בכתבה "לראשונה מת כלב שחוסן מכלבת. המחלה ממשיכה להתפשט בצפון" (הארץ, 25.2.2010) מדווח אלי אשכנזי על מותו של כלב עשירי מכלבת בישראל מאז תחילת השנה, והפעם הקורבן היה כלב מחוסן; וטרינרים "מעריכים כי החיה סבלה מכשל חיסוני." למרות המקרה התקדימי, גורם משמעותי בהפצת המחלה הוא הזנחת החיסון של כלבי בית.
ארז ארליכמן מדווח ("טייסון האהוב זוהה כזאב משוטט – ונורה למוות", ynet, 22.2.2010) שפקחי רשות הטבע והגנים, בהנחיית השירותים הווטרינריים, "מבצעים דילול של אוכלוסיית זאבים, תנים, שועלים וכן כלבים משוטטים מחשש להתפרצות כלבת." אגב כך הם ירו למוות בכלב בית בצפת. מידע זה התפרסם יום לפני שצפריר רינת, בכתבתו "מדענים: האיסור של גלעד ארדן לירות בכלבים משוטטים יגרום להתפרצות כלבת" (הארץ, 23.2.2010), טען ש"אין כיום בישראל פעילות לדילול אוכלוסיות כלבים משוטטים," עקב החלטת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. המשרד להגנת הסביבה הוא אחד מהגופים המסמיכים את פקחי הרשות לירות בחיות "למניעת כלבת", ולטענת רינת, "מאז ראשית השנה לא חידש ארדן את ההסמכה ולפיכך הופסקה פעילות הפקחים;" כמו כן, "ארדן אישר אתמול שעיכב את הסמכת פקחי הרשות. 'קיבלתי תלונות של אזרחים מאזורים רבים על ירי בכלבים, ובהם מקרים של כלבים שהושארו גוססים בשטח,' הסביר. 'אני מחויב לדאוג גם לרווחת בעלי-חיים, ולכן ביקשתי שיראו לי באילו נסיבות יש הצדקה לכך.'"
בכתבה נוספת בנושא, "שועלים בת"א; מומחים מזהירים מהתפשטות כלבת" (nrg מעריב, 21.2.2010) מכריז אלכס דורון: "שועלים נראו באחרונה באזור הקריה, בקרבת שכונות נוספות בתל-אביב, באזור מקווה ישראל ובישובים עירוניים אחרים." הכתבה מנסה לזרוע בהלה מפני שועלים, ומזכירה שבגליל העליון השועלים משגשגים במיוחד ליד לולים, עקב "זמינות מזון כמו פגרי התרנגולות שלא טופלו כראוי (הטמנה או שריפת הפגרים)."

בכתבה "ההכרעה בנושא חוק הפרוות נדחתה בשבועיים" (ynet, 24.2.2010) מדווח ארז ארליכמן: "ועדת החינוך והתרבות של הכנסת דחתה בשבועיים את ההכרעה סביב הצעת חוק איסור ייבוא פרוות. הצעת החוק, של ח"כ רונית תירוש (קדימה), צפויה להפוך את ישראל למדינה הראשונה בעולם שאוסרת לחלוטין ייבוא, שיווק וסחר בפרוות מכל סוג, למעט לשימושים דתיים. בדיון היום אמורה הייתה הוועדה לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה. אך בגלל שלא הייתה הסכמה על סוגיית הפיקוח והאכיפה על מוצרים בהם משולבת פרוות בעלי-חיים, הוחלט לבסוף לדחות את המשך הדיון ל-9 במרס." כזכור, האיסור הנדון אינו חל על פרוות של חיות שנשחטו בתעשיות המזון, ופרוות שהשימוש בהן מקובל במגזר החרדי (הנושא מוצג באופן מטעה כ"שימושים דתיים"). תחת הגבלות אלה, הוצגו בוועדת החינוך דברי תמיכה בחוק ששלחו הרבנים הראשיים: "הרבנים הראשיים בעד 'חוק הפרוות'" (ערוץ 7, 23.2.2010).

בכתבה "גוועלד! בישראל נשחטים יותר חזירים מפרות" (וואלה!, 24.2.2010) מדווח רמי שני, בעקבות השירותים הווטרינריים: "לפי הנתונים שנאספו בשנים האחרונות, בכל שנה נשחטים בישראל כ-130 אלף ראשי בקר וצאן וזאת לעומת 180 אלף חזירים." שני מזכיר שחוק האוסר גידול חזירים עבר בכנסת ב-1962; הרשויות המקומיות גם הוסמכו להגביל מכירת בשר חזיר בתחומן, אולם ב-2004 השעה בג"ץ את חוקי העזר העירוניים בנושא. יש להוסיף, שהחזירים בישראל גדלים בתנאים קשים, ומשרד החקלאות מעכב את התקנת התקנות לעניין גידול חזירים.

בכתבה "בחסות החרדים: כמה מס יגבו על בשר צלופח?" (ynet, 25.2.2010) מדווח אמנון מרנדה: "על שולחן הכנסת הונח ביום שני האחרון צו המגדיר את תעריפי המכס, הפטורים ומס הקנייה על טובין. [...] בין יתר הפריטים המופיעים בצו ניתן למצוא בשר חזיר, בשר סוסים וחמורים, שפנים, ארנבות, לווייתנים, דולפינים, כלבי ים, סוסי ים, זוחלים – לרבות נחשים וצבים – סרטנים, צדפות, תמנונים ואפילו חלזונות." על הצו, שעדיין לא קיבל תוקף, חתום יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני מיהדות התורה. לדבריו, מדובר בהליך מיסוי שגרתי, אולם "על-פי חוק במדינת ישראל, כמדינה יהודית, אסור לייבא בשר אלא אם כן הוא קיבל תעודת הכשר, כך שלמעשה הצו הזה לא יאפשר ייבוא בשר לא כשר לארץ."

בכתבה "חדרה: אושרה תוכנית שמורת טבע חוף גדור" [nrg מעריב (זמן חדרה), 26.2.2010] מדווח אלעד הופר: "השבוע חתמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חדרה על מתן תוקף לתוכנית שמורת הטבע וגן לאומי חוף גדור והכללתה בתוכנית המתאר של העיר. מדובר בשטח המשתרע על פני 549 דונם בקטע החוף שבין מכמורת לגבעת אולגה."

בכתבה "זן נדיר: החוברה מאבדת את בתי הגידול" (nrg מעריב, 22.2.2010) מתארת שלומית הוך-גרונוול את החוברות – ציפורי מדבר גדולות שרק 150 מהן שרדו בארץ, ומסכמת כיצד יש לסייע להן לשרוד: איסור על איסוף ביצים, והגנה על שטחי מחייתן: איסור מרעה עם כלבים בעונת הקינון, והפסקת הנטיעות והרס שטחי הבר לטובת חקלאות.

בכתבה "זיהום חמור בצפון איטליה לאחר חבלה במאגר נפט" (ynet, 25.2.2010) מדווחות סוכנויות הידיעות על דליפת 600,000 עד 2.5 מיליון ליטרים דלק ממפעל ליד מילאנו, איטליה, לנהר הסמוך: "הסניף האיטלקי של קרן השימור הבינלאומי WWF הודיע כי כמה מיני ציפורי מים נמצאים כעת בסכנה חמורה. כמו כן, הזיהום יקטול כמויות גדולות של דגים וישפיע גם על אוכלוסיות של ברווזים ועופות מים אחרים המקננים באזור הנהר פו. כמה עופות מים מכוסים בנפט כבר אותרו והוצאו מהמים המזוהמים, והועברו לטיפול."

בכתבה "ציד הלווייתנים בדרך לבית הדין הבינלאומי" (nrg מעריב, 22.2.2010) מדווחות סוכנויות הידיעות: "ראש ממשלת אוסטרליה, קווין ראד, הציב בסוף השבוע אולטימטום בפני יפן: הפסקה מוחלטת של ציד הלווייתנים עד נובמבר הקרוב, או תביעה בבית הדין הבינלאומי לצדק. אבל האוסטרלים כבר איימו בעבר, וביפן לא מתרגשים."

תכנית הטלוויזיה לזכויות בעלי-חיים מציגה קליפ מוזיקלי המותח ביקורת על תעשיית המזון המהיר: "תהנו מהארוחה שלכם".

בכתבה "ביצים קשות מאוד" (מקור ראשון, 19.2.2010, עמ' 26) סוקרת חגית כהן את מאבק אנונימוס נגד הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתכוון משרד החקלאות להשקיע כ-300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים, על אף שכלובים כאלה נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. כהן מציגה את עמדתם של רבנים בולטים – הרב הראשי לישראל יונה מצגר, הרב יובל שרלו, הרב שלמה אבינר והרב דוד רוזן – המבקרים את צער בעלי-החיים הכרוך בכליאת תרנגולות בכלובים.

בכתבה "מהטבע הפתוח של פולג יישארו פרוסות דקות" (ynet, 16.2.2010) מספרת יעל דראל על התכניות לסלילת ארבעה כבישים באגן פולג, שהוא "המקום הכמעט אחרון שבו ניכר עדיין הנוף המקורי של אזור השרון, על בתי הגידול הלחים שבו, ערוצי הנחלים, רכסי החמרה והכורכר." מימוש התוכניות "יחסל את הרצף והריאה הירוקה ויפגע ביכולת של בעלי-החיים להתקיים פה." הארגונים הסביבתיים והמשרד להגנת הסביבה הציעו חלופות פחות מזיקות. החברה להגנת הטבע תערוך ב-6.3.2010 הפנינג טיולים למען שמירת מרחב פולג.

בכתבה "השפד"ן ומשרד הבריאות רבים – הבוצה זורמת לים" (nrg מעריב, 15.2.2010) מדווח אביב לביא שהמוצקים (בוצה) שנותרו לאחר טיהור הביוב של גוש דן מוזרמים לים; "הבוצה מהווה מפגע קשה לסביבה הימית, ובמהלך הזמן נוצרה מעין 'קרחת יער' אקולוגית בסמוך לנקודת המוצא של הצינור." הפתרון הידידותי לסביבה שהתגבש הוא הפיכת הבוצה לדשן לשימוש חקלאי, אולם משרד הבריאות עצר לאחרונה את הפרויקט בטענה שתוכנית ייצור הדשן כוללת סיכונים בריאותיים לצרכני המזון המדושן.

בכתבה "משרד החקלאות סוגר את הכלביה העירונית בחיפה" (ynet, 14.2.2010) מדווח ארז ארליכמן על החלטת השירותים הווטרינריים לסגור את המכלאה העירונית של חיפה, בעקבות ליקויים חמורים במקום: "רוב התאים קטנים מהנדרש בתקנות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ואינם מתאימים למטרתם, סורגי המתכת בתאים ובדלתותיהם ישנים וחלודים וחלקם בשלבי התפוררות והתפרקות ואין תאים ייעודיים להחזקת חתולים. החתולים מוחזקים בסמוך לכלבים, דבר הגורם לעקה ניכרת."

בכתבה "טרנד בניו יורק: לאכול בשר כשר" [הארץ (ניו יורק טיימס), 17.2.2010] מספרת קים סברסון על ההעדפה המתפתחת בניו-יורק לבשר כשר על פני בשר לא כשר, גם בקרב הציבור הלא-יהודי. ההעדפה נובעת, בין השאר, מהנחה שחוקי הכשרות מצמצמים את הסבל הנגרם לחיות בשחיטתן. עם זאת, הכתבה מציינת ששחיטה כשרה עלולה להיות אכזרית לא פחות משיטות אחרות, ומביאה כדוגמה את החקירה הסמויה במשחטה הכשרה הגדולה בעולם, Agriprocessors, שם נחשפו עינויי הפרות במתקן ריסון מתהפך, וחיתוך הגרון שמותיר אותן גוססות ובהכרה במשך דקות.

הכתבה "אור יהודה: צו סגירה למשחטה שהואשמה בזיהום" (nrg מעריב, 16.2.2010) מדווחת על צו סגירה שניתן למשחטת העופות "הל יסכה" שבאור יהודה, בעקבות תביעת המשרד להגנת הסביבה. זאת לאחר שבמשך שנים הזרימה המשחטה שפכים בניגוד לחוק לתעלת הניקוז של אור יהודה והביאה לזיהום נחל איילון, מערכת הביוב העירונית, השפד"ן ומקורות המים.

כתבה "לא מכירים את החקלאות הימית, אבל תומכים" (nrg מעריב, 17.2.2010) סוקר יונתן הללי מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה על עמדות הציבור לגבי חקלאות ימית (כלומר, כליאת דגים בכלובים בים). לפי המחקר, רוב הציבור תומך בחקלאות הימית, כשלמעשה אינו יודע במה מדובר ובפרט אינו מודע לנזקים האקולוגיים שגורמים כלובי הדגים.

בכתבה "הפרות של כרמיה המובילות בארץ בתנובת החלב" (nrg מעריב, 17.2.2010) מדווח יובל אופק על תפוקת החלב הגבוהה של הפרות ברפת כרמיה: 13,976 ליטר בשנה לפרה (מעל 38 ליטר בממוצע ליום). הנתון מוצג בגאווה, ללא התייחסות ביקורתית לכך שהגדלת תפוקת החלב של הפרות היא תוצאה של עיוות תורשתי מכוון, אשר פוגע בפרות עד כדי כך שהן מתקשות לבצע תנועות בסיסיות.

בכתבה "דו"ח בינלאומי: כחצי מקופי העל בסכנת הכחדה" (הארץ, 19.2.2010) מדווח צפריר רינת על דו"ח שפורסם על-ידי התאחדות ארגונים סביבתיים, המזהיר כי כמעט מחצית ממיני הקופים וקופי העל (קופי אדם) כיום נמצאים בסכנת הכחדה. האיומים המרכזיים על חייהם הם הרס שטחי מחיה לטובת חקלאות, ציד וסחר בלתי-חוקי.

בטור "דם קר" (וואלה!, 12.2.2010) דן עידן סייר בהצעת החוק נגד סחר במוצרי פרווה בישראל, ומבקר את השרירותיות שבמתן פטור לפרוות המשמשות להכנת שטריימלים ולפרוות של חיות שנוצלו בתעשיות המזון. סייר מזכיר, שסבלם של קורבנות תעשיות המזון אינו נורא פחות מסבלם של קורבנות תעשיית הפרווה.

בכתבה "עופות מעוותים גנטית ימכרו כאורגניים" (nrg מעריב, 9.2.2010) מדווחת דליה מזורי על החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת, שהתקנות להסדרת תוצרת אורגנית מהחי לא יאסרו על שימוש זני עופות שעוותו גנטית לקצב גדילה מהיר, בניגוד לבקשת אנונימוס, וזאת לאור התנגדות משרד החקלאות. העיוות התורשתי, כתוצאה מברירה מלאכותית, הוא מגורמי הסבל המרכזיים בעופות בתעשיית הבשר, ומקור לקשיים בהליכה ובעמידה, לבעיות בתפקוד הלב ולמחלות כגון מיימת.

בכתבה "'האדם עושה שימוש לרווחתו בבע"ח תוך פגיעה והתאכזרות'" (nrg מעריב, 13.2.2010) סוקר אביב לביא את פסק-הדין נגד מפטם האווזים רן ואחנון, ומתייחס לביקורת העולה מדברי השופט אברהם הימן על היחס הכללי לבעלי-חיים בחקלאות: "איני דן בשאלה האם גידול בעלי-חיים בדרך שאינה טבעית להם הוא מעשה ראוי. איני עוסק בשאלות האם גידול עופות ופיטומם לשם צריכת בשרם, או לצורך הטלת ביצים, כשהם מצויים בצפיפות עד אפס מקום, בכלובים צרים בלי יכולת לנוע ובלי מתן שינה באופן שאור דולק בלולים במשך כל שעות היממה, הוא התעללות בבעלי-חיים [...] איני דן בשאלה אם שינויים גנטיים והורמונליים הגורמים לעטיני הפרה לגדול לממדים עצומים, עד כדי להגיע כמעט אל הקרקע, לשלולית הבוץ בה היא רובצת או עומדת שעות רבות, הם מעשים ראויים או שמא התאכזרות."

בכתבה "חדש בת"א: טיפול לילי חינם לחיות במצוקה" (ynet, 9.2.2010) מספר ארז ארליכמן על שירות טיפול חירום וטרינרי לבעלי-חיים חסרי בית. השירות יאפשר לתושבים למסור לטיפול בעלי-חיים הזקוקים לעזרה ראשונה ללא תשלום, על-ידי פנייה למוקד העירוני (בטלפון 106), בתנאי שיתחייבו שבעל-החיים אינו שלהם. מאחורי היוזמה עומד חבר מועצת העירייה ראובן לדיאנסקי (לתת לחיות).

בכתבה "עכו: חולצו 11 סוסים שעברו התעללות קשה" (nrg מעריב, 10.2.2010) מובא סיפור הצלתם של 11 סוסים שהוחזקו במחסנים ללא חלונות, ללא אוורור, בחושך מוחלט, בסירחון ובלכלוך. הסוסים פונו על-ידי משרד החקלאות והועברו למתקן מוגן במטרה לשקמם ולהעבירם למאמצים.

בכתבה "המדינה ערערה: השליכה כלבים מהחלון ולא נכלאה" (ynet, 8.2.2010) מדווח ארז ארליכמן על הערעור שהגישה פרקליטות המדינה על העונש הקל – מאסר על תנאי – שנגזר על אישה שזרקה מחלון הקומה הרביעית שני כלבים. ההחלטה על הגשת הערעור התקבלה לאחר מחאה ציבורית.

בכתבה "פנייה לביהמ"ש העליון: לאסור עבודות כרייה בסמר" (nrg מעריב, 8.2.2010) מסופר על המאבק למניעת הרס חולות סמר בנגב, שהצטמצמו לשליש מגודלם המקורי, שהתפרס בעבר על כ-700 דונם, עקב כריית חול, עיבוד חקלאי והזרמת שפכים. עמותת אדם טבע ודין ערערה לבג"ץ נגד אישור עבודות כרייה נוספות באזור, שצפויות להתחדש בחודש הבא אם לא יתקבל צו-מניעה.

בכתבה "אחרי שרובן המוחלט נעלמו, בריכות החורף ישומרו כחלק מהפארקים העירוניים" (הארץ, 8.2.2010) מספר צפריר רינת על ההתעניינות הציבורית והרשותית הגוברת בשימור בריכות חורף – מערכות אקולוגיות ייחודיות, המבוססות על מי גשמים וחיוניות להישרדותם של של עופות מים ודו-חיים ממינים רבים. מאז תחילת המאה ה-20, פחת מספר בריכות החורף בארץ בכ-80%, כתוצאה מבנייה, מניקוז ומייבוש.

הכתבה "'מסך הברזל' מנע פלישת בעלי-חיים לגוש המזרחי" (ynet, 8.2.2010) סוקרת מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, החושף את ההשלכות האקולוגיות ההרסניות של הסחר בציפורי בר. המחקר מראה כי במזרח אירופה, שם לא התקיים סחר ניכר בציפורים "אקזוטיות", השתמר מגוון מינים גדול יותר ביחס למערב אירופה, שם ציפורי בר שנסחרו בתור "חיות מחמד" נמלטו לטבע המקומי והשתקעו בו. המחקר מזהיר, שעם פתיחת הסחר בציפורי בר במזרח אירופה, עלולים המינים הזרים להתפשט גם שם. בכתבה מתוארות ציפורים שנמלטו והתרבו במערב אירופה ובישראל במונח המאיים והמטעה "מינים פולשים", בעוד שבפועל מדובר בקורבנות הסחר.

בכתבה "אבולוציה במחקר: אותרו שימפנזים אלטרואיסטים" (הארץ, 7.2.2010) מספר צפריר רינת על ממצאי מחקר חדש, החושף התנהגות אלטרואיסטית בקרב שימפנזים החיים ביער טאי שבחוף השנהב באפריקה: הם מאמצים גורי שימפנזים יתומים ומטפלים בהם כאילו היו ילדיהם. התנהגות זו נצפתה אף בקרב שימפנזים זכרים. ממצאים אלו מערערים על מסקנות ממחקרים שנערכו על שימפנזים בשבי, ובהם לא נצפתה התנהגות דומה.

בכתבה "ילדים יקרים, מחר לא נאכל בשר" (ידיעות ירושלים, 12.2.2010, עמ' 58) מספרת ידידה פרץ על התארגנות הורים ירושלמית להקמת גן ילדים טבעוני. עדי פרידמן, ממובילות היוזמה, מסבירה: "הרעיון עלה לראשונה כשהייתי בהריון עם הבת שלי. חשבתי שאני רוצה לגדל אותה לפי העקרונות שאנחנו חיים לפיהם בבית, בלי שהיא תאלץ לעמוד במצב שמציעים לה ארוחה עם בשר, והבנתי שאין כיום עבורה שום פתרון." למעוניינים להצטרף למיזם, ניתן לפנות לדואל tivo.garden@gmail.com

ב-7.2.2010 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הרחבה להצעת החוק להגבלת הסחר בפרוות. על-פי ההרחבה, שהציע שר החקלאות שלום שמחון, הצעת החוק תאסור לא רק סחר וייבוא של פרוות כלבים וחתולים (כפי שאושרה במקור) אלא תחול גם על פרוות של בעלי-חיים ממינים אחרים. עם זאת, האיסור לא יהיה תקף לגבי מספר מינים המנוצלים בתעשיית המזון (פרים, כבשים וגמלים) ולגבי כובעי שטריימעלאך העשויים מפרווה.

בכתבה "החקלאים מתנגדים להוצאת הלולים מהמושבים" (mynet, 1.2.2010) מדווח אדי גל על התנגדות לולנים לרפורמה בתעשיית הביצים, בטענה שהיא צפויה לפגוע במשקים הקטנים ולרכז את הענף בידי מספר מצומצם של בעלי הון. במסגרת הרפורמה, מתכוון משרד החקלאות להשקיע 300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים חדשים, על אף שלולים אלו נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. אנונימוס עתרה לבג"ץ בדרישה למנוע את יישום הרפורמה עד להתקנת תקנות רווחת בעלי-חיים בתעשיית הביצים.

בכתבה "מאסר לצעיר מעורער בנפשו שהרג חתולים" (nrg מעריב, 4.2.2010) מדווחת מיטל שפירא שבית-משפט השלום בפתח-תקווה גזר 21 חודשי מאסר בפועל על ויטלי פרידלנד (19) שדקר וחנק למוות מאות חיות, רובן חתולים. המעשים שאליהם מתייחס כתב-האישום אירעו בשנים 2009-2008, אם כי נראה שפרידלנד הרג חתולים במשך שנים קודם לכן. הוא נחשף רק לאחר שאיים לפגוע גם בבני-אדם, והאישום נגדו כלל ניסיון לקשירת קשר לגרום למותו של אדם.

בכתבה "הדיג בים התיכון פוגע בדולפינים הישראלים" (nrg מעריב, 2.2.2010) סוקר יונתן הללי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, המראה כי הדיג המסחרי, מעבר לפגיעתו האנושה בדגים, הוא גם הגורם העיקרי למות דולפינים בים התיכון: "מתוך שמונה דולפינים שמתים בשנה בממוצע מול חופי ישראל, כארבעה מתים בגלל שנלכדו בטעות ברשתות של ספינות הדיג. מכיוון שהאינטליגנציה הגבוהה של הדולפין ידועה ממחקרים רבים, הרי ברור שהדולפינים מבינים את הסכנה אבל כנראה שאין להם ברירה מכיוון שמקורות המזון האחרים דלים."

בכתבה "השדות של גלילות: ריאה ירוקה בלפיתת חנק" (ynet, 5.2.2010) מדווח אלעד רובינשטיין על מחאת ארגונים סביבתיים נגד תכניות בנייה באזור פי גלילות שמצפון לתל-אביב. הבנייה המתוכננת תהרוס את בית-הגידול הטבעי של חיות בר רבות. כדאי להצטרף למאבק ולהתעדכן באתר "הקואליציה הציבורית לשמירת הטבע במערות אפקה, עמק הנרקיסים בגלילות והכפר הירוק."

בכתבה "נטעתם עץ ביער, אבל מה עם העצים בשכונה?" (ynet, 1.2.2010) סוקר רונן בודוני את פעילותו של אילן גולדשטיין, הנאבק לשימור עצי תל-אביב-יפו מפני כריתה וגיזום. הפגיעה בעצים מאיימת על חייהן של ציפורים המקננות בין ענפיהם.

בטור "חלבו את הגימיק מגוף הפרות" (ynet, 2.2.2010) מותחת יעל אונגר ביקורת על המועצה לצרכנות, שהשתמשה בפרות חיות כאמצעי המחשה בהפגנה נגד עמלות הבנקים, תוך התעלמות מהמצוקה הנגרמת להן כתוצאה מכך. "כדאי לזכור שמנכ"ל המועצה כיום, עו"ד אהוד פלג, ייצג בשנים לפני שמונה לתפקיד זה ארגונים שהגנו על זכויותיהם של בעלי-חיים. [...] מדוע כאשר זה משרת את מטרתו הנוכחית נשכחות לפתע זכויות בעלי-החיים?"

הכתבה "מרשי כופר באשמה; הוא לא עשה פיפי על הספה" (ynet, 2.2.2010) מספרת על הצעת חוק הצפויה לעלות בחודש הבא למשאל-עם בשוויץ, שלפיה חיות מבויתות ("חיות מחמד" ו"חיות משק") יוכרו כאישויות משפטיות הזכאיות לייצוג בבית-משפט. אם תתקבל ההצעה, יחויבו הרשויות המקומיות למנות עורך-דין שישמש כנציג החיות בבתי-המשפט, במדינה שכבר כיום מצטיינת בחקיקה להגנה על חיות. ההצעה תעלה בעקבות מאבק שניהלו ארגונים במשך שלוש שנים ו-100,000 חתימות תמיכה שאספו. הממשלה, ארגוני חקלאים ומרביעי "חיות מחמד" מתנגדים להצעה מחשש לפגיעה ברווחיהם.

ב-21.1.2010 הרשיע בית-משפט השלום בראשון-לציון את רן וחנון ממושב פתחיה בהתעללות בבעלי-חיים, לאחר שנתפס במרץ 2007 כשהוא מפטם כ-1,000 אווזים. דיון למתן גזר-דין נקבע ל-26 במאי. זהו פסק-הדין השני שניתן במשפטו של מפטם עבריין; שני כתבי-אישום שהגיש משרד החקלאות באפריל 2006 נגד מפטמים עבריינים, עדיין "מתנהלים בבתי-המשפט".

ב-26.1.2010 אובחנה ליד חדרה התפרצות שפעת העופות, בעקבות מותן של למעלה מ-100 תרנגולות בלול רבייה. המחלה פוגעת במערכות הנשימה, העיכול, הרבייה או העצבים של העופות, ומתבטאת באובדן תיאבון, ירידה בשיעור ההטלה, שיעול, עיטוש, התנפחות הראש או מוות. בדרך-כלל המחלה אינה קטלנית, אך עופות במשקים תעשייתיים נמצאים בסיכון מיוחד בגלל מערכת החיסון המוחלשת שלהם ועקב הצפיפות הרבה, שמסייעת להתפשטות מהירה של הנגיף. בעקבות אבחון המחלה, השמידו השירותים הווטרינריים את כל 43 אלף העופות שבמשק, ונאסרה זמנית הכנסת עופות והוצאתם מכל המשקים ברדיוס 10 ק"מ מהקיבוץ.
זוהי ההתפרצות השלישית של שפעת העופות בישראל מאז 2006. מבקר המדינה קבע ב-2007 שהשירותים הווטרינריים לא נערכו אז היטב למגיפה, וביקר את הרג העופות על-ידי הצמאתם במשך יממה לפחות והרעלתם ברעל זרחני. הפעם נערכה ההשמדה בחנק (כנראה הטבעת העופות בקצף).

מספר כתבות עסקו השבוע בנזק הנגרם לחיות בר ולאנשים כתוצאה מפיזור רעלים על-ידי חקלאים, בעקבות דיון שנערך בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. יו"ר הוועדה הבטיח ש"הוועדה תאמץ ותקדם כל חקיקה הקשורה למזעור נזקי הרעלים וחומרי ההדברה," אולם לא ציין חקיקה ממשית כזו ורמז שההשפעה בנושא נתונה בידי משרד החקלאות; נציגת המשרד השיבה: "מערכת התקנים לחומרי הדברה בישראל היא מהטובות שיש." דיווח שציטט ynet מפי הצפר יואב פרלמן, ממחיש את השפעת השימוש הרשלני והמקובל ברעל המותר לשימוש: "כשהגיע לשדה החומוס, שמעובד על-ידי חקלאי הקיבוצים באזור, הבחין פרלמן בכמה עשרות זרעיות שהראו סימני הרעלה – הן לא הצליחו לעוף ישר, נפלו תוך כדי הליכה, שמטו את ראשן וחלקן היו גוססות או מתות. 'בשדה היו עשרות דורסים שחגגו על זרעיות.'" הציפורים גססו ומתו מרעל המכיל אלפא כלורלוז, "הפוגע במערכת העצבים המרכזית, גורם לשיתוק ולירידה בקצב המטבולי, וכתוצאה מכך בעלי-החיים מתים לבסוף מהיפותרמיה."

בכתבה "בדרך לכסיף: עיר חרדית בחצר האחורית" (nrg מעריב, 29.1.2010) מדווחת שרה ליבוביץ-דר על התנגדות המשרד להגנת הסביבה לתכנית הקמתו של יישוב חדש בנגב, שאושרה לאחרונה בוועדה של המועצה לתכנון ולבנייה – במקום להרחיב יישובים קיימים, כמתבקש מטעמים סביבתיים וכלכליים. התכנית כרוכה בהרס כ-5,000 דונם של שטח מדברי, המהווה בית גידול למינים רבים של בעלי-חיים.

בכתבה "סין: הכלבים והחתולים יורדים מהתפריט" (ידיעות אחרונות, 27.1.2010, עמ' 28) מספר בועז ארד על הצעת חוק המתגבשת בסין, לאיסור על אכילת בשר כלבים וחתולים. העונש המוצע בטיוטה הוא שבועיים מאסר וקנס בסך 5,000 יואן (כ-2,700 ש"ח). ארד מציין שהצעת החוק מיועדת לעזור לתעשיות הפרווה והעור הסיניות, המתקשות לחדור לשווקים בינלאומיים בעקבות תדמיתה השלילית של סין ביחסה כלפי בעלי-חיים. מאות אלפי כלבים וחתולים נשחטים למאכל מדי שנה בסין.

ב-20.1.2010 הודיע שר החקלאות, שלום שמחון, על כוונתו לאסור באופן זמני דיג בכנרת ובנחלים הנשפכים אליה, כדי לאפשר לאוכלוסיית הדגים להשתקם לאחר שהדיג דלדל אותה לסף הכחדה. ההחלטה התקבלה לאחר שהגבלה חלקית על הדיג בכנרת, שהונהגה ב-2008 ואסרה על דיג בימי ג' בלבד, הוכחה כבלתי מספקת. האיסור צפוי להיכנס לתוקפו בחודש מרץ ולהימשך כשנתיים, שבמהלכן מתכוון משרד החקלאות גם להרוג קורמורנים, הניזונים מדגים, כדי למנוע תחרות עם הדיג. מימושו מותנה בהקצבת 15 מיליון ש"ח לדייגי הכנרת כפיצוי.

ב-18.1.2010 פרסמה החברה להגנת הטבע את הדו"ח איומים בתחום התכנון והבנייה בשמירה על השטחים הפתוחים בישראל לשנת 2010. הדו"ח מציג התדרדרות במצב השמירה על שטחי הבר: מתוך 93 האיומים המוצגים בו, 25 הופיעו בשנה האחרונה. הדו"ח מזכיר רק ארבעה איומים מהשנה שעברה שהוסרו בהצלחה, ו-13 נוספים שבהם חל שיפור חלקי במצב. מקור האיומים בתוכניות לפיתוח נדל"ני תיירותי, בהקמת יישובים חדשים והתרחבות קיימים, ובהקמת תשתיות בתחומי התחבורה, האנרגיה והמים.
בין האיומים מוזכרת הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתכנן משרד החקלאות להרוס שטחי חורש נרחבים בגליל לצורך הקמת לולים חדשים: "במסגרת הרפורמה, כ-80 חוות לולים גדולות מתוכננות לקום על שטחים פתוחים. מטרת הרפורמה לצמצם את המפגעים הסביבתיים בתחומי היישוב ולאפשר פיתוח תיירות. אולם, הקמת חוות הלולים עתידה לפגוע בצורה קשה בחורש הים תיכוני. [...] החברה להגנת הטבע מתנגדת למיקום של 80 חוות לולים בשטחים הפתוחים, דבר אשר יביא לפגיעה קשה בשטחים פתוחים איכותיים ולקיטוע רצף שטחים פתוחים בעלי חשיבות גבוהה."
הדו"ח מזכיר את המאבק שמובילה אנונימוס נגד בניית הלולים ואת ההצעה להקים את הלולים החדשים ללא כלובים ומבלי להרוס שטחי בר.

ב-20.1.2010, אישרה ועדת השרים לענייני תכנון ובנייה את תכנית הרפורמה בתכנון ובבנייה שמקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אשר צפויה להחליש את ההגנה החלשה ממילא על שטחי הבר. בין השאר, צפויה הרפורמה לבטל את הוועדה לשמירה על קרקעות ושטחים פתוחים, לבטל את מעמד המשרד להגנת הסביבה כיועץ סביבתי למוסדות התכנון, ולהחליש את סמכות ועדות התכנון המחוזיות והמועצה הארצית לטובת ועדות מקומיות, שצפויות לאשר בקלות בנייה. עם זאת, בעקבות התנגדותם של ארגונים סביבתיים ושל השרים גלעד ארדן ועוזי לנדאו, לא תבוטל במסגרת הרפורמה הוועדה לשימור הסביבה החופית, כפי שהוצע בתחילה.

בכתבה "המדינה הגדירה עבור הווטרינרים לראשונה איך לטפל בחיות מחמד" (הארץ, 18.1.2010) מספר יובל אזולאי על נהלים חדשים שגיבש משרד החקלאות להסדרת הטיפול הווטרינרי בחיות "מחמד". בין השאר, מגדירים הנהלים את תנאי ההחזקה המינימליים לבעלי-חיים באשפוז, ומגבילים את האפשרות של וטרינרים לפתוח בטיפולים מסכני חיים או לבצע המתת חסד על דעת עצמם. לפי משרד החקלאות, מדי שנה מתקבלות כ-40 תלונות על רשלנות רפואית מצד וטרינרים.

בטור "מלחמת ההישרדות של היונקים הימיים" (נענע 10, 14.1.2010) סוקר אריאל אלסנר את פעילותו של הארגון Sea Shepherd Conservation Society, הנאבק להגנה על לוויתנים ודולפינים על-ידי הברחתם מפני ספינות ציד והפרעה לפעילות הציידים.

בטור "איך אתם רוצים את כדור הארץ שלכם" (הארץ גלריה / עכבר העיר, 18.1.2010) מנסה רחל טל-שיר לבסס את הלגיטימציה של המאבק לקידום זכויות בעלי-חיים על התובנה שפגיעה בסביבה מביאה לפגיעה בעצמנו. טל-שיר מדווחת על הקונגרס הצמחוני הבינלאומי שיתקיים השנה באינדונזיה, במעמד ד"ר ראג'נדרה פצ'אורי, יו"ר הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם בעניין שינוי האקלים, הקורא לצמצום בצריכת הבשר כאמצעי להפחתת פליטת גזי חממה.

בכתבה "בג"ץ: לולי התרנגולות יעמדו בתקן האירופי" (nrg מעריב), מדווחת דליה מזורי שב-13.1.2010 התקיים דיון ראשון בבג"ץ בעתירת אנונימוס וארגונים נוספים בדרישה לעצור את הרפורמה בתעשיית הביצים שמתכנן משרד החקלאות, הכוללת השקעת כ-300 מיליון ש"ח בהקמת כלובים, שהשימוש בהם נאסר בכ-30 מדינות. השופטים פוגלמן, רובינשטיין ועמית ציינו בדיון, שביצוע הרפורמה מותנה באפשרות להתאים את תנאי המחיה של תרנגולות בתעשיית הביצים הישראלית לתקן האירופי (האוסר שימוש בכלובים מהסוג הרווח כיום בתעשיית הביצים בישראל). השופטים ביקשו לקבל תוך שבוע הבהרה מהמדינה, כיצד היא מתכוונת לאכוף בעתיד התאמה של הכלובים לתקן האירופי, במידה שהם ייבנו בקרוב לפי תוכנית משרד החקלאות, ואילו ההוראה לשפרם תינתן רק במועד מאוחר יותר. הדיון בתקנות להחזקת תרנגולות בתעשיית הביצים צפוי לעמוד בקרוב בפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

בטור "למה התפשטתי באמצע הרחוב" (ynet, 16.1.2010) מסבירה ברנדט באור על הטעם לקיומו של מיצג זכויות בעלי-החיים של אנונימוס, שבו השתתפה: "כולנו חווים באופן דומה כאב ועונג, השתוקקות ופחד. אין סיבה להתעלם מסבלו של אפרוח שנזרק לפח מיד עם בקיעתו (כי הוא זכר, 'מאחר-בקיעה' או 'סוג ב'), או מסבלה של אחותו (שחותכים את מקורה כדי להפחית את נזקי התוקפנות והצפיפות בלול), רק משום שהם לא זכו להשתייך למין הביולוגי ה'עליון' שלנו."

בטור "תחקירים על תעשיית המזון: כך מאבדים את התיאבון" (nrg מעריב, 10.1.2010) מגיב אביב לביא על תחקיר כלבוטק החושף החדרת פוספטים לדגים הנמכרים למאכל, וטוען שהחשיפה אינה צריכה להפתיע לאור מה שכבר ידוע לנו על תעשיית המזון: "הצוות של גינת מוזמן לגשת לבריכות שבהן מגדלים את מיליוני טונות הדגים ולתעד את המזון עתיר הכימיקלים שבו מאביסים אותם, את כמויות האנטיביוטיקה, את חומרי הריסוס האגרסיביים שבאמצעותם מדבירים את העשבים בשפת הבריכה. בשביל לצלם את כל אלה אפילו לא צריך מצלמה נסתרת."

בכתבה "חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מתפשטים בישראל" (ynet, 10.1.2010) מדווחת שרית רוזנבלום על התפשטותם בישראל של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה: מחלות זיהומיות שהיו קלות לטיפול בעבר הפכו לסיבוכים המצריכים אשפוז ועלולים להוביל למוות. חיידקים עמידים מתפתחים בעקבות שימוש רב באנטיביוטיקה, תופעה הנפוצה בעיקר בתעשיות המזון מהחי, המאביסה בעלי-חיים באנטיביוטיקה כזרז גדילה באופן שגרתי.

בכתבה "מקלט ראשון לתרנגולות מוכות נפתח בבאר שבע" (הארץ, 14.1.2010) מדווחת לימור גל על הקמתו של מקלט לתרנגולות שניצלו מתעשיית הביצים: "בהתחלה הן היו חששניות למדי, ולא זזו הרבה. לאט לאט הן קיבלו ביטחון והרחיבו את טווח התנועה שלהן. היום הן אוהבות במיוחד להתפלש בחול מתחת לעץ הזית. נתנו להן שמות, וגילינו שיש ביניהן הבדלי מזג."

תכנית הטלוויזיה לזכויות בעלי-חיים מציגה סרטון אנימציה חדש, "קריסטין, הפרה הקורסת", הבוחן באופן סאטירי את חייהן של פרות בתעשיית הבשר.

בטור "בלי תירוצים" (וואלה!, 10.1.2010) מבקר עידן סייר ניסיונות להצדקת אכילת בשר בטענה שהיא "טבעית". סייר טוען שלא ניתן להתייחס לטבע כאל מופת מוסרי ומצביע על כך שתעשיית הבשר המודרנית רחוקה מאוד מהטבע, שהיא מובילה להרס הסביבה, ושאין צורך בריאותי באכילת בשר.

בכתבה "לאן באמת הולכים כספי התרומות? מוסף "הארץ" בדק את הדו"חות של 32 עמותות רשומות" מציג אורי בלאו תחקיר על המשכורות שמשלמות עמותות ישראליות גדולות לעובדיהן. לעומת הוצאה שנתית הנעה בין 123 אלף ₪ למיליון וחצי ₪ בשנה המשולמים למנכ"לים בעמותות שנבדקו, בולטת אנונימוס כעמותה שהמנהלות שלה עובדות בהתנדבות. המשכורת השנתית הגבוהה ביותר באנונימוס נופלת מהמשכורת החודשית של בכירי רוב העמותות. לתרומה

שרת החקלאות הגרמנייה, אילסה איינגר, קוראת לצרכנים הגרמנים להפחית את צריכת הבשר שלהם משיקולים סביבתיים. היא הציעה לאכול בהתאם להמלצות ארגון התזונה הגרמני ולהפחית במחצית את היקף הצריכה הנוכחי. השרה נימקה את דבריה בשיקולים בריאותיים וסביבתיים. הדברים נאמרו בראיון שהעניקה השרה לקראת כנס בינלאומי שייערך בברלין החל מ-15 בינואר, בנושא חקלאות ושינוי האקלים. בשנת 2009 פרסמו רשויות סביבה ובריאות רבות בעולם המלצות להפחית בצריכת המזון מן החי, אולם דברי איינגר הם ההמלצה הראשונה מסוג זה מטעם משרד חקלאות.

בכתבה "כשר אך מזהם: המלח של תעשיית הבשר יוזרם לים" (ynet, 7.1.2010) מדווחת יעל דראל על יוזמה להפחתת כמות המלח שמגיע לקרקע ולמי התהום בישראל. כיום, "רק בישראל עושים שימוש ברבבות טונות של מלח בשנה כדי להכשיר בשר. הבעיה: עודפי המלח הללו גורמים להרס הקרקע, ממליחים את מי התהום ומגיעים אפילו לשדות בהם מגדלים את המזון שלנו." עוד על תעשיות החי וזיהום מים

"כשדרבן פורץ למחסן, מזמינים מגשר בין חיות הבר לחקלאים" (הארץ, 5.1.2010) מתאר אלי אשכנזי פעילות חדשה של רשות הטבע והגנים: "גישור" בין חיות בר לחקלאים, שמשמעותו לכידת החיה שמפריעה לעסק והגלייתה ללא פגיעה נוספת. לדברי ה"מגשר", "הפנייה אליי היא לא דבר ברור מאליו – יש חקלאים שפותרים בעיות כאלו בצורה לא חוקית של ירי או הרעלות, בהם צריך לטפל באמצעות החוק. התפקיד שלי הוא לבוא לקראת החקלאי, שלא ירגיש שהוא לבד וכל העולם נגדו. אני צריך לתת לו מענה לבעיה."

בכתבה "הציד משנה את הסביבה הימית" (nrg מעריב, 6.1.2010) דן הביולוג הימי אלדד גוטנר הוך בהתדלדלות אוכלוסיית הדגים כתוצאה מדיג ומפגיעה בסביבה, תוך הרס מערכות אקולוגיות שלמות. הכותב מתמקד בהכחדת הכרישים, וגם מזכיר ש"בגלל ירידת אוכלוסיית הדגים הצמחוניים, חסרי חוליות הניזונים מאצות כגון קיפודי הים נשארו כבעלי-החיים שמחזיקים ומונעים מהאצות להשתלט ול'חנוק' את שוניות האלמוגים. פגיעה נוספת באוכלוסיית קיפודי הים תגרום להרס הסביבה הימית ולהגעה לנקודת אל-חזור מבחינת הסביבה הימית." גוטנר הוך מציג את הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת כהצלחה, אולם בריכות הדגים שהוקמו כתחליף בעייתיות אף הן, בנוסף לכלובי ענק לדגים בים התיכון שהוקמו במקומם.

בכתבה "חציל מנומר בערבה" (nrg מעריב, 4.1.2010) סוקר אורי בינדר פיתוחים חקלאיים של תחנת "יאיר" בערבה, וביניהם ניסויים הנערכים בדגי שושנון, אלמוגית ונתחן, כדי לאפשר את הרבעתם בשבי עבור תעשיית "דגי הנוי". הכתבה אינה מגלה יחס ביקורתי כלפי תעשיית "דגי הנוי" ומתייחסת לדגים כאל סוג נוסף של תוצרת חקלאית.

בטור "עור השמש" (וואלה!, 3.1.2010) מגלה עובד אלחליבי שאינו מעוניין ללבוש עורות בעלי-חיים – גם אילו היו נפשטים מחיות שמתו מוות טבעי לאחר חיי חופש טובים. במציאות, חיות המנוצלות בתעשיית העור נשחטו באלימות לאחר שגודלו בתנאים תעשייתיים קשים.

הכתבה "הבהלה לדניס: הדגים נמלטו, הדייגים חוגגים" (nrg מעריב, 28.12.2009) מדווחת על בריחת המוני דגי דניס (כנראה כ-160,000) שהיו כלואים בכלובי ים ליד אשדוד, לאחר שהכלובים נפרצו בסערה. בריחת דגים שבויים לים הפתוח מהווה סיכון בריאותי לדגי הבר, ואף הדגים הנמלטים עלולים לסבול, במידה שכישורי ההישרדות שלהם פגועים כתוצאה מהביות ומתנאי השבי.

בכתבה "עבר בקריאה ראשונה: איסור סחר בפרוות כלבים" (ynet, 29.12.2009) מדווח ארז ארליכמן שהצעת החוק של ח"כ רונית תירוש (קדימה) להגבלת הסחר בפרוות כלבים וחתולים, עברה בכנסת בקריאה ראשונה ללא התנגדות (0-15). מדובר בגרסה חלקית להצעתה המקורית של תירוש, שהתייחסה לפרוות בכלל וצומצמה עקב דרישתה של סיעת "יהדות התורה" שהחוק לא יפגע בייבוא פרוות ארנבונים לייצור כובעים ושטריימלאך. ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, הממונה על עריכת ההצעה להצבעה המכרעת במליאה, תבחן את האפשרות להרחיב את האיסור לפרוות בעלי-חיים נוספים "מבלי לפגוע במסורת הדת היהודית".

בכתבה "30 אלף שקל קנס לבעל חווה שהרעיב סוסות" (ynet, 31.12.2009) מדווח ארז ארליכמן על הרשעתו של בעל אורווה ממרחביה בהתעללות בשש סוסות. לפי כתב האישום, "הנאשם החזיק את הסוסות במבנה רעוע ולא בטיחותי החשוף לשמש ולגשם, כשהן סובלות מהזנחה והרעבה, רזון קיצוני, כשפרסותיהן שבורות וארוכות ומבלי שטופלו כלל על-ידי רופא וטרינר." בית-המשפט גזר על העבריין קנס בסך 30,000 ₪, וכן שלושה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות בסך 40,000 ₪ שלא יבצע עבירה דומה. זהו גזר-הדין הראשון בניתן בארץ בגין התעללות בסוסים.

בכתבה "ברשות הטבע והגנים נלחמים בציד הבלתי חוקי" (nrg מעריב, 27.12.2009) מדווחת עדי חשמונאי על היערכות רשות הטבע והגנים למאבק בציד על-ידי מהגרי עבודה, שלהערכת הרשות הורגים לפחות 6,000 חיות בשנה באמצעות מלכודות. משרד האוצר אישר לרשות "תקנים להקמת 'יחידת פיקוח למניעת ציד על-ידי עובדים זרים', שפקחיה יעברו הכשרה מיוחדת לתפקיד הייעודי [...] 15 תאילנדים כבר גורשו מהארץ בשל ציד לא חוקי, אך הדבר נחשב בעיני הנלחמים בתופעה לטיפה בים."

בכתבה "חיים חדשים לשלושה קופים ממעבדה" (ynet, 30.12.2009) מספרת ענת רפואה את סיפור הצלתם של שלושה קופי מקוק שנולדו בחוות מזור בישראל ונשלחו למעבדה בשבדיה, שם נוצלו לניסויים במשך כשבע שנים. הודות למאמציהם המשותפים של פעילי זכויות בעלי-חיים בישראל, בשבדיה ובבריטניה, הקופים הועברו לאחרונה למקלט בבריטניה המתמחה בשיקום קופים שניצלו מניסויים. אלה הם בין הניצולים המעטים מאלפי גורי הקופים שנמכרו מחוות מזור למעבדות בחו"ל.

בכתבה "מחקר: שיעור חומציות מי הים עולה – סכנה לדגים ולאלמוגים" (nrg מעריב, 29.12.2009) סוקר אלכס דורון מחקר שפורסם בכתב-העת Science הבוחן את עליית חומציות מי האוקיינוסים כתוצאה מפליטה מוגברת של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה. העלייה בחומציות האוקיינוסים פוגעת בדגים ובבעלי-חיים ימיים נוספים, ומעמידה אוכלוסיות שלמות בסכנת הכחדה.

בטור "דעה: לא צריך להיות פנאט כדי להיות צמחוני" (30.12.2009 ,ynet) מציג גיורא אלכסנדרון כמה מהשיקולים הסביבתיים, הבריאותיים והמוסריים נגד אכילת בשר, ומסכם במסקנה שאפילו מי שאינו מוכן לאמץ אורח חיים צמחוני באופן מלא יכול להועיל בכך שיצמצם באופן משמעותי את צריכת הבשר שלו.