בג"ץ הכריע: פיטום האווזים יופסק תוך חודשיים
פברואר 2006

ב-22.2.2006 הגיש בג"ץ את פסק-דינו בשתי עתירות בעניין פיטום אווזים: האחת מצד אנונימוס וארגונים אחרים והשנייה מצד המפטמים. עתירת המפטמים נדחתה באופן גורף, ואילו עמדת הארגונים התקבלה אך העתירה נדחתה בגלל הסמיכות למועד סגירת הענף לפי לוח-הזמנים שקבע משרד החקלאות. בית-המשפט הדגיש, שעד 15.4.2006 חייב להיפסק בישראל פיטום עופות מים.

העתירות
ב-22.2.2006 פסק בג"ץ בעניין שתי עתירות שהוגשו לו בנושא פיטום האווזים והברווזים:

  • העתירה הראשונה, בג"ץ 7713/05, הוגשה על-ידי אנונימוס בשיתוף עם נוח ותנו לחיות לחיות נגד היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה, סמכויות במשרד החקלאות והמפטמים. העתירה תבעה מהמשיבים לנמק מדוע אין אוכפים את האיסור החל על העיסוק בפיטום אווזים מאז 31.3.2005, באמצעות חקירות פליליות והגשת אישומים פליליים נגד העוסקים בפיטום אווזים, החרמת ציוד הפיטום, ומניעת היתרים להעברת אווזים למפטמות.
  • העתירה השנייה, בג"ץ 10864/05, הוגשה על-ידי המפטמים ובעלי אינטרסים כלכליים אחרים בפיטום נגד סמכויות במשרד החקלאות והארגונים להגנה על בעלי-חיים. העתירה תבעה מהמשיבים לנמק מדוע לא תאושר פרקטיקת פיטום אווזים חדשה לכאורה, המשפרת לטענתם את מצב האווזים. לחילופין, ביקשו העותרים לדחות את הפסקת הפיטום וכן להתנות את הסגירה בתשלומי פיצויים.

אווזים במשק סטבי, מושב אחיסמך, מאי 2001.
התמונה צולמה כאשר המפטמת התיישבה בכלוב על ארגז הפלסטיק שמעבירים המפטמים מכלוב לכלוב. האווזים נמלטו בהיסטריה לאחת הדפנות של הכלוב והמפטמת משכה אותם אחד אחד לצינור הפיטום. האווזים שבתמונה טרם פוטמו בסבב זה.

חזרה ל"בג"ץ האווזים"
בפסק-הדין, שנכתב על-ידי השופטת איילה פרוקצ'יה (בתמונה), דחה בג"ץ את עתירת המפטמים מטעמים עקרוניים, ואילו עתירת הארגונים נדחתה על בסיס נימוקים טכניים. פסק-הדין סוקר בקצרה את השתלשלות המהלכים בבג"ץ, בכנסת ובממשלה בעניין הפיטום. לדברי השופטת פרוקצ'יה (סעיפים 16-15) מדובר ב"דילמה קשה הנוצרת סביב התנגשות עמוקה בין ערכים נוגדים, המחייבת פתרון על דרך האיזון"; עם זאת, "כיום אנו מצויים שלב אחד לאחר ההכרעה בדילמה האמורה. בית המשפט העליון בפסק-דין האווזים התחבט במסכת הערכים הנוגדים הכרוכים בסוגיה שלפנינו, הכריע בה וקבע את נקודת האיזון הראויה. [...] הדיון בסוגיות אלה תם ונשלם." אי-לכך, פסק-הדין בשתי העתירות החדשות מבקש ליישר קו עם פסק-הדין ב"בג"ץ האווזים" (בג"ץ 9232/01, מתאריך 11.8.2003), שעיקרו דחיית התקנות המתירות פיטום אווזים ואיסור לפי חוק צער בעלי-חיים על הפיטום בשיטות המקובלות, תוך דחיית כניסתו של האיסור לתוקף עד 31.3.2005. לדברי השופטת (סעיף 17),

"במהלך תקופת המעבר, נעשתה על ידה [על-ידי משרד החקלאות] בחינה מקצועית מעמיקה של שיטות חלופיות אפשריות לפיטום אווזים במטרה שיענו לדרישות פסק הדין. [...] אולם לדאבון לב, שיטה חלופית כזו לא נמצאה. המהלכים שננקטו במישור הרשות המבצעת והמחוקקת להארכת תוקפן של התקנות, ולחקיקת חוק שיאריך את תקופת המעבר עד לביטול התקנות ושיטת הפיטום הנוהגת נכשלו. על רקע מציאות זו, נותרה פסיקת בית משפט זה על כנה, בלא ששונתה באמצעות חקיקה ראשית או משנית. קמה, אפוא, חובה בלתי מסויגת על כל הגורמים הנוגעים בדבר לכבדה ולמלא אחריה, ככתבה וכלשונה."

נזיפה למדינה
בג"ץ מסכים אפוא עם טענת הארגונים, שהמדינה לא קיימה את המוטל עליה (סעיף 17):

"צר לומר, כי המדינה לא עמדה בחובתה זו, ובמקום שתיערך עובר ל-31.3.05 לקיום פסק הדין, הרי רק ביום 2.11.05, כ-7 חודשים לאחר חלוף המועד הקובע, הוצאה הנחיית המנהל, המיישמת את קביעות פסק הדין. [...]
"מציאות זו של אי קיום פסק הדין במהלך תקופה של 7 חודשים, היא מציאות קשה במדינת חוק, כאשר המדינה, המופקדת על שמירה על שלטון החוק, היא עצמה שותפה לאי כיבוד הדין וההלכה הפסוקה. תוצאה זו קשה היא מבחינת המשכו של הסבל הנגרם לעופות, שעל הפסקתו במועד מוגדר ציווה בית המשפט. אלמלא ערנותם ומחויבותם הציבורית והמוסרית של ארגוני צער בעלי-חיים, ייתכן שהתמריץ לתיקון המעוות לא היה נוצר. אולם מעבר להיבט הסבל המתמשך של העופות, תופעת אי כיבוד פסק הדין על-ידי הרשות הציבורית היא, כשלעצמה, ראויה לביקורת קשה, לנוכח הסטייה שהיא מבטאת מהליכי ממשל תקינים, ומנורמות חוקתיות בסיסיות הטמונות בבסיסו של ההליך הדמוקרטי. החריגה במקרה זה איננה מסתכמת אך בעקיפה של פסק הדין בעניין פיטום אווזים גופו, אלא גם בסטייה משתי החלטות מאוחרות יותר של בית משפט זה, שניתנו בעקבותיו, ואשר דחו בקשות נוספות של בעלי דין להארכת תקופת המעבר. רשויות אכיפת החוק לא פעלו בדרך ראויה ליישם במועד הקובע את קביעותיו האופרטיביות של פסק הדין."

דחיית בקשות המפטמים
עתירת המפטמים נדחתה באופן חד-משמעי: לא אושרה פרקטיקת הפיטום החדשה לכאורה, לא אושרה דחייה למועד חיסול הענף ולא אושרה התניית סגירת הענף במתן פיצויים. בית-המשפט מציין את ה"קשיים הגדולים הניצבים בפני העוסקים בענף פיטום האווזים", אולם קובע חד-משמעית (סעיף 21):

"החובה לחדול משיטת ההלעטה הננקטת עתה, ובהעדר שיטה חלופית, היא מוחלטת ואינה מותנית בשאלת עצם הזכות לפיצוי, היקפו, או מועדי תשלומו, אם יימצא כי יש לשלמו."

נטייה לעמדת הארגונים
בית-המשפט דחה גם את עתירת הארגונים, אולם מטעמים טכניים ולמרות הסכמה עקרונית עם עיקרי העתירה (סעיף 22):

"העתירה הניחה תשתית עובדתית מוצקה אשר שיקפה סטייה מצד הרשויות המוסמכות מחובתן לאכוף את פסק הדין במועדו, עם תום תקופת המעבר שנקבעה בו. אי לכך, ייפסקו לזכות הארגונים הוצאות משפט."
המדובר ב-60,000 ש"ח, וחובת התשלום חולקה בין המדינה למפטמים. מוסיף בית-המשפט (סעיף 18):
"אלמלא נמצאנו עתה בעיצומו של הליך יישומו של פסק הדין, היה מקום למתן צו מוחלט בעתירתם של ארגוני צער בעלי-חיים. אלא, שעל אף אי קיומם של קביעות פסק הדין במועדם, הרי מכוח הנחיית המנהל [של השירותים הווטרינריים] מיום 2.11.05 כבר הוחל בהדרגה בחיסולה של שיטת הפיטום הנוכחית, שנפסלה על-פי פסק הדין. על-פי סדר הזמנים שנקבע בהנחיה, הרי כבר מ-15.12.05 לא ניתן להעביר ביצי רבייה למדגרות; החל מיום 15.3.06 שוב לא יוצאו היתרים להעברת אווזים למפטמות; ומיום 15.4.06 תיאסר כל צורה של הלעטת אווזים. יוצא, אפוא, כי יישום פסק הדין מצוי כבר בעיצומו."
בדברים אלה מתחמק בית-המשפט ממעורבות בנושא המהותי לעתירה: "יישום פסק הדין מצוי כבר בעיצומו" על הנייר ולאו דווקא בפועל. השופטת פרוקצ'יה כתבה, ש"כבר מ-15.12.05 לא ניתן להעביר ביצי רבייה למדגרות", אולם בפועל הועברו ביצים למדגרות אף-על-פי ש"לא ניתן" לעשות זאת. מתוך בקשות שהגישו המפטמים עצמם לבית-המשפט עולה, שבתחילת פברואר עדיין ציפו לבקיעת ביצים במדגרות; משמעות הדבר היא, שביצי רבייה הועברו למדגרות שבועיים-שלושה לפחות לאחר שהדבר "לא ניתן". בית-המשפט בחר להתעלם מכך ונתלה בטענה, שהליך סגירת הענף יסתיים ממילא כעבור פחות מחודשיים. עם זאת, פסיקת הוצאות המשפט מאותתת למפטמים ולמשרד החקלאות על נחרצות בית-המשפט בעניין סגירת הענף.

מקור
בג"ץ 7713/05, נוח, אנונימוס ותנו לחיות לחיות נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'; בג"ץ 10864/05, חי בנימיני ו-74 אח' ועמיר דגן נ' מנהל השירותים הווטרינריים ואח', 22.2.2006.

סקירת פסק-הדין בעיתונות
יובל יועז, "בג"ץ: האיסור על פיטום אווזים ייאכף החל מאפריל", הארץ, 22.2.2006.
יובל יועז, "בג"ץ הורה להפסיק פיטום האווזים; ביקר המדינה על שלא אכפה פסק הדין הקודם", הארץ, 23.2.2006, עמ' א11.
עמירם כהן, "המגדלים זועמים: המשק יפסיד 60 מיליון שקל בשנה בגלל הפסקת יצוא כבד האווז", הארץ (דה מרקר), 23.2.2006, עמ' 12.
שמואל מיטלמן ודליה מזורי, "ביקורת בבג"צ: פיטום האווזים: סוף לדחיות", מעריב, 23.2.2006, עמ' 19
לתגובות: מעריב, קרליבך 2, תל-אביב 67132. פקס: 03-5638714 או 03-5610614 דואל: cotvim@maariv.co.il
אפרת פורשר, "לא עוד עיכובים", nrg מעריב, 22.2.2006.
מיכל גולדברג וצבי זינגר, "בג"צ: סוף לפיטום האווזים", ידיעות אחרונות, 23.2.2006, עמ' 16.
לתגובות: ידיעות אחרונות, ת.ד. 109, תל-אביב. פקס: 03-6082546 דואל: tgoovot@yedioth.co.il
אפרת וייס, "בג"ץ: פיטום האווזים יופסק תוך חודשיים", ynet (ידיעות אחרונות), 22.2.2006.
לתגובות: הארץ, זלמן שוקן 21, תל-אביב 61001. פקס: 03-6810012 דואל: letters@haaretz.co.il
שמואל דקלו וגדי גולן‏‏, "בג"ץ: עד אמצע אפריל יופסק כליל הליך פיטום האווזים וכל 57 אלף האווזים המפוטמים ישלחו למשחטות", גלובס, 22.2.2006, עמ' 14.
מתי גולן, "דליקטס של התעללות", גלובס (דוקומדיה), 23.2.2006, עמ' 4.
אם הקישור פגום, יש להניח עליו הסמן, ללחוץ על הכפתור הימני בעכבר, "העתק קישור", ו"הדבק" בשורת הכתובת לתגובות: גלובס, האצ"ל 53, ת.ד. 5126, ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 או 03-9517419 דואל: editor@globes.co.il
"מאפריל ייאכף איסור פיטום האווזים", וואלה!, 22.2.2006.
"האיסור על פיטום אווזים ייאכף החל מאפריל", נענע, 22.2.2006.

עדכון: בג"ץ דחה ניסיון עיכוב נוסף (21.3.2006)

ב-21.3.2006 דחתה השופטת דורית בייניש עתירה לדיון נוסף (בג"ץ 2197/06), שהגישו מגדלי האווזים בעניין פסק-הדין של בג"ץ, שקבע כי עד אמצע אפריל יופסק כליל פיטום האווזים בישראל. בכך למעשה מסתיימת המערכה המשפטית על פיטום האווזים. בהחלטתה, סוקרת השופטת בייניש את גילגולי המאבק המשפטי בבג"ץ, ומוסיפה לגופה של בקשת המפטמים האחרונה:

"דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה כל הלכה חדשה, לא כל שכן הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. [...] העותרים טוענים אמנם, כי בפסק הדין נשוא העתירה שבפני נקבעה הלכה חדשה באשר לנטלי ההוכחה ביחס לפגיעה בזכויות חוקתיות, אולם ככל שניסיתי לא עלה בידי לדלות מפסק הדין בו עסקינן הלכה כלשהי בסוגיה האמורה. בנוסף לכך יש להבהיר, כי על אף שתוצאת פסק הדין הינה ללא ספק תוצאה קשה מבחינת העותרים, הגורמת לפגיעה בחופש העיסוק שלהם ובקניינם, אין די בכך על מנת שייערך דיון נוסף בעניין. [...] השאלה האם קיימת שיטת פיטום הגורמת פחות סבל לאווזים ועומדת באמות המידה שנקבעו בפרשת נח היא שאלה עובדתית-מקצועית, שנראה כי נבחנה על ידי משרד החקלאות ונענתה בשלילה. מכל מקום, בוודאי שלא מדובר בשאלה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. אף לטענה, כי לא בוצע בפסק הדין האיזון הנדרש בין זכויות האדם לזכויות בעלי-החיים, לא מצאתי כל יסוד. איזון זה, בכל הנוגע לשאלת פיטום האווזים, נעשה כבר בפרשת נח. משלא נמצאה שיטת פיטום חדשה העומדת בדרישות שנקבעו על ידי בית משפט זה בפרשת נח לא היה מנוס מהטלת איסור על שיטות הפיטום הקיימות."

בעיתונות:
שמואל דקלו, "סופית: בג"ץ אישר את הפסקת הליך פיטום האווזים בארץ", גלובס, 22.3.2006.
לתגובות: גלובס, האצל 53, ת.ד. 5126, ראשל"צ 75106. פקס: 03-9525971 או 03-9517419 דואל: editor@globes.co.il

פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 247, מרץ 2006. להרשמה לשבועון לחצו כאן.

אנונימוס, עמותה לזכויות בעלי חיים, ת.ד. 6315 תל-אביב 61062.
טלפון:03-6204878 פקס: 03-6204717. מרכז: ת.ד. 11915, תל-אביב. info@anonymous.org.il