העצמות מתעקמות
תרנגול מעוות גנטית בתעשיית הבשר
המחלה מתפשטת
תפוצתה של המחלה גדלה במהירות. במהלך שנות ה 90, החלו חברות ה"טיפוח" לשווק לראשונה "קווים גנטיים" (כלומר, תרנגולים שעוותו מבחינה גנטית לצרכים מסחריים), שבהם סובלים יותר ממחצית התרנגולים מ TD. המחלה מטרידה את חוקרי החקלאות ואת החקלאים, כי היא גורמת למותם של אפרוחים רבים ולפסילתם של רבים אחרים במשחטות. במחקר שנערך בשנת 1992 בארצות-הברית נמצא, כי שיעור מקרי ה TD הוכפל בערך מאז 1958, והוא מגיע ל 55% בזכרים ול 40% בנקבות. סקירה שנעשתה לאחרונה בדנמרק מצאה TD אצל 57% מכלל התרנגולים (זכרים ונקבות) בתעשיית הבשר שם. ב 1995 פורסם מחקר בתחום זה גם בישראל, ובו נמצא כי TD מופיעה ב 50-100 אחוזים מכלל תרנגולי ההודו, וב 20-100 אחוזים מכלל תרנגולי הבית ("פטמים").
במהלך שנות ה 90, החלו חברות ה"טיפוח" לשווק לראשונה "קווים גנטיים" שבהם סובלים יותר ממחצית התרנגולים מ-TD
ניסויים באפרוחים
בכנס של חוקרי עופות לצרכים תעשייתיים, שהתקיים לפני שבועיים באשקלון, הציגה אפרת מונסונגו אורנן (מִנהל המחקר החקלאי, בית דגן) מחקר ב TD. אורנן לקחה קבוצת אפרוחים ו"הלבישה" על כנפיהם הקטנות ועל גבם "תרמיל" ובתוכו כמויות שונות של חול, במטרה להכביד עליהם עוד יותר. בהשוואה בין אפרוחים עם שקי חול לעומת אפרוחי "ביקורת" ללא שקים, נראה כי האפרוחים עם שקי החול, העדיפו, כצפוי, לרבוץ יותר; הם כמעט לא עמדו, וכשעמדו היו רגליהם פשוקות וגבם כפוף. תוצאותיו ה"מפתיעות" של הניסוי: בעופות שבהם הועמס משקל רב יותר על הגב - הוקצנה מחלת ה TD. לטענתה של אורנן, הניסוי ממחיש "מה יהיה בעוד 10 שנים", בגלל המשך ה"טיפוח" לגדילה מהירה יותר. החוקרת תיארה גם ניסויים נוספים, שנעשו כדי ליצור TD באופן מלאכותי באחוזים גדולים של העופות: למשל, היא הלעיטה אפרוחים בתירם (כימיקל מזיק), עד ש 80% מהעופות פיתחו כשילת רגליים.
העצמות לא נושאות את הגוף
לחיות עם עצמות מעוקמות
אפילו חוקרת כמו אורנן, שפרנסתה על גרימת המחלה לאפרוחים, הזכירה בדבריה, כי "המחלה פוגעת קשות ברווחת החיה. זה ללא ספק גורם לה סבל רב." האפרוחים סובלים מכאבים קשים, כדברי אורנן: "כתוצאה מעיוותים ושברים בעצמות הרגליים [הם] אינם מסוגלים לעמוד ולהגיע למזון ולמים, ולכן נחלשים ומתים." גם אלה שמסוגלים ללכת, ממעטים לעשות זאת. הדבר ניכר גם במקרים הנדירים, שבהם מחזיקים תרנגולים בשטח פתוח, כמו בלול האורגני במשק זֵר, בכפר יהושע. מספר חגי כהן, שביקר במקום:"במשק יש תרנגולות מהזן ש'טופח' להטלת ביצים. הן כמעט בנות שנתיים, ועדיין מתרוצצות, מנקרות, מתעופפות, סקרניות וחקרניות. בלול הסמוך יש פטמים אורגניים. יש להם חצר, כיאה למשק אורגני, אבל התרנגולים, בני שבועות ספורים, גיל שבו היו אמורים להיות הכי פעילים - בקושי זזו. רובם רבצו ללא תנועה, וכשהלולן רצה להראות לנו שהם יכולים לצאת לחצר - היה ממש צריך להבהיל אותם כדי שהם ידדו לעברנו. זה מראה, שכשהעיוות הגנטי כל-כך חריף, תנאי האחזקה הופכים לעניין משני. הסבל כבר בנוי לתוך הגוף שלהם."
פטמים אורגניים בכפר יהושוע. מתקשים ליהנות מהחצר העומדת לרשותם בשל מבנה גופם המעוות. הם מרבים לרבוץ ונוטים לקרוס לאחר צעדים ספורים. ניתן להבחין בנטיית גופם הלא טבעית של התרנגולים קדימה, בשל משקל החזה המופרז.
והפתרון?
אפרת אורנן נשאלה בהרצאתה, מדוע לא לנסות להזין את האפרוחים במזון מרוכז פחות בתחילת הגידול, כך שיגדלו מעט יותר לאט, ותימנע מחלת ה TD (שיטה שכבר הוכחה יעילותה כדי לצמצם את הפגיעה ברגליים)? החוקרת חייכה ושאלה:"אז מה עשינו בזה? ... אנחנו רוצים לטפל במחלה, אבל קודם כל אנחנו רוצים עופות שגדלים מהר... הרי אפשר כבר פשוט לחזור לקווים הגנטיים הישנים, לא צריך להסתבך. הם לא סבלו מהמחלה. אבל הם גם לא היו רווחיים כמו הקווים של היום."
ובאמת, העניין לא ייפתר בחוגי התעשייה עצמה. מבחינת הלולנים, המחלה מועילה בכך, שהעופות הכבדים ממעטים לזוז ו"לבזבז" אנרגיה, ובו-בזמן היא מזיקה בתמותה הגבוהה שהיא גורמת. מבחינתם, הנזק עולה בהרבה על התועלת, אך הרווחים מן הגדילה המואצת אף עולים על הנזק. כל עוד הכסף נותן את הטון היחיד, ימשיכו מחלות קשות, שאינן גורמות לתמותה בשיעור גבוה מאוד, להיות "רווחיות" בחישוב הסופי. רק לחץ צרכני ופוליטי מצד פעילי זכויות בעלי-חיים וצרכני מזון אורגני, להגביל את מידת העיוות הגנטי המותר בתעשיות-החי, יעזור לתרנגולים. נושא זה כבר עומד על סדר-היום של ארגוני רווחת בעלי-חיים באירופה ובארצות-הברית.