בראשית שנת 2005 ובסוף שנת 2006, נערכו בהזמנת הנציבות האירופית סקרים מקיפים על גישות הצרכנים באירופה לרווחת בעלי-חיים ולמוצרים מן החי. סקרים אלה אמורים להשפיע על מדיניות האיחוד האירופי בכל הנוגע להגבלת הפגיעה בחיות ולסימון מוצרים מן החי. בעקבות פרסום תוצאות הסקר השני, אנו מביאים את עיקרי הסקרים, בשני חלקים.

המדיניות והסקרים
באיחוד האירופי נפתחה ב-1974 מסורת של חקיקה תחת הכותרת "רווחת בעלי-חיים" (כלומר, הגבלה על הפגיעה בהם). לחקיקה כיום יש סעיפים כלליים החלים על כל החיות בתנאי ניצול חקלאי, בנוסף על פירוט בעניין תרנגולות בתעשיית הביצים, חזירות, עגלים, יונקים בהובלה, ויונקים ועופות בשחיטה. החקיקה נמצאת בסימן התרחבות מתמדת, במידה רבה על בסיס עבודה של ועדות מיוחדות. סקרי דעת קהל מקיפים שיזמה היחידה לבריאות הצרכן ולהגנתו בנציבות האירופית הם כלי מחקרי חדש יחסית, שנועד להנחות את כיוון מדיניות האיחוד בעניינים חקלאיים.

סקרי הנציבות האירופית
במרץ 2007 פרסמה הנציבות האירופית את הסקר "גישות של אזרחי האיחוד האירופי לרווחת בעלי-חיים". הסקר נערך בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2006 ב-25 מדינות האיחוד בזמן הסקר, בבולגריה וברומניה שהצטרפו בראשית שנת 2007, ובמועמדות טורקיה וקרואטיה (הפירוט שלהלן יכלול רק את 25 המדינות, אלא אם צוין אחרת). העבודה כללה ראיונות עם קרוב ל-130,000 איש מגיל 15 ומעלה, הכוללים מדגם של 500 עד 1,500 איש לכל מדינה, בהתאם לגודל אוכלוסייתה.

סקר 2007 מצטרף לסקר שפורסם ביוני 2005: "גישות של צרכנים כלפי רווחת בעלי-חיים בחקלאות". בסקר זה רואיינו קרוב ל-30,000 איש מגיל 15 ומעלה, מ-25 מדינות האיחוד. נתייחס לנתוני סקר 2005 בקיצור, כהשלמה לנתוני סקר 2007. יש להדגיש, שנקודת המוצא של סקר 2007 היא התעלמות מצמחונים ומטבעונים: אזרחי אירופה נתפסים מראש כצרכנים של מוצרים מן החי, שמקורם במשקים מתועשים יותר או מתועשים פחות (האחרונים מוצגים כ"ידידותיים לבעלי-חיים"). לעומת זאת, בסקר 2005 נבדקו הרגלי הצריכה של המשיבים ונחשף מידע על צמחונים באירופה ועל השקפותיהם.

נושא חשוב!
משתתפי הסקר התבקשו לדרג עד כמה רווחת בעלי-חיים חשובה להם בסולם 10-1. התוצאות: הציון הכללי הוא 7.8. הדירוג הנמוך ביותר ניתן בהונגריה, סלובקיה, לטביה, ליטא וספרד, אך גם בשתי האחרונות מדובר בדירוג גבוה – 6.9. באופן מפתיע, הבדלים דמוגרפיים וחברתיים שונים בתוך המדינות – מגדר, גיל, מגורים בעיר או בכפר, השקפות פוליטיות, עיסוק וכדומה – לא השפיעו באופן מובהק על הדירוג. המגמה העיקרית שהסתמנה כאן, כמו בשאלות נוספות בסקר, היא התאמה בין שלושה משתנים קרובים: החשיבות שמייחס המשיב לרווחת בעלי-חיים, אמונתו שיש צורך לשפר את מצב בעלי-החיים במדינתו, ועדותו על רמת הידע שיש לו בנושא.

בסקר 2005 השיבו 55% מהנשאלים, שרווחת בעלי-חיים לא מקבלת חשיבות מספקת במדיניות החקלאית של ארצם, לעומת 7% בלבד שאמרו כי הנושא מקבל חשיבות מופרזת. בסקר אחר שפרסמה הנציבות האירופית ביוני 2005 ענו 82% מהנשאלים, שהאנושות מחויבת להגן על זכויות בעלי-חיים, יהא המחיר אשר יהא.

כצפוי, הצהרות אלה אינן משתקפות בשיעור הצמחונות. באחת משאלות סקר 2005 (האם כשאתה רוכש בשר עוף, בקר, חזיר ,דגים וכו', אתה חושב על רווחת החיות/הגנתן?) נרשמו תגובות ספונטניות "אני לעולם לא רוכש בשר". התוצאות הכלליות באיחוד האירופי: 4% לא רוכשים בשר. מלטה מובילה עם 12%, ובין המדינות מרובות האוכלוסין: איטליה 7%, בריטניה 6%, ספרד 5%, פולין וצרפת 3%, וגרמניה 1% בלבד או פחות. שימו לב, שהתשובה בשאלה אינה מגדירה צמחונות אלא רק מספקת רמז לכך (מי שאינם רוכשים בשר עלולים לאכול בשר שנקנה עבורם).

מדוע זה חשוב?
למרבה האכזבה, החשיבות הגבוהה של הנושא אינה משקפת עניין בחיות עצמן. המניע העיקרי לבחירת מוצרים ממערכות ברמת תיעוש נמוכה יחסית, כגון מרעה חופשי, הוא "איכות המוצר". הנסקרים דירגו את הסיבות החשובות עבורם לקניית מוצרים "ידידותיים לבעלי-חיים": הם בריאים יותר (51%), בעלי איכות גבוהה יותר (48%), באים מחיות בריאות יותר (43%), טעימים יותר (34%), עוזרים לחקלאים שמטפלים טוב יותר בחיות (27%), באים מחיות מאושרות יותר (23%), טובים יותר לסביבה (17%), מהווים עסקה טובה (14%), טובים יותר לחברה (11%). קיימים הבדלים גדולים בין מדינות; בקפריסין וביוון יש למוצרים אלה תדמית חזקה במיוחד של מוצרי בריאות, ואילו בשבדיה ובהולנד הדגש רב במיוחד על רווחת החיות ולא על ההטבות לצרכן (43% ו-40% בהתאמה בוחרים במוצרים "מחיות מאושרות יותר"). הבחירה בסיבות אינה קשורה במין, במגדר ובחינוך, אם כי בקרב הצעירים יש מעט יותר עניין ברווחת החיות בהשוואה למבוגרים.

נתון מעט חיובי יותר נמצא בסקר 2005: 43% מהנסקרים אמרו שכאשר הם קונים בשר, בחלק מהמקרים או ברובם הם חושבים על רווחת/הגנת החיות שמהן הופק הבשר. למרבה הצער, מדובר בהצהרה לא מחייבת, שאינה משתקפת במה שקונים המשיבים.

יודעים על תנאי החיים במשקים?
סקר 2007 הציג בפני הנסקרים את השאלה: "האם תוכל לומר לי כמה אתה מרגיש שאתה יודע על התנאים שבהם מחזיקים חיות במשקים (במדינה שלנו)?" התשובות: כלום – 28%; מעט – 57%; הרבה – 12%. במדיניות סקנדינביה הערכת הידע העצמי היא הגבוהה ביותר: כ-85% מעריכים שיש להם לפחות מעט ידע. גם בהולנד, רומניה, סלובניה ואוסטריה מעריכים המשיבים שיש להם ידע משמעותי, לעומת ספרד, שם אמרו 49% שאינם יודעים דבר; עדות לרמת ידיעה נמוכה ניתנה גם במלטה, הונגריה, בולגריה, צ'כיה, קפריסין ולוקסמבורג. משכילים רואים עצמם כבעלי ידע רב יחסית בנושא לעומת מעוטי השכלה, וכך גם כפריים לעומת עירוניים. יש להדגיש, שהסקר לא בדק את רמת הידיעות של הנשאלים, אלא את הדימוי העצמי שלהם. דו"ח הסקר רשלני למדי בהצגתו את הדימוי העצמי כאילו מדובר בעדות מהימנה על רמת הידע בפועל. למעשה, הדימוי העצמי אינו אמין כי המידע על רפורמות חיוביות הרבה יותר נפוץ ונגיש מהמידע על שינויים הדרגתיים ועמוקים לרעת החיות.

סקר 2005 מגלה פרטים נוספים על ההיכרות של אזרחי האיחוד עם תנאי החיים במשקים: 68% ביקרו במשק שמוחזקות בו חיות, במיוחד במדינות סקנדינביה, שם ביקרו 78% מהמשיבים לפחות שלוש פעמים במשק. בפורטוגל וביוון יש רוב מובהק למי שלא ביקרו מעולם במשק (68% ו-66% בהתאמה). בדרך-כלל במדינות שבהן מרבים לבקר במשקים, דיווחו המשיבים שיש להם ידע רב יחסית בנושא. הסקר אינו מגלה אם הביקורים נערכו במשקים תעשייתיים או במשקים מסורתיים יותר – לכן אין בנתונים אלה כדי ללמד על היכרות ממשית עם תנאי הגידול של רוב החיות.

מאמינים שהמצב סביר
סקר 2005 מראה שהאירופים מאמינים, שבסך הכל מצב החיות במשקים לא נורא. הביקורתיות מעט יותר גדולה (אמנם לא בכל פרט) בקרב נשים, צעירים, עירוניים, משכילים ושמאלנים. ביקורתיות מובהקת נרשמה רק בקרב מי שאינם קונים בשר.

הביקורתיות החריפה ביותר נרשמה כלפי תעשיית הביצים: 58% מהאירופים חושבים שרווחת התרנגולות והגנתן גרועות למדי או גרועות מאוד. המשיבים בהולנד, דנמרק, גרמניה ובלגיה היו הביקורתיים ביותר.

הדעות ביחס לחזירים בתעשיית הבשר אינן מובהקות. 44% מהאירופים אופטימיים, כאשר ב-15 מדינות מאמינים אנשים רבים יותר שמצב החזירים טוב מאלה שמאמינים שמצבם רע, לעומת 10 מדינות שבהן מאמינים יותר שהמצב רע; יש שיעור גבוה, עד 33% (בלטביה) של אנשים שאינם יודעים להשיב.

בנוגע לתעשיית החלב שוררת באירופה אופטימיות גדולה – רק 25% מאמינים שרווחת הפרות והגנתן גרועות למדי או גרועות מאוד. למעשה, רק משיבים שאינם קונים בשר נתנו יותר תשובות שליליות מתשובות חיוביות. האופטימיות ביחס לפרות גדולה במיוחד בפינלנד, הולנד ושבדיה.

רוצים לדעת יותר
כ-6 מכל 10 אירופים רוצים לדעת יותר על התנאים שבהן מוחזקות החיות במשקים במדינתם. הרצון לדעת יותר חלש יחסית בעשר המדינות שנכנסו לאיחוד בשנת 2004: רק 10% שם רוצים בהחלטיות מידע נוסף, לעומת 20% במדינות הוותיקות יותר. הרצון לדעת יותר חזק במיוחד ביוון, פורטוגל, איטליה, קפריסין, וכן רומניה וטורקיה. מדינות אלה אינן נחשבות כבעלות החקיקה המתקדמת ביותר לרווחת בעלי-חיים, והתשובות משקפות, ככל הנראה, חוסר שביעות רצון מכך מצד אזרחיהן. לעומת זאת, בצ'כיה, אסטוניה והונגריה מעידים המשיבים הן על רמת ידיעות נמוכה והן על עניין מועט בנושא. בכל המדינות, משתנים דמוגרפיים אינם משפיעים כמעט על הרצון לדעת יותר.

שאלה נוספת עסקה במקור הידע המועדף לנושא רווחת בעלי-חיים. המקור המועדף למידע הוא הטלוויזיה (51%), ואחריו האינטרנט (30%, אך הרבה יותר בקרב צעירים ומשכילים) והעיתונים יומיים (29%). נקודה חשובה עבור ארגונים להגנה על בעלי-חיים: רק 18% מהמשיבים ציינו ספרים ועלונים בתור מקור מידע מועדף.

מאמינים בשיפור
6 מכל 10 אירופים מאמינים, שבעשור האחרון חל במדינתם שיפור בתחום רווחת בעלי-החיים, כולל 48% המאמינים כי השתפר מעט, ו-12% – השתפר מאוד. זאת לעומת 5% המאמינים שהמצב התדרדר מעט, ו-2% – התדרדר מאוד. בשבדיה, קפריסין, מלטה והולנד מאמינים יותר בשיפור, וברוב מדינות המזרח אירופיות והים-תיכוניות מאמינים פחות בשיפור, כשהאחוזים נמוכים במיוחד בבולגריה ובהונגריה. דווקא משיבים שאמרו שיש להם ידע רב על תנאי החיים של החיות, מאמינים בשיפור הרבה יותר ממי שאמרו שאין להם ידע בנושא. עורכי הסקר אינם מתייחסים לכך, שממצאים אלה הם כנראה עדות למקורות הידע המסולפים שיש לציבור.

חושבים שדרוש שיפור
77% מהאירופים חושבים שיש צורך בשיפור רווחת בעלי-החיים בארצם (מתוכם ענו: בהחלט – 35%, ככל הנראה – 42%). 13% בלבד חושבים שלא נחוץ שינוי. ביוון, קפריסין ופורטוגל הדרישה לשינוי גבוהה במיוחד; ביוון אמרו 96% מהנשאלים שדרוש שיפור במדינתם. במדינות כמו פינלנד ושבדיה מרוצים במיוחד מהמצב, אך גם שם נרשם רוב ברור (67% ו-68% בהתאמה) למאמינים שדרוש שינוי. באירלנד בולט ריבוי האנשים שאין להן דעה בעניין. הדרישה לשיפור בכל המדינות אינה קשורה בנתונים דמוגרפיים (למשל: אין הבדל משמעותי בין כפריים לעירוניים), אלא רק במידת החשיבות שמייחסים הנשאלים לנושא וכן ברמת הידע של הנשאלים לפי הערכתם.

סקר 2005 מפרט בנושא השיפורים הנחוצים. הנשאלים דירגו את החיות שיש צורך רב במיוחד לשפר את רווחתן/הגנתן: תרנגולות בתעשיית הביצים (44%), תרנגולים בתעשיית הבשר (42%), חזירים (28%), פרות בתעשיית החלב (17%), עגלים (14%), תרנגולי הודו (13%), ברווזים ואווזים (11%), סוסים (11%), דגים בחקלאות מים (8%), ארנבונים (7%) וכבשים (6%). 3% בלבד פסלו באופן ספונטני את כל הקבוצות, ו-12% אמרו באופן ספונטני שיש לשפר את רווחת כולם. קיימים הבדלים לאומיים, בהתאם לאופי החקלאות המקומית; למשל, ביוון מייחסים חשיבות רבה לדגים ולכבשים, ובפולין – לסוסים. חוסר העניין בתרנגולי הודו, בברווזים ובאווזים – לעומת תרנגולים בתעשיית הבשר – נובע ספק מבורות, ספק מכך שמדובר בתעשיות קטנות יותר. על כל פנים, מוסדות האיחוד כבר נקטו שורה של צעדים לשיפור המצב בתעשיית הביצים, אך שנתיים לאחר עריכת הסקר עדיין לא נעשתה אף פעולה לטובת העופות בתעשייה הגדולה ביותר – תעשיית בשר העופות – למרות עמדת הציבור.

מקורות