איסור הציד
בין 16 ל-20 ביוני, 2006, התכנסה "הוועדה הבינלאומית לציד לווייתנים" (IWC). אף על-פי הגוף שהארגון נוסד ב-1946 במטרה "להסדיר" ציד לווייתנים ולא למנוע אותו, ב-1986 הוא הטיל איסור על ציד לווייתנים, לאחר שמספריהם התדלדלו עד סכנת הכחדה. להגנה על לווייתנים תורם גם היותם בעלי-חיים מפותחים במיוחד מבחינה מנטאלית, ובמשך השנים הביא העניין הציבורי בהם להתפתחות תיירות ימית של צפייה בלווייתנים. באזור סידני, אוסטרליה, צופים כ-1.5 מיליון תיירים בשנה בלווייתנים, וכך קיים אינטרס כלכלי בשמירה עליהם.
ציד לווייתנים בעולם
נורבגיה, יפן ואיסלנד אינן מכבדות את האיסור. לכאורה, יפן ואיסלנד מנצלות פרצה באיסור, המתירה ציד למטרות מחקר. בפועל, מדובר בכיסוי לציד מסחרי לכל דבר. ביפן נמצאו שרידי גופות הלווייתנים שניצודו ל"מחקר" כשהם משווקים כבשר. רק מיעוט קטן מכלל היפנים אוכל את בשרם, אך לשדולת הציידים יש השפעה מכריעה על מדיניות ממשלת יפן. יותר מ-25 אלף לווייתנים ניצודו בעולם מאז הטלת האיסור. יפן לוחצת במשך השנים לבטל באופן רשמי את איסור הציד, ובמקביל לכך היא צדה לווייתנים רבים תחת הכיסוי הריק של "מחקר" – 935 לווייתנים ממין מינקי (minke) ועשרה לווייתנים גדולי-סנפיר (fin) בשנת 2005 לבדה. היפנים כבר הודיעו שהם מתכוונים להרוג בשנה הקרובה יותר מ-1,300 לוויתנים (למטרות מחקר...) ובכלל זה 50 לווייתני גבנון (humpback) – מין שנותר עד כה מוגן בפועל. נורבגיה אף אינה מעמידה פנים שהיא מצייתת לאיסור, ומתירה לציידיה להרוג 1,052 לווייתני מינקי בשנה. מעבר לכך, היתרי ציד מיוחדים ניתנים במדינות ארקטיות. למשל, לגרינלנד (השייכת לדנמרק) מותר לצוד 19 לווייתנים מצויים ו-187 לווייתני מינקי; נציגי גרינלנד ביקשו בכינוס האחרון להתיר להם להרוג לווייתנים משני מינים נוספים, ונדחו.

קניית קולות ב-IWC
מדינות אחדות, ובראשן יפן, פועלות לביטול האיסור על הציד, על-ידי גיוס מדינות עניות ל-IWC. לכל מדינה נוספת יש קול בהצבעה; היפנים מגישים "סיוע כלכלי" למדינות אלה, שמשמעותו קניית קולות. לפי Sea Shepherd Conservation Society, יפן העניקה 400 מיליון דולר למדינות שגייסה עבור ציד הלווייתנים. לכינוס 2006 גייסה יפן שלוש מדינות חדשות: איי מרשל, גוואטמלה וקמבודיה, בעוד שמתנגדי הציד הצליחו לגייס רק מדינה חדשה אחת: ישראל. היפנים ציפו גם לתמיכת דרום קוריאה, איי שלמה, סין וקיריבטי, שנמנעו בהצבעות מטעמים דיפלומטיים, מאחר שההצבעה נערכה בגלוי. דובר המשלחת היפנית, ג'וג'י מורישיטה, הגיב ל-BBC: "יפן תזכור אילו מדינות תמכו בהצעה ואילו אמרו לא".
מאמצי הגנה
אוסטרליה, לצד מאמציה להגן על לווייתנים במסגרת IWC, פועלת גם בהצהרות חד-צדדיות: היא טוענת שחלק גדול מהאוקיינוס הדרומי נמצא בתחום המים הטריטוריאליים שלה, והכריזה עליו כעל שמורת לווייתנים. יפן סירבה להכיר בשמורה. כיוון אחר להגנה על הלווייתנים מתייחס לסבל הנגרם להם בגלל ההרג האיטי. ממשלת אוסטרליה מביאה נתוני ציד שתיעדו פעילי איכות הסביבה באזור אנטארקטיקה, שם נמצא שגסיסת הלווייתן נמשכת עד 30 דקות לאחר תקיעת הצילצל בגופו. לפי ארגון
WSPA, הגסיסה נמשכת לעתים שעה. סביב הכינוס שנערך, התעורר עניין ציבורי חסר תקדים ב"רווחת הלווייתנים" הניצודים, דהיינו בייסורי הגסיסה. אותם צילצלים המשמשים להרוג את לווייתני המינקי הקטנים, בייסורים ממושכים, משמשים יותר ויותר להרג איטי עוד יותר של לווייתנים גדולים. בכינוס דיברו על הצורך לצמצם את זמן הגסיסה, אולם כדברי דוברת
WSPA, "עדויות מדעיות שהוצגו השנה, מאשרות שאין דרך הומאנית להרוג לווייתן בים, ולכן כל ציד לווייתנים מסחרי או מדעי לכאורה צריך להיפסק מטעמי אכזריות גרידא."
החלטות יוני 2006
בכינוס ביוני 2006 נערכו חמש הצבעות. בארבע הראשונות הפסידו תומכי הציד בראשות יפן, ובחמישית הם ניצחו.
- בהצבעה הראשונה ביקשה יפן למנוע מ-IWC לפקח גם על ציד דולפינים ויונקים ימיים נוספים, מלבד הלווייתנים (30:32 לטובת היונקים הימיים).
- בהצבעה השנייה ניסתה יפן להעביר החלטה, שלפיה שאר ההצבעות בדיונים יהיו חשאיות, באופן חסר תקדים (30:33 לטובת הלווייתנים). כפי שהודה נציג אחת המדינות הזעירות באיים הקאריביים: "סנט קיטס מצביעה לרוב בעד הצייד ותעשיית התיירות שלה נפגעת בשל כך. קיבלנו איומים בחרם. אנשים מזמינים עשרות חדרי מלון ומבטלים ברגע האחרון." לתיירים המבקרים באיים יש עניין גבוה למדי בשימור הטבע, ולכן יש להתנגדותם משקל מול הכסף היפני.
- בהצבעה השלישית הציעה יפן להתיר למדינות חוף לצוד לווייתנים, דהיינו לבטל את האיסור מ-1986 (30:31 לטובת הלווייתנים).
- בהצבעה הרביעית הציעה יפן לבטל את מעמד האוקיינוס הדרומי כמקלט ללווייתנים (28:33 לטובת הלווייתנים).
- בהצבעה החמישית ביקשה יפן להביא להחלטת IWC, שהאיסור על ציד לווייתנים בטל, וכן שהלווייתנים אחראים לדלדול אוכלוסיית הדגים בעולם. זוהי כמובן הצהרה אבסורדית במיוחד, כי הלווייתנים הם חלק ממערכת אקולוגית בריאה ואילו הדייגים הם שאחראים להכחדת הדגים בעולם. הצעה יפן כוללת גם את ההצהרה, שארגונים סביבתיים לא-ממשלתיים מהווים סכנה לציד הלווייתנים. הצעה שערורייתית זו התקבלה ברוב 33:32 נגד הלווייתנים. לפי קואליציית ההגנה על לווייתנים, WhaleWatch, היה זה קולה של דנמרק שהכריע את ההצבעה – למרות התנגדות גורפת לציד לווייתנים בקרב אזרחי המדינה. הרוב שהשיגה יפן אינו מספק להעברת החלטה המתירה לצוד לווייתנים – לשם כך דרושים 2/3 מהקולות. אולם מדובר בתקדים מסוכן ביותר ללווייתנים, במסגרת תהליך כלכלי-פוליטי מסוכן.
אם כן, תבוסת הציידים ב-IWC הייתה דחוקה. מעבר לכך, זוהי הפעם הראשונה מאז האיסור, שמתקבל בוועדה רוב נגד הלווייתנים. מבחינת ההסכם הבינלאומי, אין שינוי; אולם מבחינת הלכי-הרוח, מדובר בשינוי דרמטי. זאת בשעה שהיפנים הורגים לווייתנים נגד האיסור בהתאם להלכי-רוח פוליטיים, ובמקביל להצלחההגוברת של הלחצים הכלכליים שהם מפעילים.