אנונימוס בפייסבוק
פיטר סינגר
כותב הספר הוא פילוסוף יהודי-אוסטרלי, שלמד באנגליה וספג שם רעיונות, שהיו אז חלוציים, על מעמדם המוסרי של בעלי-חיים לא-אנושיים. ב-1974 הוא פרסם חיבור בשם "שחרור בעלי-החיים", שעורר הדים רבים והורחב עד מהרה לספר בשם זהה. הספר פורסם ב-1975, והקנה לסינגר שם עולמי. מאז הרבה סינגר לכתוב בשאלות מוסריות שונות, והוא אחד הפילוסופים של המוסר המוכרים ביותר - ומעוררי המחלוקת ביותר. סינגר ביקר בישראל ב-1996, והתארח במרכז אנונימוס. כיום הוא חי בארצות-הברית ומלמד באוניברסיטת פרינסטון. 
שילוב התחומים
ייחודו של "שחרור בעלי-החיים" הוא בשילוב של שלושה תחומים עיקריים: תחקירים עובדתיים על ניצול בעלי-חיים, טיעונים פילוסופיים לטובת ההגנה על בעלי-חיים, ועצות מעשיות לצמחונים המתחילים. שילוב כזה הוא בדיוק מה שנזקקים לו מי שמגלים עניין רציני בקשר שבינינו, בני-האדם, לבין מינים אחרים. לא רבים הם הכותבים שהעזו לנסות לטפל בכרך אחד בתחומים השונים כל-כך זה מזה, ורק לעתים נדירות מסוגל מישהו לעשות זאת בצורה בהירה ומרתקת כמו סינגר.הפילוסופיה
תפיסת המוסר של סינגר היא פשוטה למדי: אם מישהו סובל, יש לסבלו משמעות מוסרית. לכן יש מעמד מוסרי לכל היצורים המסוגלים לחוש (כאב, פחד וכד', וכן הנאה וכד'). אין זה מוסרי לייחס לסבלו של מישהו משקל רב יותר מסבלו של מישהו אחר - ערכו של סבל נשפט לפי העוצמה שבה חשים אותו, ואין זה משנה מי חש אותו. כל התייחסות אחרת לסבלו של הזולת ולאינטרסים אחרים שלו (או שלה) היא אפליה. גזענות וסקסיזם הם שיטות של אפליה, וכך גם הספישיסיזם (סוּגנות) - המעטה מערך הסבל של הזולת, פשוט משום שמדובר בחיה ממין ביולוגי אחר. במציאות נוטלים רובנו חלק בפעולות ספישיסיסטיות, כאשר אנו מייחסים משקל רב יותר, למשל, להנאה הרגעית שלנו מאכילת בשר, על פני סבלו העמוק והמתמשך של התרנגול, שחי בתנאים קשים ביותר במכלאות של תעשיית הבשר. שיקול מוסרי של האינטרסים שלנו מול האינטרסים של החיות מחייב הימנעות מאכילת מוצרים מן החי, וויתורים נוספים.
תפיסת המוסר של סינגר היא פשוטה למדי: אם מישהו סובל, יש לסבלו משמעות מוסרית. לכן יש מעמד מוסרי לכל היצורים המסוגלים לחוש
העובדות
סינגר, בעל ההכשרה הפילוסופית, יודע היטב כי הדיון הפילוסופי נותר מופשט וחסר משמעות מעשית, במצב שבו לוקים מרבית האנשים בבורות תהומית, בכל הנוגע לפגיעות הממוסדות שפוגעים בני-אדם בחיות שונות. לכן הוא מקדיש שני פרקים מקיפים למתרחש בתעשיית המזון ובמעבדות מחקר, שבהן נערכים ניסויים בבעלי-חיים. רשימת העובדות, הקשות מאוד, מוצגת ללא ניסיון לערוך מניפולציה ברגשותיהם או בהבנתם של הקוראים. העובדות מדברות בעד עצמן. המקורות לתחקיר של סינגר הם, רובם ככולם, מתוך הספרות המקצועית של החקלאים ושל המדענים. מתוך העובדות שהם עצמם בוחרים להציג, ניתן לשחזר חלק ממה שעובר על בעלי-החיים.העצות המעשיות
הימנעות מאכילת מוצרים מן החי היא הצעד הראשון שיש לעשות בהתאם למסקנות המוסריות של "שחרור בעלי-החיים". סינגר נותן עצות מעשיות למעבר קל לצמחונות, והוא מפריך חששות רבים שמטרידים צמחונים מתחילים, בעניין אפשרויות התזונה והבריאות שלהם. הוא גם מציג את היתרונות שבאורח-חיים צמחוני עבור האנושות כולה, כתוצאה מן היתרונות האקולוגיים המובהקים של התזונה הצמחית, ומצייד את הקוראים בשפע של טיעונים עובדתיים ופילוסופיים, כדי להתמודד עם התקפותיהם של אנשים שאינם צמחונים או התומכים באופן גורף בניסויים בבעלי-חיים.
הדיון הפילוסופי נותר מופשט וחסר משמעות מעשית, במצב שבו לוקים מרבית האנשים בבורות תהומית, בכל הנוגע לפגיעות הממוסדות שפוגעים בני-אדם בחיות שונות
"שחרור בעלי-החיים" בפרספקטיבה
המהדורה העברית של הספר יצאה לאור ב-1998, על בסיס תחקיר מעודכן ל-1990, והקדמה עם עדכונים נוספים מ-1995. מאז חלו שיפורים בחקיקה למען רווחת בעלי-חיים וחלה עלייה בשיעור הצמחונים ואף הטבעונים באוכלוסייה. זוהי, על כל פנים, המגמה באירופה. בישראל, כמו בארצות-הברית, המצב בכללו עבר שינוי מצומצם יותר במהלך השנים, ורבות מן השיטות החקלאיות אף הפכו להיות אכזריות יותר כלפי בעלי-החיים. עם זאת, המעבר לתזונה צמחית הפך קל יותר לאין שיעור בהשוואה לתקופת כתיבתו של הספר, כי השוק כיום מוצף במוצרים טבעוניים מעולים. גם בתחום הפילוסופי חלה התפתחות משמעותית. ספרו של סינגר שימש במשך השנים כשק החבטות של שני הצדדים - תומכי הפגיעה בחיות ואנשי התנועה לשחרור בעלי-חיים גם יחד. אולם "שחרור בעלי-החיים" מחזיק מעמד מול כל הביקורות, ואולי אף משביח בזכותן. סינגר השכיל לכתוב את הטיעונים היסודיים ביותר, מבלי להסתבך בתורות פילוסופיות מורכבות. טענותיו המרכזיות שרירות ועומדות, ו"שחרור בעלי-החיים" נראה כיום רלוונטי יותר מאי-פעם.