ברשימה "השוחט הטוב והשוחט הרע" (נענע 10, 24.2.2009) מגיב עידן סייר על גילוי פרוות הכלבים שנמכרות בחנויות הביגוד בתור "פרווה סינתטית". סייר משווה בין הרג חיות ממינים אהובים יותר ופחות, במטרה להפיק מהן פרווה או בשר: "גם אם בסביבתכם הקרובה עלולים לחשוב שהרג חיות בית ואכילתן הם מעשים מפלצתיים, הרי שאין שום הבדל בין אכילת חיות בית לבין אכילת תרנגולים, פרות או דגים – אף מין של בעלי-חיים לא סובל יותר ממינים אחרים. [...] לבעלי-החיים הרי לא משנה לאיזו מטרה הורגים אותם. אף יצור חי לא רוצה למות, בין אם בשחיטה או בכול דרך אחרת, לשום מטרה שהיא, ובמיוחד לא תוך כדיי עינויים מחרידים המתרחשים בתעשיות המזון מהחי לא פחות מאשר בתעשיית הפרווה. [...] אם הייתה ניתנת לכם הזדמנות לשחרר את הכלבים, החתולים ושאר חיות הבית מהתופת אותה הם עוברים במזרח הרחוק, בוודאי הייתם עושים זאת. מדוע שלא תעשו זאת עבור מיליוני בעלי-החיים הסובלים במשקים המתועשים, ממש כאן ליד הבית שלכם?"

ברשימה "מי אמר שחלב זה בריא?" (27.2.2009) מגיב עידן סייר על התעמולה של תעשיית החלב ("חגיגות שמחת חלב") ומעמיד דברים על דיוקם בעניין הטיפול הפוגעני בפרות והנזק הבריאותי לצרכני החלב.

בכתבה "מצילים את מלך העופות מסכנת הכחדה" [nrg מעריב (סופשבוע), 21.2.2009] סוקרת אן וסרמן את מצבם העגום של הנשרים בישראל: רק 238 פרטים נספרו לאחרונה לעומת 420 ב-2003. בשנת 2008 גודלו עשרה גוזלים במדגרה, ובטבע שרד גוזל אחד בלבד מתוך 13 הטלות. השנה הוטלו רק חמש ביצים, והן נלקחו להדגרה מלאכותית על-ידי רשות הטבע והגנים. הגורם להכחדת הנשרים הוא תעשיית הבקר: רועים מפזרים רעלים קטלניים כדי להרעיל את עדרי שכניהם או כדי להרוג טורפים.

בכתבה "לב-השרון: פיצוי בסך 4,000 שקלים על לכידת כלב" (ynet, 22.2.2009) מדווח רענן בן צור שבית-המשפט לתביעות קטנות בנתניה קבע כי לוכד כלבים רשותי מהשרון "הוא בעל שררה שמנצל לרעה את תפקידו וסמכויותיו ובלתי אמין." הלוכד, אורי כהן, לכד כלב שברח מחצר ביתו לעיני המשפחה המטפלת בו וסירב לשחרר את הכלב למרות הפצרותיהם. הכלב נחטף להסגר ושוחרר לאחר תשלום קנס. המשפחה תבעה את מועצת לב-השרון, וזכתה בפיצויים.

בכתבה "ישראל תציל את נמו" (ynet, 26.2.2009) סוקר ארז ארליכמן מיזם של "מו"פ ערבה תיכונה" ומשרד החקלאות לגידול שושנונים (דגי ליצן) בבריכות מלאכותיות בערבה. המיזם מוצג כישועה לדגים הניצודים בטבע בשיטות אכזריות. הכותב מתעלם מכך שגם הדגים הגדלים בערבה יסבלו מתנאים מלאכותיים דלים ומהובלה למרחקים ארוכים, ולבסוף ייאלצו לחיות באקווריומים זעירים.

בכתבה "קנדה: ציידים הרגו באלות 200 כלבי ים אפורים" (ynet, 23.2.2009) מביא ארז ארליכמן ראיון עם מארק גלובר מ-HSUS על ציד כלבי הים בקנדה, זמן קצר לפני ההרג המתוכנן של יותר מ-200,000 גורים בחסות ממשלת קנדה.

בכתבה "גם בטבע הורגים סתם?" (וואלה!, 24.2.2009) מספר אורי לורבר על רצח אישה הרה בידי בנה החורג בן ה-11, ברובה הציד של הילד. לורבר קושר בין רצח האישה לבין שגרת הציד ואלימות כלפי חיות בכלל.

בכתבה "המבורגרים הם כמו 'האמר' של ענף המזון" (ynet, 20.2.2009) מדווחת סוכנות AFP על אקולוגים המציגים את הרגלי צריכת המזון בתור אחד מהגורמים המרכזיים להרס הסביבה: "מעבר לדיאטה שנמנעת מבשר אדום ומוצרי חלב תחסוך כמות גזי חממה השקולה להימנעות מנסיעה של 13 אלף ק"מ ברכב הצורך 10 ליטר דלק לק"מ."

בכתבה "כנסת ירוקה? זה תלוי בנו" (nrg מעריב, 13.2.2009) מזכיר איתמר כהן שהנושא הסביבתי "מחייב מאבק תמידי ומתן רוח גבית למחוקקים הירוקים שכן הצליחו להיכנס לפרלמנט הישראלי [...] לרבים מהח"כים המצטיינים יש רשימות תפוצה. הם שולחים מדי שבוע-שבועיים עדכון על פעילותם – ומבקשים מהציבור עזרה: כתיבת מכתבי לחץ לח"כים אחרים, כדי שיתמכו בהצעות חוק, הגעה להפגנות ולכנסים וכן הלאה." בסוף הכתבה יש קישורים למספר רשימות תפוצה של ח"כים.

בכתבה "כלביה חמישה כוכבים" (mynet, 8.2.2009) מתאר עודד בר מאיר שיפורים משמעותיים במכלאה העירונית לכלבים של עיריית דימונה.

בכתבה "הכוונות הטובות הובילו לגיהנום" (ידיעות בת ים, 20.2.09, עמ' 48) מדווחת שירלי מורה שבחולון נמצאו בשבועות האחרונים חתולים הסובלים מכוויות כימיות קשות, לאחר שעברו ניתוחי עיקור וסירוס. ככל הנראה, המנתח השתמש בחומר חיטוי חריף ביותר, ששרף את עורם. המנתח לא אותר.

בכתבה "ככה תופסים מתעללים" (וואלה!, 18.2.2009) מספר עידן סייר על נערים שפרסמו באינטרנט סרטון המתעד אותם מתעללים בחתול. בעקבות תחקיר שערכו גולשים, הנערים נעצרו והחתול חולץ.

בכתבה "מירוץ נגד הזמן להצלת תניני הגביאלים" (ynet, 15.2.2009) מספר ארז ארליכמן על שחרורם לנהר בנפאל של 14 גביאלים (זוחלים הקרובים לתנין). בטבע נותרו רק כמה מאות גביאלים בוגרים, באוכלוסיות מבודדות. המין נכחד עקב ציד והרס בתי-גידול.

בכתבה "בשבי הסם" (נענע 10, 15.2.2009) מספרת סוכנות רויטרס על הפגיעה הקשה של ברוני הסמים במקסיקו בחיות בר. חיות רבות מוברחות עם הסמים בתנאים מחרידים.

במאמר "דולפינים ודייגים - מי מאמץ את מי?" [ynet (חיות וחברה), 16.2.2009] מספר נדב לוי על שיתוף-פעולה בין דולפינים לדייגים בהפחדת דגים ובלכידתם, ובוחן את הנזקים שנגרמים לדולפינים כתוצאה מקרבת-יתר לבני-אדם.

בכתבה "לתשומת לב המחוקק הטרי" (וואלה!, 11.2.2009) מוצעים מספר נושאים התובעים טיפול דחוף בכנסת ה-18, ובראשם שינוי הרפורמה המתוכננת בתעשיית הביצים, שמאיימת להנציח בישראל את השימוש בכלובי סוללה.

בכתבה "המדינה תקצה 6 מיליון שקלים לסירוסים ועיקורים" (ynet, 12.2.2009) מדווח שהסכם בין משרדי החקלאות והאוצר יבטיח 2 מיליון שקלים לשנה לסירוס חתולים וכלבים בשלוש השנים הבאות, בהתאם לתיקון שהתקבל לחוק צער בעלי-חיים ("צמצום ההתרבות של בעלי-חיים משוטטים") ושחלקו התקציבי (4.5 מיליון שקלים בשנה) נגנז במסגרת חוק ההסדרים.

בכתבה "שיקום מהיר על ארבע" [nrg מעריב (המגזין), 11.2.2009, עמ' 12] מתארת עדי כץ את יכולתם המהירה של חתולים וכלבים להסתגל לנכויות קשות.

בכתבה "ב'מוטורולה' לכדו חתולים; העירייה: זה פלילי" (ynet, 11.2.2009) מדווח ארז ארליכמן שהנהלת חברת "מוטורולה-ישראל" ברח' קרמניצקי בתל-אביב הזמינה את חברת ההדברה "חלד" כדי להיפטר מחתולים בשטח החברה.

בכתבה "הביוב באור יהודה נפרץ ועושה דרכו לתל אביב" (ynet, 9.2.2009) מדווח אסף שמואלי: "צינור הביוב הראשי של אור יהודה נפרץ וזרם חזק של ביוב, בתוספת שפכים ממשחטת עופות, זורמים לעבר נחל איילון."

בכתבה "כנסת ירוקה? תראו מה מבטיחים הח"כים" (ynet, 8.2.2009) נמסר על שאלון בעניינים סביבתיים שערכה החברה להגנת הטבע בקרב המתמודדים לכנסת ה-18.

בכתבה "גן עדן לחמורים עצובים" (הארץ, 10.2.2009) מספר יובל אזולאי על פרויקט השיקום של חמורים וסוסים שמנהל משרד החקלאות. במרכז הכתבה 80 חמורים שנקלטו בין בריכות הדגים של קיבוץ גבע, ושיקומם הפך לחלק מתעשיית הדגים.

בכתבה "עמק יזרעאל: מי הרעיל את עשרות העגורים?" (ynet, 9.2.2009) מדווח ארז ארליכמן על הרעלת 40 עגורים לפחות בעמק יזרעאל.

בכתבה "רעש במקום רעל: החקלאים ממתנים את המאבק במזיקים" (הארץ, 9.2.2009) מספר צפריר רינת על מאבקם של חקלאים בעופות וביונקים האוכלים יבולים ותוקפים חיות כלואות במשקים. ברשות הטבע והגנים מעריכים ש-80 הרעלות בשנה מיועדת למאבק ב"מזיקים", ומנסים להביא את החקלאים לשימוש בשיטות פחות קטלניות.

בכתבה "דין רודף" (ynet, 13.2.2009) מראיין ארז ארליכמן טלפונית את קפטן פול ווטסון מארגון Sea Shepherd, המדבר מאזור אנטארקטיקה בעוד הוא וצוותו נאבקים בציידי לוויתנים מיפן. ווטסון: "כל יום שהם לא צדים הם שורפים דלק, זמן ומפסידים 3 מיליון דולר... זו האחריות שלנו להגן על האוקיינוסים ובעלי-החיים שבתוכם." הקפטן מזמין ישראלים להצטרף לצוותו.

בכתבה "ארה"ב: מאות כלבים שוחררו מחוות הרבעה" (ynet, 11.2.2009) מספר ארז ארליכמן על מבצע לחילוץ 283 כלבים שהוחזקו בתנאים קשים ביותר במשק כלבים בקרוליינה הצפונית. משקים כאלה אופייניים לתעשיית הכלבים הגזעיים, והמבצע עשוי לסייע בקידום החקיקה נגד תנאי החזקה קשים במיוחד לכלבים.

לקראת הבחירות פורסמו בעיתונות כתבות רבות על פעילותן או הבטחותיהן של הרשימות המועמדות. הסקירות האינפורמטיביות ביותר:

בכתבה "משבר אנימלי" (נענע 10, 1.2.2009) נמסר על הכנסת 30 משאיות של מספוא לעזה, ולגן החיות בפרט.

בכתבה "הנוף הירושלמי נמצא תחת סיכון" (mynet, 5.2.2009) מונה ליאה לוין תשעה איומים מרכזיים המסכנים את בתי הגידול הטבעיים בהרי ירושלים.

בכתבה "שני מקרי כלבת התגלו בסוף השבוע ברמת הגולן" (הארץ, 4.2.2009) מדווח אלי אשכזי על כלבים נגועים בכלבת שהתגלו בגולן: בכפר מסעדה ובקיבוץ עין זיוון. אנו מזכירים לתושבי הצפון לחסן חיות היוצאות מהבית.

בכתבה "תיקון הומאני: האור שבקצה הכלבייה" [nrg מעריב (המגזין) 4.2.2009, עמ' 2] מציגה עדי כץ תמונה אופטימית של המכלאות הרשותיות, תוך התמקדות בתחנות ההסגר של תל-אביב, לוד ופתח-תקווה.

בכתבה "הכלב הזה רשום כמת" (וואלה!, 31.1.2009) מתאר אייל דץ ליקויים באמינות מרכז השבבים של משרד החקלאות, שאמור לאפשר איתור של האדם המטפל במקרה שהכלב אבד.

בכתבה "דורשים הסברים לגבי עתידו של ד"ר צדוק" (mynet, 29.1.2009) מדווח שמוליק חדד שהווטרינר העירוני של אשקלון, שתועד בכלבוטק כשהוא הורג כלבים, ממשיך בעבודתו בחסות ראש העיר הנכנס, בני וקנין.

בכתבה "לא ישובט אדם עם ארנבת" (ynet, 3.2.2009) מדווחים אביטל להב והסוכנויות על כישלון נוסף לשבט עובר אנושי באמצעות ביציות של ארנבון, עכבר ופרה.

בכתבה "16 תיבות קינון לירגזים הוצבו ברחבי הרצליה" (nrg מעריב, 1.2.2009) מדווח שבמסגרת פרויקט "שימור טבע עירוני" בהרצליה, העירייה הציבה תיבות קינון על עצים בעיר.

בכתבה "חולים על תפריט בשרי" (וואלה!, 29.1.2009) מספר אורי לורבר על רפורמה ירוקה בשירותי הבריאות בבריטניה. במסגרת השיפורים: "מינון הבשר, הביצים והחלב בתפריט בתי החולים יופחת משמעותית, מתוך הכרה בהשפעה השלילית של שימוש בבעלי-חיים למאכל על הסביבה."

במטולה התגלתה בראשית ינואר חיית בר נגועה בכלבת, וב-29.1.2009 נהרג זאב נגוע בכפר בוקעאתא שבגולן. זוהי ההזדמנות להזכיר לתושבי הצפון לחסן את כלביהם וחתולים היוצאים מהבית.

מקורות

אחיקם בן משה, "הזאב תקף את העדר - השייח' חיסלו במו ידיו", nrg מעריב, 29.1.2009.
דנה ויילר-פולק, "מקרה כלבת התגלה במטולה לפני כ-3 שבועות; משרד הבריאות קורא להיבדק", הארץ, 27.1.2009.

בכתבה "חברת החשמל תשים קץ לתופעת 'כלבי רדינג'" (mynet, 26.1.2009) מדווח יואב זיתון: "בעקבות הפרסום ב-mynet על הכלבים שמשמשים לאבטחה בתחנת הכוח שבצפון תל אביב, נערך אתמול סיור במקום מטעם הווטרינר העירוני. בסיור הבהירו אנשי חברת החשמל: הכלבים 'ייצאו לפנסיה' בקרוב." לא נמסר מה יעלה בגורלם.

בסוף שנת 2008 זוהם נחל גדורה, שהוא אחד מיובלי הקישון, בדליפות נפט. המשרד להגנת הסביבה מאשים את החברות בז"ן ותש"ן אך הם מסרבות לקחת אחריות ולתקן את הנזק. הנחל מהווה בית גידול לבעלי-חיים רבים.

בכתבה "לא ראוי למאכל אדם: התיאבון הצרפתי עולה והצפרדעים בסכנת הכחדה", (nrg מעריב, 25.1.2009) מדווח אלכס דורון על ממצאי מחקר שהתפרסם בכתב-העת Conservation Biology, ובו הערכה שמיליארד צפדעים ניצודות ברחבי העולם מדי שנה עבור בשרן. אכילת צפרדעים הפכה לתופעה יומיומית בצרפת, בארצות-הברית ובאסיה. הציד מאיים בהכחדת מינים רבים.

בכתבה "איסלנד: בגלל המשבר הכלכלי יימשך ציד הלוויתנים" (ynet, 28.1.2009) מדווחת סוכנות רויטרס על החלטת ממשלת איסלנד להמשיך להתיר ציד לוויתנים גם השנה.

ב-18.1.2009, לאחר תחילת הפסקת האש הרשמית, פגעה רקטה בלול שבקיבוץ ליד קריית גת. לפי דיווח ynetnews, בין 200 ל-300 עופות נהרגו, מתוך 160,000 שמוחזקים במקום. הלולן אמר ששאר העופות עברו טראומה.
ב-mynet נמסר שמאות כלבים מרצועת עזה ברחו לשטח ישראל מאימת ההפצצות, והם משוטטים רעבים על גבול היישובים.
ב-ynet מתוארת בהלה קשה של כלבים מטופלים בדרום, וניסיונות להתגבר עליה בעזרת תרופות הרגעה.

בכתבה "כלבים גזעיים הופכים טפשים מדור לדור" (ynet, 19.1.2009) מדווח על מחקר נוסף שמוצא התדרדרות בתכונות התורשתיות של כלבים בגלל ברירה מלאכותית עבור תכונות "גזעיות".

בכתבה "אלימות כלפי כלבים" (נענע 10, 21.1.2009) קורא גל כתב להפסקת האלימות כלפי כלבים על-ידי "בעליהם", המסתמכים על משיכות אלימות בקולר ומכות בתור אמצעי לחץ. תחת זאת מציע כתב לשפר את התקשורת עם הכלב.

בכתבה "נעים להכיר - התחמס הנובי" (וואלה!, 19.1.2009) מספר יואב פרלמן על התחמס הנובי, שהושמד בישראל כמעט לחלוטין בגלל הרס שטחים למטרות חקלאות, ונותרו רק כעשרים זוגות, המקננים במלחת סדום מדרום לים המלח, בזכות שדות המוקשים שיש שם. אם הרשויות ינקו את השטח ממוקשים, התחמסים ייכחדו.

בכתבה "בריטניה: מתנגדים ניסויים בבע"ח נשלחו לכלא" (ynet, 22.1.2009) מדווחת סוכנות רויטרס: "שבעה בריטים שנאבקו נגד ניסויים בבעלי חיים והורשעו בסחיטה ואיומים, נשלחו לכלא לתקופות שבין ארבע ל-11 שנים. העונש הוטל עליהם לאחר שמאבקם נגד חברה בריטית העוסקת במחקר רפואי הוביל אותם לסחוט ולאיים על עובדים של חברות אחרות שקיימו עם החברה הבריטית קשרים עסקיים." הכתבה מתעלמת כליל מפשעי החברה שנגדה פעלו העצירים, HLS. המדובר בחברה שעורכת ניסויים ברבבות חיות למטרות מסחריות, והיא נחשפה 7 פעמים בהתאכזרות עבריינית. למידע נוסף (באנגלית)

בכתבה "מערכת החיסון הרוחנית של הפלנטה" (nrg מעריב, 20.1.2009) סוקר עידו הרטוגזון את ספרו האחרון של הפעיל הסביבתי, פול הוקן: "Blessed Unrest הוא סיפור ההיסטוריה של תנועות האדם והסביבה; סיפור שנקרא קצת כמו ההיסטוריה של האלטרואיזם. [...] על פי הוקן, ישנם כיום מעל למיליון ארגוני זכויות אדם וסביבה מסביב לעולם, עם יותר ממאה מליון חברים המועסקים במשרה מלאה. הגרעין של התנועה הזו, אומר הוקן, גדול מזה של האיסלאם הפונדמנטליסטי, מזה של הניאו-קונסרבטיבים וחזק יותר מזה של הכנסיה הקתולית. זו הקבוצה שגדלה במהירות גבוהה יותר מכל קבוצה אחרת במאתיים השנה האחרונות ומהווה את חוט השדרה בצמיחתו של המגזר השלישי, המגזר האזרחי - שמתפתח כנגד חוסר התפקוד של המגזר הראשון (השלטון) וחוסר האחריות של המגזר השני (ההון)."

בשבוע האחרון הצטמצמה התייחסות כלי התקשורת לחיות הסובלות והנהרגות במלחמה. מספר ידיעות התייחסו לגן החיות שהתגלה בעזה ולקושי לחלץ את האריות הכלואים שם, אך גורל החיות אינו ידוע.

• SOS חיות אשקלון: 050-8254227
• מוקד תנו לחיות לחיות עקב המלחמה: 03-6241776
• אם מצאת כלב נטוש, ניתן לברר אם הוא בעל שבב 03-9681610

בכתבה "2 חוטמנים נתפסו בחנות חיות והועברו לרשות הטבע והגנים" (הארץ, 12.1.2009) מדווחת נועה קושרק על חוטמנים (קרובי משפחה של דביבונים, מדרום אמריקה) שהוחרמו על-ידי רשות הטבע והגנים מחנות חיות בחולון, לאחר שהוחזקו בה בכלוב קטן, בניגוד לחוק האוסר על סחר בחיות בר. להערכת הרשות, החוטמנים הגיעו לחנות בתור "עודפי פינת חי".
נתקלתם בחיית בר בחנות חיות או בפינת חי? דווחו לרשות הטבע והגנים בטלפון 6911*

בכתבה "קודם מאשרים תוכניות בנייה – ורק אחר-כך נזכרים בעצים" (גלובס, 12.1.2009) סוקרת צאלה קוטלר יוזמות של עיריות ובעלי עסקים שונים ברחבי הארץ לכרות עצים גדולים – המהווים סביבת חיים חיונית עבור חיות רבות. לעתים הצליחו אזרחים למנוע את הכריתה, ולעתים לא. "מצבים כאלה שואף למנוע התיקון לחוק תכנון ובנייה, שאושר בקריאה שנייה ושלישית בחודש שעבר, ושייכנס לתוקף בחודש מאי. [...] 'החוק החדש מחייב להביא בחשבון את העצים עוד בתהליכי התכנון, מתוך כוונה לצמצם את הכריתות'. התיקון לחוק גם מרחיב את רשימת העצים המוגנים בישראל, מעדכן את פקודת היערות, ומחייב מי שכורת עץ (באישור) – לנטוע עץ אחר במקומו." לדברי קוטלר, ספק אם החוק ייאכף כראוי.

בכתבה "החתולים חוסלו – והארנבות זללו חצי מהצמחיה" (ynet, 13.1.2009) מסופר: "התערבות של בני-האדם בטבע באי האוסטרלי מאקרי גרמה לשיבוש מוחלט של סדרי הבריאה ולנזק אקולוגי חמור. חתולים הובאו להילחם בעכברים וארנבות הובאו לשמש כמזון. כשחיסלו את הארנבות – החתולים אכלו את הציפורים; כשחיסלו את החתולים – הארנבות זללו מחצית מהצמחייה."

בכתבה "חומרים רפואיים נמצאו במים המיועדים להשקיה" (הארץ, 14.1.2009) מדווח צפריר רינת: "בבדיקות שעשה המכון הווטרינרי בבית דגן נמצאו במקורות מים הורמונים ממשקי בקר. התברר גם שהורמונים מבריכות דגים בעמק בית שאן מגיעים עד ים המלח. [...] השלכות הבריאותיות של חשיפה לחומרים אלו, על מי שלא משתמשים בתכשירים הרפואיים, לא ידועה עדיין. אך ידוע על מקרים שחומרים אלה פגעו קשות בבעלי-חיים וגרמו לשינויי מין אצל דגים באיזור עמק בית שאן."

בכתבה "מחקר: בגלל בני האדם – החיות קטנות יותר" (ynet, 14.1.2009) סוקרת סוכנות רויטרס מחקר על השפעת ההתערבות האנושית על האבולוציה של מיני בעלי-חיים, הנופלים קורבן לציד או דיג: בגלל העדפתם של בני-אדם להריגת פרטים גדולים, נבררים בעלי-חיים קטנים יותר. בנוסף לכך, מתפתחת בהם הנטייה להעמיד צאצאים בגיל צעיר יותר.

בכתבה "לאן נעלמים הפינגווינים הנדירים של בריטניה?" (ynet, 15.1.2009) מדווחת על הכחדתו הצפויה של מין פינגווין (Northern Rockhopper) המקנן באיים שבאוקיינוס האטלנטי. אוכלוסיית המין מתדלדלת בכמאה פרטים ביום, ומשערים שהסיבות לכך הן ההתחממות הגלובלית והדיג.

ב-5.1.2009 הודיע משרד החקלאות שיסייע במימון לטיפול רפואי לכלבים ולחתולים שנפצעו מירי מרצועת עזה. ד"ר דגנית בן-דב אמרה ל-ynet: "הסיוע במימון הטיפול יוענק לכלבים וחתולים פצועים שיש להם בעלים, אך אנו נשקול גם טיפול במידה וחיה שאין לה בעלים נפצעה, כדוגמת חיות רחוב, כל עוד ניתן לטפל בהן ולמצוא להן בית." אין מוקד מוסדר לטיפול בפניות הציבור, אך ניתן לשלוח את הפניות אל ד"ר דגנית בן-דב, משרד החקלאות, בכתובת: dganit.b@moag.gov.il או לפקס: 03-9681661

חיות רבות נתקפו בחרדה לאחר פיצוצים שאירעו לידן. בין העצות שהתפרסמו להרגעת חיות במצבי חרדה: לאפשר לכלב להתחבא במקלט שקט ואפל, ורצוי לספק לו מלונה למסתור בתוך הבית, עם ציפוי לבידוד מרעש; להגביל את תנועתו בחדר קטן (כגון השירותים) אם הוא נע באופן שעלול לפגוע בו; להרגיל את הכלב מבעוד מועד למלונה בעזרת חיזוק חיובי; לספק לו טיפול תרופתי מבעוד מועד; ולהרעיף אהבה על הכלב לאחר התקף החרדה אך לא במהלכו (nrg מעריב, 8.1; נענע 10, 8.1).

כלבה נפגעה באשקלון מרסיס של טיל, וניצלה בזכות ד"ר רם פורר, (ynet ,8.1) הווטרינר של SOS חיות אשקלון.

דיירים באשדוד נטשו תוכי כשהוא כלוא בכלוב לאחר שהבניין נפגע מרקטה (mynet ,2.1). התוכי, שהוגדר כנפגע חרדה, אותר על-ידי חייל פיקוד העורף וטופל. במושב מבועים ננטשו שמונה כלבים, וטופלו על-ידי שכן שריחם עליהם (mynet ,6.1). בעקבות הפרסום בעיתון, האחראים לכלבים שבו לטפל בהם.

הדיווח היחיד מעזה, מספר שחיילי צה"ל מצאו בגן החיות המקומי אריה, לביאה, יען ועופות נוספים, כולם מורעבים לאחר שננטשו בכלוביהם. לא ברור אם יעבירו אותם לישראל (ידיעות אחרונות, 8.1).

• SOS חיות אשקלון: 050-8254227
• מוקד תנו לחיות לחיות עקב המלחמה: 03-6241776
• אם מצאת כלב נטוש, ניתן לברר אם הוא בעל שבב 03-9681610

במאמר "מצב חירום: איך מפנים משפחות עם חיות מחמד?" [ynet (חיות וחברה), 7.1.2009] בוחנים חגית לס וחיים לוי את הצורך בתוכנית לאומית לפינוי "חיות מחמד" בעת מלחמה, בעקבות נתונים ממלחמת לבנון השנייה ומתוכניות חירום שהתפתחו בשנים האחרונות באזורים מוכי אסונות טבע בארצות-הברית. לדברי לס ולוי, במלחמה "(26.6%) מהנסקרים לא התפנו מבתיהם מאחר ולא היה בידיהם פתרון לחיות המחמד שברשותם. מרבית הנבדקים שהתפנו, נאלצו להשאיר את הכלב בבית (63.4%). הם לא רצו להשאיר את הכלב בתוך הבית ולכן השאירו אותו מחוץ לבית (66.7%), ולא השאירו לכלב מזון ומים (20%)." המחברים ממליצים לבנות תוכנית הכוללת הסברה על מוכנות לשעת חירום בקרב אנשים האחראים לחיות, התאמת מקלטים "ידידותיים לחיות" ומערכת מידע המכוונת אליהם, ועוד.

בכתבה "תוכי המחמד של היום – הסכנה של מחר" (הארץ, 2.1.2009) מתאר צפריר רינת מיני בעלי-חיים שהוכנסו לישראל והתרבו. רינת משתמש במונח המיליטנטי והמטעה "מינים פולשים", אולם המומחיות שהוא מראיין מעמידות דברים על דיוקם. ד"ר סלעית קרק, "שהובילה צוות מדענים שאסף נתונים על מיני הציפורים הפולשות שהגיעו לאירופה ולאגן הים התיכון, מדווחת שתופעת הפלישה מקורה בעיקר בפעילות אנושית ולא כפי שהיה מקובל לחשוב - עקב שינויים אקלימיים. מינים פולשים הובאו לצרכי ציד או כחיות מחמד, וברחו או שוחררו מכלובים ביתיים וגני חיות. [...] בעקבות הגילוי, לפיו רוב הציפורים הפולשות הגיעו לארץ באופן יזום על ידי האדם, ממליצה קרק על שינוי תהליך מתן האישורים לייבוא ציפורים, וכן על מסע הסברה לציבור שלא לשחרר לטבע מינים זרים של בעלי חיים."

בכתבה "על שפת הנחל גרים ביחד" [nrg מעריב (סופשבוע), 2.11.2009] מספר אביב לביא על התפשטות הבנייה הבלתי חוקית על גדות הנחלים. למשל: גני אירועים על גדות הנחלים פולג ואלכסנדר: "חוץ משפכים ופסולת בכמויות ענק, אתרים כאלה מייצרים רעש אדיר ומושכים מאות מכוניות שנוסעות מדי לילה על גדת הערוץ, פעילויות שמשמעותן גזר דין מוות למערכת האקולוגית של הנחל. [...] זה בדרך כלל מתחיל בוועדה המקומית. בראשה יושב ראש המועצה, שלרוב אין לו אינטרס להתעמת עם מצביעים, אם זה מקום קטן אז כולם מכירים את כולם והכל קומבינות. זה יכול להיגרר בוועדה המקומית שנים. בסוף, אם איכשהו נצליח להגיע לכתב אישום, השופט יגיד 'למה חיכיתם 15 שנה'?"

בכתבה "הבקר והצאן מזהמים את האוויר. אולי הפרה מתאנה תציל את העולם" (nrg מעריב, 4.1.2009) מדווח אלכס דורון על ניסיונות כושלים למדי לגרום לפרות ולכבשים לפלוט פחות מתאן, בהנחה שהגזים שהם פולטים אחראים ל-18% מאפקט החממה. לדבריו דורון, "מאחר שרוב המדענים מטילים ספק בהצלחת מערכת הסברה שתביא לצמצום משמעותי בצריכת בשר על-ידי בני האדם ומעבר לתפריטי מזון צמחוני – הם משקיעים עתה מאמצים רבים, באמצעים טכנולוגיים ובמחקרים שיביאו להפחתה ביצור גז המתאן בידי חיות המשק." יש להעיר, שהקישור בין כימאים ותזונאי בקר לבין מערכות הסברה הוא מופרך; מערכות כאלה הן באחריותן של ממשלות, וממילא הן לא נוסו כלל.
כדאי לחתום על עצומה הקוראת לאו"ם לפעול לעידוד תזונה המבוססת על מזון מהצומח, כאמצעי להתמודדות עם הנזקים האקולוגיים והבזבוז שגורמות תעשיות המזון מהחי.

במאמר "בדרך לגירושין - מה יעלה בגורל חיית המחמד?" [ynet (חיות וחברה), 7.1.2009] בוחן פבלו לרנר את היחס הראוי מצד בתי המשפט לסוגיית משמורת החיות של בני-זוג שנפרדו, תוך התמקדות בטובת החיה והשוואה בין "טובת החיה" ל"טובת הילד".

במאמר "האם השיעמום מאיים על בריאות חיות המחמד?" [ynet (חיות וחברה) 7.1.2009] בוחנת נועה הראל את המצוקות התוקפות חתולים וכלבים שנאלצים לחיות בבית, ומציעה דרכים להעשרת חייהם.

בעקבות ההפצצות ברצועת עזה ובדרום ישראל, העיתונות הישראלית מקדישה מקום משמעותי לסבלם של כלבים וחתולים. נמסר על כלב אחד שנהרג ב-30.12.2008 מפציעה אנושה, לאחר שרקטה נפלה בחצר שבה גר בשדרות. אולם כמו במלחמת לבנון השנייה, גם הפעם רוב הקורבנות בישראל הם כלבים וחתולים ביתיים שננטשו על-ידי תושבים נמלטים, וכן חתולים חופשיים שאיבדו את מקורות המזון. העיתונות מתעלמת ממצב החיות במשקים החקלאיים בדרום, ולא מוזכרת כלל הפגיעה בחיות מעברו השני של הגבול.
לדברי ארז ארליכמן (30.12.2008), בעמותת 'SOS חיות', "הדיווחים על כלבים נטושים המגיעים לעמותה מתגברים משעה לשעה, חלק מהתושבים מודים שאינם יכולים לקחת איתם את הכלבים שלהם למקום מבטחים; אחדים פשוט נוטשים את הכלבים ברחוב או ליד הכלביה העירונית. [...] ברוב המקרים מדובר בכלבים שנותרים בבתים ללא מזון או מים."
בעיתונות מופיעות עצות רבות לטיפול בחיות תחת הפגזה. החיות עלולות להיבהל מאזעקות ומפיצוצים, לברוח ולאבד את הדרך; לכן מומלץ שלא לתת להן לצאת מהבית ללא רצועה (גם חתולים). סימון החיות, הן בשבב והן בדסקית, הוא קריטי במקרה של בריחה או פינוי בהול. גם חיסונים מעודכנים חשובים למקרה שהחיה תהיה נתונה לחסדי השירותים הווטרינריים.
מומלץ להרגיל את החיות בעזרת מים, מזון ומשחקים לשהייה בחדר הביטחון, ולהכין בחדר כלי למים, כלי למזון ושקית מזון אטומה למקרה של פינוי, עיתונים ושקיות לפינוי הפרשות, רצועה ומחסום לכלב, וכלוב נשיאה לחתול עם פרטיך רשומים עליו. את החיות יש לקחת למרחב המוגן ולהשקיע רבות בהרגעתן.

• SOS חיות אשקלון: 050-8254227
• מוקד תנו לחיות לחיות עקב המלחמה: 03-6241776
• אם מצאת כלב נטוש, ניתן לברר אם הוא בעל שבב 03-9681610

|תמונה|2184|שתמונה| בכתבה "בצפת לא עוצרים: תוקם משחטה חדשה" (mynet, 1.1.2009) מדווח אבנר לוטן על בניית משחטת עופות בצפת, על-ידי בעל לול בשם מוטי עזרא ובעידוד ראש העירייה, אילן שוחט, וחבר המועצה, ניסים ביתן. לפי התוכנית, יהרגו במקום 25,000 עופות ביום. הכתב מתייחס למשחטה בתור "מפעל", ומזכיר שלפני חודש וחצי גזר בית-משפט השלום בראשון לציון קנס של כחצי מיליון שקל על משחטת 'עופות גבריאלי', בגין זיהום מי תהום במשך שש שנים.

בכתבה "דגים זוכרים במשך מספר חודשים" (mynet, 31.12.2008) מדווח מאיר שושני על מחקר שהוצג בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, הקובע כי טווח הזיכרון של דגים נמשך ארבעה-חמישה חודשים. על בסיס זה מפתחים טכנולוגיה לגידול דגים לאורך חופי הים: הדגים לומדים להגיב לאות שמע כסימן לחלוקת מזון, והאות משמש אחר-כך לפיתוי הדגים להיכנס לרשתות דיג.

בכתבה "בית המשפט עצר את בניית המלון בתמנע" (ynet, 31.12.2008) מדווח אסף שמואלי שבית-המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל את עתירת 'אדם טבע ודין' נגד קידום התוכנית לבניית מלון בעמק ססגון שבבקעת תמנע, והחליט לבטל את אישור התוכנית. בית-המשפט הורה להחזיר את התוכנית לדיון בוועדה המחוזית.

בכתבה "מהיום: אירופה לא סוחרת בפרוות חתולים וכלבים" (ynet, 1.1.2009) מוסרת סוכנות AFP: "לאחר הליך חקיקה שנמשך תשע שנים, נכנס לתוקף איסור גורף על כל מדינות האיחוד האירופי לייבא, לייצא ולסחור בפרוות חתולים וכלבים. איסור דומה קיים כבר בארה"ב ואוסטרליה, אך לא ברוסיה, שנותרה לקוחה בולטת של ספקית הפרוות העיקרית – סין."

בכתבה "לבנון: ציידים הורגים אלפי ציפורים בשמורות טבע" (ynet, 23.12.2008) מדווחת סוכנות AFP על השמדה בלתי מרוסנת של ציפורי בר בלבנון. מאחר שהמדינה משמשת כציר נדידה בין מזרח אירופה ומערב אסיה לבין אפריקה, הפגיעה היא המונית. לפי מחקר שערכה האגודה לשמירת טבע בלבנון, בתקופה של חמש שנים מאז 2002, מספר הציפורים הנפוצות פחת ב-18 אחוזים. במשך חמש השנים שקדמו לכך פחת מספר הציפורים הנפוצות ב-9 אחוזים.