פעילות 

משמרות הסברה

משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות מתקיימות בימי ג', בשעות 20:00-18:00, בפינת רח' המלך ג'ורג' / בוגרשוב. חובה לתאם מראש השתתפות:

ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com

סמינר זכויות בעלי-חיים

בין 20 ל-22 ביולי 2008, תקיים אנונימוס במרכז תל-אביב סמינר קיץ לזכויות בעלי-חיים. הסמינר מיועד למתנדבים/ות בעמותה, שמעוניינים להרחיב את הפעילות ולהתמקצע, והוא יקנה כלים לארגן פעילות לזכויות בעלי-חיים במקום מגוריך, מהקמת דוכן ועד לגיבוש קבוצת פעילות. בתוכנית: סדנאות סימולציה, הדרכה לתזונה צמחית, ידע תיאורטי, טיפים, עצות, התנסות מעשית ויצירת קשרי עבודה אישיים בעזרת פעילות חברתית כגון הקרנת סרטים ומשחקי חברה. מקום לינה וארוחות יסופקו למשתתפי הסמינר.

דמי השתתפות: 130 ₪ (הנחה תינתן במקרה הצורך).
לתוכנית מלאה ולהרשמה: 03-6204878 seminar.anonymous@gmail.com

לאנונימוס דרושים

לאנונימוס דרושים/ות מתנדבים המעוניינים להקדיש חלק ניכר מזמנם לפעילות בנושא זכויות בעלי-חיים, בתמורה למגורים בדירת הפעילים של העמותה במרכז תל-אביב, או במסגרת שירות לאומי. תחומי הפעילות רבים ומגוונים, וכוללים הסברה, ריכוז גרעיני פעילות, עבודות משרדיות ועוד.

למידע נוסף ולפניות: info@anoynmous.org.il טל' 03-6204878 או 050-5784663

הוארכו מעצרי הפעילים האוסטרים

לפי אתר VGT, הארגון המרכזי שנפל קורבן לפשיטה המשטרתית ב-21 במאי ולמעצרים באוסטריה: ב-8.7.2008 האריך בית-המשפט המחוזי של Wiener Neustadt את מעצרם של עשרת פעילי זכויות בעלי-החיים בחודשיים נוספים. ההארכה באה לאחר בדיקת כמות עצומה של חומר שהוחרם מהארגונים, ולאחר חשיפת מעקב בהיקף גדול במשך שנים. למרות זאת, חומרי החקירה שחשף התובע ב-4 ביולי אינם מגלים כל האשמה חדשה, והתובע המחוזי אף ביטל את ההאשמה המרכזית (הצתה). הארכת המעצר נעשתה, לדברי השופט, מכיוון שיש באוסטריה פעילות בלתי חוקית לצד הפעילות החוקית לרווחת בעלי-חיים, ולכן הפעילים צריכים לדעת על הפעילות הבלתי חוקית. ד"ר מרטין באלוך נשאל בבית-המשפט אם הוא מתכוון לשוב ולעמוד בראש VGT אם ישתחרר, ותשובתו החיובית שימשה כהצדקה נוספת להמשך מעצרו.

אם עדיין לא חתמתם על העצומה לשחרור העצירים, אנא חתמו!

אפשר גם לכתוב מכתבי מחאה לשגרירות אוסטריה בישראל, בית קריסטל, רח' החילזון 12, קומה 6, רמת-גן 52522. דואל tel-aviv-ob@bmeia.gv.at, פקס 7510716.

חשוב יותר לכתוב ישירות לקאנצלר, לנשיא, לשרת הפנים ולשרת המשפטים של אוסטריה.

המכתבים עשויים לעורר תגובות רשמיות, ובהן מופיעים נתונים חדשים לכאורה על העילות למעצר. אל תירתעו בגלל הצהרות אלה, שלא הוצגו כאישום בבית-המשפט! מטרת המכתבים היא להראות לרשויות האוסטריות שהעולם אינו שותק לנוכח ההתקפה הדרקונית על פעילי זכויות בעלי-חיים.

סדנאות בבודהה בורגרס

המזנון הטבעוני (יהודה הלוי 21, תל-אביב) מקיים בשבתות פעמיים בחודש בשעה 18.30 סדנת תזונה בריאה, עם טעימות מתפריט בודהה בורגרס (דמי השתתפות 30 ₪). ההרשמה מראש באתר בודהה בורגרס.

הרצאות

• אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים. ניתן להזמין גם הרצאות בשפה הערבית באזור טייבה והמרכז. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878
• אנונימוס קולטת מרצים בצפון הארץ ובדרום. העבודה בהתנדבות, לבעלי/ות ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה, עד פעמים אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים: רותם rotvia@gmail.com או 03-6204878

דוכני הסברה מחוץ לתל-אביב

אנונימוס מקיימת הכשרה להסברה יעילה ולהתנסות בדוכן תחת הדרכה. בתוכנית: פגישות חודשיות בת"א במשך 6-3 חודשים. בוגרי התוכנית יקבלו ציוד לדוכן במקום מגוריהם.

להצטרפות: 03-6204878  info@anonymous.org.il

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

מידע על פעילויות קבועות ; לוח הדרושים/ות של אנונימוס

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות ; פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; נענע

חדשות

ynet מים בעין גדי. בכתבה "לראשונה מזה 50 שנה: מים בנחל עין גדי" (9.7.2008) נמסר: "לאחר חמישה עשורים בהן יובש נחל עין גדי כתוצאה משאיבת מי המעיין, חזרו השבוע המים לזרום במורד הנחל, בזכות הסכם שנחתם בין הקיבוץ ורשות הטבע והגנים. מעתה ישאב הקיבוץ את המים אחרי שיעברו בשמורה."

כאן נעים ביטוח למתנדבים. בכתבה "אושר תיקון לחוק הביטוח הלאומי הנותן כיסוי ביטוחי למתנדבים בתחום איכות הסביבה ושמירת טבע" (9.7.2008) מדווח על החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, המקנה למתנדבים בתחום איכות הסביבה את אותה הגנה ביטוחית הקיימת מזה שנים למתנדבים בתחומי החינוך, הבריאות ועוד.

Nfc משטרת כ"ס. בידיעה "משטרת כפר סבא השיקה יחידת בעלי חיים" (8.7.2008) מדווח עידן יוסף: "במסגרת פעילות יחידת המתנדבים במדים בתחנת המשטרה בכפר סבא, הפועלים בשיתוף משרד הסיור, הושקה השבוע יחידה חדשה המתמחה בטיפול בבעלי חיים." המתנדבים יטפלו בפניות בגין התעללות בבעלי-חיים, הזנחה וכדומה.

נענע 10 משדרים. בכתבת הווידאו "זאב זאב" (7.72008) מציגה נעמה אייזנבוך שיטה המשמשת את תעשיית הבקר והצאן ברמת הגולן להרחקת זאבים מהעדרים: 14 זאבים מלהקות שונות נלכדו והוצמדו להם משדרים; כך ניתן לאתר את הלהקה כשהיא מתקרבת לעדר ולהרחיקה. כזכור, בוקרים אחראים להרעלות רבות בצפון, חלקן מכוונות ישירות נגד הזאבים.

ynet חיי עיר. בכתבה "הרעש בעיר מתיש את ציפורי השיר" (7.7.2008) מציג ארז ארליכמן את עיקריו של מחקר סקוטי, שמצא כי הרעש בעיר מאלץ ציפורי שיר החיות שם לשיר חזק יותר או לשיר בלילה, ולמאמצים אלה השלכות הרסניות.

הארץ נגד חום. בכתבה "הכינו כלביכם לקיץ" (9.7.2008) מציעה ד"ר דגנית בן-דוב כיצד לשמור על כלבים מפני התייבשות וכוויות: הימנעו מטיולים בשעות החום, תנו להם מים נקיים בתדירות גבוהה, אל תתנו להם מוצרי חלב והשתמשו בקרם הגנה.

"צמצום התרבות" ללא הרג
עיקור וסירוס חיות בתיקון לחוק צער בעלי-חיים

חוק חדש בישראל קובע ש"המדינה תפעל לצמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים" בתקציב של 4.5 מיליון שקל לשנה, אשר "לא ישמש במישרין או בעקיפין להמתה של בעלי-חיים." לפניכם סיפור החקיקה.

התיקון

ב-8.7.2008 התקבלה בכנסת "הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון מס' 7) (צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים), התשס"ח–2008" של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש. החוק החדש כולל תוספת לחוק צער בעלי-חיים:

שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים; תקציב שנתי בסך ‎4.5 מיליון שקלים חדשים למימון פעולות כאמור ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בחוק התקציב השנתי.
מבלי לגרוע מכל דין, סכום זה לא ישמש במישרין ובעקיפין להמתה של בעלי חיים.

הצעת החוק הראשונה

ראשיתו של החוק בהצעה של הח"כים ארדן (ליכוד) ותירוש (קדימה) לחוק הקובע במפורש תקציב של 4.5 מיליון ש"ח לעיקור ולסירוס חיות. סכום זה נקבע כי חוק שעלותו 5 מיליון שקלים ומעלה, טעון אישור ברוב של 50 חברי כנסת לפחות. הצעה זו נחסמה בקריאה ראשונה ב-18.12.2007 על-ידי ח"כים דתיים. ח"כ אורי אוריאל (מפד"ל) הסביר לכתב ynet שעל פי ההלכה, "אסור לבצע סירוס המוני וגורף גם לא לבעלי-חיים. יש מקרים פרטניים שבהם הסירוס נדרש כדי למנוע הפצת מחלות, אז ניתן לבצע אבל לא בצורה גורפת. לדעתנו, ניתן לדון בכל מקרה פרטני כדי להתמודד עם הריבוי המוגזם של אוכלוסיית החתולים." לדבריו, לפני שמחליטים על עיקור וסירוס בעלי-חיים, "יש למצוא פתרונות אחרים כדוגמת מניעת היריון או הברחה באמצעות אמצעים כימיים שירחיקו את בעלי-החיים מאיזורים מאוכלסים." ח"כ ניסים זאב מש"ס אמר: "הלכה קובעת במפורש בהלכות פרייה ורבייה כי אסור למנוע את המצווה של פרו ורבו. מדובר בהלכה שאינה נוגעת רק לאדם, אלא גם על האדם אסור למנוע מן הבהמה ובעלי-החיים לפרות ולרבות."

הנוסח המסוכן

ארדן ותירוש הגישו בינואר 2008 את הצעתם בניסוח חדש. השינוי הותיר את הצעת החוק ללא הוראה ברורה כיצד ישמש התקציב ל"צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים". הנוסח החדש נתן למשרד החקלאות יד חופשית לעסוק ב"צמצום התרבות" לפי שיקול דעתו, וזאת אף על-פי שווטרינרים רשותיים רבים משמידים חיות במשך שנים. בנוסף לכך, לאחרונה הצהיר המשרד רשמית שהוא מעדיף להרוג חתולים. בתגובת משרד החקלאות לעתירת 17 ארגונים בעניין הרג חתולים חופשיים, מסר המשרד שהוא "מעודד את שינוי החוק כך שיובהר כי המתת בעלי-חיים אינה אסורה כשלעצמה", ולטענתו עיקור וסירוס המוני של חתולים עשוי להפחית את מספרם רק אם יכסה 80 אחוז מאוכלוסיית החתולים – דרישה לא ריאלית מבחינה תקציבית; לכן "פינוי והמתה של חתולים, ללא גרימת סבל, מהווים את האמצעי היעיל היחיד, ועל כן יש לראותו כלגיטימי וראוי."

דברים אלה אינם רק בלתי מוסריים, אלא גם מנוגדים לפסיקת בג"ץ 4884/00, שקבע: "המתה של חתולי רחוב חייבת להיעשות במשורה, תוך תחימתה לגבולות ברורים ככל האפשר, של זמן ומקום והגבלת הנסיבות בהן ניתן להוציאה אל הפועל. עליה להיות הצעד האחרון הננקט רק כשלא ניתן להגן ביעילות על שלום בני האדם באמצעים שעלותם סבירה". דבריו העדכניים של משרד החקלאות אף מנוגדים להנחיות השירותים הווטרינריים בעניין "טיפול בחתולי-רחוב", שנכתבו ברוח בג"ץ.

הזדמנות להעלות הסתייגות

כך הפכה הצעת החוק, שנוצרה במקור מתוך כוונותיהם הטובות של ארדן ותירוש, לאיום גדול על חייהם של החתולים בישראל. דיונים על הנוסח הסופי של הצעת החוק נערכו בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת. ח"כ דב חנין (חד"ש) (והצטרפו אליו החכ"ים ארדן וזהבה גלאון ממר"צ) ביקש בישיבה מיוחדת של הוועדה (24.6.2008) להוסיף להצעת החוק מילים שיבהירו במפורש, כי הכסף שיקבל משרד החקלאות ל"צמצום ההתרבות" לא ישמש להרג חיות. נגד הצעת ההסתייגות דיברו נציגת משרד החקלאות, ח"כ משה גפני, מנהל בית-הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית ונציג אגודת "צער בעלי-חיים תל-אביב" (לאגודה אין כמובן סמכות רשמית, אולם בפועל היא הורגת מדי שנה אלפים רבים של חיות).

עניין אחר עלה באותה ישיבה: הסתייגות של משרד האוצר מהקצאת התקציב ל"צמצום ההתרבות" של חיות, בטענה שהצעת החוק כפי שהוגשה בשלבים קודמים, לא כללה פירוט של התקציב. הצעות חוק הכרוכות בתקציב ממשלתי אמורות לעבור למשרד האוצר לתגובה. לישיבה בוועדת החינוך והתרבות מסר משרד האוצר הודעה, שהמשרד לא יעלה התנגדות בעניין התקציב במקרה שלא יוכנס שינוי להצעת החוק, אבל אם יתקבל התיקון של ח"כ חנין  – משרד האוצר יתנגד לתקציב (וללא תקציב, אין לחוק משמעות מעשית). הדיון הסתבך. לבסוף, קיבלו הח"כים חנין, ארדן וגלאון הזדמנות להעלות את הצעת התיקון שלהם ברגע האחרון, בהצבעות על קריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק.

יום ההצבעה

ההתנגדות של משרד האוצר לתקציב שקובע החוק לא נפתרה עד הרגע האחרון, והשר או סגנו היו אמורים להגיע להצבעה ולהעלות את הסתייגותם מהתקציב. ענת רפואה, שהייתה בכנסת ביום ההצבעה כאחת מנציגות "תנו לחיות לחיות", מספרת שהמשא-ומתן עם משרד האוצר נערך על-ידי ח"כ יואל חסון במסגרת תפקידו כמצליף סיעת קדימה. חסון הוא גם ראש השדולה למען בעלי-חיים בכנסת, ומאמציו מול משרד האוצר הניבו פשרה: המשרד יאשר תקציב כולל של 9 מיליון ש"ח לשנתיים הקרובות בלבד, בתור "פיילוט", ואז תיערך בדיקה מחודשת של העניין. ח"כ ארדן התנגד לפשרה, מתוקף סמכותו כמגיש הצעת החוק. בכך נפתח פתח להתנגדות של משרד האוצר לתקציב שמופיע בהצעת החוק. אולם למרבה המזל, המשרד לא העלה לבסוף את התנגדותו, אולי בזכות המאמצים שניהלו הח"כים חסון, ארדן ואיתן כבל (העבודה).

רפואה מספרת על המולה ובלבול לקראת ההצבעה. נציגי "תנו לחיות לחיות" ו"נוח" פעלו בניסיון לגייס את חברי הכנסת להצביע הן בעד הצעת החוק בכללה והן בעד תוספת ההוראה שהתקציב לא ישמש להרג חיות. גם נציגי אגודת "צב"ח ת"א" היו שם, וגם הם ביקשו מחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק, אולם הם גם ביקשו מהח"כים להתנגד להוראה האוסרת הרג חיות. הדבר יצר בלבול בקרב חברי הכנסת, אשר שם האגודה "צער בעלי-חיים" מטעה אותם, מבלי שיידעו שהאגודה הורגת את הרוב הגדול של החיות שמגיעות אליה (כפי שמשתמע מדברי המנכ"ל הקודם שלה בנובמבר 2004 וביוני 2006).

הח"כים הבולטים בחקיקת החוק, מימין לשמאל: דב חנין (הוביל את ההסתייגות המפורשת מהרג); גלעד ארדן (יוזם החוק, מקדמו ומצטרף להסתייגות מהרג); זהבה גלאון (הצטרפה להסתייגות מהרג); רונית תירוש (יוזמת החוק עם ארדן); יואל חסון (מו"מ עם משרד האוצר); איתן כבל (מו"מ עם משרד האוצר); מיכאל מלכיאור (סייע לקידום ההתנגדות להרג).

ההצבעה

לדברי רפואה, מתח רב שרר במליאת הכנסת לקראת ההצבעה, ובמקום נשמעו צעקות לרוב. עיקר המתח היה סביב הצעת חנין-ארדן-גלאון להוסיף את המילים "סכום זה לא ישמש במישרין או בעקיפין להמתה של בעלי-חיים." הצעה זו עברה ברוב של 18 מול 16. בכך נסללה הדרך להסכמה רחבה יותר בעניין הצעת החוק כולה. רק שישה חברי ש"ס ויהדות התורה התנגדו להצעה, לעומת 28 תומכים מכל קצווי הקשת הפוליטית מלבד הדתיים.

השלכות החוק

לדברי תירוש וארדן ל-ynet, התקציב שנקבע ישמש לא רק לסירוס ולעיקור בעלי-חיים, "אלא גם למימון פעולות שיסייעו לצמצום ההתרבות – חינוך, הסברה וטיפול במפגעים סביבתיים." כמו כן, "במשרד החקלאות מקווים כי בעזרת התקציב שיוקצה לנושא, ניתן יהיה לקיים מבצעי עיקור וסירוס ארציים של חתולים וכלבים, כפי שהתקיים לפני כשנה" (בשנה שעברה ערך המשרד מבצע ניסיון ליישום החוק ובו עוקרו וסורסו 10,000 כלבים). בעיתונות הוצגו תגובות נלהבות לתוצאות ההצבעה, תוך הצנעת העובדה שהחוק החדש מעודד את המדינה לפעול באלימות על גופם של בעלי-חיים: חטיפה, כליאה, ריסון, הרדמה כללית והתערבות כירורגית, שתותיר את החיה פצועה ותשנה לתמיד את אופיה ופעילותה. יתכן שניתוחי עיקור וסירוס במימון המדינה הם אכן התשובה המעשית ביותר להתערבויות אחרות של בני-אדם בחייהם של חתולים וכלבים. אולם תשובה מעשית זו נותרת מטרידה.

מעבר לכך, הצגתם של בעלי-חיים "משוטטים" בתור "בעיה" שדורשת ניהול על-ידי המדינה, ממסדת נורמה של ניהול כוחני של אוכלוסיות בעלי-חיים. זאת בשעה שמבצעי המדיניות מאמינים בקנאות, שהשמדה היא התגלמות הניהול ה"מקצועי". לזכותם של ארדן ותירוש ייאמר, שלחוק שלהם לא חדרה כלל הרטוריקה של הפחדה מפני "התרבות בלתי מבוקרת" של חיות – הטקטיקה הנפוצה מטעם משמידי החיות. אדרבה, החוק מצהיר על הכוונה למנוע מהחיות סבל. אולם כדאי לזכור שההכרעה בעניין ההרג עברה בכנסת ברוב דחוק, ואין ספק שהרשות המבצעת רואה בחתולים ובכלבים חופשיים מטרד שיש לחסל אותו בכל אמצעי שהוא.

מקורות

שחר אילן, "הכנסת אישרה: המדינה תממן עיקור וסירוס בע"ח משוטטים", הארץ, 9.7.20008.

נויה נרדימון, "העזרה בדרך", נענע 10, 8.7.2008.

ארז ארליכמן, "המדינה תממן את עצירת התרבות חתולי הרחוב", ynet ,8.7.2008. 
פנחס וולף, "חיים של כלב? לפחות לא תתרבה", וואלה! 8.7.2008.

בילי פרנקל אריק בנדר, "המדינה תממן עיקור וסירוס של בעלי חיים", nrg מעריב, 8.7.2008.

פרוטוקול מס' ‎452 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, הכנסת השבע עשרה, 24.6.2008.

נויה נרדימון, "הסאגה של מיצי", נענע 10, 19.6.2008.

ארז ארליכמן, "משרד החקלאות: עיקור חתולי הרחוב יקר מדי", ynet, 1.5.2008.

צבי לביא וארז ארליכמן, "ניסיון נוסף בכנסת להאבק בהתרבות חתולי הרחוב", ynet, 2.4.2008.

פ/3304/17, הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים למניעת ההתעללות בהם), התשס"ח–2008, הונחה על שולחן הכנסת ביום 14.1.2008.

ארז ארליכמן, "המדינה לא תשתתף בעיקור וסירוס חיות מחמד", ynet, 19.12.2007.משה חיימוביץ' (מנהל השירותים הווטרינריים), "הטיפול בחתולי רחוב - הנחיות בעקבות פס"ד בג"צ" (חוזר מס' ה / 2004 / 5), משרד החקלאות ופיתוח הכפר, השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה, בית דגן, 12.8.2004.

תודה לענת רפואה על הדיווח ממליאת הכנסת 

פינת התזונה
ממרח פקאנטי – מאגוזי פקאן

חומרים
חצי חבילת טופו
1 בצל
3 כפות רוטב סויה
1 כוס אגוזי פקאן
1 שן שום או יותר, לפי הטעם
פלפל שחור

הכנה

1. לקצוץ את הבצל ולטגן אותו עד להזהבה.
2. לטחון את כל המרכיבים במעבד מזון יד לקבלת מרקם אחיד וקטיפתי. הטחינה אורכת זמן רב ויש להפסיקה מדי פעם ולאסוף את מה שהצטבר על דפנות מכל מעבד המזון.
3. אם הממרח יבש מדי, אפשר להוסיף כפית מים.
4. לתקן לפי הטעם.

מתכון: האלת', פורום צמחונות וטבעונות בנענע