פעילותהצביעו לאנונימוס ב"מיליון סיבות טובות"ייעוץ תזונתי לטבעונות בריאהאנונימוס מציעה ייעוץ
על-ידי תזונאית קלינית מוסמכת, למעוניינים/ות בתזונה עם מרב היתרונות
הבריאותיים שיש לטבעונות ולצמחונות להציע. לפרטים: 077-3204425 או
vegnymous@gmail.org.il
אירועים בירושלים זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח'
בלפור 8) מזמין את הציבור:
פרטים על כל האירועים: veginger@gmail.com או 02-5665737.קורס עיצוב גרפיבינואר 2011 ייפתח
במכללת שנקר, רמת-גן, קורס עיצוב גרפי בן 22 מפגשים, בהנחיית תמיר לוסקי.
הקורס ללא תשלום, עבור פעילי זכויות בעלי-חיים. לפרטים
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.
פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות השריפה בכרמל: בעלי-חיים5-2 בדצמבר, 2010: השריפה הגדולה בתולדות מדינת ישראל השמידה
חלק ניכר מחיי הבר בכרמל, ופגעה בחיות שנותרו חסרות-אונים בשבי. לפניכם סיכום
בנושא החיות בשריפה, פחות משבוע לאחר כיבויה.
בלב בשריפה
השריפה שכילתה כ-30,000 דונם של יער וחורש בין 2 ל-5 בדצמבר, הותירה את המדינה בהלם לאחר שהרגה עשרות אנשים והשמידה עשרות בתים. בלב השטח שנשרף עקב הרשלנות האנושית, נספו המוני חיות הבר שלא הצליחו להימלט מהאש. לחיות שנמלטו אין כמעט לאן לחזור, וצפויים להן ולחיות האזור שסביב השריפה חודשים קשים של תחרות בשטח מחיה מוגבל. אין אפשרות לדעת כמה חיות נפגעו. כשמדובר בשריפות קטנות, נספים זוחלים,
גוזלים ולעתים גם מכרסמים, ואילו חיות בעלות כושר תנועה גבוה יותר נמלטות.
נראה שהמצב חמור יותר כשחזית האש רחבה וכדי להימלט ממנה יש צורך להתרחק הרבה
מעבר לטווחי התנועה השגרתיים של מכרסמים וציפורים יציבות וקטנות. בשריפה
הגדולה שפרצה ב-29 ביוני השנה באזור בית שמש, דיווח נציג קק"ל לעיתון הארץ
שהשריפה לא פסחה אפילו על חיות גדולות: "מצאנו צבים, פרות, תנים ולטאות
שנשרפו."
יומיים לאחר ההכרזה על הכיבוי, אדמת היער עדיין מעלה עשן.אחרי השריפה
קבוצות של פעילי זכויות בעלי-חיים שיצאו לכרמל ב-7 בדצמבר, יומיים לאחר
תום עבודת הכיבוי העיקרית, לא מצאו כמעט סימני חיים או מוות בשטח השרוף
ובשוליו. באדמה היו פעורים חורים רבים, שמקורם בשורשי עצים שנשרפו בתוך האדמה
ועדיין העלו עשן. יתכן שחלק מהחורים הם מחילות שהאדמה שמעליהן קרסה. המצב
נראה עגום עבור שוכני מחילות שניסו להימלט מהאש אל מתחת לפני האדמה. על גורלם
של המכרסמים העידו שרידים של חיה שנראית כמו חולדה, שתועדו בידי פעילי עמותת
גירגורים. עם זאת, היו גם סימנים לכך ששוכני מחילות שרדו. פעילי אנונימוס
תיעדו קן נמלים פעיל בלב שטח שרוף. הקן ממחיש שלפחות עבור חלק מהחיות, הבריחה
אל מתחת לאדמה הצליחה.
קן נמלים פעיל בלב שטח שרוף, 7.12.2010.חולדה(?) שנהרגה בשריפה. צולם על-ידי פעילי גירגורי. הצילום הוקטן עקב אופי התמונה.מתוך אלבום המתעד את פעילות גירגורים בכרמל, 7.12.2010.החי-בר
החי-בר, שעיקרו גרעין רבייה גדול של עופות דורסים ופרסתנים ממינים שהיו
נפוצים בעבר בכרמל ונכחדו עקב פעילות בני-אדם, עבר את השריפה ללא קורבנות.
הצלת חיות החי-בר לא הייתה "נס חנוכה" כפי שכונתה בתקשורת, אלא תוצאה של
המשקל הרב שייחסו הרשויות להצלת החיות. זוהי עדות לכך שכאשר רוצים בכך, אפשר
להציל חיות בשבי אפילו בתנאים קשים. הנהלת החי-בר יישמה לקחים מהעבר, ובמיוחד
מהשריפה שהרגה חיות רבות בכלוביהן ב-1989. בשריפה הנוכחית, מיהר צוות החי-בר
לפנות את העופות הדורסים שבמקום לפארק הטבע שברמת הנדיב, כבר בערב הראשון
לשריפה. כעבור כיממה הגיעה האש לחי-בר ופגעה בחלק מהכלובי הדורסים הריקים. את
היחמורים, האיילים והעזים קשה יותר לפנות, והצוות העביר אותם לקרחת יער בשטח
השמורה, תוך השארת אפשרות לשחררם ולאפשר להם להציל את עצמם אם האש תתקרב.
החיות לא שוחררו הן מחשש שירוצו לתוך האש, והן מחשש שלא ישרדו בסביבה הטבעית
הפגועה לאחר מכן. עשרות פקחי הרשות עבדו עם הכבאים כשהגיעה האש לגבולות
החי-בר. בסיוע שש כבאיות וארבעה מטוסים, האש נעצרה וסביבת המחיה של החיות
נפגעה רק במידה מעטה. הדורסים הוחזרו לחי-בר מיד עם כיבוי השריפה, ועבודות
שיקום של המקום החלו בסיוע מתנדבים.
החי-בר בימים הטובים: נשרים ורחם (קטן יותר, משמאל) על כלוב האקלום ובתוכו, 26.2.2009.תרנגולות
חיות בשבי מועדות לפגיעה הרבה יותר מחיות בר. כשהן נספות בשריפה, נהוג לומר שהן נפלו קורבן לאסון טבע, אך למעשה מותן הוא אחת מהתאונות הצפויות מראש בתנאי שבי. הסכנה הגדולה ביותר נשקפת לעופות בתעשיות הבשר והביצים, כי אותם אין איש טורח לפנות – הן משום שזו משימה טכנית מסובכת והן משום שמחירה של תרנגולת נמוך מאוד. כך, למשל, במושב שדות מיכה שליד בית שמש נשרפו ב-29 ביוני שלושה לולים. לא דווח באילו לולים מדובר וכמה עופות נפגעו, אך אין ספק שמתו אלפים מהם. השריפה הנוכחית איימה על לולים בבית אורן ובניר עציון, ולמרבה המזל לא דווח על פגיעת אש או עשן בהם. עם זאת, פינוי התושבים מבית אורן גרר ודאי הפסקת ההאכלה בלול וימי רעב ממושכים לעופות. ביום השני לשריפה, דיווח ynet: "ממשרד החקלאות נמסר כי השריפה לא סיכנה עד כה חיות משק, אך הם ערוכים לפנות לולים ורפתות, בסיוע מועצת החלב ומועצת הלול." פרות
הרפת שבמושב ניר עציון, המכילה כאלף פרות ועגלים, לא נפגעה אף היא אך זכתה בסיקור נרחב יותר. כתב וואלה! דיווח (3.12) ששישה מעובדי הרפת נשארו במקום בעת ששאר חברי המושב התפנו. הנשארים תכננו: "אם האש משנה כיוון ומגיעה לכאן, אנחנו רצים לרפתות ומחלצים את הפרות, כדי שהן יוכלו לברוח כל אחת לנפשה. להשאיר אותן סגורות זה דבר שלא בא בחשבון." לדברי אחד החברים, הרפת התמלאה בעשן זמן קצר לאחר פרוץ השריפה. "העברנו את הפרות שהיו קרובות לשריפה לחצרות אחרות, כדי שלא ירגישו את המהומה ואת הריח. כעת אני חושב שהפרות די רגועות." הפרות קיבלו אפוא אוכל ונחלבו (הפסקה פתאומית של החליבה עלולה לגרום לפרות כאב רב, במידה רבה בעקבות ברירה מלאכותית שעיוותה את העטין לממדים עצומים). פעילי אנונימוס שביקרו ברפת יומיים לאחר כיבוי השריפה, לא הבחינו בהתנהגות חריגה. רק ההר השרוף שברקע העיד על הסכנה שנשקפה לפרות ימים אחדים קודם לכן. פרות בניר עציון על רקע הר שרוף, 7.12.2010.סוסים
חוות הסוסים בבית אורן עמדה בסכנת שריפה ממשית. אחד מעובדי המקום סיפר לפעילי אנונימוס, שב-11:40 ביום הראשון לשריפה הם קיבלו הוראת פינוי, אך הסוסים סירבו לזוז. עובדי החווה הצליחו בקושי לפנותם לרחבה פתוחה, ושם נותרו הסוסים במהלך השריפה מבלי להפגין סימני בהלה בולטים למרות האש והעשן שמסביב. בהלה גדולה אירעה רק כשמסוק גדול הנמיך במטרה לנחות בתוך הרחבה, אך גם המשבר הזה עבר בשלום. במהלך ימי השריפה לא הצליח הצוות להאכיל את הסוסים באופן מסודר, ובחלק מהם ניכר רזון. הביקור במקום נערך לקראת ההאכלה המסודרת הראשונה לאחר השריפה. סוסים רבים עמדו וליקקו בעצבנות את קרקעית האבוס הריק. לסוסים עזרו גם צוותים מחוץ לקיבוץ. צוות של תנו לחיות לחיות דיווח ביום
השני לשריפה שהאכיל סוסים ולאחר השריפה טיפל בסוס פצוע שנמצא בשטח, וצוות של
משרד החקלאות טיפל במהלך השריפה בסוסה שנפצעה במהלך ניסיון הפינוי.
על רקע ההר השרוף, הסוסים מחוות הרכיבה בבית אורן ברחבה הפתוחה שאליה הובלו מיד עם הוראת הפינוי, 7.12.2010.סוסים רעבים מלקקים את רצפת האבוס לפני ההאכלה המסודרת הראשונה מזה חמישה ימים.פינות חי
גם פינות חי הן מלכודת מוות לחיות בשעת חירום. כמו בלולים, כך גם בפינות חי צפויים מאמצי הצלה מזעריים כשמדובר בחיות שנחשבות זולות. האש לא הגיעה אל פינת החי הגדולה בניר עציון, אולם בבית אורן נשרפה כליל פינת חי קטנה. הנושא לא עורר עניין תקשורתי או רשותי, ורק תצלום חדשותי אקראי (מס' 24 בקישור) מתעד כלובים שרופים. בחדשות ערוץ 2 הוזכר שכ-150 ציפורים כנראה נשרפו למוות בפינת החי; רק תרנגולת אחת נמצאה חיה. הציפורים ודאי היו נמלטות אילו פתחו עבורן את דלתות הכלובים. חתולים וכלבים
בבית אורן וביישובים אחרים חיים חתולים חופשיים. מטבע הדברים, קשה לאסוף חתולים מהחצרות כדי לחלצם בשעת חירום, והחתולים הושארו אפוא בשטח. ב-4.12 רואיינו כמה מאכילי חתולים מעין הוד ומבית אורן, שהצליחו לחזור ליישובים כדי לבדוק מה שלום החתולים. בכל המקרים נראה שהחתולים שמרו על עצמם היטב. אולם גם חתולים שנמלטו מהאש, נאלצו להתמודד עם קרקע לוהטת. יומיים לאחר הכיבוי, התלווה כתב ynet לצוות חילוץ של תנו לחיות לחיות, וסיכם: "הצוות נענה לקריאות של אנשים לחילוץ בעלי-חיים וגם עשו סיורים ביישובים, כדי למצוא חיות נטושות. לדבריהם, הפגיעה השכיחה ביותר היא כוויות בכפות הרגליים של חתולים. מהעמותה נמסר כי אנשים רבים מדווחים על בעלי-חיים פצועים, אבל אינם משאירים מספרי טלפון ואנשי יחידת החילוץ אינם יודעים לאן בדיוק להגיע." לפי מידע שמסרה עמותת גירגורים, במהלך ימי הפינוי "נאספו מספר כלבים שננטשו על-ידי בעליהם ואבי קוזי אף חילץ חתולים שהיו זקוקים לווטרינר, ביניהם חתול בן כ-20 שנכווה ברגליו." משלחות האכלה וחילוץ של מספר ארגונים, בצירוף מתנדבים פרטיים רבים, הגיעו ליישובים שפונו ופיזרו מזון ומים בימי השריפה, בהתאם לאישורי כניסה שקיבלו. ב-11 בדצמבר, עמותת גירגורים מדווחת שהיא עדיין מסייעת באספקת מזון לחתולים ביישובים שעדיין לא חזרו לשגרה. צוותי חילוץ פיזרו מזון ומים ביישובים ובשטחי יער, עבור חיות בית שנותרו בשטח וחיות בר שאיבדו את סביבת מחייתן.(מתוך אלבום המתעד את פעילות גירגורים בכרמל, 7.12.2010).ביום השלישי לשריפה, הורה שר החקלאות לשירותים הווטרינרים המקומיים
בכרמל שלא להרוג כלבים שנלכדו בתום עשרה ימים ממועד לכידתם (פקודת
הכלבת מתירה לעשות זאת בתנאים מסוימים, שממילא אינם אמורים להיות רלוונטיים
לכלבים רבים). המשרד גם הרחיב את זמן המענה הטלפוני ואפשרויות המידע על כלבים
שנמצאו, והציע למי שאיבדו חתול, כלב או סוס לפרסם את תמונתם באתר
המשרד.
ראוי לציין, שרוב תושבי היישובים שפונו עקב השריפה הפגינו אחריות כלפי
כלבים וחתולים ביתיים. כתב אחד מזכיר תושב בית אורן שסיפר כי ברח מהיישוב
והשאיר מאחוריו כלב עם אוכל ומים, אך בסיפורים אישיים טיפוסיים של הרגעים
האחרונים לפני הפינוי, המספר מציין שלקח עמו את הכלבים. במקביל לכך, הניסיון
העגום שנרכש במלחמת לבנון
השנייה עורר מאות אנשים להציע הסעת בעלי-חיים ואירוחם כדי למנוע את נטישת
החיות. מספר עמותות סיפקו שירותי תיווך, ודף
פייסבוק עצמאי מקבץ קרוב ל-200 הצעות לעזרה מאנשים שמציעים לארח חיות
בבית או בחצר, לצד בעלי פנסיונים ופינות חי שמציעים אירוח במתקניהם.
רשימת המקורות תצורף לאחר פרסום הכתבה באתר אנונימוסחדשות
nrg מעריב צולל הביצות. בכתבה "נסיך
הביצה כבר לא יצלול" (9.12.2010)
nrg מעריב הישגים סביבתיים. בכתבה "דוח:
אין לבנות מלון בעמק ססגון" (7.12.2010)
nrg מעריב הרס הטבע. בטור "הטבע של נתניהו" (8.12.2010) מבקר אביב לביא תוכנית שהוצעה על-ידי שירותי הביטחון, לסלילת כביש ישירות לביתו של ראש הממשלה נתניהו בקיסריה, תוך כדי הרס שמורת טבע ולמרות התנגדות החברה להגנת הטבע וארגוני סביבה נוספים.
תזונה ומתכונים
וואלה! חלב מהצומח. בטור "לא בוכים על אגוז שנטחן" (5.12.2010) מציע אורן גולדפינגר מתכונים להכנת חלב מהצומח, על בסיס אגוזי לוז או שיבולת שועל.
ynet מרק עגבניות. בטור "חורף חריף: מרק עגבניות ועדשים כתומות" (6.12.2010) מגישה יעל גרטי מתכון למרק עגבניות שרופות, עדשים כתומות ופלפל חריף. פינת התזונה
|
ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
nrg מעריב איסור נהיגה בחופים. בכתבה
"|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון! אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן |