את גבו והסתלק." (עמ' 602)
כמו תגובתו של עופר בצעירותו לגילוי האמת בקשר למקור הבשר, כך מסרבת אימו כעת להשלים עם קיומו של הרוע בעולם: "אבל איך שכחתם בן-אדם! התמלט שוב מפיה אחרי כמה רגעים, תסביר לי רק איך אפשר לשכוח בן-אדם בתוך חדר קירור במשך יומיים?" (עמ' 601). בקריאה מנקודת מבט צמחונית, קשה שלא להעלות על הדעת את התשובה: כשם שאפשר לשכוח בעלי-חיים אחרים במקרר; כשם שאפשר לשכוח את הסבל שהיה נחוץ להביאם לשם.
 
התפראות וביות מחדש
צמחוני נוסף בסיפור הוא אברם, אהוב נעוריה של אורה, שבהמשך סיפור מתברר כי הוא למעשה אביו האמיתי של עופר. גם צמחונותו של אברם מתקשרת לשירותו הצבאי: הוא הפך לצמחוני בעקבות טראומה שעבר במלחמת יום הכיפורים, לאחר שחזה בחיילים ישראלים שנשרפו למוות על-ידי הצבא המצרי.
 
במהלך המסע של אורה ואברם, הם עוברים חוויה המערערת את הגבולות בין הפראי לתרבותי, כשלהקת כלבים שהתפראו מאיימת עליהם. בדומה לפחד מפני ההזדאבות שחש עופר כילד, גם הכלבים מהווים דימוי כלאיים: חיות שבויתו ונותקו מטבען הזאבי, אך ננטשו על-ידי התרבות ונאלצו לסגל לעצמן אופי זאבי מחודש, אלים ושונא-אדם:
"הזכר הגדול [...] מביט בה בעיניים מוצפות דם, גוש עצום ודחוס, שנראה כאילו הוא משיל מעליו ממש ברגעים אלה את שארית קליפת הכלב שלו ומתגלגל בבעל-חיים אחר, קדמוני." (עמ' 355)
כמו הכלבים המשילים את קליפתם התרבותית, וכמו עופר המתאים את עצמו לרוע העולם, כך גם אברם עובר שינוי תחת האיום שמטילים הכלבים עליו ועל אורה:
"פניו פני חיה כעת, חיה שוחרת שלום, צמחונית ופחדנית בדרך-כלל. גְנוּ או לָמָה או גמל שנקלעה לפתע למַטְבֵּחַ, ואז הוא שולח בעיטה מדויקת אל הכלב, שמתעופף באוויר בדממה מבעיתה, פרוש כסחבה, ראשו מעוקם לאחור בתנוחה לא-טבעית, ומעליו מרחפת גם נעל ה'אולסטאר' של אברם.
הרגתי אותו, לוחש אברם נדהם." (עמ' 355)
הגיבור הגרוסמני הוא חיה צמחונית ש"נקלעה" לעולם של "מַטְבֵּחַ". יחד עם בעיטת-האין-ברירה הקטלנית, משילה הרגל הבועטת גם את ה'אולסטאר', נעל הבד הצמחונית. באופן מפתיע, אורה, שנזכרת בקשר שלה עם הכלב המבוית שגידלה בעבר בביתה, מצליחה ליצור קשר עם אחת הכלבות ולביית אותה מחדש כשהיא נותנת לה אוכל ומים, ופונה אליה בדברים רכים:
"את גרת פעם בְּבַית, היה לך בית, אנשים טיפלו בך ואהבו אותך. היתה לך קערה לאוכל וקערה למים [...] את כלבה טובה, את טובה, טובה." (עמ' 359)
הביות-מחדש, שבמהלכו נשלל מהכלבה טבעה הזאבי, הוא תהליך הפוך לתהליך שעבר עופר עם התבגרותו. ניסיונה של אורה לקרב מחדש לתרבות את החיה שהתפראה מסמל את שאיפתה להתקרב מחדש אל עופר שאבד עם התבגרותו, הילד התם שסירב להשלים עם אכזריות העולם.
 
לסיכום, ב"אשה בורחת מבשורה" מציג גרוסמן מגוון של משמעויות לצמחונות ולאכילת בשר. משמעויות אלה מתמקדות בזהות אנושית ובקשרים רגשיים ומוסריים שבין אדם לאדם, אולם גרוסמן אינו שוכח שצמחונות ואכילת בשר אינם מנהגים סמליים גרידא. לאורך כל הספר עוברת ההכרה בעובדה, שאכילת בשר יסודה באלימות, והימנעות מאכילת בשר היא החלטה מוסרית להימנע מן האלימות. 
 
מקור
דויד גרוסמן, אשה בורחת מבשורה (בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2008). 

חדשות

nrg מעריב התעשייה האורגנית. בכתבה "אריק החליט לגדל בדרך הטבע" (20.8.2010) מראיינת בילי מוסקונה-לרמן את אריק מלמד, בעליו של לול אורגני של עופות בתעשיית הבשר. הכתבה חושפת כמה מהפגיעות בעופות בתעשיית הבשר הקונבנציונלית; מלמד אף מספר שהפסיק לאכול בשר עוף לאחר שנחשף לתנאי הגידול של העופות בלול של הוריו, שבו עבד בילדותו. עם זאת, הכתבה נעדרת כל ביקורת ביחס לפגיעה בעופות בתעשייה האורגנית. למשל, גם בתעשייה האורגנית משתמשים בעופות שעברו ברירה מלאכותית לגידול מהיר באופן ההורס את בריאותם; וגם בלול של מלמד כלואים העופות בצפיפות גבוהה – שישה עופות למטר רבוע. למידע נוסף על תעשיית העופות האורגנית

 

nrg מעריב סכנה לצבאים. בכתבה "על הכוונת: ציד לא חוקי מאיים על הצבאים בנגב" (16.8.2010) מספר שמעון איפרגן על הציד הלא-חוקי שמאיים על אוכלוסיית צבאי הנגב, שירדה בארבעים השנים האחרונות מכמה אלפים לכ-200 בלבד. ברשות הטבע והגנים מתקשים להתמודד כראוי עם הציד הלא-חוקי בשל מיעוט הפקחים האחראים על אכיפת החוק, והעונשים הקלים המוטלים על עבריינים שנתפסו.

 

הארץ פחלוץ. בכתבה "טרנד המפוחלצים אינו פוסח על ישראל" (גלריה / עכבר העיר18.8.2010) סוקר סהר שלו את השימוש בגופות מפוחלצות של בעלי-חיים למטרות קישוט. הכתבה כוללת את תגובתה של הילה קרן מאנונימוס: "פחלוץ בעלי-חיים ושימוש בגופם למוצרי נוי מעודד הרג חיות בר, שלעתים אף מוחזקות בתנאי שבי ורעב לפני פחלוצן [...]תליית ראשי חיות בר מעל המפתן היא סממן של חברה האדישה לסבלן של חיות אחרות, המפגינה כוחנות ואלימות כלפיהן."
 
mynet שערי תקווה נגד שפנים. בכתבה "שערי תקווה: הצילו, השפנים משתלטים!" (19.8.2010) מספר אבי איצקוביץ' שאוכלוסייה של שפני סלע, שהובאה באופן מלאכותי לפני כשנתיים ליישוב שערי תקווה, נחשבת כעת בלתי רצויה בעיני התושבים, לאחר שהתרבו מעבר למה שציפו. רשות הטבע והגנים התירה לתושבים לפגוע בשפנים, למרות שמדובר בחיה מוגנת. עם זאת, פקח הרשות המרואיין בכתבה מסביר שניתן למנוע את התרבות השפנים בסביבה אנושית באמצעים לא-אלימים, על-ידי גידור ומניעת יצירת מקומות המתאימים להתרבות בסביבת מגורי אדם.
 
ynet הרג לוויתנים. בכתבה "תיעוד מיוחד: כך הורגים עשרות לוויתנים באיי פארו" (19.8.2010) סוקר ארז ארליכמן את ציד הלוויתנים עבור תעשיית הבשר באיי פארו (דנמרק). הציד תועד על-ידי פעילי הארגון Sea Shepherd Conservation Society, הנאבק להגנת הלוויתנים.
 
כאן נעים עיקור וסירוס. בכתבה "משרד החקלאות: מניח תשתית לטיפול ארוך טווח בבע"ח משוטטים, בפרט בחתולי הרחוב" (17.8.2010) מדווח משה נעים על כך שמשרד חקלאות יקציב מיליון ש"ח לעיקור ולסירוס של חתולים חופשיים ב-17 רשויות מקומיות, במטרה לצמצם את התרבותם ולמנוע רעב ומחלות.
 
הארץ נגד מלחמות פרים. הכתבה "מחאה יצירתית נגד מלחמות פרים בפתח מוזיאון גוגנהיים בבילבאו" (21.8.2010) מספרת על מיצג מחאה של פעילים לזכויות בעלי-חיים בספרד נגד "מלחמות" פרים. בעקבות האיסור שהתקבל לאחרונה על "מלחמות" פרים בקטלוניה, קוראים הפעילים לחקיקת איסורים דומים גם בשאר מחוזות ספרד.
 

תזונה ומתכונים

כלכליסט סלמונלה בביצים. בכתבה "ריקול של כחצי מיליארד ביצים בארה"ב מחשש לזיהום של חיידק הסלמונלה" (21.8.2010) מדווח על הסרה מהמדפים של כחצי מיליארד ביצים בארה"ב, לאחר שמספר גבוה של צרכנים אובחנו כנגועים בסלמונלה בעקבות אכילת ביצים. מקור הביצים הנגועות הוא בשני משקים של לולי סוללה באיווה.
 
וואלה! בטטה. בטור "המצב בטטה" (15.8.2010) מגישה עופרי זוטא שני מתכונים לסלטי בטטה (ניתן להחליף את הדבש במתכון הראשון בסילאן).
 
nrg מעריב מלבי. בטור "מלבי אורגינל: הקינוח המקורי על בסיס חלב קוקוס" (18.8.2010) מציגה שחר שילוח מתכון למלבי מחלב קוקוס.
 
וואלה! חמוצים. בטור "טעם של החמצה" (19.8.2010) מגיש אורן גולדפינגר מדריך להכנת חמוצים ביתיים.

פינת התזונה
המאפינייה של חן ומאיה

050-7302003 / 050-9392933, maafiniaya@gmail.com

המאפינייה של חן ומאיה היא עסק אפייה ביתי המתמחה במאפינים טבעוניים מקמח מלא, ללא שומני טרנס, חומרים משמרים או סוכר לבן.
 
המאפינים מוצעים במגוון טעמים, ביניהם אוכמניות כחולות ואגוזי מלך, חמוציות וקרם קשיו, בננה-תמר-פקאן, לימון ושקדים, דלעת וצימוקים, גזר וסילאן, שוקולד או חרובים, וכן שני טעמי מאפין מלוחים: מאפין זיתים על בסיס בצק טופו וקשיו עם גרעיני חמנייה ודלעת, ומאפין עגבניות מיובשות וריחן.
 
ניתן להזמין כמה מסוגי המאפין כשהם מומתקים בסילאן או ברכז תפוחים במקום בסוכר, וכן מקמח נטול גלוטן.
 
מלבד מאפינים, מציעה המאפינייה גם עוגות (בטעמי בננות ואגוזי מלך, דלעת וצימוקים, או חרובים) ועוגיות (שיבולת שועל וחמוציות, שיבולת שועל ושוקולד מריר, פיסטוק-צימוקים, או מולסה, קינואה ושומשום).
 
מחירים: 30 ש"ח לשישיית מאפינים (או תריסר מיני-מאפינים); 55 ש"ח לתריסר מאפינים (או 24 מיני-מאפינים); 35 ש"ח לעוגה; 28 ש"ח לחבילת עוגיות של 250 גרם.
 
אפשרויות הקנייה כוללות איסוף עצמי מתל-אביב (משכונת נחלת יצחק), או משלוח חינם, לתל-אביב ולגבעתיים בלבד, בקנייה מעל 100 ש"ח.

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי שי (עורך), כנען עוזיאל, חגי כהן

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן