זכויות בעלי-חיים השבוע שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים עורך: אריאל צֹבל. מערכת: כנען עוזיאל, נעמה הראל, שי חרמון, עידו דברת דואל לתגובות: info@anonymous.org.il ת.ד. לתגובות: 11915 תל-אביב, מיקוד 61119 טלפון: 03-5226992  פקס: 03-5166278 אתר אנונימוס באינטרנט: www.anonymous.org.il

1. חדשות ופעילויות

מחאה נגד פיטום אווזים

לקראת התכנסות ועדת החינוך – משמרות מחאה קבועות:

חיפה: בכל יום ב' בשעה 15:00 ליד תחנת "גן האם" של הכרמלית. לפרטים – אלכס: 052-8983805
הקריות: כל יום א' בשעה 16:00 בצומת מסעדת מוצארט (על כביש חיפה-עכו, בכניסה לקריית מוצקין). לפרטים – הדס: 054-5311230 hadas_lan@walla.com
רחובות: יצחק 052-5602576; הרצליה: אורי 050-7923232.
ניתן להזמין מדבקות נגד פיטום אווזים לחלוקה ולהדבקה, ומי שגר/ה בקרבת כביש מרכזי מוזמן/ת לתלות בחזית הדירה כרזה: "פיטום אווזים כבד על המצפון". לפרטים ולפעילות נוספת – נעמי: 050-5784663
אפשר לעזור גם מהבית: כתוב/י לחברי ועדת החינוך בבקשה שיפעלו להפסקת הפיטום!

חתולים בירושלים

פגישת היערכות חורף לטיפול בחתולים שבחצרות, תתקיים ביום ג' 30.11.2004 בשעה 20:15, בבניין ההסתדרות, רח' שטראוס (מול תחנת המוניות). לפרטים – חדווה: 067-700225

אושרו תקנות חוק הכלבים

ב-17.11.2004 אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים. מעיקרי התקנות:

• יופעל מרכז רישום ארצי למידע על כלבים, וטרינרים ומחזיקי הכלבים
• אחזקת כלב בן למעלה מ-2.5 חודשים מחויבת ברשיון
• כל כלב חייב בסימון באמצעות שבב
• וטרינרים עירוניים יחויבו לדווח למרכז הארצי על מתן רשיונות חדשים, הכנסת/הוצאת כלבים ממכלאות, תקיפת אדם וכלב שאבד או מת
• וטרינרים עירוניים רשאים לבטל רשיון להחזקת כלב אם לדעתם הכלב מסוכן
• מחוץ לחצר הבית, יוחזק הכלב ברצועה שאורכה לא יעלה על 5 מטרים
• בכניסה לחצר עם כלב, חובה לשים שלט אזהרה
• כל וטרינר יוכל לחסן נגד כלבת במידה שקיבל הרשאה לכך ממנהל השירותים הווטרינרים וללא קשר למקום מגוריו של האדם המטפל בכלב

מקור: "ועדת הכלכלה אישרה תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים: יוקם מרכז רישום ארצי שירכז הפרטים על כלבים ובעליהם. נקבעה חובת סימון כל כלב בשבב אלקטרוני", הודעה לעיתונות מטעם ועדת הכלכלה, הכנסת, 17.11.2004.

למידע נוסף על חוק הכלבים

בעיתונות הישראלית

nfc פיטום אווזים. בכתבה "אנונימוס: משרד החקלאות מפטם בשקרים את חברי הכנסת" (17.11.2004) מדווחת הדר פרבר על תלונה שהגישה אנונימוס לנציב שירות המדינה נגד מנכ"ל משרד החקלאות. מהתלונה עולה כי המנכ"ל מסר מידע כוזב לחברי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת (האחראית על אישור/דחיית תקנות הקשורות בצער בעלי-חיים). לדברי המנכ"ל, משרד החקלאות הקים, לפי דרישת ועדת החינוך, ועדה לעניין הסבה מקצועית ומתן תעסוקה ופיצוי למפטמים לאור סגירתו הקרבה של ענף פיטום האווזים. אנונימוס פנתה בנדון לממונה על חופש המידע, וממכתבו עולה, שלא הוקמה כל ועדה כזו.

למידע נוסף על ליקויים בדיווחי משרד החקלאות

מעריב על השחיטה. בכתבה "עוף בשאנטי" (מעריב עסקים 16.11.2004, עמ' 16-17) מדווח אייל טל על שיפורים טכניים שהוכנסו לאחרונה במפעל מילועוף לשחיטת עופות. חלק מן השינויים כוללים שיפור בתנאי ההובלה וההמתנה, דבר המפחית את שיעור התמותה וחוסך למפעל כמיליון שקלים בשנה. מנהל המפעל מציג את השינויים כביטוי ל"הומאניות" ו"ידידותיות לסביבה", והכתב הלך שולל אחר רטוריקה זו. למידע על מה שעוברות תרנגולות בדרך לסופרמרקט.

לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614  דואל:  cotvim@maariv.co.il

 
שבועון בקהילה חיי תרנגולת. בכתבה "התעללות בדרך לצלחת" (הסרוקה בפורמט pdf, כ"ז חשון תשס"ה, 11.10.2004, עמ' 6-9) מגישה טויבי פרקש תחקיר מפורט על חייהם של תרנגולות ותרנגולים בישראל. הכתבה כוללת פרטים נוקבים, שהעיתונים הגדולים (כגון מעריב, למעלה) נוטים להתחמק מפרסומם. כדאי לכתוב לעיתון דברי עידוד על התעוזה.

לתגובות: שבועון בקהילה, דואל: granot@spotnik.co.il (לרשום בכותרת "מכתב תגובה").

מקומון רמת גן ניסויים בקופים. בכתבה "אל תגעו בקופים" (18.11.2004) מדווח משה כהן על פעולות האגודה נגד ניסויים בבעלי-חיים נגד הניסויים המתבצעים בקופים במעבדה החדשה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.

לתגובות: מקומון רמת גן, האחים מסלוויטה 15, תל-אביב. פקס: 03-5614543

הארץ סוסים במירוץ. בכתבה "הוועדה המקומית אישרה את התוכנית להקמת היפודרום בקיבוץ אורים" (מוסף נדל"ן, 19.11.2004) מדווחת עירית רוזנבלום על התכניות לבניית ההיפודרום – זירה למירוצי סוסים, בקיבוץ אורים שבדרום. כדאי להפנות את תשומת-לב הקוראים לקורבנות ההיפודרום – הסוסים. למידע על פגיעה בסוסים במירוצים

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

nfc זהירות: הכחדה. בכתבה "האדם הורס את הטבע" (17.11.2004) לרגל ועידת "האיחוד לשימור העולם" (IUCN) המתקיימת בימים אלה, מביאה הדר פרבר נתונים על מיני בעלי-החיים העומדים בסכנת הכחדה, בעקבות פעילות האדם.
 
nrg מעריב לכל חתול יש שם. בכתבה "לקרוא לחתול בשמו" ("אמץ אותי", 17.11.2004) מתארת רותם ורסקין את החשיבות שיש לבחירת שם אישי ומיוחד לחתול שעמו אנו חיים, כדי לסייע בפיתוח תחושת השייכות שלו ושלנו. בכתבה מסבירה ריבי מאיר מהעמותה למען החתול על עולמם הרגשי של החתולים, ומייעצת כיצד לבחור להם שם.

הארץ מקננים במחצבה. בכתבה "כשנשרים ימלאו את מחצבת בנימינה" (18.11.2004, עמ' ב6) מדווח צפריר רינת על מיזם חדש של עמותת עיטם, להפוך את מחצבת בנימינה הנטושה לפארק מוגן לקינון עופות דורסים.

לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il

פגישות היכרות עם אנונימוס: פרטים והרשמה במשרד: 03-5226992

מגורים בדירת פעילים במרכז תל-אביב מיועדים למעוניינים/ות להקדיש חלק ניכר מזמנם/ן לפעילות לזכויות בעלי-חיים באנונימוס. לפרטים – ליזי: lizipser@hotmail.com

 
דרושים תזונאים: אם הנך תזונאי/ת שמעוניין/ת לסייע לצמחונים ולטבעונים בהרכבת תפריט מאוזן (גם בתשלום) או אם ברצונך להמליץ על תזונאי/ת שעל סמך ניסיונך מיטיב/ה להתמודד עם תזונה צמחונית/טבעונית – פנה/י לעידית בדואל idit@basket-ball.co.il
 
תא סטודנטים לזכויות בעלי-חיים באוניברסיטת תל-אביב. לפרטים – אורי: tzone@walla.com 050-7923232

לוח היכרויות לטבעונים/ות ולצמחונים/ות. דרושים/ות מתנדבים/ות לתליית עלוני פרסומת ללוח ההיכרויות. לקבלת עלונים: veg_project@walla.co.il

יומן חייתי 4 – התוכנית העוסקת בזכויות בעלי-חיים מוקרנת בערוץ 25 – מתב: יום א' 21:00; תבל: יום א' 22:00, יום ב' 24:00; ערוצי זהב: יום ד' 22:30, יום ו' 24:00.

למידע על פעילויות קבועות: דוכני הסברה קבועים בירושלים, תל-אביב, חיפה, חדרה, כפר סבא ובאר שבע; גרעיני פעילות ברחובות ובמודיעין; ותאי סטודנטים באוניברסיטאות.

ולגרעין הפעילות החדש באילת – תמר: 053-919830
דרושים/ות מדריכים/ות להרצאות בבתי-ספר בכל הארץ (rotem_eyal@walla.co.il).
פורומים לזכויות בעלי-חיים: תפוז; עצמאי; נענע; nrg מעריב

2. תמונת השבוע
אנגליה מפנה עורף לציד שועלים

ביום ה', 18.11.2004, קבע בית הנבחרים בבריטניה איסור על ציד שועלים, איילים וארנבות בעזרת כלבים ברחבי אנגליה וויילס. אנגליה וויילס מצטרפות בכך לסקוטלנד, שאסרה ציד בשיטות אלה בשנת 2001. הציד בשיטות אחרות, כגון ירי, עדיין מותר.

ב-15.9.2004 אישר בית הנבחרים הבריטי ברוב גדול הצעת חוק נגד ציד בעזרת כלבים, ובית הלורדים ניסה לטרפד את הצעת החוק – כפי שעשה תשע פעמים בעשור האחרון. ב-ב-17 בנובמבר הצביעו הלורדים ברוב גדול נגד הצעת החוק, אולם הפעם החליט בית הנבחרים להשתמש בזכות שנקבעה ב"חוק הפרלמנט" (1949) לאשר את החוק למרות סירוב הלורדים. עד כה, נעשה שימוש ב"חוק הפרלמנט" רק בשלושה מקרים. באופן אירוני, החוק עבר את האישור הפורמלי של המלכה – כנדרש בבריטניה – תוך 45 דקות בלבד, אף על-פי שמשפחת המלוכה היא בין התומכים בציד. את החוק קידמו חברי פרלמנט זוטרים מתוך מפלגת הלייבור השלטת. נציגי השמרנים הודיעו, שיבטלו את האיסור על הציד אם ייבחרו בשנה הבאה.

הצעת החוק המקורית נועדה להיכנס לתוקף ביולי 2006. ראש הממשלה, טוני בלייר, ניסה להשיג "פשרה" שתתיר ציד תחת פיקוח, וברגע האחרון ניסתה הממשלה לרצות את הלורדים בדחייה נוספת עד 2007, אולם לאחר סירוב בית הלורדים – ייכנס החוק החדש לתוקף תוך שלושה חודשים בלבד (פברואר 2005).

תומכי הציד הודיעו שלא יכבדו את החוק, כשמאחוריהם היסטוריה עשירה של אלימות והפרות חוק, ובכלל זה התפרצות לבית הנבחרים בספטמבר 2004. במקביל לכך, הודיעו שייאבקו בחוק בבית-המשפט, ואפילו בלגיטימיות של "חוק הפרלמנט" עצמו.

התמונה שלמעלה נלקחה מאתר של חובבי ציד, ומופיע בה צייד בלבוש מסורתי על גבי סוס שזנבו קלוע בסגנון מסורתי. ומה עושה שם השועל?! מתחבא מאחורי גבו של הצייד? או שהצייד לקח את "שועל המחמד" שלו למרדף אחר שועל אחר? מפרסמי התמונה אינם מפרשים, ואפשר לשער שהם חיים בשלום עם הסתירה, שלפיה שועלים הם גם חיות חמודות שמצטלמות נהדר, וגם קורבנות שניתן להתישם כמעט עד מוות במרדף, ואז לשסות בהם כלבים שיקרעו אותם לגזרים. התמונה נראית כאילו בוימה במטרה לבטא את חזון החיים המשותפים של השועלים עם הציידים לאחר האיסור על הציד. ולא היא: מועדון הציידים שפרסם אותה נמצא... במדינת וירג'יניה. ציידים אמריקאיים ימשיכו את המסורת הבריטית הדוחה גם לאחר שבבריטניה כולה נאסר קיומו של "ספורט" זה.

מידע על ציד שועלים בבריטניה

מקורות

שירות "הארץ", "בתום עשור של מאבק, אסרה בריטניה על ציד שועלים", הארץ, 19.11.2004.

Associated Press, “Brits Outlaw Fox Hunting”, CBS News, 18.11.2004.

"Hunt Lobby Mounts Court Challenge", icBerkshir.co.uk, 19.11.2004.
David Charter, "Lords' Defiance May Bring Hunt Ban Sooner Rather than Later", Times Online, 18.11.2004.

3. כבשים באוסטרליה: בין זבובים לסכינים
בעקבות התחייבות תעשיית הצמר האוסטרלית לבטל את ניתוחי ה-mulesing

ב-8.11.2004 הכריזו ראשי תעשיית הצמר האוסטרלית על התחייבותם להפסיק עד תחילת שנת 2010 את ניתוחי ה-mulesing – חיתוך עור באחוריהם של טלאים. ההתחייבות ניתנה בעקבות לחצי הארגון האמריקאי PETA, שיזם חרם צרכנים כל עוד ממשיכים האוסטרלים ב-mulesing ובמשלוחים החיים של כבשים מאוסטרליה. אנו מביאים את סיפור המאבק בשתי כתבות: השבוע נפרט מהו mulesing ובשבוע הבא נתאר את הקמפיין נגדו.

עודפי עור במרינו
סיפור ה-mulesing (להלן: מיולסינג) מתחיל בברירה המלאכותית של כבשים מגזע מרינו, במטרה לפתח בהם עודפי צמר בלתי טבעיים, כדי להפיק יותר צמר – וכסף – מכל כבש. חלק מהעיוות שעבר גזע זה, כולל את הופעתם של קפלי עור רבים, שחלקם נמצאים באזור "המכנסיים" – בחלק האחורי של הרגליים האחוריות ובאזור פי הטבעת ואברי-המין. הצמר באזורים קפלוליים אלה נוטה לצבור שתן, גללים ולחות מגשם. באזור המטונף, מתפתחים בתוך העור שמתחת לצמר זיהומים והעור פולט הפרשות. ריח הזיהום נישא באוויר ונקלט על-ידי נקבות של זבובים, המגיעות בהמוניהן להטיל ביצים בין קפלי העור הלחים והחמים. סכנת הזבובים קיימת בגזעי כבשים שונים ובמקומות שונים בעולם, אולם היא חמורה במיוחד במרינו; באוסטרליה נמצאת אוכלוסיית המרינו הגדולה בעולם והיא מייצרת יותר ממחצית צמר המרינו בעולם.

הזבובה
ארבעה מיני זבובים תוקפים את הכבשים באוסטרליה. המין העיקרי הוא Lucilia cuprina (המוכר כ-Australian sheep blowfly) זבוב ירוק באורך עד סנטימטר. זבוב זה התפתח להטלת ביצים בפגרים, אך באוסטרליה הוא הסתגל להטלה בגוף הכבשים בעודם בחיים. הריקבון בעור הכבשים החיים מספק לזבובים סביבה דמוית-פגר וללא תחרות או טורפים רבים, שמצויים בפגרים. הזבובה הבוגרת חיה 4-2 שבועות. כשהיא מאתרת מקום שיש בו אספקת חלבונים ותנאי חום ולחות מתאימים, היא מטילה שם כ-200 ביצים. לאחר 24-8שעות, בוקעות מן הביצים רימות לבנות בגודל ראש סיכה. הרימות מכרסמות בגוף החי של הכבש, ותוך כשלושה ימים הן מגיעות לאורך עד 15 מילימטרים, אז הן נושרות בשעות הקרירות לקרקע, לשלב הבא בגלגול. זבובה אחת עשויה להטיל בחייה פעמיים-שלוש.

מתקפת זבובים
"מתקפת זבובים" (myiasis) היא מצב שבו הטילו מספר זבובות על גוף של כבשה או כבש, ובקעו כ-1,500 רימות לפחות. הרימות חודרות דרך העור הנגוע לתוך בשר הכבש ואוכלות אותו חי. הכבש מפסיק לאכול וחומו עולה. כבשים רבים מתים – עד שלושה מיליון בשנה ברחבי אוסטרליה. סיבת המוות היא הרעלה מאמוניה, שהזחלים מפרישים. החקלאים האוסטרליים מתארים את המוות ממתקפת זבובים כנורא במיוחד.

ריסון הטלאים וביצוע החיתוך (כל צילומי המיולסינג: Patty Mark, The Thylazine Foundation) 

החיתוכים
בניסיון להיאבק במתקפות הזבובים, מבצעים החקלאים חתכים בגוף הטלאים באזורים המועדים לזיהום: קיצוץ זנב הטלאים ומיולסינג. המיולסינג, על שם חקלאי אוסטרלי בשם Mules שהמציא ניתוח זה ב-1923, כולל הסרת העור מהרגליים האחוריות של הטלה, באזור אברי-המין ופי-הטבעת, במטרה להפחית את הקפלים באזור ולמנוע צמיחת צמר שם. כך נוהגים לערוך את הניתוח: זורקים את הטלה על גבו, קושרים את רגליו ומקבעים את גופו בתור "ריסון", ולאחר מכן חותכים את העור שעל אחוריו במספריים ממתכת, ללא הרדמה. החיתוך חושף בשר מדמם. כ-60 עד 80 אחוזים מכלל הכבשים באוסטרליה עוברים מיולסינג; המדובר ב-80 מיליון כבשים בקירוב, החיים כיום באוסטרליה, שעברו מיולסינג.

לאחר החיתוך
ניתוח המיולסינג גורם כאב איום. חוקרים שבדקו את רמות הקורטיזול (הורמון שנוכחותו בדם וברוק קשורה במצוקה) בטלאים מצאו, שבמשך 48 השעות שלאחר הניתוח, רמות ההורמון גבוהות אף יותר מאשר לאחר סירוס, גז או הובלה בתנאים קשים. הטלאים עומדים בגב מקושת ובראש שמוט, ובמשך שלוש יממות לאחר הניתוח אינם אוכלים או שוכבים. במשך שמונה ימים הם ממעטים ללכת. הפצעים נרפאים לאחר 30-22 יום, וזיכרון הכאב נשאר זמן רב יותר: כבשים מזהים היטב פני אנשים, ובניסוי נמצא שכבשים שעברו מיולסינג, נרתעים מהאדם שחתך אותם במשך יותר מחודש, עד 113 יום.

מיולסינג וזבובים
אף על-פי שהמיולסינג נחשב בקהילה החקלאית האוסטרלית בתור הכלי הטוב ביותר למאבק בזבובים, המחקרים מראים אחרת. הפצע הפתוח מושך זבובים, וחוקרים מצאו שלא פחות מ-93-90 אחוזים מכלל הטלאים שעברו מיולסינג, סבלו מתקפת זבובים לאחר מכן, וגם טלאים שטופלו לאחר הניתוח בחומר דוחה זבובים, סבלו מתקפות כאלה (שליש עד 85% מהטלאים – המחקרים כנראה התבססו על חומרים שונים). בנוסף לכך, חלק מהטלאים, שנחלשו ממצוקה, נופלים קורבן למחלת דם קטלנית.

גזעים עמידים
אין לאיש ספק, שמתקפות הזבובים מחייבות טיפול, אך מיולסינג איננו הפתרון הטוב ביותר. ברירה מלאכותית לפיתוח עמידות בפני הזבובים היא שיטת המניעה היסודית ביותר. העמידות עשויה לכלול עור עם פחות קפלים, "מכנסיים" עירומים מצמר באופן טבעי או נטייה מעטה לפתח כיבים בעור לח או מזוהם. תוצאות מחקרים חדשים בברירה מלאכותית, נראות מבטיחות. למשל, במחקר מ-2002 נמצא, ש-22% מן הכבשים בעלי ה"מכנסיים" הצפופים סבלו ממתקפות זבובים, בעוד שאף כבש מבין אלה שהתפתחו כעירומים ב"מכנסיים" לא סבל ממתקפה.

טיפול אישי
הדרך הפשוטה ביותר לעצור מתקפת זבובים היא מעקב וטיפול. קיימות שיטות טיפול רבות, אשר נוטות לדרוש עבודה מעבר למקובל באוסטרליה, שם נהוג להזניח את הכבשים:

• גזיזה תקופתית של הצמר המזוהם והסרתו באזורים המועדים לזיהום.
• מריחת חומר המונע התפתחות חרקים באזור המועד לזיהום. החומר שורד במשך עד 14 שבועות ולא נהוג להשתמש בו לקראת הגז כדי שלא יישאר בצמר שנגזז.
• מריחת חומר קוטל חרקים בטווח מיידי על אזור נגוע. החומר מגן על הכבש במשך שבועות אחדים בלבד.
• חיסון נגד הזחלים (נמצא בשלבי פיתוח).
• הזרקת אנזים המונע גדילת צמר באזור המועד לזיהום. בעקבות הצלחת קמפיין PETA נגד מיולסינג, פורסם שחברה למוצרים רפואיים חתמה על חוזה עם תעשיית הצמר לייצור מתקן הזרקה נוח לשימוש, דמוי מקדחת יד, המחדיר לגוף הכבש כמות קבועה של החומר. החומר יוצר קרחת ועור חלק באזור הזריקה – מעין מיולסינג ללא כאב וללא תופעות לוואי. החברה מקווה לערוך ניסויי שדה תוך שנה ולהכניס את המכשיר לשימוש מסחרי תוך שלוש שנים.

מאבק בזבובים
אפשר גם לפגוע בזבובים עצמם עד כדי כך, שהמתקפות הופכות לנדירות מאוד. מספר שיטות פותחו אך אינן  נמצאות עדיין בשימוש נרחב:

• שחרור של זכרים עקרים בטבע: מכיוון שהנקבות מזדווגות רק פעם אחת, שחרור של זכרים עקרים, המזדווגים עם הנקבות, יכול להכחיד את רוב אוכלוסיית הזבובים, אם ישוחררו זבובים כאלה במשך מספר דורות בחיי הזבובים.
• לכידת זבובים: מלכודות עם פיתיון (המפיץ ריח מפתה במיוחד לזבובים) עשויות כמעט לחסל אוכלוסיות. לפי מחקר אחד (1995) השימוש במלכודות הפחית את שיעור הכבשים שהותקפו מ-2% בשנה ל-0.0067% בלבד.
• קוטלי זבובים: בעקבות קמפיין PETA, הכריז אחד מהגופים החשובים של תעשיית הצמר, Australian Wool Innovation Ltd, על מימון תכנית מחקר לפענוח הגנום של הזבוב Lucilia cuprina, בניסיון לפתח כימיקל ייעודי לקטילתו ביעילות.

לסיכום, קיימות כבר כיום שיטות יעילות למאבק בזבובים הקטלניים ללא צורך בחיתוכים, אך שיטות אלה אינן נמצאות בשימוש רחב, הן בגלל שמרנות בתעשיית הצמר האוסטרלית והן משום שחלקן תובע השקעת משאבים רבים. בחודש האחרון ניתנה דחיפה גדולה לפיתוח מהיר של שיטות נוחות למאבק בזבובים – בעקבות קמפיין PETA.

מקורות

“Animal Rights Groups Urged to Better Understand Mulesing”, ABC News, 18.11.2004.
"Boycott Australian Wool", savethesheep.com (PETA), accessed 18.11.2004.
“Sheep in Australia”, Animal Liberation (Australia), accessed 18.11.2004.
Patty Mark (photos) and Coral Hull (text), "Mulesing: The Standard Mutilation of Australian Sheep",The Thylazine Foundation, accessed 18.11.2004.
Rebecca Urban, “Biotechs Turn Animal”, The Age, 17.11.2004.
“New Device Aims to End Mulesing”, ABC National Rural News, 17.11.2004.
“Phasing Out of Mulesing by 2010 Proposed”, ABC National Rural News, 9.11.2004.
Ian Townsend, “Wool Industry to Phase Out Mulesing by 2010”, ABC PM, 9.11.2004.
“Woolgrowers Suggest Negotiating over Mulesing Bans”, ABC National Rural News, 20.10.2004.

Cem Akin, “The Urgent Need for a Permanent Ban on Mulesing and Live Sheep Exports in the Australian Wool Industry Based on Animal Welfare Concerns”, savethesheep.com (PETA), 24.3.2004.

Ken Wilson and Bob Armstrong, “Sheep Parasites: Management of Blowflies”, The State of Queensland (Department of Primary Industries and Fisheries), June 2002.

4. פינת התזונה
מידע על ויטמין E

הבשורות הטובות הן שצריכת ויטמין E מפחיתה את הסיכון לחלות במחלות לב, כלי-דם ואוסטיאופורוזיס. הבשורות העוד יותר טובות הן שהוויטמין נמצא באגוזים ובשקדים.

כולם יודעים לדקלם שוויטמין E הוא מרכיב חיוני בתזונת האדם, משום שהוא בולם את תהליכי החמצון בגוף. אבל אם מקדישים לכך מחשבה שנייה, זה דווקא נשמע די מוזר – היות שהחמצן מאוד נחוץ לגוף ואי-אפשר להתקיים בלעדיו, למה בעצם לבלום אותו?

הרס של התא
תהליך החמצון (אוקסידציה) הוא תהליך המתרחש בתאים, וגורם לשינויים בהם. ויטמין E יכול לעכב את התהליכים הללו, המתרחשים בקרום התא, ובכך להועיל לגוף. קרום התא הוא חומת המגן של התא. הוא שומר על מה שנכנס לתוכו (מזון), מה שיוצא ממנו (פסולת), וגם מגדיר את גבולותיו. קרום התא מכיל חומצות שומן החשופות לחמצון, הגורם לתא נזק מצטבר ומאיץ את הזדקנותו. אם תהליך החמצון עקבי ומואץ, הוא עלול לגרום לנזקים קשים, כמו קרע בקרום העוטף את התא, תהליך המסתיים בהרס מוחלט של התא. תרחיש כזה עלול לקרות בכל התאים והמערכות בגוף. לכן, מחסור בוויטמין E עלול להתבטא באנמיה, במחלות עור, במחלות לב וכלי-דם.

הרשעים הקטנים
תהליכי חמצון נגרמים על-ידי רשעים קטנים, הנקראים רדיקלים חופשיים. אלה נמצאים בכל מקום: במים, באוויר ואף במזון שאנו אוכלים. הם נוצרים בעקבות השפעת גורמים מזהמים וכתוצאה מקרינת השמש, מזיהום אוויר וממגע עם מתכות כבדות. כל עוד אנו חיים, אנו חשופים להשפעתם. המושיע מפני ההשפעה ההרסנית הוא ויטמין E, שמפעיל תהליכים כימיים שמנטרלים את הרדיקלים החופשיים. השפעתו הברוכה של הוויטמין הזה מתבטאת בהפחתת הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם, על ידי מניעת חמצון של הכולסטרול הרע, שהוא אחד הגורמים המשמעותיים למחלות אלה. מבדיקות של השפעת ויטמין E עולה כי הוא מנטרל את הנזקים של הרדיקלים החופשיים בעצמות, ועל-ידי כך מונע ירידה בצפיפות העצם. כלומר, הוא מפחית גם את הסיכויים להיפגע ממחלת האוסטיאופורוזיס. אבל לפני שמתחילים לצרוך אותו באינטנסיביות ונפטרים מהדאגות, כדאי לזכור גם שוויטמין E לא עושה את כל המלאכה לבדו. תזונה מתאימה, צריכה של ויטמין D ותוספות סידן, הם מרכיבים חשובים נוספים במניעת האוסטיאופורוזיס.

נפטרים מייסורי המצפון
את ויטמין E יש ליטול בתוספת שומן, משום שחשוב לא רק ליטול את הוויטמין, אלא גם להבטיח שהוא ייספג ביעילות. כמות קטנה של שומן, כמו כמוסה של שמן פשתן, שמן נר הלילה או שמן נבט חיטה, יעשו את העבודה. המנה היומית המומלצת היא 10 מ"ג לגבר, ו-8 מ"ג לאישה. ויטמין E נמצא בצמחים בשפע: באגוזים למיניהם, בדגנים מלאים ובירקות כהי עלים. 100 גרם של נבט חיטה מכילים 18.5 מ"ג של ויטמין E, והבשורות הממש טובות הן ש-100 גרם חמניות מכילים 49.5 מ"ג של הוויטמין, וכמות זהה של שקדים מכילה 27.4 מ"ג ממנו. כך שלא צריך יותר להתמודד עם ייסורי המצפון על רביצה מול הטלוויזיה ובליסת פיצוחים. זו הקרבה למען הבריאות, לא ידעתם?

כתבה: מרים רמון

באדיבות האתר 50 פלוס – קהילה דינמית של צעירים ברוחם

למידע תזונתי נוסף; פורומים לצמחונות ולטבעונות: נענע; תפוז; nrg מעריב 

גיליונות קודמים ניתן למצוא בארכיון

עדיין לא נרשמת לאנונימוס? להרשמה דרך טופס מאובטח

אם בכוונתך להחליף את כתובתך או שאינך רוצה לקבל גיליונות נוספים

פנה/י לכתובת: info@anonymous.org.il