סימון ביצים בעולם: הונאה ואמת

סימון ביצים באיחוד האירופי  הונאת צרכני ביצים באוסטרליה  הלוגו המטעה והסרתו בארה"ב 

תרנגולת מעבר לגדר בלול מרעה חופשי בגרמניה: כדאי לזכור שגם "מרעה חופשי" אינו חופשי באמת. 

סימון ביצים באיחוד האירופי

גישה רצינית באירופה

באירופה, כמו במקומות אחרים, חברות לשיווק ביצים מגישות מידע מטעה על האריזות. מידע זה נועד לשכנע את הצרכנים, שהביצים שבאריזה הוטלו על-ידי תרנגולות במרעה חופשי – בעוד שהביצים הוטלו למעשה בכלובי סוללה. עם זאת, בניגוד למקומות אחרים במערב, החוק באיחוד האירופי מטפל בניסיונות ההונאה ברצינות רבה. הרקע לגישה מקצועית זו הוא לחץ יציב ומתמשך מצד המוני צרכנים, במקביל למהפכה התחיקתית בתעשיית הביצים, הקובעת הליך הדרגתי של איסור על השימוש בכלובי סוללה, שאמור להסתיים בראשית שנת 2012. בגרמניה, באוסטריה ובלוקסמבורג ייאסר גם השימוש בכלובים "מועשרים" (כלובים מעט גדולים יותר ובהם מספר חפצים לשימוש התרנגולות). בינתיים, שיעור הביצים שמקורן בכלובי הסוללה נמצא בירידה. למשל, לפי נתוני הארגון RSPCA הבריטי, בסוף שנת 2004 היו 66% מכלל מהתרנגולות בתעשיית הביצים הבריטית כלואות בכלובים, לעומת 75% עשר שנים קודם לכן. החקיקה בתחום זה מהווה אפוא מאמץ להגן על חלק משמעותי מצרכני הביצים. הסבר לתקנות שנקבעו בדצמבר 2000 (EC 5/2001) מבהיר את עמדת מועצת האיחוד האירופי בעניין:

הסימון

ב-1.1.2004 נכנסה לתוקף תקנת הנציבות האירופית (EC 1651/2001) הקובעת סימון מחייב על אריזות ביצים ועל הביצים עצמן – סימון המעיד על שיטות ההחזקה של התרנגולות. זהו חלק מחקיקה מפורטת בעניין סימון ביצים, הכוללת חובה לסמן תאריך אחרון לשימוש, שיטת קירור, דירוג איכות, מספר ושם מרכז האריזה, מקום הייצור, אופן ההאכלה ועוד. פרטים אלה קשורים כולם ב"איכות המוצר". אולם הסימון לפי שיטות ההחזקה נוגע אך ורק למידת הפגיעה בתרנגולות, ואלה הם עיקריו:

• אריזות ביצים שמקורן בתרנגולות בלולים הכוללים שטח מרעה חופשי יסומנו במילים "ביצי מרעה חופשי", וכל ביצה תסומן במילים "מרעה חופשי".
• אריזות ביצים שמקורן בתרנגולות הכלואות במבנה סגור ללא כלובים יסומנו במילים "ביצי אסם", וכל ביצה תסומן במילה "אסם".
• אריזות ביצים שמקורן בתרנגולות הכלואות בכלובים יסומנו במילים "ביצים מתרנגולות בכלובים", וכל ביצה תסומן במילה "כלוב".

מילות הסימון קלות להבנה, אולם מותר להחליפן בקודים (1, 2, 3 בהתאמה) בתנאי שמפתח של הקודים מופיע על האריזה. במילים אחרות: מותר להטביע על האריזה בכתב גדול מספר שאינו מובן לצרכן בהתרשמות מהירה ולספק לו מפתח להבנת הקוד באותיות זעירות.

הבטחת אמינות

לכל אחת מהקטגוריות שלעיל יש הגדרות ברורות בתקנה ובחקיקה קודמת. בלול "מרעה חופשי" חייבת להיות לתרנגולות גישה לחצר באוויר הפתוח במשך היום, מלבד מקרים של הגבלות זמניות בהוראת השלטונות הווטרינריים. החצר מכוסה בעיקרה בצמחייה, והיא אינה רחוקה מדי ממבנה הלול (עד 350 מטר ממנו). השטח המוקצב לתרנגולת בלול כזה הוא לפחות 2.5 מטרים רבועים. "אסם" חייב לאפשר מקום עמידה באורך מוגדר לכל תרנגולת ליד מתקני המזון והשתייה, תיבת קינון אחת לפחות לכל שבע תרנגולות, מוטות לעמידה עם 15 ס"מ לפחות לכל תרנגולת, והצפיפות המרבית המותרת היא 12 תרנגולות למטר רבוע. ההגדרות החשובות ביותר נוגעות לכלובים, שם מותרת צפיפות נמוכה יותר מזו המקובלת בישראל ובארצות-הברית: 550 סמ"ר לתרנגולת. גובה רוב שטח הכלוב חייב להיות 40 ס"מ לפחות, עם 10 ס"מ לעמידה ליד מתקן המזון, תנאי גישה מוגדרים למים וגישה למתקן לקיצור טפרים. בנוסף להגדרות הברורות, התקנות כוללות הוראות מפורטות למעקב אחר ביצוען, ובכלל זה חובת רישום בעניין אריזת ביצים והמסחר בהן, ביקורת תקופתית במתקנים וחובת ענישה אפקטיבית.

לול אסם: ללא כלובים אך גם ללא גישה החוצה ובצפיפות גדולה 

מגבלות קטנות

התקנות האירופיות מתירות כמה חריגות צנועות וסבירות בעניין סימון הביצים. למשל, לולנים המוכרים ביצים ישירות לצרכן הסופי, בחנות הנמצאת בתוך המשק שלהם או מדלת לדלת, אינם חייבים לסמן. לולים המחזיקים פחות מ-350 תרנגולות פטורים ממטלות רישום בירוקרטיות. לפי תקנה של מועצת אירופה מיוני 2006 (EC 1028/2006), גם ביצים הנמכרות בשוק מקומי לא חייבות סימון, אם הלולן מחזיק עד 50 תרנגולות. הוראות אלה מקלות למעשה בעיקר על משקים שמספקים לתרנגולות תנאים טובים, באופן יחסי. תקנה אחרת מאת הנציבות (EC 89/2006) קובעת, שבמקרה שהשלטונות הווטרינריים אסרו החזקת תרנגולות במרעה חופשי, חובה להסיר את הסימונים "מרעה חופשי" כדי שלא להטעות צרכנים. אולם מותר ללולנים להמשיך להשתמש בתווית ל"תקופת הסתגלות" – שאורכה לא נקבע. התקנה באה בתגובה לגזרות השלטונות הווטרינריים עם התפשטות שפעת העופות. האיסור הזמני שקבעו השלטונות במדינות רבות באירופה על הוצאת עופות לחצר הוא אחת מן הסכנות האורבות לשיטת גידול זו. הגמישות שגילתה הנציבות האירופית בעניין שימוש מטעה בסימון "מרעה חופשי", עשויה להציל לולים אלה מהתמוטטות בתחרות מול לולים סגורים בעת מגיפה קצרה.

בעיית ביצים "סוג ב'"

מגבלה מהותית של התקנות היא ההתעלמות שלהן מביצים הנמכרות לצרכן מעובדות. חובת הסימון שלעיל חלה רק על ביצים "סוג א'", שהן ביצים הנמכרות לצרכן בקליפתן. אלא שנתח נכבד מן השוק תופסות ביצים "סוג ב'", המשווקות רק בתור מוצר מעובד (למשל, כאבקה) או כחלק ממוצר מעובד (במוצרי מאפה וכדומה). התקנה מיוני 2006 קובעת, ש"ביצים מסוג ב' צריכות גם כן לעבור סימון כדי למנוע מעשי הונאה." אולם הסימון הרלוונטי כולל רק קוד יצרן; זהו מידע שלכל היותר ניתן לשימוש בידי הרשויות – ואילו לצרכן לא נמסר אפילו רמז על מקור הביצים. כפי שמסבירים ארגוני רווחת בעלי-חיים, משמעותה של עמימות זו היא מתן יתרון לביצים מכלובי סוללה בשימוש התעשייה, בהיותן זולות יותר; בתעשייה לא ישלמו את המחיר הגבוה יותר של ביצים ממרעה חופשי בהיעדר סימון מחייב. תחת שיטת הסימון הנוכחית, אפילו לאחר כניסת האיסור על כלובי סוללה לתוקף יהיה יתרון כלכלי לביצים מיובאות מכלובי סוללה מחוץ לאירופה.

תרנגולות בכלוב סוללה בסקוטלנד: צפיפות עצומה וקרחות כתוצאה מחיכוך בסורגים. מתוך חקירה חדשה של Compassion in World Farming, מתאריך 18.9.2006. 

בעיית המדינות החיצוניות

איום כבד אחר על האפקטיביות של הסימון – ושל כלל החקיקה לרווחת בעלי-חיים באירופה – הוא ארגון הסחר העולמי (WTO). רשויות האיחוד האירופיות חששו לצאת נגד WTO, ולכן קבעו חובות ערטילאיות למדי לגבי סימון ביצים המיובאות לאירופה ממדינות חיצוניות. בתקנה העדכנית ביותר בנושא (EC 1028/2006) קבעה מועצת אירופה ש"חיוני שביצים המיובאות מארצות חיצוניות יצייתו לסטנדרטים של הקהילה [האירופית]." אולם הבדיקה שאמורה להיערך בעניין זה אינה מבטיחה הרבה. אריזות הביצים שיובאו ממדינה חיצונית יסומנו בקוד המציין את מדינת המקור, וסימון "לא פורט" בעניין שיטת הגידול. כלומר, בניגוד לביצים שהוטלו באירופה, שם יכולים צרכנים לזהות ולתת עדיפות לביצים מלולי מרעה חופשי, הסימון על הביצים המיובאות עמום – אף על-פי שוודאי מדובר בביצים מכלובים. החדשות הטובות בעניין הן, שביצים המיוצאות מאירופה יכילו את הסימון האירופי – שיאפשר לבחור "מרעה חופשי" על פני "כלוב" גם מחוץ לאירופה.

תתווית לביצים ממרעה חופשי, סקוטלנד. למטה בכתב זעיר מופיע מפתח של הסימון לפי החוק. משווקי ביצים מכלובים עלולים להסתפק בהטבעת הקוד "3" בגדול כל עוד מפתח הקודים מופיע על האריזה, ולו בכתב זעיר. 

פרט מאריזת ביצים מכלובים, הממחיש את בעיית הסימון: הכיתוב "10 גדול וטרי" מופיע בגדול במקומות הבולטים באריזה, ואילו הסימון המחויב לפי התקנות, "ביצים מתרנגולות בכלובים" מופיע בקטן (למטה משמאל בתמונה). 

הטעיה מעבר לסימון?

גם סימון הביצים מ"סוג א'" שמקורן באיחוד האירופי, לוקה בחסר. אמנם, בסקירת אריזות בריטיות וגרמניות באינטרנט, לא מצאנו הטעיות בוטות מן הסוג המקובל בישראל: נראה שבמדינות אלה, דימויים של תרנגולות באחו מוקדשים לאריזות ביצים מתרנגולות שאכן רעו באחו. אולם חובת הסימון הקבועה בתקנות אינה מספקת. לפי RSPCA, סקר שנערך בבריטניה (ינואר 2005) אישר שקיימת הטעיית צרכנים דרמטית אפילו כשעל האריזות מופיע כיתוב ניטראלי, יחסית, כגון "טרי מהמשק". כאשר הוצגו בפני הנסקרים שלוש אריזות, שהכילו ביצים שמקורן בתרנגולות בכלובים, רק 36% זיהו נכונה שמדובר בביצים מתרנגולות בכלובים. הסקר ממחיש עד כמה קל להטעות צרכנים כאשר החוק אינו ברור דיו; אולם הוא גם מרמז שאילו שופרה שיטת הסימון, סביר להניח שהיקף מכירות הביצים מכלובים היה יורד. כך גם מלמד ניסיון ממוקד שנערך ברשת קו-אופ הבריטית. בראשית שנת 2004 היו 45% מהביצים שנמכרו ברשת ממרעה חופשי. בשלב זה החלה הרשת לקדם מכירות של ביצי מרעה חופשי באמצעות פרסום, סימון ברור של מקור הביצים ועיצוב אריזה מושכת יותר לביצים ממרעה חופשי. תוך חצי שנה בלבד עלו המכירות של ביצים אלה ל-58% מכלל הביצים הנמכרות ברשת. הנהלת הרשת צופה כי עד שנת 2007 יגיעו המכירות של ביצים שאינן מכלובים ל-80%, בזכות שיטת השיווק, דבר שיאפשר להפסיק מכירת ביצים מכלובים תוך נזק כלכלי מזערי לרשת. ודאי ניתן לשחזר את ניסיון קו-אופ ולהביא כך להפחתה של צריכת ביצים מכלובים גם במקומות אחרים.

אריזות הביצים החדשות של רשת קו-אופ הבריטית, שתרמו לירידת הצריכה בביצים מתרנגולות בכלובים: סימון שיטת ההחזקה של התרנגולות בולט לעין, ואריזת הביצים ממרעה חופשי צבעונית יותר במתכוון. (מקור: RSPCA) 

הונאת צרכני ביצים באוסטרליה

השוק קורץ לרמאים

תעשיית הביצים האוסטרלית גדולה כפליים בערך מהתעשייה הישראלית: קרוב ל-13 מיליון תרנגולות בשנים 2002-3, לפי דו"ח התעשייה (EggCorp). התעשייה האוסטרלית רצופה הונאות צרכנים, אך תשומת-הלב שם מופנית כלפי הונאות שונות מאלה המוכרות בישראל ובארצות-הברית. ההבדלים נובעים מהשיעור הגבוה יחסית של לולים ללא כלובים באוסטרליה. לפי דו"ח התעשייה, 75.2% מהביצים באוסטרליה מקורן בכלובי סוללה, 6.1% הוטלו באסם (מבנה סגור ללא כלובים), 14.5% הוטלו בלולים שיש בהם גישה למרעה חופשי, והשאר (4.2%) מקורן בלולים אורגניים ולולים ייחודיים אחרים (בישראל, לעומת זאת, מעריכים שכל הביצים ה"חלופיות" תופסות רק 1% מהשוק). באוסטרליה קיים אפוא שוק גדול לביצים שאינן מכלובים. מחירן לצרכן גבוה פי 1.5 עד כמעט כפליים ממחיר הביצים שהוטלו בכלובים, ולכן השוק האוסטרלי קורץ לרמאים – להעביר ביצים מכלובים לאריזות מובהקות של ביצים "ללא כלובים". אין דבר קל יותר מלרמות ולשים תווית "ביצים ממרעה חופשי" על אריזת ביצים מכלוב, כי במוצר עצמו לא ניכר הבדל. אמנם, בשנת 2005 השלים צוות בראשות חוקר בריטי, נוויל גרגורי, פיתוח שיטה מעשית לזיהוי מקור הביצים, בעזרת אור על-סגול; השיטה מאפשרת לקבוע בדיוק של 99.9% את סוג הרצפה שעליה הוטלו הביצים לפי תכונות האבק שנדבק אליהן. אולם התעשייה האוסטרלית הודיעה שלא תבצע בדיקות כאלה.

ממדי הרמאות

איש אינו יודע כמה מבין הביצים שנמכרות באוסטרליה בתור "ביצי מרעה חופשי" ו"ביצי אסם", הוטלו למעשה בכלובים. הקושי לעמוד על התופעה נובע מכך, שחברות ביצים גדולות באוסטרליה מחזיקות לולים משלושת הסוגים, מצב המאפשר להעביר בקלות רבה חלק מביצי הכלובים לאריזות היקרות יותר. בנוסף לכך, לדברי מפקח ביצים בשם פיל ווסטווד ברדיו הלאומי ABC, יש חברות המחזיקות בחזית השטח שלהן תרנגולות במרעה חופשי, בשביל הרושם, כשמאחור נמצאות רוב התרנגולות במבנה סגור; יש אף לולנים שכמעט לא מחזיקים תרנגולות אלא קונים ביצים מכלובים ואורזים אותן כ"ביצי מרעה חופשי". המתלוננים העיקריים על התופעה הם לולנים מובהקים של מרעה חופשי, המאוגדים בארגון משלהם תחת פיקוח פנימי משמעותי, ורווחיהם נפגעים בגלל התחרות. בסוף יולי 2006 חשף העיתון Sydney Morning Herald נתונים רשמיים מטעם התעשייה והממשלה, ולפיהם מסתבר שסך כל התרנגולות האוסטרליות הנמצאות בפועל במרעה חופשי, אינן יכולות להטיל יותר מ-80% מכלל הביצים הנמכרות תחת התווית "ביצי מרעה חופשי". בעקבות החשיפה, הכריז שר החקלאות הפדרלי, פיטר מקגורן, שידבר בדחיפות עם שרי החקלאות של מדינות הפדרציה האוסטרלית, שהם האחראים לאכיפת חוקי הגנת הצרכן בהקשר זה. בינתיים אמורה להתנהל חקירה פדרלית, שאולי תחשוף הונאה בממדים גדולים עוד יותר. להערכת ווסטווד, למשל, מחצית מכלל הביצים שנמכרות כביצי מרעה חופשי הן "מזויפות".

בעיית RSPCA

RSPCA (החברה המלכותית למניעת התאכזרות לחיות) האוסטרלי הוא גוף בעל כוח כלכלי משמעותי וסמכות לחקור ולתבוע חשודים במקרים של הפרת חוקי ההגנה על בעלי-חיים. RSPCA גם מקיים תוכנית פיקוח על לולי אסם ומרעה חופשי, הכוללת דרישות מינימום מסוימות וביקורי מפקח אחת ל-8 עד 12 שבועות. לולים שעמדו בדרישות הארגון רשאים לשים על אריזות הביצים לוגו מיוחד, המבטיח לכאורה שהתרנגולות חיו בתנאים טובים. את האישור מקבלים עשרות לולי אסם ולול מרעה חופשי אחד. RSPCA מקבל 2 סנט על כל ביצה מאושרת שנמכרה, ובשנת 2001, כאשר ניגודי האינטרסים הגלומים בהסדר זה עלו לכותרות, הוא הרוויח 110,000 דולר אוסטרליים ממכירות הביצים המאושרות. שנה קודם לכן אף קיבל RSPCA מענק בסך 35,000 דולר מחברת הביצים הגדולה באוסטרליה, Pace Farms, שפרנסתה העיקרית היא, כמובן, על תרנגולות בכלובי סוללה. בספטמבר 2002 נערך בתוך הארגון ניסיון להביא לניתוק הקשרים הכלכליים עם Pace Farms. יוזמי הניתוק נחלו תבוסה מוחצת.

RSPCA תחת ביקורת

RSPCA סופג ביקורת קשה גם מחוץ, ובעיקר מהארגון Animal Liberation Victoria. ביוני-יולי 2001 נכנס צוות סמוי של ALV לשלושה לולים המקבלים אישור RSPCA, ותיעד שם תרנגולות במצב קשה. מקורי התרנגולות בלול אסם אחד נקטמו באופן אגרסיבי ביותר, כמעט עד הנחיריים, בעוד שכללי RSPCA מתירים קיטום של קצה המקור בלבד. בנוסף לכך, באחד מלולי האסם נמצאה ערימת תרנגולות מתות, שעליהן הונחו כמה תרנגולות גוססות. סביב רגליהן של תרנגולות אלה התקשו הפרשות ולכלוך לגושים ענקיים, שמנעו מהן ללכת. RSPCA לא עשה דבר, וכפי שמסכמים זאת מבקריו – הוא מסרב בעקביות לתבוע לולנים על התאכזרות לחיות, למרות ההוכחות שמובאות בפניו. למעשה, גם אילו היה RSPCA מפקח כראוי על הלולים בהתאם לקריטריונים שלו, עדיין הוא מוליך שולל את הצרכנים. למשל, באתר הארגון מופיעה ההצהרה: "במערכות ללא כלובים, כמו אסם או מרעה חופשי, לתרנגולות יש אפשרות לבטא את טווח ההתנהגויות המלא שלהן." זהו כמובן שקר בוטה: דגירה וגידול צאצאים הם מיסודות ההתנהגות הטבעית של תרנגולות, ואלה נשללים בהכרח בכל לול מסחרי – בנוסף על התנהגויות רבות אחרות. אין ספק, שלולים ללא כלובים נוטים להיות אכזריים פחות מלולי כלובים; אולם התיאור הפסטורלי שמוסר RSPCA לצרכנים מטעה מאוד.

החוק המנומנם

רבים תולים את שכיחות ההונאות בתעשיית הביצים האוסטרלית במצב החוק. שוק הביצים ללא כלובים באוסטרליה הוא נכבד דיו כדי להוות בסיס לאיסור בחוק על השימוש בכלובים. בעקבות לחצי הצרכנים, החלה ב-1999 ממשלת אוסטרליה לבדוק את שיטות הכליאה הנהוגות בתעשיית הביצים, אך לאחר שנה פסקה שהשימוש בכלובים יימשך תוך שינוי קוסמטי בלבד: הגדלת השטח המוקצב לתרנגולת בכלוב מ-450 סמ"ר ל-550 סמ"ר. הוראה זו עדיין לא קוימה כמתוכנן (היא נכנסת לתוקף בהדרגה בין ראשית שנת 2001 לסוף 2007); מסמך ממשלתי מגלה, שחלק מהלולנים לא פועלים כנדרש כי הם משוכנעים שהממשלה ממילא לא תאכוף את החוק. החלטה נוספת שנכנסה לתוקף היא חובת סימון על אריזות הביצים, ובכלל זה סימון "ביצי כלוב", "ביצי אסם" ו"ביצי מרעה חופשי". המדובר בתוספת טקסט בגודל קבוע. תוספת זו אינה מבטלת בהכרח כיתובים אחרים ואיורים מטעים, אולם לכאורה מדובר בבסיס חוקי מספק לתביעה במקרה של הונאה. למרות זאת, הן הלולנים המובהקים של מרעה חופשי והן משרד החקלאות מתלוננים, שהחוק אינו מגדיר מהו "מרעה חופשי" ומהו "אסם" – ולכן קשה מאוד לתבוע את הרמאים. משרד החקלאות עובד כעת עם התעשייה על סטנדרט לאומי, שאמור לצמצם את היקף ההונאות. אולם קשה להאמין, שהסיבה לכך שהנושא לא נדון בבתי-המשפט היא רק מצב החוקים. נקווה, שבקרוב ייטול על עצמו ברצינות אחד הארגונים האוסטרליים את המשימה למצות את החוק הקיים עם כמה מעברייני תעשיית הביצים.

ביצים המשווקות על-ידי חברה אוסטרלית: סוג הכליאה צריך להיות מצוין על החלק העליון של האריזה. שימו לב, שאין על האריזה זו, כמו על רבות אחרות, מידע מטעה מן הסוג המקובל על האריזות בישראל. 

הלוגו המטעה והסרתו בארה"ב

מרילנד, פברואר 2005, לול ISE America: תרנגולות בלול עם אישור Animal Care Certified מטעם התאחדות יצרני הביצים האמריקאית. (מתוך חקירת Compassion Over Killing) 

Care

Animal Care Certified (בקיצור: ACC) הוא לוגו, שהופיע במשך מספר שנים על רוב אריזות הביצים בארצות-הברית. הביטוי שעל הלוגו מטעה. עבור הצרכן האמריקאי התמים, לוגו ACC מעיד שהמוצר נבדק ואושר לפי תקן של טיפול טוב ודואג לחיות. המילה המטעה היא "care" – אשר בשפת היום-יום מתקשרת לדאגה, אכפתיות, תשומת-לב וטיפול טוב.

יוזמת ה"רווחה" של התעשייה

את לוגו ACC המציאה התאחדות יצרני הביצים של ארצות-הברית (UEP). מדובר בניסוח שנועד ליצור רושם של "טיפול" בתרנגולות במובן המקובל בשפת היום-יום. הלוגו הוא תגובת UEP לביקורת הגוברת על זוועות כלובי הסוללה בתעשיית הביצים. ב-1999, שכרה UEP "ועדה מדעית מייעצת לרווחת בעלי-חיים", במטרה מוצהרת להביא לניסוח הנחיות ל"שיפורי רווחה" בחיי התרנגולות בתעשיית הביצים. לפי דיווח UEP, הוועדה הפיקה המלצות שעל פיהן פרסמה UEP באוקטובר 2000 "הנחיות התאחדות יצרני הביצים לגידול בעלי-חיים עבור להקות המטילות של ארה"ב". UEP אישרה שימוש בלוגו ACC לכל לולן או חברת ביצים, שהתחייבו לפעול לפי הנחיות אלה. באופן רשמי, הלולים אמורים להיבדק אחת לשנה כדי לוודא עמידה בהנחיות. מעל 80% מכלל "יצרני" הביצים בארצות-הברית התחייבו לפעול לפי ההנחיות מאז שנת 2002.

עיקרי "תוכנית הרווחה"

הנחיות UEP אינן תוכנית הרווחה שהן מתיימרות להיות. ביסודן, ההנחיות מגדירות את הפרקטיקות הנחשבות כרווחיות ביותר בתעשייה, וקובעות פרקטיקות אלה בתור דרישות מינימום. זוהי תופעה מוכרת ב"רפורמות רווחה" שנוצרו מתוך התעשייה (כך נוצרו גם התקנות לפיטום אווזים שהעביר משרד החקלאות הישראלי בכנסת בשנת 2001, שבג"ץ קבע שאינן חוקיות). למשל, במסמך הנחיות UEP נאמר, שהקצבת שטח הקטן מ-430 סמ"ר עד 555 סמ"ר לתרנגולת (בהתאם לזן התרנגולות) מפחיתה באופן משמעותי את תפוקת הביצים. במקביל לכך, ההנחיות עצמן מורות להקציב בהדרגה שטח כזה בדיוק לתרנגולת – "כדי להביא רווחה מיטבית לתרנגולת"... ההנחיות כוללות פירוט על אספקה יעילה של מים, מזון, אוויר ואור, המלצה לבצע קיטום מקור, המלצה לבצע הרעבה או "השרה כפויה" והנחיות ללכידה ולהרג יעילים של תרנגולות, שתפוקת הביצים שלהן ירדה.

האם לתוכנית יש ערך בשטח?

הנחיות UEP התקבלו באופן גורף ומיידי בתעשייה כי הן מציעות עקרונות ניהול יעילים ומועילים ללולנים. תפיסת הרווחה שעומדת מאחורי התוכנית היא גרוטסקית: "רווחה" נתפסת כשוות-ערך ל"יעילות כלכלית". עם זאת, אין לזלזל ביתרונות האפשריים של חלק מן ההנחיות. למשל, לדברי נציג UEP, לפני התוכנית הייתה הקצבת השטח הנפוצה לתרנגולת בכלוב 342 סמ"ר, ובחלק מהלולים אף הוקצבו 258 סמ"ר לתרנגולת בלבד! אם כן, במידה שלולנים יצייתו להנחיות לספק 555-430 סמ"ר לתרנגולת, מדובר בשיפור עצום. אמנם, כדי לבצע פעולה אלמנטרית כמו מתיחת כנפיים, תרנגולות זקוקות ל-1,955 סמ"ר בקירוב. לכן המושג "רווחה" אינו במקומו בכל הנוגע להנחיות. אולם ההנחיות קובעות שהתרנגולות יעמדו על רצפת הכלוב במקום זו על זו – שיפור משמעותי, אומלל ככל שיהיה. בדומה לכך, אספקת מים קבועה, אספקת אוויר לכל חלקי הלול, איסור על שיטות הרג איטיות במיוחד ועוד – הנחיות אלה ואחרות מהוות שיפור ביחס למצב הקיים בלולים רבים; כל זאת מבלי שההנחיות כוללות הרעה בולטת ביחס לפרקטיקות קיימות. נותרות אפוא שתי שאלות פתוחות: ראשית כל, עד כמה השפיעו ההנחיות על הנעשה בשטח, אם בכלל? מנגנון האכיפה של UEP כמעט שלא מגיע ללולים וממילא הוא חסר שיניים. ושנית, עד כמה ייעול הלולים – שנובע מההנחיות – יפגע בתרנגולות בעתיד בגלל הגדלת רווחי תעשיית הביצים? בעיה דומה קיימת בכל רפורמה, שאינה מבטלת פרקטיקה מסוימת אלא מסתפקת בביצוע שינויים קוסמטיים.

מרילנד, פברואר 2005, לול Red Bird Farm: הזנחה בלול עם אישור Animal Care Certified מטעם התאחדות יצרני הביצים האמריקאית. זוהי אחת התמונות הפחות קשות לצפייה מתוך חקירות Compassion Over Killing בלולים בעלי אישור. 

לוגו ACC – הטעיית הצרכנים

בחזרה מהלולים עצמם אל הספירה הצרכנית: כאן אין עוד חשיבות לשאלה, האם לתוכנית UEP יש ערך כלשהו בשטח. השאלה היא, איזה מידע מקבלים הצרכנים וכיצד משפיע מידע זה על הרגלי הצריכה שלהם. כאן אין ספק שהלוגו מטעה. צרכנים המבקשים לקנות ביצים מלולים פחות גרועים מהסטנדרט האמריקאי, מחפשים מידע על האריזה. הם עלולים לפרש את נוסח הלוגו בתור אישור לכך, שהביצים מגיעות מלולים נטולי כלובים (וכמובן ללא הרעבה, האפלה ממושכת, קיטום מקור ועוד – במידה שהצרכן שמע על פרקטיקות אלה). מנקודת-המבט של כל אדם נורמלי – מלבד אנשי תעשיית הביצים – הביטוי Animal Care עומד בסתירה מוחלטת לכלובים. המילים המטעות בלוגו נבחרו בקפידה כדי לענות על הרגישויות של חלק מצרכני הביצים. מדובר אפוא בהונאת הצרכנים.

ראשית המאבק נגד לוגו ACC

את המאבק נגד תעשיית הביצים האמריקאית נטל על עצמו ארגון קטן וצעיר, Compassion Over Killing, שנוסד ב-1995 על-ידי נוער. הארגון פועל מתוך וושינגטון די.סי. ובתקופת המאבק הועסקו בו רק שלושה-ארבעה עובדים בשכר. במאי 2003 ביצעו אנשי COK חקירה ראשונה בלול של חברת Ise-America ממרילנד, שמשווקת ביצים עם הלוגו ACC. בלול נחשפו תנאים קשים. ביוני פתח הארגון את אתר האינטרנט EggScam.com ובו ידע לציבור על הטעיית הצרכנים, ובמקביל לכך פנה ל"משרד לשיפור עסקי" (ארגון לאומי להגנת הצרכן, ללא סמכות אכיפה) בטענה שלוגו ACC הוא פרסום כוזב. בנובמבר הכריע "המשרד לשיפור עסקי" לטובת COK וקבע, שלוגו ACC מטעה ויש להפסיק להשתמש בו. תעשיית הביצים פעלה לשינוי ההחלטה, אולם במאי 2004 אשרר המשרד את החלטתו הקודמת. שתי ההחלטות זכו לסיקור בעיתונות הארצית. באותו חודש נכנסו אנשי COK ללול תעשייתי אחר במרילנד, וחשפו שם זוועות נוספות בחסות ACC. בחודשים הבאים המשיכה העיתונות לסקר את ממצאי COK מהלולים, על רקע נושא הלוגו המטעה.

מתוך הקמפיין: גרסת הלוגו Animal Care Certified לפי COK (מימין) ולפי Bay Area Vegetarians 

הקמפיין מגיע לרשויות החוק

ב-25.8.2004 השתכנעו ב"משרד לשיפור עסקי" שתעשיית הביצים אינה מצייתת להחלטתם, והפנו את המקרה באופן רשמי ל"משרד המסחר הפדרלי", שבסמכותו לאכוף חקיקה בענייני הונאת צרכנים. פעולת המשרד הממשלתי התנהלה בעצלתיים, ובפברואר 2005 הגישו COK וארבעה צרכני ביצים תביעה על הונאת צרכנים נגד שתי חברות שיווק ו"יצרן" ביצים אחד. במקביל לכך תיעד הארגון את התנאים המחרידים בשלושת הלולים הגדולים ביותר במרילנד, אשר שניים מהם קיבלו אישור ACC. בספטמבר 2005 החליטה אחת החברות שנתבעו על-ידי COK, רשת הסופרמרקטים Giant (כ-200 סופרמרקטים במרילנד) להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית-המשפט. הרשת התחייבה להוריד את לוגו ACC מאריזות הביצים שנמכרות תחת המותג Giant, בתמורה להסרת התביעה.

ניצחון על תעשיית הביצים

ב-30.9.2005 הגיעה "ועדת המסחר הפדרלית" להחלטה היסטורית: תעשיית הביצים בכל רחבי ארצות-הברית לא תטביע עוד על אריזות הביצים את הלוגו המטעה ACC. אריזות עם הלוגו המטעה יוסרו מהמדפים עד 31.3.2006. במקום הלוגו המטעה, מותר להטביע לוגו בעל צורה זהה אך עם מסר מילולי מדויק: United Egg Producers Certified. כלומר, הלוגו מדווח שהביצים באריזה אושרו על-ידי UEP (התאחדות יצרני הביצים) – ללא כל רמז לתנאי החיים של התרנגולות. באופן כללי, UEP עמדה בהסכם, אם כי לוגו ACC עדיין נמצא לעתים בחנויות. השלב הבא במאבק סוקר בתקשורת ב-21.9.2006: לאחר חקירה מטעם הרשויות ב-16 ממדינות ארצות-הברית, הגיע התובע הכללי להסכם מרצון עם UEP. לפי ההסכם, UEP מתחייבת שלא להשתמש בעתיד בלוגו שהוסר, וכן להימנע מכל ייצוג מוטעה של סוג הטיפול ורמת הטיפול בתרנגולות. בנוסף לכך, תשלם UEP 100,000 דולר – בעיקר לכיסוי הוצאות פרקליטי המדינות ולהסברה לצרכנים. המאבק עובר כעת לשלב הבא: ב-27 בספטמבר הגישו COK וקבוצת סטודנטים למשפט עתירה למינהל המזון והתרופות (FDA). העתירה מבקשת לחייב את חברות הביצים בארצות-הברית לחשוף את שיטותיהן, בדומה למקובל באירופה.

השלכות המאבק על הלוגו

הסרת הלוגו המטעה מאריזות הביצים היא פרי עבודתו של ארגון קטן, שרובו מתנדבים, נגד תעשייה המחזיקה 228 מיליון תרנגולות. הצלחת הקמפיין מנעה – ותמנע במשך שנים – בחירה מוטעית של צרכנים, אשר ביקשו לקנות ביצים שנלקחו מתרנגולות במשקים נטולי כלובים אך בפועל נלקחו מכלובי סוללה. הקמפיין זכה להד ניכר באמצעי התקשורת הלאומיים בארצות-הברית, ובמהלכו נחשפו מיליוני צרכנים לכמה מן העובדות של תעשיית הביצים. סביר להניח, שרבים מהם החלו בעקבות המידע להחרים ביצים מכלובים ואולי ביצים בכלל. לכאורה, בלולים לא השתנה דבר עם החלפת הלוגו, אולם הצלחת הקמפיין נתנה דחיפה לפיתוח חלופות לכלובי סוללה בארצות-הברית. מפרספקטיבה ישראלית, COK הוא ארגון בממדים ישראליים, שהביס תעשיית-ענק אמריקאית. תנאי המאבק לא היו קלים כי מנקודת-המבט של התעשייה, היא אכן יזמה רפורמה שהולמת את הלוגו. המידע על אריזות הביצים של חברות רבות בישראל מטעה באופן הרבה יותר בוטה וללא כל תירוץ. נקווה, שבעקבות יוזמת אנונימוס, תיאסר בקרוב הפצת מידע מטעה על אריזות הביצים גם בישראל.

למעשה, גם הלוגו החדש אינו מספק מידע ברור אלא תחושת ביטחון חסרת בסיס.
בתמונה: עלון הסברה של הארגון HSUS על משמעות הלוגו החדש.