ועדת חקירה אוסטרלית, שהגישה את ממצאיה בינואר 2004, קבעה שדרושים שינויים במבנה תעשיית המשלוחים החיים מאוסטרליה למזרח התיכון. הוועדה קבעה, שיש להעביר את הפיקוח על רווחת החיות מידי הסוחרים לממשלה, ולהפסיק באופן זמני חלק מן המשלוחים. ההמלצות מבטיחות, אך עוד נראה חיות רבות גוססות בנמל אילת.

המוות הוליד דו"ח. סיפורו של דו"ח קנירי מתחיל בג'דה שבערב הסעודית, ב 21.8.2003, כשווטרינר רשותי סעודי דחה משלוח כבשים מאוסטרליה, בטענה שרבים מהם חולים. האונייה, קורמו אקספרס, שיצאה ממערב אוסטרליה ב 5 באוגוסט כשעל סיפונה 57,937 כבשים, פתחה במסע נואש למצוא מדינה שתסכים לקבל את הכבשים לשחיטה. הציבור באוסטרליה ובעולם עקב אחר המתרחש בביקורתיות גוברת והולכת כלפי ממשלת אוסטרליה. כשהואילה ממשלת אריתריאה לקבל את הכבשים במתנה, כבר היה התאריך 24 באוקטובר. לפי הדיווח הרשמי, 5,691 כבשים מתו על הסיפון. וורן טראס, שר החקלאות האוסטרלי, הבטיח להקים ועדת חקירה. הוועדה, בראשות ד"ר ג'ון קנירי, לשעבר נשיא הלשכה האוסטרלית למסחר ולתעשייה, ובהשתתפות ארבעה אנשים הקשורים בתעשיות בעלי-חיים, הגישה את הדו"ח הסופי שלה ב 23.12.2003. ב 8.1.2004 פרסם שר החקלאות את הדו"ח ונתן לו גיבוי פומבי. הדו"ח מתווה אפוא, בשלב זה, את מדיניות הממשלה.

רוח הדו"ח. דו"ח קנירי דן רבות ב"רווחת בעלי-חיים" במובן של חקיקה ועניין ציבורי - ללא עיסוק בגורל החיות כשלעצמן. ברור היטב שללא הלחץ הציבורי, לא הייתה הממשלה רואה צורך בוועדת חקירה ובדו"ח. חברי הוועדה לקחו בחשבון את הלכי-הרוח הציבוריים, כשבפניהם מטרה אחת: למזער נזקים כלכליים לאוסטרליה. בהתאם לכך, קובע הדו"ח שהנטל הכלכלי צריך ליפול על החוליה הבעייתית של תעשיית הצאן והבקר - המשלוחים החיים. ערך הבשר המת שמייצאת אוסטרליה (לפי נתוני שנת 2002) הוא 5 מיליארד דולר, בעוד שערך המשלוחים החיים הוא מיליארד דולר, ומתוך זה רק כמחצית הם משלוחים למזרח התיכון, המועד לפורענות. אסון הקורמו אקספרס פגע לא רק במסחר בבעלי-חיים בעודם בחיים, אלא גם במסחר בגופות החיות שנשחטו באוסטרליה. אם כן, המשלוחים החיים מסכנים את תעשיית הבשר - ולכן צריכים היצואנים לשלם יותר. יש להדגיש, שהדו"ח מבקש לטפל בסכנת האסונות. כלומר, הוא אינו מסתפק בבדיקת ממוצע התמותה השנתי, למשל (אז נראים האסונות "זניחים") אלא מכיר בנזק התדמיתי שגורמים אסונות.

ההמלצות. לפי ועדת קנירי, מדיניות הפיקוח העצמי של התעשייה - נכשלה. אפילו סגן ראש הממשלה, ג'ון אנדרסון, הנושא באחריות המיניסטריאלית לחופש שניתן לתעשייה, הודה בכך. אנדרסון היה שר התעשיות העיקריות ב 1998, כאשר נערכה רפורמה, שהעבירה סמכויות פיקוח לידי התעשייה. הדו"ח ממליץ להשיב את הפיקוח מהיצואנים לממשלה - על חשבון היצואנים. אלה הן ההמלצות העיקריות:

כינון תקן לאומי. הדו"ח ממליץ לקבוע (עד 1.5.2004) בחוק תקן לאומי לייצוא בעלי-חיים, שיתמקד בבריאות החיות וברווחתן. כיום קיימים תקנים לא אחידים ברחבי טריטוריות ומדינות בתוך הפדרציה האוסטרלית. בהיעדר תקן אחיד, קל להתעלם מהתקנים המקומיים. פיקוח ורישוי ממשלתיים. הממשלה הפדרלית תהיה בעלת הסמכות הבלעדית להעניק רשיונות ייצוא ולפקח על ציות היצואנים לתקן הלאומי. כיום, היצואנים עצמם (דרך הארגון המקצועי שלהם, LiveCorp), אחראים לחלק ניכר מן הפיקוח. הממשלה, דרך AQIS (שירות ההסגר והפיקוח האוסטרלי) נותרה לרוב מחוץ לתמונה. עד אוקטובר 2002 היו מקרי ענישה על הפרת חוקי ייצוא בעלי-החיים נדירים, אולם בעקבות אסונות חוזרים, שלא טופלו כראוי על-ידי LiveCorp, חקר AQIS 13 יצואנים עד אוקטובר 2003, ואף שלל רשיון ייצוא אחד והשעה רשיון נוסף. אם כן, כישלון הפיקוח העצמי כבר היה ברור לפני דו"ח קנירי. הדו"ח מבהיר, שמותר יהיה להעניק לסוחר רשיון ייצוא רק לאחר שנשקלה ההיסטוריה שלו, ולאחר שהוכיח הסוחר שהמערכת שהוא מנהל עומדת בתקן הלאומי. וטרינרים חיצוניים. וטרינרים המפקחים על הכנת החיות והובלתן יהיו בלתי תלויים ביצואנים, כדי לאפשר לווטרינרים לתפקד כמפקחים. כיום, הווטרינרים מועסקים (אם בכלל מועסקים וטרינרים) על-ידי היצואנים עצמם. התלות במעסיק יוצרת ניגוד אינטרסים בוטה בין חובת הווטרינר כרופא חיות לבין מעמדו כשכיר. בנוסף לכך, הוא אינו חייב לדווח על מצב החיות שבדק אלא למעסיקיו בלבד. הדו"ח קובע, שמעתה יהיה AQIS (דהיינו, הממשלה) המעסיק היחיד של הווטרינרים. הם יחויבו לדווח על ממצאיהם ל AQIS, והחוק יקבע גם עונשים על הפרת מחויבותם לתפקידם. וטרינרים על הסיפון. וטרינר יהיה חייב להיות נוכח בכל הובלת חיות האורכת יותר מעשרה ימים (כלומר, הובלות למזרח התיכון), ובאופן אקראי גם ב 10% מן המסעות הימיים הקצרים יותר. היצואנים כבר הציבו וטרינרים מטעמם על סיפון אוניות הובלה לאחר אסונות רבים, אך התועלת בווטרינרים-מטעם הייתה מוגבלת. לפי הדו"ח, הווטרינרים יחויבו לדווח ל AQIS על בריאות החיות ועל רווחתן, ולציין פרטים הקשורים בתחלואה, תמותה, תנאים סביבתיים קשים וליקויים בהשקיה, בהזנה ובאוורור. איסור חלקי על משלוח. עד שתשיג התעשייה תוצאות משכנעות במחקר ובפיתוח שיטות הובלה אמינות, יש לאסור ייצוא בנסיבות המועדות לאסון. כלומר: איסור על משלוח חיות מהנמלים הדרומיים (הרחוקים יותר מהמזרח התיכון) פורטלנד ואדלייד בחודשים מאי-אוקטובר. האיסור יביא לצמצום מוגבל בלבד בהיקף המסחר - רוב החיות יישלחו במועדים אחרים. הסגר במזרח התיכון. הממשלה והתעשייה צריכות לפעול להקמת מתקן להסגר במזרח התיכון, שיוכנס לשימוש עד דצמבר 2004. המתקן יענה על בעיות בלתי צפויות, כדוגמת דחיית הקורמו אקספרס על-ידי הסעודים: אם לא ניתן יהיה לפרוק את החיות בנמל היעד תוך 48 שעות, תמהר האונייה ותפרוק את החיות במתקן ההסגר, שם ניתן יהיה לבדקן ולאבחנן או להרוג אותן. אם המתקן לא יהיה זמין עד המועד שנקבע, מציע הדו"ח לשקול את המשך המסחר בבעלי-חיים למזרח התיכון.

מה אין בדו"ח? דו"ח קנירי והתמיכה הממשלתית בו מבטיחים מספר שינויים חיוביים בתעשיית המשלוחים החיים האוסטרלית, אם כי סביר ביותר להניח, שהממשלה תעשה הכל כדי להימנע ככל האפשר מצמצום בהיקף התעשייה. מגבלה זו מובנת מאליה כשמדובר במדיניות ממשלתית כלפי תעשייה רווחית, אך כדאי לשים לב לשלוש מגבלות נוספות של הדו"ח:

אחריותה של ממשלת אוסטרליה מסתיימת עם פריקת החיות בנמל היעד. דו"ח קנירי נמנע מלהטיל כל אחריות על אוסטרליה ביחס לטיפול בחיות לאחר העברתן לידיים לא אוסטרליות. זאת אף על-פי שבאוסטרליה אסורות שיטות השחיטה הנהוגות במזרח התיכון, וביוני 2003 אף נחשפו שיטות שחיטה מחרידות בקהיר. הגוף שלידיו הועברו כל הסמכויות לגבי המשלוחים החיים, AQIS, איננו גוף "חיצוני", מטעם הציבור האוסטרלי בכללו אלא שלוחה של משרד החקלאות, שידאג בראש ובראשונה לאינטרסים של אנשים המתפרנסים מניצול חיות. אמנם AQIS לא ידאג ליצואנים בלבד אלא גם לשאר הגורמים המעורבים בתעשיית הבשר, אך ודאי שהוא לא יתמקד ברווחת החיות - כפי שלא עשה בעבר. אין בדו"ח כל ניסיון לצמצם את מידת הפגיעה בחיות, שמתיר חוק רווחת בעלי-החיים הקיים - אלא רק לעודד ציות לחוק הקיים, באמצעות ייעול מנגנון הפיקוח והאכיפה. פגיעות עצומות המותרות כיום (למשל: לא נדרש דיווח לרשויות על פחות מ 2% תמותה במהלך המסע) יהיו מותרות גם לאחר הרפורמה.

מקורות