לחצו כאן לצפייה בסרט שצולם במצלמה הנסתרת במעבדות האוניברסיטה העברית (אזהרה: קשה לצפייה)

הניסוי בקופים מאליש (בתמונה), ג'ייד, סיימון ופרד, תועד במצלמה נסתרת ע"י סטודנטית שעבדה במעבדה לחקר המוח באוניברסיטה העברית.

הניסוי שנחשף הוא אחד מתוך סדרה ארוכה של ניסויים בקופים ובחתולים שמתבצעים בארבע מעבדות חקר המוח של האוניברסיטה העברית. הניסוי הזה התמקד בפעילות קליפת המוח של קופים בעת זיהוי עצמים, בזיכרון ובלמידה אסוציאטיבית. ארבעה חוקרים אחראים לניסוי: פרופ' שאול הוכשטיין, ד"ר אודי זוהרי, ד"ר טניה אורלוב וד"ר וולודיה יעקובלב. לפי הגדרת החוקרים, זהו מחקר בסיסי - השלכות רפואיות אינן מוזכרות כלל. במהלך הניסוי, מוחזקים הקופים כשהם מרוסנים במִתקן קשיח ("כיסא קופים"), האוחז בקוף בצמוד לגופו ולצווארו ואינו מאפשר לו כמעט תנועה (למעט האפשרות להניע את ידיו). במצב זה נדרשים הקופים למלא משימות של זיכרון חזותי. בחלק אחד של הניסוי, הוצגו בפניהם עשר סדרות חוזרות של שלוש תמונות. אחרי שלמדו את הסדרות, הוצגו בפניהם ארבע תמונות - שלוש מהסדרה שנלמדה ותמונת הסחה אקראית. כשקוף הצליח לחזור על שלושת העצמים המקוריים, הוא קיבל מיץ. בחלק אחר של הניסוי, הוקרנה בפני הקופים סדרה של תמונות כשמולם נמצא מסך מגע, אשר עליו מופיעות תמונות אלה. אם הצליח הקוף לגעת בתמונות שעל המסך בסדר שבו הוקרנו, הוא קיבל מיץ. על מנת להבטיח "שיתוף-פעולה" של הקופים במהלך הניסויים, הצמיאו אותם במשך רוב שעות היממה. אף על-פי שאסור (על-פי הכללים שנקבעו מכוח החוק) להחזיק קופים ב"כיסא קופים" יותר ממספר דקות ביום, הוחזקו בתוכו הקופים בין שעה לשעתיים ביום.

את הניסויים בחקר המוח מקדים ניתוח מורכב: הסרת כיפת הגולגולת והשתלת צ'מברים (מעין תאים המחוברים לגולגולת) בראש הקוף. בראשו של מאליש הושתלו ביוני 2001 שני צ'מברים. הניתוח ארך 6-7 שעות, ובו נחתכו העור והבשר בראשו ונחשפה הגולגולת. בגולגולת נקדחו שני חורים בקוטר 3 ס"מ, לתוכם הוחדרו הצ'מברים, אשר הודקו לגולגולת באמצעות כעשרים ברגים; בסיום תהליך זה, כוסתה כיפת הראש בצמנט דנטלי והעור נתפר. הצ'מבר האחורי משמש להברגת ראשו של הקוף לכיסא, ודרך הצ'מבר הקדמי מוחדרות למוחו אלקטרודות ומוזרקים למוחו מוסימול (חומר לשיתוק פעילות תאים במוח) וחומרים נוספים. בניסוי שתועד התגלה גם שמאליש סובל מטראומה ומנזק בלתי-הפיך בעין שמאל, כתוצאה מהֶתקן שהיה על ראשו, הכולל חוט מתכתי בעינו, היוצר שדה מגנטי אשר מאפשר לדעת לאיזה כיוון הוא מסתכל. הֶתקן זה ניזוק - ככל הנראה כי הותקן כשמאליש היה עדיין בשלבי גדילה, וחִייב ביצוע של ניתוח נוסף, שארך ארבע שעות. ניתוחים להשתלת צ'מברים בוצעו גם בראשיהם של ג'ייד, סיימון ופרד.

הניתוחים המורכבים שתועדו, נערכו על-ידי ד"ר וולודיה יעקובלב וד"ר טניה אורלוב, שאינם רופאים וטרינרים, תוך הפרת חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991, הדורש שניתוח בעלי-חיים ייערך רק על-ידי רופא וטרינר או תחת השגחתו. גם הזנחה מצד וטרינרים תועדה - במהלך הניתוח הראשון במאליש: בעיצומו של הניתוח, נזכרה הווטרינרית האחראית לברר, מהו המין הביולוגי של הקוף המנותח - עובדה בעלת השלכות מכריעות לגבי מינון חומרי ההרדמה והאלחוש. מעבר לכך, החוקרים השתמשו באופן קבוע וביודעין בתרופות שפג תוקפן שש שנים קודם לכן, תוך הפרת פקודת הרוקחות, התשמ"א-1981, ותוך הפרת תקנות המועצה הלאומית למחקר של ארה"ב (שלפי כלליה נוסחו כללי הטיפול בבעלי-חיים בניסויים בישראל). אפילו מזון לא ניתן לקופים כראוי: האכילו אותם במזון המיועד למכרסמים, ובסופי-שבוע ובחגים לא השאירו להם די מזון, לפי עדות מוקלטת מפי ד"ר טניה אורלוב עצמה. תנאי הכליאה של הקופים היו קשים ביותר, ומנוגדים להנחיות המועצה לניסויים בבעלי-חיים. הקופים, שאורכם כארבעים ס"מ (וזנב באורך חצי מטר נוסף) נכלאו בזוגות, בכלובים ריקים בגודל של כמטר מעוקב - ללא מדף או נדנדה שיאפשרו להם לנצל את גובה הכלוב וללא צעצועים או אמצעי העשרה אחרים. מכיוון שקופים אלה (ממין מקוק פסיקולריס) הם פעילים וסקרנים, ובטבע הם מבלים זמן רב בצמרות עצים, תנאי כליאה אלה פגעו בהם קשה. הכליאה בכלובים נמשכה כ 22 שעות רצופות ביממה, ובסופי-שבוע ובחגים אף 48 שעות ברצף ויותר

לפי חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים), התשנ"ד-1994, חייב כל ניסוי בבעל-חוליות לקבל אישור (במקרה זה - על-ידי ועדה פנימית של האוניברסיטה). בקשת הניסוי אושרה על-ידי הוועדה הפנימית בדיעבד, כלומר - הניסוי החל להיערך לפני שאושר. הבקשה לא כללה את מטרת הניסוי, לא פירטה את אופן הניסוי ואת הניתוחים שנעשו במהלכו; הבקשה התייחסה לשני קופים בלבד, בעוד שבפועל נערכו הניסויים בארבעה; הצמאת הקופים אינה מוזכרת בבקשה לניסוי, וממילא היא מנוגדת לכללים. ריסון הקופים במשך שעות (באמצעות חיבור בהברגה לגולגולתם ולסד המגביל ביותר את התנועה), לא הוזכר אף הוא בבקשת הניסוי. שורה ארוכה זו של פגיעות קשות בקופים והפרות חוק ממשיכה גם ביחס לנושא מטעם ועדת האתיקה של האוניברסיטה והמועצה לניסויים בבעלי-חיים.

מיד עם חשיפת הממצאים הקשים בניסוי המתועד, פנתה האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים למועצה לניסויים בבעלי-חיים בדרישה לעצור את הניסוי ולבדוק את המתרחש במעבדה. המועצה "בדקה" במשך חצי שנה ופסקה שמבחינתה הכל היתה תקין. אז עתרו הארגונים למען בעלי-חיים לבג"ץ. בג"ץ פסק שתוקם ועדה בודקת מיוחדת מטעם משרד הבריאות לשם בדיקת הנושא. עד היום לא קמה הוועדה הזו.

בזמן שהעתירה התנהלה בבג"ץ הסתיים הניסוי בארבעת הקופים. מסקנת המחקר היתה שקופים מסוג מקוק ארוך זנב זוכרים שלוש תמונות ברצף.

בעקבות חשיפת הניסוי לציבור, הודיעה האוניברסיטה העברית שבתום הניסוי, שנמשך ארבע שנים, יועברו הקופים לשיקום.