פעילות
מדברים זכויות בעלי-חיים באנונימוס
אנונימוס מקיימת תוכנית
קבועה למפגשי העשרה לפעילות ולפעילי העמותה בתל-אביב. למגיעים מחוץ
לעיר מומלץ להתקשר למשרד (info@anonymous.org.il או
03-6204878) כדי לתאם נסיעות משותפות עם פעילות/ים מהאזור. המפגש הבא ייערך
ביום א', 2.8.2009, בשעה 19:30, בנושא: "העירייה, הירוקים והחיות: קידום
זכויות בעלי-חיים מתוך המערכת המוניציפלית." מרצה: הדס שכנאי.
טבעונות בירושלים
ביום ג', 14.7.2009 בין השעות 21:00-18:00 יקיים זנגוויל –
המרכז לצמחונות (רח' בלפור 8) סדנת אוכל אסייתי למתחילים: רזי המטבח היפני
ומעט מהמטבח הפיליפיני. תרומה מומלצת: 25 ₪ או לפי יכולת. לפרטים: יותם
054-4820164
טבעונות בחיפה
בשבת, 18.7.2009, יתקיים מפגש של קבוצה עצמאית חדשה, בנושא תזונה צמחית
חיה (ללא בישול) עם יצירה וארוחה משותפת. נא להודיע מראש על השתתפות rawenergy.north@gmail.com או מיכל
052-4323357, אלה 040-8110683, נועה 04-9541853
כדאי לכתוב: ביטול רישיונות הציד
בכתבה "ציידי הצבאים" (מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות, 10.7.2009, עמ' 26)
מתאר אמיר שואן את תופעת הציד בישראל וקורבנותיה: דורבנים, חוחיות, צבאים
וחיות נוספות. מבין כ-8,000 ציידים שפועלים בישראל, רק 2,680 מחזיקים
ברישיון. בתי-המשפט מעניקים למעשה חסות לציידים הלא חוקיים, אשר מתייחסים
לקנסות המגוחכים והנדירים כאל הוצאה שולית. עם זאת, לדברי המרואיינים
בכתבה, העובדים הזרים, ובראשם התאילנדים, מהווים את הבעיה החמורה ביותר בתחום
הציד בארץ.
ברשות הטבע והגנים מכינים הצעת חוק שנועדה "לביטולו המוחלט של הציד
הספורטיבי ולביטולה של עונת הציד". עם זאת, הרשות מעוניינת להתיר ציד לפי
החלטה של הוועדה  המדעית שלה, שתוכל להתיר ציד חיות ממין מסוים למשך כמה ימים.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אינו רוצה להסתפק בכך: "צריך לאסור את הציד
לחלוטין. נכון שבמדינות שחלקן נאורות הציד נהוג, אבל הגיע הזמן לשנות. [...]
זה דבר לא חינוכי ולא מוסרי. הרשות לא צריכה לווסת את כמות החיות על ידי
היתרים לציד, אלא לא לתת היתרים כלל. הרשות צריכה לעשות את זה בעצמה. יש הבדל
בין צייד שיורה בחיה לבין זה שאני יכול לקבוע כללים ודרישות מעובד מדינה
ולמנוע סבל מיותר מהחיה."
לתגובות
ידיעות אחרונות, מוסף "7 ימים", ת.ד. 9499, תל-אביב. פקס:
03-6082234, דואל 7days@yedioth.co.il.
השר להגנת
הסביבה, גלעד ארדן, רח' כנפי נשרים 5, ת.ד 34033, ירושלים 95464 . פקס
02-6535958, דואל gerdan@knesset.gov.il, פניות
הציבור pniot@sviva.gov.il.
מנהל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, פקס 02-5005409.
מנהל חטיבת פיקוח
ואכיפה, רוני מלכא, רח' עם ועולמו 3, גבעת שאול, ירושלים. פקס
02-5005459 דואל u.achifa@npa.org.il.
הפגנה בירושלים
ביום א', 12.7.2009, בשעה 17:00, תקיים האגודה הישראלית נגד ניסויים
בבעלי-חיים משמרת מחאה מול משרד הבריאות (רח' רבקה 29). המשמרת תפנה למועצה
לניסויים בבעלי-חיים, אשר תתכנס בזמן זה, בקריאה לאשר יותר חלופות מודרניות
לניסויים בבעלי-חיים, בהתאם לתפקידה כחוק.
שימו מים
במהלך גל החום, חשוב יותר מתמיד להשאיר לחתולים ולחיות אחרות
כלים עם מים בחוץ, ולהחליף את המים לעתים קרובות.
 ממפים את המשקים החקלאיים בישראל
מכיר/ה משק או מתקן חקלאי אחר המחזיק בעלי-חיים רבים? אנונימוס תשמח לקבל
מידע על מיקום המשק ודרכי הגעה אליו. אנא פנו ל-erezkat@gmail.com
הרצאות
 אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות
בעלי-חיים בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל
חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן
ואיכותי, עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות
נוספות. פרטים במשרד: info@anonymous.org.il
03-6204878
לאנונימוס דרושים/ות מרצים מתנדבים בעלי ניסיון משמעותי בהדרכה/הוראה,
לעריכת הרצאות על זכויות בעלי-חיים בפני נוער בצפון הארץ ובדרום, עד פעמים
אחדות בחודש, לפי תוכנית נתונה. לפרטים נוספים: רותם rotvia@gmail.com או טל' 03-6204878
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
 ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה
בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו
טופס 116
וצרפו את הקבלות מאנונימוס.
תורמים באמצעות טופס
מאובטח; או שולחים
אלינו פרטי התקשרות.
מידע על פעילויות קבועות ;
התנדבות
באנונימוס
לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות;
פורומים לצמחונות לטבעונות: תפוז; אג'נדה
חדשות
 ynet ללא
תקנה. בטור " מי שומר על
התרנגולת שלכם?" (10.7.2009) מגיב דדי שי על התקנות החדשות להחזקת
בעלי-חיים, שאינן חלות על חיות המנוצלות בחקלאות, וטוען: "התעלמותו של משרד
החקלאות מרווחתם של בעלי-החיים במשקים החקלאיים אינה בגדר הפתעה גדולה.
השיקולים שהוא קשוב אליהם הם, באופן טבעי, בראש ובראשונה אלו של החקלאים
והמשווקים. האינטרסים שלהם לעולם יעמדו בניגוד לצרכיהם של בעלי-החיים.
החקלאים והמשווקים תמיד ירצו להפיק מבעלי-החיים מקסימום רווחים במינימום
השקעה, ותחת תנאים כאלו אי-אפשר לצפות להרבה דאגה לרווחת בעלי הכנף ובני הבקר
והצאן - לא הרבה מעבר למינימום ההכרחי הנדרש כדי להחזיקם בחיים."
 וואלה! נזק ישראלי
בהודו. בכתבה " אלביט הדמיה תקים חווה חקלאית
בהודו" (4.7.2009) מדווחת אורה קורן על אישור שניתן בהיידרבאד, הודו,
להקמת רפת החלב הגדולה ביותר בהודו: 10,000 פרות. את הרפת תקים חברה-בת של
החברה הישראלית "אלביט הדמיה". הידע להפעלת המקום ידיע מישראל. המדובר באחד
מהפרויקטים האגרסיביים ביותר של תיעוש בעלי-חיים בחסות חברה ישראלית, על רקע
המשקים הקטנים והמסורתיים שנהוגים בהודו.
ynet דיג. בכתבה " מחקר: כדאי
לדגים לשחות עם חיילי השייטת" (  6.7.2009) מדווחת יעל עברי דראל: "מחקר במימון רשות הטבע והגנים מצא
שבאזור היחיד בישראל שבו אסורה פעילות דיג – בשטח האימונים של השייטת בעתלית
– מספר מיני הדגים כפול ממספרם באזורים אחרים. הרשות: המסקנה היא שיש לאסור
על דיג בעוד אזורים, ולכן אנו פועלים להכריז על עוד שמורות טבע ימיות."
ynet נשרים.
בכתבה " ספירת כנף:
הנשרים בישראל בסימן ירידה" (  7.7.2009) מדווח ארז ארליכמן על ירידה נוספת במספר הנשרים
בארץ: רק 245 מהם אותרו בספירה השנתית, לעומת 275 אשתקד. הגורם העיקרי
להכחדה הוא הרעלות שמבצעים אנשי תעשיית הבקר במסגרת סכסוכים ביניהם.
הארץ הכחדה. בכתבה
" דו"ח: שיעור
הכחדת חיות הבר בישראל – מהגבוהים בים התיכון" (6.7.2009) מעביר צפריר
רינת את תמצית דו"ח ICUN החדש: "כמעט אחד מכל חמישה מינים בים התיכון
וסביבתו, שאחריהם נעשה מעקב, נמצא בסכנת הכחדה. אחד האזורים שבו שיעור ההכחדה
גבוה במיוחד הוא בישראל והמדינות הגובלות בה. [...] חמור במיוחד מצב בעלי
חיים במקווי מים מתוקים, כמו דגים ודו-חיים, ומצב יונקים ימיים ומינים רבים
של דגים. הגורמים העיקריים להכחדה הם הרס בתי הגידול כתוצאה מבנייה, זיהום
סביבתי, דייג ללא בקרה, ופלישה של מינים זרים."
ynet כלבי ים.
בכתבה " נמיביה: 90
אלף כלבי ים על כוונת הציידים" (7.7.2009) מדווחים ארז ארליכמן וסוכנות
AP: "מספר שבועות לאחר שציד כלבי הים בקנדה הסתיים, ציד כלבי הים המסחרי
בנמיביה יוצא לדרך חרף מחאת ארגונים למען בעלי-חיים  בעולם. ממשרד המדגה והימה הנמיבי נמסר כי עונת הציד החלה בתחילת
החודש ותימשך עד לאמצע נובמבר, במהלכה צפויים הציידים להרוג באמצעות אלות
יותר מ-90 אלף כלבי ים – מתוכם 85 אלף גורים."
תזונה
 ynet פטור
ממע"מ. בכתבה " נתניהו חזר
בו: לא יהיה מע"מ על פירות וירקות" (6.7.2009) מדווח: "ראש הממשלה בנימין
נתניהו חזר בו מכוונתו לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות. ההודעה על כך
נמסרה במשותף עם שר האוצר, יובל שטייניץ, לאחר שבמהלך היום (ב') התקיימו
ויכוחים סוערים בעניין בליכוד עצמו ובין חברות הקואליציה."
וואלה! המלצת ארגון
התזונה. בכתבה " עכשיו זה רשמי: בשר זה
מיותר" (7.6.2009) מספר עידן סייר על הדו"ח החדש של ADA (ארגון
התזונה האמריקאי): "הארגון קובע כי תזונה מתוכננת כראוי המבוססת על מזון
מהצומח, כולל תזונה צמחונית או טבעונית גמורה, הינה מספקת מבחינה תזונתית
ויכולה גם להעניק יתרונות במניעה וטיפול במחלות מסויימות. תזונה צמחית מאוזנת
מתאימה לבני אדם בכל שלבי החיים, כולל הריון, הנקה, ינקות, ילדות והתבגרות,
וגם לספורטאים. [...] "צמחונים נוטים  להיות בעלי מדד מסת גוף (BMI) נמוכה יותר, ושיעור נמוך יותר של חולי
בסרטן. תזונה מהצומח נוטה להיות עתירה פחות בשומן רווי וכולסטרול ועשירה
ברמות גבוהות יותר של סיבים תזונתיים, מגנזיום ואשלגן, ויטמינים שונים,
קרוטינואידים ופלוונואידים ופיטו-כימיקלים נוספים. ההבדלים התזונתיים האלה
יכולים להסביר כמה מיתרונות הבריאות של האנשים המאמצים תזונה צמחית מגוונת
ומאוזנת."
משקי עופות והסביבה
תעשיות בשר העופות והביצים גורמות נזק סביבתי עצום. תוכנית
הממשלה לבצע רפורמה
בתעשיית הביצים, נועדה לכאורה להקטין את הנזק שגורמת תעשייה זו, אולם
הקמתם המתוכננת של לולי כלובים תגרום נזק סביבתי גדול יותר מהקמת לולים נטולי
כלובים.
תעשיות העופות: עומס סביבתיתעשיות בשר העופות ו הביצים הן הענפים
האינטנסיביים ביותר בחקלאות בעלי-החיים, ורמת התיעוש מביאה איתה את הפגיעה
החמורה ביותר בחיות עצמן. אולם בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים, משקי העופות
מקבלים תשומת-לב פחותה יחסית, על רקע הנזק הסביבתי הבולט יותר של ניצול
יונקים גדולים, ובמיוחד בקר. עם זאת, גם משקי העופות גורמים נזק סביבתי עצום.
למשל, לפי האתר water footprint, בייצור ק"ג אחד של בשר עופות מושקעים בממוצע
3,900 ליטרים מים, בייצור ק"ג ביצים מושקעים 3,300 ליטרים, וזאת לעומת 1,300
ליטרים שהושקעו בק"ג חיטה. מדד אחר, שפרסם משרד החקלאות הבריטי, הוא פליטת
גזים עם פוטנציאל לגרימת אפקט החממה, לפי מדד שווה-ערך ל-CO2 : ק"ג בשר עופות
אחראי לפליטת 4.6 ק"ג CO2, ק"ג ביצים – 5.5 ק"ג CO2, ואילו ק"ג חיטה ללחם –
0.8 ק"ג CO2 בלבד. בתחום האטרופיקציה (תהליך המוביל למחסור בחמצן ולמות רוב
הצומח והחי במאגרי מים) תעשיות העופות מזהמות פי 20 בערך מגידול חיטה.
וכשמדובר בעלייה בחומציות המים – ההפרש עולה עד פי מאה בערך בין תעשיות
העופות לבין גידול חיטה.
הפרשות תחת סוללת כלובים, כפר חיים,
29.12.2007
פורמוסה וסין, חוקרים שערכו סיכום של כמה מהבעיות שגורמים משקי עופות,
מציינים שתכולת החנקן בהפרשות של עופות גדולה פי 5 מתכולת החנקן בהפרשות בקר
וחזירים. תרכובות חנקן מתפזרות בעיקר בקרבת המבנים, אך בטווח גדול: 90-80%
מהן חוזרות לקרקע בטווח 10 ק"מ מהמבנים, והשאר נפוצות באטמוספרה למרחק מאות
ק"מ; עצים בסביבה משמשים כמסנן ומצמצמים את התפשטות החנקן. באירופה, יותר
מ-70% ממיני הצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה, צריכים לקיומם סביבה דלת חנקן. מחקר
בבריטניה הראה שבטווח עד 200 מטרים מהלול נותר מגוון קטן של מיני צמחים --
חצי ממספר המינים שנמצא בטווח 650 מטרים.
לול מרובה קומות
העמדה הרשמית בישראלדי בנתונים אלה כדי
להראות שאין להקל ראש בנזק הסביבתי של תעשיות העופות. המשרד להגנת הסביבה
קובע ש"כמות הפרש המוצק של בעלי-כנף גדולה מכמות הפרש המוצק ברפתות החלב",
שהן המטרה העיקרית ל תביעות סביבתיות. מוסיף
המשרד:
"הלולים למיניהם (גידול תרנגולות מטילות, תרנגולות לפיטום ולרבייה,
תרנגולי הודו וכדומה) מייצרים יותר ממיליון טונות זבל בשנה (ההערכה נעשתה
על בסיס חומר יבש). מכאן שכמות החנקן הצרוף בזבל העופות היא 10,000 טונות
לשנה, כלומר תוספת אפשרית של כ-45 אלף טונות חנקות למי
התהום."
ואלה הם מפגעים שנגרמים לסביבה מתעשיית העופות:
"זיהום קרקע ומים נגרם בעיקר מהגורמים האלה: תרכובות חנקן וזרחן; מלחי
נתרן ומלחי אשלגן; תרכובות אורגניות רעילות; חיידקים ומחלות
למיניהם.
מטרדי האבק והריח הנוצרים מזהמים את האוויר ומעכירים אותו,
וגורמים אלרגיות לאדם ולבהמה. הלשלשת מכילה אמוניה ותרכובות אורגניות
נדיפות שריחן רע והן מסכנות את בריאות הציבור. האמוניה הוא גז התורם לאפקט
החממה באטמוספרה."
הפחתת הזיהום היא אחד מהמניעים המוצהרים לרפורמה המתוכננת בתעשיית
הביצים. אולם מובן מאליו שעצם הוצאת הלולים מהיישובים, כפי שהובטח בתוכנית
הממשלה, אינה מונעת כל זיהום, אלא רק מרחיקה אותו מעט, אגב גרימת נזק סביבתי
גדול כתוצאה מעצם הבנייה. אמנם, הקמת הלולים החדשים מהווה הזדמנות היסטורית
לעבור לתעשייה נטולת כלובים, ולהפחית בכך מסבלן של התרנגולות. אולם האם גם
ניתן בכך גם להפחית את הנזק הסביבתי?
לול סוללות עם ארבע קומות, משק גליקסמן במושב מישר,
2001
בעיית השטח
אין ספק, שלולים נטולי כלובים
יתפסו שטח קרקע גדול יותר מהשטח של לולי סוללה, העשויים להכיל עד 8 קומות של
כלובים – וזאת משום שעיקר ההבדל בין השיטות הוא בשטח המוקצב לכל תרנגולת. לפי
התקן האורגני האירופי, למשל, מותר להחזיק 9 תרנגולות למ"ר (מטר רבוע), כלומר
1,111 סמ"ר לתרנגולת. זאת לעומת 550 סמ"ר בכלובי סוללה, ו-750 סמ"ר בכלובים
"מועשרים". אולם למעשה, שטח המבנה של לול סוללות קטן עוד יותר יחסית, כי הוא
מכיל מספר קומות. מצד אחר, עם התפשטות הלולים נטולי הכלובים באירופה, חלו גם
שם שכלולים בתחום ניצול השטח. קיימות מספר מערכות כליאה ללא כלובים, המאפשרות
לעופות לטפס ולשהות במפלסים הנמצאים זה מעל לזה. מערכות אלה נקראות aviaries
(ניתן לתרגם זאת ל"תרנגוליות"). מערכת נפוצה מסוג זה היא Natura 60,
המאפשרת לתרנגולות לשהות על קרקע הלול ובשני מפלסים נוספים מעל הקרקע, בנוסף
למפלס רביעי המוקדש לתיבות הטלה. בצילומים של מתקני כליאה כאלה, נראה
שהתרנגולות מנצלות היטב את כל המפלסים. Natura 60 מסוגלת להחזיק 18-16
תרנגולות בכל מ"ר בנוי בעוד שהצפיפות בפועל נשארת 9 למ"ר. לפי חישוב שערך
עו"ד יוסי וולפסון שחיבר עבור אנונימוס דו"ח בנושא, שטח הבנייה הדרוש
להקמת לול Natura 60 שווה לשטח של לול סוללה המכיל מספר עופות זהה בהתאם
לתוכנית משרד החקלאות. במילים אחרות: כדי לבנות לולים ללא כלובים, אין צורך
לבנות על שטחים גדולים יותר מהשטחים שתכנן משרד החקלאות לבנות עליהם.
אחת ממערכות Natura של חברת Big Dutchman, מתוך תצלום
פרסומי של החברה
אמנם, בישראל החמה יש צורך להקטין את צפיפות התרנגולות ביחס לסטנדרט
האירופי, ולכן דרוש שטח בנייה גדול יותר. כמו כן, חשוב מאוד לאפשר לתרנגולות
לצאת מהמבנה לחצר. כאן מסתבכים חישובי השטח. למשל, במחקר הולנדי שהוצג ב"כנס
העופות האירופי ה-12" בשנת 2006, כלובי הסוללה הוצגו כשיטת הכליאה החסכונית
ביותר בשטח: כדי להפיק ק"ג ביצים, משתמשים בשטח 4.5 מ"ר לול, לעומת 5.1 מ"ר
לול ב"תרנגולייה". אלא שהשטח שנכלל בחישוב ל"תרנגולייה" כולל גם את החצר!
החצר כמובן אינה בנויה, ולכן הכללתה בחישוב היא בעייתית – דוגמה אחת לקושי
שבעריכת חישובים כאלה.
שילוב חצר הלול בנוף
הסביבה הטיפוסית
של לול סוללות היא כמעט נטולת צמחייה, הן בגלל ריכוז החנקן בקרקע ובקרבת הלול
וגם כתוצאה מהשמדה מכוונת של הצמחייה. בניית לולים חדשים כאלה בארץ תיצור
אפוא מתקנים תעשייתיים מובהקים באתרים שהם טבעיים כיום.
אולם בלולי מרעה חופשי אפשר לעודד את הקשר בין הטבע ללול. נושא זה עדיין
אינו מפותח מספיק בלולי מרעה חופשי בקנה מידה תעשייתי, ועדות לכך היא מחקרים
המצביעים על כך שרוב העופות אינם מנצלים את היציאה לחצר במשך רוב הזמן.
מחקרים אחרים עוסקים בהתאמת החצר לעופות. כחיות יער, תרנגולות נמנעות משהות
בשטח חשוף ואינן רועות בחופשיות ב"מרעה החופשי". הן מעדיפות עצים, אם כי לא
ברור מהי הצפיפות הרצויה. בבריטניה, פרויקט של אוניברסיטת אוקספורד ומשרד
החקלאות הניב תוצאות טובות בשילוב של נטיעת עצים ולולי מרעה חופשי. בצרפת החל
החוקר מירביטו ועמיתיו לבדוק את התנהגות עופות בחצר ומצא, שהעופות הרבו יחסית
לצאת וכן להתפזר בשטח כשסיפקו להם עצי אפרסק בחצר. תוצאות אלה מרמזות על
שילוב אפשרי בין מטעים לבין לולים. למעשה, התרנגולות אוכלות מזיקים במטע.
במישיגן, החוקרים קלארק וגייג' מצאו שתרנגולות ואווזים אוכלים חרקים מזיקים
ועשבים שוטים במטע תפוחים ושדה תפוחי אדמה, אם כי רק נוכחות האווזים שיפרה את
היבולים.
בגליל ניתן לשלב את הלול בשיחי בר ובעצים שנמצאים במקום, וכך הקמת לול
עם מרעה חופשי תגרום פחות נזק סביבתי מהקמת לול סוללות. העופות ימצאו מזון רב
יותר בחצר, ולכן יזדקקו לפחות מזון קנוי. בלולים המתקדמים ביותר, מזיזים
באופן מחזורי את מבנה הלול, או שמאפשרים לעופות לרעות באופן מחזורי רק בחלק
מהשטח שסביב הלול, וכך מאפשרים לצמחייה להתחדש ונמנעת הצטברות מזהמים.
תרנגולות במרעה חופשי, רמת צבי, 10.9.2008
לולים אורגניים
למרעה חופשי בלול אורגני יש
יתרונות סביבתיים קלים נוספים. אמנם, ספר על חקלאות אורגנית בהפקת OECD,
מבהיר שפליטת אמוניה מלולי סוללות קטנה הרבה יותר מהפליטה בלולי מרעה חופשי
כי עופות חופשיים אוכלים יותר, אך גם משום שהחוק האירופי אינו מגביל את פליטת
האמוניה מלולים אורגניים. למרות זאת, תעשיית העופות האורגניים אחראית לפליטה
מעטה יותר של גזי חממה, כי העופות מואבסים במזון אורגני המתבסס על דשנים פחות
מזיקים. כמו כן למרות צריכת המזון המוגברת במרעה חופשי, צריכת האנרגיה בלולים
אורגניים קטנה יותר, וגם כאן בגלל מדיניות: המזון שניתן לעופות ברוב הלולים
האורגניים מגיע ממרחק קטן מהלול ביחס למזון שניתן בלולי סוללות. בתחומים
אחרים, כמו פליטת זרחן, אטרופיקציה של המים והרס המגוון הביולוגי, הלולים
האורגניים פחות מזיקים לסביבה מלולים אחרים.
רשימת המקורות בכתבה תובא לאחר פרסומה באתר אנונימוס
פינת התזונה
מזון לנשמה – אוכל הודי
מושב צפרירים, משק 60, בתיאום מראש: 02-9921875, אתר אינטרנט
מזון לנשמה הוא מקום אירוח עם אוכל הודי, במושב
צפרירים שבעמק האלה, עם נוף מרהיב ואירוח בגינה על מחצלות וכריות. המקום פועל
רק בתיאום מראש, ומקיים ארוחות פרטיות ואירועים עד 100 איש. רינה ועמנואל,
מפעילי המקום, מקיימים גם סדנאות סדנאות בישול לאוכל הודי, צמחוני
ומיקרוביוטי ומגוון פעילויות תיירותיות נוספות.
רוב התפריט הוא טבעוני, מלבד מוצרי חלב בלאסי ובראיטה. המנות אינן
מכילות קמח חיטה. כפי שכתוב באתר "מזון לנשמה", התפריט משתנה בהתאם לעונות
השנה ופרצי היצירה של הטבח, וניתן לקבוע את התפריט מראש בתיאום עם
הלקוח." מתוך התפריט המוצע (כל המנות ללא מוצרים מהחי): אורז בסמטי
בזעפרן; דאל – רוטב עדשים כתומות; לוביה מונבטת ברוטב עגבניות ועלי קארי; מאש
מונבט ברוטב כוסברה; אלו פאלק – תבשיל תפוח אדמה ותרד; דלעת מוקפצת
בתבלין מנגו וחילבה; בטטה וורה – תפוח אדמה מתובל עטוף בקמח חומוס מטוגן בשמן
עמוק; סמבהרה – כרוב וגזר מוקפצים בעלי קארי, גרגרי חרדל וקוקוס, 2 סוגי
צ'טני – ריבה הודית מתוקה חריפה; ועוגיות
טחינה.
המחיר לסועד הוא קבוע: 100 ש"ח. לילדים בגילאים 12-5 המחיר הוא 50 ש"ח.
במהלך פסטיבלים אזוריים המחיר יורד ל-80 ש"ח ו-40 ש"ח בהתאמה. הפסטיבל הקרוב
יתקיים בין התאריכים 5 עד 8 באוגוסט, והמקום יהיה פתוח כמסעדה, אולם יש
להזמין שולחן מראש.
|
מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: אריאל צֹבל
(עורך), כנען עוזיאל, דדי שי, כרם
אביטל
לתגובות: info@anonymous.org.il. אין
להשיב (reply) לכתובת השבועון!
אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119.
טל' 03-6204878 פקס 03-6204717
גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון
להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס
מאובטח
אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו
אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י
כאן | |
nrg מעריב כלובי
סוללה. בכתבה "
