לדבר דרך הקיר

שבחי עיתון הקיר

עיתון קיר יכול להיות ערוץ התקשורת המרכזי שיש לך, כפעיל/ה לזכויות בעלי-חיים, עם עשרות, מאות ואולי אף אלפי א/נשים הנמצאים סביבך, הנחשפים לעיתון בזמנם החופשי, לאורך חודשים ואף שנים. עיתוני קיר מתאימים במיוחד לבתי-ספר (ולכך נתייחס כאן), אך ניתן להתאימם גם לתנועות נוער ואפילו למחנות צבאיים ולמקומות עבודה. הכנת עיתון קיר עשויה לדרוש ממך לא מעט מאמץ. אך אל תיבהל/י משפע העצות שאנו מביאים כאן! הן אמורות ללוות את עיתון הקיר שלך לאורך זמן, ובינתיים ניתן בהחלט להתחיל בפרויקט צנוע יותר.

עיתון מן המוכן

ניתן להזמין את ערכת עיתון הקיר הסטנדרטית של אנונימוס, המספקת את שלל ההוראות והאמצעים הטכניים לתחזוקו של עיתון קיר מושך ויעיל. הערכה נשלחת חינם לכל דורש/ת. עלות ייצורה ושליחתה היא כעשרה שקלים, ונודה לסיוע בכיסוי העלות. להזמנה כתבו אל info@anonymous.org.il וציינו שם, גיל, כתובת, מספר טלפון ואת המקום שברצונכם לתלות בו את עיתון הקיר.

הקמת מערכת

אפשר להכין עיתון קיר לבד, אך קל יותר לעבוד בקבוצה - מערכת העיתון - אם קובעים מבעוד מועד חלוקת תפקידים ברורה, לפי תחומי אחריות: איסוף חומר מעיתונים, יצירת קשר עם אנונימוס וארגונים אחרים והשגת חומר הסברה מהם, עריכת חומר המגיע מתלמידים/ות, הדבקה וציור על העיתון, וכדומה.

תמיכת ההנהלה

בשלב הראשון של הקמת העיתון יש להשיג אישור (ורצוי - תמיכה נלהבת!) בהקמת עיתון הקיר. אם מדובר בעיתון כיתתי, די בתמיכת המחנך/ת. אולם השאיפה, היא, כמובן, להקים פרויקט עבור כל בית-הספר. לשם כך יש לפנות אל מנהל/ת בית-הספר, או לאדם האחראי על עיצוב המסדרונות (כגון המורה לאמנות). את הפגישה עם המנהל/ת או האחראי/ת, עדיף לקיים בנוכחות מחנך/ת הכיתה שלך. רצוי להגיע לפגישה כנציג/ת קבוצת תלמידים/ות, שהביעו תמיכה בפרויקט. כאשר מדברים עם מנהל/ת שאינו/ה אוהד/ת את יזמתך, כדאי להדגיש את הקשר הידוע בין אלימות כלפי בעלי-חיים לבין אלימות כלפי בני-אדם.

בחירת המקום

חשוב שהעיתון יהיה במקום שעוברים בו א/נשים רבים ככל האפשר, ושניתן להבחין מרחוק בכותרות ובתמונות הגדולות שלו. מצד אחר, חשוב גם שהעיתון ימוקם במקום שנוח לעצור בו ובתנאי תאורה טובים. כדאי להשיג עבור העיתון שטח גדול ככל האפשר - קיר של ממש ולא סתם משטח פוליגל או שניים.

עיצוב בגדול

כדאי להכין לעיתון הקיר תוכנית כללית קבועה, שבתוכה יהיה לפחות אלמנט אחד המתחלף מדי שבוע (כתבה, תמונה וכדומה). רצוי ליצור קשר חזותי בין כל החלקים: קווי קישור, צבע רקע, עיטורים החוזרים על עצמם, מסגרת וכדומה.

• גבוה ונמוך. את חלקי העיתון הנמצאים מעל לגובה הקהל יש להקדיש לכותרות בולטות, למשפטים בכתב גדול ולתמונות גדולות (כך גם בחלקים נמוכים מאוד של הקיר, אם כי עליהם אפשר גם לוותר). משפט/כותרת יכול להיות קצר: "לבעלי-חיים יש זכויות!". אך ניתן גם לכתוב הצהרת זכויות בעלי-חיים, שניסחת וכתבת בכתב גדול. אפשר גם לכתוב בגדול מידע כללי על פגיעה בבעלי-חיים. הכתב צריך להיות קריא מאוד ובולט למרחוק.
• באמצע. כתבות מפורטות ותמונות מתחלפות יש להדביק בסמוך לגובה העיניים. אם יש אפשרות להניח כיסא או שניים מול העיתון, ניתן להדביק חומר לקריאה ממושכת בגובה עיניו של אדם יושב.
• אינטראקטיבי. בבתי-ספר רבים מציגים על הקירות הפעלות לימודיות-משחקיות. ניתן לבצע הפעלות במגוון טכניקות עצום (למשל - משחק המבוסס על דימויי קרטון נצמדים - שחרור חיות קרטון מצוירות מתוך מכלאה - לסביבה טבעית מצוירת). אך משחקים כאלה דורשים הכנה מאומצת. על הפעלה צנועה אחת לא כדאי לוותר: עצומה להחתמה, שתשמש גם כגיליון הרשמה לזכויות בעלי-חיים השבוע (למשל, עצומה נגד פיטום אווזים).

מסרים רכים

אי-אפשר לומר בעיתון קיר כל דבר שרוצים לומר. מה שניתן לומר תלוי במקום ובקהל יותר מאשר במסר שברצונך להעביר. קשה לפרסם על קיר בבית-הספר דברים בגנות צריכת כל המוצרים מן החי. לא פעם, אפילו הזכרת צמחונות או ניסויים בבעלי-חיים תעורר זעם ואיסור מטעם ההנהלה או השחתת העיתון על-ידי קהל כועס. במקרה שאת/ה צופה עוינות למסרים מפורשים לטובת זכויות בעלי-חיים, אפשר להרחיב בפרסום כתבות ותמונות, המעוררות כבוד ואמפתיה כלפי החיות: לא רק יפות וחמודות, אלא גם בעלות חיים עצמאיים ומורכבים משלהן, ויכולת לעשות דברים שאנו לא מסוגלים לעשות.

השורה התחתונה

בעריכת עיתון הקיר קיימת סכנה של התמקדות-יתר בנושאים פופולאריים, כגון: "חיות מחמד", חיות בסכנת הכחדה והתעללות סדיסטית בחיות. אלה הם נושאים חשובים, אך חשוב יותר למנוע מהם להשתלט על עיתון הקיר. המסר שחייב לעבור הוא פשוט למדי - אם כי קשה לעיכול לרוב הקוראים/ות:

• הפגיעה החמורה ביותר בבעלי-חיים נערכת באופן ממוסד
• אנחנו עצמנו מהווים חלק מן הממסד הפוגע
• ניתן וצריך לפעול כדי למנוע את הפגיעה הממוסדת בבעלי-חיים

אפשר להכניס לעיתון הקיר רעיונות רבים, מושכים וחיוביים. אך המסר הזה חייב להיות שם תמיד, גם אם תידרש/י לנסחו בדרך המרומזת ביותר.

ארגון החומר

ארגון הנושאים צריך לאפשר לנושא הניצול הממוסד של בעלי-חיים לעלות מעצמו. כדאי להכין את העיתון לפי עיקרון מארגן כלשהו, למשל:

• לפי מינים של חיות (ולא לשכוח תרנגולות, דגים, עכברים ועוד...)
• לפי סוגי מקומות שבהם נמצאות חיות (כגון: יערות, משקים חקלאיים, בתים, מעבדות וגני חיות)
• לפי סוגי המוסדות שבהם עוסקים בחיות (כגון: בתקשורת, בכנסת, בחקלאות, במדע ובחינוך)

"מה אפשר לעשות?"

כדאי להכניס לאגפים שונים בעיתון משבצת בולטת של הזמנה לפעולות, שכל אדם יכול לבצע בעצמו: החרמת מוצרים מסוימים, כתיבת מכתבי מחאה, פנייה למשטרה או לאגודה כלשהי (עם כתובות וטלפונים), וכדומה.

מעורבות הקהל

החומר שמתפרסם בעיתונים, באינטרנט ובזכויות בעלי-חיים השבוע - מספיק למלא עיתון קיר גדול ולעדכנו מדי שבוע. אולם הקהל זקוק גם למעורבות אישית. בעיתון קיר כיתתי, אין קושי לבקש מהמורה לציור או מהמחנך/ת להקדיש שיעור לציור או לכתיבה בנושא זכויות בעלי-חיים; אחר-כך אפשר לתלות אחדות מן היצירות על עיתון הקיר, ולהחליפן בפרקי זמן קבועים. אך בעיתון בית-ספרי עדיף ליצור פינה של דעה / תגובה לאירוע / ציור (למשל - כתגובה לכתבה שבחרת, בנושא שברצונך לעורר בו דיון), ולבקש להפנות את החומר למערכת העיתון. ניתן ליצור גם פינה של "פעיל/ת החודש", ובה, לצד שם הילד/ה, יופיע תצלום של חיה אשר הילד/ה הציל/ה, מכתב שלו/ה שהתפרסם בעיתון, מכתב תשובה שקיבל/ה מן הכנסת וכדומה.