לקראת קניית בגדי החורף, כדאי לדעת כיצד מיוצרים מוצרי צמר ולהימנע מקנייתם. הכבשים בתעשיית הצמר עוברים עיוותים גופניים מכבידים ומסוכנים באמצעות ברירה מלאכותית וטיפולים מכאיבים ביותר; הגז גורם הלם, פציעות ומוות מקור; ולאחר שנים אחדות נשלחים הכבשים לשחיטה, לעתים קרובות במסעות אכזריים במיוחד. וכמובן – אין צורך לקנות בגדי צמר כי השוק מוצף במוצרי הלבשה מחממים אחרים.

עוד על צרכנות בחורף: מיימת בתעשיית הבשר; פרווה; מוצרי הנעלה; שמיכות וכריות.

 

ביום ג', 19.10.2010, בשעה 18:30, תתקיים פגישת היכרות עם אנונימוס במשרד העמותה בתל-אביב. משך הפגישה כשעה וחצי, והיא מיועדת למבוגרים ולנוער מגיל 16 ומעלה שמעוניינים להתנדב בעמותה. פרטים במשרד: 03-6204878.

 

באנונימוס קיימת אפשרות ייחודית של מגורים בדירת פעילים, בתמורה לכ-20 שעות התנדבות בשבוע. התפקידים מגוונים, השעות גמישות והשותפים נעימים. נחוץ/ה במיוחד פעיל/ה לפעילות שטח במסגרת קמפיין הרפורמה בתעשיית הביצים.

לפרטים: נעמי 050-5784663 או naomi@anonymous.org.il

 

ביום ה', 14.10.2010, בשעה 12:00, תתקיים הפגנה מול שגרירות יפן, ברח' ברקוביץ' 4 תל-אביב, כחלק מאירועי היום הבינלואמי נגד ציד דולפינים. מאות דולפינים ניצודים ביפן מדי שנה, רובם עבור תעשיית המזון ומיעוטם נמכר לתעשיית הבידור. רצוי להגיע עם שלטים מוכנים מראש. מארגנים: savejapandolphins.org.il

 

ביום ב', 11.10.2010, תתקיים בזנגביל – מרכז קהילתי לצמחונות (רח' בלפור 8) הקרנה של הסרט "מקלייבל", הסוקר את סיפורם של שני פעילי סביבה אנגליים, שהחלו להפיץ בשנות ה-80 עלוני הסברה נגד מקדונלד'ס ונאבקו בניסיונות התאגיד להשתיקם, שהתפתחו למשפט הדיבה הארוך ביותר בהיסטוריה של אנגליה. (85 דקות. אנגלית, תרגום לעברית). לאחר הסרט יתקיים דיון בנושא פעילות לזכויות בעלי-חיים.

 

ניתן לתרום לאנונימוס ולהזדכות על התרומה בתשלום מס ההכנסה ("סעיף 46") ב-35% מסכום התרומה. לקבלת הזיכוי, מלאו טופס 116 וצרפו את הקבלות מאנונימוס.

תורמים באמצעות טופס מאובטח; או שולחים אלינו פרטי התקשרות.

 

 

 

מרבית הפגיעה בבעלי-חיים מתבצעת בתעשיות המזון – בשר, ביצים וחלב. לכן קידום של תזונה צמחונית הוא אחת מהמטרות העיקריות בעבודת התנועה להגנת בעלי-חיים. לצורך קידום מטרה זו, אנחנו עשויים לגייס לצדנו לעתים קרובות טענות בדבר היתרונות הבריאותיים של תזונה מהצומח – מעבר לטיעון המוסרי. ארגונים מסוימים, כגון Physicians Committee for Responsible Medicine, פועלים לקידום הצמחונות בהתבסס כמעט לחלוטין על נימוקים בריאותיים. פעילות כזו להגנת בעלי-חיים נושאת יתרונות משמעותיים, אך היא מעוררת גם קשיים מסוימים.

 

מה כוחו של הטיעון הבריאותי?
הפנייה לטיעונים בריאותיים עשויה להיראות מבטיחה, בהנחה ששמירה על הבריאות מדברת ללב אנשים רבים יותר משיקולי מוסר. לתזונה צמחונית אכן יש יתרונות בריאותיים מובהקים: היא דלה בשומן רווי, אינה מכילה כולסטרול (הנמצא במזונות מהחי בלבד) עתירת סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון, ומסייעת במניעת כמה מבעיות הבריאות הנפוצות ביותר במערב, כגון מחלות לב, סוגים רבים של סרטן, סוכרת והשמנת-יתר.

 

עם זאת, יש לזכור שגם שיקולי בריאות תופסים בתרבות שלנו חשיבות משנית בעיצוב התפריט, לעומת שיקולים של הרגל, תרבות וטעם. מרבית האנשים נוהגים לצרוך באופן קבוע מזונות לא בריאים, כגון קמח לבן, סוכר מזוקק ושומנים מוקשים. אפילו אנשים בעלי מודעות בריאותית גבוהה, לרוב אינם נמנעים לחלוטין מצריכת מוצרים אלו, אלא לכל היותר מצמצמים אותה. לפיכך, נראה שאין קהל יעד גדול של אנשים הצפויים להפסיק לחלוטין לצרוך בשר משיקולים בריאותיים. שיקולים אלו צפויים אפוא להוביל להפחתה חלקית בצריכת הבשר בקרב פלח אוכלוסייה צר.

 

שיקול זה אינו מרמז שאין מקום לשימוש בטיעון הבריאותי, כי גם צמצום בצריכת הבשר מהווה צעד מבורך, שיש טעם לפעול לקידומו. אבל יש להכיר במגבלותיו של טיעון זה, ולא לצפות שיתפקד כטיעון מוצלח להפסקה מוחלטת של אכילת בשר, או להשתמש בו כאילו היה כזה.

 

מידת האפקטיביות של הטיעון הבריאותי משתנה בהתאם לקהל היעד. חלק גדול מהאנשים העוברים לצמחונות, עושים את המעבר בגיל צעיר – גיל שבו שיקולים בריאותיים תופסים משקל קטן מאוד (אם בכלל) בתכנון התפריט. אוכלוסייה מבוגרת יותר, לעומת זאת, ודאי תגלה עניין בשיקולים בריאותיים לטובת הצמחונות – לאחר שהרגלי תזונה לקויים כבר החלו לתת בה את אותותיהם, ובפרט כשמדובר בבעיות הקשורות בצריכת מוצרים מהחי, כגון מחלות לב והשמנת יתר.

 

טיעונים בריאותיים עשויים להיות אפקטיביים גם בפנייה הנעשית כלפי מוסדות. למשל, בקידום יוזמות כמו "יום שני צמחוני", שהופנו בעיקר כלפי מוסדות ציבוריים, עמד הטיעון הבריאותי במרכז מערך ההסברה, לצד טיעונים סביבתיים וכלכליים, ואילו שיקולים של טובת בעלי-החיים לא שיחקו כמעט תפקיד (כמובן, יוזמות אלו גם הן מקדמות רק הפחתה חלקית בצריכת בשר, ולא צמחונות או טבעונות).

 

שאלה של אמינות
חולשה בולטת נוספת של הטיעון הבריאותי נובעת מרמת האמינות שלו. התנועה לזכויות בעלי-חיים מעוניינת בקידום תזונה מהצומח בעיקר ממניעים מוסריים: צמצום בהיקף סבלם והריגתם של בעלי-חיים. מאחר שמניע זה גלוי וידוע, הרי שהצגת טיעון בריאותי למען צמחונות, ובפרט אם הוא מוצג כטיעון מרכזי, תיחשד בהטיה ובחוסר אמינות. ניתן להתמודד עם חולשה זו על-ידי גיוס מקורות ממסדיים וסמכותיים ככל האפשר בתחום הבריאות. לשם כך חשוב להדגיש בפני הקהל, שביקורת על עודף צריכה של מוצרים מהחי מגיעה מהממסד הבריאותי עצמו – תוך ציטוט מקורות רלוונטיים (למשל, מאמר העמדה של ארגון התזונאים האמריקאי בנושא צמחונות).

 

חשוב להימנע מפגיעה באמינותו של הטיעון הבריאותי על-ידי הפרזה בערכו, או על-ידי הצגת טענות מוגזמות ובלתי מבוססות על השיפור הבריאותי העצום שצפוי לכאורה לבוא בעקבות הפסקת אכילת בשר. אמנם, קיימים יתרונות בריאותיים ברורים לתזונה מהצומח וראוי להצביע עליהם, אבל אין לקפוץ מכך למסקנה שאכילת מזון מהחי בכל כמות שהיא, מזיקה לבריאות הצרכן. תזונה שכוללת מזון מהחי בכמות מתונה, עשויה להיות מאוזנת ובריאה. טענה גורפת, כאילו יש הכרח להיות צמחוני כדי להיות בריא, חוטאת לאמת – ובכך גם לאפקטיביות של ההסברה. לא זו בלבד שהיא אינה אמינה, אלא גם ההיצמדות אליה תפגע באמינותם של טיעונים אחרים (בריאותיים או מוסריים) לטובת הצמחונות. טיעונים פחות גורפים עשויים להישמע פחות מרשימים – אבל גם הרבה יותר רציניים.

 

למרות הכל: גם בריאות
עם זאת, קיימת חשיבות גם לטיעונים הבריאותיים במסגרת ההסברה לקידום הצמחונות. אף על-פי שלרוב שיקולי בריאות לבדם אינם מהווים גורם מרכזי לסילוק הבשר מהתפריט, אין ספק שדימוי בריא יותר של צמחונות עשוי לעודד פתיחות כלפי המעבר לצמחונות, גם כשהוא נעשה מטעמי מוסר.

 

בקרב אנשים רבים השוקלים לעבור לצמחונות מטעמי מוסר, החשש שהתזונה הצמחית אינה יכולה לספק כראוי את הצרכים התזונתיים, מהווה שיקול עיקרי (או אפילו יחיד) שמכריע נגד המעבר לצמחונות. במקרים כאלו, יש חשיבות רבה לקידום ההכרה ביתרונות הבריאותיים של תזונה מהצומח. אין לצפות מאנשים שיעברו לצמחונות כל עוד הם רואים בכך אפשרות לא בריאה. הדבר גם אינו רצוי, כי אנשים שעוברים לתזונה צמחית באופן לא בריא, אינם צפויים להישאר צמחונים לאורך זמן. למטרות אלו אמנם אין זה הכרחי לדעת להסביר דווקא על היתרונות של תזונה צמחונית על-פני אכילת בשר, אבל חשוב לעמוד על הנקודה שצמחונות היא, לכל הפחות, בריאה לא פחות מתזונה הכוללת בשר. גם נקודה זו לבדה אינה ברורה מאליה, ודורשת בקיאות בידע תזונתי רלוונטי.

 

חשוב להכיר בכך שצמחונות לבדה איננה ערובה לתזונה בריאה. אף על-פי שלתזונה צמחונית יש פוטנציאל להיות בריאה יותר מתזונה הכוללת בשר, פוטנציאל זה לא יתממש אם לא עושים את המעבר לצמחונות בצורה הנכונה – ודואגים לא רק למה שמוציאים מהתפריט אלא גם למה שמכניסים אליו. על מנת לקדם צמחונות באופן יעיל, התנועה לזכויות בעלי-חיים צריכה לפעול לא רק להפסקת הצריכה של מזון מן החי, אלא גם לעידוד הצריכה של תפריט עשיר, המבוסס של מגוון רחב של דגנים מלאים, קטניות, פירות וירקות, ודל יחסית בג'אנק פוד מהצומח. עידוד צמחונים לשמור על תזונה צמחונית בריאה, חשוב לחיזוק הצמחונות ולשימורה לאורך זמן, ועוזר לקידום התדמית החיובית של הצמחונות.
 
לסיכום, חשוב – במסגרת פעילות לקידום צמחונות – להכיר היטב גם את היתרונות הבריאותיים של תזונה צמחונית, ולדעת להסביר על הנושא בצורה מוצלחת בעת הצורך – הן בקרב אנשים המתעניינים במעבר לצמחונות, והן בקרב הציבור הצמחוני. עם זאת, בדרך-כלל, אין לסמוך על השיקולים הבריאותיים כדי לבסס לבדם טיעון אפקטיבי נגד אכילת מזון מהחי, אלא, לכל היותר, כחיזוק צדדי לטיעון המוסרי.

 

TheMarker Week נגד כלובים. בכתבה "ארגוני זכויות בעלי החיים מול משרד החקלאות - המאבק על ענף הלול מתקרב להכרעה" (10.7.2010) סוקר שוקי שדה את המאבק נגד הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה צפוי משרד החקלאות להשקיע כ-300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים מסוג שנאסר לשימוש ב-30 מדינות. תחקיר הכתבה חושף כי בניגוד לטענות משרד החקלאות, הקמת לולי מעוף זולה באופן ניכר מהקמת לולי כלובים. כמו כן, מוזכר בכתבה שהרפורמה מעוררת התנגדות גם בקרב לולנים, מכיוון שהיא צפויה לפגוע במשקים הקטנים ולרכז את הענף בידי בעלי הון מעטים.

 

nrg  מעריב  הרג  דגים.  בכתבה  "כשהטבע מת מצמא: ברכת רם כמשל" (8.10.2010) מספר אביב לביא על התייבשות ברכת רם שברמת הגולן, עקב שאיבת מים מוגזמת. כתוצאה מכך נפגעים דגי האגם, המוכנסים אליו באופן מלאכותי.

 

News1 בשר וסביבה. בכתבה "אוכלי הבשר מסכנים את הסביבה" (6.10.2010) סוקרת יפעת גדות דו"ח  שפורסם ב- Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, על הפגיעה הסביבתית הנגרמת על-ידי תעשיות המזון מהחי. הדו"ח סוקר אמצעים לצמצום נזקים סביבתיים של תעשיות בעלי-החיים, אך מזהיר כי אמצעים אלו אינם מספקים, ויש צורך בצמצום משמעותי של צריכת הבשר.

 

וואלה! החמרת ענישה. בכתבה "מהו עונש מספק?" (6.10.2010) מדווח עובד אלחליבי על פנייה של קבוצת "אזרחים למען החיות במכלאות הרשותיות" לפרקליטות המדינה וליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להחמיר בעונשם של מתעללים בבעלי-חיים. אלה אבין, ממובילות היוזמה, מזכירה דוגמאות רבות למקרים בהם נגזרו עונשים קלים בלבד על מתעללים בבעלי-חיים. בנוסף לכך, 85% מהתלונות על התעללות בבעלי-חיים המוגשות במשטרה נסגרות ללא הגשת כתב אישום.

 

nrg  מעריב שיפוץ כלביות. בכתבה "המדינה תתקצב שדרוג כלביות ישנות" (7.10.2010) מספרת דליה מזורי כי משרד החקלאות ישקיע 1.5 מיליון ש"ח בהקמת כלביות עירוניות ובשיפוצן. השיפוץ מתבצע מכיוון שחלק גדול מהכלביות כיום אינן עומדות בתקנות להחזקת בעלי-חיים, שהתקבלו לאחרונה.

 

mynet  עיקור וסירוס. בכתבה "חולון: אלף עיקורים לחתולי הרחוב" (5.10.2010) מדווח שי אלבלינג על מבצע לעיקור, לסירוס ולחיסון נגד כלבת של כאלף חתולים חופשיים בחולון, במימון משותף של העירייה והשירותים הווטרינריים.

 

הארץ (גלריה / עכבר העיר) שירי ילדים. בטור "שירי הילדים של פעם: עד כמה הם באמת תמימים?" (3.10.2010) מבקרת מאיה לוין מסרים בעייתיים המופיעים בשירי ילדים, ומזכירה בין השאר גם מסרים הנוגעים ליחס כלפי בעלי-חיים: "'רוץ בן סוסי' ('רוצה טוסה יום וליל'. אתה כבר תנוח בקבר, מותק); 'החמור הקטן' ('וטעם המקל על גבו הקטן'); 'עגלה עם סוסה' ('ובידי השוט'); 'יש לנו תיש' (עוד אחד שחוטף, הפעם 'במקל, בסרגל') [...] 'האוטו שלנו' - פרסומת בלתי סמויה לתנובה. גם צרכני, גם מזהם וגם נושא אתו ביצים לא אורגניות וחלב עתיר הורמונים." למידע נוסף על ייצוג בעלי-חיים בספרות ילדים

  

nrg  מעריב הטבעונות של קלינטון. בכתבה "ירד בגדול: ביל קלינטון עבר לטבעונות" (3.10.2010) מספר אביב לביא על המעבר של נשיא ארצות-הברית לשעבר, ביל קלינטון, לתזונה המבוססת כמעט לחלוטין על מזון מהצומח, כדי להתמודד עם בעיות לב מהן סבל, ובעקבות קריאת מחקר סין, הממליץ על הפחתה במזון מהחי. בעקבות שינוי התזונה שלו, שיפר קלינטון את בריאותו והפחית כ-11 ק"ג של משקל עודף.

 
nrg מעריב שניצל טופו. בטור "השניצל של הבריאים: טופו שניצל ברוטב קוזו" (4.10.10) מגישה ליאורה אקוקה גולדברג מתכון לשניצל טופו ברוטב קוזו (מרכיב במטבח היפני, המשמש להסמכת רטבים ולשיפור העיכול).

 

וואלה! תבשילי קדרה. בטור "משלוש יוצאת קדרה" (4.10.10) מגישה רות אוליבר שלושה מתכונים לקדרת ירקות צבעונית: דלעת צלויה עם שעועית ירוקה ושבבי שקדים ברוטב אסיאתי, קדרת קישואים, פטריות ואספרגוס בנענע וקדרה כתומה עם בצלצלי פנינה וערמונים (ניתן להחליף את הדבש במתכונים בסילאן).

 
וואלה! מרק תירס. בטור "צהוב עמוק" (5.10.10) מגישה ליה שומרון מתכון למרק תירס עם שיבולת שועל, כוסברה ועגבניות.
 
וואלה! רימונים. בטור "שיעור מרוכז" (6.10.10) מלמדת לימור תירוש כיצד להכין רכז רימונים ביתי.

 

ynet סלט. בטור "רק בריאות: סלט 'אחרי החגים'" (7.10.10) מציעה השפית אלומה בליליוס מתכון לסלט קליל ובריא.
 
וואלה! סלק. בטור "פתרון מהשורש" (5.10.10) מציעה מיכל מוזס שלושה מתכונים לסלטים עם סלק חי או מבושל.

 

 

 

מערכת זכויות בעלי-חיים השבוע: דדי שי (עורך), כנען עוזיאל, חגי כהן, מיכל ברקוביץ' לתגובות: info@anonymous.org.il. אין להשיב (reply) לכתובת השבועון! אנונימוס: ת.ד. 11915 תל-אביב, מיקוד 61119. טל' 03-6204878 פקס 03-6204717 גיליונות קודמים ניתן לקרוא בארכיון להרשמה לאנונימוס באמצעות טופס מאובטח אם בכוונתך להחליף כתובתך, עדכן/י אותנו אם אינך רוצה לקבל גיליונות נוספים, לחץ/י כאן