צדיקות בסדום. מעט מאוד מסעדות מכריזות על עצמן כמסעדות צמחוניות. יתרה מכך, במקרים רבים מסתתרת מאחורי הכותרת המפתה "מסעדה צמחונית" מסעדה "חלבית", שלמעשה אף מגישה דגים, ולטבעונים אין כלל מה לאכול בה. אבל יש גם מספר מסעדות צמחוניות אמיתיות, לרוב בערים הגדולות, שכדאי מאוד לעודדן וליהנות מהן. במקרים רבים, כמו, למשל, ב"טעם החיים" התל-אביבית וב"וילג' גרין" הירושלמית, מדובר במזנון להגשה עצמית. התבשילים השונים יכולים גם להוות השראה למי שבדרך-כלל נוהגים לבשל בבית. מסעדות אלה הן לרוב באוריינטציה בריאותית, ויש בהן שימוש נרחב במרכיבי המטבח הטבעוני - קמח מלא, קטניות, ירקות מאודים וכו'. גם כשהן אינן טבעוניות, יש להן מבחר מכובד של מנות ללא כל מוצרים מהחי.

מזרח תיכון חדש. מטבח מזרח-תיכוני מזוהה בדרך-כלל כמטבח בשרי: שווארמה, קבב וכו'. אך המטבח המזרחי מהווה גם אוצר בלום של מזון צמחי משובח, משביע וזול להפליא. ארצנו משופעת בחומוסיות, שבהן ניתן לאכול ארוחה טבעונית משביעה ב-25 שקלים בלבד (למשל, מנת חומוס+שתי פיתות+חמוצים+פלאפלים או חצי מנת צ'יפס). בחומוסיות רבות כלל לא מגישים בשר, מה שהופך את השהייה במקום לנעימה יותר. לאחר שאוכלים בחומוסייה טובה, לא מבינים מה הקשר בין חומוס לבין מה שנמכר באריזות פלסטיק בסופרמרקט. יש לזכור, כי מעבר לטעם המשובח, מדובר במזון מושלם מבחינה תזונתית. מנות צמחיות אחרות שמקורן באזורנו הן פלאפל, טאבולי - סלט על בסיס בורגול, עגבניות ועשבי תיבול, שמקורו בלבנון, באבא גנוש - סלט חצילים בטחינה, עלי גפן ממולאים באורז, סלט ערבי - סלט ירקות עם בצל, קצוץ דק-דק, ולקינוח - בקלאווה. אפשרות משביעה וזולה נוספת היא המטבח התימני, שהביא לעולם את המלוואח והג'חנון. בניגוד לחומוס, כאן אי אפשר לדבר על ערכים תזונתיים - מדובר בבצק רווי מרגרינה, סיוט של כל תזונאי/ת. אבל הטעם, כשהמלוואח או הג'חנון עשויים היטב, מפצה על הכל. המלוואח והג'חנון מגיעים עם רסק עגבניות טרי, ועם סחוג כאופציה לאוהבי חריף. במקרים רבים, ברירת המחדל בהזמנת מלוואח או ג'חנון היא תוספת ביצה, ולכן חשוב לציין בפני המלצר/ית כי אינכם מעוניינים בביצה.

מאפריקה באהבה. ומתימן למרוקו, הולדת הקוסקוס. הקוסקוס אינו בהכרח צמחי - במקרים רבים הוא מכיל בשר, אך מסעדות רבות מגישות גם קוסקוס צמחי - מנת גרגרי סולת מאודים, שעליה מוגשים ירקות מבושלים (בדרך-כלל בתוספת גרגרי חומוס). גם כאן מומלץ לברר האם המנה אכן צמחית (יש לברר אם הירקות בושלו בציר בשרי או צמחי).

מזרח רחוק, מטבח קרוב. מי שביקר/ה בהודו וודאי זוכר/ת לטובה את שפע המסעדות הצמחוניות. בארץ, מגישות רוב המסעדות ההודיות בשר, אך עדיין מקדישות חלק ניכר מתפריטן, יחסית לסוגי מסעדות אחרות, למזון מן הצומח. האפשרויות הצמחוניות במסעדות הודיות כוללות סוגי לחמים, סוגי אורז, וסוגי תבשילי ירקות וקטניות. העדשים הן הקטניות המובילות במטבח ההודי, וגם מקומה של האפונה לא נפקד. מומלץ ביותר למי שאוהב/ת אוכל מתובל. המחירים במסעדות ההודיות בארץ רחוקים מאוד מהמחירים בהודו, והמסעדות הן לרוב יקרות יחסית. גם במסעדות סיניות ותאילנדיות ניתן בדרך-כלל להרכיב מנה צמחית. מנת הפתיחה הסינית, האגרול, היא לרוב צמחית (למרות משמעות השם באנגלית, האגרול אינו מכיל ביצה בדרך-כלל - כדאי לברר). מעבר לכך, ניתן לשלב בין מנת אורז לירקות מוקפצים. כיום יש מסעדות סיניות ותאילנדיות רבות שמגישות מנות על בסיס טופו, הן כתוספת והן כתחליף בשר במנות עיקריות. גם "דים סאם", כופתאות בצק מאודה ממולאות, מוגשים במקרים רבים במילוי ירקות בלבד.

בישראל נהג כרומאי. המטבח האיטלקי מאפשר אף הוא סעודה טבעונית למהדרין, בעיקר בזכות הפסטה לסוגיה. פסטה (ספגטי, פנה, פטוצ'יני, ניוקי וכו') מוגשת בשלושה סוגי רטבים עיקריים - רטבים על בסיס עגבניות, רטבים על בסיס שמנת ורטבים על בסיס שמן זית. רטבים על בסיס עגבניות (טריות, אלא מה?!) ורטבים על בסיס שמן זית מאפשרים להזמין מגוון מנות על טהרת הצומח - בנוסף לרוטב הבסיס, מסעדות איטלקיות רבות מציעות תוספות של ירקות, כגון חצילים, תרד, פטריות, עגבניות מיובשות, פלפלים, וכן עשבי תיבול. גם כאן רצוי להיזהר - מסעדות בשריות משתמשות לעתים בציר בשרי להכנת רוטב העגבניות, וכדאי לברר לפני שמזמינים. כמו-כן, מסעדות איטלקיות מסוימות משתמשות בפסטה טרייה, תוצרת בית, שלעתים מכילה ביצים. כדאי לברר גם סוגייה זו לפני שמזמינים.

דוכני רחוב. מלך דוכני הרחוב בישראל הוא ללא ספק הפלאפל, שאותו ניתן למצוא בכל מקום בארץ כמעט ובמחיר השווה לכל נפש. בדרך-כלל, ככל שהדוכן הומה יותר, הפלאפל טרי יותר. מחיר מנה בפיתה, המכילה כחמישה כדורי פלאפל, חומוס, טחינה, חמוצים וסלטים לפי בחירה, נע בן שישה ל 12 שקלים. כשריד מהעבר נשארו גם מוכרי תירס חם, המציעים קלחים חמים לעוברים ליד דודם המהביל. ממאפיות תמיד ניתן לאסוף פיתה עם זעתר חמה, בייגלה, או סמבוסק במילוי תפוחי-אדמה או פטריות. בורקס, לעומת זאת, נהוג במקרים רבים למשוח בביצה (ניתן להבחין בציפוי כהה על הבצק), אך יש מקומות שהבורקס הוא טבעוני - ללא הציפוי. ולסיום - גלידה טבעונית. טעמי השרבטים למיניהם, גלידות על בסיס פירות, הנמכרים כמעט בכל גלדרייה הם טבעונים, ובשנים האחרונות הופיעו יותר ויותר גלידריות המוכרות גם גלידות סויה. שיהיה בתיאבון!