מזה שנים רבות מנסים חוקרים ללמוד על תפקוד המוח האנושי באמצעות ניסויים פולשניים בקופים. הקופים הללו נידונים לחיים עתירי סבל פיזי ונפשי. למרות שמדובר בבעלי חיים רגישים ואינטליגנטיים, המקיימים בטבע חיי חברה מפותחים, מוחזקים הקופים במעבדות בכלובי מתכת קטנים, ללא אמצעי העשרה, במשך שנים רבות. לצורך הניסויים מקרקפים החוקרים את ראשיהם של הקופים, קודחים חורים בגולגולותיהם ומחברים אליהם בברגים מתקנים שדרכם מחדירים אלקטרודות למוחם. במהלך הניסויים מוחזקים הקופים במשך שעות בסד מיוחד המונע מהם יכולת תנועה. על מנת שישתפו פעולה, דואגים הנסיינים להצמיא את הקופים כמעט עד מוות, ובכל פעם שהקוף עושה מה שהחוקר דורש, הוא מקבל מעט מיץ בתור פרס. הניסויים נערכים לרוב ללא שימוש במשככי כאבים על מנת שלא לפגוע בפעילות המוח.

בעלי העניין רוצים שנחשוב כי חקר המוח בקופים הוא הכרחי, וכי הודות לניסויים בקופים ניתן יהיה לרפא בעתיד מחלות של ניוון מוחי כמו אלצהיימר ופרקינסון. האמת היא שקופים לא לוקים במחלות הללו, הייחודיות לאדם, באופן טבעי. כדי להפוך את הקופים ל"מודל" של המחלות האנושיות, משתמשים החוקרים באמצעים מלאכותיים כגון הזרקת כימיקלים רעילים למוחם. מאחר שגורם המחלה ב"מודל" הניסויי שונה מגורם המחלה באדם, השלכת הממצאים מהקופים אל האדם היא בבחינת הימור פרוע. גם המדענים מודעים לעובדה זאת, ולכן הם עצמם מגדירים את רוב המחקר בקופים כ"מדע בסיסי" שאין לו כל יומרות יישומיות ברפואת האדם. למה זה בכל זאת טוב? בעיקר כדי לקדם את הקריירה של החוקרים עצמם, שכן מספר רב של מאמרים הוא תנאי לקידום מקצועי ולקבלת קביעות באוניברסיטאות.

מדענים רבים בארץ ובעולם בוחרים להשתמש בשיטות מחקר שאינן כוללות ניסויים בבעלי חיים.

צילומי הקופים נעשו במחלקה לחקר המוח באוניברסיטה העברית, יולי 2001

מדענים אלה חוקרים את תפקוד מוחו של האדם באמצעות טכנולוגיות חדשניות ובלתי פולשניות (למשל MRI, fMRI, PET ועוד). בעזרת שיטות הדמיה אלה, ניתן לערוך מחקרים ישירות בבני אדם בלי לפגוע בהם, ותוצאות המחקרים יישומיות לאדם משום שאינן מסתמכות על "מודלים" מפוקפקים של קופים. המחקרים שנעשים בקופים גובים מכולנו מחיר כבד: הם לא רק טומנים בחובם סוגיות מוסריות קשות, הם גם גוזלים מימון ציבורי רב שיכול היה להיות מופנה למחקרים מדעיים המקדמים את בריאותו של האדם או לפחות את הבנת הביולוגיה של האדם.

באירופה - מגמה ברורה של צמצום הניסויים בקופים

במדינות מתקדמות בעולם המערבי ניכרת בעשור האחרון מגמה של צמצום מספר הניסויים בקופים. במדינות רבות באירופה (אירלנד, דנמרק, לוקסמבורג, נורווגיה, פורטוגל, פינלנד ועוד) לא מתבצעים ניסויים בקופים, או שנערכים ניסויים בקופים ספורים בלבד. בשווייץ, שבה פועלים מרכזי המחקר והפיתוח של חברות התרופות הגדולות בעולם, נרשמה בעשור האחרון ירידה של 42% במספר הקופים שבהם נערכו ניסויים. בשוודיה, אחת המדינות המתקדמות בפיתוח חלופות לניסויים בבעלי-חיים, נרשמה בשנים אלה ירידה של יותר מ-85% בשימוש בקופים לצורך ניסויים. אפילו בצרפת, שאינה נחשבת למובילה ברווחת בעלי חיים, נרשמה בין 1990-1999 ירידה של 26% במספר הקופים שבהם נערכו ניסויים.

f ובישראל - מגמה הפוכה

זמינות הטכנולוגיות הבלתי פולשניות שפותחו בשנים האחרונות, היא אחד הגורמים שהביאו לצמצום הניסויים בקופים במדינות המודרניות. במקום לעודד את הפסקת השיטה הארכאית של ניסויים בקופים גם בישראל ולהפנות את המשאבים לשיטות מודרניות ורלוונטיות יותר, החליטה אוניברסיטת בר-אילן להקים מרכז חדש לחקר המוח בקופים ולהפעילו החל משנת 2003.

הצילו את הקופים! בואו נעצור את זה כעת, לטובת האנושות ולמען הקופים

כתבו בבקשה לאנשים הבאים, וספרו להם מה דעתכם על הרעיון לפתוח מרכז לניסויים בקופים באוניברסיטת בר-אילן:

פרופ' משה קווה
נשיא אוניברסיטת בר-אילן
לשכת הנשיא
אוניברסיטת בר-אילן
רמת-גן 52900
פקס: 5353523-03
E-mail: kaveh@mail.biu.ac.il

פרופ' יוסף ישורון
רקטור אוניברסיטת בר-אילן
לשכת הרקטור
אוניברסיטת בר-אילן
רמת-גן 52900
פקס: 5352423-03
E-mail: yeshurun@mail.biu.ac.il

מר מינה טייכר
סגנית הנשיא למחקר
אוניברסיטת בר-אילן
רמת-גן 52900
פקס: 5353567-03
E-mail: teicher@mail.biu.ac.il

מטה המאבק: progresearch@hotmail.com