בעתירת חמישה אזרחים והצבי הישראלי נגד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המבקשת להשמיד שטחי בר לטובת בנייה במצפה נפתוח (ירושלים), החליט השופט א' רובינשטיין:
  •   נדחתה הבקשה להוציא צו-ביניים נגד הבנייה, בטענה שמדובר בשלב מוקדם מדי וצפויות התנגדויות נוספות. אם ישתנה מצב זה, תידון העתירה מחדש.
  •   השופט קבע, שבעל-חיים כשלעצמו אינו יכול להיות עותר; "נוכח האמור, יודיעו באי כוח העותרים, אם נכונים הם למחוק את 'העותר 6' [הצבי הישראלי] תוך שמירה על זכותם להידרש לנושאים הקשורים בצבאים שבאתר נשוא העתירה."
  •   לדברי השופט, מעמד בעלי-החיים במשפט הישראלי עבר שדרוג, "במידה רבה ברוח מסורת ישראל" (השופט גם מזכיר, שבמשפט העברי ייתכן מעמד לבעל-חיים כצד במשפט). בעלי-החיים זוכים ל"מעין אפוטרופסים, המהפכים בענייניהם והדורשים בטובתם" – שהם "בני-אדם וארגונים המתמסרים לכך" ומייצגים את בעלי-החיים בבית-המשפט.

לאחרונה שינה הצבא את נהליו ביחס לטבעונות – אם בעבר חיילים טבעונים קיבלו דמי כלכלה, שבעזרתם הם היו אמורים לרכוש לעצמם מזון, כיום ניתן לקבל מזון טבעוני בחדר-האוכל בבסיסים. השינוי נובע, ככל הנראה, מעלייה בביקוש למזון טבעוני בקרב חיילים וחיילות למידע מעודכן ומפורט בנושא.

חוברת התזונה של אנונימוס, "צמחונות בקלות", יצאה לאחרונה במהדורה משופרת. החוברת מכילה עשרות מתכונים, טיפים לבישול צמחי, עצות לאורח-חיים טבעוני, המלצות שונות ועוד. ניתן להזמין את החוברת ללא תשלום מאנונימוס בדואל info@anonymous.org.il או בטלפון 03-6204878. לפעילי אנונימוס המשלמים דמי חבר, תישלח החוברת במשלוח הדואר הבא.

בידיעה "אל תחלבו מלצרים" (הארץ ,21.2.2005 ) מדווח חיים ביאור על ההפגנה שערכו ההסתדרות, תנועת הנוער העובד והלומד והתאחדות הסטודנטים נגד ניצול מלצרים. המפגינים טלטלו להפגנה פרה, והציעו לנצל פרות במקום מלצרים.

1. בכתבה "על עכברים ואנשים" (nrg מעריב ,22.2.2005) מדווח שחר שלוח על ניסיונות הכלאה בין אדם לחיות אחרות. יחסי-הציבור של ניסויים אלה מציגים מטרות רפואיות, אך כרגיל המניע היסודי הוא מסחרי, והבעיה האתית הבסיסית אינה השילוב בין המינים, אלא הפגיעה השיטתית בחיות בניסויים ובתעשיות המתבססות עליהם. פגיעות תורשתיות קיצוניות בחיות נערכות כבר מספר עשורים ללא הנדסה גנטית, כשתרנגולים הם הקורבנות העיקריים.

2. בכתבה "שבט לי כבשה" (ynet ,24.2.2005) מתאר טל איתן את המחלוקת האתית סביב סוגיית השיבוט, וגם הוא מתעלם מהבעיות האתיות הבסיסיות יותר בטכנולוגיה זו. למידע נוסף על ביוטכנולוגיה.

אנונימוס מציעה לפעול למען זכויות בעלי-חיים במסגרת שירות לאומי מאתגר. בנים ובנות עד גיל 21, שקיבלו פטור משירות צבאי או שפועלים לקבלתו, מוזמנים להציע מועמדות עד ל-31 במרץ 2005. מספר המקומות מוגבל. השירות יחל בקיץ 2005 ויתקיים בתל-אביב. היקף הפעילות הנדרש, כמקובל בשירות לאומי, הוא 40 שעות שבועיות למשך שנה, ופעילות בהיקף זה מקנה את כל הזכויות הקבועות בחוק לבוגרי שירות לאומי. הדרישות לתפקיד: מחויבות אידיאולוגית לזכויות בעלי-חיים, אחריות ויכולת לעבוד באופן עצמאי. המועמדים ישובצו במערך הפעילות של העמותה בהתאם לכישוריהם ולצורכי העמותה, בתחומים מגוונים כגון: עריכת דוכני הסברה, ארגון הפגנות ואירועים, הקמת גרעיני פעילות ברחבי הארץ, עבודות משרדיות, הרצאות בבתי-ספר ועוד. המעוניינים/ות יפנו לרעות: reut@anonymous.org.il

הכתבה "אמצו אותם" (nrg מעריב ,4.2.2005) מסכמת את ארבעת חודשי פעילות פרויקט האינטרנט החשוב, שהביא לאימוץ 921 חתולים וכלבים ולפרסום מספר חסר-תקדים של כתבות אוהדות לבעלי-חיים בפורטל פופולרי. חשוב לכתוב למנהלי הפורטל, להודות להם על השירות רב-החשיבות שסיפק הפורטל לאחרונה ולבקשם להחזיר את המדור!

הידיעה "פטמו את השר" (nrg מעריב ,7.2.2005) מפנה לחידון פלאש בנושא פיטום אווזים באתר המאבק בפיטום אווזים וברווזים, כשמושא הפיטום הוא שר החקלאות, ישראל כץ. אולי בדרך זו ילמד השר מה מתרחש בגופם של העופות, ויפסיק את ההתעללות הקשה.

ב-15.2.2005 נעצרו שני אנשים ממושב בן זכאי (ליד יבנה) לאחר שבמפטמת אווזים במושב נמצאו 14 עובדים זרים, אשר התגוררו בכלובי האווזים במשך חודשים. במינהלת ההגירה חושדים כי הפועלים הועסקו במפטמה שבה לנו. לדברי המשטרה, "אפילו חיות היו מתביישות לגור בתנאים כאלה" – תנאים שבהם חיים בפועל מאות אלפי אווזים בישראל. המשטרה עדיין מנסה לאתר את בעל הלולים כדי להגיש נגדו תביעה.

בכתבה "'היא מאד מתרגשת', אמרה הרפתנית הגאה כשהפרה 'שקופית' התעטפה בסרט הניצחון" (הארץ, 4.2.2005, עמ' א12) עושה דוד רטנר פרסומת לתעשיית החלב, בהסבירו בהתפעלות שתנובת החלב של הפרות בישראל היא הגבוהה בעולם. בפועל, תנובת חלב גבוהה נובעת בעיקר מעיוות תורשתי, והיא אחראית לליקויים בריאותיים קשים עבור הפרה. לנתונים נוספים

בכתבה "ציידי השועלים בבריטניה מאיימים במרי אזרחי" (הארץ, 3.2.2005) נמסר שהחוק נגד ציד בעזרת כלבים נכנס לתוקפו ב-18.2.2005. לאור איומי הציידים בהפרות חוק המוניות מכוונות, הודיעה המשטרה על כוונתה להתייחס למשימת האכיפה ברצינות.

בכתבה "פעילי איכות סביבה ניצחו את מק'דונלדס" (The Marker ,6.2.2005) סוקר נמרוד הלפרן את מאבקם של שני אזרחים בריטיים, שנתבעו על-ידי מקדונלד'ס על הפצת כרוזים נגד התאגיד, לפני 19 שנים. ב-15.2.2005 קבע בית-המשפט האירופי לזכויות האדם, שהשניים לא זכו למשפט הוגן, וכי מערכת המשפט הבריטית פגעה בחופש הביטוי של השניים.
ידיעה נוספת בנושא: שלומי שטיין, "לאכול אותה בגדול", מעריב, 16.2.2005, עמ' 8.

בכתבה "בסיס קליטה, מיון ובישול" (צה"ל, 1.2.2005) מתארים אביעז רנד ויעל פטקין את "אליפות אכ"א למטבח צמחוני", שנערכה כדי "להוכיח אחת ולתמיד שאפשר להכין אוכל צמחוני טעים גם במטבחים צה"ליים".

בכתבה "יקירת הטבעונים" (הארץ, 7.2.2005, "גלריה", עמ' ד5) מתארת רונית פנסו בהתלהבות את תכונותיו של דגן הקינואה, בתוספת מתכונים.

המסעדה החיפאית מצטרפת (6.2.2005) לשורה של מסעדות יוקרה, וביניהן "אגאדיר" בהרצליה, מלון שרתון בתל-אביב ורשת "לחם ארז", שהפסיקו להשתמש במוצר המופק בייסורים. ג'ורג' קלברה, בעל מסעדת אמדיאוס: "כבד אווז הוא מאכל שעולה לאווזים ביוקר - הוא גורם להם ייסורים קשים וחוסר יכולת לנוע. אני מפסיק להציע ללקוחותיי את המאכל האכזרי הזה."

תחת הכותרת "מה אני עז?" (nrg מעריב, 7.2.2005) מפרסם הפורטל את סדרת הכתבות מאת אריאל צבל בנושא אוכל צמחי לכלבים ולחתולים, אשר פורסמה לראשונה בזכויות בעלי-חיים השבוע.

בכתבה "מרצדס תציע מכוניות צמחוניות" (8.2.2005) מדווחת מערכת וואלה! כי חברת הרכב נכנעה ללחץ פעילים לזכויות בעלי-חיים, והסכימה לייצר מעתה גם מכוניות עם ריפודים וציפויים מבד ומחומרים סינטטיים. גם ב-nrg התפרסמה כתבה "התהפוך מרצדס עורה" (9.2.2005) בנושא. למידע על תעשיית העור

בכתבה "חיות בסרט" (וואלה!, 7.2.2005) סוקרת מערכת וואלה! את ניצולם של בעלי-חיים בסרטים ובפרסומות מנקודת-מבט ביקורתית, ומזכירה כי חיות אמורות להיות חופשיות – לא על סט צילומים בתנוחות לא טבעיות.

בכתבה "שפעת שפעת, אבל איך אפשר לוותר על מעדן מדם ברווזים" (8.2.2005, עמ' ב5) מדווחת מרג'י מייסון (אי-פי) על חזרתם של הווייטנאמים להחזיק, להרוג ולאכול המוני עופות בתנאים סניטריים ירודים ביותר. זאת אף על-פי שמגיפת שפעת העופות הגדולה עדיין לא מוגרה.

בכתבה "אלפי דגים מתים נמצאו לחוף הכנרת" (הארץ / וואלה!, 8.2.2005) מדווח אלי אשכנזי על חשד להרעלה המונית של דגים בכינרת. הרעלת דגים היא שיטה ידועה לדיג ללא מאמץ.

בכתבה "ברירת שמשון" (מעריב, 8.2.2005, עמ' 12-13), שהתפרסמה גם ב-nrg תחת הכותרת ""ממש לא מואי כיף", מביאה עדי כץ את סיפורו של שמשון, אריה הכלוא בחי כיף בראשון-לציון וסובל מבעיות בריאות חמורות, האופייניות לחיות בר בשבי. למידע על סבלם של בעלי-חיים בגני-חיות

בכתבה "מוח של ציפור? זאת מחמאה" (6.2.2005, עמ' ב6) מדווחת סנדרה בלייקסלי (ניו יורק טיימס) כי קבוצה בינלאומית של חוקרים פרסמה לאחרונה עבודה מקיפה, הקובעת שהאינטליגנציה של ציפורים מפותחת לא פחות מזו של יונקים, למרות הבדלים גדולים במבנה המוח של שתי הקבוצות, ובניגוד לתפיסה האנכרוניסטית, שלפיה אינטליגנציה יכולה להתפתח רק במוח הדומה למוחנו.

בכתבה "קור כלבים" (nrg מעריב, 11.12.2005) מדווחת אנה סטקולשצ'יק על מצבם הקשה של הכלבים במכלאה העירונית בדימונה, שאינה ערוכה לתנאי החורף.

בעקבות דחיית ועדת החינוך של הכנסת את בקשת משרד החקלאות להאריך את תוקף התקנות המתירות פיטום אווזים, פתחו המפטמים במסע יחסי-ציבור, המבוסס על נתונים כוזבים. העיתונאים מפרסמים את דברי המפטמים מבלי לטרוח לבדוק את אמיתותם. חשוב להגיב! נקודות אפשריות:
  •   הסבל העצום שגורם הפיטום אינו מוצדק מול שום שיקול כלכלי
  •   למפטמים ניתנה תקופת הסתגלות ממושכת: תוקף התקנות הוגבל כבר בינואר 2001 לשלוש שנים, ובג"ץ קבע באוגוסט 2003 שנה וחצי לסגירת הענף.
  •   "הניסוי החדשני" שעליו הכריזו המפטמים כבר נעשה ללא הצלחה, כפי שהמחיש באופן מגוחך במיוחד חוקר שעסק בכך מטעם משרד החקלאות.
  •   לא ייתכן "פיטום הומאני" כי הפיטום נועד לגרום מחלה קשה – ניוון שומני של הכבד.
  •   העיתונות מצטטת מספרים מנופחים ומופרכים של סכומי פיצוי כספי ומספר המשפחות התלויות בענף. כל הנתונים, התופחים מפרסום לפרסום, מקורם במפטמים ולא בגורם הערכה חיצוני.

בכתבה "שני נשרים שמתו מהרעלה נמצאו בגליל" (הארץ ,30.1.2005, עמ' א8) מדווח אלי אשכנזי על מותם של שני נשרים בגליל כתוצאה מהרעלה מכוונת. מות הנשרים הוא חלק ממעגל של הרג, שיסודו בתעשיית הבשר: ניצול הבקר כרוך בחיסול חיות בר על-ידי פיזור חיות מורעלות נוספות כפיתיון.

בכתבה "הברירה הטבעית" (מעריב, 3.2.2005, עמ' 5) מתייחסת אירית רותם-צפרוני למחלת השפעת והטיפול בה, ומראיינת את גדעון רון, מומחה לרפואה סינית. תשובתו בעניין ההצעה להשתמש במרק עוף כב"תרופה", ראויה לציטוט: "מרק עוף זה השתן של התרנגולת." "סליחה"? "כן כן...כשעוף חי הוא אוכל ומפריש רעלים. כששוחטים אותו הרעלים שלא הופרשו, נשארים ברקמות. בתהליך האוסמוזה, חומצת השתן של התרנגולת שלא הופרשה ונשארה בין הרקמות, יוצאת בזמן הבישול לתוך המים."

בכתבה "האור בקצה כלבייה" (מעריב 1.2.2005 ,עמ' 8) מתארת עדי כץ התארגנויות של אזרחים, הלוקחים תחת חסותם מכלאות עירוניות ומטפלים בחיות שהעיריות מזניחות. ובכתבה "איך חיינו השתנו בנובמבר 2004" (nrg מעריב, 30.1.2005) מתארת דפנה בר-חיים בנימה אישית את מאבקה של אחת מהתארגנויות אלה – "רחובות אוהבת חיות" – להציל כלבים מהמכלאה העירונית. כדאי ליזום מהלכים דומים ובמקביל לכך ללחוץ על העיריות, שיקציבו לטיפול בחיות כסף וכוח-אדם כראוי.

בכתבה "בוא נכשכש על זה" (nrg מעריב ,2.2.2005; ובמהדורה המודפסת: "על שטיח הפסיכולוג", עמ' 3-2) מציגים מנחם גנץ ורותי רוסו את גישתה של פסיכולוגית כלבים, סילביה די נפי, הסבורה כי בעיות רבות בחיי הכלבים טמונות בציפיותינו הלא הגיוניות מ"חיות המחמד". במקום אילוף, הכרוך בעונשים ובלימוד תרגילים חסרי פשר מבחינת הכלב, מציעה די נפי בניית אמון הדדי, על בסיס הבנת תכונותיה של החיה.

בעקבות דחיית ועדת החינוך של הכנסת את בקשת משרד החקלאות להאריך את תוקף התקנות המתירות פיטום אווזים, פתחו המפטמים במסע יחסי-ציבור, המבוסס על נתונים כוזבים. העיתונאים מפרסמים את דברי המפטמים מבלי לטרוח לבדוק את אמיתותם. חשוב להגיב! נקודות אפשריות:
  •   הסבל העצום שגורם הפיטום אינו מוצדק מול שום שיקול כלכלי
  •   למפטמים ניתנה תקופת הסתגלות ממושכת: תוקף התקנות הוגבל כבר בינואר 2001 לשלוש שנים, ובג"ץ קבע באוגוסט 2003 שנה וחצי לסגירת הענף.
  •   "הניסוי החדשני" שעליו הכריזו המפטמים כבר נעשה ללא הצלחה, כפי שהמחיש באופן מגוחך במיוחד חוקר שעסק בכך מטעם משרד החקלאות.
  •   לא ייתכן "פיטום הומאני" כי הפיטום נועד לגרום מחלה קשה – ניוון שומני של הכבד.
  •   העיתונות מצטטת מספרים מנופחים ומופרכים של סכומי פיצוי כספי ומספר המשפחות התלויות בענף. כל הנתונים, התופחים מפרסום לפרסום, מקורם במפטמים ולא בגורם הערכה חיצוני.

לאחר שבג"ץ דחה את העתירה נגד חוות מזור, העוסקת בהרבעת קופים ובייצואם לניסויים, קיבלה החווה מרשות הטבע והגנים אישור לייבא קופים נוספים, שייחטפו מחיי הבר במאוריציוס. ארגונים למען בעלי-החיים ממשיכים במאבק הציבורי נגד החווה. כדאי לכתוב לעיתונים ולהפגין את ההתנגדות הציבורית למסחר בקופים, לניצולם לניסויים ולהתגייסות רשות הטבע והגנים להגנה על האינטרסים העסקיים של בעלי החווה.

בכתבה "נסגרו מחוסר לעניין לציבור" (25.1.2005) מדווח איתמר ענברי על הזנחת התיקים הנפתחים נגד חשודים באלימות נגד בעלי-חיים. זאת בעקבות שאילתה שהגיש ח"כ אחמד טיבי לשר לביטחון פנים. כדאי לכתוב לח"כ טיבי ולהודות לו על עבודתו בנושא, ולדרוש מראשי המשרד לביטחון פנים להגיש כתבי-אישום נגד המתעללים בבעלי-חיים, כפי שדורש החוק, ולא לסגור תיקים אלה. ח"כ טיבי עצמו כותב ב-nrg על מקרי ההתעללות שזעזעו אותו ועל הצורך בהחמרת החקיקה ובהידוק האכיפה.

בכתבה "היונקים והזוחלים במישור החוף בסכנת הכחדה" (Nfc, 23.1.2005) מדווחת מירב לוי על הפגיעה בבעלי-חיים כתוצאה מן הבנייה הבלתי מבוקרת במישור החוף. מחצית ממיני הצמחים ובעלי-החיים ייכחדו תוך שנים ספורות אם לא תינתן הגנה לחולות המעטים שנותרו

בכתבה "הצבי ישראל על שכונותיך חלל?" (nrg מעריב, 26.1.2005) מדווחת אנה סטקולשצ'יק על העתירה של תושבי שכונת רמות בירושלים והצבאים החיים בסמוך – נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר הקמת אלפי בתים צמודי קרקע ולהרוס בכך את אזור המחיה של הצבאים במצפה נפתוח (ולא בעמק פריהר, כפי שפרסמנו בטעות בשבוע שעבר).

מה היה קורה אילו היו פולשים לכדור-הארץ יצורים אינטליגנטיים וחזקים יותר מאתנו – וגם חובבי בשר? כיצד היינו יכולים לפנות לרגש החמלה ולחוש הצדק שלהם? וכיצד כל זה מסתדר עם מה שאנו עושים כיום לזולתנו על כוכב-הלכת זה? שאלות קלאסיות אלה זוכות לטיפול מחודש במחזה "הפלישה החקלאית הגדולה" מאת אריאל צבל, שיצא לאור בהוצאת אנונימוס. מומלץ למעוניינים לקדם זכויות בעלי-חיים וצמחונות באמצעות תיאטרון. להזמנת המחזה: 03-6204878 info@anonymous.org.il

בכתבה "משהו לא כשר", מדווח שוקי דגן על דיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת חוק, שתחייב יצרנים לציין על גבי המוצר האם הוא "חלבי", "בשרי", או "פרווה". ארגון נוח הציע תוספת סימון "מכיל / אינו מכיל מוצרים מן החי".

בכתבה "בעל-החיים הפך לבעל מוות" (nrg מעריב ,12.1.2005) קורא שי אביבי לבוא להפגנה נגד חוות מזור (שהתקיימה למחרת) ומסביר על המסחר בקופים, שמקיימת החווה.

בכתבה "תושב בית ג'אן הרג ופיחלץ עשרות חיות בר" (13.1.2005, עמ' א11) מדווח אלי אשכנזי על לכידת צייד ומפחלץ בידי פקחי רשות הטבע והגנים – בניגוד לתפקודה הלקוי של הרשות בפרשת חוות מזור. יש לזכור, שהחוק להגנת חיית הבר מגן על כל "יונק, עוף, זוחל או דו-חיים..., שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם" מפני כל פגיעה (ולא רק ציד). דווחו לרשות על הפרות החוק.

בכתבה "מקדונלד'ס מציגה: תאי גזים לעופות" (ynet, 9.1.2005) מדווחת על ניסיונות שעורכת "מקדונלד'ס" בתאי גזים לתרנגולות, במטרה למצוא שיטת הרג הגורמת פחות סבל מתליית העופות בעודם בהכרה וחיתוך גרונם. כדאי להגיב ולהזכיר, שכל הרג המוני של בעלי-חיים, אינו יכול להיחשב כ"הומאני".

בכתבה "שופינג ירוק" (nrg מעריב ,12.1.2005) מתארת הראלה סטוצקי-באר מה דרוש בעולם ובארץ כדי לקבל תו תקן ירוק, המסמן מוצרים שאינם פוגעים בסביבה, וכיצד ניתן לזהות מוצרים שלא נוסו על בעלי-חיים.

ביום ד', 5.1.2005, התיר בג"ץ לחוות מזור, העוסקת בייבוא ובהרבעת קופים מהאי מאוריציוס ובייצואם לניסויים, להמשיך לסחור בקופים. בג"ץ דחה את עתירות העמותה למען ומדע מוסרי ותנו לחיות לחיות נגד המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים. העותרים דרשו לבטל את ההיתר לייבוא ולייצוא קופים, שנתנה לחווה השרה לאיכות הסביבה דאז (ספטמבר 2003). כמו כן, בוטל צו על תנאי שנתן בג"ץ ובו איסור על ייבוא 60 קופים נוספים. העתירות הצביעו על כך, שהמסחר הבינלאומי בקופים מנוגד לאמנת CITES (אמנה בינלאומית למסחר במינים בסכנת הכחדה) שעליה חתומה ישראל, ולחוק להגנת חיית הבר והתקנות שהותקנו מכוחו. בית-המשפט העליון דחה את העתירות מנימוקים טכניים, והטיל למעשה את האחריות על הרשויות במאוריציוס, בתור הגורם שמאשר את חטיפת הקופים מהאי ואשר טוען שאין בכך משום סכנה להישרדות המין (מקק ארך זנב) ולכן אין בחטיפה ובמסחר משום הפרה של אמנת CITES. בית-המשפט קבע, שהאמנה מתירה מסחר בקופים למטרות רבייה, תוך שהוא מסתפק בהצהרת רשות הטבע והגנים, שהקופים אשר אותם מוכרת חוות מזור לניסויים בחו"ל, נולדו בחווה ולא במאוריציוס. למידע על חוות מזור ועל עתירת העמותה למען מדע מוסרי.

השבוע (3.1.2005) החליטה ועדת החינוך של הכנסת שלא להאריך את תוקף התקנות המתירות פיטום אווזים. לפרטים נוספים – ראו כתבה מפורטת. כדאי לכתוב לעיתונים בשבח הוועדה והחלטתה, ולהזכיר מדוע יש למגר תעשייה זו ודומותיה. כתבות שהתפרסמו בנושא: כדאי לכתוב לעיתונים בשבח הוועדה והחלטתה, ולהזכיר מדוע יש למגר תעשייה זו ודומותיה.

בכתבה "מחקר: 2 ארוחות המבורגר בשבוע מזיקות לבריאות" (וואלה! ,2.1.2005) מדווחת מערכת וואלה! על מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי לנסט. מתוצאות המחקר עולה, כי ישנו קשר ברור בין צריכה של ארוחות המבורגר, גם בתדירות נמוכה יחסית, לבין משקל יתר וסוכרת, וכתוצאה מכך גם עולה הסיכון למחלות של כלי-הדם בלב.

בכתבה "תואר ראשון בפירוק פרה" (הארץ , גלריה, 6.1.2005, עמ' ד5) מתארת מיכל פלטי את קורס הקצבים החדש של משרד העבודה. בכתבה תיאור תפקידו של הקצב. כדאי לכתוב לעיתון ולהזכיר שמדובר בבעלי-חיים חשים ורגישים. למידע על שחיטת עגלים וכבשים בישראל

בידיעה "בעלי-חיים הורעלו ברמת הגולן ובחוף דור" (הארץ ,3.1.2005, עמ' א8) מדווח צפריר רינת על הרעלות בצפון הארץ. חיות בר נופלות קורבן במאבק על שטחי מרעה בין הבוקרים באזור.

בכתבה "מנסים לשקם את החוות באסיה: בעלי-החיים בסכנה" (nfc ,4.1.2005) מדווחת הדר פרבר על הנספים הנוספים באסון שפקד את אסיה – בעלי-החיים.