ביום א', 13.2.2011, בשעה 20:00, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.

  

במטרה ללמוד יותר על העדפותיהם של קוראי "זכויות בעלי-חיים השבוע" אנו עורכים סקר המופנה אל מנויי המשבועון. אתם מוזמנים לעזור לנו ולהשיב על השאלות.

 

אירועים בירושלים

לפרטים על כל אירועי זנגביל: veginger@gmail.com או יוסי

 

• נדחה הקומזיץ טבעוני. הקומזיץ הטבעוני שעליו דיווחנו בגיליון הקודם נדחה ליום ה', 24.3.2011. הקומזיץ יתקיים בגן צ'ארלס קלור בתל-אביב החל משעה 17:00. פרטים בדף האירוע בפייסבוק או: tal.winerich@gmail.com  
• סדנת בישול. ביום ו', 25.2.2011, בין השעות 13:30-09:15, תתקיים בשכונת גני צהלה סדנת בישול בריא עם אביטל סבג וזהר צמח וילסון. מחיר: 220 ש"ח. לפרטים נוספים.

 

מתארגנת קבוצה להקמת גן הורים טבעוני בירושלים (כלומר, סבב של הורים המטפלים מדי יום בתורם בילדי שאר הקבוצה). המעוניינים להצטרף, מוזמנים לפנות ליודה ולעדי בטלפון 02-6419913 או 050-6520900.

 

חוק צער בעלי-חיים והתקנות שהותקנו לפיו קובעים נורמות החלות ביחסם של בני-אדם לבעלי-חיים. נורמות אלו ניתנות לאכיפה במגוון צורות. כך למשל, ארגון להגנת בעלי-חיים יכול לפנות לבית-משפט בהליך אזרחי, ולבקש צו מניעה שיאסור על אדם לבצע התנהגות מסוימת המהווה התעללות בבעלי-חיים. צורת האכיפה העיקרית היא פלילית: הפרת הנורמות גוררת עונשי מאסר או קנסות. את העונשים הללו יכול להטיל בית-משפט בסיומו של הליך פלילי. הליך פלילי סטנדרטי ראשיתו בחקירה משטרתית, שבעקבותיה תובע משטרתי או פרקליט מגיש כתב-אישום לבית-משפט. הנאשם יכול להודות בכתב האישום או לבקש שהמדינה תציג עדים להוכחת ההאשמות. אם הנאשם מורשע, גוזר השופט את דינו. כללים מוקפדים של דיני ראיות ודיני פרוצדורה חולשים על ההליך.

במדינה המודרנית, המסדירה רבים מתחומי החיים לפרטי-פרטים, ההליך הפלילי הרגיל התגלה ככלי אכיפה בלתי מספיק. הכללים הפרוצדוראליים הקפדניים תפורים לבירור האשמות בעבירות קלאסיות (כגון רצח), אבל הם הופכים את ההליך לבלתי יעיל בעבירות בעלות אופי טכני יחסית (כגון עוסק שלא מסמן את רשימת המרכיבים או ארץ הייצור של מוצר). התחושה היא גם שעבירות מהסוג השני אינן מחייבות להוקיע את מי שעבר אותן כ"עבריין". מסיבה זו נוצרו כלים חדשים, שאחד מהם הוא כלי העבירה המינהלית.

עיקר אכיפתה של עבירה מינהלית הוא באמצעות הטלת קנסות על-ידי מפקחים. המפקח מוסר לעבריין הודעה על הטלת קנס ("דו"ח"). תשלום הקנס "מכפר" על העבירה והיא לא נרשמת ברישום הפלילי של העבריין. העבריין רשאי לבקש את ביטול הקנס או את העמדתו לדין בפרוצדורה הפלילית הרגילה. גם למדינה שמורה הסמכות שלא להטיל קנס מינהלי אלא להגיש כתב-אישום בפרוצדורה הרגילה, וזאת כאשר תובע סבור שהנסיבות מצדיקות זאת.

בין העבירות שהוגדרו כמינהליות נכללות עבירות על דיני העבודה, עבירות בטיחות, עבירות על דיני הגנת הצרכן, עבירות מס, עבירות על חוקים למניעת מחלות ועוד.

 

הצו והתקנות שאושרו לאחרונה, מכריזים על שורת עבירות לפי חוק צער בעלי-חיים ולפי התקנות שהותקנו מכוחו כעבירות מינהליות, וקוצבים להן קנסות. את הצו והתקנות הגיש לוועדה שר המשפטים, אולם מדובר במהלך שהוביל משרד החקלאות, ושיצא אל הפועל בעקבות לחץ של העמותות להגנת בעלי-חיים.

חלק משמעותי מביצועו של חוק צער בעלי-חיים תלוי בהתקנת תקנות מפורטות. משרד החקלאות התמהמה בהתקנת תקנות אלו, ועד היום לא קיימות תקנות מפורטות במרבית התחומים. עם זאת, הלחץ של העמותות, לרבות עתירות לבג"ץ, הביא להתקנת תקנות במספר נושאים: רישוי מופעים עם בעלי-חיים, תנאי החזקת עגלים, תנאי הובלת בקר, צאן וחזירים, ותנאי החזקת בעלי-חיים שלא לשם הפקה מסחרית של תוצרת חקלאית. תקנות אלו הותקנו אך אינן נאכפות. במשטרה לא מיהרו להטמיע את הוראות התקנות ולא הפגינו התלהבות לפתוח בהליכים פליליים בשל עניינים כגון כלוב בגודל בלתי-מספיק. במשרד החקלאות הבטיחו שהאכיפה תתרחש כשהעבירות יוכרזו כמינהליות, אך הכרזה כזו לא נעשתה. מאחר שאין אנו חשופים לתקשורת הפנימית בין משרד החקלאות למשרד המשפטים, לא ניתן לקבוע מה מידת האחריות של כל אחד מהם לסחבת.

ביום זכויות בעלי-החיים שהתקיים בכנסת ב-28.12.2010 העלו הארגונים שוב את הצורך בהכרזה על עבירות מינהליות. בו במקום התחייב משרד המשפטים להביא הכרזה כאמור בפני הוועדה בתוך שבעה ימים, וכך היה.

התקנות שאושרו לאחרונה אינן קובעות את תוכן האיסורים. הן קובעות רק את האפשרות להטיל קנסות על העבריינים וקוצבות את גובה הקנסות. כך, למשל, מי שמחזיק עגלי חלב ייקנס ב-1,000 ש"ח לכל עגל אם אינו מספק לעגלים שטח מינימלי, או אם הוא מחזיק אותם בבידוד בניגוד לתקנות בעניין תנאי החזקת עגלים. גם מניעת מים או גרימת אנמיה קשה יותר מהאנמיה המותרת לפי התקנות, יובילו לקנס של 1,000 ש"ח לכל עגל. העמסה להובלה של פרה חולה או פצועה, דינה קנס של 2,000 ש"ח. הובלת צאן, בקר וחזירים למשכי זמן ארוכים מהמותר, תוביל לקנס של 2,000 ש"ח לכל בעל-חיים. אם בעלי-החיים הובלו בצפיפות מעבר למותר, יוטל קנס של 3,000 ש"ח לכל בעל-חיים מעבר למותר.

עגלי חלב בכפר יהושע, פברואר 2007

הובלת כבשים, אילת 2002. התקנות יאפשרו להטיל קנס בסך 3,000 ש"ח על כל בעל-חיים המצופף מעבר לגבול המותר.

העמותות להגנת בעלי-חיים דרשו במשך שנים להכריז על העבירות הללו כעבירות מינהליות. עם זאת, נשמעו קולות מסתייגים. עבירות על חוק צער בעלי-חיים כרוכות בעונשים מרביים של שנת מאסר עד שלוש שנות מאסר. הקנס המרבי על עבירות אלו הוא למעלה מ-75,000 ש"ח לעבירות החמורות פחות ו-226,000 ש"ח לעבירות החמורות יותר. העבירות החמורות ביותר על התקנות, כרוכות בעונש מרבי של שישה חודשי מאסר או  קנס של 14,200 ש"ח. בנוסף לכך, הרשעה בהליך משפטי כרוכה ברישום פלילי ובתיוג. ההכרזה על עבירות כעבירות מינהליות עשויה לסווג אותן כעבירות קלות.

השיקול הנגדי הוא, שההכרזה על עבירות אלו כעבירות מינהליות עשויה להביא לאכיפה נרחבת יותר של הוראות החוק והתקנות. החמרת ענישה היא דרישה פופוליסטית, אולם חומרת העונש אינה מהווה גורם מרתיע כאשר הסיכוי להיענש הוא קטן. המחיר של ייעול האכיפה הוא אמנם בהפחתת גובה הקנסות. עם זאת, לפחות במקרים שבהם גובה הקנס נגזר ממספר בעלי-החיים שזוהו כקרבנות העבירה, הקנסות לפי התקנות החדשות יכולים להצטבר לסכומים גבוהים, שהם בעלי משמעות גם כנגד מיזמים שמנצלים בעלי-חיים למטרות כלכליות.

 

האיזון בין שיקולים אלו נמצא בכך שלא כל העבירות על החוק הוכרזו כעבירות מנהליות. עבירת ההתעללות עצמה והעבירות של ארגון קרבות בעלי-חיים, הרעלת בעלי-חיים בסטריכנין או ברעל אסור אחר, נטישת בעלי-חיים והעבדתם ביתר, נשארו עבירות שניתן להעמיד עליהן לדין רק בהליך פלילי רגיל. כך, לעת עתה, גם ביחס לעבירה של שיסוי בעל-חיים בבעל-חיים אחר, שנכללה בטיוטה המקורית של התקנות.

 

לאחר פרסום התקנות, יצטרך שר החקלאות להכשיר ולהסמיך מפקחים שיהיו רשאים להטיל את הקנסות. המפקחים צריכים להיות עובדי מדינה או עובדי תאגידים סטטוטוריים. רשויות האכיפה יצטרכו גם להיערך לוגיסטית ליישום התקנות – בהכנה והפצה של טפסים מתאימים, נהלים וכיוצא באלו. מבחן האכיפה הבא יהיה במידת הנוכחות של המפקחים בשטח, ובמידת הנחישות שלהם באכיפת החוק. 

 

לאחרונה התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע "יום זכויות בעלי-חיים". צוות הדוכנים של אנונימוס הגיע כדי לייצג את העמותה בפני קהל הסטודנטים.

 

בניגוד לתל-אביב, חיפה וירושלים, שבהן מתקיימים דוכנים של אנונימוס באופן סדיר, בבאר-שבע לא פועלת קבוצה קבועה של אנונימוס, ועבור רבים מהסטודנטים הייתה זו ההזדמנות הראשונה לפגוש את התנועה לזכויות בעלי-חיים פנים אל פנים ולקיים דיון ישיר בנושאים שבהם היא עוסקת.

רבים בקהל גילו התעניינות רבה ועצרו להקשיב לפעילים שסיפרו על ההשלכות השליליות של תעשיות המזון מהחי על איכות הסביבה, הבריאות, ובראש ובראשונה על בעלי-החיים המנוצלים בהן בתנאים קשים. הופתענו לטובה ממספרם הרב של האנשים שהביעו תמיכה במטרותינו ושל כאלה שהתברר שהם כבר צמחונים, ואף שוקלים מעבר לטבעונות. לשמחתנו, רבים פנו אלינו בשאלות מיוזמתם, מבלי לחכות שאנחנו נפנה אליהם. היו גם מי שהתעניינו באפשרות לפעול בעצמם, ויצאנו בהרגשה שייתכן כי בקרוב נוכל להקים קבוצת פעילות קבועה גם בבאר-שבע.

---

וואלה! תה וניסויים. בכתבה "חברת ליפטון תפסיק את ניסויי בעלי-החיים" (6.2.2011) סוקר עידן סייר את הצלחתו של קמפיין עמותת PETA להפסקת ניסויים בבעלי-חיים, שערכה יצרנית התה ליפטון בניסיון להוכיח את סגולותיו הבריאותיות של התה. סייר מדגיש כי אף על-פי שהמאבק הצליח להביא להפסקת הניסויים בחיות מטעם ליפטון עצמה, הרי שחברת-האם של ליפטון, תאגיד יוניליבר, עדיין מבצעת ניסויים בבעלי-חיים בתחומים אחרים.

הארץ צבי ים. בכתבה "בצעדי צב, אוכלוסיית צבי הים מתאוששת" (6.2.2011) סוקר צפריר רינת דו"ח של רשות הטבע והגנים, הרושם עלייה במספר צבי הים החומים, אך מציין כי מצבם של צבי הים הירוקים מוסיף להיות קשה. בכתבה מוזכרת תעשיית הדיג כאיום העיקרי על צבי הים: "אחד הגורמים העיקריים לפגיעה בצבים הוא בליעת 'שארק', קרס דיג. השארק גורם על פי ההערכה ל-60% מהפגיעות בצבי הים. בנוסף לכך, מסתבכים הצבים ברשתות דייגים ונחנקים מבליעת פסולת פלסטיק. צבי הים יכולים לחיות 50 שנה ובזמן זה הם גם חשופים לזיהום שיכול לשבש פעילות של מערכות שונות בגופם."

 

nrg מעריב אקטיביזם טלוויזיוני.  בכתבה "בשידור חי: דניאל ארליך למען בעלי החיים" (8.2.2011) מראיין ערן דקל את דניאל ארליך, מפיק ועורך "יומן חייתי", תוכנית הטלוויזיה לזכויות בעלי-חיים: "בחברה הנשלטת על-ידי גופים מסחריים, חברה שיוצרת פרסומות ושטיפת מוח למטרת הגברת הרווחים הכלכליים, אין סיכוי לקבל תמונת מצב מציאותית על הנעשה מאחורי קירות המשחטה, המעבדה או בשאר המקומות שבהם מנצלים חיות. במקום זאת, נראה תרנגולות מזמרות בדרכן לגריל, או יפיפיות עם שמפו מדהים שמציל את השיער... כאשר בפועל, בעלי-החיים המנוצלים ומומתים בתעשיות עוברים ייסורים וסבל שקשה לדמיין."

 

nrg מעריב פרוות. הכתבה "שגרירי דנמרק וקנדה ידונו עם ארדן על חוק הפרוות" (10.2.11) מספרת על פגישת שגרירי דנמרק וקנדה עם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, במטרה להשפיע על חוק הפרוות. דנמרק וקנדה נחשבות כיצרניות הפרווה הגדולות בעולם, ולהתערבותן עלולות להיות השלכות שליליות על קידום החוק.

 

הארץ הדחקה וחשיפה. בטור "ההדחקה היא זו שהופכת אותנו לאוכלי בשר אכזריים במיוחד" (10.2.11) דנה רחל טל-שיר בניכור הגובר בתרבות המערבית כלפי בעלי-חיים המגודלים הרחק מעינינו, ובהשפעת הניכור על העלייה במספר בעלי-החיים המנוצלים בתעשיות המזון ועל החמרת תנאי החזקתם. טל-שיר מציינת את חלקן של חקירות סמויות בתעשיות המזון מהחי בחשיפת מצבם של בעלי-החיים והבאתו למודעות הציבור.

 

חדשות 2 נגד מלחמות פרים. כתבת הווידאו "מקסיקו: מחאה "מדממת" נגד מלחמות שוורים" (7.2.2011) סוקרת מחאה במקסיקו נגד מלחמות פרים, שבה השתתפו מאות פעילים עירומים למחצה, מכוסים בדם מלאכותי ועם "חרבות" נעוצות בגופם. הפעילים קוראים לקידום חקיקה נגד מלחמות פרים, בדומה לחקיקה שהתקבלה לאחרונה בקטלוניה.

 

ynet מבצעי חילוץ. בכתבה "מעקב צמוד: מבצע לחילוץ דורס במזרח ירושלים" (4.2.2011) מספר ארז ארליכמן על תהליך החילוץ והשיקום של עקב עיטי שהוחזק, במילותיו של פקח רשות הטבע והגנים, "כמו תרנגולת בכלוב" על-ידי תושב מזרח ירושלים; בכתבה "בכלוב על הגג: כך חולץ קוף צעיר מדירה בת"א" (8.2.2011) מספר ארליכמן על חילוץ גור קופים ממין גונון ירוק ומספר ציפורי בר, שהוחזקו בדירה ביפו.

 

nrg מעריב ניסויים. בטור "המדינה צריכה להחליט: לבחור בחיות או בחולים" (6.2.2011) יוצא פרופ' משה אבלס, העוסק בניסויים בבעלי-חיים, נגד הפעילות למניעתם. אבלס טוען כי חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) מהווה "איזון סביר" בין צרכי האדם לרווחת בעלי-החיים. בפועל עם זאת, המועצה לניסויים בבעלי-חיים לא אישרה במשך שש-עשרה שנות קיומה כל שיטות חלופיות מחייבות לניסויים בבעלי-חיים, גם במקרים של חלופות שכבר אושרו ויושמו בהצלחה במדינות אחרות.

 

הארץ סכנה לדגים. בכתבה "ארגון בינלאומי: קידוחי הגז מול ישראל יפגעו בחי הימי" (9.2.2011) מספר צפריר רינת שהקרן העולמית לחיות בר מזהירה, שקידוחי הגז בים התיכון עלולים לגרום לנזק אקולוגי שיפגע בדגים ובבעלי-חיים ימיים נוספים. הקרן קוראת לבדוק את ההשפעות הסביבתיות הצפויות של הקידוחים ולמנוע את הקידוח באזורים רגישים.

 

nrg מעריב עיקור וסירוס. בכתבה "פסק הלכה: חובה לסרס חתולי רחוב" (8.2.2011) מספר יצחק טסלר על פסיקה של הרב אפרים זלמנוביץ, המתירה לעקר ולסרס חתולים וכלבים כדי לבלום את התרבות-יתר שעלולה לפגוע בהם. הפסיקה התקבלה בתגובה לפנייתו של עו"ד ראובן לדיאנסקי מ"תנו לחיות לחיות", אשר הוגשה בעקבות התנגדות הרב יוסף שלום אלישיב לעיקור ולסירוס. על אף שפסיקת הרב זלמנוביץ צפויה להיטיב את רווחת בעלי-החיים, היא כוללת גם טענות חסרות ביסוס על "המפגע הבריאותי" שמהווים לכאורה חתולים וכלבים, העלולות לשמש כתירוץ לפגוע בהם.

 

ידיעות אחרונות "שני צמחוני". בכתבה "אופרה אחרת" (24 שעות, עמ' 13, 8.2.2011) מדווחת שרית סרדס-טרוטינו על הפסקת ההגשה של דגי טונה ברשת מלונות "הילטון", בעקבות הפגיעה בסביבה שיוצרת תעשיית הדיג; על אימוץ יוזמת "שני צמחוני" בחברת ההסעדה "סודקסו", שבמקביל עוברת אף לשימוש ב"ביצי חופש"; ועל שבוע טבעונות של 300 חברי הצוות של אופרה ווינפרי (שכבר התנסתה בטבעונות בעבר), בנוסף לאימוץ יוזמת "שני צמחוני" גם על ידם.

 

ynet מהמטבח היפני. הכתבה "מתנזרים מבשר: לאכול כמו נזיר יפני" (7.2.2011) סוקרת את ה"שוג'ין ריורי", תזונתם של הנזירים היפניים, המבוססת על טבעונות ואורח חיים צנוע. השף עופר חרמוני מציע ארבעה מתכונים המבוססים על השוג'ין ריורי: ציז'ימי של כוסמת, קרוקט גזר, אורז נזירים ופנקוטת חלב סויה ברוטב תותים.

 

וואלה! מרק עגבניות וקשיו. בכתבה "אדום לוהט" מציע אורן גולדפינגר מתכון למרק עגבניות וקרם קשיו.

 

nrg מעריב עוגיות. בטור "עוגיות חופש" (8.2.11) מציעה שחר שילוח מתכון לעוגיות על בסיס קמח מלא ושיבולת שועל, לצד סקירה קצרה על ההיסטוריה של העוגיה.

 

nrg מעריב נזיד. בטור "קלאסי לחורף: נזיד שעועית וירקות שורש" (7.2.11) מציעה בל קפצן מתכון לנזיד חורפי. 

חומוסרי היא חומוסייה שלקחה את החומוס, המאכל הלאומי העממי, לכיוון בוטיקי יותר. השם, העיצוב המוקפד, המיקום ברחוב בן יהודה (שתיירים מרבים לשהות בו) וגם המחיר, מכוונים לקהל מעט שונה מהישראלי הממוצע.

מנת הדגל היא החומוסרי: חומוס, פול, גרגרים חמים ורוטב (22 ש"ח). יש גם מסבחה – חומוס חם עם טחינה וגרגירים חמים. יש לוודא שלא יוסיפו בטעות ביצה למנה (24 ש"ח). את החומוס אפשר להזמין גם עם תוספות קטניות, כגון מש ושעועית שחורה (בכל יום מוצעות תוספות שונות). מנה מומלצת נוספת היא ה"סלטרי"  – סלט עלים ירוקים עם חמוציות ואגוזים ( 12 או 20 ש"ח).

 

"חומוס גן עדן" נפתח על-ידי שלישיית פליטים מדרפור. במקום מוגשות מנות לא מתחכמות במחיר 20-17 ש"ח. כאן אל תצפו לעיצוב מסוגנן במיוחד, אבל החומוס מצוין, והוא התחבב על פעילי משרד אנונימוס, השוכן בקרבת מקום.

מלבד חומוס גרגירים וחומוס פול ומסבחה, מגיש המקום גם סלט נסרין: סלט עם טחינה וגרגרי חומוס (יש לבקש בלי ביצה).