click here to read online

Animal Rights This Week

שלום,

לפניך גיליון 480 (11.9.2010)

  1. פעילות
  2. המדריך למורה: כיצד לקדם את זכויות בעלי-החיים בבית-הספר (חלק 2) 
  3. חדשות
  4. פינת התזונה: סלט עלי סלק צבעוני  
 

                הירשמו לאנונימוס ותרמו באמצעות כרטיס אשראי או באמצעי אחר

                              אם אינך רוצה לקבל את השבועון, לחץ/י כאן | לתגובות | אתר אנונימוס | אנונימוס בפייסבוק 

 

פעילות

לפעול באנונימוס

ביום ג', 14.9.2010, בשעה 17:00, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.
 

פעילות תמורת מגורים

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.
לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il
 

כדאי לכתוב: הטסת בעלי-חיים לניסויים

הכתבה "חוות מזור לאל על: קיימו פסיקת בית המשפט" (nrg מעריב, 6.9.2010) מדווחת על כך שחוות מזור, המייצאת קופים לניסויים באירופה ובארצות-הברית, החלה ללחוץ על חברת התעופה אל על לחזור ולהטיס בעלי-חיים לניסויים, לאחר הצהרת החברה בשבוע שעבר שתחדל מכך. כדאי לכתוב למנכ"ל אל על, להודות לו על ההחלטה להפסיק להטיס בעלי-חיים לניסויים ולחזק את ידיו נגד הלחצים המופעלים עליו לחזור בו ממנה.
מנכ"ל אל על, מר אליעזר שקדי, shkedie@elal.co.il
 

אירועים בירושלים

זנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) מפעיל אתר אינטרנט חדש ומזמין את הציבור:
  • הרהורים על עקידת יצחק: ביום ג', 14.9.2010, בשעה 20:00 יארח זנגביל את מאשה מטיס-שריד, שתדבר על עקידת יצחק – חשבון נפש אישי. סיפור עקידת יצחק עוסק בניסיון כושל להיפרד מעבודת קורבנות. האם אלוהים בכלל דורש קורבנות חיה? ומה נותר מכך בחיים המודרניים?
  • ערב סושי ואנימה: ביום ה', 16.9.2010, בשעה 19:00, יתקיים ערב בסגנון יפני בארגון מתנדבי המהטמה – הבר הטבעוני. תרומה מומלצת: 25 ₪.
  • הרצאה: ביום א', 26.9.2010, בשעה 19:30, ירצה פרופ' ריצ'רד שוורץ, נשיא ארגון היהודים הצמחונים של צפון אמריקה, על תרומתו של מעבר משמעותי לצמחונות לעתידה ולרווחתה של ישראל. ההרצאה באנגלית, כניסה חופשית. 
  • ארוחה קהילתית: ביום ג', 28.9.2010, בשעה 20:00, תתקיים ארוחה קהילתית טבעונית. בואו והביאו מאכל צמחי טעים לערב של אכילה, דיבור וקהילה. בבקשה: בלי בשר, ביצים, חלב ושאר מוצרים מהחי.
פרטים על כל האירועים: veginger@gmail.com או יוסי 052-2598773. 
 

סדנאות גלידה ושייקים טבעוניים

אורי יורמן מנחה סדנאות להכנת גלידות ומילקשייקים על בסיס פירות, אגוזים, ומרכיבים טבעיים אחרים, ללא מוצרים מהחי, שמנים מזוקקים ממתיקים או מייצבים. הטעמים והמרקמים הם של גלידות שף לכל דבר. משך כל סדנה כ-3 שעות. התשלום לפי רצון המשתתפ/ת, 200-80 ש"ח. מספר המקומות מוגבל, והוראות הגעה נשלחות לנרשמים בלבד. הסדנאות הקרובות:
  • ירושלים, יום ב', 13.9.2010, בשעה 18:00. להרשמה ולהוראות הגעה: יערה  yaaraher@gmail.com (פנייה בדואל עדיפה) או 050-7898581.
  • קריית טבעון, יום ה', 16.9.2010, בשעה 18:00. להרשמה ולהוראות הגעה: עינת flowerstories@gmail.com (פנייה בדואל עדיפה) או 04-8211530.
 

תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

פעילויות קבועות; התנדבות באנונימוס; היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות 


המדריך למורה
כיצד לקדם את זכויות בעלי-החיים בבית-הספר (חלק 2)

בשבוע שעבר הצגנו רשימת מטרות לתוכניות לימודים בתחום זכויות בעלי-החיים ותיארנו מסגרות לימוד אפשריות בבתי-הספר. השבוע נתמקד בנושא חיות בשטח בית-הספר ובכמה טכניקות הוראה. המדריך נועד למורה המתעניינת, והוא מתאים למדריכים בתחומים אחרים וכן לתלמידים ולהורים המעוניינים לקדם את זכויות בעלי-החיים דרך פעילות בבית-הספר.

חיות בבית-הספר

 
ביקורי חיות
אין דבר מפתה יותר לחינוך בנושא זכויות בעלי-חיים מפרויקט שכרוך במגע ישיר עם חיות, אולם גם אין פרויקט מסוכן יותר. בתכנון מגע עם חיות חשוב לזכור שטובת החיות קודמת לכל, ובכלל זה לכל תועלת חינוכית!

הזמנת מדריכים חיצוניים, שמביאים איתם חיות שהילדים יוכלו לראות מקרוב ולגעת בהן, פסולה מכל וכל.

הטלטול והחשיפה לאנשים זרים, מהווים מקור למצוקה לרוב החיות. (צילום: Tjflex2)

 
הזמנת מדריכים חיצוניים, שמביאים איתם חיות שהילדים יוכלו לראות מקרוב ולגעת בהן, פסולה מכל וכל. למרות הבטחות המדריך/ה, אין לך אפשרות לוודא באילו תנאים מוחזקות החיות בדרך-כלל, ובכל מקרה הטלטול והחשיפה לאנשים זרים, מהווים מקור למצוקה לרוב החיות. האפשרות להביא בעצמך את הכלב שלך לבית-הספר סבירה הרבה יותר – אם את בטוחה שהכלב ייהנה מכך. אביטל מישה, שלימדה במשך שלוש שנים ילדי כיתות א'-ו' בבית-ספר "קפלן" שבחדרה, נהגה להגיע לבית-הספר עם הכלב שלה והרבתה לדבר על מה שהוא מרגיש. כך יצרה סף רגישות גבוה לצרכיו בקרב הילדים. הנוכחות הממושכת של כלב חופשי ומטופל היטב בבית-הספר, יכולה לרכך את התנגדותם של ילדים ומורות שחוששים מכלבים, לספק מודל ראוי לילדים המטפלים בחיות בעצמם ולתרום עניין לכלב.
 
אפשר ליצור קשר עם השירותים הווטרינריים המקומיים ולנסות לארגן ביקורי תלמידים שיטפלו בחיות במכלאה או יוציאו כלבים לטיול. שיתוף-פעולה כזה נדיר, וודאי יתאים רק לקבוצת תלמידים נבחרת. שיתוף-פעולה דומה יתכן גם עם ארגון המחזיק מקלט לחיות ביישוב שלך.
 
פינות-חי: בעיה רצינית
החזקת פינת-חי מקובלת בבתי-ספר רבים. תומכי התופעה מניחים שזוהי הדרך המיטבית להכיר חיות מקרוב ולעורר בילדים תחושות חיבה ואחריות כלפיהן. גם אם יש בכך מידה של אמת, רוב פינות-החי מעבירות מסר דומיננטי יותר: החזקת חיות בשבי היא לגיטימית, וניצולן למטרות חינוך לגיטימי אף הוא. אם החיות נקנו עבור פינת-החי וחיות שמתו "מוחלפות" בחיות אחרות – הילדים קולטים מסר הרסני וקיצוני: חיות הן סחורה בת-תחליף.

בעיה אחרת היא הפגיעה הישירה בחיות. גם את את משוכנעת שתוכלי להעניק לחיות חיים מצוינים, אינך יכולה להבטיח שהתנאים לא ישתנו בעתיד, אם תפסיקי לעבוד במקום או שגישת ההנהלה תשתנה (תוחלת החיים של מינים המוחזקים בפינת-חי היא מספר שנים, ולפעמים מעל 20 שנה!). בנוסף לכך, חיות שכלואות במקום ציבורי מהוות מוקד משיכה להתפרצויות סדיסטיות. מקרי התעללות והרג אינם בגדר אסון מפתיע, אלא הם תולדה צפויה של כליאת יצורים חסרי-אונים במקום ציבורי.
 
אם כבר קיימת בבית-הספר פינת-חי, כדאי כמובן לנסות לשפר את תנאי המחיה השוררים בה ולערב תלמידים בטיפול בחיות. אולם השאיפה המוצהרת צריכה להיות סגירת המקום – לאחר מותן הטבעי חיות, שחרורן לטבע או אימוצן במקום בטוח יותר. כדאי לערב את התלמידים בדיון על הסגירה הצפויה.
 
פינת-החי כמקלט
לעתים עשויה פינת-החי להיות הפתרון הטוב ביותר לחיות שאין להן אפשרות לשוב לחיי חופש או לעבור למקום טוב יותר. רק אז הופכת פינת-החי לפרויקט ראוי מבחינה מוסרית וחינוכית – וחשוב לבסס בקרב התלמידים את ההכרה שלא מדובר בכליאת חיות כדי לספק עניין חינוכי, אלא במקלט לכל דבר. פינות-חי כאלה עשויות לאכלס חיות מבויתות שננטשו או חיות בר שאינן יכולות לשוב לטבע (רק באישור רשות הטבע והגנים!) וניתן להקים פינת-חי כמקלט לחיות שחולצו מתעשיות המזון. מאחר שבכל המדגרות נהוג להרוג אפרוחים "פגומים" ואת האפרוחים הזכרים שבקעו בתעשיית הביצים, קל להקים פינת-חי שהיא למעשה מקלט להצלת מעט מהאפרוחים האלה, או להצלת תרנגולות "זקנות" בתעשיית הביצים. מקלט כזה יהווה גם רקע להבנת הניצול התעשייתי של בעלי-חיים.
 
תצפיות מרחוק בחיות
במבט ראשון, נדמה שקשר מרחוק עם חיות אינו יכול להתחרות במגע גופני ישיר בכל הנוגע ליצירת חיבה ואמפתיה, וליכולת לרתק ילדים. אולם קשר מרחוק אפקטיבי הרבה יותר בפיתוח כבוד כלפי החיות כיצורים מורכבים ובעלי חיים עצמאיים, שהוא יסוד מוסרי לא פחות חשוב מחיבה ומאמפתיה.
 
תצפיות מרחוק ללא מעורבות ניתן לבצע בעיקר בציפורים. ניתן גם לעודד ציפורי בר להתמקם בחצר בית-הספר ללא מגע איתן. בתצפיות עשוי להתעורר צורך בסיוע מדריך חיצוני, במשקפות ובעבודה בקבוצות קטנות; סביר אפוא לשלב תצפיות בלימודים בכיתה, למשל בסיוע סרטי טבע. למרות הקשיים הטכניים, שילוב הצפרות בתוכנית הלימודים מומלץ בבתי-ספר המצויים באזור עשיר בציפורים, תוך עידוד גאווה מקומית והדגשת חשיבות ההגנה על חיות בר מפני הרס בתי-גידולן. יש להעיר כאן נגד הנטייה לשלב את התצפיות בטיבוע ציפורים. המדובר בשיטת מחקר מפוקפקת מבחינה מוסרית, המעבירה לילדים את המסר שמותר לבצע בציפורים מעשים אלימים "למען המדע" (כלומר לשם סיפוק סקרנותם של צפרים...). 
 
מספר פרויקטים בהובלת החברה להגנת הטבע נחלו הצלחה רבה ביצירת עניין, הזדהות ואפילו אמפתיה עם חיות בר. הצבת תיבות קינון לבזים אדומים, לסיסי חומות, לתנשמות ועוד, בבית-הספר או בסביבתו, יוצרת מעורבות אישית וקהילתית עמוקה. מצלמות המוצבות בקנים מאפשרות צפייה במתרחש והתקשרות אישית, למרות היעדר מגע גופני.

מצלמות המוצבות בקנים מאפשרות צפייה במתרחש והתקשרות אישית, למרות היעדר מגע גופני.

בתמונה: זוג סיסים בקן, הסיס שמימין מאכיל גוזל. מתוך סרטון של אתר הצפרות הישראלי.

 
פרויקט אפשרי אחר כרוך בתצפיות מרחוק בחתולים חופשיים, בניסיון לעמוד על מורכבות חייהם העצמאיים. הנחיית התצפיות מחייבת ידע רב, והילדים יצטרכו להתאזר בסבלנות מול חתולים מנמנמים. אפשרות קלה יותר היא מעקב מתועד אחר חתולי בית-הספר וסביבתו, תוך נטילת אחריות בית-ספרית להאכלה, לטיפול הרפואי ומן הסתם גם למניעת התרבות החתולים.

 

טכניקות וחומרי הוראה

 
חלוקה לקטגוריות
בכל תוכנית לימודים, חלוקת הנושא לקטגוריות תכריע במידה רבה את יעילות תהליך הלמידה. לימודים המוקדשים לכל קבוצה ביולוגית בנפרד ("דגים", "עופות" וכו') ינציחו חשיבה סטריאוטיפית. גרועה עוד יותר היא חלוקה לפי סוג הקשרים שבין אנשים לחיות ("חיות מחמד," "חיות משק" וכו'): מיון כזה מחזק את הנטייה לחשוב על חיות בתור כלים לשימושו של האדם ולא כיצורים בעלי ערך בזכות עצמם. חלוקה כזו גם מרכזת שלא לצורך את הקשיים לדון בנושאים העשויים לעורר מחלוקת – חיות בחקלאות ובמעבדות. עדיף אפוא לחלק את החומר לקטגוריות המדגישות את עושר חייהן של החיות, כשכל קטגוריה חלה על מינים מקבוצות ביולוגיות רבות ועל חיות הסובלות מניצול במצבים שונים. כך, למשל, הרצאת המבוא של אנונימוס סוקרת את הזכויות המוסריות של בעלי-החיים לפי חתכים אלה: "הזכות לחופש מאלימות", "הזכות לסיפוק צרכים גופניים", "הזכות לסביבה הולמת", "הזכות לחברה ולמשפחה", ו"הזכות לבריאות תורשתית."
 
כדאי להדגיש לאורך כל תוכנית הלימודים את השאלה "מה אפשר לעשות כדי לעזור לחיות?" תוך הימנעות מהדגשת התחום המשפטי, שבדרך-כלל אינו מאפשר לילדים מעורבות משמעותית. תחת זאת יש למיין את סוגיית החקיקה והאכיפה בין שאר תחומי הפעילות הציבורית: הימנעות מגרימת נזק, פעולות עזרה ישירות, צרכנות מוסרית, הסברה ישירה, הפעלת התקשורת, לחץ על נבחרי ציבור, לחץ על חברות מסחריות וכו'.
 
העשרה: חיי הרגש של חיות
ההכרה בזכויות בעלי-החיים מבוססת במידה משמעותית על לימוד יסודי וחווייתי בנושא המורכבות הרגשית, חיי החברה והאינטליגנציה שלהם. שיעור המלווה בסרטים או בקטעי סרטים (או לכל הפחות שקופיות) הוא המדיום הטבעי לכך. קיימים אינספור מקורות כלליים בנושאים אלה, וביניהם סרטי טלוויזיה רבים המשודרים בערוצי נשיונל ג'יאוגרפיק, אנימל פלנט (דיסקברי) וכדומה. בבחירת סרטים או קטעי סרטים לצפייה בכיתה, כדאי להתמקד במעקב אישי ואמפתי אחר קבוצות קטנות של חיות (כמו הסדרות "סוריקטות: יצורים חסרי מנוח" ו"שוכני הצוקים"). חיסרון ניכר של סרטים אלה הוא ההתמקדות בחיות בר בחו"ל, הרחק מחוץ לתחום ההשפעה של הילדים. יש אפוא יתרון לסרטים מישראל (כגון סרטי משה אלפרט). בבחירת סרטי טבע, חשוב להימנע מהמגמות הנפוצות בערוצי הטבע: דגש רב על טריפה, והצגות של שליטה בחיות (למשל, הסדרה "יומני תנינים").
 
הוראה בתחום זכויות בעלי-החיים מחייבת להכניס לתוכנית הלימודים לא רק דיון בחיות בר וב"חיות מחמד", אלא גם ברגשות ובהתנהגות של חיות המנוצלות בחקלאות ובמעבדות. ללא דיון כזה, השיעורים יעמיקו את ההפרדה הקיימת בתרבות ממילא – בין חיות שיש להן רגשות וזכויות לבין חיות שלא מתחשבים בהן ולא חושבים עליהן כלל. באתר אנונימוס יש מדור המוקדש לרגשות של חיות אלה, וניתן להיעזר גם בסיכום בנושא בהפקת הארגון CIWF (באנגלית). סרטים בנושא נדירים; הסרט The Emotional World of Farm Animals (ללא תרגום) ניתן לצפייה באינטרנט.

הוראה בתחום זכויות בעלי-החיים מחייבת להכניס לתוכנית הלימודים לא רק דיון בחיות בר וב"חיות מחמד",

אלא גם ברגשות ובהתנהגות של חיות המנוצלות בחקלאות ובמעבדות. (צילום: Free Animal Pix)

 
עיתון קיר
קיר בנושא זכויות בעלי-חיים, עם כותרות גדולות ותמונות וטקסטים שניתן לעדכנם, מתאים למקום מרכזי בבית-הספר וגם לכיתות. את הקיר רצוי ליצור כפרויקט מתמשך של כיתה אחת לפחות, וניתן להסתייע לפיתוחו במורות נוספות. אנונימוס מספקת ערכה בסיסית לעיתון קיר. למידע מפורט בנושא.
 
אתר אינטרנט
אתר מיוחד או מדור בתוך אתר בית-הספר, ירחיב את העיסוק בתחום מעבר לשעות הלימודים. מומלץ להקדיש בדף הראשי של האתר מקום לעדכונים שבועיים: פסקת הקדמה משלך, טקסטים קצרים שכתבו ילדים, ציורים שציירו, תמונות/סרטים שצילמו, וכן קישורים לנושאים אקטואליים (למשל, "זכויות בעלי-חיים השבוע" וכמה כתבות ממדור החדשות שבו). האתר הוא המדיום הטבעי לקידום פעילויות הטיפוסיות לאינטרנט, ובמיוחד כתיבת מכתבים לרשויות, לחברות מסחריות המנצלות בעלי-חיים ולעיתונות. הכתיבה מחייבת תרגול והנחיה, ונמענים ניתן למצוא ב"זכויות בעלי-חיים השבוע" או לגבש בעזרת התלמידים.
 
באתר כדאי לכלול גם פורום לדיונים. זוהי הזדמנות לערב הורים בחומר הנלמד – למשל דרך השתתפות בפורום, לאחר שכל ההורים קיבלו הזמנות השתתפות אישיות.
 
כתבות עיתונות
שיטת עבודה נוחה היא לאסוף עם התלמידים כתבות עיתונות המתייחסות לבעלי-חיים – ולדון בהן. בדיונים כדאי להדגיש שאלות מוסריות הקשורות בכתבות ולבחון את האפשרויות העומדות בפנינו, הציבור, להגן על חיות במקרים דומים.
 
כתבות עיתונות הן מקור מידע נוח, אך גם בעייתי לעתים קרובות. תוכלי לנצל את הבעייתיות לפיתוח חשיבה ביקורתית, המאפשרת לזהות בעלי-חיים במקום שבו נהוג לראות רק פעילות כלכלית, ולזהות מצוקות בעלי-חיים בתנאים שאיש לא שם לב אליהם או שאף נהוג להחשיבם כתנאים טובים. תחת הכותרת "איפה מסתתרות החיות?" אפשר לעבור על כתבות רבות ולגלות רמזים לפגיעה בבעלי-חיים, שלא עניינו את הכתב. למשל: בדיווח כגון "ענף הלול נפגע מגל החום" – מסתתרים המוני עופות שגססו ומתו כי לא היה להם לאן להימלט מהחום; "הוחלט על סלילת כביש" – כלומר על הריסת ביתן של חיות הבר ועל דריסת רבות מהן; "תערוכת חתולים" – כאן מסתתרים עיוותים תורשתיים וטלטול חתולים בכלובים; "מתעלל נשלח למאסר" – ואנו שומעים על כך כי רוב המקרים הדומים לא טופלו על-ידי הרשויות; או "בגן החיות נולד אריה"  – ועם לידתו נגזר עליו מאסר עולם. לעתים תיאלצי לנווט דיון מרוכך על תכנים קשים כאלה. ילדים קטנים אולי יסתפקו בציור המציאות שמתוארת בדיווח היבש, ודי בכך כדי לעוררם לחשוב "איפה מסתתרות החיות?"
 
סיפורי מאבקים
תוכנית לימודים על זכויות בעלי-חיים אינה שלמה ללא התייחסות רצינית למאבקים בניצול בעלי-חיים. כדאי להתייחס למאבקים שהסתמכו במידה ניכרת על פעילות של נוער. באתר אנונימוס מתוארים עשרות סיפורים כאלה, בעיקר במדור "פעילות". פגישה פנים אל פנים עם שותף למאבק כזה, תוכל להלהיב במיוחד ולחדד את הקישור שבין תיאוריה למעשה. תוכלי להזמין לשם כך נציג אנונימוס שיספר, למשל, על אחד מהמאבקים הדרמטיים והמצליחים ביותר בהיסטוריה של התנועה העולמית לשחרור בעלי-חיים: המאבק נגד פיטום אווזים בישראל.

נציג אנונימוס ישמח לספר על אחד מהמאבקים הדרמטיים והמצליחים ביותר בהיסטוריה

של התנועה העולמית לשחרור בעלי-חיים: המאבק נגד פיטום אווזים בישראל.

 
דיוני מוסר
מרכיב חשוב בתוכנית הלימודים הוא דיונים שעניינם הכרעות מוסריות בקונפליקטים שבין בני-אדם לבעלי-חיים שונים. בהנחיית דיונים כאלה, כדאי לשים לב למספר נקודות:
 
חשוב לתת מקום מוגדר לעיסוק בעובדות הרלוונטיות לסוגיה המוסרית: מי נפגע במצב הנדון ועד כמה הוא נפגע, או מי מרוויח מה. יש להדגיש את ההבחנה בין הבירור העובדתי לבין הוויכוח בשאלה מה ראוי לעשות. ללא הבחנה כזו, צפוי בלבול בין ויכוחים על ערכים לוויכוחים על עובדות. למשל, אביטל מבית-הספר "קפלן" הנחתה דיוני מוסר בכיתות ד'-ו' (דרך ערכת "שלום שלמה המלך") ונוכחה שלמרות חוש הצדק הבריא שהפגינו הילדים מול סוגיות של התעללות בוטה, הם לא ראו פסול ב"לקחת" צב (או חיית בר אחרת) הביתה – משום שלא ידעו שהצב ייפגע כתוצאה מכך.
 
כשמדובר בסדרת שיעורים ממושכת, עדיף להתחיל בסוגיות פשוטות יחסית (כגון מקרי התעללות או הזנחה בוטים) שיסייעו לבניית הסכמה על המעמד המוסרי של בעלי-חיים ולביסוס אוצר מילים מתאים ומאגר של דוגמאות משותפות. רק לאחר מכן אפשר לעבור לסוגיות מוסריות מסובכות.
 
כדאי להימנע מדיון מנוכר, שבו מוצגים שני הצדדים בקונפליקט בגוף שלישי. עדיף ליצור משחק תפקידים, שבו צדדים מתווכחים בגוף ראשון, תוך הזדהות עם הצד הרלוונטי בקונפליקט ומתוך ניסיון לייצג באופן אותנטי את האינטרסים "שלי" בתור תרנגולת, לולן וכו'.
 

בקרוב נסיים את המדריך למורה בדיון על שאלת הצמחונות וענייני צרכנות אחרים.
 
הכתבה כתובה פונה למורה בלשון נקבה עקב הרוב הברור של מורות במערכת החינוך ומציינת "תלמידים" בלשון זכר בהתאם למוסכמות בעברית, אולם היא מתייחסת לשני המינים.
 
תודה לאביטל מישה, למירה מורד ולרותם אייל על סיוען במתן מידע לכתבה. 

חדשות

nrg מעריב נגד כלובים. הכתבה "הדלאי לאמה נגד כליאת התרנגולות בכלובי הסוללה" (5.9.2010) סוקרת הצהרה שפרסם הדלאי לאמה נגד כליאת תרנגולות בכלובי סוללה, כנהוג בתעשיית הביצים: "הפיכתם של בעלי-חיים חסרי ישע למכונות לייצור ביצים, ללא כל התחשבות ברווחתם, מבזה את אנושיותנו שלנו [...] בכלובים זעירים אלו, התרנגולות אינן יכולות לבטא התנהגויות טבעיות כפרישת כנפיים, הטלת ביצים בקן, ישיבה על ענף, בטישה בקרקע, או אפילו עמידה על משטח יציב." בכך מצטרף הדלאי לאמה למנהיגים דתיים רבים שיצאו נגד האכזריות הכרוכה בגידול תרנגולות בכלובים, וביניהם גם רבנים בולטים.

 

nrg מעריב חוק הפרוות. בכתבה "עור לגויים: כך חוסל חוק הפרוות" (4.9.2010) מספר אביב לביא על קבירת הדיון בהצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (קדימה) להגבלת הסחר בפרוות. הצעת החוק הייתה צפוי לעמוד לאישורה של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אך הדיון בעניין בוטל בעקבות התנגדותם הבלתי צפויה של שר הדתות, יעקב מרגי (ש"ס) ושל ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה).

 

ynet סוף לציד? בכתבה "עונת הציד שנפתחה – כנראה האחרונה בישראל" (6.9.2010) מדווח ארז ארליכמן על פתיחת עונת הציד בישראל, שתימשך חמישה חודשים, אשר במהלכם יורשו כ-2,400 ציידים לירות באגמיות, בתורים, בשלווים ובברווזים ממספר מינים. עונת ציד זאת עשויה להיות האחרונה מסוגה, אם תתקבל הצעת התיקון לחוק הגנת חיית הבר שהעלה לאחרונה המשרד להגנת הסביבה, שתאסור על ציד למטרות שעשוע.

 

הארץ טולסטוי וצמחונות. בטור "חלוצי החשיבה והפעולה הירוקה" (גלריה / עכבר העיר 6.9.2010) מונה רחל טל-שיר מספר אישים בולטים שהשפיעו על החשיבה הסביבתית, וביניהם הסופר הרוסי לב טולסטוי, שתמך בזכויות בעלי-החיים והתבלט בתקופתו בביקורת על תעשיית הבשר. למידע נוסף על צמחונותו של טולסטוי

 

ynet הרס הטבע. בכתבה "המלחמה על עמק השלום" (7.9.2010) מספרת יעל דראל על מאבק החברה להגנת הטבע להגנת עמק השלום, המשתרע בין יקנעם עלית למושב עין העמק, מפני תוכניות בנייה שמנסה לקדם מנהל מקרקעי ישראל, הצפויות לגרום נזק רב לחיות הבר באזור. למידע מפורט בנושא

 

mynet חילוץ. בכתבה "כפר רות: בעלי-חיים הורעבו בחווה" (7.9.2010) מספרת לימור גריזים-מגן על מבצע של משטרת מודיעין והשירותים הווטרינריים לפינוי שישה סוסים ושני כלבים שהוחזקו פצועים ומורעבים בחווה בכפר רות. עם זאת, בחווה הושארו עזים ועופות שגם הם הוחזקו בתנאי הזנחה קשים. בעלי-החיים שפונו, הועברו לשיקום במתקן של משרד החקלאות. כתב-אישום הוגש נגד בעל החווה.

 

ynet קרינה. בכתבה "נתב"ג: מעבירים חיות במכונת שיקוף פולטת קרינה" (7.9.2010) חושף ארז ארליכמן שעובדי ביטחון בנמל התעופה בן גוריון מעבירים בעלי-חיים במכונת שיקוף הפולטת קרינה המסוכנת לבריאותם, בניגוד לנהלים האוסרים על כך. בעלי-החיים נאלצים לעבור במכונה מספר פעמים עקב חוסר מיומנותם של העובדים בהפעלת המכונה.

 

תזונה ומתכונים

חג צמחוני. לכבוד ראש השנה, פורסמו בעיתונות שתי כתבות המגישות הצעות לסעודת חג צמחונית: הטור "חג צמחוני: שנה טעימה עם סייטן" (ynet,6.9.2010) מציע את המתכונים: תבשיל פטריות וסייטן ביין אדום; תבשיל סייטן, סלק ודלעת; וצלי סייטן ותפוחים בתנור. בטור "גפילטע בלי פיש" (וואלה!, 9.9.2010) מציע אורן גולדפינגר את המתכונים: גפילטע ללא דגים; סלט גרעיני חיטה מלאה, תפוחים ורימון; תבשיל טופו, ירקות ותמרים; וקינוח של ג'לי רימונים.

 

nrg מעריב רימונים. בטור "הכתר לרימון: ראש השנה בגישה נטורופתית" (8.9.2010) דנה יונת דביר ביתרונותיו הבריאותיים של הרימון, העשיר בנוגדי חמצון ובברזל, וכן ביתרונותיהם הבריאותיים של תמרים ושל סלק.


פינת התזונה
סלט עלי סלק צבעוני

 

מרכיבים
3 מלפפונים
2 אשכוליות אדומות (אפשר להחליף בתפוז)
כוס עלי סלק
2 אבוקדו פרוסים דק (לא חובה)
 
לבצל הכבוש
2 בצלים סגולים פרוסים דק מאד
חצי כוס מיץ לימון (עדיף מלימון ליים)
כפית קליפת לימון מגוררת
1.5 כפיות מלח
 
לרוטב
כוס מיץ אשכוליות או רימונים (לא ממותק)
חצי כוס מיץ לימון
6 כפות שמן זית
רבע כוס שמן קנולה
2 שיני שום קצוצות
כפית כמון
כפית שבבי פלפל בחריפות עדינה
2 כפיות סוכר חום
3 כפות נענע קצוצה
מלח לפי הטעם
 
הכנה 
  1. מערבבים בקערה את המרכיבים לבצל הכבוש ומניחים את התערובת למשך חצי שעה לפחות או במקרר למשך הלילה.
  2. להכנת הרוטב: מטגנים את השום בשתי כפות שמן זית, עד להשחמה. מורידים מהאש, מוסיפים את הכמון ומניחים להתקרר.
  3. מערבלים בבלנדר עד לקבלת רוטב אחיד את שאר מרכיבי הרוטב: מיץ אשכוליות ולימון, שבבי פלפל, סוכר חום, מלח ונענע. כשהבלנדר פועל, מוסיפים בהדרגה את שמן הזית הנותר ואת שמן הקנולה.
  4. טובלים את עלי הסלק ברוטב ומערבבים את המרכיבים בקערה. ניתן לעטר בשקדים, בבוטנים או בצנוברים.
 
מתכון: אמנון יונש; צילום: עמית באום

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צבל (עורך), כנען עוזיאל, דדי שי

לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון!

אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון

להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו

אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן