תיעוד אנונימוס
כבשה מועפת (מצילומי אנונימוס בתוכנית)
באונייה, עדות מהשטח
התכנית האוסטרלית מתחילה במעקב אחר הובלה במשאיות על פני מרחבי אוסטרליה העצומים, בדרך לנמל היציאה. הצפיפות אדירה. הכתב, ריצ'רד קארלטון, מציין כי כבר במהלך המסע בתוך היבשת, עוברים חלק מהכבשים חמישים שעות ללא מזון ומים - הפרה של תקנות רווחת בעלי-החיים האוסטרליות, על אדמת אוסטרליה. צוות "60 דקות" לא הצליח לעלות על אניות ההובלה - הבעלים סירבו. קארלטון ראיין את וטרינר אוסטרלי בשם ד"ר טוני היל, ששהה על סיפון הספינה אל חאליג' לפני כשנתיים, במסע של 36,000 כבשים לערב הסעודית.היל: "לא הייתה שום רוח בכלל ואזורים מסוימים בספינה לא קיבלו אוויר צח, ולכן הצטברות ההפרשות, שעד אז הגיעה לעומק של עשרה עד 15 סנטימטרים ברחבי המכלאות, הפכה להיות לחה ושחררה אמוניה... והכבשים עצמם החלו להתנשם כדי לצנן את עצמם... הספינה הפכה, למעשה, להיות כמו תא גזים. ראינו כבשים נשענים אל מחוץ לספינה ומנסים להשליך את עצמם החוצה דרך הסורגים ומעלים קצף מהפה ואז פשוט מתים."
קארלטון: "פשוט זרקתם את הגופות המתות לתוך המפרץ הפרסי?"
היל: "נכון. ההערכות השתנו, עד 2,000. בזמן שיא התמותה, הם פשוט ויתרו והתחילו לחתוך את המעקה... ולזרוק אותם מהמקום שבו שכבו."
קארלטון: "זה היה לפני שנתיים, אבל מספרים ממשלתיים רשמיים מראים, שהשנה האחרונה הייתה אפילו גרועה יותר. על האל-שווייח, כמעט 6,000 כבשים מתו מסלמונלה וממכת חום. על הקורידייל אקספרס, כשלה מערכת האוורור. עוד 6,000 מתו. אז, במסע הראשון של ספינת התובלה החדישה ביותר של התעשייה, ה Becrux, מתו 41 אחוזים מן הבקר."
קארלטון: "פשוט זרקתם את הגופות המתות לתוך המפרץ הפרסי?"
היל: "נכון. ההערכות השתנו, עד 2,000. בזמן שיא התמותה, הם פשוט ויתרו והתחילו לחתוך את המעקה... ולזרוק אותם מהמקום שבו שכבו."
קארלטון: "זה היה לפני שנתיים, אבל מספרים ממשלתיים רשמיים מראים, שהשנה האחרונה הייתה אפילו גרועה יותר. על האל-שווייח, כמעט 6,000 כבשים מתו מסלמונלה וממכת חום. על הקורידייל אקספרס, כשלה מערכת האוורור. עוד 6,000 מתו. אז, במסע הראשון של ספינת התובלה החדישה ביותר של התעשייה, ה Becrux, מתו 41 אחוזים מן הבקר."
היצואנים והממשלה
קארלטון פונה בתכנית לקווין שיל, המנהל הכללי של LiveCorp, ארגון המייצג את יצואני החיות מאוסטרליה. שיל לחוץ לפינה. הוא טוען שהאסונות הם תוצאה של שיבושים חריגים, ובנוגע למוות ההמוני על ה Becrux: "איש לא ימחל על מה שקרה על סיפון כלי השיט הזה". אך שיל ועמיתיו מוחלים ברוחב-לב: ב 1.7.1998 הסמיכה ממשלת אוסטרליה את נציגי התעשייה לפקח על עצמם - והתוצאה היא, שאיש אינו נענש ואף ספינה אינה מושבתת. כאשר מזכיר קארלטון את האפשרות של ענישת העבריינים, אומר שיל: "ריצ'רד, אנחנו ספקי הבטחת איכות. אנחנו לא השוטר של התעשייה".ישראל-אוסטרליה
בשלב זה של החקירה, מצליחים אפילו השירותים הווטרינריים הישראליים, שהם בדרך-כלל שותפים מלאים באחריות להמשך הזוועות בציר אוסטרליה-ישראל - לגרום מבוכה לתעשייני החיות האוסטרליים. כזכור, אסרו השירותים הווטרינריים באופן זמני ייבוא חיות מאוסטרליה בחודש אוגוסט 2002, בעקבות תמותה המונית באחד המשלוחים. על כך אומר שיל: "הם היו מוטרדים מסידורי הפריקה בנמל עקבה". מפיקי "60 דקות" החליטו שלא להקרין את מלוא הצילומים שקיבלו מאנונימוס, משום שהם "מחרידים מדי". ב LiveCorp ראו את הסרט המלא, ושיל, כצפוי, מביע הסתייגות ממה שראה; הוא טוען שכעת יש במזרח התיכון וטרינר מטעמם, "שתפקידו לדון בשיפורים של משלוחי בקר מעבר לגבול מירדן לישראל".מהו "אישור וטרינרי"
LiveCorp מנסים לטעון, ששיעור התמותה בהובלות נמצא מאז בירידה. ד"ר טוני היל חתם על מסמך, המאשר כי "רק" 105 כבשים מתו במהלך המסע שנכח בו לפני שנתיים, אז מתו למעשה כאלפיים כבשים. המסמך נחתם בערב הסעודית; בחזרה באוסטרליה, היל המפוחד מסביר מה קרה.היל: "זהו הדו"ח שהקפטן רצה שאתן לסעודים."
קארלטון: "מנין בא המספר 105?"
היל: "הוא המציא אותו."
קארלטון: "מנין בא המספר 105?"
היל: "הוא המציא אותו."
הקפטן החזיק בדרכון ובכרטיס הנסיעה של הווטרינר. להיל לא הייתה ברירה, והוא חתם לאישור. בהזדמנות הראשונה שנפלה לידיו, הוא דיווח על שיעור התמותה האמיתי לווטרינר המפקח מטעם LiveCorp על המשלוחים לערב הסעודית.
קארלטון: "ומה קרה אז?"
היל: "שום דבר, ככל הידוע לי."
קארלטון: "אז אלפים מתו וזה אפילו לא נרשם כתקרית, נכון?"
היל: "נראה שזה מה שקרה, כשמסתכלים ברשימת התקריות."
היל: "שום דבר, ככל הידוע לי."
קארלטון: "אז אלפים מתו וזה אפילו לא נרשם כתקרית, נכון?"
היל: "נראה שזה מה שקרה, כשמסתכלים ברשימת התקריות."
מתנערים מאחריות
בעלי האינטרסים האוסטרליים ממשיכים להתחמק, למרות המבוכה אחרי "60 דקות". אנשי LiveCorp התכוננו לחשיפה וטענו, שהתמונות כבר מיושנות. אלא שארגון Animals Australia קיבל מבעוד מועד מאנונימוס סרט חדש, שצולם במאי 2003 - אז שוב אירעה תמותה המונית בשני משלוחים, בימי שרב - והמוכיח שבמעבר הגבול לישראל לא השתנה דבר. בינתיים, ממשלת אוסטרליה פועלת באופן מחפיר. בתגובה ל"60 דקות", הודיע שר החקלאות ב 30.7, שאוסטרליה "אינה צריכה להפסיק את המסחר בבעלי-חיים עם המזרח התיכון". השר, וורן טראס, מסתפק בפתיחת "חקירה" בעניין הדיווח הכוזב משנת 2001, ובשחרור הצהרות כמעט קומיות על היתרון בכך שאוסטרליה תמשיך במסחר משום שהיא - בניגוד למדינות אחרות - רגישה לרווחת בעלי-חיים.מאבק!
המאבק להפסקת המשלוחים החיים מאוסטרליה חייב להימשך ביתר-שאת. המפתח להצלחת המאבק הוא שיתוף-הפעולה בין ארגונים במדינות שונות, ולחץ חזק מצד כולנו על הרשויות המקומיות ועל התעשיות - כל אחת ואחד מאתנו בארצו/ה.לשגריר אוסטרליה בישראל והבהירו לו שכישראלים, איננו רוצים שהקשרים בין מדינותינו יהיו מבוססים על התעללות בבעלי-חיים: The Hon. James Larsen , P.O. Box 33801, Tel-Aviv 61337. Fax: 03-6968404.
חיתמו על עצומה נגד משלוחי בעלי-החיים החיים מאוסטרליה
חייבים להפסיק את מסעות המוות!
לחצו לצפייה בחשיפה המלאה בתכנית התחקירים האוסטרלית ובתמלילה המלא.
בקרו באתר הארגון Animals Australia, הנאבק זה שנים להפסקת המשלוחים החיים.
עדכון (מתוך גיליון 125, 21.11.2003)
פעולה ישירה לעצירת משלוח כבשים
במבצע סודי, שנערך בליל יום ד', 19.11.2003, החדירו פעילי זכויות בעלי-חיים מהארגון Animal Liberation South Australia בשר חזיר לשקתות האוכל והשתייה של הכבשים שהיו מיועדים להישלח מפורטלנד, אוסטרליה, למחרת בבוקר. הפעולה עצרה את המשלוח של 70,000 הכבשים למדינות מוסלמיות במזרח התיכון, שכן החדרת בשר החזיר הופכת את בשר הכבשים לטמא, על-פי חוקי האיסלאם.
עדכון (מתוך גיליון 127, 5.12.2003)
הכבשים ה"טמאים" נשלחים לכוויית
ב-5.12.2003 התחילו בנמל פורטלנד (אוסטרליה) להעמיס כ 74,000 כבשים על האונייה אל שווייח. האונייה צפויה להפליג ב 6.12. המשלוח התעכב כשבועיים וחצי, לאחר שפעילי Animal Liberation הכניסו שרידי חזירים למזונם של הכבשים, במטרה "לטמא" אותם עבור הלקוחות המוסלמים ולעצור את המשלוח. לדברי הממשלה, המדובר בכ 1,800 כבשים, אשר נשלחים לשחיטה ולהפיכת גופם למזון לחיות "מחמד". רובו הגדול של המשלוח מועמס על האונייה, לאחר שממשלת כוויית הצהירה כי תקנה את הכבשים. התחייבות הכווייתים לא ניתנה עדיין בכתב; החקלאים דורשים במשלוח זה ובאחרים התחייבות בכתב לקבלת החיות מן המדינות הקונות. ההתחייבות ניתנת בקלות בדרך-כלל ובימים אלה נמצאים 290,000 כבשים במסע ימי מאוסטרליה למדינות אחרות.
ראלף האנהאוזר, שנעצר בחשד ש"טימא" את הכבשים, צפוי לקנס על סך 17,000 דולר ועד שתי שנות מאסר. מפלגת הדמוקרטים האוסטרליים הגישה לממשלה ב 3.12 עצומה עם 65,000 חתימות, של אזרחים הקוראים להפסקת המשלוחים החיים.
עדכון (מתוך גיליון 145, 9.4.2004)
קנס סמלי ל"מזהם" הכבשים
בית-המשפט באדלייד, אוסטרליה, פסק קנס על סך 140 דולר אוסטרליים לראלף האנהאוזר, שהורשע בפריצה לדיר חזירים ו"פגיעה ברכוש". האנהאוזר התפרסם בדצמבר 2003 בחשד ש"זיהם" את מזונם של כבשים בשרידי חזירים, במטרה להופכם לבלתי ראויים לקנייה בעיני לקוחות ערביים ולעצור בכך את משלוחם דרך הים. חקלאים זועמים על העונש, לאחר שמעל ראשו של האנהאוזר היה תלוי איום בקנס על סך 17,000 דולר ושנתיים מאסר.
עדכון (מתוך גיליון 147, 23.4.2004)
מנסים לעצור בגופם העמסת כבשים
העמסת כבשים למשלוח למזרח התיכון ממשיכה, תוך מאבק במפגינים. ב 22.4.2004, קשרו עצמם מפגינים בנמל פורטלנד (דרום אוסטרליה) לספינת גרר, בניסיון למנוע עגינה והעמסת כבשים על אוניית המשלוחים "אל מסילה". 45,000 (או 80,000 לפי דיווח אחר) כבשים נועדו להידחס לאונייה. עשרות מפגינים מטעם הארגון Animal Liberation New South Wales הגיעו למקום במשך יומיים. המחאה הייתה צפויה מראש, והתאחדות החוואים של ויקטוריה נערכה לפעולה משפטית נגד המפגינים. שוטרים חתכו את כבלי המפגינים הקשורים כדי לאפשר לאונייה לעגון, ואז קפצו שני מפגינים למים כדי לגרום עיכוב נוסף. המפגינים שנקשרו, נעצרו והואשמו בהסגת גבול. לבסוף עגנה האונייה והכבשים מועמסים ויישלחו לכוויית. ההפגנה סוקרה בכלי התקשורת באוסטרליה תוך חשיפה של ביקורת על מדיניות הממשלה, שאינה עוצרת את המשך המשלוחים. שר החקלאות, וורן טראס, דיבר בפומבי נגד המפגינים ואמר, שהממשלה פועלת לפי דו"ח קנירי. כזכור, הדו"ח, שהוזמן על-ידי ממשלת אוסטרליה, קבע שורת המלצות, ובכלל זה המלצה לסגור את נמל פורטלנד מחודש מאי. הממשלה נענתה להמלצות הדו"ח באופן סלקטיבי ומוגבל בלבד. על סך 17,000 דולר ושנתיים מאסר.







אנונימוס בפייסבוק








