טווחי הובלה ומוות. אפילו ההובלה הנוחה ביותר היא טראומטית לתרנגולים. כולם סובלים. יש שאינם עומדים בתלאות - ומתים. אין זה מפתיע, שככל שעולה משך זמן ההובלה, כך עולה מספר מקרי המוות. כבר לאחר ארבע שעות הובלה - לפי נתונים שמציגה הוועדה המדעית-וטרינרית של השוק האירופי - חלה עלייה חדה במספר המתים. יש להדגיש, שמצוקתם של העופות אינה נגמרת בתום הטלטלות והרוח של הנסיעה. אדרבה, לעתים קרובות, ההמתנה בתוך הכלובים בכניסה למשחטה עלולה להיות קשה עוד יותר. גבול יכולת ההישרדות. מעבר לעצם הכליאה הצפופה וטלטלות הנסיעה, אסונם הגדול של תרנגולים בהובלה נובע ממצב האוויר. העופות מסוגלים להחזיק מעמד בטווח טמפרטורות נרחב למדי - 20-46 מעלות צלזיוס בערך. במצב של חופש יחסי, התרנגולים מסוגלים להתמודד עם טמפרטורות גבוהות (טמפרטורות נמוכות הן בעיה פחות חמורה בישראל) על-ידי הלחתה, מתיחת כנפיים והזרמת דם לכרבולת, לדלדלים ולכפות הרגליים. למותר הוא לציין, שמתיחת כנפיים אינה אפשרית בכלובי ההובלה; בנוסף לכך, העופות נשלחים לשחיטה כה צעירים, שהכרבולת והדלדלים שלהם אינם מפותחים ואינם מאפשרים צינון. בכל מקרה, כל עוף מוקף בעופות כה רבים, שהלחתה ואיבוד חום בכלל אינם אפשריים, כי כל האוויר שמסביב חם ולח ביותר. בין קור מקפיא לחום לוהט. במהלך ההובלה, חשופים העופות לתנאים קיצוניים. רבים מאתנו ראו תרנגולים המובלים בכבישים בלילות קרים, חשופים לרוחות עזות ומקפיאות ואף לגשם. במרחק קטן מאוד משם, בלב המטען, עלולים לשרור תנאים קשים עוד יותר. בבריטניה נמדדה טמפרטורה העולה על 30 מעלות ולחות יחסית העולה על 80% במשאיות המובילות עופות במזג-אוויר חורפי אנגלי מתון. בישראל לא נערכו מדידות כאלה, אך אין ספק שאפילו בלילות החורף, החום והלחות כבדים מנשוא; והעופות הרי נותרים בכלובים גם במהלך היום. כאשר קר וגשום, חייבים המובילים לסגור את המשאית ביריעות, ואז מזנקים הפרשי הטמפרטורה באופן קיצוני. בקנדה נמצא, שסגירת היריעות מעלה את הטמפרטורה הפנימית ל 30 מעלות בממוצע, כאשר הטמפרטורה החיצונית היא 30 מעלות מתחת לאפס! מעבר לכך, נפנוף היריעה עלול לגרום לירידה בלחץ האוויר, תופעה המביאה למשיכת מים דרך צדי המשאית ולהרטבת העופות הממוקמים בצדי הרכב. משנרטבו הנוצות, הן מאבדות את כושר הבידוד שלהן, והעופות אינם יכולים לעמוד בקור. דרכים והמתנה. החום והלחות הגבוהים אופפים את התרנגולים במשך שעות ארוכות, אף על-פי שדרכי ההובלה בישראל אינן ארוכות ביותר בדרך-כלל. קיימות משחטות בתל-אביב, למשל, השוחטות להקות שמקורן במושבי מרום הגליל, אך מרבית המשחטות פועלות על בסיס אזורי, והעופות הנשחטים בהן מגיעים מלולים במרחק כמה עשרות קילומטרים מהמשחטה. עם זאת, משחטות רבות אינן מקפידות על שחיטת העופות מיד עם הגעתם, ומעכבות אותם בכלובים שעות ארוכות. שאול זוהרי, אחראי על המשחטות התעשייתיות במועצת הלול, העיד בפני ועדת משרד החקלאות לעניין הובלת עופות, שעופות נשחטים לפי סדר הגעתם למשחטה ובתוך 4-5 שעות מההגעה. אולם נציגי הוועדה, בסיורים אקראיים במשחטות, היו עדים גם למצבים חמורים הרבה יותר, כפי שכתבו בדו"ח שלהם:
אוורור צולע. מכיוון שהמצוקה החריפה של העופות מביאה בסופו של דבר למות רבים מהם ולהפסדים כלכליים, פיתחה תעשיית העופות מספר שיטות לשיפור-מה בתנאים. הדרך הפשוטה ביותר להקטין את מידת החום והלחות היא להשתמש בכלובים בעלי מבנה מאוורר ולהפחית את צפיפות העופות בכלי הרכב. בישראל, ובמיוחד בימים חמים, דוחסים פחות עופות לכלובים בהשוואה למדינות קרות; כאשר ניסו להשתמש בארץ בכלובים המשמשים באירופה, מתו חמישית מן העופות. דרך פשוטה נוספת היא להניח את הכלובים באופן, המאפשר לאוויר לזרום ביניהם עם תנועת המשאית. אך כאשר הרכב עומד בשל עומס תנועה או עיכובים, וכן בהמתנה בתוך המשחטה, נפסקת תנועת האוויר ועומס החום עולה. אפילו בזמן הנסיעה אין תנועת אוויר אחידה במשאית, ונותרים אזורי חום-יתר ואזורי קור-יתר. לאחר שנפרקו הכלובים, ברור שיש צורך במתקני אוורור חזקים ובמרווח גדול בין כלוב לכלוב, אך לא תמיד מספקת המשחטה תנאים כאלה, ואז מתים העופות בהמוניהם. מעבר לכך, אפילו מאווררים חזקים אינם פותרים את הבעיה. במקרים כאלה, לפי התרשמות הוועדה לעניין הובלת עופות,
האוורור המבוקר. בבריטניה פיתחו לאחרונה משאית עם מערכת צינון ואוורור, המיועדת ליצור טמפרטורה ולחות אחידים וסבירים, פחות או יותר, בכל הכלובים. ייתכן שמערכת זו לא תוכל תמלא את ייעודה בימים חמים בישראל, אך היא צפויה לתפקד כמתוכנן בלילות ובימים קרים. הוועדה לעניין הובלת עופות המליצה לקבוע "תקופת מעבר ממושכת מאוד, של חמש שנים, שבסיומה יצטרכו כל ההובלות המסחריות של עופות בישראל להיות בכלי-רכב בעלי אוורור מאולץ ומערכת ניטור, שיבטיחו כי עומס החום בהם לא יעלה על הנסבל לעופות." כותבי הדו"ח מודים, ש"תקופת המעבר הארוכה שהוחלט עליה פוגעת ברווחתם של מאות רבות של מיליונים של עופות, שיובלו בארץ במהלך תקופת המעבר"; כמו-כן,
מעל המלצות הוועדה, שמונתה על-ידי משרד החקלאות עצמו, מעיב צלו של החשש, שאפילו היוזמה לשיפור מזערי זה ברווחת העופות תידחה מכל וכל. כרגיל, ההתחשבות בעופות נמצאת במקום האחרון בסדר העדיפויות של המערכת החקלאית.
מקורות
|
