חשיפת PETA מתוך המשחטה הכשרה הגדולה בעולם (2004) חשיפת PETA במשחטה כשרה נוספת בארה"ב (2007)
מוסיפה ד"ר שיוור (מספרי הדוגמאות לקוחים מתוך הסרט, שמחולק ל"אירועים" ממוספרים):
יש להעיר, שגרנדין היא עובדת מובהקת של תעשיית הבשר, והשינויים שתכננה במשחטות רבות, לא רק צמצמו את סבלן של החיות בדרך למותן אלא גם ייעלו את עבודת המשחטה. גרנדין גם ידועה בעוינותה לתנועה לזכויות בעלי-חיים. ההפתעה היא אפוא שיתוף-הפעולה שלה עם PETA, המעיד על הענייניות של הארגון בעבודתו מול גופים, שניתן לכל היותר לבצע בהם שינויים אך לא למוטטם.
רשימה זו מצביעה על כך, שהתלונות שהגיעו ל-PETA לא התייחסו לשיטת השחיטה אלא לטיפול אלים לקראת השחיטה. נציגי AgriProcessors מיאנו להגיב למכתב ולפניות נוספות. ל-PETA לא נותר אלא לארגן חקירה. בין 22 ביולי ל-12 בספטמבר 2004, עבד במשחטה חוקר סמוי. במשך חמישה ימים הוא נכנס לקומת השחיטה ותיעד בווידיאו את המתרחש שם. הסרט איפשר ל-PETA לשלוח תלונה נגד AgriProcessors ו-Orthodox Union (הגוף המעניק הכשר, OU) למשרד החקלאות הפדרלי ולמשרד החקלאות באיווה, לבקש תצהירים על הסרט מרבנים חשובים וממומחים לרווחת בעלי-חיים, ולפנות לתקשורת.
הבטחות אלה מהוות פריצת-דרך, אך הן עדיין הבטחות גרידא. הן אינן עונות על כל התביעות לשינוי – ומובן שאינן מספקות את PETA. בכל מקרה, גם אם לא יחולו שינויים מהפכניים במשחטת AgriProcessors, החשיפה הבהירה ליהודים דתיים רבים, שבשר "כשר למהדרין" עלול להיות בלתי כשר לחלוטין ואכזרי עד זוועה, ושהגוף האחראי על מתן ההכשר מעדיף להכחיש עובדות הנראות בבירור בסרט במקום לטפל בבעיות. גם לא-דתיים ולא-יהודים רבים ראו את הסרט ולמדו מה עבר על ארוחתם כשהייתה עדיין בעל-חיים. ההצלחה העיקרית של חשיפת PETA היא אפוא המעבר לצמחונות של חלק מהצופים.
עם זאת, יתכן שהסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות החשיפה הביאה לשינוי בהרגלי הצריכה של מעט מהיהודים הדתיים. בעקבות גילויי PETA, ערך רבי יודל שיין מ-Kosher Consumers Union חקירה משלו במשחטה, וגילה שורה ארוכה של הונאות בכל הנוגע לכשרות. אגב כך חשף שיין, שחלק מהעינויים שתועדו על-ידי PETA נמשכים. שיין דיווח שלאחר השחיטה עובד המשחטה מגדיל את החתך שבצוואר הפרה באמצעות סכין, ונעזר באנקול בשר כדי למשוך את קנה הנשימה ולחתוך אותו. שיין מצא עוד, שמתקן הריסון שבו משתמשים ב-AgriProcessors במהלך השחיטה בנוי כך שלא מתאפשר חיתוך נוח; אפילו שוחט מנוסה לא מצליח לחתוך את כל כלי הדם בניסיון הראשון, ויש מגמה לבצע 8-7 חיתוכים. בעלון האחרון שפרסם Kosher Consumers Union, בפסח 2007, מודגש שאין כל מידע על שיפורים במשחטת AgriProcessors שיעידו על כך שהשחיטה שם כשרה. המשחטה ממשיכה למכור בשר עם החותמת "כשר למהדרין".
הסרט חושף עבירות על החוק בשלוש רמות. ראשית כל, מאחר שהחיתוכים והקריעות שנערכים בגוף החיות בעודן בחיים מהווים הפרה של חוקי הכשרות, הם מהווים גם הפרה של "החוק לשיטות שחיטה הומאניות"; החוק מתיר למשחטות לבצע שחיטה פולחנית החורגת מן העקרונות הרגילים של החוק – אולם רק בתנאי שהשחיטה נערכת לפי עקרונות השחיטה הפולחנית. החוק דורש (אמנם על הנייר בלבד) אובדן הכרה מיידי, ואוסר לבצע חיתוכים בגוף החיה כל עוד היא בהכרה, ולכן החיתוכים הלא פולחניים מהווים עבירה ברורה. לפי הודעת PETA, גם הטיפול בחיות לפני השחיטה, תוך גרימת פחד ומצוקה קשה, אינו חוקי. המדובר לא רק בהפרת החוק הפדרלי, אלא גם בעבירה על החוק בנברסקה, הקובע כי התעללות בבעלי-חיים היא עוון (misdemeanor) מדרגה 1, והתעללות חוזרת היא פשע (felony) מדרגה 4.
עבור יהודים דתיים, יכולה חקירה זו במשחטת Local Pride, כמו החקירה הקודמת, להביא רק למסקנה אחת: "שחיטה כשרה" במשחטות מתועשות היא הונאה. די בצילום אקראי במשחטה כדי להוכיח שהחיות עוברות עינויים שיטתיים תוך הפרה בוטה של המוסר הדתי הרשמי. ניתן לקוות, שהדי החקירות יתפשטו בקרב הציבור הדתי.
חשיפת PETA מתוך המשחטה הכשרה הגדולה בעולם
כוחה של מצלמה נסתרת
בתחילת שנת 2003 התקבלו בארגון זכויות בעלי-החיים PETA (שאחדים מהישגיו סקרנו לאחרונה) תלונות על שיטות אכזריות ובלתי חוקיות במשחטת AgriProcessors – "יצרנית" הבשר הכשר הגדולה בעולם, שבמדינת איווה. במאי 2003 פנו אנשי PETA להנהלת המשחטה בבקשה לחקור ולנקוט צעדים בעניין, ונתקלו באטימות. בקיץ 2004, לאחר פניות נוספות ללא מענה, שלח הארגון למשחטה חוקר סמוי. ב-29.11.2004 הגיש PETA תלונה במשרד החקלאות נגד AgriProcessors וכעבור יומיים גם נגד Orthodox Union, גוף המעניק תעודות כשרות למוצרי המשחטה. במקביל לתלונות, פורסמו בציבור העובדות שנחשפו בלוויית סרט שצולם במשחטה. כבר ב-7 בדצמבר הודיע Orthodox Union שידאג לבצע מספר שיפורים במשחטה.תיאור העובדות
תיאור העובדות אתר האינטרנט המוקדש לחקירה ב-AgriProcessors, מפרט מה ראה חוקר PETA במשחטה. אנו מביאים דברים שנרשמו מתוך דברי החוקר עצמו, וכן תיאורים של העוּבדות שנחשפות מתוך התיעוד המצולם, לפי תצהירים שכתבו שתי מומחיות: ד"ר טמפל גראנדין, המומחית המובילה בארצות-הברית לתכנון משחטות ויועצת רשמית של משרד החקלאות האמריקאי וה-American Meat Institute; וד"ר הולי שיוור, וטרינרית ותיקה של חיות גדולות. דברי המומחיות חשובים משום שמפקחי הכשרות הגיבו לצילומים בטענה שהחיות מאבדות את הכרתן מיד. יש לציין, שהמומחיות הן שותפות לתעשייה וכל עניינן הוא מזעור סבלן של החיות בתהליך השחיטה, ללא ביקורת על שחיטת חיות בכללה – גישה המובילה לניסוחים צורמים. אם כן, כך מתבצע תהליך השחיטה לדברי החוקר הסמוי:"הפר הועמס על מכונה שדומה לצינור מתכת גדול. ראשו בלט מהחלק הקדמי, ואז פס מתכת הודק מתחת לצוואר שלו ולחץ על ראשו למעלה וקדימה, זקוף בתנוחה משונה שנראתה מכאיבה. המכונה כולה הסתובבה, והפכה את הפר עם הראש למטה. נראה שהתהליך הבהיל אותו – העיניים שלו היו פעורות באימה – אני משער שזה מכיוון שהוא מעולם לא היה בתנוחה של חוסר-אונים כזה. הצוואר החשוף של הפר עבר קרצוף באמצעות שטיפה בצינור ושפשוף, ואז הגיע רב מתוך חדר קטן ושיסף את הגרון של הפר. עובד אחר בא בעקבות הרב וקרע גוש בשר מתוך הצוואר של הפר ואז משך את קנה הנשימה או הוושט (איני בטוח איזה מהם) אל מחוץ לגרון שלו כך שהוא השתלשל למטה. אז המכונה החזירה את הפר לתנוחה זקופה. דלת המלכודת בצד [של המכונה] נפתחה והפר הושלך על הרצפה, שם עובד אחר חיבר שרשרת לקרסול של בעל-החיים כך שניתן היה להרים אותו באוויר ולשלוח אותו אל הקו [סרט נע של גופות המיועדות לביתור]."
עינויים בהכרה מלאה
ד"ר גראנדין מבהירה, שחיתוכים בגרון ותלישת קנה הנשימה ממקומו נערכו באופן לא חוקי כשהחיות בהכרה (ההדגשות במקור):"הסרת קנה הנשימה וחלקים פנימיים אחרים לפני שהחיה הפכה לחסרת תחושה תגרום סבל וכאב גדולים. רבים מהבקר בסרט הזה עברו תהליך עיבוד זה כאשר הם היו עדיין בתחושה מלאה. כמה מהם התהלכו מסביב עם קנה הנשימה וחלקים אחרים כשהם משתלשלים מתוכם החוצה. [...] "כל הבקר חייב להיות חסר תחושה לחלוטין לפני הסרת קנה הנשימה או ביצוע כל הליך אחר של פשיטת עור. שחיטה (דתית) היא ההליך היחיד שמותר לבצע על חיה בעלת תחושה. [...] "לסיכום, רבים מהבקר עברו הסרה של הקנה שלהם כשהם בהכרה מלאה ובעלי תחושה באופן מלא. משך הזמן שבו היו בעלי תחושה באופן מלא הוארך ככל הנראה בגלל הכאב שעברו כאשר רקמות פנימיות נחתכו ונמשכו במהלך העיבוד."
נאבקים על חייהם
כותב החוקר הסמוי:"פרים רבים היו עדיין בחיים ובהכרה כאשר הם יצאו מהצינור והוטחו ברצפה. הראשים שלהם פגעו לעתים קרובות ברצפת הבטון בקול נפץ מבחיל. הסתכלתי כאשר פר אחד נחת על הרגליים שלו והתחיל לנסות להתקדם מסביב עם הבעה של הלם על פניו. העובדים פשוט קפצו אל מאחורי הגדר שלהם וחיכו לו שיתמוטט. "פר אחד עמד לאחר שהושלך על הרצפה והלך לפינה. הם הצליחו להרוג פר אחד או שניים נוספים כאשר הוא שכב שם מתנועע ומנסה לעמוד. הוא המשיך ללא הפסק להניע את הראש הכמעט כרות שלו... והרגליים שלו עשו גם כן מאמץ להיעמד."
מוסיפה ד"ר שיוור (מספרי הדוגמאות לקוחים מתוך הסרט, שמחולק ל"אירועים" ממוספרים):
"ישנן עדויות מכריעות ולמעלה מכל ספק לכך שרוב הבקר שנראה באירועים רבים אלה בהכרה מלאה כאשר שומטים אותם מתוך המתקן. חלקם למעשה מבצעים ניסיונות מודעים ומכוונים להימלט [...] (מס' 21 למעשה מצליח ללכת ולזחול דרך הדלת, תוך התרחקות מאזור ההרג). חלקם מנסים לברוח דרך קדמת מתקן הריסון לאחר שגרונותיהם נחתכו ולפני ששומטים אותם למטה [...]. כאשר הם על הרצפה, רבים מנסים באופן מודע מאוד לעמוד ולזחול קדימה, אפילו עם ניסיונות חוזרים, אבל לא מצליחים בגלל הרצפה החלקלקה מדם ואובדן הכוח שלהם. החבטות שלהם נואשות ומכוונות בבירור לניסיונות לקום [...] ואינם יריות עצביות-שריריות אקראיות ולא מתואמות של חיה מתה. אחרים חלשים מדי ובהלם מכדי לנסות לקום, אבל נאבקים ליישר את עצמם ולסדר את תנוחת החזה (כלומר, לשכב על החזה) עם דחיפות ראש וניסיונות להתגלגל למצב זקוף [...]. אחדים מגיבים בבירור לגירויים: מס' 42 נבהל בתגובה למכה מפועל, מס' 43 מתנגד/ת לניסיונות החוזרים של פועל לדחוף אותו/ה ומיישר/ת את עצמו/ה בכל פעם. מטריד אפילו יותר מהעדויות הממשיות למצב ההכרה שלהם הוא הזמן שזה עלול להימשך: מס' 21 עדיין חי בבירור לאחר 3 דקות כאשר הכבל מחובר לרגל שלו, ומס' 32 ששוכב ללא תנועה במשך דקה וחצי, מנסה לאחר מכן להיאבק להגיע לתנוחת חזה לאחר כמעט 2 דקות."
מוות איטי גם לעופות
החוקר ראה ותיעד גם שחיטת תרנגולי בית ותרנגולי הודו, אך הפירוט לגביהם מועט. גם לגביהם צוין, שהם נותרו בהכרה לאחר שהם בותרו בעודם בהכרה מלאה לאחר שגרונם נחתך. מוסיף החוקר:"כמה עופות נפלו לאחר ששמו אותם בתוך דליים – העופות האלה פרפרו בכוח על הרצפה מסביב, וברגע שהם הפסיקו, זרקו אותם לתוך הזבל. "צילמתי קטע סרט של תרנגולים ברכב משא שבו המאווררים לא פעלו. עכשיו ה-11 באוגוסט וממש חם. צילמתי גם קטע של השלכת תרנגולים למערכת של מסוע כדי להרוג אותם. הבחנתי שלתרנגולת אחת נתפסה הרגל בין המסוע לבין הקיר, והיא לא הייתה מסוגלת לשחרר את הרגל שלה החוצה."
מסר לאוכלי בשר
החוקר מסכם את מה שראה:"אני רק מקווה שאנשים שאוכלים בשר יכלו לעמוד במקום שבו אני עמדתי למשך יום אחד ולראות פרים שהעיניים שלהם פעורות באימה כשהגרונות שלהם משוספים וקני הנשימה נעקרים החוצה. "אין הצדקה לאכזריות שתיעדתי במשחטה ההיא. לנוכחות של משרד החקלאות לא הייתה שום השפעה, וגם לא לנוכחות של הרבנים. הן הדת והן התקנות הכזיבו את החיות האלה."
בעיה מוכרת
החשיפה באיווה עוררה תדהמה בארצות-הברית ובישראל, אך זוועות השחיטה הפולחנית היהודית מוכרות וידועות: תיאורי שחיטה "אידיאלית" מטעם מקורות דתיים אינם מציאותיים. הנושא רלוונטי ישירות גם לציבור החילוני והנוצרי בחו"ל, כי רוב הבשר שיוצא ממשחטות הפועלות בשיטות אלה, נמכר כבשר לא כשר. דו"ח ועדה מקצועית יעץ ביוני 2003 לממשלת בריטניה לאסור על ביצוע שחיטה פולחנית יהודית ומוסלמית בבקר בגלל הסבל הקיצוני שנגרם לחיות, ויש בידנו גם עדויות מישראל על זוועות השיטה היהודית. יש גם לציין שדו"ח מבקר המדינה לשנת 2003 מבהיר שרמת הפיקוח על המשחטות בישראל ירודה ביותר; נראה שעניין במזעור הסבל בתהליך ההרג אינו מופיע כלל על סדר-היום במשחטות.המאבק על ההכשר לאכזריות
פנייה ראשונה
פרשת AgriProcessors החלה בתלונה אנונימית שהתקבלה ב-PETA על הנעשה במשחטה. ללא תיעוד ותצהיר חתום, ביקשו ב-PETA לטפל בבעיה מאחורי הקלעים. ב-18.6.2003 פנה הארגון למשחטה במכתב, שכלל הצהרה עמומה: "יש בידינו דיווחים מתוך המפעל שלך שחוקי היהדות מופרים". בהמשך, מופיעה נימת איום:"אנו מעוניינים מאוד לסייע לכם לתקן את הבעיה, ללא רעש, אם תאפשרו לנו. "כדי לשמור על העניין בחשאיות מוחלטת, יהיה זה הכרחי שתסכימו לשכור את ד"ר טמפל גרנדין כדי לעזור לכם לשפר את הליכי הטיפול והשחיטה במפעל שלכם. [...] "אנו מבקשים ממך ליצור קשר עם ד"ר גרנדין תוך שבוע, ושהתייעצותכם איתה תתקיים תוך חודשיים מקבלת מכתב זה."
יש להעיר, שגרנדין היא עובדת מובהקת של תעשיית הבשר, והשינויים שתכננה במשחטות רבות, לא רק צמצמו את סבלן של החיות בדרך למותן אלא גם ייעלו את עבודת המשחטה. גרנדין גם ידועה בעוינותה לתנועה לזכויות בעלי-חיים. ההפתעה היא אפוא שיתוף-הפעולה שלה עם PETA, המעיד על הענייניות של הארגון בעבודתו מול גופים, שניתן לכל היותר לבצע בהם שינויים אך לא למוטטם.
מבוי סתום
במכתב הבא מטעם PETA (מ-3.11.2003) מופיעה רשימת דרישות מפורשות, המעידה על סוג התלונות שהגיעו לארגון:1. "תקנו את שיפועי הפריקה [שעליהם עוברות החיות מהמשאית לקרקע] שלכם. חלק מהרצפות חלקלקות והתחזוק שלהן לקוי וגורם לחיות לסרב להתקדם.
- הגבילו את השימוש בשוקרים חשמליים לפי ההנחיות שנקבעו על-ידי מכון הבשר האמריקאי (AMI). שיעור החיות שעוברות דרבון חשמלי צריך שלא לעלות על 5 אחוזים.
- הבטיחו שלא יותר מ-5 אחוזים מן הפרות ישמיעו קולות [המעידים על מצוקה] במהלך הריסון.
- הבטיחו שכל תרנגול מוחזק בנפרד, על-ידי אדם אחד בלבד, במהלך השחיטה.
- ספקו מים טריים ונקיים לכל החיות בפריקה.
- הבטיחו שכל החיות רגועות בכל שלבי העיבוד.
- בצעו ביקורת עצמית באופן קבוע."
רשימה זו מצביעה על כך, שהתלונות שהגיעו ל-PETA לא התייחסו לשיטת השחיטה אלא לטיפול אלים לקראת השחיטה. נציגי AgriProcessors מיאנו להגיב למכתב ולפניות נוספות. ל-PETA לא נותר אלא לארגן חקירה. בין 22 ביולי ל-12 בספטמבר 2004, עבד במשחטה חוקר סמוי. במשך חמישה ימים הוא נכנס לקומת השחיטה ותיעד בווידיאו את המתרחש שם. הסרט איפשר ל-PETA לשלוח תלונה נגד AgriProcessors ו-Orthodox Union (הגוף המעניק הכשר, OU) למשרד החקלאות הפדרלי ולמשרד החקלאות באיווה, לבקש תצהירים על הסרט מרבנים חשובים וממומחים לרווחת בעלי-חיים, ולפנות לתקשורת.
הטיעון המשפטי-דתי
התלונה בפני הרשויות מתבססת על כך, ש"חוק השיטות ההומאניות לשחיטת חיות משק" הפדרלי וגרסתו במדינת איווה מתירים למשחטות להרוג חיות אך ורק בירייה, בזרם חשמלי, באקדח הימום, בפחמן דו-חמצני או באמצעות שחיטה פולחנית. כלומר, כדי ששחיטה פולחנית יהודית תעמוד בדרישות החוק האמריקאי, עליה להתבצע בדיוק לפי חוקי הכשרות – ולכן יש חשיבות משפטית להצהרותיהם של רבנים בולטים, בעקבות הצפייה בסרט מהמשחטה:- הרב עזרא רפול, הרבנות הראשית לישראל: "נראה שהוא קרע החוצה את קנה-הנשימה ואת הוושט. אנו לא מתירים לגעת בחיה לאחר השחיטה עד שהחלק העיקרי של הדימום נפסק... נראה שהחיה לא נשחטה כהלכה."
- הרב הראשי לשעבר של אירלנד, דוד רוזן: "אופן השחיטה של החיות, כמו גם הטיפול בהן בכלל כפי שנראו בווידיאו, כוללים הפרה שערורייתית של דרישות ההלכה היהודית (דתית וחוקית)."
- הרב בארי ל. שוורץ, "הוועידה המרכזית של כוח המשימה לכשרות של רבנים אמריקאיים": "הסבל של החיות האלה במשך השחיטה מחליא. המוות אינו מהיר ואין בו רחמים. אם זה כשר, אז אנחנו בבעיה גדולה."
- דובר Shechitah UK, שמעון כהן: "איני יודע מה זה, אבל זה לא שחיטה."
- נשיא והמנהלן הרבני של "מעבדת הכשרות למהדרין הספרדית" מניו יורק, חנניה אלבז: "[AgriProcessors] מפרים את הלכת צער בעלי-חיים. הם גורמים לחיה סבל, שהוא לחלוטין בלתי הכרחי."
דרישות PETA
כשבידיהם הסרט ותמיכת המומחים, פנו נציגי PETA למשרד החקלאות בבקשה שינוסחו תקנות ברורות בעניין שחיטה פולחנית, ובהן דרישות אלה:- איסור מוחלט על כל הליך ביתור או עיבוד שהוא לפני שהחיה מתה
- חיוב להמם מיידית חיות שנותרו בהכרה לזמן מתמשך (יותר מ-15 שניות)
- חיוב להשארת החיות בתנוחה זקופה בכל זמן שהותן במתקני הריסון (כלומר, איסור על השימוש במתקן הריסון המתהפך הנהוג ב-AgriProcessors)
- חיוב להחזקת החיות בתוך מתקן הריסון עד שיאבדו את הכרתן לחלוטין
- עריכת תוכנית להכשרת שוחטים (למשל: לזהות חיות בהכרה) והגברת הפיקוח
- המשחטה תשכור מומחים שיכשירו את העובדים בטכניקות של טיפול ושחיטה.
- יותקן מעקב וידיאו או שייערכו ביקורות רווחה ללא התראה.
- AgriProcessors תבטיח שכל ספקי הבשר שלה פועלים לפי הנחיות אלה – זאת בעקבות תלונות על תנאים מחרידים במשחטה באורוגוואי, המספקת לה בשר.
הישגים
בתחילת דצמבר 2004 הכריז משרד החקלאות של ארצות-הברית על פתיחת חקירה במשחטת AgriProcessors. שרת החקלאות של מדינת איווה, פטי ג'אדג', הודיעה לעיתונות שאם תינתן לה סמכות שיפוטית, היא תסגור את המשחטה. בינתיים מתירים החוקרים הפדרליים ל-AgriProcessors לפעול כרגיל. דוברי AgriProcessors ו-OU נקטו בתגובותיהם לתקשורת טקטיקה של הכחשה הזויה. הרב מנחם גנק, המנהלן הרבני של מחלקת הכשרות ב-OU, אמר לתקשורת שהסרט "מראה תגובות רפלקס, כמו בתרנגולים שראשם נערף" וכן שהוא "אינו מעיד בהכרח על כאב בחיה". במסמך שפרסמו גנק והרב ישראל בלסקי בשם OU (מ-9.12.2004) הם מוסיפים שתי הבטחות:- חיה אשר תשרוד לאחר שיסוף גרונה במשך זמן ניכר (שלא צוין במדויק בהצהרה) תעבור מיד הימום או ירי, כדי שלא להאריך את ייסוריה.
- לאחר שיסוף הגרון, לא יתבצע חיתוך של קנה-הנשימה.
הבטחות אלה מהוות פריצת-דרך, אך הן עדיין הבטחות גרידא. הן אינן עונות על כל התביעות לשינוי – ומובן שאינן מספקות את PETA. בכל מקרה, גם אם לא יחולו שינויים מהפכניים במשחטת AgriProcessors, החשיפה הבהירה ליהודים דתיים רבים, שבשר "כשר למהדרין" עלול להיות בלתי כשר לחלוטין ואכזרי עד זוועה, ושהגוף האחראי על מתן ההכשר מעדיף להכחיש עובדות הנראות בבירור בסרט במקום לטפל בבעיות. גם לא-דתיים ולא-יהודים רבים ראו את הסרט ולמדו מה עבר על ארוחתם כשהייתה עדיין בעל-חיים. ההצלחה העיקרית של חשיפת PETA היא אפוא המעבר לצמחונות של חלק מהצופים.
חשיפת PETA במשחטה כשרה נוספת בארה"ב
חקירת AgriProcessors
בקיץ 2004 ביצע הארגון לזכויות בעלי-חיים, PETA, חקירה סמויה במשחטה הכשרה הגדולה בעולם, AgriProcessors שבפוטסוויל, איווה. החקירה העלתה שורה של זוועות שנעשו במשחטה באופן שיטתי, תוך הפרה בוטה של "החוק לשיטות שחיטה הומאניות" וחוקי הכשרות. PETA הגיש תלונה במשרד החקלאות האמריקאי, שקבע כי המשחטה עסקה בשחיטה תוך הפרת החוק. למרות זאת, המשרד לא הגיש כתב אישום נגד AgriProcessors. הנהלת המשחטה התחייבה להמם (כלומר לירות בראש) כל חיה שלא איבדה הכרה מיד לאחר שיסוף הגרון. אולם ללא מנגנון פיקוח חיצוני, קל לשער מה ערכה של הבטחה כזו.עם זאת, יתכן שהסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות החשיפה הביאה לשינוי בהרגלי הצריכה של מעט מהיהודים הדתיים. בעקבות גילויי PETA, ערך רבי יודל שיין מ-Kosher Consumers Union חקירה משלו במשחטה, וגילה שורה ארוכה של הונאות בכל הנוגע לכשרות. אגב כך חשף שיין, שחלק מהעינויים שתועדו על-ידי PETA נמשכים. שיין דיווח שלאחר השחיטה עובד המשחטה מגדיל את החתך שבצוואר הפרה באמצעות סכין, ונעזר באנקול בשר כדי למשוך את קנה הנשימה ולחתוך אותו. שיין מצא עוד, שמתקן הריסון שבו משתמשים ב-AgriProcessors במהלך השחיטה בנוי כך שלא מתאפשר חיתוך נוח; אפילו שוחט מנוסה לא מצליח לחתוך את כל כלי הדם בניסיון הראשון, ויש מגמה לבצע 8-7 חיתוכים. בעלון האחרון שפרסם Kosher Consumers Union, בפסח 2007, מודגש שאין כל מידע על שיפורים במשחטת AgriProcessors שיעידו על כך שהשחיטה שם כשרה. המשחטה ממשיכה למכור בשר עם החותמת "כשר למהדרין".
מאי 2007, משחטת Local Pride בנברסקה: עובד המשחטה מרחיב את הפצע של פרה לאחר השחיטה הפולחנית ה"כשרה". הפרה בהכרה מלאה.
מאי 2007: Local Pride
למרות החשיפות והביקורת, בעלי AgriProcessors ממשיכים להנות מעסקי הרג משגשגים. הבעלים, משפחת רובשקין מברוקלין, חסידים מזרם חב"ד-לובאביץ', פתחו ביוני 2006 משחטה נוספת בנברסקה, בשם Local Pride. המדובר במשחטה קטנה יותר – מאה עובדים לעומת 800 ב-AgriProcessors. חוקר מטעם PETA יצא למשחטה זו במאי 2007 וצילם שם שחיטות אחדות, בידיעת העובדים במקום. המדובר אפוא בחקירה צנועה מאוד, ונראה שגם האכזריות ב-Local Pride אינה מגיעה לרמות הזוועה שהיו ב- AgriProcessors. עם זאת, גם כאן מדובר בהתאכזרות קשה, בלתי חוקית, בניגוד לעקרונות הכשרות ותוך הפרת ההתחייבות של רובשקין משנת 2004. כמו במקרה הקודם, גם כאן פנו אנשי PETA למומחים והראו להם את החומר המתועד, כדי להסתמך על דבריהם בפנייה לרשויות. הסרט שמציג PETA באינטרנט כולל קטעים מתוך ארבע שחיטות בקר, ואורכו פחות מארבע דקות. תנאי הצילום גרועים ולא קל להבין מה רואים ללא הסבר. עבור הקהל הישראלי, בולטת העובדה שהשוחטים מדברים ביניהם עברית במבטא צברי. הם עומדים בקרבת הפרות השחוטות ורואים היטב את העינויים המתמשכים – המנוגדים לעקרונות הכשרות – אך מתעניינים יותר בבדיקת חדות הסכין.העובד חופר בתוך הפצע של הפרה השחוטה באמצעות אנקול ממתכת, ככל הנראה כדי לתלוש ולקרוע כלי דם. הפרה בהכרה מלאה. בחזית השוחטים מדברים בשלווה בעברית ובודקים את חדות הסכינים – הליך פולחני שאיבד את כל משמעותו הדתית במשחטת Local Pride.
השחיטות
אלה הם הדברים שתועדו בארבע השחיטות:- בכל אחד מהמקרים יש סימני הכרה מובהקים בחיות זמן רב לאחר חיתוך הגרון, עד כשתי דקות (לא רואים בסרט מתי מפסיקים סימני ההכרה – אולי סבל הגסיסה ממושך עוד יותר).
- עובד המשחטה ניגש לפרות לאחר שכבר בוצע החתך הפולחני והדם זורם, והעובד חופר בתוך הפצע הפעור. הוא משתמש בסכין ובאנקול בשר, שבעזרתו הוא כנראה קורע את כלי הדם. כל זאת כשהפרה בהכרה מלאה.
- עובדי המשחטה ניגשים לפרה כשהיא בהכרה מלאה וחותכים באוזן שלה כדי להסיר תגיות סימון.
- סימני ההכרה ברורים: לכל אורך העינויים, עיני הפרות פקוחות לחלוטין וממוקדות. הפרות משרבבות לשון ומבצעות תנועות מאבק מכוונות בתוך מתקן הריסון. הן גם גועות – הפרה השנייה גועה כמעט ללא הפסק. ד"ר לסטר פרידלנדר, שהיה מפקח וטרינרי ראשי במשרד החקלאות האמריקאי ועבד בין השאר במשחטות כשרות, מציין כסימני הכרה גם את הדמעות שזולגות מעיני הפרות ואת תנועת האוזניים שלהן.
- בנוסף על סימני ההכרה, הפרות מפגינות "מגוון של התנהגויות המעידות על פאניקה קיצונית בבקר", כדברי ד"ר הולי שיוור, וטרינרית לבקר ובעלת עדר פרות. שיוור מציינת כסימנים לכך את המאבק בתוך מתקן הריסון והניסיון להתכופף, הגעיות, פעירת העיניים, תנועות הנחיריים החזקות ושרבוב הלשון המאומץ.
עובד המשחטה תולש בסכין את תגית האוזן מהפרה המדממת, השרויה בהכרה מלאה ומושכת את צווארה בכוח כלפי מעלה.
הפרות חוק
ב-PETA לא אספו תגובה של סמכויות מהעולם היהודי הדתי. אולם ד"ר ברנרד רולין, פרופסור באוניברסיטת קולומביה ומחבר הספר הקלאסי "הזעקה הזנוחה: תודעת בעלי-חיים, כאב בבעלי-חיים ומדע", כתב דברים שוודאי קל ליהודים דתיים להסכים להם:"כשהייתי ילד ולמדתי את התפיסות הגלומות במסורת היהודית, לימדו אותי שסבלם של דברים חיים – צער בעלי-חיים – הוא בלתי נסבל מבחינה מוסרית ודתית [...] מה שנראה בווידיאו הזה הוא לעג לאותן תפיסות, וחרפה ליהדות האורתודוקסית. [...] הזלת הריר, הקולות והמצוקה הניכרת ממחישים כולם ששיטות הטיפול בחיות במשחטה ההיא נמצאות הרחק מתחת לסף המתקבל על הדעת. [...] החיות סובלות בעודן בהכרה למשך פרקי זמן ממושכים [...] באותו מובן, ההחדרה הברורה של אנקול בשר כדי להגביר את זרימת הדם היא גם בלתי הומאנית וגם עבירה על עקרונות הכשרות. הקריעה של תגי האוזניים לפני שהחיה איבדה את ההכרה היא בלתי לגיטימית באותה מידה הן מבחינה מוסרית והן מבחינה דתית. הקולות והמאבק לאחר החיתוך מדברים בעד עצמם ומספקים עדות על הסבל ועל ההתעלמות הקשוחה מן הסבל, שצריכים לעורר שאט נפש ולהיות מוקעים על-ידי כל יהודי שיראה זאת."
הסרט חושף עבירות על החוק בשלוש רמות. ראשית כל, מאחר שהחיתוכים והקריעות שנערכים בגוף החיות בעודן בחיים מהווים הפרה של חוקי הכשרות, הם מהווים גם הפרה של "החוק לשיטות שחיטה הומאניות"; החוק מתיר למשחטות לבצע שחיטה פולחנית החורגת מן העקרונות הרגילים של החוק – אולם רק בתנאי שהשחיטה נערכת לפי עקרונות השחיטה הפולחנית. החוק דורש (אמנם על הנייר בלבד) אובדן הכרה מיידי, ואוסר לבצע חיתוכים בגוף החיה כל עוד היא בהכרה, ולכן החיתוכים הלא פולחניים מהווים עבירה ברורה. לפי הודעת PETA, גם הטיפול בחיות לפני השחיטה, תוך גרימת פחד ומצוקה קשה, אינו חוקי. המדובר לא רק בהפרת החוק הפדרלי, אלא גם בעבירה על החוק בנברסקה, הקובע כי התעללות בבעלי-חיים היא עוון (misdemeanor) מדרגה 1, והתעללות חוזרת היא פשע (felony) מדרגה 4.
פרה מדממת בהכרה מלאה: עיניים פעורות לרווחה ולשון משורבבת קדימה.הפרות תועדו בהכרה לאחר השחיטה הפולחנית במשך עד שתי דקות.
תלונות
הרשויות האמריקאיות סלחניות באורח קיצוני כלפי עבריינים כבדים בתחום החקלאות, אולם בלית ברירה פנו אנשי PETA לרשויות. ב-29 ביוני הם הגישו תלונה לשירותי בטיחות המזון והפיקוח במשרד החקלאות הפדרלי, וב-9 ביולי הם הגישו תלונה לפרקליטה המחוזית בשרידן, נברסקה. זאת במקביל לפנייה לארגון המעניק חותמת כשרות למשחטות של רובשקין, Orthodox Union, בבקשה לוודא שמקרים כאלה לא יישנו. ידיעה של סוכנות AP מ-9 ביוני מגלה שמשרד החקלאות כבר הספיק להתנער מאחריות – ככל הנראה באמצעות השיטה חסרת הערך של ביקורת משחטות עם הודעה מראש: דוברת המשרד מסרה שמפקח נשלח למשחטה – ולא מצא שם עבירות על החוק...עבור יהודים דתיים, יכולה חקירה זו במשחטת Local Pride, כמו החקירה הקודמת, להביא רק למסקנה אחת: "שחיטה כשרה" במשחטות מתועשות היא הונאה. די בצילום אקראי במשחטה כדי להוכיח שהחיות עוברות עינויים שיטתיים תוך הפרה בוטה של המוסר הדתי הרשמי. ניתן לקוות, שהדי החקירות יתפשטו בקרב הציבור הדתי.