פעילות 

לפעול באנונימוס

פגישת היכרות עם אנונימוס תתקיים ביום ה', 18.12.2008, בשעה 18:00, במשרד אנונימוס בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.

מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס

עמותת אנונימוס משיקה תוכנית קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה. המפגשים יתקיימו בראשית כל חודש בתל-אביב, בנושאים שמתעוררים מתוך פעילותנו היומיומית למען בעלי-החיים. למגיעים מחוץ לתל-אביב מומלץ להתקשר למשרד מבעוד מועד (info@anonymous.org.il או 03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור.

עם בוא החורף: צמר, פרווה, עור ועוד

כדאי לדעת כיצד מיוצרים מוצרי צמר ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים עיוותים גופניים מכבידים ומסוכנים באמצעות ברירה מלאכותית וטיפולים מכאיבים ביותר; הגז גורם הלם, פציעות ומוות מקור; ולאחר שנים אחדות נשלחים הכבשים לשחיטה, לעתים קרובות במסעות אכזריים במיוחד. אין צורך לקנות בגדי צמר כי השוק מוצף במוצרי הלבשה מחממים אחרים.

תעשיית הפרווה גדלה בשנים האחרונות בעקבות התפשטות משקי פרווה בסין, והכנסת קישוטי פרווה קטנים ולעתים מוסווים למוצרי אופנה. גדילת התעשייה נשענת גם על הקושי הרב להבחין בין פרווה אמיתית לפרווה סינתטית; המוכרים משקרים או שאינם יודעים, ולעתים אפילו המידע שעל התווית שקרי. כך, השימוש ההמוני בחיקויי פרווה מסווה את הפרוות האמיתיות ומעודד את התעשייה על-ידי מתן לגיטימציה לשימוש בפריטים שנראים כמו פרווה. לכן מומלץ שלא לקנות מוצרים עם פרווה, גם כאשר ידוע שזהו מוצר סינתטי.

עוד על צרכנות בחורף: מיימת בתעשיית הבשר; מוצרי הנעלה; שמיכות וכריות.

תסכול וייאוש

ביום ו', 19.12.2008, בשעה 09:15,  יתקיים בבית תנועת הצמחונים והטבעונים (אלנבי 138 קומה 5, ת"א) מפגש של קבוצת פעילות בת-קיימא לזכויות בעלי-חיים. הנושא: התמודדות עם רגשות תסכול וייאוש שאנחנו חווים כפעילות וכפעילים למען בעלי-חיים. המפגש בהפקת המנחה: אלכסנדר 054-7543761  berggase19@yahoo.com

כדאי לכתוב: הגנת יונקים ימיים

בכתבה "מדוע ישראל מסרבת להגן על הדולפינים" (ידיעות אחרונות, 11.12.2008) מדווח עמיר בן-דוד על התנגדות של ממשלת ישראל להצטרף לאמנה להגנת לוויתנים, דולפינים וכלבי-ים, עליה חתומות כבר מרבית המדינות סביב הים התיכון והים השחור – בין היתר, איטליה, יוון, ספרד, סוריה ולבנון. ישראל נותרה בין המדינות הבודדות שעדיין לא חתמו על האמנה, לצד מצרים וטורקיה. הסיבות להתנגדות לאמנה אינן מובהרות בכתבה. כדאי לכתוב לשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, ולבקש ממנו לפעול לצרף את ישראל לרשימת המדינות החתומות על האמנה.

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים 95464. פקס 02-6535958 דואל gezra@knesset.gov.il 

הרצאות

אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.

פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878 

אנונימוס ממשיכה לקלוט מרצים בעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, להרצאות בהתנדבות פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

nrg מעריב היום הבינלאומי (1). ברשימה "חובה לתת לבעלי-החיים זכויות" (10.12.2008) כותב דדי שי: "ארגונים להגנת בעלי-חיים ברחבי העולם מציינים את יום זכויות בעלי-החיים הבינלאומי בעשרה בדצמבר – התאריך שבו קיבל האו"ם, לפני 60 שנה מהיום, את ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם. הבחירה המכוונת לקשר בין זכויות בעלי-החיים לזכויות האדם, עלולה לעורר הרמת גבה בקרב רבים. [...]  האם זה רלבנטי באמת, להשתמש במושגים מתחום זכויות האדם ביחס לבעלי-חיים?" עוד בנושא

וואלה! היום הבינלאומי (2). ברשימה "זכותם, ללא הבדל גזע ומין" (10.12.2008) מסביר אורי לורבר: "בעלי-חיים לא זקוקים לזכות הצבעה, גם לא לחינוך חינם. אז על אילו זכויות, בעצם, מדובר? [...] האם הוא מסוגל לחוש כאב? זה הקריטריון שאמור לקבוע האם פרט מסוים זכאי ליחס מוסרי."

news1 עופות לבשר. בכתבה "המגדלים הפורשים 'יפוטמו' ב-18 אלף שקל" (7.12.2008) מביא עידן יוסף דיווח נדיר על הנעשה בתעשיית העופות לבשר. מהדברים משתמעת הגברה נוספת של התיעוש בחיי העופות, ובמקביל לכך ניסיון למנוע מראש "ייצור" של עופות "עודפים".

הארץ TheMarker חלב ושחיטה. בכתבה "הפרה עדנה במתח: החקלאים נערכים לשחיטת פרות בעקבות הירידה בביקושים לאבקות החלב בשוק העולמי" (8.12.2008, עמ' 12) מדווח עמירם כהן: "החקלאים נערכים לשחיטת פרות ברפתות, בגלל ירידה בביקושים לאבקות חלב בשוק הסחורות העולמי. [...]  בנוסף מתכוונים יצרני החלב להוציא לשחיטה פרות שבמצב שנוצר אין כדאיות בהחזקתן. כמו כן נשקלת האפשרות לעבור לשתי חליבות ביום במקום שלוש חליבות כמקובל בענף."

הארץ אש. בידיעה "מאה דונם של יערות נשרפו בכרמל" (7.12.2008) מדווח אלי אשכנזי: "כ-100 דונם של יערות נשרפו בכרמל בסוף השבוע. השריפה פרצה בחמישי ליד מושב כרם מהר"ל והתפשטה למושב ניר-עציון. לבסוף הצליחו כוחות הכיבוי לכבות את הלהבות בשישי בבוקר."

ynet בשם הרכבת. בכתבה "השמורה עצרה את הרכבת – אז יעקפו אותה" (7.12.2008) מדווח אסף שמואלי: "ארגוני הסביבה שמחו על ההחלטה למנוע מרכבת ישראל לפרוץ כביש בתוך הגן הלאומי הרי יהודה, כדי להקים גשר מעל נחל יתלה בדרך לירושלים. אולי שמחו מוקדם מדי: כעת הם חוששים שברכבת יעקפו את המחסום הסביבתי על ידי כניסה לנחל מכיוון אחר, שיגרום לטבע נזק בלתי הפיך – אולי אף גדול יותר."

nrg מעריב "הכנסת הירוקה". בכתבה "דיבורים ירוקים" (7.12.2008) מסכם אביב לביא את הפעילות הסביבתית של הכנסת ה-17, על סמך דו"ח אדם טבע ודין.

nrg מעריב סוחבים בעיר. בכתבה "בין פקק לעגלה: הסוסים ממשיכים לסבול" (7.12.2008) סוקרת עינת לוי את אדישותה של עיריית תל-אביב-יפו למצוקתם של החמורים והסוסים שמנוצלים לגרירת עגלות ולרכיבה בעיר. לכתיבת מכתבים לגורמים האחראים:

לשכת ראש העיר, פניות הציבור ; רון חולדאי, פנייה אישית

לשכת ראש העירייה - פניות הציבור, בניין העירייה, חדר 1229, אבן גבירול 69, תל-אביב, 64162; פקס 03-5216597

וואלה! בטלוויזיה. בכתבה "עולם במצוקה: בין שדות הקרב" (12.12.2008) מסופר על סדרת התעודה "עולם במצוקה: בין שדות הקרב" ב-CNN, הבוחנת את ההתנגשות בין האוכלוסייה הגדלה של כדור הארץ לבין משאביו הטבעיים וחיות הבר.

news1 מתים בגן החיות. בכתבה "פילים חיים פי שניים בטבע מאשר בגן חיות" (11.12.2008) משה ריינפלד על מחקר חדש, המלמד שפיל אפריקאי חי בשמורת טבע בקניה כ-36 שנים, ופיל אסיאתי חי בטבע בבורמה 42 שנה, לעומת 19-17 שנה שחי פיל בגן חיות באירופה.

תזונה וצרכנות

הארץ (לה מונד) אופנה. בכתבה "לא נוגעת בעור" (9.12.2008, עכבר העיר / גלריה, עמ' 5) מספרת ורוניק לורל על מעצבת האופנה, סטלה מקרטני: "'אף גווייה לא תעבור את סף הדלת שלי', מכריזה בנחישות מקרטני, צמחונית כל חייה. במקום מעילי פרווה משתמשים בסיבי צמר, הנעליים עשויות מגומי או מעץ והכפתורים מפלסטיק. עובדה זו לא מנעה מהחברה של מקרטני, המונה 120 עובדים, להיות רווחית, בפעם הראשונה ב-2007."

הארץ בשר מורעל. בידיעה "אירלנד: בשר החזיר הורד מהמדפים" (8.12.2008) נמסר:  "ממשלת אירלנד הורתה להוריד מהמדפים את כל מוצרי המזון המכילים בשר חזיר, לאחר שבכמה מהמוצרים התגלה החומר הרעיל דיוקסין העלול לגרום לסרטן. ישנו חשש כי בשר מורעל עשוי להימצא גם ביותר מ-20 מדינות נוספות. מחקירת הפרשה עולה כי מקור הבשר המורעל הוא עשר חוות לגידול חזירים."

ynet סידן. בכתבה "לא חייבים חלב: כל המזונות שעשירים בסידן" (8.12.2008) מציגה הדיאטנית יעל דרור-סרוסי מאכלים צמחיים עתירי סידן. מומלץ להיזהר מהגישה המוצעת בכתבה, המתייחסת רק לכמות הסידן שהמזונות מכילים, תוך התעלמות מפליטת סידן מוגברת, שנגרמת בעקבות אכילת מוצרים מן החי.

news1  אגוזים. בכתבה "מנה יומית של אגוזים לטובת הבריאות" (9.12.2008) מדווחת יפעת גדות על מחקר שפורסם בכתב-העת Archives of Internal Medicine, ותוצאותיו הן שתזונה ים תיכונית המועשרת באגוזים היא כלי שימושי לטיפול בתסמונת מטבולית. האגוזים עדיפים לא רק על פני בשר אלא גם על פני על פני שמן זית.

וואלה! אוכל הודי. בטור "עוף? לא טוב" (12.12.2008) מספרת תמי ניניו על שלוש מסעדות הודיות צמחוניות בדרום תל-אביב.

הכנסת ה-17: ניסיונות חקיקה
הצעות חוק בעניין בעלי-חיים שנעצרו לפני פיזור הכנסת (1)

בכנסת ה-17 הוגשו עשרות הצעות חוק למען בעלי-חיים על-ידי קומץ ח"כים מכל קצווי הקשת הפוליטית. לפניכם סקירת הצעות החוק בתחום החקלאות ובעניינים כלליים של ניהול ואכיפה.

הבטחה ואכזבה

בשבוע שעבר סקרנו חוקים ותקנות בעניין בעלי-חיים, שהתקבלו במהלך הכנסת ה-17. הצעות חוק רבות יותר נקברו לפני שהגיעו להצבעה המכרעת. זהו המצב הרגיל בכנסת, בעיקר כשמדובר בהצעות חוק פרטיות – ובכנסת ה-17 הוחרף המצב עקב הפיזור המוקדם. בנוסף לכך, בסוף שנת 2007 רשמה ממשלת אולמרט פרק מביש בתולדותיה כשחיסלה 13 הצעות חוק בבת-אחת: ההצעות היו אמורות לעלות להצבעה ביום זכויות בעלי-החיים בכנסת שיזמה אנונימוס, אולם ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק העבירה את ההצעות לדיון במליאה במקום להצבעה המובטחת, ובכך גזרה הממשלה שההצעות ייגנזו תחת הסחבת. במהלך הכנסת ה-17 הונחו על שולחן הכנסת כ-27 הצעות חוק שנועדו להגן על בעלי-חיים – אם נתעלם לשם הקיצור מהצעות חוק סביבתיות חשובות. רוב ההצעות לא הגיעו אפילו לשלב הראשון של החקיקה במליאת הכנסת – קריאה טרומית. כאחת מבין שלוש הצעות כבר הוגשה בכנסת הקודמת או בזו שלפניה – וסביר שחלק מההצעות יוגשו מחדש בכנסת ה-18.

חקלאות

האיסור על פיטום עופות מים נכנס לתוקף לפני הכנסת ה-17, אולם הפיטום המשיך להזין פעילות פרלמנטרית:

הצעת חוק איסור יבוא ומכירת כבד של בעלי חיים שעברו התעללות, התשס"ח-2007: המדובר באיסור על ייבוא כבד שומני (foie gras) ומוצרים המכילים כבד שומני, ואיסור מכירתם בישראל. הצעה זו נועדה למנוע את החלפת תעשיית הפיטום הישראלית שנסגרה – בתעשייה שפועלת בחו"ל. בכך מבקשים המציעים למנוע את עינוי העופות בחו"ל עבור צרכנים ישראלים, ובו-בזמן למנוע "תחרות מצד יצרנים זרים, שאינם כפופים בארצותיהם לסטנדרטים דומים". הגישו: יואל חסון (קדימה), גדעון סער (ליכוד), יעקב מרגי (ש"ס) ונאדיה חילו (העבודה); הצטרפו: יולי יואל אדלשטיין (ליכוד), זבולון אורלב (מפד"ל), גלעד ארדן (ליכוד), אלחנן גלזר (גיל), דב חנין (חד"ש), רן כהן (מרצ), מיכאל מלכיאור (מימד) ורונית תירוש (קדימה).

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור פגיעה באמצעות פיטום או מניעת מזון), התשס"ח-2007: ההצעה כוללת שלושה סעיפים, עם יישום מוצהר לחקלאות: "(א) לא ירעיב אדם ולא ימנע שתייה מבעל חיים שבבעלותו. (ב) לא יאכיל אדם בעל חיים בכפייה. (ג) לא יזין אדם בעל חיים במזון הפוגע או העלול לפגוע בבריאותו של בעל החיים." בהסבר להצעה נאמר: "מטרת הצעת החוק למנוע פיטום אווזים והרעבה של תרנגולות מטילות;" אולם לשון הדברים ישימה במידה דומה גם לפרקטיקות חקלאיות אחרות. הגיש: חנין; הצטרפו: מוחמד ברכה (חד"ש) וחנא סוייד (חד"ש).

הצעת חוק מתן תעודה בדבר גידול בעלי חיים בחקלאות בתנאים נאותים, התשס"ח-2008: לפי ההצעה, שר החקלאות יקבע הבחנות בין "גידול בעלי-חיים בחקלאות בתנאים נאותים" לבין גידול ב"תנאים של סבל", שמהווה את "החלק המכריע של בעלי-החיים" בחקלאות. על החקלאי ייאסר לסמן "תוצרת חקלאית באופן ממנו משתמע כי בעלי-החיים גדלים בתנאים נאותים, אלא אם כן קיבל תעודה" המתירה זאת. ההצעה נועדה למנוע הטעיית צרכנים, כגון מכירת ביצים מכלובי סוללה עם מידע מטעה על האריזה. הגישו: חנין, איתן כבל (העבודה), חסון וארדן.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור העבדת בעלי חיים לצרכי משא בשטח עירוני), התשס"ח-2008: ההצעה כוללת תוספת שני סעיפים לחוק הקיים: "לא ירעיב אדם בעל חיים שבבעלותו ולא ימנע ממנו שתייה" וכן: "לא יעביד אדם בעל חיים בשטח עירוני; לענין זה, 'העבדה' – שימוש בבעל חיים לצורכי משא או גרירה של סחורה מכל סוג." העונש המוצע לשתי העבירות הוא קנס בסך 50,000 ₪. בהצעה אין פירוט דווקא לגבי איסור ההרעבה וההצמאה, שעשוי להשפיע על מיליוני חיות בחקלאות. הפירוט מתרכז בסעיף השני: מדובר באיסור ברור ופשוט לאכיפה ביחס ל"בהמות משא", לעומת האיסורים העמומים שקיימים בחוק הנוכחי, לפיהם אין להעביד בעל-חיים אם "אינו מסוגל לעבוד" או עד "אפיסת כוחות". הגיש: ארדן; הצטרף: כבל.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור המתת עופות בגריסה או בזרם חשמלי ללא הימום), התשס"ז-2006: לפי ההצעה, "לא יומת בעל חיים מקבוצת העופות בדרך של גריסה או כל סוג אחר של חיתוך בעודו בחיים, למעט בדרך של שחיטה." וכן: "לא יומת בעל חיים מקבוצת העופות בזרם חשמלי למעט אם הומם קודם לכן." הצעה זו באה במפורש למנוע את שיטות ההרג האכזריות שמקובלות בתעשיית הביצים, אולם מכיוון שההרג באמצעות זרם חשמלי החליף שיטות הרג הרבה יותר איטיות ומייסרות שהיו נהוגות בתעשייה, מדובר בהצעה בעייתית. הגיש: אורלב.

נזכיר כאן גם הצעת חוק, שהייתה עלולה לעלות בחייהן של מיליוני חיות:

הצעת חוק קביעת מכסות בענף הלול לאזור קו עימות דרומי, התשס"ח-2008: הצעה זו נועדה לסבסד את ענף הלול – בשר וביצים – בנגב המערבי. מגיש ההצעה, שי חרמש (קדימה) ביקש לפתור את הבעיות הכלכליות של חקלאי האזור דרך הענקת כסף על חשבון משלמי המסים להגברת הניצול של עופות, כפי שמקובל בצפון הארץ לפי חוק הגליל.

ניהול ואכיפה
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – סמכויות פיקוח), התשס"ח-2008: הצעת גדעון סער נועדה לחזק את מנגנון האכיפה של חוק צער בעלי-חיים על-ידי מתן רשות לפקחים ולשוטרים לבצע ביקורות פתע במתקנים המחזיקים חיות גם במקרה שאין חשד כי נעברה עבירה על החוק; זאת לעומת המצב כיום, שבו יש צורך בחשד סביר לעבירה על חוק צער בעלי-חיים כדי לבצע חיפוש. ההצעה עברה בקריאה טרומית ברוב גדול (1-1-51) והועברה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לשם הכנתה לקריאה ראשונה.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – הסדרת עיסוקים הנוגעים לבעלי חיים), התשס"ח-2008: ההצעה מקנה לשר החקלאות סמכות לקבוע הגבלות ותנאים בתקנות, בנוגע לחופש לעסוק בעיסוקים הנוגעים לבעלי-חיים – החזקתם בחנויות ל"חיות מחמד", הובלת חיות, המתה (למעט הרג למטרות מאכל) אילוף, והצגת חיות בתערוכות, בהצגות ובתחרויות. לדברי המציע, גדעון סער, "מן הראוי שעיסוק הקשור בבעלי-חיים יותנה בהיתר מראש או לכל הפחות יהיה מנגנון לפסילת אנשים מסוימים מעיסוקים מסוימים בבעלי-חיים (למשל, במקרה של הפרה חוזרת של הוראות הנוגעות לטיפול בבעלי חיים)." מנגנון כזה, שההצעה מגדירה בבהירות, אינו יכול להיווצר בהיעדר חקיקה, משום שהוא מתנגש עם חוק יסוד: חופש העיסוק.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(תיקון – החמרת הענישה), התשס"ו-2006: ההצעה מבקשת להעלות את העונש המרבי בחוק משלוש שנות מאסר לחמש שנים. הגיש: ניסן סלומינסקי (מפד"ל).

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חובת התייעצות ומסירת מידע), התשס"ז-2007: לפי הצעה זו, "גוף ציבורי יתייעץ עם ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי-חיים [...] במהלך גיבוש החלטה או מדיניות, שעל פניה נראה שכרוכה בה, במישרין או בעקיפין, פגיעה בבעלי-חיים." כמו כן, "גוף ציבורי יעמיד לרשות ההתאחדות, על פי דרישתה, כל מידע בעניין בעלי-חיים המצוי ברשותו." כפי שמסבירים מגישי ההצעה, חסון וחנין, "כיום צריכים הארגונים להגנת בעלי-חיים בישראל להיאבק לא רק על מניעת סבלם של בעלי-החיים, אלא קודם כל על זכותם לקבל מידע בדבר מדיניות הרשויות הממלכתיות והציבוריות ותכניותיהן ביחס לבעלי-החיים במדינה. מצב זה פוגע ביכולתם של הארגונים להביא בזמן את קולם של בעלי-החיים בפני קובעי המדיניות, ועל-ידי כך לחסוך מהם סבל רב ומיותר באמצעות מציאת הסדרים מתחשבים יותר, עוד בשלב עיצוב המדיניות." דברים אלה תקפים, למשל, ביחס לרפורמה בתעשיית הביצים.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשס"ו-2006: לפי הצעתו של אחמד טיבי (תע"ל), האחריות על ביצוע החוק תעבור מידי שר החקלאות לידי השר להגנת הסביבה, והדיונים על תיקונים לחוק יעברו מוועדת החינוך, התרבות והספורט אל וועדת הפנים ואיכות הסביבה. ההצעה נועדה לפתור את בעיית ניגוד האינטרסים במשרד החקלאות, בתור הגוף שמקדם פגיעה המונית בחיות ונושא בו-זמנית באחריות על חוק צער בעלי-חיים.

הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), התשס"ז-2007: לפי ההצעה, שיש לה משמעות הצהרתית בלבד, שם החוק ישונה ל"חוק זכויות בעלי-החיים". הגישה: ליה שמטוב (ישראל ביתנו); הגיש בנפרד: חסון; הצטרפו קולט אביטל (העבודה), ארדן וחנין. אותם ח"כים הגישו גם את הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – שינוי שם החוק), התשס"ז-2007: כאן מדובר על שינוי שם החוק – ל"חוק זכויות בעלי חיים (הגבלת ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994".

בשבוע הבא נסקור את הצעות החוק בעניין ניסויים בבעלי-חיים, חתולים וכלבים, חיות בר ומופעי בידור

פינת התזונה
גולאש הונגרי צמחי

החומרים
בצל קצוץ
3 תפוחי אדמה
פלפל אדום, חתוך לקוביות
פלפל ירוק, חתוך לקוביות
2 עגבניות קצוצות
2 כוסות פתיתי סויה שהושרו ונסחטו
4 עלי דפנה
פפריקה חריפה
פפריקה מתוקה
מלח

פלפל

ההכנה

1. לטגן את הבצל עד להזהבה קלה בסיר לחץ פתוח.
2. להוסיף את הפלפלים והעגבניות ולבחוש עד שהם רכים.
3. להוסיף את הפתיתים הסחוטים ולהוסיף מים עד לכיסוי התבשיל.
4. להוסיף את התבלינים.
5. לסגור את סיר הלחץ ולבשל כחצי שעה, או עד שהתבשיל סמיך.

מתכון: haleth, פורום צמחונות וטבעונות בנענע