הגבלת הסחר הבינלאומי בחיות בר

תוכן המאמר: ועידת CITES בהאג, יוני 2007  ועידת CITES בסנטיאגו, נובמבר 2002 

CITES והגנה על חיות

יש להדגיש, שאמנת CITES לא מבקשת לכבד את זכויותיהם של בעלי-חיים. היא אינה מנסה למנוע הרג של חיות בר, למנוע עינוי של חיות או לערער על מעמדן של חיות בר כסחורה. מטרת האמנה המוצהרת היא למנוע הרג, העלול להביא ל"ניצול יתר" ולהכחדה של מינים; זהו הסכם בין ממשלות, שנועד להבטיח כי "המסחר הבינלאומי בדגימות של חיות וצמחים לא יסכן את הישרדותם". עם זאת, ל-CITES יש חשיבות עצומה במניעת ציד ועינוי של מיליוני חיות.

ועידת CITES בהאג, יוני 2007

ב-15.6.2007 הסתיימה בהאג, הולנד, ההתכנסות ה-14 של הוועידה על סחר בינלאומי במינים בסכנת הכחדה (CITES). בוועידה השתתפו נציגי 171 מדינות והיא נמשכה 13 ימים. אנו מביאים את ההחלטות הבולטות מתוך למעלה ממאה החלטות שהתקבלו בוועידה.

לווייתנים

ההחלטות שהתקבלו בהתכנסות ה-14 בהאג מאשררות את עמדת CITES נגד ציד מסחרי של לווייתנים. את הניסיון להסיר את ההגבלות על סחר בינלאומי בלווייתנים מובילות יפן ואיסלנד. לאחר ויכוח לוהט בנושא, החליטו נציגי המדינות החברות לאמץ את הצעת אוסטרליה, שלפיה CITES לא יבחן מחדש מעמדם של מיני לווייתנים כל עוד "הוועידה הבינלאומית לציד לווייתנים" (שמורכבת מ-60 מדינות בקירוב) מתמידה באיסור שלה על ציד מסחרי של לווייתנים.

דגים

מין חדש נכנס לרשימת המינים המוגנים לפי CITES: הצלופח*. מין זה נודד בין האוקיינוס האטלנטי לנחלי אירופה ונדוג למאכל במספרים גדולים; מעריכים שהאוכלוסייה המגיעה לאירופה הצטמצמה ב-90% עד 98% מאז שנות ה-70.

הוועידה בהאג הכניסה לרשימת המינים המוגנים שישה מתוך שבעת מיני המסורנים – קבוצת דגים הקרובים לכרישים וחיים במים רדודים באזורים טרופיים וסובטרופיים. המסורנים ניצודים בשל סנפיריהם, בשרם, הכבד שלהם שממנו מפיקים שמן דגים, החרטום דמוי-המסור שלהם, וכן עבור תצוגה באקווריומים. המינים נוספו לנספח I של CITES – רשימה שהמינים הנכללים בה אסורים בסחר בינלאומי.

הוועידה החליטה להדק את הפיקוח על הסחר בקוויאר, בניסיון להגן על דגי החדקן (קוויאר הוא ביצי דגים, בדרך-כלל חדקנים). לפי דרישה שנקבעה כבר בשנת 2002, מדינות התופסות ומייצאות את ביצי הדגים יצטרכו לשלוח ל-CITES הצעות למכסות לאישור; כעת נוספה לכך הדרישה, שלהצעת המכסה יצורפו הערכות מדעיות התומכות במכסה המוצעת (כלומר: נתונים המראים שהמכסה לא תכחיד את הדגים) והמידע יהיה פתוח לכל מדינה המבקשת זאת. יש לציין, שוועדת בעלי-החיים ב-CITES סירבה בשנה שעברה לאשר מכסות ייצוא לביצי דגים מהים הכספי, אולם ניסיון זה להגן על דגי החדקן אינו מצליח, כי היקף הסחר השחור גדול יותר מהיקף הסחר החוקי. נראה שניתן להציל את החדקנים בטבע בעיקר באמצעות חרם צרכנים.

הוועידה דחתה ברוב קטן את הצעת גרמניה, בגיבוי האיחוד האירופי וארצות-הברית, להגן על שני מיני כרישים. אלה נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מדיג לייצור מרק סנפיר ושימושים בבשרם, בעורם ובשומן שלהם, ומתפיסתם כ"תוצר-לוואי" של דיג המכוון למינים אחרים, כגון טונה. המינים הם קוצן מצוי – במקורו בעל אזורי תפוצה נרחבים, אולם בעשור האחרון הצטמצמה אוכלוסייתו בצפון האוקיינוס האטלנטי ל-5% ממה שהייתה; ולאמנה חוטמנית מצפון האוקיינוס האטלנטי והים התיכון, שאוכלוסייתה בצפון האוקיינוס ירדה ל-11% בארבעת העשורים האחרונים. בסוף שנת 2006 התקבלה באיחוד האירופי החלטה להגן על שני מינים אלה, אך אירופה היא עדיין צרכנית מרכזית שלהם. ההצעה נדחתה בגלל התנגדות יפן, נורבגיה, קוריאה, סין ומדינות דרום-אמריקאיות.

פילים

הוועידה ה-14 החליטה לאפשר מכירה בינלאומית חד-פעמית בשנהב. הסחר הבינלאומי בשנהב נאסר על-ידי CITES ב-1989, אולם בוצוואנה, נמיביה, דרום אפריקה וזימבבווה ביקשו פטור מהאיסור כדי למכור שנהב "שהושג באופן חוקי מעדרים בריאים ומנוהלים כהלכה", כלומר, לדבריהן – מפילים שמתו באופן טבעי מאז 1989. לטענת מדינות אלה, המכירות נועדו לקידום שימור הפילים – אולם רוב המומחים לשימור חיות בר מעריכים, שהסחר החוקי בחיות בר ובמוצרים שהופקו מהן מעודד את הציד ואת הסחר הבלתי חוקיים. הפשרה שהושגה בהאג מאפשרת לכל אחת ממדינות אלה לבצע מכירת שנהב חד-פעמית, בנוסף על 60 טון שנהב שיימכרו על-ידי הארבע יחד. לאחר מכירות אלה, לא ידונו ב-CITES באף הצעה נוספת לבצע מכירות במשך תשע השנים הבאות. פשרה זו מוצגת על-ידי סוכנויות הידיעות כהישג היסטורי – לאחר דיונים מפרכים במשך שנים – מול הצעתן של 21 מדינות אפריקאיות, בראשות קניה, לקבוע איסור מוחלט על סחר בשנהב למשך 20 שנה. בכל מקרה, אסונם המרכזי של הפילים הוא הסחר הבלתי חוקי בשנהב, בעיקר בין קונגו, ניגריה וקמרון לתאילנד ולסין. להערכת הארגון IFAW, לפחות 20,000 פילים נהרגים בשנה עבור הסחר בשנהב, ומאה מפקחי ציד נהרגים בניסיון להגן על הפילים.

במקביל לפגישת CITES הודיעה הנהלת אתר המכירות הפומביות eBay על הפסקת כל סחר בינלאומי בשנהב דרך האתר, החל מסוף יוני 2007. לפי IFAW, הכרזת eBay היא צעד תקדימי נגד סחר בשנהב באמצעות האינטרנט. סקר שביצע הארגון בפברואר מצא כי 94% מהשנהב הנסחר דרך eBay עלול להיות בלתי חוקי; עוד נמצא, שמדיניות eBay במדינות השונות בעניין סחר בשנהב לא נאכפה.

טיגריסים

הוועידה ה-14 החליטה על התנגדות לגידול טיגריסים בשבי. בסין מוחזקים במשקים מיוחדים קרוב ל-5,000 טיגריסים. ב-1993 נכנס לתוקף בתחומי סין איסור על הסחר באברי טיגריסים, אולם החקלאים הסינים מוכרים אברי טיגריסים לשימושים "רפואיים", למסעדות ולקישוט. במהלך הוועידה ה-14 גילו מומחי CITES שבשר טיגריס זוהה בבדיקות גנטיות במסעדה בסין; רשת טלוויזיה בריטית אף חשפה שבשר טיגריסים מוצע בתפריט. הוועידה האיצה בסין לאסור את קיומם של משקי טיגריסים מסחריים. החלטת CITES באה בתגובה ללחץ שמפעילים משקיעים על ממשלת סין להסיר את האיסור על הסחר באברי טיגריסים. במתקני הגידול אוגרים גופות של טיגריסים בתקווה שהחרם יוסר וניתן יהיה לסחור בקלות במוצרים שהופקו מהגופות. בנוסף לכך, סחר חוקי יעודד ציד בלתי חוקי כמקור זול יותר לאברי טיגריסים (בתמונה, מתוך כתבת CNN) וצפוי להביא להכחדה מהירה של אוכלוסיית הבר בעולם. את ההצעה להאיץ בסין לבטל משקי טיגריסים הגישה ארצות-הברית, והצטרפו אליה שלוש מדינות שיש בהן אוכלוסיות בר של טיגריסים: הודו, נפאל ובוטאן. ההצעה התקבלה בהסכמה נרחבת. בתגובה, סין הודיעה שלא תסיר את האיסור על סחר בטיגריסים מבלי להאזין לחוות-דעת מדעיות מרחבי העולם. סין גם הצטרפה לטיוטת הצעת מאת הודו, נפאל ורוסיה, הקובעת שמשקים לטיגריסים צריכים להיות מוגבלים לכמות הנחוצה לתמיכה באוכלוסיית הבר.

לוריס

CITES אישרה את הצעתה של קמבודיה לאסור את הסחר בלוריס אטי (לוריס עצל) – כחמישה מינים זעירים של קיפוף (פרימאט), שנמצאים בין הודו לאינדונזיה, בסכנת הכחדה. הלוריסים ניצודים לסחר בינלאומי כ"חיות מחמד", ומעריכים ש-30% עד 90% מתים בהובלה, ותינוקות גוועים בשבי בהיעדר טיפול אימהי. ככל הנראה, הרס בתי-גידול וכן ציד כדי לייצר מגופם "תרופות" לשוק המקומי פוגעים בחיות ממין זה עוד יותר.

צבאים

הצעת אלגי'ריה לספק הגנה (לפי נספח I ל-CITES, האוסר סחר בינלאומי) לצבי רים התקבלה בקונצנזוס. אויביו העיקריים של צבי זה הם ציידים. אולם הצעתה אלג'יריה לספק הגנה לשני מינים אחרים נדחתה: תת-המין הצפון-אפריקאי של האיל האדמוני, הנפגע ככל הנראה בעיקר בגלל אובדן בתי-גידול לטובת חקלאות (כולל מרעה); וצבי קווייר, אף הוא מצפון אפריקה, קורבן של אובדן בתי-גידול וציד. האיחוד האירופי, התאחדות הנסיכויות ויפן טענו שאין מידע על סחר בינלאומי במינים אלה, בעוד שהמדינות שבהן חיים הצבאים הבהירו שקשה במיוחד לאסוף מידע על סחר בלתי חוקי בהם.

זוחלים

הוועידה ה-14 אסרה כל סחר בינלאומי בלטאת החרוזים המקסיקנית. פחות מ-250 לטאות כאלה שרדו בבית-גידולן הטבעי, עקב ציד עבור אספנים, אובדן בתי-גידול וחיסול על-ידי מקומיים.

ולסיום, הוועידה החליטה להתיר מחדש סחר מוגבל בקיימן שחור, מין של אליגטור ברזילאי. הגנת CITES עד כה הובילה להתאוששות האוכלוסייה של מין זה, המוערכת כיום ב-16 מיליון פרטים.



התכנסות CITES ה-15 תתקיים בקטאר בשנת 2010.

*לאור העובדה ששמות רוב המינים שהוזכרו בכתבה אינם נפוצים בעברית ולעתים מקורות שונים בעברית נוקבים בשמות שונים למין אחד, לפניכם השמות הלטיניים: צלופח – Anguilla anguilla; משפחת המסורנים – Pristidae; קוצן מצוי – Squalus acanthias; לאמנה חוטמנית – Lamna nasus; משפחת החדקניים – Acipenseridae; הסוג לוריס אטי – Nycticebus; האיל האדמוני מתת-המין הצפון-אפריקאי – Cervus elaphus barbarus; צבי קווייר – Gazella cuvieri; צבי הנגב – Gazella dorcas; צבי רים – Gazella leptoceros; לטאת החרוזים המקסיקנית –Heloderma horridum; קיימן שחור – Melanosuchus niger.

ועידת CITES בסנטיאגו, נובמבר 2002

ב-16.11.2002 נסגרה בסנטיאגו, צ'ילה, ועידת האו"ם ה-12 על מסחר בינלאומי במינים הנמצאים בסכנת הכחדה (CITES). בוועידה השתתפו נציגי 160 מדינות והיא נמשכה שבועיים. אנו מביאים את ההחלטות החשובות שנקבעו בוועידה.

התוצאות

בוועידה שהסתיימה ב-16.11.02 זכו חיות ממינים רבים להגנה חדשה, אולם חלו גם נסיגות בהגנה על חיות אחרות. ארצות-הברית ואירופה נמנעו במקרים רבים מהתערבות בהשמדת חיות במדינות מתפתחות. בעמדתה של ארצות-הברית חלה נסיגה משמעותית ביחס לשנים קודמות, והיא תמכה לא פעם בהסרת ההגנה על חיות (למשל, בהתנגדות יוצאת-דופן להגנה על שני מיני תוכים). זהו ביטוי למדיניותו האנטי-סביבתית של ממשל בוש.

ניצחון ללווייתנים

ב- נאסר ציד לווייתנים למטרות מסחריות, אולם יפן השיגה אישור לצוד לווייתנים "למטרות מחקר" - מאות רבות מהם מדי שנה - כשבשרם נמכר למאכל ביפן, בטענה המשונה שהמכירות נועדו לממן את המחקר. לקראת הוועידה השנה, לחצה יפן להסיר את איסור הציד מעל שני מינים (minke ו Bryde's), בתירוץ שאוכלוסיותיהם גדולות מאוד. ההצעה היפנית לא התקבלה, כמו גם ההערכות האופטימיות של יפן על גודל האוכלוסייה. מעניין לציין, שאפילו נורבגיה, שאף היא ממשיכה לעסוק בציד לווייתנים, התנגדה ליוזמה היפנית. נציגי יפן הביעו חשש, שבעקבות הסירוב להצעתם, ייאסר גם דיג טונה. אולם מאחר ש 60-70 מדינות צדות טונות, אין זה סביר שאיסור כזה יתקבל, גם אם הטונות נכחדות. האינטרס המסחרי גבר גם על הצעת אוסטרליה להגן על דג גדול של מים עמוקים בים הדרומי (Patagonian toothfish), שנופל קורבן לדיג המוני.

מינים ימיים נוספים

בוועידה השנה זכו בהגנה מינים יבשתיים חדשים, למשל - עשרות מיני זוחלים במדגסקר, שנלכדים בהמוניהם בתור "חיות מחמד" אקזוטיות. אולם הדגש הבולט היה על מינים ימיים.

• מין מסוים של דולפין (Black Sea bottlenose dolphin), זכה לראשונה להגנה על-ידי CITES - המסחר בדולפינים אלה נאסר, לאחר שרבים מהם נלכדו לדולפינריומים עבור מופעי בידור או לפרויקטים האופנתיים של טיפול בבני-אדם.
• סוס הים זכה השנה להגנה - חלקית, אמנם - מעתה יהיה מותר רק מסחר תחת פיקוח, שמטרתו לאמוד את ממדי האוכלוסייה וממדי ההרג, ולבסס על כך את הצעדים הבאים. זהו יונק טרופי וסוב-טרופי, החי באזורי מים רדודים, שם הוא כמעט נכחד. צדים אותו להכנת תרופות סיניות מחלקי גופו, למופעי בידור ואף כדי להפכו ל"חיית מחמד".
• השנה, לראשונה בהיסטוריה של CITES, זכו שני מיני כרישים (כריש לווייתן ו-basking shark - הדגים הגדולים בעולם) להגנה מוגבלת - מול התנגדותם של היפנים. כמאה מיליון כרישים ניצודים מדי שנה בעולם. את הכרישים צדים לבשר או עבור הסנפירים - ולא פעם משליכים את הכריש בחזרה למים כשהוא פצוע ומדמם עד מוות.
• לרשימת המינים המוגנים נוספו 26 מינים של צבי ים, אשר ניצודים בכל העולם עבור בשרם ולשם הפקת מוצרים מהשריון שלהם. יש המחזיקים מינים של צבי בר במשקים ומוכרים את הצבים שגדלו שם; משק של צבים ממין מקומי נמצא באיי קיימן, ובריטניה הגישה בשם איי קיימן בקשה, להתיר את המסחר בצבים מן המשק. משתתפי CITES דחו את הבקשה, משום שהמסחר בצבים מן המשק מעודד את המסחר במין זה בכלל, והדבר מעודד ציד - הלקוחות אינם מבחינים בין צב המגיע מן המשק לצב שניצוד בים. הוזכרו גם הצפיפות והזוהמה השוררים במשק, ואחוזי התמותה הגבוהים של צבים כתוצאה מכך.

אסון לפילים

האכזבה הגדולה של הוועידה היא התרת דמם של פילים. ב 1989 נכנס הפיל האפריקאי לרשימה של CITES, עם איסור בינלאומי על המסחר בשנהב, לאחר שאוכלוסיית המין הצטמצמה במחצית בתקופה קצרה. בוועידה השנה, ביקשה קבוצה של מדינות דרום אפריקאיות לחדש את המסחר בשנהב "תחת פיקוח", בתירוץ שמסחר מבוקר יביא לפחות הרג בלתי חוקי, אשר משגשג בכל אפריקה. קניה והודו התנגדו בנחרצות לחידוש המסחר - ללא הועיל. דרום אפריקה, נמיביה ובוצוואנה קיבלו אישור לבצע מכירה חד-פעמית של השנהב שברשותן. המכירה הכוללת היא 60 טון (כלומר, כ-8,000 פילים מתים!). CITES תקים מערכת פיקוח על ציד הפילים והמסחר בשנהב, והיא דחתה את בקשתן של זימבבואה וזמביה למכור שנהב. אולם משמעות החלטות אלה תהיה עלייה בציד הפילים. משעה ששנהב אינו מוחרם ומושמד, אלא נמכר על-ידי המדינה, המסחר הבלתי חוקי פורח אף הוא - כפי שכבר הוכח בניסיון דומה שנעשה ב-1997. הציידים, חמושים במיטב כלי הנשק, טובחים בפילים עבור השוק באסיה, בעיקר. לא פעם הם משתמשים במשור חשמלי כדי לעקור את השנהב מגוף הפיל, בעודו גוסס מיריות.

הדובים בסין

שימוש בנוזלי המרה של דובים אסיאתיים שחורים קיים ברפואה הסינית בקנה-מידה זעיר כמסורת עתיקה. ב 20-25 השנים האחרונות, התפתח ניצול הדובים לממדי תעשייה, שבה מנוצלים כ 7,000 דובים. התרופות ושאר המוצרים נמכרים בכל העולם בחנויות לרפואה סינית. הדובים נלכדים ומוחזקים בתנאים מחרידים במשך כ 10 שנים, ואת מיץ המרה שלהם סוחטים על-ידי החדרת צינורית לגופם, בתוך פצע פתוח. הדובים מאבדים את שפיותם בכלובים הזעירים, ופוצעים את עצמם בחבטות ובשפשופים חוזרים על סורגים. ההחלטה שהתקבלה ב CITES היא, שעד לשנה הבאה צריכות המדינות המשתתפות לדווח על הצעדים שנקטו כדי למנוע את הסחר הלא חוקי במוצרים אלה.