משרד החקלאות האמריקאי הורה על סילוק בהיקף חסר תקדים של בשר בקר קפוא מהחנויות: קרוב ל-65 אלף טון. זהו בשרן של חיות שנשחטו במשחטת Westland/Hallmark שבקליפורניה. שר החקלאות, אד שפר, אמר שהחברה לא בדקה את הבשר כנדרש לפי תקנות הבריאות ולכן נקבע כי הבשר אינו מתאים למאכל אדם; רוב הבשר כבר נאכל. מפקחים פדרליים עצרו את השחיטה בווסטלנד לאחר שחוקר סמוי של הארגון HSUS תיעד מלגזה דוחפת חיות צולעות וחולות (מצב טיפוסי בפרות מתעשיית החלב). בצילומים נראים עובדים בועטים בחיות, מחשמלים אותן ומזרימים מים לנחיריהן כדי שייראו בריאות מספיק לשחיטה עבור מאכל אדם. כנגד שני עובדים שפוטרו, הוגשו אישומים של התאכזרות לחיות, אך עדיין לא הוגשו אישומים נגד המשחטה.

בכתבה "נבדק חשד להרעלה: אלפי דגים נמצאו מתים במרינה של טבריה" (17.2.2008) מדווחים יובל אזולאי ואלי אשכנזי שיותר מ-10,000 דגים נמצאו מתים ב-16.2.2008 במרינה של טבריה. בכתבתם "פחד על ים כינרת" (ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, עמ' 15-14) מספרים גדעון מרון ועודד שלום שהמניע המשוער להרעלה הוא סכסוך בין דייגים על שטחי דיג, ושהרעלות בכינרת נפוצות ביותר. בטור "האדישות תרעיל את כולנו" (22.2.2008, ynet) מזכיר אלי אמיתי עד כמה נדירה הרשעת מרעילים וטוען שהבעיה מתחילה בנגישות של הרעלים: יש צורך בחקיקה שתתייחס לרעל כאל נשק מסוכן.

בכתבה "אזהרה לרפת באחיהוד: הפרות שוחות בצואה" (ynet, 19.2.2008) מדווח ארז ארליכמן: "חשד להתעללות לכאורה בפרות במושב אחיהוד: פקחי יחידת פיצו"ח של משרד החקלאות הנחו היום (ג') בעל רפת במושב שבגליל המערבי להוריד לאלתר את מפלס זבל הפרות ברפת שלו, כדי לדאוג לרווחת הפרות שהיו במצוקה. הפקחים באו למקום בעקבות דיווח של עוברת אורח, שהועבר באמצעות עמותת 'תנו לחיות לחיות'." לדברי המתלוננת, "הפרות לא מסוגלות ללכת ונאבקו בגושי הצואה כדי להתקדם. כל פעם שפרה ניסתה להוציא רגל מתוך העיסה המצחינה היה הדבר כרוך במאמצים גדולים."

בכתבה "בתיאבון" (נענע 10, 18.2.2008) סוקרת נויה נרדימון את תעשיית העופות לבשר.

בטור "ניסויים בחיות: האם המדענים איבדו את המצפון?" (ynet, 18.2.2008) מסביר אהוד פלג את משמעות הצעת החוק התמימה-לכאורה של ח"כ מנחם בן-שושן, לצרף למועצה לניסויים בבעלי-חיים נציגים של ארגוני חולים: "זוהי מהות המאבק שאנו מנהלים בשמם של בעלי-החיים במועצה לפיקוח על ניסויים – שלושה נציגים מתוך 23 – ואת קולם זה מבקשים היום ח"כ בן ששון וחבריו המדענים להחליש. [...] השימוש הציני שיוזמי ההצעה מבקשים לעשות בחולים האומללים מעידה לאיזו דרגה מוכנים המדענים לרדת כדי לסלק כל מכשול מדרכם."

בכתבה "אל תגעו בזמיר" (הארץ, גלריה, 11.2.2008, עמ' ד2) מציג צפריר רינת דיון על העימות בין "אוהבי ציפורים" ל"אוהבי חתולים". בכתבה מוצגת טריפת ציפורים על-ידי החתולים כאיום אקולוגי, תוך התעלמות מההקשר האקולוגי הרחב: הרס בתי גידול בידי בני-אדם הוא המשמיד הגדול של ציפורי הבר. ביחס לזה, חתולים הם גורם אקולוגי שולי, אבל נטפלים דווקא אליהם כי בהם קל לפגוע.

בכתבה "פעילי זכויות בע"ח: 'פרווה זה רצח'" (וואלה!, 13.2.2008) נמסר על הפגנת הקואליציה הבינלומית נגד פרוות מול שגרירות סין. צילום מההפגנה: מני ברמן.

בכתבה "הכריחו אותנו", תחת הכותרת "ניסויים בבעלי חיים" (מעריב, עסקים, 15.2.2008, עמ' 11) מספרת יעל טוביאס שישראל חתמה על "עקרונות OECD [המדינות המתועשות] לתנאי מחקר נאותים" האמורים להטיל הגבלות משמעותיות על ניסויים בחיות. מצוטטת ענת רפואה (תנו לחיות לחיות): "החתימה על האמנה לא שיפרה במאומה את התנאים שבהם מבוצעים ניסויים בבעלי-חיים, וישראל ניצבת הרחק מאחורי מדינות אירופה. [...] "ישראל עלולה להפוך ל'פח זבל' של מדינות ה-OECD, כל המעבדות במדינות המפותחות העורכות ניסויים בבעלי-חיים יעברו אלינו. התקנות החדשות פשוט מכשירות את השרץ. על הנייר שופרו זכויות בעלי-החיים, אך למעשה המצב נשאר כשהיה. כל עוד לא יחוקקו בארץ חוקים הקובעים תנאי מעבדה מינימליים כמקובל במעבדות באירופה, מצבם של בעלי-החיים לא ישתפר."

בכתבה "כך מתעללים בסטייקים שלכם בדרך לצלחת" (ynet, 11.2.2008) מתאר ארז ארליכמן את משלוחי הכבשים והעגלים מאוסטרליה לישראל, עבור תעשיית הבשר. רבבות עגלים וטלאים מובלים לשחיטה בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית במכלאות על סיפון ספינות, בתנאי צפיפות קשים, ברעש מתמיד וכמעט בלי מים ומזון. ארליכמן מצטט מדברי עד ראייה לפריקת החיות בנמל אילת: "מדובר במחזה מזעזע לראות את העגלים והכבשים דורכים אחד על השני. הם מובלים בצפיפות איומה, עושים את צרכיהם אחד על השני, נלחמים זה בזה על מזון ומים. לראות בעל-חיים מדמם שקרניו נתקעו בין הסורגים במשך שעות עד שהוא חולץ – פשוט שובר את הלב. [...] עגלים וטלאים שחלו בעקבות הצפיפות הושלכו לים, וכבר קרה שמספר פגרים נסחפו לרציף. [...] העובדים משתמשים בשוקרים חשמליים כדי להוריד אותם, חובטים בהם באלות בראש, דבר שמוסיף לפחד האיום בו הם שרויים."

בכתבה "עשרות אלפי דגים הורעלו בכינרת" (הארץ, 16.2.2008) מדווחים אלי אשכנזי ויובל אזולאי על הרעלה המונית שהתגלתה בבוקר 16.2.2008: "הרעלת דגים בכנרת היא תופעה החוזרת על עצמה בשנים האחרונות בעיקר על ידי דייגים. השימוש ברעל, בכמות מזערית, גורם להמתה גדולה של דגים וחוסך מהעבריינים את המאמץ הרב שכרוך בדייג."

בכתבה "אוסטרליה חושפת: ציידי הלוויתנים היפנים בפעולה" (ynet, 8.2.2008) מוסרים ארז ארליכמן וסוכנויות הידיעות על מעורבות חדשה של ממשלת אוסטרליה במאבק בציידי הלווייתנים מיפן: ב-7.2.2008 חשפה הממשלה סרטון שצולם על-ידי צוות ספינת מכס אוסטרלית, ובו נראים ציידים מעלים אל סיפון ספינתם לווייתני מינקי מדממים, ובכלל זה, ככל הנראה, נקבה וגור צעיר.

בכתבה "המצב חמור" (העיר, 8.2.2008, עמ' 32) מספרת נטע אחיטוב על אזלת-ידן של הרשויות מול ההתעללות בחמורים ובסוסים בתל-אביב. זאת אף על-פי שאיסור ההתעללות בהם הוא בין ההוראות המפורשות הבודדות בחוק צער בעלי-חיים. ""

בכתבה "הציד הלא-חוקי מתרחב, ואוכלוסיית הדורבנים בסכנה" (הארץ, 8.2.2008) מדווח אלי אשכנזי על שלוש לכידות ציידים שאירעו בשבוע האחרון. הציידים הרגו דורבנים, חוגלות וצבאים. הלכידות ממחישות דווקא את חוסר היעילות של הרשויות בטיפול בציד הבלתי חוקי: במקרה אחד נמלטו רוב הציידים, במקרה אחר נתפס העבריין בשנית לאחר שנמלט, ובמקרה שלישי נתפס צייד שכבר מתנהל נגדו משפט על עבירה דומה.

בכתבה "אין נשר אין צבי" (הארץ, 3.2.2008) מביא צפריר רינת כמה פרטים מתוך סקירת רשות הטבע והגנים לשנת 2007: "בשנה שעברה כמעט חוסלה אוכלוסיית הנשרים בצפון בגלל הרעלות. בדרום רמת הגולן פחת מספר הצבאים בתוך שני עשורים מ-6,000 לפחות מ-200, בין השאר בגלל נוכחות טורפים הנמשכים לאתרי הפסולת הרבים שיצר האדם באזור."

בכתבה "הלוחש לדגים" (ידיעות אחרונות, 7.2.2008, עמ' 18) מדווחת נורית פלתר על שיטה שפותחה במכון וולקני, על-ידי צוות בהנהלת ד"ר בועז ציון: אילוף קרפיונים ואמנונים לעלות אל פני הים כדי לאכול, בתגובה לאות אקוסטי. השיטה נועדה לאפשר שליטה באוכלוסיית הדגים ללא שימוש בכלובים. החוקרים מציינים את האינטיליגנציה הגבוהה של חלק מהדגים, הזוכרים אותות במשך חודשים. התוכנית היא לאלף דגי דניס, לברק ופרידה ולשחררם בים התיכון: "נשחרר אותם בגיל צעיר כשהם מאולפים ומאומנים, והם יגדלו לבדם. כשהם יגיעו לגודל הנכון, נשמיע להם את האות, הם יעלו למעלה, ונסגור עליהם את הרשת."

בכתבה "88 קופים חולצו ממעבדה לניסויים בצ'ילה" (ynet, 5.2.2008) מגולל ארז ארליכמן את סיפורו של מאבק הארגון CDA מצ'ילה על חייהם של קופי קפוצ'ין באוניברסיטה הקתולית בסנטיאגו, קורבנות של ניסויים באמצעי מניעה. פעיל הארגון התקבל לעבודה במעבדה: "הייתי מוצא קופים צעירים מדי בוקר, כשהם מוטלים מתים על הרצפה". המידע נחשף בעזרת הפגנות ומשמרות קבועות, המימון לניסויים החל להצטמצם, ולאחר קרוב לחמש שנים, שוחררו הקופים הנותרים למקלט.
יש עניין מיוחד בסיפור מצ'ילה על רקע המאבק בניסויים במכון וייצמן. לכתבות בנושא:

בכתבה "מומחה: צריך שינוי עולמי באורח החיים" (ynet, 1.2.2008) מוסרת סוכנות AFP על דבריו של רצ'נדרה פצ'אורי, ראש הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים וזוכה פרס נובל לשלום: "הכלכלן ההודי, שנמנע מאכילת בשר, הפציר בכנס בתושבי כל העולם לרסן את הרעב שלהם למזון מן החי. 'בבקשה אכלו פחות בשר – בשר הוא מצרך בזבזני בגזי חממה', אמר פצ'אורי, וגם ציין שממילא צריכה מופרזת של בשר אינה טובה לבריאות. מחקרים מצאו שייצור של קילוגרם אחד של בשר פולט לאטמוספירה כמות שוות ערך ל-36.4 ק"ג פחמן דו-חמצני. בנושא, הגידול והשינוע של אותה כמות בשר בקר או בשר חזיר צורכת את אותה כמות אנרגיה הדרושה להדלקת נורת ליבון של 100 ואט במשך יותר משלושה שבועות." למידע נוסף

בכתבה "הפרות הישראליות אוהבות חורף" (וואלה!, 3.2.2008) מעבירה שולמית אביצור מידע סטטיסטי על תפוקת החלב המנופחת של פרות בישראל. בכתבה לא מוזכרת העובדה, שייצור חלב מופרז גורם לפרות פגיעות חמורות בעטינים ובשלד. עם זאת, מנהל האגף לבעלי-חיים בשרות ההדרכה של משרד החקלאות, מסביר כי "מקורן הגנטי של הפרות בישראל הוא מאירופה, ובמשך כל השנים של אקלום בארץ, הפרות עדיין לא הצליחו להסתגל לחום הישראלי."

בכתבה "מזון לחיות מחמד שנחשד כרעיל חוזר למדפים" (ynet, 29.1.2008) מדווח ארז ארליכמן על החזרת מוצרי חברת Dalquim לחנויות, עם הכתובת "סדרת ייצור חדשה". בנובמבר 2007 הורעלו חיות שאכלו ממוצרי החברה.

בכתבה "להגן על חיות המחמד במזג האוויר הקשה" (Nfc, 27.1.2008) מביאה הדר פרבר את עצות הסתדרות הרופאים הווטרינריים לסיוע לחיות לשרוד את החורף.

עמותת צלול פתחה בקמפיין להצלת נחל לכיש, תוך האשמת ראש העירייה, צבי צילקר, בזיהום מי הנחל ובמות החיות ששכנו שם. צילקר הורשע בעבר בזיהום הנחל ונידון לעבודות שירות, ולמרות זאת מינה אותו השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא, לראשות מנהלת הנחל.

בכתבה "'התאילנדים מחסלים את חיות הבר'" (ynet, 30.1.2008) מעביר ארז ארליכמן דיווח מרשות הטבע והגנים על ציד בידי פועלים מתאילנד: "אנחנו מעריכים שיש בסביבות 20 אלף מלכודות בשנה, כאשר כ-6,000 תופסות בעל חיים אחד לפחות [...] במטעי תמרים הם עולים עם העגורנים כדי לטפל בתמרים, ובכל קן שנמצא על העץ הם אוכלים מיד את הביצים או שלוקחים אותן לחביתה בסוף היום. את דוגרי הקרקע הם לוכדים עם רשתות. כך גם את הזוחלים". המלכודות הן לרוב לולאה מחוט תיל או ניילון, שהורגת את החיה בייסורים. "הראש של החיה נלכד והמלכודת נסגרת סביב הצוואר וחונקת וחותכת אותו. ככל שבעלי-החיים ממשיכים להשתולל מתהדקת הלולאה סביב הצוואר. אתה פשוט רואה בעל-חיים שמישהו ניסה לנסר לו את הראש [...] מצאנו גם רשתות, חניתות, 'רוגטקות' וכלי משחית אחרים." ברשות מנסים לערוך הסברה בקרב העובדים התאילנדים, ומציעים שהמעסיקים ישתתפו באחריות הפלילית ובהוצאות האכיפה.

בכתבות "חשש: מאות ציפורים הורעלו בחופי עכו" (ynet, 28.1.2008) ו"רופאים הצילו כמאה שחפים לאחר הרעלה בגליל" (ynet, 30.1.2008) מדווח ארז ארליכמן שב-28.1.2008 נמצאו מאות שחפים מתים בחוף עכו והקריות. פקחי רשות הטבע והגנים אספו יותר ממאה שחפים נפגעי הרעלה, ורובם ניצלו. מקור ההרעלה לא זוהה.

בכתבה "תלבשו סינטטי, למען השם" (nrg מעריב, 28.1.2008) מסופר על מחאת PETA נגד תעשיית הפרווה, תוך סקירת כמה מהשיטות הנהוגות במשקי פרווה באירופה והרג גורי כלבי ים בקנדה.

בכתבה "סרט התעללות בפרות מסעיר את ארה"ב" (msn, 31.1.2008) מסופר על חשיפת הארגון HSUS במשחטת בקר בקליפורניה. עובדי המשחטה תועדו במצלמה סמויה כשהם מנסים להעמיד בכוח פרות חולות או חלשות מכדי לעמוד, ולאלצן לצעוד בעצמן לשחיטה; מכים את הפרות באמצעות שוקים חשמליים, בועטים בהן, דוחפים אותן עם מקלות, הודפים אותן עם מלגזה (בתמונה) ומתיזים לעברן מים מזרנוקים בעוצמה גבוהה. משרד החקלאות "פתח בחקירה" והעובדים שצולמו – פוטרו. זאת אף על-פי שהתנהגות כזו היא בדרך-כלל תולדה של מדיניות הנהלת המשחטה, בחסות הממשלה.

בכתבה "חייו של פיראט גאה" (הארץ (גרדיאן), 25.1.2008. עמ' ב1) מספר פול ואטסון מ-Sea Shepherd Conservation Society על פעילותו בתור "פיראט" המנסה להציל לוויתנים מידי הציידים היפניים.

בכתבה "בשורה לדורסים: חברת החשמל חוזרת למגן עמודים" (ynet, 23.1.2008) מדווח ארז ארליכמן כי בעקבות פנייתו של ח"כ גדעון סער לשר התשתיות, בנימין בן-אליעזר, הכריז השר כי חברת החשמל תחדש את רכש מתקני המיגון, המונעים התחשמלות ציפורים. בחברת החשמל טוענים שהסכום שהוקצב, 1.8 מיליון שקלים, יאפשר למגן 540 עמודים תוך שלוש שנים.

בכתבה "חשד: צייד ירה למוות באווזים נדירים בשפלת יהודה" (ynet, 22.1.2008) מדווח ארז ארליכמן על צייד בעל רישיון ציד, שהרג חמישה אווזים לבני-מצח (מין מוגן) ופצע אווז נוסף במאגר תימורים. הצייד הרג עופות נוספים ביום אסור לציד, ואלמלא נוכחותו של צלם טבע במאגר, לא היה נתפס. העונש המרבי שיקבל, במידה שימוצו נגדו ההליכים המשפטיים, הוא קנס בסך אלפי שקלים, שאינו מרתיע.

שני ציידי חוחיות שנתפסו ב-12.1.2008 על-ידי הרשויות בציד ליד הכינרת, נתפסו שוב בשעת מעשה, שבוע בלבד לאחר מכן. מרשות הטבע והגנים נמסר ל-ynet: "'בחיפוש שנערך ברכבם מצאנו בתא האחורי כלוב ובו חוחית פיתיון. למרבה הצער, החשודים שברו לה את שתי הרגליים ואת אחת הכנפיים על מנת לקשור אותה לרשת ובאמצעות קולות המצוקה שלה, משכו חוחיות נוספות אל המלכודת'." למרות העברה החוזרת, הציידים שוחררו. המשטרה הסתפקה בכך שאסרה עליהם להגיע לגולן, אף על-פי שחוחיות ניתן לצוד ברוב חלקי הארץ.

בכתבה "חומה אנושית נגד ציידים" (מעריב, 24.1.2008, עמ' 12) מוסר אסף זלינגר שעונת הציד תסתיים ב-26 בינואר, ומאחר שאסור לירות בזמן שיש אנשים בשטח, בחברה להגנת הטבע מבקשים מהציבור להגיע למאגרי המים כדי להגן על הברווזים בעצם הנוכחות במקום. יש להעיר כי מאחר שציידים רבים פועלים בניגוד לחוק, כדאי להגיע למאגרים גם בהמשך החורף. בכתבה "ציד הציידים" (גל"צ, 24.1.2008) מוסיף יואב כהן ש-117 תיקים פליליים נפתחו השנה נגד ציידים. פקחי רשות הטבע והגנים מצטרפים לירי בחיות בר, בטענה שללא הירי, החקלאים יהרגו ברעל חיות רבות יותר

בכתבה "צו מניעה נגד ציד חזירי בר בחיפה" (ynet, 24.1.2008) מדווח ארז ארליכמן, שבית-המשפט המחוזי בחיפה אסר בצו מניעה זמני על רשות הטבע והגנים ועל עיריית חיפה לירות בחזירי בר בשטח העיר. הדיון התקיים בעקבות ערר שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות על החלטת בית-משפט השלום, שהתיר ירי.

בכתבה "סייג למדע – מוסר" (nrg מעריב, 21.1.2008) מביע אהוד פלג את דעתו על האופן שבו יש להתייחס לניסויים בחיות: "המדענים אינם יכולים לנהוג כמשתייכים למערכת נורמטיבית אחרת; הם כפופים למערכת כללי ההתנהגות של החברה הישראלית. מן הדין, אפוא, שיישמו את המבחנים המוסריים שנקבעו בחוקי היסוד של המדינה ובפסיקתו של בית המשפט הגבוה לצדק – מבחן התכלית הראויה ומבחן המידתיות."

בכתבה "על כלבים, חתולים ורעל עכברים" (nrg מעריב, 23.1.2008) מסבירה הווטרינרית סמדר טל מהו "רעל עכברים", כיצד הוא פוגע בקרישת הדם, מהם הסימפטומים של ההרעלה ומה לעשות במקרה שחיה הורעלה.

בכתבה "להסתכל לסטייק בעיניים" (הארץ (ניו יורק טיימס), גלריה, 21.1.2008, עמ' ד3) מספרת ג'וליה מוסקין על שפים מפורסמים, המתעניינים בצמצום סבלן של החיות שהם מבשלים. כדי להעביר את המסר, השף ג'יימי אוליבר ערך בשידור הדמיות של תנאים חקלאיים תעשייתיים, כולל הרג תרנגולת.

בכתבה "אור ירוק למזון משובט" (15.1.2008) מדווחת יפעת גדות (לפי סוכנות AP) שהרשות לבטיחות מזון של האיחוד האירופי פרסמה דו"ח המסיק כי "למרות שבשר וחלב מבעלי-חיים משובטים כפי הנראה בטוח לשימוש, קיים 'מידע זמין מוגבל בלבד' על כל נושא בעלי-החיים המשובטים. הסוכנות תמשיך לקיים התייעצויות נוספות בנושא עם מדענים מהתחום." לעומת גישה זהירה זו, בכתבה "דו"ח: אין סכנה באכילת חיות משובטות" (וואלה!, 16.1.2008) מוסרת סוכנות רויטרס שדו"ח חדש של מינהל המזון והתרופות של ארה"ב (FDA) קובע כי "לא קיימת סכנה בריאותית באכילת חיות משובטות או באכילת צאצאים של חיות אלו או מוצרים הופקו מהן [...] בכך נפרץ באופן רשמי הסכר להבאת הבשר והחלב מחיות ששובטו לתעשיית המזון בארצות-הברית.

בכתבה "כאילו נלקחו מסרט אימה" (nrg מעריב, 14.1.2008) נמסר על בקשת תנו לחיות לחיות לצו-מניעה, שיאסור על מכון ויצמן למדע להמשיך בניסוי בקופים המתנהל בו, שפרטיו נחשפו לאחרונה בעקבות חקירה סמויה. לטענת התובעים, הניסוי מהווה התעללות, התאכזרות ועינוי; אין מקפידים על מזעור הסבל, לניסוי יש חלופות לא-פולשניות; וממילא דרגת האכזריות שבו אינה מידתית ביחס לתועלת האפשרית ממנו.

ב-12.1.2008 קיבלו פקחי רשות הטבע והגנים מידע על ציידי חוחיות הפועלים באזור צפון הכינרת. כוחות המשטרה ומג"ב בצפון, לכדו את הציידים, שהודו כי עסקו בציד חוחיות למטרות סחר והשאירו ציפורים לכודות בשטח. ארבע חוחיות שוחררו לטבע. ציד החוחיות התבצע באמצעות פיתיון חי: חוחית שכנפיה נשברו בזדון, נקשרה לרשת וקולות המצוקה משכו ציפורים נוספות אל המלכודת. למרות המעצר, ברשות לא אופטימיים: הקנסות לעבריינים נמוכים, ואילו חוחית עלולה להימכר באלפי שקלים.

בכתבה "מה עושים כשקור כלבים" (nrg מעריב, 16.1.2008) מסבירה ד"ר סמדר טל איך לזהות בחתולים ובכלבים היפותרמיה וכוויות קור, ומה לעשות כדי להציל את החיה הפגועה. גם ד"ר דורון נרי ("שלא יקפא לנו האוגר", nrg מעריב, 17.1.2008) כותב בנושא ומוסיף טיפים לעזרה לחתולים החיים בחוץ, וכן לטיפול בזוחלים, בעופות ובמכרסמים.

בכתבה "לא גדר ולא יער" (nrg מעריב, 18.1.2008) מדווחים אמיר בוחבוט ואסף זלינגר שבעקבות עתירת הארגונים הירוקים לבג"ץ, החליטו במערכת הביטחון לפרוס אמצעים טכנולוגיים – במקום גדר – על מנת להימנע מפגיעה בתנועת בעלי-החיים על הקרקע. הגדר שתוכננה לאורך 30 ק"מ במדבר יהודה, הייתה גורמת להכחדת מיני בעלי-חיים שם, לו הוקמה. לאחר ש"במערכת הביטחון הבינו כי בג"ץ הולך לקראת הארגונים הירוקים", החליטו להמיר את הגדר במכ"מים, סנסורים מתקדמים ואמצעים טכנולוגיים נוספים שכבר נמצאים בשירות צה"ל.

השבוע הגישה אנונימוס תלונה משטרתית נגד חברת ההפקה "רייפ-המאירי". בתלונה נאמר כי במהלך צילומי התוכנית "הישרדות" (ערוץ 10) עברה החברה על חוק צער בעלי-חיים באופן בוטה, תוך גרימת מצוקה, פחד וכאב לתרנגולות. ההתעללות כללה הובלה לאתר הצילומים, השלכת העופות בתוך כלובים אל מי הים, והרג. חברת "רייפ המאירי" טענה בכלי התקשורת שהיא פועלת בהתאם לחוק המקומי ברפובליקה הדומיניקנית, שם נערכו חלק מהצילומים – טענה משפטית שאין לקבלה כשם שלא הייתה יכולה לשמש לו במהלך הצילומים היו נפגעים בני-אדם. כחברת הפקה ישראלית, מחויבת "רייפ-המאירי" לעמוד בתנאי החוק הישראלי, גם אם חלק מפעולותיה מתבצעות מחוץ לשטח ישראל. טענתה הנ"ל, כמוה כהודאה בכך שעברה על החוק הישראלי, ובמיוחד על תקנות מופעי בעלי-חיים, בכך שלא ביקשה היתר מהממונה על חוק צער בעלי-חיים, להשתמש בבעלי-חיים בתוכנית שהפיקה. זאת, מכיוון שללא ספק הייתה נענית בשלילה.

בכתבה "שיבוט מסחרי - בקרוב על המדף" (nrg מעריב, 8.1.2008) מספר משה ריינפלד שמינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) עלול לאשר בקרוב שיווק מוצרי חלב ובשר מחיות משובטות, לתועלתן המסחרית של כמה חברות ביוטכנולוגיה. ברוב הכתבה מוצגת "תפוקה" גבוהה בתור תכונה חיובית, עם אזכור קצר של ההשלכות הקטלניות של תקלות בשיבוט על החיות, תוך התעלמות מכך ש"תפוקה" גבוהה גורמת לחיות סבל עצום גם ללא תקלות בשיבוט. למידע נוסף

ב-8.1.2008 התפרסמה הצהרה של הנציבות האירופית בעקבות דו"ח חדש בעניין כלובי סוללה לתרנגולות בתעשיית הביצים. הדו"ח מאשר את הפגיעה הקשה שגורמת הכליאה בכלובי סוללה, ובעקבותיו הודיע נציב הבריאות של האיחוד האירופי, מרקוס קיפריאנו, שלא יהיה שינוי בתאריך האיסור שנקבע על השימוש בכלובים אלה: 1.1.2012. קיפריאנו קרא ללולנים שעדיין משתמשים בכלובי סוללה להחליפם במהירות בשיטות כליאה פחות אינטנסיביות. החוק שקבע את האיסור העתידי נחקק כבר ב-1999, אולם דו"ח הנציבות הוצג כהזדמנות "לבחון מחדש" את הנושא. החשש שתעשיית הביצים תצליח להפעיל לחץ לשינוי הוראת החוק, התבדה כעת.

בכתבה "הצעת חוק: איסור על עקירת ציפורני חתולים" (ynet, 7.1.2007) מדווח ארז ארליכמן על הצעת חוק שהגיש ח"כ יואל חסון, לאיסור על עקירת ציפורני חתולים. מתוך ההסבר להצעה: "מחקרים מראים שעקירת ציפורניים קשורה הן בסיבוכים מיידים כגון: דימומים, נפיחות וזיהום והן לסיבוכים אקוטיים כדוגמת חדירת העצם לבשר כף הרגל ובעיות בדרכי השתן." כזכור, ועדת השרים לענייני חקיקה גרמה לאחרונה לעיכוב כל הצעות החוק הקשורות ברווחת בעלי-חיים.

בכתבה "חתול מפלצת" (הארץ,10.1.2008, מוסף, עמ' 8) משווה אסף מירוז באופן מניפולטיבי בין טריפת ציפורים באיים (שם התפתחו מינים המתקשים מאוד להימלט) להשפעת החתולים במקומות אחרים, כמו ישראל. כתבות מסוג זה מספקות תירוצים לטבח חתולים, שמניעיו האמיתיים אחרים; כל זאת תוך התעלמות מכך שהכחדת מינים נובעת ברובה הגורף מפעילות של בני-אדם, ובכך יש לרכז את מאמצי הגנת הסביבה. כדאי לכתוב לעיתון במחאה על פרסום כתבה כזו.

בכתבה "אסור ללכוד או להמית חתולי רחוב" (msn, 10.1.2008) מדווחת אתי שפיגל ששופטת בית-משפט השלום בתל-אביב, ריבה ניב, פסקה ב-10.1.2008 שלכידה או המתה של חתולים חופשיים, שאינם מסכנים את שלום הציבור, מהווה עבירה על החוק. זאת בתגובה לבקשה לצו מניעה שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות נגד "צער בעלי-חיים תל-אביב" וחברת "מגן לחתול". מדברי השופטת: "המתה של חתולי רחוב מחויבת להיעשות במשורה ועליה להיות הצעד האחרון שננקט, במקרים בהם לא ניתן להגן ביעילות על שלום בני-האדם באמצעים אחרים שעלותם סבירה." החלטת בית-המשפט אוסרת על גופים פרטיים להחליט על דעת עצמם ללכוד חתולים ולא כל שכן להרוג אותם, אלא אם קיבלו לכך אישור מפורש מהווטרינר המחוזי.

ב-7.1.2008 התגלתה באזור מושב תירוש שבשפלת יהודה הרעלה גדולה באמצעות הרעל "טמיק". פקחי רשות הטבע והגנים אספו פיתיונות שהוטמנו בבשר תרנגולים במשקל כולל של 30 ק"ג. ההרעלה נמשכה ככל הנראה מספר ימים, והפקחים מצאו בשטח גופות של 97 תנים ו-4 ציפורי בר. "טמיק" הוא חומר הדברה המותר בשימוש בהחדרה לקרקע בלבד, וברישיון. אולם בעלי עדרים משיגים את הרעל בקלות ומרבים להרעיל באמצעותו בקר של מתחריהם וטורפים. גל אריאלי, ממונה אכיפה במחוז מרכז של רשות הטבע והגנים, מדגיש שקשה יהיה למנוע מקרים כאלה בעתיד ללא שינוי והחמרת החקיקה הנוגעת לעצם ההחזקה של רעלים מסוכנים כדוגמת "טמיק", תוך הגברת האכיפה והענישה על עברות מסוג זה מצד רשויות נוספות. רשות הטבע והגנים פתחה בחקירה נגד שני רועי בקר, אולם לדברי צפריר רינת "הסיכויים למצות החקירה ולמתן עונש מרתיע למרעילים הם קטנים, כפי שמלמדים הנתונים של טיפול בבעיית ההרעלות: הרשות מטפלת מדי שנה ב-120 מקרי הרעלה, אך רק במקרים בודדים נמצאים האשמים והם מקבלים עונשים קלים בלבד בבתי המשפט."

בכתבה "בגלל דיג יתר, האמנון נעלם מהכנרת" (הארץ, 7.1.2008, עמ' א1) מדווח אלי אשכנזי על התקנה החדשה של אגף הדיג: איסור דיג בכינרת בימי ג'. ההוראה נועדה לאפשר התאוששות אמנוני הגליל מדיג יתר. תגובת מנהל המדגה בקיבוץ עין-גב: "התקנה לא תועיל במאום, משום שאין כלים לאכוף אותה ומשום שצריך לאסור דיג במשך שנתיים, לא רק ליום בשבוע."

בטור "אדמה משותפת" (הארץ, 4.12.2008, גלריה, עמ' ד2) מספרים אביב לביא ושירי כץ על גינה קהילתית בין שכונות ירושלמיות, שם מגדלים מזון מן הצומח תוך מודעות סביבתית גבוהה.

בכתבה "עגורים בשירות החקלאות" (nrg מעריב, 4.1.2008) סוקרת בילי פרנקל פרויקטים מצליחים של דו-קיום בין חקלאי עמק החולה לעופות בר. לעומת סיפורי ההצלחה בחקלאות הצומח, בעלי בריכות הדגים מעדיפים להרוג את הציפורים.

בכתבה "שלושה חודשי מאסר לצעיר שהתעלל בגורי חתולים" (ynet, 3.1.2008) מדווח חגי עינב שבית-המשפט המחוזי בחיפה גזר שלושה חודשי מאסר בפועל על אדרי שלמייב מעכו, שהודה והורשע בכך שאסף שני גורי חתולים של שכנתו וזרק אותם מחלון ביתו כשהם בתוך שקית ניילון. אחד הגורים מת והשני נפצע ונעלם. על שלמייב נגזרו שבעה חודשי מאסר על תנאי והוא חויב בפיצויים בסך 3,500 שקל. בית-המשפט התיר לו לרצות את תקופת מאסרו בעבודות שירות, ושירות המבחן המליץ שהמתעלל יעבוד במקום שבו מטפלים בבעלי-חיים.

בכתבה "ביהמ"ש: עונש הרתעתי על צייד דורבנים" (Nfc, 30.12.2007) מדווחת רותי אברהם על עונש שהטיל בית-המשפט המחוזי בחיפה על צייד דורבנים (מין מוגן לפי החוק להגנת חיית הבר): קנס בסך 7,000 שקלים או 7 חודשי מאסר. הצייד נתפס בציד דורבנים חוזר 20 יום בלבד לאחר שנתפס לראשונה בשעת מעשה על-ידי פקח רשות הטבע והגנים. השופטים הדגישו את חשיבותם האקולוגית של הדורבנים וקבעו שציד דורבנים עלול "לפגוע ולהזיק לציבור בכללותו".

בכתבה "דגים בכינרת? לא ביום שלישי" (ynet, 3.1.2008) מדווח ארז ארליכמן: "בעקבות הידלדלות הדגה בכינרת ובירדן, הוחלט במשרד החקלאות לנקוט בצעד חריג ולאסור דיג מסחרי בכינרת ובירדן למשך יממה אחת בשבוע למשך השנה הקרובה."

ברשימה "למען מה צריך להילחם" (nrg מעריב, 1.1.2008) בוחן פרופ' רוני אבירם טיעונים ביולוגיים ואתיים המבקשים להצדיק ניסויים בחיות ומפריך אותם, בהמשך לרשימה קודמת שלו.

ב-2.1.2008 נערכה במכון ויצמן הפגנת תנו לחיות לחיות, בליווי אמנים וראשי מפלגת הירוקים, בעקבות ההתעללות בקופים ובחתולים שחשפה העמותה. אדם שהוצג בעיתונות כמאבטח של המכון התנפל על אתי אלטמן ופצע אותה בראשה. דיווחים מההפגנה:

בכתבה "הכנסת תקים ועדה לבחינת הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים" (נענע 10, 1.1.2008) נמסר על דיון משותף של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא ניסויים בחיות בישראל, שנערך ב-1.1.2008. בתום הדיון הוחלט, שהכנסת תקים ועדה משותפת לבחינת יישום חוק צער בעלי-חיים וחוק הניסויים בבעלי-חיים, והצעות חוק נוספות שהוגשו בנושא. הוועדה המשותפת, בראשות ח"כ אלון, תזמין את כל הגופים לשמיעת עמדותיהם ותגיש את המלצותיה לוועדת החינוך, שתדון במסקנות ותגבש החלטות וחקיקה בנושא.

ברשימה "עוף זול בכל מחיר?" (הארץ TheMarker, 4.1.2008) כותב נמרוד הלפרן: "גילוי שפעת העופות היום בסמוך לפינת חי בגן ילדים בבנימינה והבהלה הרבה שעורר, מהווים תזכורת כואבת למחיר היקר שנדרש לשלם הצרכן עבור בשר ממשקים מתועשים. בשנים האחרונות היה מחיר בשר העוף זול מאי פעם, ואולם תיעוש משק החי, שהביא להוזלת הבשר בישראל ובעולם, גובה מחיר כלכלי, סביבתי וחברתי כבד שאינו משוקלל במרבית הערכות העלות-תועלת של המגזר."

ב-3.1.2008 דווח על 18 תרנגולים, ברווזים ויונים, שנמצאו מתים בפינת חי של גן ילדים בבנימינה. גורם התמותה זוהה כנגיף שפעת העופות מהזן הקטלני H5N1 (הזן שזוהה בלולי הארץ באביב 2006). השירותים הווטרינריים החלו מיד להרוג את העופות הכלואים בטווח 3 ק"מ ממוקד המחלה, ובכלל זה 250 ציפורים שחיו בחצרות בבנימינה, ו-4,000 תרנגולות מלולי ביצים ותרנגולי הודו בבית חנניה. ציפורים המוחזקות בבתים לא הומתו. שוטרים ואנשי משרד החקלאות אסרו על תנועת בעלי-חיים ברדיוס של 10 ק"מ מבנימינה והטילו הסגר על עופות באזור, אם כי משרד החקלאות יתיר שיווק בשר עופות וביצים מהאזור, לאחר בדיקות. לדברי רענן בן צור ומיטל יסעור-בית אור (ynet) העופות כנראה הגיעו לפינת החי מלול בקיבוץ כפר מנחם, שם לא נרשמה תמותה חריגה.
בעקבות הביקורת על משרד החקלאות במקרים דומים בעבר, הפעם מפרסם המשרד את רגישותו לכאורה במבצע ההרג. מיטל יסעור-בית אור ורוני גל מדווחים ש"התרנגולות המטילות שבַלולים מומתות באמצעות שוק חשמלי, באופן שאושר על פי תקנות צער בעלי-חיים ואורך פחות משנייה. את עופות החצר (תוכים או ציפורים) ממיתים באמצעות הזרקה של חומר רעיל או מליקת ראשם." המדובר בשיטות הרג מהירות, אך קודם להרג המהיר התרנגולות נתלות ברגליהן. בצילום וידיאו של דלית שחם גם ניתן לראות תרנגולת המובלת מן הלול כשהיא תלויה בכנפיה ואחוזה בחוזקה, ותרנגולות נוספות התלויות ברגליהן, שתיים בכל יד. צורות אחיזה אלה עלולות לשבור את כנפי התרנגולות ואת רגליהן, דקות ארוכות קודם להרג.
העיתונות מפרסמת בשם הממשלה הודעות סותרות בעניין הסכנה הנשקפת לאנשים. לצד הודעות על כך שאין לכאורה סכנה, מסכם ספי כפרי (msn): "משרד הבריאות ממליץ, כצעדי בטיחות, להימנע מלבקר במקומות בהם שוחטים עופות, או מקומות בהן מצויות הפרשות, לשלשת או נוצות של עופות. כמו כן מציינים שבישול עוף במעל 70 מעלות הורג את הנגיף. בנוסף, יש לדאוג לשטוף את הידיים במים וסבון או אפילו באלכוהול בכדי להקטין את כמות הזיהומים על הידיים."

ב-24.12.2007 אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת פה-אחד את בקשת המשרד להגנת הסביבה, להפוך את אזור מאגרי המים של שפלת יהודה לאזור אסור לציד עופות מים. מדובר בכ-9,000 דונם דרומית למחלף בן שמן, מערבית לבית שמש ומזרחית לגדרה ולקריית מלאכי. באזור זה חורפים כ-7% מבין פחות מ-13,000 הצחראשים הלבנים (בתמונה) שנותרו בעולם. מההגנה על הצחראשים ייהנו גם אלפי עופות המים האחרים במאגרי שפלת יהודה.

ב-25.12.2007 קבע בית-המשפט המחוזי בחיפה כי בימות עץ שהוקמו על-ידי ארבע מסעדות בחוף נהריה יוסרו, בשל העבירה על חוק שימור הסביבה החופית ועקב הפגיעה באוכלוסיית צבי הים במקום. המבנים הוקמו שלא כדין, ובעלי המסעדות התעלמו מהוראת המשרד להגנת הסביבה לפרקם ותחת זאת הגישו ערעור, שנדחה. השופטים רון שפירא, מנחם פינקלשטיין וצילה קינן קבעו כי כתוצאה מבניית הבימות על חוף הים, הייתה פגיעה ניכרת באוכלוסיית צבי הים המקננים שם, עד כדי סכנת הכחדה.

בכתבה "מקלובה בקאריביים" (nrg מעריב, 23.12.2007) מדווח ערן סויסה על הרג תרנגול עבור תוכנית ערוץ 10 "הישרדות". בכתבה מצוטטת תגובת אנונימוס: "הזעזוע שלנו מהפגיעה בשתי התרנגולות ב'הישרדות' הוא בדיוק אותו הזעזוע שאנחנו חשים כלפי סבלן של מאות מליוני החיות האחרות בתעשיית המזון שגם הפגיעה בהן מיותרת לחלוטין."

בכתבה "היענים לא הספיקו להינות מהחזרה לטבע" (הארץ, 24.12.2007) מדווח צפריר רינת על גורלם העגום של מספר יענים ששוחררו בנגב. בכתבה לא מוזכרת העובדה, שישראל מהווה מרכז עולמי של ניצול יענים. לפרטים נוספים

בכתבה "יפן חזרה בה: לא תצוד לוויתני גדולי סנפיר" (ynet, 22.12.2007) נמסר שיפן החליטה לבטל השנה את טבח הלוויתנים גדולי הסנפיר שתכננה. זאת בעקבות התנגדות עזה מצד אוסטרליה, ותקוות יפן להטות את הכף לטובתה במועצה הבינלאומית הרלוונטית (IWC). אין שינוי בתוכנית יפן להרוג קרוב לאלף לוויתנים ממינים אחרים.

בכתבה "משקרים דרך הפרווה" (נענע 10, 25.12.2007) מדווחת סוכנות רויטרס שהארגון PETA חשף פרוות אמיתיות שנמכרות בבלומינגדייל'ס ובסאקס תחת תוויות של פרווה סינתטית. מקרים כאלה נחשפים שוב ושוב ומביאים למסקנה כי קשה לסמוך על תוויות שמוצמדות לפריטי פרווה, ולכן עדיף להימנע מקנייתם בכלל.