ווגמנס: תעשיית הביצים והמשפט האמריקאי

החקירה

בקיץ 2004 יצא צוות של חוקרי ארגון קטן בשם Compassionate Consumers, מרוצ'סטר שבמדינת ניו יורק, לצלם במשק ביצים ענק במדינה. המשק נמצא בבעלות חברת ווגמנס (Wegmans) והוא המתקן הגדול מסוגו במדינה, ובו 750,000 תרנגולות. ווגמנס שם על קרטוני הביצים שהוא משווק תווית "מאושר לפי טיפול בבעלי-חיים" (Animal Care Certified) ומפיץ מידע על התנאים הטובים לכאורה ששוררים בלולי החברה. החברה סירבה לבקשת הארגון לבקר בלולים, ובעקבות זאת יצא צוות הארגון לבצע חקירה סמויה. על בסיס צילומים מהביקורים ומידע נוסף על ווגמנס, הפיק הארגון את אחד הסרטים התיעודיים הטובים ביותר שנוצרו על תעשיית הביצים, Wegmans Cruelty. הסרט ניתן להורדה מאתר Compassionate Consumers וכן לצפייה באיכות אינטרנט.

בלולי ווגמנס

צוות Compassionate Consumers מצא בלולים תרנגולות במצב קשה, במידה רבה כמו בכלובי סוללה אחרים בעולם, ובכלל זה בישראל. התרנגולות בלולי ווגמנס כלואות במשך כל חייהן הבוגרים בכלובי תיל חשופים. הצפיפות הגדולה אינה מאפשרת להן למתוח כנפיים, לעמוד בנוחות, לבצע אמבט חול או לנקות את נוצותיהן. פחות מ-60 עובדים מפקחים על כל 750,000 התרנגולות בקומפלקס המבנים. לכן תרנגולות חולות, פצועות או לכודות בתיל הן תופעה רווחת במשק. תרנגולות שנתפסו ברשת הכלוב אינן מסוגלות להגיע למזון ולמים, או שהן נרמסות על-ידי חברותיהן לכלוב, ולעתים קרובות גוועות באיטיות מהתייבשות, מחנק או מפציעה. התרנגולות החולות נותרות למות ללא כל טיפול. החוקרים מצאו המוני תרנגולות מתות בכלובים. גופותיהן היו במצבים שונים של ריקבון, תוך התמזגות לתוך רצפת הכלוב. שאר התרנגולות נאלצו לחיות על הגופות. החוקרים חילצו מהלול 11 תרנגולות במצב קשה, וחלקן מתו מהר.

תרנגולת עם כנף שנתפסה בסורגי הכלוב בלול ווגמנס 

תרנגולות חיות על תרנגולת מתה בלול ווגמנס 

אנג'י

באתר Compassionate Consumers מובא סיפורן של כמה תרנגולות שחולצו. הסיפורים שופכים אור על גורלן של חלק מהתרנגולות בלול. תרנגולת שקיבלה את השם אנג'י נמצאה מתחת לכלובים לאחר שהצליחה לברוח איכשהו. מתחת לכלובים יש רק ערימות זבל עצומות, ללא מזון ומים. בין התרנגולות שנמצאו שם היו כאלה שנכנעו וחיכו למותן בתוך הריקבון, אולם אנג'י נותרה עדיין נותרה רוח להיאבק. מספר החוקר:



באופן מפתיע, נוצותיה של אנג'י היו במצב טוב יחסית לתרנגולות בכלובים, והיא הייתה רזה פחות מהן. זאת אף על-פי שהיא בקושי הייתה מסוגלת ללכת. כדי להסיר את הגוש שסביב רגליה, היה צורך להשרות אותן בתמיסה של מים ומי חמצן, ולאחר מכן להשתמש במכשיר קיצוץ. לאחר רבע שעה של עבודה, יצאו רגליה לחופשי.

אנג'י לפני ניקוי הרגליים 

המתעד – לכלא

בקיץ 2005, לאחר הפצת הסרט, נעצרו שלושת החוקרים לפי בקשת ווגמנס. אדם דוראנד (בתמונה), בן 26, ראש הארגון ומפיק הסרט Wegmans Cruelty, הואשם בפריצה, בהסגת גבול ובגניבה (הכוונה היא ל"גניבת" 11 התרנגולות). שתיים משותפותיו הואשמו בהסגת גבול ובגניבה. במהלך המשפט, בדק התובע המחוזי את הלולים – ובאופן אבסורדי לא מצא שם עדות להתעללות בבעלי-חיים. דוראנד, ללא עבר פלילי, כפר באשמת הפריצה, ומערכת המשפט המליצה על עונש ללא מאסר. אולם ווגמנס דרש מאסר – ולמרבה התדהמה זכה לשיתוף-פעולה מלא של השופט. ב-16.5.2006 גזר בית-המשפט על דוראנד חצי שנת מאסר, שנת מאסר על תנאי, 100 שעות עבודות שירות ו-1,500 דולר קנס. על שתי שותפותיו נגזר מאסר על תנאי. דוראנד נלקח מיד לכלא. עורך-הדין שלו אמר שיגיש ערעור.

לול טיפוסי בווגמנס: התובע המחוזי לא מצא הוכחות להתעללות בבעלי-חיים 

מערכת המשפט בשירות התעשייה

העונש שנגזר על דוראנד הוא יותר מתמוה: השופט, דניס קיהו, פעל כאילו היה סוכן של התעשייה. בארצות-הברית רווחת בשנים האחרונות מדיניות של כוח נגד פעילי זכויות בעלי-חיים, כאשר התמיכה בתעשיות מוצגת במסווה של "לוחמה בטרור" – התירוץ הקלוש שעולה במקרים שבהם הטרידו אנשים הפוגעים בחיות או גרמו נזק למתקנים. במקרה של Compassionate Consumers, לא נעשה אף אחד מאלה. פעילי הארגון ביצעו לא יותר מפעילות עיתונאית אלמנטרית. אפילו באווירת ההתנפלות על פעילי זכויות בעלי-החיים בארצות-הברית, לא ייחסו לדוראנד ולשותפותיו פעילות "טרור". השופט העלה טענה אבסורדית אחרת – על רקע הזוהמה השוררת בלולים – ולפיה החוקרים סיכנו את בריאות התרנגולות. אולם השיפוט שלו נשען בעיקר על עוינות מופגנת כלפי פעילות חברתית. הוא כינה את דוראנד "המוח המתכנן מאחורי פשע מתוזמר בקפידה". עוד אמר השופט, שהוא היה מונע את הפצת הסרט אילו יכול היה לעשות זאת לפי החוק, והוסיף: "אני מאמין שיש לך אג'נדה פוליטית שכתוצאה ממנה אתה סובל מאשליות מוטעות שהמעשה שלך ראוי לאות כבוד במקום לאות הקלון הראוי לו... הפגנת באמצעות מילים ומעשים בוז ניכר כלפי הקורבן שלך וכלפי חוקי מדינת ניו יורק." דברים אלה מדהימים כמעט כמו שהם מטרידים. תעשיות בעלי-החיים בארצות-הברית מצליחות לחסל כל ביקורת על-ידי רמיסת זכויות האזרח, בחסות מערכת המשפט.