פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם התכנים של אנונימוס ועם פעילויות העמותה תתקיים ביום ד', 19.12.2007, בשעה 18:30, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת לבני/ות 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878

מגורים בדירת פעילים של אנונימוס

למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים, מציעה אנונימוס מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב. לפרטים ולהצעת מועמדות: 03-6204878 אוnaomiop@gmail.com 

הפגנת תמיכה בחתולים

ביום ב', 17.12.2007, ב-08:30, וביום ג', 25.12.2007, ב-08:30, יתקיימו בבית-המשפט הפלילי בכפר סבא (רח' טשרניחובסקי 14) דיונים במשפט שמנהלת המדינה נגד בני הזוג בלו, נגד אבי סעד ונגד הווטרינר העירוני של כפר סבא, ד"ר ישראל גלאס, שהזמין מהם מבצע המתה ב-2004. שופטת: קלרה רג'יניאנו. ליד בית-המשפט תתקיים הפגנת תמיכה בחתולים, כהתארגנות עצמאית. למשפט יש חשיבות בכל הנוגע לפעילות של וטרינרים רשותיים נגד חיות.

למפת הגעה; לתיאום הסעה.

ניסויים בקופים ובחתולים במכון ויצמן

הפגנה: ביום ג', 18.12.2007 בשעה 11:00, תתקיים מול הכניסה למכון ויצמן ברחובות הפגנה נגד הניסויים בקופים ובחתולים שמתבצעים שם (ראו פירוט בהמשך הגיליון). ארגון: תנו לחיות לחיות והאגודה נגד ניסויים בעלי-חיים.

עצומה להפסקת ניסויים בקופים בחקר המוח בישראל.

מכתבים: פנו לחברי-הכנסת, בעיקר לחברי ועדת החינוך (האחראית על חוק צער בעלי-חיים) ולחברי ועדת המדע ובקשו מהם להעביר את "הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים), התשס"ז-2007", שהונחה על שולחן הכנסת ב-15.1.2007. על ההצעה חתומים הח"כים: דב חנין, זבולון אורלב, מיכאל מלכיאור, שלי יחימוביץ, יוסי ביילין, אחמד טיבי, גדעון סער וחנא סוייד. לפי ההצעה, מספר נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים יעלה במועצה לניסויים בבעלי-חיים משלושה לשישה; יו"ר המועצה יהיה שופט בית-משפט מחוזי או שופט בית-המשפט העליון בדימוס; וכל ועדה פנימית (במוסד העורך ניסויים בחיות) תכלול נציג מטעם המועצה –וטרינר שהוכשר במזעור סבל ובמניעת ניסויים מיותרים. בקשו עוד מחברי הוועדות:

• לסייע בשחרור הקופים הכלואים במכון ויצמן ובסגירת המעבדה של פרופ' גרינוולד
• לקדם הצעת חוק שתאסור סחר בקופים לניסויים מישראל (חוות מזור)
• לחייב את המועצה לניסויים בבעלי-חיים לנסח כללים מחמירים יותר לביצוע ניסויים בחיות.

טיפים לכתיבת מכתבים

סוסים וחמורים בתל-אביב

ביום א', 30.12.2007, תתכנס מועצת העיר תל-אביב-יפו לדון במצב הסוסים והחמורים בעיר – הזדמנות לעודד את חברי המועצה וראש העירייה לעצור את ההתעללות. עמותת "הכל חי" ומפלגת הירוקים מתכננות להיפגש בשעה 15:30 בכניסה לבניין העירייה (רח' אבן גבירול) ליד האנדרטה לזכר רבין ולקבל את פני חברי המועצה. ב-16:00 מצטרפים לישיבה בתוך הבניין.

לפרטים נוספים: עומר 03-6243242.

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים, המותאמות לגיל חטה"ב וביה"ס התיכון. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז.

פרטים – הודיה: odididi@gmail.com 03-6204878

מחלקים בתל-אביב

חלוקת חומרי הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימת בימי ד' בשעות 19:30-17:00, במרכז העיר. לפרטים: גיל 052-4322260; gilvegan@gmail.com

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  4animal.r@gmail.com

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

Nfc דגים. בכתבה "פיתוח ישראלי: דגי-ים המגודלים הרחק מהחוף" (10.12.2007) מדווח עידן יוסף על תוכנית להקמת כלובי דגים בים מול חופי אשדוד, במימון מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות. כיום מנהל המשרד ניסוי בשטח של כ-8,000 דונם להקמת שתי מערכות לכלובי דגי דניס. משקל גופות הדגים מגיע ל-700 טון בשנה, והוא צפוי לעלות ל-5,000 טון תוך 4-3 שנים. למידע על כלובי דגים בים

הארץ זיהום ומוות. בכתבה "מאות דגים מתו בזיהום חמור בנחל גדורה" (11.12.2007) מדווח פאדי עיאדאת על תמותת דגי בורי ואמנון ביובל מרכזי של הקישון. הגורם המשוער: הזרמת ביוב לנחל בעקבות תקלה בבמהלך עבודות להנחת קו ניקוז חדש במפרץ חיפה.

וואלה! (דוקטורס) חיידקים. בכתבה "סוף עידן האנטיביוטיקה?" (8.12.2007) מתארת נירית צוק את התפתחות עמידותם של חיידקים מחוללי מחלות לאנטיביוטיקה, לפי  פרופ' ראול רז, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי "העמק". התפקיד המרכזי שממלאים משקים תעשייתיים בהתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מוזכר רק במרומז. למידע מפורט בנושא

הארץ בקר וצבאים. בכתבה "גידור שטחי המרעה בגולן: מונע טריפת עגלים, אך פוגע בצבאים" (12.12.2007) סוקר אלי אשכנזי מחקר שנערך במכללת תל-חי על אחת ההשפעות ההרסניות של תעשיית הבשר: גידור כדי למנוע מזאבים לטרוף בקר. הגידור מבודד אוכלוסיות של חיות בר ופוגע בהן.

ynet הכחדה. בכתבה "דו"ח: עשרות מיני ציפורים בישראל בסכנת הכחדה" (10.12.2007) מביא ארז ארליכמן את עיקריו של דו"ח חדש של החברה להגנת הטבע, ולפיו 35 מתוך 189 מיני ציפורים המקננות בישראל, נמצאים בסכנת הכחדה. הגורמים לפגיעה בציפורים: הרס בתי גידול טבעיים לטובת פיתוח והתיישבות, כריתת שטחי חורש ויערות, ציד בלתי חוקי, חקלאות, הרעלות, קווי מתח גבוה ורשתות הגנה בשטחי חקלאות ובבריכות דגים.

העיר רצוי ומצוי ניסויים בעמק. בכתבה "הפגנה נגד המעבדה החדשה במכללת עמק יזרעאל" (14.12.2007, עמ' 16) מדווחת עדנה פרידמן על הפגנה שארגנה האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים נגד הקמת מעבדת הניסויים בחיות, ומצטטת את דוברת אנונימוס: "יואיל ד"ר אביטל לפרסם את כל הניסויים המתוכננים לקורס שלו ולמעבדה שהוא עומד בראשה ויעמיד למבחן ציבורי את הצהרתו כי כל הניסויים המתוכננים אכן דחופים והכרחיים."

הארץ (אקונומיסט) הרס סביבתי. בכתבה "הלחם והאורז התייקרו, אך זו רק ההתחלה", (10.12.2007, עמ' א6) נמסר על עליית מחירי הדגנים בעולם למרות שפע היבולים. הסיבה הראשונה לכך היא העלייה בצריכת הבשר במדינות כגון סין והודו. החקלאים משתמשים בדגנים להאבסת חיות ומגדילים את שטחי החקלאות על חשבון שטחי בר. למידע נוסף בנושא

תזונה ובריאות

Nfc סרטן. בכתבה "ברוקולי וכרוב נלחמים בסרטן" (9.12.2007) מדווחת יפעת גדות על מחקר מהמוסד לסרטן Roswell Park, שמצא כי שלוש מנות של ברוקולי או כרוב טריים (לא מבושלים) בחודש יכולים להוריד את הסיכון לסרטן שלפוחית השתן בכ-40%. גדות מדווחת על מחקר נוסף מאוניברסיטת אוהיו, שמצא כי אכילת פטל שחור (אוכמניות) צמצמה משמעותית תסמונת הקשורה בסרטן הוושט. ממצאים אלה תומכים בעדויות הנרחבות לכך שפירות וירקות יכולים להוריד את הסיכון לסרטן. על רקע זה, מחקרים אחרים שמסקרת גדות הם אכזריים ומיותרים: האבסת חולדות שהונדסו גנטית לפתח סרטן שלפוחית השתן בתמצית נבטי ברוקולי, והזנת חולדות שגרמו להן סרטן המעי הגס בתכשיר שמקורו בתה ירוק ("תה ירוק – להגנה מפני סרטן המעי הגס", 9.12.2007)  בשני המקרים, כצפוי, המזונות הצמחיים הועילו נגד סרטן. גדות מסכמת עוד מחקר, מהמוסד האמריקאי הלאומי לסרטן, "בשר – מעלה את הסיכון לסרטן ריאות", אשר מצא קשר בין צריכת בשר לסרטן ריאות ובין צריכת כמות מרובה של בשר לסיכון גבוה לסרטן הכבד ולסרטן הוושט; בגברים, נמצא עוד שאכילת בשר אדום גם מעלה את הסיכון לפתח סרטן בלבלב. למידע נוסף על הקשר בין תזונה לסרטן

ynet אורז. בטור "אחד-אחד: איך לא להיות ברוגז עם אורז" (12.12.2007) מספרת פיליס גלזר על תכונותיו של האורז לסוגיו, ההיסטוריה של השימוש בו ומוצרי אורז שונים. בטור גם שני מתכונים.

יומן חייתי 14 בערוץ 98 ב-HOT וב-YES, בימי ג', ה' ב-23:30

ניסויים בקופים ובחתולים במכון ויצמן

הצילום לקוח תוך החקירה הסמויה, תנו לחיות לחיות

בחודש אוקטובר 2007 ביצע חוקר תנו לחיות לחיות חקירה סמויה במחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן, ותיעד שם ניסוי בשמונה קופים בניהולו של ד"ר דוד עומר וניסוי במספר לא ידוע של חתולים בניהולו של ד"ר שמואל נעמן. החוקרים הם תלמידי פרופ' עמירם גרינוולד. המידע שלפניכם לקוח מתוך דיווח תנו לחיות לחיות (בקישור ניתן גם לצפות בסרט וב-25 תמונות סטילס מתוך החקירה). הניסויים שנחשפו הם שניים מתוך עשרות ניסויים בקופים ובחתולים שהתבצעו במחלקה בעשורים האחרונים, ושבמהלכם קדחו לקופים ולחתולים חורים בגולגולת, החדירו לתוכם צבע וצילמו תגובות בקליפת המוח. בניסוי שתועד בחקירה, כך מטפלים בשישה מהקופים:

1. בידוד בכלובי מתכת קטנים, ללא אמצעי העשרה, ללא מגע בין הקופים ובחלקם ללא קשר עין ביניהם.
2. הצמאה יומיומית (למעט בשישי-שבת) והזנה בכופתאות מזון יבש ומצמיא.
3. שנתיים של אימון ישיבה ב"כיסא קופים" וריכוז מבט בנקודה על מסך מחשב. האימונים כרוכים בהוצאה כוחנית מהכלוב וריתוק הקוף לכיסא למשך שעה-שעתיים ביום, לבד, בחדרון חשוך.
4. לאחר שנתיים חותכים את עור מחצית הקרקפת של הקוף ועל הגולגולת החשופה מתקינים יציקת דבק דנטלי.
5. לאחר הניתוח נמשכים האימונים שנה נוספת. בכל בוקר מזריקים לקוף אנטיביוטיקה, ופעמיים בשבוע מגלחים את השערות שצמחו מסביב להתקן, תוך ריתוק ל"כיסא הקופים" וקיבוע ראש הקוף בבורג לכיסא.
6. בתום שלוש שנים קודחים בגולגולת הקוף שני חורים בקוטר 2.5 ס"מ ומצמידים לקליפת המוח סיליקון, מחוזק בטבעת ברזל. במשך שנה, 3-1 פעמים בשבוע, הקוף מרותק ל"כיסא" למשך כ-8 שעות רצופות, ועובר גם גילוח פעמיים בשבוע וניקוי הסיליקון 5-2 פעמים בשבוע. למעט שני הניתוחים,  לא נעשה שימוש במשככי כאבים.

שני קופים נוספים מוחזקים בתנאים דומים ועוברים קידוח בגולגולת והתקנת כיסוי סיליקון. לאחר מכן, אחת לשבוע, מרעיבים אותם ליממה ומרדימים אותם ל-12 שעות, שבמהלכן מוחזקות עיניהם פקוחות ומוחם מצולם. הם עוברים גילוח וניקוי כמו שאר הקופים. ככל הנראה, בתום הניסוי יומתו כל הקופים.

הניסוי בחתולים כולל הבאת חתול אחד בכל שבוע מ"בית החיות" לכלוב קטנטן במעבדה, שם הוא מוחזק ללא מזון ומים במשך יממה. למחרת שוקלים אותו, מרדימים אותו בזריקה, מנסרים את גולגולתו ומבצעים בו ניסוי. אחר-כך הורגים אותו.

עשרות קופים וחתולים כלואים במעבדות לחקר המוח בישראל. באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר-אילן ברמת-גן ובאוניברסיטת תל-אביב מתבצעים ניסויים דומים לניסויים שחשפה עמותת תנו לחיות לחיות במכון ויצמן.

ממצאי החקירה הסמויה של תנו לחיות לחיות פורסמו בפירוט בכלי התקשורת, ועוררו בכנסת מספר יוזמות בעניין הפיקוח על הניסויים בחיות בישראל.

כתבות בנושא

אמיר שואן "חיי ניסויים", 7 ימים (ידיעות אחרונות), 14.12.2007, עמ' 28-20.

לתגובות: ידיעות אחרונות מוסף "7 ימים", ת.ד. 9499, תל-אביב. פקס: 03-6082234 דואל: 7days@yedioth.co.il
אסתי באומן, "תיעוד: כך מבצעים ניסויים אכזריים בקופים במכון ויצמן" (כתבת וידיאו), ערוץ 10, 14.12.2007.

אמיר שואן, "ח"כים: להחמיר הביקורת על ניסויים בבעלי חיים", ידיעות אחרונות, 13.12.2007, עמ' 12.

"שתיקת הקופים", ynet ,13.12.2007.

"ועדת המדע של הכנסת תדון בניסויים בבע"ח", וואלה!, 13.12.2007.
אמיר שואן, "יש גהינום של קופים", ידיעות אחרונות, 12.12.2007, עמ' 1.

אמיר שואן, "זעקת הקופים", ידיעות אחרונות, 12.12.2007, עמ' 14.

החיים סביב העטין
רשמים מעולמן של "פרות חולבות"

חייהן של פרות בתעשיית החלב סובבים סביב עטיניהן: החל במבנה גופן המעוות מלידה, עבור במשטר החליבות וכלה בהריון ללא אימהוּת. לפניכם רשמים ממספר רפתות בארץ.

עבור תעשיית החלב, פרות הן מכונות ייצור. הבסיס לייצור הוא עיוות הגוף של הפרות באמצעות ברירה מלאכותית, המבוססת על הזרעה מלאכותית מפרים חריגים שנושאים את התכונות המעוותות. חיי הפרה סובבים סביב העטין המנופח שלה, החלב הרב שהוא מפריש והמחלות שנגרמות כתוצאה מכך. היא חיה על מצע של צואה ובוץ, ללא מרעה וממילא ללא יכולת ללכת כמו פרות רועות. הפעילות העיקרית בחייה היא הליכה למכון שבו מחברים את גופה למשאבה. שגרה זו נקטעת על-ידי הריונות, שמסתיימים בסילוק מיידי של העגל, ולבסוף – תוך שנים אחדות בלבד – סכין בגרון.

התמונות והתיאורים שלפניכם מבוססים על סיורי צוות אנונימוס בסתיו 2007 בשבע רפתות בנגב, באזור בית שמש, בעמק חפר ובעמק יזרעאל. כמו סיפורם של העגלים ברפתות אלה, כך גם סיפורן של האמהות שקט וחף מהתעללות שערורייתית. אסונן של הפרות הוא דווקא הרפת "המנוהלת היטב": זהו המנגנון שהביא לעולם חיות שעל גופן תלוי איבר מפלצתי, שמכביד על כל צעד שלהן, מפריש מתוכן חומרי מזון חיוניים לגופן ולבסוף מביא לקריסתן. לרפתות כאלה מביאים ילדים כדי שיראו איך הפרה "נותנת" חלב – כאילו אין דבר נחמד וטבעי יותר מהמסע שבין מצע ההפרשות למשאבה שסוחטת מגוף הפרה את המזון של הגורים שלה.

רשמים מקיבוץ גבעת חיים מאוחד (בעמק חפר), 1.9.2007:

הפרות בעלות עטינים דלוקים וישנן כאלה שפטמותיהן חתוכות. מצע רביצתן ברפת הוא הפרשותיהן; ליד הרפת ישנו מתקן מכני המפריד נוזלים ממוצקים – את השתן מזרימים לביוב, ואת הצואה מייבשים בשמש ולאחר 'מרפדים' בה את הרפת.

הפרות פחדו מאתנו. כאשר הלכנו במעבר הן הוציאו ראש מבין הסורגים, וברחו כאשר התקרבנו.

הפרות לאות, רבות צולעות, ונראות כאילו הן שרויות בחוסר נחת ונוחות. לפרה אפאטית אחת השתלשל מנקביה חבל טבור – כנראה 'תזכורת' ללידה שהייתה ביום ביקורנו"

רשמים מקיבוץ צרעה (באזור בית שמש), 8.9.2007:

הרפת מלאה הפרשות כך שלא רואים את רצפת הבטון. הכל עיסה חומה שבה הפרות מתבוססות. העטינים גדולים, והפרות מתקשות בהליכה על עיסת ההפרשות. לפני החליבה הפרות עוברות מקלחת, כדי שישחררו יותר חלב. בעת המקלחת הן נראות אפטיות. הן בצפיפות שלא מאפשרת תנועה. למרות המקלחת, נותרות הפרשות על הרגליים, ובשורת ההליכה לחליבה היו פרות שפיהן היה בצואה.
עובד זר זירז פרות לחליבה על-ידי מכות קלות במקל. בעת החליבה נראה שהפרות לא מגלות סימני התנגדות. יש שמזיזות רגליים ולפעמים נרתעות בעת חיבור משאבת הוואקום לפטמה, אבל נראה שהרוב לא מגיבות. בסוף החליבה עוברים בין הפרות ומנגבים את עטיניהן. החליבה עצמה אורכת כחמש דקות, אך בתוספת זמן המקלחת וההמתנה, התהליך עשוי להימשך שעתיים מרגע שהפרה יוצאת לחליבה ועד שהיא חוזרת לרפת.

רשמים מקיבוץ הרדוף וממושב בית שערים (גליל תחתון – עמק יזרעאל), 15.11.2007:

אין צפיפות ויש גישה לצל ולאוכל. בבית שערים הפרות שוכבות בתוך הצואה של עצמן, ולדברי הרפתן, עקב בניית הגג, הצואה לא מתייבשת במהירות, וצואה רטובה גורמת לדלקות בעטיני הפרות. מכיוון שתנובה אוסרת על הרפת להשתמש בחלב מפרה חולה, מנסים לפתור את הבעיה, עד כה ללא הצלחה.

צולם בבית שערים

בעת החליבה הפרות לא הפגינו התנגדות או מצוקה. בהרדוף, בשביל לזרז אותן להיכנס, המשגיח הכה עם ענף על עמודים, אך לא נראה שהוא מכה את הפרות. הרפתן בבית שערים סיפר שהפרות עושות קצת בעיות בשבוע הראשון שחולבים אותן, 'כי הן מתנגדות לכל דבר חדש', אך אחרי כן הן מתרגלות ולא נתקלים בבעיות.
המשק בהרדוף שולח לשחיטה בממוצע פרה אחת בשבוע, שמגיעה לחנות ברמת אביב כבשר אורגני. הרפת בבית שערים שולחת לשחיטה פרות פעמיים בחודש בערך, 15-10 פרות בכל משלוח. לפני המשלוח לשחיטה מכניסים את הפרה או העגל למתקן שחיטה שכולל כלוב קטן, וקושרים אותם באוזן. לרוב הפרה או העגל משתוללים ו'עושים בעיות', ולבסוף כשמשחררים אותם הם רצים על הרמפה אל המשאית שלוקחת אותם לשחיטה.

רשמים מקיבוץ חצרים (מערבית לבאר שבע) 17.11.2007:

"באופן כללי הכל היה רגוע, לא היו רעשים מטרידים. הפרות נראו סקרניות ונינוחות, בריאות ונקיות. הן לא נרתעו ממני וחלקן אף ניגשו אלי לרחרח. הפרות הובלו לחליבה במסלול אותו הכירו היטב, צעדו בו לבדן, מעודדות על-ידי קריאות של הרפתנים, כשבדרך תחנה של דלתות הנפתחות אוטומטית ומאפשרות לפרה אחת לעבור בכל פעם. לחלק מהפרות שעשו את צרכיהן היה שלשול.

"צילמתי פרה שכובה על הקרקע ב'חלקת החולים'. היא התנשמה בכבדות, עטינים גדושים מאוד, ובאזור מוגדר מאוד עליהם כתם כהה ובולט שנראה כזיהום חריף, עם נחיל זבובים עליו. ניכר היה שקשה לה, היא לא געתה ושכבה בשקט, אך ניכר היה שאינה מוצאת תנוחה נוחה ומרגוע."

רשמים מקיבוץ רביבים (דרומית לבאר שבע), 22.11.2007:

"חלק מהפרות נראות רזות וחלקן עם עטינים מנופחים. לא כולן. הפרות אוכלות ליד גדר מסוימת. רובן יכולות לאכול באופן חופשי אך הראש של כמה מהן כלוא בגדר והן אינן יכולות לזוז ממנה, כאילו הן מוכרחות לאכול."

פינת התזונה
מזנון טבעוני בריאותי

בודהה בורגרס, רח' אבן גבירול 86, תל-אביב; טלפון: 03-5223040
א'-ד' 00:00-10:00, ה'-ו' 02:00-10:00, ש' 01:00-12:00

לאחר הפסקה ממושכת, נפתח סניף חדש ומצוחצח של בודהה בורגרס. לקוחותיו של הסניף הישן ברחוב דיזנגוף, יופתעו למצוא מקום מעוצב היטב ומשתלב בנוף היאפי התל-אביבי. ובניגוד למקום הצפוף הקודם, כעת מוצע חלל מרווח עם שבעה שולחנות זוגיים.

על אף שינוי האדרת, מדובר עדיין באותה הגברת. מנת הבורגר "בודהה" הקלאסית עדיין מצוינת ומשביעה כשהייתה, ונמכרת במחיר הוגן (18 ₪ לרגיל, ו-24 ₪ לכפול). כך גם הבורגרים האחרים (אוקרה, פלאפל אפוי וטופו). כל הבורגרים מוגשים בלחמנייה מקמת מלא על מצע חסה, בצל, עגבנייה ועירית בתוספת רוטבי "גבינה" ו"אלף האיים" טבעוניים. בתפריט ארבעה סוגי סלטים מוצלחים לבחירה: נבטים, עלים ירוקים וטופו, אצות ים, וקינואה (20 ₪).

בתפריט עדיין מככב הטוסט (18.5 ₪), ובתחום הכריכים (14 ₪) התפריט התרחב וכולל כעת שבעה סוגים שונים (חלקם על בסיס טופו וחלקם על בסיס סייטן). ניתן גם לבקש את הכריכים ב"ראפ" (מעין "לאפה" מקסיקנית) במקום לחם (18 ₪). ישנן גם מספר גרסאות חמות ומוצלחות של ראפים במילוי שעועית ואורז (19.5 ₪), או מילוי "בלאגן" הכולל קציצה, גואקמולה (אבוקדו) וסלסה.

המקום מציע מבחר של חטיפים וקרקרים (9 ₪ לחבילה), מספר סוגי עוגיות וכדורי חרובים ותמרים (3 ₪) וכן היצע רחב של קינוחים טבעוניים ייחודיים (13 ₪) – עוגת "גבינה", עוגת גזר, עוגת קוסקוס(!), תפוחים אפויים, מוס שוקולד ובננה, מוס פירות יער, טפיוקה בחלב קוקוס (סוג של קינוח תיאלנדי) ובראוניס.

בתחום השתייה, בודהה בורגרס מציע עשרה סוגי שייקים ירוקים מומלצים. יש אפשרות להזמין גם שייק פירות עשיר או משקאות סטנדרטיים יותר. השייק נמכר בכוס קטנה (14 ₪), בינונית (16 ₪) וגדולה (18 ₪).

המקום נמצא עדיין בשלבי הרצה, ועל כן התפריט עשוי להשתנות. ניתן להתעדכן דרך אתר בודהה בורגרס בשינויים בתפריט וכן במועד הפתיחה של הסניף הנוסף, הצפוי להיפתח בקרוב ברחוב יהודה הלוי.