|
פעילות
לפעול באנונימוס
ביום ב', 4.10.2010, בשעה 18:00, תתקיים פגישת היכרות עם
אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים
ולנוער מגיל 16 ומעלה  שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
פעילות תמורת מגורים
  באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים,
בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים
נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
אירועים בירושלים
זנגביל – מרכז קהילתי
לצמחונות (רח' בלפור 8) מזמין את הציבור:
-
מכירה טבעונית: ביום
ה', 7.10.2010, תתקיים מכירה של Vegan Shop, חנות המוצרים
הטבעוניים מתל-אביב. אם ברצונך מוצר מסוים, בקש/י מראש בדואל info@VeganShop.co.il או בטלפון
03-5602199. המהטמה, הבר הטבעוני, יהיה פתוח בזמן המכירה.
-
מקלייבל: ביום ב',
11.10.2010, תתקיים הקרנה של הסרט "מקלייבל", הסוקר את סיפורם של שני
פעילי סביבה אנגליים, שהחלו להפיץ בשנות ה-80 עלוני
הסברה נגד מקדונלד'ס ונאבקו בניסיונות התאגיד להשתיקם,
שהתפתחו למשפט הדיבה הארוך ביותר בהיסטוריה של אנגליה. (85 דקות.
אנגלית, תרגום לעברית).
פרטים לגבי כל האירועים:
veginger@gmail.com או
02-5665737.
תורמים לאנונימוס –
ומקבלים זיכוי ממס
פעילויות קבועות; התנדבות
באנונימוס; היכרויות
לטבעונים/ות ולצמחונים/ות
ייצוג משוחרר מכבלים?
בעלי-חיים בספרות מדע
בדיוני
עדי פרידמן
ייצוג בעלי-חיים בספרות סובל ממספר קשיים, ובראשם חוסר יכולתם לדבר
בשפתנו. התהום הביולוגית מקשה עלינו להתוודע לסיפוריהם. כמו נשים בחברה שכל
סופריה גברים, דמויות בעלי-חיים מיוצגות על-ידי סופרים אנושיים, המבטאים את
נקודת מבטם והאינטרסים שלהם. במצב זה, חיות בספרות משמשות לעתים קרובות ככלי
לייצוג תכונות סטריאוטיפיות אנושיות; במשלים, למשל, השועל מייצג חמדנות
והאריה – אומץ. במקרים אחרים, החיות מהוות סמלים מרוקנים מתוכן
אותנטי – כמו ב"מובי דיק" או ב"כלבם של בני בסקרוויל". קיימים גם מקרים
נוספים, שהם השכיחים ביותר, שהחיות נעדרות נוכחות משל עצמן ומופיעות
ברקע, ללא התייחסות לעולמן הפנימי.
כיצד מטפל המדע הבדיוני בחיות?
מדע בדיוני
הוא סוגה (ז'אנר) ספרותית הדנה בסוגיות אנושיות ובוחנת השלכות של התפתחויות
מדעיות וחברתיות. לספרות המדע הבדיוני אנו מייחסים חדשנות, מקוריות ונועזות,
משום שהיא מאפשרת – על-ידי הרחקת הדיון לכוכבים או לזמנים רחוקים – לבחון
נושאים אקטואליים על רקע שונה ובעיניים חדשות, וכך לגרום לקורא לבחון מחדש את
עמדותיו. ספרות מסוג זה, העוסקת בניסויי-מחשבה פרועים, מהווה לכאורה סביבה
אידיאלית לפיתוח ביקורת על ניצול בעלי-חיים בידי האדם ועל ההצדקות
לניצול. בנוסף לכך, ספרות כזו מאפשרת לתת קול בשפה אנושית לבעלי-החיים,
דרך תיאור מצבים כדוגמת הנדסה גנטית, טלפתיה, קסם, או קווים אבולוציוניים
שונים.
אך האם נתוני פתיחה מבטיחים אלה באמת גורמים בפועל לסופרי המדע
הבדיוני לבחון את החברה האנושית בעיניים לא משוחדות? מסתבר, שגם סופרים בעלי
דמיון נוטים לשקף את הראייה המקובלת (ואת נקודות העיוורון) של החברה שהם
תוצריה. למעשה, כמו בכל תחום אחר, הסופר הוא תבנית נוף מולדתו. רוב סופרי
המד"ב יוצרים תפאורה מרתקת ואקזוטית – כוכבים או זמנים רחוקים – אך מעתיקים
אליה את המבנים החברתיים המוכרים להם, על מכלול היבטיהם המעמדיים, המגדריים
והגזעניים. כך, למשל, בסיפורו של אסימוב משנת 1957, "מקצוע" (המופיע בקובץ
"מחר × 9"), מתוארת חברה שעברה התמקצעות קיצונית ובה
כל אדם מוגדר באמצעות מקצועו. ועם זאת, המקצוע היחיד שאסימוב מייחס לאישה
היחידה בסיפור הוא "טכנאית בית מוסמכת" – בהתאם לרוח התקופה שבה נכתב
הסיפור.
כמו אסימוב, רוב סופרי המד"ב נוטים לשקף מצבים חברתיים קיימים יותר
מאשר לערער על טבעם האוניברסלי. כך גם הספישיסיזם (סוגנות,
אפליה על רקע מין ביולוגי) מקובעת כמעט בכל יצירות המד"ב. רוב הסופרים פשוט
לא הבחינו בקושי שמעוררת אדישותנו המוסרית לחיות ממינים אחרים.
קול לחיות אחת הדוגמאות הבולטות לייצוג בעלי-חיים במדע הבדיוני הוא הספר "עיר"
של קליפורד סימאק, שפורסם ב-1952. עלילת הספר מתרחשת בעולם עתידי, שבו כלבים
מהונדסים לדיבור אנושי, ובהדרגה הם אלה השולטים בכדור הארץ, לאחר שהמין
האנושי הולך ונעלם לאטו. אלא שהספר אינו מפתח את נקודת המבט הכלבית (למשל
העובדה שכלבים חווים את העולם במידה רבה דרך חוש הריח) – הם מאופיינים
כבני-אדם ההולכים על ארבע ובעלי פרעושים. ועדיין הם, משרתיו של האדם ומבצעי
הוראותיו, גם כאשר לא נותרו בני-אדם עוד.
דוגמה נוספת נמצאת בסיפור "הגבירה המתה מעיר המוקיונים" של
קורדוויינר סמית, (פורסם לראשונה ב-1964, ובעברית יצא לאור בקובץ הסיפורים
"כוכב ושמו שאול" ב-1981). בסיפור זה מוצגים יצורים הנקראים "נחותי
האדם", שהם בעלי-חיים שבעודם עוּברים עברו שינויים על-ידי בני האדם, שהפכו
אותם לבני-אדם בעלי תכונות חייתיות – למשל סיבולת ויכולות אתלטיות. נחותי
האדם משמשים כעבדים מכל בחינה מעשית, ומושמדים ללא היסוס כאשר אינם מסוגלים
לעבוד או לתפקד. בעזרת ההנדסה הגנטית – נושא קלאסי במדע-הבדיוני – לחיות
יש כעת יכולת ביטוי, הן יכולות לתאר את עולמן הפנימי ואת מאווייהן. אך סמית
אינו מפתח זאת כדי לתת ביטוי לעולמם של בעלי-החיים: נחותי האדם מופיעים
כדמויות אנושיות, למעט כמה תכונות חייתיות מודבקות – עיני כלב מרגשות
לנערה-הכלבלבה ומיניות חתולית לנערה-החתולה.
עם זאת, קיימות גם דוגמאות נגדיות. אחת מהן נמצאת בסיפור של אורסולה
לה-גווין "המחברת של זרעי השיטה" (בקובץ "שושנת הרוחות"). בסיפור זה, בני-אדם
מפענחים הודעות שכתבה נמלה שמנסה למרוד במלכת הקן שלה. ההודעות כתובות בהפרשה
של בלוטות מגע, על גבי זרעי שיטה שנמצאו בתל נמלים. הסיפור מנסה לתת ביטוי
לנקודת המבט השונה של הנמלים, לא רק בהתייחסות אליהן כאל יצורים בעלי רצון
מעבר לתפקידן החברתי בקן (לוחמים, פועלות) – אלא בעצם השימוש השונה של הנמלים
בשפה, המבטא את ההבדלים בתפיסת העולם. כך למשל, הקריאה "העלו את המלכה" היא
ביטוי מטאפורי להדחת המלכה. בשפה האנושית, הכיוון "מעלה" משמש כדימוי חיובי,
והיינו מצפים שקריאה להדיח את המלכה תבוטא באופן מטאפורי דווקא כ"הורידו את
המלכה". אבל בעולם המושגים של הנמלים, "מעלה" הוא הכיוון המוביל החוצה מקן
הנמלים, על המרחב החיצוני ומסוכן, ולכן דווקא משמש כדימוי שלילי.
חייזרים – "אנשים" או "חיות"?
יחסים בין
בני-אדם לבין מינים ביולוגיים אחרים נחקרו רבות בספרות המדע הבדיוני – במפגש
של בני-אדם עם יצורים מכוכבים אחרים. במפגשים אלה, המשימה הראשונה והחשובה
היא לאבחן האם הם "אנשים" או "חיות": אם הם "אנשים" (וכל המחברים מתהללים
בסובלנות ובפתיחות שלהם כלפי צורות חיצוניות זרות ודרכי חשיבה זרות עוד
יותר), אזי יש להתייחס אליהם בכבוד כאל יצורים בעלי זכויות. ואם הם "חיות",
הרי שדמם מותר, כפי שדמן של חיות על פני כדור-הארץ מותר.
חלוקה זו מופיעה כבר בסיפורים המוקדמים ביותר בז'אנר של מפגשים בין
בני-אדם לחייזרים: בסיפור "אודיסיאה במאדים" של סטנלי ויינבאום, שיצא בשנת
1934, מתלבטים החוקרים האם היצור שפגשו על-פני מאדים הוא "חיה" או יצור בעל
תבונה, שבהתאם "בני מינו ראויים לידידותנו".
 דוגמא נוספת היא הספר "המפלצת מן הכוכבים" של היינליין. משפחתו של
הגיבור, נער טיפוסי מהפרברים, מגדלת בחצר מזה דורות מפלצת-מחמד חביבה, שאחד
מאבות המשפחה הביא ממסעותיו בחלל. לאמוקס, החיה, יוצא מהחצר וגורם נזקים לעיר
ולשכנים. נערך לו משפט נזיקין, ובו ההתלבטות היא האם לאמוקס הוא "חיה" או
"אנוש", כהגדרה המשפטית. אם הוא "חיה", אזי ניתן להרוג אותו כחיה מסוכנת,
לשלוח אותו לניסויים קסנולוגיים או להציג אותו בקרקס. אם הוא "אנוש", אזי יש
להתייחס אליו בכל הכבוד הראוי.
היפוך מעניין מתבצע בסיפור "הכלוב" של ברטרם א. צ'נדלר, בו דווקא
קבוצה של בני-אדם הם אלו הצריכים להוכיח את היותם "בני תרבות", לאחר שנחטפו
על-ידי חייזרים ונכלאים בגן-חיות. העובדה שיש להם שפה אינה מתקבלת כהוכחה
מספקת – שכן לכל מיני בעלי-החיים החברתיים יש יכולת לתקשורת. גם היכולת שלהם
ליצור סלי קש אינה מרשימה את החייזרים – ציפורים מסוגלות לבנות קנים מוצלחים
יותר. בסופו של דבר, המעשה שמצליח לשכנע את החייזרים בהיותם של בני-האדם "בני
תרבות" היא הצלחתם ללכוד מכרסם קטן שהטריד אותם במלכודת מאולתרת שהכינו.
היכולת לשלוט בחיות אחרות ולכלוא אותן, אם כן, היא באופן אירוני זו שמעניקה
אישור לאנושיותו של המין האנושי.
ייצוגם החזותי של החייזרים
התיאור החזותי של
חייזרים והשינויים שהוא עבר עם השנים, משקפים במידה רבה את החלוקה בין
חייזרים "אנושיים" ל"חייתיים": בספרות מדע בדיוני מוקדמת, לחייזרים היה
בדרך-כלל תפקיד קבוע ומשעמם למדי – לפלוש לכדור-הארץ, לחטוף את הגיבורה
ולאפשר לגיבור להרוג אותם ולהתחתן עם הגיבורה. אכן, אין פלא שבאותן שנים היו
רוב החייזרים בספרות ובסרטים בעלי מאפיינים חייתיים ברורים – מחושים, צבתות,
שיניים גדולות, וכיו"ב. עם השנים, עברה דמות החייזר שינוי וכעת יש לו עולם
פנימי ותפקיד משלו בעלילה. במקביל לכך, גם דמותו החיצונית השתנתה. כעת הוא
משולל סממנים חייתיים, וברוב המקרים הוא דמוי אנוש. למעשה, הייצוג המקובל של
חייזר הוא בעל פרופורציות של ילד או של עובר – קומה נמוכה, ראש גדול, עיניים
גדולות, אף קטן. כעת, כאשר אנחנו מתייחסים אל החייזרים כאל בעלי זכויות,
אנחנו נוטים לייצג אותם בדמות אותה צורת חיים יחידה שאנחנו מכירים בזכויותיה
ובמעמדה המוסרי.
עתיד צמחוני? מספר מחברים תיארו את האפשרות של חברה עתידית צמחונית. למשל, בספר
"קיסרות האדמה" של ארתור סי. קלארק, מוזכר, בין שאר השינויים החברתיים
שהתחוללו בחברה העתידית, גם שרוב בני-האדם צמחונים, והצמחונות הפכה להיות כה
מקובלת עד שדיון מתקיים בשאלה אם לאסור אכילת בשר בחוק.
צמחונות מוזכרת לפעמים גם ללא קשר למניעים מוסריים, אלא כתוצאה
מהתדלדלות משאבי כדור-הארץ, שהופכת גידול בעלי-חיים לבשר ליקר מדי: בספר "גר
בארץ נוכריה" של רוברט היינליין, אחד הגיבורים מתייחס בבוז לבשר המיוצר באופן
מלאכותי במעבדה, ולא על-ידי שחיטת בעלי-חיים – ללא התייחסות להשלכות המוסריות
של העניין. ב"סוחרי החלל", של פרדריק פול וסיריל קורנבלות', מתוארת פיסת רקמה
חיה מלאכותית ענקית, הממשיכה לגדול ללא מודעות וללא כאב, המכונה "התרנגולת
הקטנה", וממנה פורסים פרוסות בשר באופן קבוע. ניתן להבין כי זהו מזון יקר
במיוחד, ורוב האוכלוסייה אוכלת המבורגרים מסויה ו"סטייקים מיוצרים מחדש"
(מזון סינתטי שמקורו לא מובהר). האפשרות לאכול חלבון טעים מהצומח – זוכה
להתעלמות מצד המחברים.
התייחסות ביקורתית נדירה לאכילת בשר, ניתן למצוא בספריו של הסופר הפולני
סטניסלב לם. כך הוא מבטא זאת בספרו קיבריאדה:
 "במקום מגורי, פרט ללבנונים דלי השיער יש גם יצורים אחרים,
המתהלכים בעיקר על ארבע. ואנו נוהגים לנקב בהם חורים עד כי יחדלו מלחיות.
את פגריהם אנו מבשלים ומתבלים, חותכים ופורסים, אחר כך אנו ממלאים
בגופניותם את גופניותינו. אנו מכירים שלוש מאות שבעים ושש צורות של הרג
ועשרים ושמונה אלף חמש מאות תשעים ושבע דרכים לטפל בגוויה כך שמילוי
גופותינו בה, דרך חור מיוחד הנקרא "פה", יסב לנו עונג רב; אומנות הכנת
המתים חשובה אצלנו."
ביקורת חריפה עוד יותר, מופיעה בספרו "יומני הכוכבים":
 "כשם שפרט גבה-קומה אינו יכול לראות את עצמו כבעל זכות לטרוף את
אלה נמוכי-הקומה ממנו, כך גם בעל תבונה רמה מעט יותר אינו רשאי לרצוח
ולזלול את בעלי התבונה העומדים דרגה או שתיים מתחת לו. ואם אמנם אין לו
בררה (קריאת ביניים: "יש לו בררה! יש לו בררה! שיאכל תרד!") – אני חוזר
ואומר שאם א י ן ל ו ב ר ר ה, מחמת הטרגדיה של תורשתו
הגנטית, עליו לבלוע את קרבנותיו המדממים בתחושה של חרדה מתמדת. בעודו נחבא
במאורותיו, עליו לטרוף אותם בפינות החשוכות ביותר של מערותיו ולהיקרע בין
רגשי אשם, ייאוש ותקווה, שבבוא היום יצליח להשתחרר מנטל ההרג הבלתי-פוסק.
לצערנו אין זו דרכו של 'המפלץ המשתולל'!"
לסיכום, ספרות המדע הבדיוני, למרות הפוטנציאל הגדול שלה, החמיצה ברובה
את הטיפול בנושא בעלי-החיים – להוציא מספר מקרים שבהם ניתן למצוא נקודת מבט
רעננה או דעה חדשה. עם זאת, סביר להניח שכפי שעקב המדע הבדיוני אחר התפתחויות
חברתיות בתחומים האחרים, הוא גם יפנה לטפל בנושא זכויות בעלי-החיים ככל שיעלה
מספרם של הצמחונים ויישמע יותר קולו של המאבק למען בעלי-החיים.
הפוטנציאל הביקורתי הגדול, שנותר ברובו בלתי ממומש, מחכה למחברים עתידיים
שימצו אותו.
הכתבה מבוססת על הרצאה שהוגשה על-ידי המחברת במסגרת פסטיבל אייקון למדע
בדיוני ופנטזיה. גרסה מפורטת יותר של הכתבה תועלה לאתר אנונימוס.
חדשות
 וואלה! יום ההזדהות. בכתבה " למען החיות"
(1.10.2010) סוקר עידן סייר תהלוכת מחאה שנערכה לציון היום הבינלאומי להזדהות
עם בעלי-חיים במשקים, ומראיין את לילך בן-דוד, ממארגנות האירוע, המסבירה:
"כשאנו חושבים על בעלי-חיים במשקים חקלאיים הדימויים העולים בדמיוננו לקוחים
בדרך כלל מספרי הילדים שגדלנו עליהם, פרות מאושרות רועות באחו הפתוח [...]
ב-60 שנה האחרונות חדלו החקלאים לראות את בעלי-החיים במשקים כיצורים חיים
וחשים, והחלו לנהוג בהם כבחומר גלם סביל – ללא זכויות, רצונות או אף צרכים
טבעיים נתונים. בעלי-חיים צופפו במבנים סגורים ובכלובים צרים למשך כל חייהם,
ללא אור טבעי או מרחב תנועה."
 ynet מהטבע לניסויים. בכתבה " חשיפה: כך
לוכדים קופים לניסויים במעבדות" (27.9.2010) מדווח ארז ארליכמן על חקירה
סמויה של האיגוד הבריטי נגד ניסויים בבעלי-חיים, המתעדת לכידת
גורים של קופי מקוק באי מאוריציוס. הגורים מופרדים ממשפחותיהם
ונלקחים למעבדות מחקר או לחוות רבייה כדי להפיק צאצאים שיישלחו למעבדות מחקר
ברחבי העולם. למרות הגדרתם כמוגנים, ממשלת מאוריציוס רואה בהם מין מזיק
ואינה מונעת את הציד. הקופים מגיעים, בין היתר, לחוות מזור
בישראל.
nrg מעריב צמחונות. בטור " רוחני
וקרניבור: למה אין חיה כזאת" (1.10.2010) דנה שחר שילוח בצמחונות, בעקבות
קריאת ספרו של ג'ונתן ספרן פויר, " לאכול בעלי חיים". היא
מבקרת כמה מהטיעונים הנפוצים המשמשים להצדקת אכילת בשר, ומסכמת: "מסורת,
הרגלים, חברה, תענוג קולינרי, ארוחות משפחתיות – כל אלה ערכים חשובים טובים,
אך הם מתגמדים מול המחיר העצום שגובה תעשיית המזון מהחי."
nrg מעריב תרנגולות בחצר. בטור
" לגדל
תרנגולות בחצר" (27.9.2010) מעלה חגי עזר את האפשרות של גידול תרנגולות
בחצר הבית כאלטרנטיבה לרכישת ביצים ממשקים המחזיקים תרנגולות הכלואות
בכלובים. עזר מזכיר שגם גידול תרנגולות בחצר מעורר  בעיות מוסריות: "חיי התרנגולות בלול הביתי אינם חיים מושלמים. גם
בחצר הבית הן נכלאות, מתנהלות ללא זכר וללא צאצאים, וביציהן נאספות בכל
בוקר." עם זאת, חסרה בכתבה התייחסות לבעיות נוספות, כמו קניית
תרנגולות מ מדגרות
מסחריות, שבהן מומתים כל האפרוחים הזכרים.
nrg מעריב ייבוש. בכתבה " קללת
רם: התייבשות האגם ההיסטורי בצפון" (27.9.2010) מספרת עדי חשמונאי על
הסכנה הנשקפת לדגים בבריכת רם שברמת הגולן, המתייבשת כתוצאה משאיבת יתר של
מים למטרות השקיה, על-ידי חברת "מקורות".
 וואלה! חולות סמר. בכתבה " בג"ץ עצר את הכרייה בחולות סמר
בערבה" (25.9.2010) מדווח אריאל נוי שבג"ץ הוציא צו-ביניים זמני
לאיסור על תחילת עבודות הכרייה בחולות סמר, הדיונה הטבעית האחרונה שנותרה
בערבה, וזאת בעקבות עתירת עמותת "אדם טבע ודין". עבודות הכרייה צפויות
לפגוע בסביבת המחיה של בעלי-חיים רבים, ביניהם צבועים, זאבים, שועלים, קיפודי
מדבר, גרבילים, דורבנים, ירבועים וציפורים כמו האלימון, סבכי מדבר, סלעית
מדבר ומינים נוספים.
תזונה ומתכונים
וואלה! אוכלים בידיים. בטור " לא צריך צלחת"
(26.9.2010) מגיש אורן גולדפינגר ארבעה מתכונים לחג הסוכות המבוססים על שבעת
המינים ואינם דורשים צלחת או סכו"ם: מאפינס זיתים ובזיליקום, לביבות בצל
ותפו"א, סלט גרעיני כוסמין עם ענבים ורימון, ועוגיות שיבולת שועל עם שוקולד
ואגוזים.
 ynet חצילים. בטור " העיקר זה
החצילים" (27.9.2010) מציגה יהודית מהלל ארבעה מתכונים להכנת מנות
עיקריות מחצילים: קציצות חציל וכרשה, טרין חצילים (ממרח פסטו, פלפלים
ועגבניות מיובשות עטופים בפרוסות חצילים), תבשיל טופו וחצילים בסגנון אסיאתי,
וסירות חצילים ממולאות.
nrg מעריב כדורי אורז. בטור "משחקי
כדור: לגלגל כדורי אורז בקלי קלות" (27.9.2010) מגישה שחר שילוח מתכון להכנת
כדורי אורז במילוי בטטה.
פינת התזונה
מרק גזר ועגבניות עם
כמון
 מרכיבים
3 גזרים, פרוסים דק
בצל, פרוס
כף שמן זית
חצי כפית זרעי
כמון
5 שיני שום, פרוסות דק
חצי כוס יין לבן
כוס וחצי קוביות
עגבניות (ניתן להשתמש בעגבניות טריות או מקופסה)
6 כוסות ציר ירקות
מעט טימין או תערובת עשבי פרובאנס
מלח
פלפל שחור
עלי כוסברה או
פטרוזיליה קצוצים לעיטור
הכנה
- בסיר רחב, על אש בינונית, מטגנים בשמן את הבצל, הגזר וזרעי הכמון, עד
שהירקות מתחילים להתרכך ולהזהיב מעט.
- מוסיפים את השום והיין ומבשלים על אש גבוהה עד שהנוזלים מצטמצמים בחצי.
מוסיפים את העגבניות, ציר הירקות והתבלינים.
- מבשלים כ-20 דקות, עד שהירקות רכים והטעמים התמזגו. מומלץ להגיש אחרי
שהמרק עמד מספר שעות.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי
שי (עורך), כנען עוזיאל, חגי כהן, מיכל ברקוביץ'
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים
ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו