אנונימוס בפייסבוק
משק החלב: מחיר סביבתי
ב-20.4.2010 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) דו"ח חדש תחת הכותרת "פליטות גזי חממה ממגזר החלב: הערכת מחזור חיים." הדו"ח מתייחס לחלב פרות בלבד, והוא מהווה עיון מפורט בנושא אחד מתוך כלל הנושאים שהופיעו בדו"ח המקיף משנת 2006, "צלו הארוך של משק-החי". הדו"ח החדש מבשר את ראשיתה של עבודת מחקר שיטתית של FAO ביחס להשלכות הסביבתיות של כל תחומי משק-החי בעולם. המדובר בדו"ח מוגבל יחסית, שאינו מכסה את כל ההשלכות הסביבתיות של משק החלב העולמי (שמהווה, בין השאר, גורם כבד-משקל בזיהום מקורות מים) אלא רק בתרומתו לפליטת גזי חממה. עם זאת, לאור העובדה ש"צלו הארוך של משק החי" עורר שינויים תקדימיים במדיניות של ממשלות כלפי חקלאות, צריכת מוצרים מן החי וצמחונות, יש חשיבות רבה לכך שהנזקים הסביבתיים שגורם הניצול החקלאי של בעלי-חיים, מקבלים תשומת-לב שוטפת ושיטתית מצד האו"ם.
פרות ברפת ישראלית מבוססות בתערובת של הפרשות ומים. צולם בבארותיים, 15.8.2009.
ברוח דו"ח 2006
בתמונה: שדה סויה באזור סנטה קרוז, בוליביה, פברואר 2010. צילום: CIAT - International Center for Tropical Agriculture
הנושא לא מוזכר גם ב"פליטות גזי חממה ממגזר החלב." כאן מוזכר רק הרס פעיל של שטחי טבע לטובת שטחי מספוא או מרעה – תופעה נפוצה במיוחד במערב אירופה. משק החלב – ובעיקר באירופה – אחראי גם לכריתת היער הטרופי, בעיקר בברזיל. האירופים מרבים לייבא להזנת פרות סויה משטחי יער ברזילאיים שבוראו. על כל ק"ג של כוספת סויה (סויה מעובדת כמספוא) מברזיל, נפלטים 7.69 ק"ג גזי חממה. יש לציין שגם ישראל מייבאת מדרום אמריקה סויה כמספוא.
חלב ובשר
הדו"ח "פליטות גזי חממה ממגזר החלב" מזכיר את הקשר ההדוק שבין תעשיית החלב לתעשיית הבשר. פרות שנשחטו לאחר ירידה בתפוקת החלב שלהן, פרים שנשחטו לאחר שנוצלו להרבעה ועגלים שנולדו לפרות בתעשיית החלב ופוטמו ונשחטו – כל אלה נלקחים בחשבון במסגרת חישוב הפליטות של תעשיית החלב. מדובר בהמוני חיות שנשחטות; אמנם הבשר של חיות אלה נחשב כ"מוצר-לוואי" של תעשיית החלב, אך למעשה מדובר ב-57% מכלל בשר הבקר ש"מיוצר" בעולם, לפי נתוני האו"ם לשנת 2007. בישראל, לפי אותו המקור, היחס בין כמות החלב וכמות בשר הבקר דומה לממוצע העולמי, אך משקלו היחסי של החלב מעט גדול יותר.
סכום הפליטות
לפי "פליטות גזי חממה ממגזר החלב", משק החלב העולמי אחראי ל-4% מכלל גזי החממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אדם. סכום זה כולל הן את הליכי הייצור והעיבוד של חלב, והן את הליכי הייצור והעיבוד של בשר שמקורו במשק החלב. כזכור, "צלו הארוך של משק-החי" קבע שמשק-החי בכללו אחראי ל-18% מכלל גזי החממה שנפלטים כתוצאה מפעילות אדם, אך מחברי בדו"ח השמיטו גורמי פליטה משמעותיים במשק-החי ובכלל זה במשק החלב; לכן גם ההערכה בדבר 4% ממשק החלב היא ודאי הערכה ממעיטה.לפי הדו"ח החדש, ייצור ועיבוד מוצרי חלב בלבד, ללא בשר, אחראים ל-2.7% מכלל הפליטות. המדובר ב-1,328 מיליון טון גזים שווי-ערך ל-CO2 (יחידת המדידה המקובלת לגזי חממה) מתהליך ייצור ועיבוד החלב לבדו, לעומת 641 מיליון טון מתהליך ייצור ועיבוד הבשר שמקורו במשק החלב.
הבדלים אזוריים
ייצור כל ק"ג חלב כרוך בפליטת 2.4 ק"ג גזי חממה בממוצע בעולם, אולם קיימים הבדלים אזוריים גדולים: 7.5 ק"ג בתת-סהרה, לעומת 2-1 ק"ג במדינות מתועשות. רמת הזיהום הגבוהה במדינות לא מתועשות נובעת הן מכך שהמזון שניתן שם לפרות קשה לעיכול, והן מכך שתפוקת החלב של כל פרה נמוכה שם יותר. כך מייצר משק החלב של דרום אסיה יותר גזי חממה מכל אזור אחר בעולם, למרות שזהו האזור הרביעי בעולם מבחינת היקף ייצור החלב, אחרי אירופה, צפון אמריקה, ודרום אמריקה ומרכזה. מדברים אלה עלול להתעורר הרושם שככל שמשק החלב אינטנסיבי יותר כך יורדת כמות הפליטות ממנו, אולם מחברי הדו"ח מבהירים, שאינטנסיביזציה נוספת של משק החלב במדינות המתועשות עלולה להביא לעלייה בפליטות גזי החממה, בעיקר עקב העלייה הצפויה בכמות הפליטות מהפרשות ומדלק.
רפת חלב בהודו עם רמת תיעוש נמוכה. מתוך דו"ח PETA, ראו לעיל.
גז החממה העיקרי שנפלט מתעשיית החלב הוא מתאן – כמחצית מכלל הפליטות. הוא נפלט בעיקר באזורי מרעה וכן במשק מעורב באקלים ממוזג. חמצן דו-חנקני (N2O) מהווה 38-27 אחוזים מכלל הפליטות. מקורו בעיקר בהפרשות הפרות והוא נפלט במיוחד באזורי מרעה. CO2 מהווה רק 10-5 אחוזים מכלל הפליטות בעולם. גז זה נפלט כתוצאה משימוש בדלק. באירופה ובצפון אמריקה, שם מרבים להשתמש בדלק, הוא מהווה כ-20% מכלל הפליטות במשק החלב.