עגנון: סיפור בלי בשר

הצמחוני כ"אאוטסיידר"

אחד מגיבוריו הבולטים של עגנון הוא חמדת, שכמו עגנון עצמו, אף הוא צמחוני. ב"גבעת החול" מתפקדת צמחונותו של חמדת כאנטי-ממסדית - חמדת מצטייר כדמות חריגה ויוצאת-דופן, על רקע "המציאות הבשרית" שסביבו, הכוללת תאוות גסות, זיוף וכו'. ב"סיפור פשוט", שרוח ההתמרדות בחברה ובערכיה הוא אחד מנושאיו העיקריים, מתגלמת הצמחונות באורח קיצוני בדמות דודו של הירשל, המתואר כמי ש"יצא מן השורה". בשיגעונו הזמני, מדמה הירשל (שפירוש שמו הוא "צבי") את עצמו לתרנגול הירא מהשחיטה, ובכך הוא מזדהה עם קורבנה של החברה זוללת הבשר. הירשל מורד כנגד החברה החומרנית וערכיה, מרד הבא לידי ביטוי גם בצמחונותו:

הצמחוני כפציפיסט - האטליז כזירת מלחמה

ב"עד הנה" מקביל סירובו של המספר הצמחוני לאכול בשר לסירובו לקחת חלק במלחמה. כך הוא מעמת בין בשר הגברים הנהרגים בקרב לבין בשר בעלי-החיים, שקונות הנשים באטליז:

כבד על המצפון

בשלב מוקדם יותר בסיפור, נותנת לו קרובת משפחתו כבד אווז, ולמראה שמחתה על שהשיגה לו כבד אווז בימי רעב, אין בלבו לגלות לה שהוא צמחוני, וכך מתואר הגיבור, שהכבד אשר בידיו מכביד על לבו:



הכבד השותת של האווז מתפקד כהמחשה לכבד השותת של המספר, שכן במקרא הכבד נתפס כמקום משכן הרגשות. אלא שכבד האווז שבסיפור אינו סמל גרידא ל"כבדו" של המספר (או "רפרנט נעדר", במונחיה של אדמס); הכבד השותת של האווז, הנמצא בידיו בניגוד לרצונו, הוא הגורם הממשי ל"ייסורי הכבד" שלו. בהמשך, מלכלך דם האווז את המספר ובטעות חושבים שנפצע, ולבסוף, מצליח המספר להיפטר מהכבד ונותנו לחייל רזה במיוחד - וכך עולה שוב ושוב ההקבלה בין דם בני-האדם שנשפך במלחמה לבין דם בעלי-החיים שנשפך בבתי-המטבחיים.

דמויות של בעלי-חיים ביצירותיו

אהדת עגנון לבעלי-חיים ניכרת בכתביו השונים, המאוכלסים בעלי-חיים רבים. על אף שבמקרים רבים בעלי-החיים ביצירותיו הם בעלי תכונות אנושיות ומתפקדים ככפילים לגיבורים האנושיים, בהתאם למסורת המשלים בספרות, רבים מבעלי-החיים ביצירות עגנון מצטיינים באינדיבידואליות ואינם בהכרח נחותים מהאדם. במקרים רבים נזנחת זווית ראייתו של האדם, והעולם נמסר לנו כפי שהוא עשוי להצטייר בעיני החתולה (לסונקה ב"הכנסת כלה"), התרנגול (ב"סיפור פשוט"), הכלב (בלק ב"תמול שלשום") או הלילית (ב"תמול שלשום"). בנאומו עם קבלת פרס נובל בשנת 1966, מפרט עגנון את ההשפעות המרכזיות שספג - כתבי הקודש, משנה, תלמוד ומדרשים, פוסקים ומשוררים, וגם - בעלי-חיים: