ח"כים חותמים על הצהרת זכויות בעלי-החיים: מימין זהבה גלאון (עומדים: אופיר פז-פינס ויואל חסון); ומשמאל חיים אורון
לראשונה בישראל
ביום הראשון לשנת 2008 צוין לראשונה בתולדות הכנסת יום זכויות בעלי-החיים. האירוע מסמן את הצטרפותה של ישראל ליום הזכויות הבינלאומי (IARD) שצוין זו השנה העשירית ב-10 בדצמבר 2007. בישראל, יוזם האירוע הוא ראש שדולת בעלי-החיים בכנסת, ח"כ יואל חסון. ח"כ חסון כיוון את האירוע לתאריך קרוב יותר ליום הבינלאומי, אך אילוצים בסדר יומה של הכנסת הביאו לדחיית האירוע לתאריך החגיגי, 1.1.2008.13 הצעות-חוק
לפי התכנית, יום זכויות בעלי-החיים לא נועד להיות אירוע סמלי גרידא, אלא יום של פעילות פרלמנטרית אינטנסיבית לטובת חיות. 13 הצעות חוק שעניינן זכויות בעלי-חיים – הצעות לאו דווקא חדשות (יש שכבר הוגשו בכנסת קודמת) – נועדו לעלות להצבעה במליאה. דחיסת ההצעות יחד נועדה לאפשר לחברי הכנסת שמכירים בחשיבות העניין להגיע למליאה ולהקפיץ בבת-אחת את רמת החקיקה להגנה על בעלי-חיים בישראל.הצהרת זכויות בעלי-החיים
במקביל לתוכניות החקיקה, יזמה אנונימוס אירוע שישתלב ביום זה: השקת "הצהרת זכויות בעלי-החיים". ח"כ חסון קידם את ההצהרה בהתלהבות וסייע בקידום טקס ההשקה. האירוע בכנסת נועד לפתוח פרויקט בן חמש שנים, שבמהלכן מתכננת אנונימוס להחתים חצי מיליון איש על ההצהרה הבאה:מתוך הכרה מוסרית בעובדה שבעלי-חיים עוברים אינספור חוויות הדומות לחוויות שכולנו מכירים – סבל והנאה, פחד ושמחה, סקרנות ושעמום, קשרים חברתיים, יחסי הורים וצאצאים ועוד – אני סבור/ה כי אין הצדקה להתעלמות מצרכיהם של בעלי-החיים, וכי חובה עלינו כבני-אדם וכחברה לפעול להגנה על זכויותיהם הבסיסיות. זכויות אלה כוללות, בין היתר, את הזכות שלא לסבול מאלימות, מרעב ומצמא, את הזכות להתקיים במרחב המאפשר תנועה חופשית ואת זכותו של כל בעל-חיים להתנהג בהתאם לטבעו.
אני קורא/ת בזאת לרשויות לחוקק חוקים ותקנות להגנה על זכויותיהם של בעלי-החיים, ומתחייב/ת לנסות ליישם כפי יכולתי גם באורח חיי הפרטי הרגלים שימנעו פגיעה בבעלי-חיים.
אני קורא/ת בזאת לרשויות לחוקק חוקים ותקנות להגנה על זכויותיהם של בעלי-החיים, ומתחייב/ת לנסות ליישם כפי יכולתי גם באורח חיי הפרטי הרגלים שימנעו פגיעה בבעלי-חיים.
מימין: הצהרת זכויות בעלי-החיים מעפילה לכנסת על ראשו של מאיר סוויסה;
משמאל: ההצהרה מעוכבת על-ידי כוחות הביטחון של הכנסת.
יום צמחוני בכנסת
אם באירועים ממלכתיים לטובת חיות קיימת סכנה של התמקדות בנושאים שוליים, באופן יחסי, של התעללות חריגה בחיות מעטות, הרי שמגוון החוקים שנועדו לעמוד להצבעה מרשים למדי: הכללת דגים בחוק להגנת חיית הבר, איסור על ייבוא כבד של עופות שעברו פיטום, תיקון משמעותי במנגנון שאמור לפקח על ניסויים בחיות, איסור על עריכת מופעים שעלולים לגרום סבל לחיות, ועוד. גם נוכחות אנונימוס באירוע הבטיחה, כמובן, להעמיד על סדר היום את הפגיעה הממוסדת בחיות. הגדיל לעשות ח"כ חסון, אשר יזם והפיק סילוק של הבשר מתפריט מזנון הכנסת והפיכתו לצמחוני. מדובר אמנם ביום צמחונות אחד בלבד, אולם המחווה שנעשתה מסמנת למחוקקים, לעיתונות ולציבור כולו מהי הבעיה הבוערת ביותר בתחום ההגנה על בעלי-חיים. העיתונות אכן הרבתה להתייחס למחווה זו. ידיעות אחרונות פרסם כתבה שכותרתה "אדוני היו"ר, כנסת צמחונית" (31.12). הארץ פרסם תגובות של כמה ח"כים:"כשהתברר ליו"ר מרצ-יחד היוצא יוסי ביילין שהוא ייאלץ לבחור בין לזניה צמחונית לפלפל ממולא, הוא הציע לנקוט פעולות מחאה. גם המועמד להחליפו, חיים אורון, לקח את העניין קשה, אבל אמר שהוא מוכן לסבול יום אחד. יו"ר רעמ-תעל, שייח אברהים צרצור, דווקא נזכר בגעגוע בימי ילדותו כשהיו אוכלים בשר רק בימי שישי וזה היה נחשב לחפלה."
בין הח"כים שהשתתפו בטקס השקת "הצהרת זכויות בעלי-החיים", מימין לשמאל:
גדעון סער, יואל חסון, שלום שמחון, אורית נוקד, איתן כבל, רונית תירוש ואבשלום אבו וילן.
גדעון סער, יואל חסון, שלום שמחון, אורית נוקד, איתן כבל, רונית תירוש ואבשלום אבו וילן.
חתימה טובה
ההצלחה הגדולה של יום זכויות בעלי-החיים היא טקס השקת ההצהרה. ההצהרה, ותחתיה שמות 30 ח"כים שהבטיחו מבעוד מועד את חתימתם, הודפסה על גבי גיליון ענק והוכנסה לכנסת רק לאחר דין ודברים מורט עצבים עם משמר הכנסת וטלפונים בהולים לקצין הכנסת, שאישר לבסוף את
הכנסתה. 14 מבין הח"כים שהופיעו ברשימה הגיעו לטקס עצמו, ואליהם הצטרפה ח"כית נוספת, שלי יחימוביץ', שבמגעים מוקדמים עם אנונימוס סירבה לחתום על ההצהרה בטענה העקרונית שאיננה חותמת על עצומות, אולם כשהתברר לה תוכן ההצהרה מיהרה לצרף את חתימתה, לשמחת בתה בת ה-12, רמה, שהגיעה לטקס עם כל חבריה לכתה. שרת החוץ, ציפי לבני, שכבר הגיעה לאירועי אנונימוס בעבר והצהירה על היותה צמחונית, התקשתה להגיע לטקס עצמו, אולם מסרה לאנונימוס שהיא "אתכם במאבקכם הצודק", וביקשה שההצהרה תובא אל כניסת חברי הכנסת, כדי שהשרה תוכל לצאת מרכבה, לחתום על ההצהרה (בתמונה משמאל), ולהמשיך בדרכה לפגישה בהולה בתל-אביב.נואמים
בטקס נאמו הח"כים והדגישו את החשיבות של יחס הולם לבעלי-חיים, ואת הצורך הבוער בחקיקה שתמנע פגיעות בהם. הייתה זו הזדמנות להשמיע בכנסת כמה מהטענות המרכזיות על הפגיעה הממוסדת בבעלי-חיים ועל אחריותנו המוסרית כלפיהם, והדברים צוטטו בהרחבה בעיתונות. דוברת אנונימוס, גאיה גולדברג, אמרה את הדברים הבאים:זכויות בעלי-חיים פירושן, שאם מישהו מסוגל להרגיש – צריך להתחשב בו. היכולת להרגיש היא אוסף של תכונות שמעידות על נפש: היכולת לחוות כאב, תענוג, פחד, שמחה, וגם היכולת לרצות, להשתוקק, לשאוף...
אם למישהו יש יכולות כאלה, ובקיצור – אם יש לו נפש – יש חשיבות מוסרית לחוויות שלו.
כשתרנגולת סובלת כאבי תופת לאחר שדחסו אותה באלימות לכלוב ההובלה ושברו לה רגל וכנף, הכאב שלה חשוב לא פחות מהכאב שלי. נכון: היא לא מדברת, היא לא יכולה לנהל אתנו משא-ומתן, היא לא מסוגלת לפתור תרגילים במתמטיקה והיא לא יודעת המון דברים אחרים שאנחנו יודעים – אבל כל זה לא מצדיק התעלמות מהסבל שאנו גורמים לה. כאב הוא כאב, תסכול הוא תסכול, רצון הוא רצון. העוצמה של ההרגשה היא שחשובה – לא הזהות של מי שמרגיש. הזכות לחיות ברווחה רלוונטית לכל יצור בעל נפש. אמנם יש הבדלים עצומים בין הצרכים של יצורים שונים, אבל כשחיה מעבירה את כל חייה דחוסה בכלוב זעיר, חשופה לאלימות פתאומית קשה, לכריתת אברים בלי שיכוך כאבים, להרעבה או לפיטום, לבידוד או לציפוף קיצוניים, מובן מאליו שאי-אפשר לקיים את הדרישה האלמנטרית לחיות ברווחה.
לצערנו, זוהי מציאות החיים עבור יותר מ-300 מיליון בעלי-חיים מדי שנה בישראל, הנפגעים בעיקר בתעשיות הבשר, הביצים והחלב, ובמעבדות הניסויים. הניצול שלהם, כל עוד הוא נמשך, מוכרח לעצור בקווים אדומים מוסריים. גם לחיות המנוצלות במשקים ובמעבדות מגיעות זכויות בסיסיות, כמו הזכות שלא לסבול מאלימות, מרעב ומצמא. זכויות אלה לא ניתנות להפקעה בתירוצים של נוחות ורווחיות.
אם למישהו יש יכולות כאלה, ובקיצור – אם יש לו נפש – יש חשיבות מוסרית לחוויות שלו.
כשתרנגולת סובלת כאבי תופת לאחר שדחסו אותה באלימות לכלוב ההובלה ושברו לה רגל וכנף, הכאב שלה חשוב לא פחות מהכאב שלי. נכון: היא לא מדברת, היא לא יכולה לנהל אתנו משא-ומתן, היא לא מסוגלת לפתור תרגילים במתמטיקה והיא לא יודעת המון דברים אחרים שאנחנו יודעים – אבל כל זה לא מצדיק התעלמות מהסבל שאנו גורמים לה. כאב הוא כאב, תסכול הוא תסכול, רצון הוא רצון. העוצמה של ההרגשה היא שחשובה – לא הזהות של מי שמרגיש. הזכות לחיות ברווחה רלוונטית לכל יצור בעל נפש. אמנם יש הבדלים עצומים בין הצרכים של יצורים שונים, אבל כשחיה מעבירה את כל חייה דחוסה בכלוב זעיר, חשופה לאלימות פתאומית קשה, לכריתת אברים בלי שיכוך כאבים, להרעבה או לפיטום, לבידוד או לציפוף קיצוניים, מובן מאליו שאי-אפשר לקיים את הדרישה האלמנטרית לחיות ברווחה.
לצערנו, זוהי מציאות החיים עבור יותר מ-300 מיליון בעלי-חיים מדי שנה בישראל, הנפגעים בעיקר בתעשיות הבשר, הביצים והחלב, ובמעבדות הניסויים. הניצול שלהם, כל עוד הוא נמשך, מוכרח לעצור בקווים אדומים מוסריים. גם לחיות המנוצלות במשקים ובמעבדות מגיעות זכויות בסיסיות, כמו הזכות שלא לסבול מאלימות, מרעב ומצמא. זכויות אלה לא ניתנות להפקעה בתירוצים של נוחות ורווחיות.
הוסיף השחקן מאיר סוויסה, שהצטרף לאירוע מטעם אנונימוס:
"בסופו של דבר היכולת הגדולה ביותר להשפיע על הסבל והמוות של הכי הרבה בעלי-חיים, היא שלנו, כצרכנים, על-ידי מה שאנחנו קונים במכולת. אם נחרים מוצרי קוסמטיקה שנוסו על חיות או נפסיק לקנות בשר, נפחית את מספר בעלי-החיים שעוברים התעללות. מה הייתם אומרים על אנשים שמתעללים יום יום בבעלי-חיים, מרעיבים אותם ומועכים להם את העצמות, מכניסים אותם חיים למכונות מריטה ומעוותים אותם גנטית להיות נכים? אבל זה מה שכולנו עושים, בשלט-רחוק. אנחנו משלמים שיסרסו בשבילנו עגלים בטבעת גומי שמטריפה אותם מכאבים במשך שבועיים, אנחנו משלמים שידחסו בשבילנו תרנגולות לתוך כלובים, אנחנו משלמים בשביל שיחתכו אברים כאילו כלום, אפילו בלי משככי כאבים."
ליד ההצהרה: גאיה גולדברג ומאיר סוויסה עם יואל חסון ועם שלי יחימוביץ'
וחקיקה... אין
למרות התמיכה בהצהרת זכויות בעלי-החיים, שהביעו בהתראה קצרה בלבד למעלה מרבע מחברי הכנסת, הממשלה העיבה על אווירת החג והקידמה. שלושה מן החותמים הם שרים בכירים, אולם הם לא יכלו להכריע את הכף בוועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק. הוועדה התכנסה ביום האחרון לשנת 2007, בין השאר כדי לדון ב-13 הצעות החוק בעניין בעלי-חיים, שהועלו בפניה. לוועדה זו יש סמכות להעביר את הצעות החוק ישירות להצבעה במליאה, או לעכב אותן לדיונים שונים, שעלולים לקבור את הצעות החוק. גמגומי הוועדה התחילו בסירוב מראש לדון בהצעה החשובה ביותר, "איסור ייבוא ומכירת כבד של בעלי-חיים שעברו התעללות". הדיון עצמו, ב-31 בדצמבר, הסתיים במפח-נפש גמור: הוועדה סירבה להעביר להצבעה את כל 12 הצעות החוק הנותרות. הן הועברו לדיון במליאה. כך, במקום לפתוח את שנת 2008 בהחלטות חיוביות, השנה נפתחה בדיונים. ההחלטות נדחו למועד לא ידוע.
הח"כים החותמים על הצהרת זכויות בעלי-החיים, מימין לשמאל:
שורה עליונה: קולט אביטל (עבודה-מימד), יולי-יואל אדלשטיין (ליכוד), שר התיירות, יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו), חיים אורון (מרץ-יחד), זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל), גלעד ארדן (ליכוד), אורי יהודה אריאל (איחוד לאומי-מפד"ל), אבישי ברוורמן (עבודה-מימד).
שורה שנייה: זהבה גלאון (מרצ-יחד), אלחנן גלזר (גיל), השר לביטחון פנים, אבי (משה) דיכטר (קדימה), אבשלום (אבו) וילן (מרצ-יחד), נאדיה חילו (העבודה-מימד), דב חנין (חזית דמוקרטית לשלום ושוויון), יואל חסון (קדימה), אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל).
שורה שלישית: איתן כבל (עבודה-מימד), שלי יחימוביץ (עבודה-מימד), רן כהן (מרצ-יחד), משה כחלון (ליכוד), שרת החוץ, ציפי לבני (קדימה), לימור לבנת (ליכוד), סופה לנדבר (ישראל ביתנו), מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד).
שורה תחתונה: שרה מרום שלו (גיל), אורית נוקד (עבודה-מימד), ניסן סלומינסקי (איחוד לאומי-מפד"ל), גדעון סער (ליכוד), אופיר פינס-פז (עבודה-מימד), שר החקלאות, שלום שמחון (עבודה-מימד), רונית תירוש (קדימה).