"עגלי החלב" ישוחררו מהצינוק
על התקנות החדשות שהתקבלו בעניין החזקת עגלים

תקנות חדשות שאישרה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת (15.11.2005) קובעות לוח-זמנים לרפורמה בתנאי הכליאה, ההזנה, אספקת המים והאוורור ל"עגלי חלב". התקנות החדשות ייכנסו לתוקף תוך חצי שנה, פרט להוראות לגבי שינוי מתקני הכליאה והאוורור של העגלים, שייכנסו לתוקף תוך שלוש וחצי שנים.

אנונימוס נגד הסחבת
ביוני 2002 מסרה ועדה של משרד החקלאות המלצות לשורה של הקלות בתנאי ההחזקה של "עגלי חלב", הידועים כאכזריים במיוחד. לאחר עיכובים רבים, הכין משרד החקלאות טיוטת תקנות, שהוגשו ביוני 2005 לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. הטיוטה כללה "תקופת מעבר" בת עשר וחצי שנים עד לכניסת חלק מהתקנות לתוקף; הוועדה סירבה לאשר את העיכוב המיותר וקראה למשרד החקלאות לקצר את תקופה זו באופן ניכר. המשרד התחייב לעשות זאת תוך חודש, אולם למעלה מחמישה חודשים חלפו מבלי שהגיש לוועדה גרסה מתוקנת של התקנות. לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת, קיימה אנונימוס לחץ ציבורי נגד הסחבת: נערך מסע מחאה ארצי, שבמסגרתו עברו פעילים מעיר לעיר והפגינו נגד עינוי העגלים; הושקה עצומה בנושא, שעליה חתמו כ-8,000 אנשים; נערכה חקירה במשקי "עגלי חלב", ובה תועדו התנאים הקשים שם והוצגו באמצעי התקשורת (כולל חדשות ערוץ 2); ונערכו פגישות עם מספר חברי כנסת. המאבק הממוקד נשא פרי וב-15.11.2005 נערך דיון נוסף בנושא "עגלי חלב" בוועדת החינוך, שבו הוגשה הגרסה המתוקנת. גרסה זו התקבלה עם מספר שיפורים.

נציגי החקלאים מלעיטים בשקרים
הרכב חברי ועדת החינוך בדיון היה זהה להרכב הקודם, בדיון שנערך ביוני 2005: משולם נהרי (ש"ס), יוסי שריד (יחד) ויו"ר הוועדה, אברהם פורז (שינוי). בניגוד לדיון הקודם בנושא, הפעם הייתה נוכחות ניכרת של חקלאים: הם חילקו תמונות להמחשת התנאים הטובים כביכול, וסיפרו שרווחת העגלים מאוד חשובה להם. הם אף הפגינו חדשנות לשונית כשקבעו ש"עגל חלב" נקרא כך כי נותנים לו לשתות חלב כמה שהוא רוצה, בניגוד לעגלים רגילים (ולא משום שמונעים ממנו מזון מוצק, כפי שחשבנו!). מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר משה חיימוביץ', דיבר בשבח בידוד עגלים ברפת החלב בכלל, כשטען כי תמותת העגלים בחודשיים הראשונים לחייהם ירדה באופן דרמטי לאחר שהעבירו אותם לבידוד. נציגי החקלאים ומשרד החקלאות "שכחו" להסביר, שמטרת הבידוד ומניעת המזון המוצק היא ייצור בשר רך ואנמי. לבסוף התקבלה טיוטת התקנות, הקובעת תקופת מעבר בת שלוש וחצי שנים עד להכנסת השיפורים הכרוכים בהחלפת מתקני הכליאה והאוורור. נציגי הארגונים להגנה על בעלי-חיים דרשו לצמצם תקופה זו, ואילו החקלאים דרשו להאריכה לשש שנים. זאת למרות טענתם, שהמתקנים שברשותם כבר משופרים יותר מדרישת התקנות! חברי הוועדה, נהרי, שריד ופורז, הגיעו לדיון שהם מצוידים במידע אמין ולא שעו אחר המניפולציות. שלושתם הפגינו ביקורתיות רבה נגד התעשייה, וח"כ נהרי (בתמונה), שהתנגד לתקנות משום שגם במסגרתן נגרם צער בעלי-חיים, אף הצהיר שהרב עובדיה יוסף יוציא בקרוב פסק הלכה נגד "עגלי חלב".

שיפור בתנאי הכליאה
השיפור החשוב ביותר ב"תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס"ה – 2005" הוא בתנאי הכליאה. התקנות החדשות אוסרות לכלוא בבידוד עגלים מעל גיל חודשיים. כלומר, רוב חייהם של העגלים, הנשחטים בגיל חמישה חודשים, לא יהיו בתנאי בידוד, אלא הם ייכלאו בקבוצות של ארבעה עגלים לפחות, כשהתקנות מגדירות שטח מינימלי שיש להקציב לכל עגל. עו"ד יוסי וולפסון, שהשתתף בדיון, הזכיר שחלק ניכר מהעגלים בתעשיית "עגלי חלב" מובלים מחו"ל בקבוצות; בעקבות זאת התקבל תיקון, שעגלים
מיובאים לא יבודדו גם בחודשיים הראשונים. מעבר לכך, מותר לכלוא בבידוד עגלים עד גיל חודשיים (הדבר נעשה בכל תעשיית הבקר) אולם חובה לאפשר קשר ראייה בין העגלים; כמו כן, גודל תאי הבידוד חייב לאפשר לכל עגל לשכב, להיעמד וללקק את עצמו ללא קושי – אורך התא יהיה כפול לפחות מאורך העגל, ורוחבו לא יפחת מגובה שכמות העגל. מהתבוננות בתמונה, שצילמו פעילי אנונימוס במשק ליכט במושב בצרה, קל להיווכח בשינוי המשמעותי שקובעות התקנות בהשוואה לתנאי הכליאה הנוכחיים: אורך התא הוא כאורך העגל, הוא אינו יכול לראות עגלים אחרים או לבוא איתם במגע ואין לו די מקום ללקק את עצמו.

התזונה: רף מינימלי לאנמיה
גורם משמעותי בסבלם של "עגלי החלב" הוא התזונה הלקויה. כדי לפתח יכולת עיכול נורמלית, הם זקוקים למזון סיבי מוצק, אך מקבלים רק תחליף חלב, ללא סיבים. כמו בעלי-חיים אחרים, הם זקוקים לברזל, המסייע להובלת חמצן בדם. אולם כדי להשאיר את בשרם בהיר ורך, החקלאים מונעים מהם ברזל. העגלים מנסים ללקק ברגים ואת הפרשותיהם בניסיון נואש להשיג ברזל, והם מתקשים לנשום. התקנות קובעות שיעורי מינימום של תערובת מזון מוצקה, שיש לספק לעגלים, וכן רמות מינימום של המוגלובין בדם. משרד החקלאות קבע רמת המוגלובין, שמתחת לה אין ספק שהעגל יסבול ממחלות, בתור הממוצע הרצוי, במקום לאסור שההמוגלובין בדמו של כל עגל ועגל יגיע לרמה זו. זאת בניגוד להמלצת ועדת הרווחה הישראלית, אך בדומה לתקן שנקבע באיחוד האירופי. ח"כ נהרי הראה בחישוב פשוט, שקביעת שיעור המוגלובין מינימלי ממוצע לכל הקבוצה, מתירה שעגלים רבים יסבלו מאנמיה קשה (כשעגלים בריאים יותר "מאזנים" אותם לכלל ממוצע "סביר"). למרות דבריו, ההצעה לאסור באופן מוחלט להגיע לרמת ההמוגלובין המסוכנת, לא התקבלה. יש לציין, שבניגוד לשינוי במתקני הכליאה, אשר ניתן בקלות יחסית להתחקות אחריו, הוראות הנוגעות למזון ולרמות המוגלובין מחייבות אינספור ביקורים במשק ומדידות, ולכן ממילא קשה ביותר לאכוף אותן.

עגל שותה את המזון-המשקה היחיד שניתן לו – תחליף חלב. משק ליכט במושב בצרה, פברואר 2001

שתייה ללא הגבלה
בנוסף להגבלות התזונה, החקלאים מונעים מהעגלים גם מים. כדברי מפגינה שנתנה לעגלים מים בבהפגנת אנונימוס במשק "עגלי חלב": "הם היו כל-כך צמאים, שהם לא חיכו שנמזוג להם את המים מהבקבוקים לדליים שלהם, הם פשוט התנפלו על הבקבוק והתחילו לינוק ממנו בשאיבות אדירות. בסוף עברנו למלא ישירות את הדליים." לאור זאת, אחד מסעיפי התקנות החשובים ביותר הוא ההנחיה לספק לעגלים מים ללא הגבלה (למעט שעה לפני ארוחה ושעתיים אחריה). יש לציין, שבעקבות פניית אנונימוס נכנסה לתוקפה עוד באוגוסט 2005 הוראה לספק לעגלים מים ללא הגבלה, אולם בסיור שערך צוות העמותה במשק "עגלי חלב" בספטמבר, נמצא שההוראה לא נאכפת ואנונימוס הגישה תלונה לרשויות.

מתוך הפגנת אנונימוס במשק ליכט, מושב בצרה, ספטמבר 2003

התקנות: התקן האירופי פלוס
בנוסף להוראות שנסקרו לעיל, קובעות התקנות גם תנאי אוורור ותאורה במשקים, ותקנים למצע שעליו דורכים העגלים – למניעת החלקה וחדירת גפיים בין טפחות ותוספת ריפוד סופג למניעת הצטברות נוזלים בתאים מבודדים. העונש על הפרת התקנות הוא קנס או שישה חודשי מאסר. לאור כל האמור לעיל, קל להיווכח שהתקנות כוללות שיפורים ממשיים. הן מבוססות על התקן האירופי בתחום ואף כוללות מספר שיפורים יחסית לתקן זה – שטח התא המינימלי גדול יותר לפי התקנות הישראליות, וההנחיה לספק מים ללא הגבלה אינה מופיעה בתקן האירופי. המאמץ הממוקד של אנונימוס לאיסור על שורה של פרקטיקות חריגות באכזריותן נשא אפוא פרי. אולם גם לאחר השיפורים, אין ספק שעדיין מדובר בתעשייה הגורמת סבל רב לעגלים ושוללת מהם זכויות בסיסיות, כמו כל תעשייה אחרת המבוססת על בעלי-חיים.

כתובות למכתבי תודה:
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אברהם פורז, ועדת החינוך, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 02-6753158 דואל: v2@knesset.gov.il
ח"כ יוסי שריד, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 6496157-02 דואל: yossis@knesset.gov.il
ח"כ משולם נהרי, משכן הכנסת, קריית בן-גוריון, ירושלים 91950. פקס: 02-6496447 דואל: mnahari@knesset.gov.il

הכתבה מבוססת על דיווחים מתוך הוועדה ומסמכים אלה:
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב), התשס"ה – 2005, טיוטה מיוני 2005.
"אושרו תקנות עגלי חלב", הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט, 15.11.2005.
"ועדת החינוך של הכנסת אישרה את תקנות אחזקת עגלי חלב שהביא משרד החקלאות ופיתוח הכפר", משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשכת הדובר, 15.11.2005.

מספר עיתונים פרסמו כתבות על ישיבת ועדת החינוך אישור התקנות. כדאי להגיב לכתבות:
עדי הגין, "הסוף לבידוד, להצמאה ולרעב", nrg מעריב, 15.11.2005.
אסף זלינגר "בעקבות האווזים: הגנה גם לעגלי חלב", מעריב, 16.11.2005, עמ' 20.
עמירם כהן, "העגלים ישוחררו", וואלה! (הארץ), 15.11.2005.
תמרה טראובמן ועמירם כהן, "אושרו תקנות לגידול עגלים", הארץ, 16.11.2005, עמ' א9.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
הדר פרבר, "אושרו תקנות אחזקת עגלי חלב", nfc, 15.11.2005.

אנונימוס, עמותה לזכויות בעלי חיים, ת.ד. 11915 תל-אביב 61119.
טלפון:03-6204878 פקס: 03-6204717. מרכז: ת.ד. 11915, תל-אביב. info@anonymous.org.il