חדשות ופעילות

משמרות בחיפה

משמרת הסברה נגד הטעיית צרכנים על אריזות הביצים תתקיים ב-30.4.2007, בין השעות 19:00-17:00, במרכז זיו (ברח' טרומפלדור). המשמרת ב-23 באפריל בוטלה באופן חריג. לפרטים נוספים – נטע: 054-3053113

ירושלים: תלמידים, חיות ומופעי בידור

אירוע בנושא התעללות בבעלי-חיים במופעי בידור ופעילות להפסקתה, יתקיים ביום ו', 27.4.2007 החל משעה 9:00, בחטה"ב "רנה קסין" בירושלים: (נא לשים לב שמדובר בבניין החטיבה ולא בתיכון) רח' קרל נטר 40 (שכ' מעלות דפנה), ירושלים.

בתכנית: ירון קמינסקי במצגת צילומי ספרו החדש "ראיתי חיות עצובות" – על חיות בר בקרקסים; ישראל קליוסטרו על קמפיין "יונים סובלות בסתר" – הפגיעה בחיות במופעי קוסמות; גילת הילל – זמרת חדשה ודוגמנית לשעבר, על צילומים ואופנה ללא בעלי-חיים. הציבור מוזמן. נא לתאם מראש הגעה: 052-4662834

אתר צמחונות וטבעונות

פורום צמחונות וטבעונות בנענע פתח אתר-קהילה חדש ובו מאגר מידע המכיל למעלה מ-1,200 מתכונים, מאמרים, טיפים ועצות בנושאי צמחונות וטבעונות, כגון התמודדות עם צמחונות בחו"ל, צרכנות ומוצרים מתאימים, צבא, מערכת החינוך, ביקורת מסעדות ידידותיות לצמחונים בכל רחבי הארץ, ועוד.

חיות וזיקוקים

לקראת הזיקוקים ביום העצמאות ואירועים מרעישים אחרים, חשוב להשאיר את החתולים והכלבים בבית בשעות המפגן – ולוודא שהבית סגור מפני בריחה. החיות נבהלות מהזיקוקים ועלולות לברוח ללא מטרה וללכת לאיבוד. רצוי גם לבודד את הבית מרעש ולהרגיע את החיות. על כלבים שנותרו בחוץ בהמולה ובהמון יש לשמור טוב במיוחד.

כתבות בנושא

אוהד לוביאניקר, "הכן כלבך לחג", local, 17.4.2007.

אתי אלטמן, "יום עצמאות שמח - גם לבעלי החיים", ynet, 16.4.2007.

הדר פרבר, "ביום העצמאות: מופעי זיקוקין מפחידים את הכלבים", Nfc, 16.4.2007.

הפגנה נגד צב"ח ת"א 

ב-17.4.2007 התקיימו הפגנות נגד אגודת "צער בעלי-חיים תל-אביב". אחת המארגנות הסבירה ל-ynet: "אנחנו מוחים נגד האגודה שהורגת 90% מהכלבים והחתולים שמוכנסים בשעריה, וכדי להזהיר אנשים לא להביא אותם לכאן. הם לא מספרים זאת למוסרים, מחתימים אותם על טופס מצ'וקמק ואחרי שהם הולכים הורגים את החיות." לפורטל העיר מסרה המארגנת: "המטרה שלי היא לקדם חקיקה שתאפשר פיקוח. מאחר וכיום למוסר כלב אין מעמד והוא לא יכול לקבל מידע על גורל הכלב, אין מי שידאג לכלב. אם המוסר היה מקבל טופס שמאשר שמסר כלב עם תאור חיצוני ומצב כללי של הכלב, אני מאמינה שלא היו ממהרים להרדים [כלומר להרוג]."

ב-nrg מעריב תואר מקרה של כלבה שנאספה בידי אישה, נבדקה בידי וטרינר, נמצאה בריאה ונמסרה לצב"ח ת"א; "נאמר לי שהיא תוחזק שם עשרה ימים ואחר כך תומת." כשאיתרה האישה את "בעלת" הכלבה, הסתבר שהרגו את הכלבה תוך פחות מ-48 שעות. מנכ"ל צב"ח ת"א, גדי ויטנר, אמר לעיתונים שהכלבה הייתה חולה, מגזע שמוגדר כמסוכן, וכן "הם אינם מציעים פתרונות הומניים חלופיים".

בראיון ב-nrg בנובמבר 2004 אמר ויטנר, שלאגודה מגיעות 1,000 עד 1,500 חיות בחודש, מהן רק כ-150 נמסרות לאימוץ (כלומר, הרוב הגורף מומתות). ביוני 2006 מסר ויטנר ל-Nfc על 25% אימוץ. עובדות בסיסיות אלה נעדרות מאתר האגודה, המצהיר "אנו שואפים לקבל את כל בעלי החיים המופנים אלינו ולעולם איננו סוגרים את שערינו בפני אותם בעלי חיים הזקוקים למקלט והגנה" (מתוך "מי אנחנו") וטוען שבעלי-חיים שמתקבלים באגודה, "מוחזקים לתקופת הסגר והסתכלות רפואית במתקני האגודה על מנת לאפשר לבעלים לבוא ולדרוש את בעל החיים" (מתוך "שרותי האגודה"). 

כתבות

ליטל גרוסמן, "הכלבה הומתה יומיים לאחר שנמסרה לאגודה", העיר, 20.4.2007, עמ' 28.

לתגובות: העיר, ת.ד. 20565, תל-אביב 61204. פקס: 03-5634663 דואל:  ha-ir@haaretz.co.il

"הפגנה נגד המתות חסד ב"צער בעלי-חיים ת"א", ynet, 18.4.2007.

"המתות חסד: מהפגנה לתקנה", פורטל העיר, 17.4.2007.

עדי הגין, "יומיים של חסד", nrg מעריב, 16.4.2007.

משטרה בראשון 

בכתבה "לראשונה במשטרה: יחידת מתנדבים למען בע"ח" (ynet, 15.4.2007) מספר ארז ארליכמן על היחידה המשטרתית למניעת התעללות בעל-חיים, שהוקמה בראשל"צ ביוזמת עמותת משמר בעלי-החיים. "בתום תהליך המיון כ-40 מתנדבים נשלחו לקורס בן שלושה חודשים. [...] עם תום תקופת ההכשרה הוענקו לבוגרים מדי משטרה ותעודת מתנדב – ולפני כמה שבועות היחידה החלה את תקופת ההרצה שלה." רפ"ק אברהם מבורך: "חיפשנו, ואנחנו עדיין מחפשים, מתנדבים בגיל 21 ומעלה, בריאים, ללא עבר פלילי, המתחייבים להעניק משמרת בת שמונה שעות פעם בחודש ומחויבים להקפצות במקרים חריגים."

סנ"צ שמוליק רוזנטל: "המתנדב מצטרף לסיור המשטרתי, ובמידה והתקבל דיווח על אירוע הקשור לבעל-חיים במצוקה ראש המשמרת שולח אותו לשטח יחד עם שוטר מיומן ומקצועי."

דורון ברנר, היוזם ומפקד היחידה: "בשלב הראשוני אנחנו מזהירים את החשוד, מסבירים לו כיצד לטפל כיאות בבעל-החיים ומבהירים לו שנעקוב אחרי יישום ההמלצות. אנשים מזהים את הסמכותיות והדברים בהחלט לא נופלים על אוזניים ערלות. בסמכותנו להחרים בעלי-חיים במידה ואובחנה התעללות."

ידיעה נוספת: אהוד אמיר, "משטרה למען חיות", local, 15.4.2007.

כלבת בצפון

בידיעה "3 אנשים ושני כלבים הותקפו על ידי נמייה חולה" (הארץ, 17.4.2007, עמ' א6) מדווח יובל אזולאי על מקרה נוסף של כלבת בצפון, והפעם באזור החצבני. כזכור, בסוף מרץ הומת כלב חולה ברמת הגולן ובאפריל נורה תן חולה בגליל המערבי. אנו מזכירים לתושבי הצפון שעדיין לא חיסנו כלבים וחתולים שנמצאים תחת טיפולם, למהר לעשות זאת.

דרושים מצהירים לתביעה ייצוגית

הבקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אסם בגין הטעיית הצרכנים לגבי נוכחות ביצים במוצר "מיונס" נמצאת בהמתנה לתשובת אסם. דרושים מצהירים מגיל 7 ומעלה, שמרגישים נפגעים ומעוניינים לדרוש פיצויים. לא מדובר בהצטרפות לתביעה אלא בחיזוקה, אולם יש סיכוי שגם המצהירים יזכו לפיצוי. המצהירים מתבקשים לשלוח שם ומספר טלפון למנשה.

ידיעה בנושא פרסמנו ב-19.2.2007.

פעילויות בעמק הטל

עמק הטל – מרכז לקהילה, לאקולוגיה ולאמנות, בשכונת רחובות ההולנדית – מקיים סדנאות טבעונות בנות שלוש-ארבע שעות, במחיר 80 שקלים. יש להירשם מראש. טלפון: 08-9492380 דואל: emek@123emilio.com. פרטים נוספים באתר. לוח הפעילויות:

27.4.2007, 11:00, סדנת הכנת סבונים וקרמים
3.5, 17:00, לחם בריאות – אפיית לחם שאור (מחמצת)
11.5, 10:00, גידול ירקות בשיטת הפירמידה
17.5, 17:00, שבועות של סויה וטופו
29.5, 17:00, ארוחה טבעונית

עוד בעיתונות הישראלית

local מוות בחנות חיות. בכתבה "תקנות כג'ונגל" (18.4.2007) מדווחת שלומית צור על ארנבון מת שזוהה על-ידי עוברת-אורח בחנות "ג'ונגל" שבקניון שבעת הכוכבים, הרצליה. תגובת מנהל רשת "ג'ונגל": "אנשים רבים מתקשים להבחין אם ארנבות ישנות או מתות." טיוטת התקנות להחזקת חיות בחנויות קובעת: "למעט דגים, לא יוחזקו בעלי חיים בחלון ראווה הפונה לרחוב או למקום בו נמצאים בני אדם בשעה שהחנות סגורה לקהל". הווטרינר העירוני, ד"ר יוסי מורדוך, טוען שמדובר ב"טיוטה לא מחייבת בלבד" אולם "בעקבות הפנייה המקום ייבדק שוב ואנו נפעל בהתאם לתוצאות הבדיקה."

nrg מעריב דחיית גזר-דין. בכתבה "נצחון לחתולי רמב"ם" (15.4.2007) סוקרת בילי פרנקל את הרקע לקבלת צו-המניעה הזמני (11.4.2007) בעניין החתולים החיים בשטח בית-החולים בחיפה. בכתבה מופרכות הטענות נגד החתולים ומובא פירוט של פתרונות אפשריים.

local עיקור. בכתבה "בקרוב: עיקור וסירוס חתולים משוטטים בעיר" (18.4.2007) מדווח אוהד לוביאניקר על החלטת עיריית רמת השרון לעקר חתולים בעיר: "הקבלן החיצוני יבצע לכידת חתולי-רחוב באמצעות מלכודות רשת ייעודיות, לאחר לכידת החתולים יוביל הקבלן את החתולים אל האתר בו יבוצע ניתוח העיקור/סירוס, האתר שבו ייערכו הניתוחים יהיה כפוף לאישור הרופא הווטרינר העירוני. באתר זה תתבצענה הפעולות הבאות: הרדמת החתול, בדיקה כללית, סימון אוזן, עיקור/סירוס – בכלל זה גם מתן כיסוי אנטיביוטי רחב טווח וחיסון כלבת. בתום הניתוח יחול אשפוז על החתול, באותו אתר בו בוצע הניתוח, לתקופת התאוששות בת 12 שעות לפחות, ובכלל זה גם מתן משככי כאב בהתאם לצורך. בתום הטיפול יוחזרו החתולים חזרה אל טריטוריית המחיה שלהם, ממנה נלקחו."

הארץ נזק ממכוניות. בכתבה "מה מעוות את הקרפדות? מי גשם מהכביש" (15.4.2007, עמ' א15) מוסר צפריר רינת: "קרפדה המתקרבת לכבישים בישראל מסכנת את חייה לא רק בגלל פגיעת כלי רכב. על פי מחקר שהושלם לאחרונה, מי גשמים הנשטפים מכבישים בין-עירוניים וזורמים לסביבה, צוברים זיהום רב וגורמים לעיוותים חמורים בגופן של קרפדות, ולמוות מהיר של סרטנים." החוקר, אחיק דורצין, אומר שייתכן כי יונקים או זוחלים פחות רגישים לזיהום בהשוואה לחסרי חוליות, אך יש השלכות עמוקות לפגיעה בבעלי-חיים הנמצאים בבסיס שרשרת המזון. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר שאין החלטה של מוסדות התכנון בישראל לבדוק את השפעת התשטיפים על הסביבה.

הארץ מחסום במדבר. בכתבה "מערכת הביטחון החלה בתכנון גדר הגבול סמוך לאילת בתיאום עם גופים ירוקים" (15.4.2007) מדווח צפריר רינת שמערכת הביטחון החלה בתכנון גדר בקטע הגבול עם מצרים שסמוך לאילת, בתיאום עם הגופים הירוקים ותוך הבטחה שלא לפרוץ דרכים גדולות באזור. "ברשות הטבע והגנים ציינו שהגדר באילת לא תפגע בתנועת החיות, כי באזור זה חוסלו כמעט כל חיות הבר כתוצאה מציד."

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב רומסים בחולות. בכתבה "מבצע "ג'יפ" להגנת החופים" (18.4.2007) מדווח אסף זלינגר על יוזמה במשר להגנת הסביבה למנוע מג'יפים לנסוע בחופים תוך הטרדה קריטית והרג בעלי-החיים שם. מבצע האכיפה נתקל בקשיים בירוקרטיים מהותיים: אכיפת החוק האוסר נסיעה בחוף מצויה בידי משרד הפנים, שאינו פועל בעניין.

הארץ (גלריה) מחמד ומוסר. בטור "כלב ירוק" (17.4.2007) בוחנת ריבי רונן כמה מהסוגיות המוסריות שבהחזקת "חיות מחמד".

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nrg מעריב נאצים וחיות. בטור "החיה הנאצית" (16.4.2007) מבקש דדי שי לבחון את משמעות אזכורם של הנאצים בכל הנוגע ליחסם של בני-אדם לחיות ממינים שונים. הוא מסכם: "גם אם אנחנו מתקוממים על ההשוואה בין היחס לקורבנות השואה, להחזקה בתנאים דומים של בעלי-החיים במשקים, וגם אם היא נראית לנו מזלזלת, בלתי-הוגנת, או פוגעת – ראוי שלא נתעלם מהמחשבה שהיא מעוררת."

תזונה בעיתונות הישראלית

Nfc נגד סרטן. בכתבה "עכשיו זה מדעי: ברוקולי וסויה - מונעים סרטן" (17.4.2007) מדוות יפעת גדות על מחקר חדש מאוניברסיטת קליפורניה, ולפיו יתכן שהתגלה המנגנון הביולוגי העומד מאחורי היכולת של מזונות צמחיים מסוימים למנוע סרטן. החוקרים בדקו במעבדה רכיב הנוצר מאכילת ירקות ממשפחת המצליבים ורכיב הנמצא בסויה, ומצאו שאלה מפחיתים את ייצורם של חלבונים הנדרשים להתפשטות סרטן השד וסרטן השחלות.

Nfc סיבים לטובת הלב. בכתבה "דגנים מלאים לארוחת הבוקר – להגנה על הלב" (18.4.2007) מדווחת יפעת גדות על 'מחקר בריאות תצפיתי של רופאים' בארצות-הברית, שמסקנותיו: ארוחת בוקר יומיומית המבוססת על אכילת דגנים מלאים נמצאה קשורה להקטנת הסיכון ללקות באי-ספיקת לב.

וואלה! קוצים לטובת הלב. בידיעה "סברס מקסיקני" (16.8.2007) נמסר שהתגלה כי אכילת עליו של הירק המקסיקני הלאומי "הנופליפטוס", המגודל גם בישראל, מסייעת בהורדת רמות הסוכר והכולסטרול בגוף.

ynet מזון ודלקת. בכתבה "כך תדעו: המזון שגורם לדלקות והמזון המתקן" (17.4.2007) בוחנת אסנת הראל את "מדד הדלקתיות"  – מידת ההשפעה של מוצרי מזון שונים על היווצרות דלקת בגוף. לירקות ולצמחים שומניים מדד חיובי במיוחד, אולם יש לשים לב, שהראל בחרה לדרג בעיקר דגנים וקטניות מעובדים וללא התייחסות לנבטים.

יומן חייתי 12

יומן חייתי החל לשדר תוכנית חדשה בערוץ "מכאן" (25 ב-HOT, ו-98 ב-YES) בימי ג', ה' ב-23:30.

הרצאות בבתי-ספר

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. לפרטים – תמר:

03-6204878 animalectures@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

תוכנית ההכשרה של אנונימוס כוללת פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים, ללימוד הסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם. להצטרפות: 03-6204878  avimor18@gmail.com

לאנונימוס דרושים/ות

לאנונימוס דרושים/ות פעילים ופעילות בתחומים: הרצאות בבתי-ספר, ייעוץ תזונתי לצמחונים ולטבעונים, תיעוד במשקים חקלאיים וחקירות. פנו אלינו באמצעות טופס.

מידע על פעילויות קבועות

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות

פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

איך ישתפר המצב באירופה?
גישות אזרחי האיחוד האירופי לרווחת בעלי-חיים, כתבה שנייה

בשבוע שבעבר הבאנו חלק מממצאיהם של שני סקרים מקיפים, שפרסמה הנציבות האירופית ביוני 2005 ובמרץ 2007. השבוע את מביאים את שאר הנתונים העיקריים שנאספו בסקרים – בדגש על כוחם של הצרכנים להביא לצמצום הפגיעה בחיות באירופה.

הבעיה: מחסור במידע
אם יש כיוון מבטיח להגדלת השפעתם של הצרכנים על שיפור השיטות החקלאיות, הרי הוא טמון בסימון המוצרים. המצב הנוכחי באירופה טעון שיפור גדול. 54% מהנסקרים בסקר 2007 ענו בשלילה לשאלה: "באיזו מידה אתה מסכים עם ההצהרה: 'בחנויות ובסופרמרקטים, לקוחות יכולים למצוא בקלות מידע על מוצרים שמקורם ממערכות ייצור ידידותיות לבעלי-חיים'?" זאת לעומת 33% בלבד שמסכימים עם ההצהרה. במילים אחרות: מעבר להשקעת תשומת-הלב והכסף בבחירת מוצר פחות פוגעני מהמקובל, לקוחות רבים פשוט אינם יודעים לזהות את המוצר. הבעיה קשה במיוחד בסלובקיה, לטביה, יוון וגרמניה. המשכילים ביותר מתקשים יותר למצוא מידע – ודאי עדות למאמץ שהשקיעו ולכן הם מדווחים על יותר תסכול. הסקר כלל שאלה דומה נוספת: "האם אתה חושב שסימון על מוצרי מזון מאפשר לך לזהות את אותם מוצרים שמקורם במערכות ייצור ידידותיות לבעלי-חיים?" התשובות על שאלה זו כמעט זהות לאלה שניתנו לקודמתה. משיבים שהעידו על עצמם כבעלי ידע רב על תנאי החיים במשקים, השיבו בחיוב הרבה יותר ממי שהעידו על ידע מועט.

גם סקר 2005 מצביע על מחסור במידע. הנסקרים נשאלו האם בקנותם בשר, ביצים או חלב הם יכולים לזהות בקלות מוצרים שמקורם במערכות ייצור "ידידותיות לבעלי-חיים" לפי הסימון שלהם. 51% אמרו שהם לא יכולים לעשות זאת או יכולים רק לעתים נדירות, ורק 20% אמרו שהם יכולים לעשות זאת בדרך-כלל (לפעמים – 23%). המצב טוב, יחסית, בשבדיה, הולנד, אוסטריה וגרמניה, אולם במדינות שהצטרפו לאיחוד לאחרונה הבעיה קשה: בפולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, אסטוניה, ליטא ולטביה, בין 70% ל-57% מהנסקרים אינם יכולים לזהות מוצרים כאלה אפילו לעתים נדירות. סימון מוצרים לפי שיטות הכליאה של החיות, מחויב לפי חוק באירופה רק בתחום הביצים, מאז ראשית 2004. הסקרים אינם מגלים, באיזו מידה שינה סימון החובה את היכולת של צרכני הביצים לזהות ביצים מכלובים לעומת ביצים מלולים ללא כלובים. סימון מוצרים אחרים הוא ברובו וולונטרי.

אווזים בהונגריה – תעשיית הבשר והנוצות. מבט אקראי מבחוץ אינו חושף את הפיטום ואת המריטה.

שיטות סימון מועדפות
הנסקרים נשאלו מהי הדרך הטובה ביותר לזהות את "מצב ההגנה על בעלי-חיים" במשק שממנו מגיעים מוצרי מזון. השיטה המועדפת היא מידע מילולי בתוויות שעל אריזת המוצר (39% מהמשיבים). גם לוגו על אריזת המוצר מקובל על רבים (35%), אם כי המבוגרים ומעוטי ההשכלה מסתייגים יותר מהשימוש בלוגו. שיטות אחרות, כגון שימוש במערכת דירוג (כוכבים במספר המציין רמת הרווחה), קודים של צבע והטבעת דימוי של המשק – פחות מקובלות על הצרכנים.

הארגון הבריטי הוותיק RSPCA חתום על מותג Freedom Food למגוון גדול של מוצרים חקלאיים.

הלוגו אמור להבטיח פיקוח על תנאי גידול פחות גרועים מהמקובל. יש ביקורת רבה על רמת הפיקוח של RSPCA,

אולם השאלה היא האם גורמים אחרים, מהחקלאים ועד לממשלה, יכולים להבטיח פיקוח אמין יותר.

ציפיות מהחקלאים
"מי אתה מאמין יכול להבטיח בצורה הטובה ביותר שמוצרי מזון יוצרו בדרך ידידותית לבעלי-חיים?" על כך השיבו הנסקרים לפי הדירוג הבא: חקלאים המייצרים את המזון 40%; וטרינרים 26%; הממשלה הלאומית 25%; ארגונים להגנה על בעלי-חיים 24%; תעשיית עיבוד המזון (מובילים, משחטות וכדומה) 18%; הנציבות האירופית 13%; צרכנים הרוכשים את המזון 11%, חנויות ומסעדות 5%. המדובר בשאלה עמומה במקצת, אולם היא מגלה שצרכני המזון מן החי באירופה מאמינים ביכולת של אנשים העוסקים בניצול חיות (חקלאים, וטרינרים ופועלים) להבטיח את מזעור הפגיעה בהן. דווקא מי שתופסים עצמם כבעלי ידע משמעותי על תנאי החיים במשקים, מאמינים בכך ביתר שאת. כמו כן, לציבור האירופי אין אמון רב במערכות פיקוח חיצונית – הרשויות והארגונים, אך משיבים שציינו שהנושא חשוב להם במיוחד, העניקו חשיבות כפולה לארגונים (28%) בהשוואה למי שאמרו שהנושא חשוב להם במידה מזערית.

אם מתוך הנתונים שלעיל נדמה שהציבור מתייחס לצרכנים כאל גורם חסר השפעה על מצב החיות, הדבר נובע מהנוסח המעורפל של השאלה. בסקר 2005 אמרו 74% הנסקרים שהם מאמינים כי לקניית "מוצרים ידידותיים לבעלי-חיים" יכולה להיות השפעה חיובית על רווחתן/הגנתן של החיות במשק. רמת האופטימיות נמוכה, יחסית, ברוב המצטרפות החדשות לאיחוד. נשים, משכילים ושמאלנים נוטים להיות אופטימיים יותר.

חקלאי בעל משק זעיר בפורטוגל (Virtual Tourist). נראה שהציפיות הגבוהות של הציבור האירופי מהחקלאים מבוססות על דימוי של משקים כאלה, שכבר נותרו נדירים. במשקים מתועשים יותר, היכולת של החקלאי לדאוג לרווחת החיות מוגבלת מאוד.

פיצוי לחקלאים
הציבור האירופי מאמין, שיש לפצות חקלאים על הוצאות גבוהות הנובעות מסטנדרט גבוה יחסית של רווחת בעלי-חיים: 72% השיבו על כך בחיוב, לעומת 20% המתנגדים במידה זו או אחרת לפיצוי. הנכונות לפצות גבוהה במיוחד ביוון, טורקיה, לטביה ומלטה, ונמוכה במיוחד בצרפת, איטליה ודנמרק. עמדת רוב הציבור אמורה לסייע לרשויות באיחוד האירופי לקדם באופן אפקטיבי הגבלות על פגיעות שונות בחיות.

רוב גדול אף יותר של האירופים תומך בצעדים כלכליים נוספים, שעשויים לחזק את הרפורמות החקלאיות באירופה: 89% מהנסקרים השיבו שדרושים סטנדרטים אחידים למוצרים מאירופה ולמוצרים מיובאים, לעומת 5% בלבד שהתנגדו לכך. הסכמה גורפת זו, הנובעת כנראה הן מדאגה לרווחת בעלי-חיים והן מדאגה לחקלאים מפני תחרות לא הוגנת, אמורה לסייע ליצירת מחסומים באיחוד מפני הצפתו במוצרים מיובאים זולים יותר, שמחירם הנמוך נובע מרמת תיעוש גבוהה יותר מהמקובל באיחוד (כגון לולי כלובים לעומת לולי מרעה חופשי).

לול תרנגולים בתעשיית הבשר הצרפתית, לפי שיטת הסימון המקובלת שם למוצרים פחות פגעניים, יחסית (Label Rouge). התרנגולים מגזע חסר נוצות בצוואר, אולם זאת במסגרת של מחויבות התוכנית להימנע משימוש בזנים מהירי גדילה  –

התחייבות החוסכת מהעופות כמה מהפגיעות הקיצוניות ביותר.

נכונות לשנות הרגלי קניות
רוב המשיבים מוכנים לשנות את מקום הקניות הרגיל שלהם כדי שיוכלו לקנות מוצרי מזון "ידידותיים יותר לבעלי-חיים": 62% מוכנים לבצע שינוי, לעומת 28% שאינם מוכנים לכך. הנכונות הגבוהה ביותר לשנות מקום היא בקפריסין (83%), יוון, פורטוגל, איטליה, לוקסמבורג ואוסטריה, וכן בטורקיה וברומניה. נכונות נמוכה במיוחד נרשמה בפינלנד (42%) ובהולנד – אולי עדות לכך שהצרכנים מרגישים שיש להם בחירה מספקת. הבדלים דמוגרפיים אחרים בעניין זה הם זניחים. מעניין לציין, שאפילו בקרב מי שדירגו את רווחת בעלי-החיים כנושא בעל חשיבות מזערית עבורם, 32% מוכנים לבצע שינוי במקום הקניות.

שינוי אחר בהרגלי קניות הוא הנכונות לשלם יותר עבור מוצרים ממערכות חקלאיות ברמת תיעוש נמוכה, יחסית. בסקר 2005, 57% מהאזרחים אמרו שיהיו מוכנים לשלם תוספת עבור ביצים ממערכת "ידידותית יותר" לתרנגולות. הנכונות גבוהה במיוחד בצפון אירופה, וכן בקרב משכילים, תושבי ערים גדולות, מנהלים, אנשים שביקרו במשקים ומי שכבר קונים ביצים שאינן מכלובים. בסך הכל מדובר ברוב, אך הוא אינו כה מרשים לאור גובה התוספת: 25% מהמשיבים מוכנים לשלם תוספת 5% במחיר; 21% – תוספת 10% במחיר, 7%  – תוספת 25% במחיר, 4% בלבד – תוספת יותר מ-25%. צרכני הביצים מטילים אפוא לחץ כלכלי ניכר על החקלאים המנהלים מערכות כליאה אלטרנטיביות, מצב המחזק את הצורך בסיוע ממשלתי לחקלאים המבטיחים לחיות תנאים משופרים.

צרכן ביצים בריטי מחפש מידע על האריזה. התמונה לקוחה מכתבת BBC מ-1999 בנושא הנחשף שוב ושוב בעיתונות:

רמאות בשימוש בסימון "מרעה חופשי" על ביצים שמקורן בכלובים.

הצלחה יחסית בתעשיית הביצים
יש להדגיש, שמצב המערכות האלטרנטיביות באירופה שונה לחלוטין מהמצב בשאר הארצות המתועשות: בראשית 2005 רכשו 38% מהאירופים בעיקר ביצים ממרעה חופשי (וליתר דיוק: גישה לחצר) או אך ורק ביצים כאלה. כ-10% נוספים רכשו ביצים מאסם (לול ללא כלובים וללא גישה לחצר). רק 18% אמרו שהם לא שמים לב מהו מקור הביצים; 10% נוספים לא ענו. שיעור האירופים שאינם קונים ביצים כלל, עומד על 8%. קיימים הבדלים דרמטיים בין הרגלי צריכת הביצים במדינות שונות: בשבדיה, בריטניה ואוסטריה מרבים לקנות ביצים ממרעה חופשי (עד 63% בשבדיה), ואילו בצרפת ובפינלנד מרבים לקנות ביצים מכלובי סוללה (עד 29%). ברוב החברות החדשות באיחוד האירופי והמדינות הים-תיכוניות ממעטים לבדוק את מקור הביצים. יש לציין, שאפילו בסלובקיה ובספרד, המפגרות ביותר באירופה במובן זה, 23% מהתושבים רוכשים ביצים מלולים נטולי כלובים. העדפת ביצים מלולים ללא כלובים חזקה במיוחד בנשים, אנשים מבוגרים וכפריים. גורמים נוספים שקשורים בהעדפה מביצים כאלה הם ביקורים במשקים (47%), הימנעות מקניית בשר (47%), והיכולת לזהות את מקור הביצים – 51% מבין מי שציינו כי הם יודעים לזהות את שיטת הכליאה לפי המידע שעל האריזה, הצהירו כי הם קונים ביצים רק מלולי מרעה חופשי. עובדה זו ממחישה את חשיבותו של סימון ברור על האריזות.

מקורות

Special Eurobarometer 270 / Wave 66.1 – TNS Opinion & Social, Attitudes of EU Citizens towards Animal Welfare, March 2007.
Special Eurobarometer 229 / Wave 63.2 – TNS Opinion & Social, Attitudes of Consumers towards the Welfare of Farmed Animals, June 2005.

ארצות-הברית 2007: יישחטו פחות עופות

 תרנגולי בית בתמונת יחסי-ציבור של משרד החקלאות האמריקאי (Stephen Ausmus)

ארצות-הברית שוחטת יותר תרנגולי בית מכל מדינה אחרת בעולם, והיא אחראית על תיעוש משק העופות יותר מכל מדינה אחרת. גדילת התעשייה נראתה חסרת מעצורים בעשורים האחרונים. אולם בפועל, יש סימני קיפאון ואפילו נסיגה. לפי נתוני השירות הלאומי לסטטיסטיקה חקלאית, בשנת 2006 נשחטו בארצות-הברית 8,968,916,000 תרנגולי בית. זאת לעומת 9,000,473,000 בשנה הקודמת – שנת השיא. מספרי השחיטה נתונים לתנודות למרות מגמת צמיחה מובהקת; למשל, גם בין שנת 2002 ל-2003 נרשמה ירידה, ולאחר מכן שבה העלייה. אולם כעת מכריז השירות הסטטיסטי לפי שיטת חישוב אחרת כי שנת 2007 צפויה לסמן ירידה היסטורית. הדברים הבאים הופיעו בעלון Livestock, Dairy, & Poultry Outlook של משרד החקלאות, גיליון 18.4.2007:

"תחזית ייצור בשר פטמים [תרנגולי בית בתעשיית הבשר] בארה"ב היא 16.18 מיליארד ק"ג בשנת 2007, ירידה קלה מאז 2006. זוהי הירידה הכלל-שנתית הראשונה בבשר פטמים מאז 1973." [ההדגשה שלנו]

להצהרה זו מצורף פירוט: מספר העופות שנשחטו הצטמצם מעט, ומשקל העופות הממוצע בעת השחיטה הצטמצם מעט. ברבעון הראשון לשנת 2007 חל צמצום דרמטי בהשוואה לאשתקד בכמות של מוצרי עוף מצוננים המאוחסנים בארצות-הברית. עם זאת, לפי מספר הביצים שהוכנסו למדגרות, בהמשך השנה צפויה עלייה מסוימת גם בהיקף השחיטה – אולם עדיין מדובר בירידה כוללת לראשונה מזה 34 שנים.

לירידה ב"ייצור" נלווית ירידה צפויה גם בצריכה. בין השנים 2004 עד 2006 נרשמה עלייה יציבה בצריכת בשר העופות השנתית לאדם, אולם בשנת 2007 צפויה ירידה אל מתחת לרמות 2005.

לול טיפוסי בתעשיית הבשר

מקורות

Mildred M. Haley (coordinator), "Broiler Production Revised Downward", Livestock, Dairy, & Poultry Outlook/LDP-M-154/, Economic Research Service (ERS), USDA, 18.4.2007.

"Background Statistics on U.S. Broiler Industry", ERS, USDA, 19.3.2007.
"Broiler Production Down in January, 2007 Estimate Revised Downward", Livestock, Dairy, and Poultry Outlook Newsletter, ERS, USDA, March 2007.

"Poultry Slaughter Annual Summary", Apr 05, 2002  To  Feb 28, 2007, National Agricultural Statistics Service, accessed 20.4.2007.

---

פינת התזונה
סטייקים ושיפודים מהצומח

צמחונים תחת עשן המנגל

צמחונים רבים יעדיפו אולי שלא להשתתף באירועי "על האש", הצפויים להתקיים כמדי שנה ביום העצמאות. אם לא די בעשן המיתמר מהחיות המתות, ישנה גם ההתמודדות עם רפרטואר שחוק של חוכמות מפי אוכלי הבשר. ולבסוף הם מביטים בחמלה לגלגנית על חומוס תעשייתי ומלפפון חמוץ שמונחים לך בתוך הפיתה: "אז זה כל מה שיש לך לאכול?" ולך אין מה לענות להם: לא, זה פשוט מה שהמארח השאיר כאופציה לצמחונים, ולא מה שבאמת היית אוכל/ת מרצונך. אבל לצמחונים שבכל זאת רוצים להגיע לאירוע "על האש" וליהנות, ולמארחים שרוצים שלצמחונים המוזמנים אליהם יהיה אוכל מושך יותר, יש בהחלט מה לעשות.

על האש: מגוון מוצרים מן הצומח, מתוך Vegetarian Network Victoria.

האתר כולל מידע ומתכונים על כל אחד מהפריטים שמופיעים בתמונה.

ירקות על האש

על המנגל ניתן לצלות ירקות שונים (קישואים, בטטות, פלפל, בצל, כרובית, חצילים, פטריות וכו' מרוחים בשמן זית) או קלחי תירס. בירחון "על השולחן" (גיליון 184) פרסמה שיר הלפרן מספר מתכונים הכוללים צליית ירקות על האש  (את המרכיבים מן החי בחלק מהם ניתן להחליף במקביליהם מן הצומח או להחסירם). כתבתה נפתחת במילים: "נמאס, נמאס להם להיות תמיד בצד. ליד. בשולי הסטייק, מאחורי הדג. קישוט במקרה הרע, תוספת 'בריאה' (מה שמוריד מיד מהאפיל הקולינרי) במקרה הטוב. ירקות: רעננים, בריאים, צבעוניים, טעימים כל כך. הגיע הזמן שיקבלו את הכבוד המגיע להם. דווקא על הגריל". כדאי ליישם מוטו זה גם באירועי "על האש" גדולים בהם נצלה בשר, ולהקצות מראש לפחות חלק מרשתות הצלייה לצליית ירקות ומרכיבים אחרים מהצומח.

ניתן גם לצלות על האש שיפודי טופו או טמפה שהושרו מעט ברוטב סויה או טריאקי, משולבים בקוביות של ירקות שונים. אתר "goodfood" מציע מבחר אופציות מקוריות לנפנוף נטול דם (כגון שיפודי זיתים ובצק, שיפודי טופו במרינדות ושיפודי בננות בשוקולד).

סייטן על האש

סייטן על האש

ניתן לעשות "על האש" גם מחומר גלם המשמש חלופה נפוצה לבשר בארצות-הברית ובדרום מזרח אסיה – הסייטן (Seitan). זהו מוצר מחיטה, הדומה לבשר במרקמו, בסיביות שלו ובטעמו, והוא סופג טעמים בקלות. עד היום ניתן היה לטעום סייטן בישראל רק במסעדה הטבעונית "טעם החיים". כיום משווקת אותו בישראל חברת "טבע דלי" וניתן לרכוש אותו קפוא בבתי טבע או לבקש מהמכולת/סופרמרקט להזמינו. המחיר הוא לפי משקל, וגוש ממוצע של חצי ק"ג (מספר מנות) יעלה פחות מ-15 ש"ח. הסייטן מכיל 30 אחוזי חלבון (!), כ-136 קלוריות למאה גרם, אפס אחוזי שומן, וכ-800 מ"ג סידן למאה גרם (פי 8 מגבינה לבנה).

מכיוון שהסייטן אינו מכיל שומן, צלייתו על האש עלולה לשרוף אותו במהירות, ורצוי להוסיף לו שמן (קנולה, זית) במרינדה (משרה) שבה משרים אותו לפני הצלייה, וגם להבריש מדי פעם את הפרוסות הנצלות במעט שמן או במרינדה (באמצעות מברשת אפייה או מזלג הנעוץ בחצי בצל). מומלץ גם להימנע מלצלות אותו בטמפרטורה גבוהה מדי.

את טעם הסייטן תקבע המרינדה שבה יושרו הנתחים. ניתן להשתמש בכל מתכון המשמש למרינדת בשר. את המרינדה אפשר ליצור משילובים שונים של המרכיבים הבאים: שמן זית / קנולה; רוטב צ'ילי חמוץ מתוק; רוטב סויה / טריאקי; יין אדום / לבן; בצל קצוץ / ריבת בצל; שום כתוש; ותבלינים: מלח, פלפל, פפריקה, כמון, וכו' (או תערובת מוכנה ל"על האש").

אופן ההכנה

1. מפשירים את גוש הסייטן. ניתן להפשיר במיקרוגל על העוצמה הנמוכה ביותר לדקות ספורות.
2. חותכים ל"סטייקים" (פרוסות) בעובי סנטימטר ו/או לשיפודים (קוביות).
3. מערבבים את הסייטן החתוך במרינדה ומשרים בתוכה (מחצי שעה עד שלושה ימים). טיפ: נוח להשרות בשקית ניילון (רצוי עם סגירה מובנית) לאחר מילויה והוצאת האוויר.
4. משפדים את קוביות הסייטן על שיפודים (רצוי בשילוב עם בצלצלים ועגבניות שרי).
5. צולים על הגחלים, ומדי פעם מורחים במעט שמן (זית/קנולה) או בנוזלי המרינדה, והופכים.