בסתיו 2005 ממשיכה תעשיית הפרווה להפיל המוני קורבנות בעזרת הסוואת המוצרים, ייבוא מחוץ למדינות המערב ושימוש בחיות שלכאורה אינן שנויות במחלוקת. משווקי הפרווה רגישים כתמיד למחאה המאיימת על רווחיהם, ובכל מקום שמופעל עליהם לחץ עקבי – הם מוותרים על השימוש בפרווה.
פושטים יותר עורות
בחורף 2002-3, הבאנו סקירה כללית על
תעשיית הפרוות העולמית.
היה זה החורף הראשון שבו היה עדיין ספק בדבר ההתפשטות המחודשת של טבח חיות עבור תעשיית הפרווה. גם כיום הנתונים אינם ברורים, משום שלתעשייה יש אינטרס לנפח את נתוני המכירות כסימן ללגיטימציה שלה, לכאורה. ארגון PETA, למשל, מפרסם
ציטוטים עדכניים
מתוך תעשיית הפרוות, המעידים על המשך הירידה במכירות. תחת הסתייגות זו, יש להתייחס לנתוני הארגונים של סוחרי הפרוות, הטוענים שהמכירות העולמיות עלו מ-9.1 מיליארד דולר בשנת 2000 ל-11.7 מיליארד בשנת 2004. הגדילה מובהקת יותר דווקא בבריטניה – המדינה שבה הצליח המאבק נגד הפרוות יותר מאשר בכל מקום אחר. התאחדות סוחרי הפרווה המקומית שם מסרה, שבשנת 2004 נרשם גידול של 33% במסחר, בערך 1.3 מיליארד דולר. לפי נתוני איחוד סוחרי הפרווה הבינלאומי, בשנת 2004 נסחרו 40.5 מיליון חורפנים ושועלים בעולם מתוך משקים. משקים הם המקור ל-85% מהמסחר העולמי לעומת 15% מהחיות, שניצודו בטבע. עם זאת, לא צוין מספר הארנבונים וחיות אחרות שאינן חיות בר מובהקות, ולכן מספר הקורבנות בפועל גדול הרבה יותר. יש להזכיר כאן גם את החלטת ממשלת קנדה
לחסל מיליון גורי כלבי ים
לתעשיית הפרווה במשך שלוש שנים, החל מאביב 2004.
|
|
שתי שיטות מחאה נגד ציד כלבי ים בקנדה: הפגנה בסן פרנסיסקו (IDA) ופוסטר נגד חברה המשתמשת בפרווה (PETA)
עמידות התעשייה
אחד הגורמים המרכזיים להתאוששות התעשייה הוא המעבר מבגדי פרווה שלמים ל"קישוטי פרווה" (trims). ככל הנראה, מכירת מעילי פרווה ממשיכה לרדת בהתמדה, אולם הסוחרים למדו להסוות את הפרווה על-ידי שימוש בחלקים קטנים ועיבוד באמצעות גזירה, מריטה וצביעה. חלקי הפרווה נכנסים להמוני מוצרים: בגדי ים, שמיכות, כובעים, מכנסיים, צעיפים, ארנקים, צווארוני מעילים, מגפיים ועוד. חלקים אלה מושכים פחות תשומת-לב מן המעילים הגדולים וכך הם מצליחים להסתנן לעולמם של מעצבים, משווקים וצרכנים – ובעיקר צרכנים צעירים יותר מבעבר. בין 1985 ל-2001, הוכפל פי עשרה בבריטניה מספר החיות שנהרגו עבור קישוטים. בשוק המערבי בכללו, בתחילת שנות ה-2000 היה מספר החיות שמומתות לבגדים שלמים שווה בערך למספר החיות המומתות לקישוטים. גורם שני להתאוששות התעשייה הוא הניסיון להסתתר מאחורי תעשיית הבשר. בבריטניה, שם נאסר גידול חיות לפרווה במשקים (בשנת 2003), הפכו ארנבונים לקורבנות התעשייה הנפוצים ביותר, והמשווקים טוענים שפרוות הארנבונים היא "רק מוצר-לוואי של תעשיית הבשר". מכיוון שלכאורה הארנבונים נקטלים ממילא, אין בעיה מוסרית להשתמש בפרוותם (למעשה, ארנבונים בתעשיית הבשר נשחטים בגיל צעיר הרבה יותר מארנבונים בתעשיית הפרוות – נושא הראוי לכתבה נפרדת). גורם השלישי להתאוששות התעשייה הוא העברת "ייצור" הפרוות למדינות, שבהן אין מחאה ציבורית נגד התעשייה ואין חקיקה נגדה. סין החליפה את אירופה וארצות-הברית כ"יצרנית" הפרוות העיקרית בעולם והיקף המכירות של פרוות מסין עלה ב-123% בשנת 2004 והגיע ל-2 מיליארד דולר. הפרוות שמקורן בסין עוברות מספר ידיים במסחר הבינלאומי ואין לצרכן אפשרות לדעת מהו מקור הפרווה. בינואר 2005 חשפו מספר ארגונים תנאי חיים ושיטות הרג מחרידים במיוחד בתעשיית הפרוות הסינית. הארגונים הפיקו
דו"ח
וסרט
(קשה לצפייה במיוחד) שעוררו מחאה במערב ותגובה מתונה בסין.
|
השחקנית שרליז ת'רון בבאנר נגד שימוש בפרוות (PETA)
אינדיטקס-זארה
למרות המגמה השלילית, כוחו של הלחץ הציבורי לא פחת כלל בשנים האחרונות. בבריטניה, למשל, רק כ-15 משווקים גדולים מוכרים פרווה, וחברות רבות נכנעות ללחץ הציבורי ומצטרפות לחרם. אחת ההצלחות הבינלאומיות הבולטות במאבק נגד פרוות בשנים האחרונות הייתה מול אינדיטקס (Inditex), תאגיד בינלאומי המחזיק בבעלותו מספר חברות גדולות, שהבולטת שבהן היא רשת "זארה". בפברואר 2002 אימצה אינדיטקס מדיניות, שכל המוצרים מן החי שמוכר התאגיד, ובכלל זה פרווה ועור, מקורם אך ורק במשקים לגידול חיות למזון, דהיינו – החיות לא יוקרבו במיוחד עבור עורן ופרוותן; התאגיד גם התחייב לדאוג ל"טיפול הומאני" בחיות על-ידי הספקים. מובן, שהתחייבויות אלה אינן אמינות – אפילו במקרה של עור כ"מוצר-לוואי" של תעשיית הבשר, עדיין מדובר במקור לרווחים משמעותיים, שמכריעים את גורל התעשייה. וכאמור, פרוות ארנבונים, שנמכרת כמוצר-לוואי, לכאורה, נפשטת לרוב מגופם של ארנבונים אחרים מאלה שהורגים לבשר. באוקטובר 2003, בעקבות הקמפיין נגד זארה, הסירה החברה את כל הפרוות מחנויותיה בבריטניה. בחנות היחידה של החברה בסטוקהולם, די היה בהפגנה מול החנות היחידה בעיר כדי להביא לסילוק הפרוות מהמדפים תוך מספר שעות. אולם בשנת 2004 חזרו הפרוות לזארה. CAFT (הקואליציה לביטול המסחר בפרוות) הכריז על יום בינלאומי נגד זארה ב-25.9.2004. פעילויות נגד החברה תוכננו בארבעים ערים. הנהלת אינדיטקס התכנסה שלושה ימים לפני מועד המחאה המתוכננת ויצאה בהצהרה: זארה תפסיק למכור פרוות באופן מיידי ב-48 מתוך 54 המדינות שבהן נמצאות 2,064 חנויותיה. בשש מדינות – ספרד, פורטוגל, יוון, תורכיה, מקסיקו וונצואלה – ימשיכו למכור פרווה עד גמר המלאי, ובכל מקרה לא יימכרו עוד פרוות בחברות השייכות לאינדיטקס החל מ-1.1.2005. לא נמסר, מדוע באותן שש מדינות תמשיך המכירה עד גמר המלאי – ייתכן, שבאינדיטקס העריכו, שהמחאה במדינות אלה תהיה חלשה. למעשה, ב-CAFT עדיין חיפשו פעילים בספרד ימים אחדים לפני המחאה המתוכננת.
|
עירום קורץ בפוסטרים חדשים של PETA נגד פרוות:
הכדורסלן דניס רודמן לובש קעקועים והקומיקאי דייויד קרוס לובש את פרוותו הטבעית
בזו אחר זו
CAFT פועלים באופן שיטתי באמצעות פניות טלפון, דואל והפגנות. בהודעה על כניעת אינדיטקס, הכריזו CAFT שיום המחאה לא יתבטל, אלא פשוט יתנהל נגד חברות אחרות. בבריטניה סימנו את Selfridges, חברה המחזיקה ארבע חנויות כלבו גדולות ויוקרתיות, בתור המטרה הבאה. בסלפרידג'ס, כמו בזארה, טענו שהם מוכרים רק "מוצרי-לוואי". החברה סגרה את מחלקת הפרוות שלה ב-1990 אך המשיכה למכור פרוות ארנבונים בתוך מוצרי ביגוד. ב-27.5.2005 הודיעה החברה, שהיא לא תמכור עוד פרוות, ושהן יוסרו מהמדפים מיידית. באביב-קיץ 2005 הכריזו עוד לפחות 6 חנויות גדולות או רשתות שבסיסן בבריטניה, על הפסקת מכירות פרווה. ראוי לציון שרשת חנויות הכלבו Harvey Nichols הכריזה על הפסקת מיידית של מכירת פרוות ארנבונים יום לפני שהוכרז בבריטניה יום לאומי נגדה (20 במרץ). המטרות של CAFT כעת הן רשת גדולה, Joseph, בעלת חנויות בחמש מדינות, והרשת הבריטית Kurt Geiger. גם בארצות-הברית מסירות חנויות את מוצרי הפרווה. ההצלחה הבולטת האחרונה (20 ביולי) לאחר קמפיין PETA במשך שמונה חודשים, הוא התחייבות רשת Wet Seal (בעלת 401 חנויות) שלא למכור פרוות לקראת החורף הנוכחי. המטרה הבולטת של PETA כעת היא חברת J.Crew ( בעלת 201 חנויות). PETA פתח אתר נגד החברה,
"
J.Cruel", עם חומרי הסברה בדפוס ובפורמט אלקטרוני. PETA, במיטב המסורת של הארגון, מפיק
עם חומרי הסברה בדפוס ובפורמט אלקטרוני. PETA, במיטב המסורת של הארגון, מפיק
פוסטרים מעולים
תוך שימוש בידוענים. הארגון התפרסם בעבר בסגנון הפורנוגרפי למחצה של הפוסטרים שלו, אולם בשנים האחרונות המודעות נגד פרווה מכובדות יותר, בדרך-כלל. יש להזכיר כאן גם שיטת מאבק פחות שגרתית, שנוקטת הקבוצה הבריטית ECD ("אי-ציות אזרחי אלקטרוני"). הקבוצה פיתחה תוכנה, המאפשרת הצפה של חברות בדואר אלקטרוני עד להפלת השרת שלהן תוך שימוש במערכת אוטומטית אך חוקית.
פרוות בישראל
עד לשנים האחרונות נראה היה, שהשיווק המוחצן של פרוות נשאר מחוץ לישראל. אולם לאחרונה השתנה המצב לחלוטין. קסטרו היא החברה הבולטת שמוכרת פרוות, אך היא איננה היחידה.
התחייבות קסטרו
להפסיק לייבא פרוות (14.9.2005) ניתנה לאחר שלושה שבועות בלבד של מחאה. הדבר מרמז על הקלות היחסית שבה ניתן לסלק שוב את הפרוות מהחנויות בישראל.
|
כתבות נוספות בנושא תעשיית הפרוות:
|
מקורות
.
Brutal Facts of the 2005 Canadian Seal Hunt", IDA USA, accessed 30.9.2005"
.
The Truth About Fur Trim" ”, IDA USA, accessed 30.9.2005"
.
Wet Seal Pledges No Fur This Fall", PETA, accessed 30.9.2005"
.
Send Dead Flowers to the Fur Pimps at J.Crew", PETA, accessed 30.9.2005"
.
A Shocking Look Inside Chinese Fur Farms”, PETA, accessed 30.9.2005"
.
International Fur Trade Federation, accessed 30.9.2005"
.
Coalition to Abolish the Fur Trade, accessed 30.9.2005"
.Pan Kwan Yuk, “
Fur Dealers Find Warmer Climate for Their Garments”, Financial Times, 16.9.2005"
.Jonathan Brown, ”
Another British Retailer Bans Fur”, The New Zeland Herald, 19.7.2005"
.Maxine Frith, "
Animal Rights Groups Celebrate as Selfridges Stops Selling Fur", The Independent, 27.5.2005"
.United Press International, “
China Promises Fur Industry Reform”, The Washington Times, 8.4.2005"
.Dan Ilett, “
Fur Protesters Launch Web Attacks”, ZDNet UK, 14.2.2005"
.
Zara Chain Takes Fur Off Shelves”, BBC News, 23.9.2004"
.
Inditex Withdraws from its Offer All Products Made with Fur”, Inditex, 22.9.2004"
.CAFT-UK, “
ZARA To Withdraw Fur Worldwide” (e-mail and press release), 20.9.2004"
frank O’Donnell, “
Harvey Nichols Bans Rabbit Fur from Stores”, Scotsman, 20.3.2004"
F. Lebas, P. Coudert, H. de Rochambeau, R.G. Thebault, The
Rabbit - Husbandry, Health and Production,
FAO - Food and Agriculture Organization of the United Nations, Rome, 1997, chap. 8
פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע",גיליון מס' 222, אוקטובר 2005.
להרשמה לשבועון לחצו כאן.
