 
מנהג הכפרות גורם סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. אם יש לכם מכרים או קרובים הנוהגים לקיים מנהג זה, ידעו אותם בצער בעלי-חיים שעלול להיגרם אם ישתתפו בטקס, והבהירו כי החלופה המקובלת בעולם הדתי ל"כפרות התרנגולים" היא "פדיון כפרות" (תרומה). אפשר להדפיס את הכרוז: " הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש", המיועד לקהל דתי והמסתמך על פסקי הלכה, השוללים את מנהג ה"כפרות". ניתן לחלק כרוז זה באזור בתי-כנסת, לתלותו על לוחות מודעות של בתי-כנסת ולהניחו בבתי-כנסת בימי שבת.
במשרד אנונימוס אפשר לקבל כרוזים בגודל A3. אפשר להזמין דרך הטלפון (דניס 052-8012583) או הדואר האלקטרוני. נא לציין אימייל, טלפון ושם מלא.
|
|
5 סיבות טובות לאכול את הכלב שלך
|
| |
בכנס הארצי השמיני לתקשורת קהילתית (22.9.2008) נבחר הסרטון "5 סיבות טובות לאכול את הכלב שלך" בתור הכתבה הטובה ביותר ששודרה אי-פעם בערוץ הקהילתי. הסרטון הופק בשנת 2002 על-ידי אנונימוס בשיתוף עם אינדימדיה, ושודר בערוץ הקהילתי במסגרת יומן חייתי.
הסרטון, בהנחייתו של השחקן עומר ברנע, מצביע באופן אירוני על היתרונות המוסריים, הבריאותיים והסביבתיים שיש לאכילת הכלב המשפחתי על פני אכילת בעלי-חיים שגודלו במשקים תעשייתיים, ומטרתו היא לעורר מחשבה ביקורתית על תעשיית הבשר. הכנס לתקשורת קהילתית נערך בחיפה בהשתתפות כאלף יוצרי טלוויזיה, ח"כ אורית נוקד וראש עיריית חיפה.
הזכייה היא הזדמנות טובה להפיץ את הסרטון בין החברים! ( לקישור נוסף לסרטון).
|
אנונימוס מקיימת ללא תשלום הרצאות מבוא לזכויות בעלי-חיים
בעברית ובערבית. ההרצאות מותאמות לנוער בגיל חטיבת-הביניים ובית-הספר התיכון. צוות המרצים קטן ואיכותי,
עם ניסיון רב בהסברה מול קבוצות של נוער, ילדים וחיילים, ובמסגרות נוספות.
פרטים במשרד: info@anonymous.org.il 03-6204878
|
משמרות הסברה למען בעלי-חיים במשקים ולעידוד צמחונות
מתקיימות בימי ג', בשעות 17:30-19:30, בפינת רח' המלך ג'ורג' / בוגרשוב. תיאום הגעה מראש- חובה.
ארבל 054-5614526 rbmanb@gmail.com
|
אנונימוס מוכרת על-ידי המדינה לשירות לאומי.
בני השירות פועלים באנונימוס 40 שעות בשבוע, במשך שנה או שנתיים, ומתגוררים בדירת פעילים.
שירות לאומי באנונימוס הוא בין המעניינים והמאתגרים ביותר.
בני השירות מתנסים במגוון תחומים ופעילויות ורוכשים ידע ומיומנויות, והכי חשוב,
עוזרים לבעלי-חיים!
השירות הלאומי באנונימוס מקנה את כל הזכויות הקבועות בחוק לבוגרי שירות לאומי.
מועמדים לשירות לאומי צריכים להיות בני 18-21 ובעלי פטור מצה"ל (מכל סיבה שהיא).
השירות יחל בחודשים הקרובים ויתקיים בתל-אביב. מספר המקומות מוגבל...
פנו אלינו בטלפון 03-6204878 או ב דואל.
|
מתוך הכרה מוסרית בעובדה שבעלי-חיים עוברים אינספור חוויות הדומות לחוויות שכולנו מכירים – סבל והנאה,
פחד ושמחה, סקרנות ושעמום, קשרים חברתיים, יחסי הורים וצאצאים ועוד – אני סבור/ה כי אין הצדקה
להתעלמות מצרכיהם של בעלי-החיים, וכי חובה עלינו כבני-אדם וכחברה לפעול להגנה על זכויותיהם הבסיסיות.
זכויות אלה כוללות, בין היתר, את הזכות שלא לסבול מאלימות, מרעב ומצמא,
את הזכות להתקיים במרחב המאפשר תנועה חופשית ואת זכותו של כל בעל-חיים להתנהג בהתאם לטבעו.
אני קורא/ת בזאת לרשויות לחוקק חוקים ותקנות להגנה על זכויותיהם של בעלי-החיים,
ומתחייב/ת לנסות ליישם כפי יכולתי גם באורח חיי הפרטי הרגלים שימנעו פגיעה בבעלי-חיים.
לחתימה על העצומה לחצו כאן
|
|
תורמים לאנונימוס – ומקבלים זיכוי ממס
|
| |
|
המכתבים זורמים למרכז אנונימוס. כותב טל: "אתם צריכים להשקיע את כל התקציב בסרט טלוויזיה שיראה את הזוועה שבלולים וברפתות!" למשרד מתפרצת ליטל: "תפסיקו עם ההסברה! את השחיטה אפשר לעצור רק בכוח!" והנה אביטל על קו הטלפון: "למה אתם מדברים נגד החקלאות?! צריך לגשת לאנשים עם נושאים שקל להם לעכל - בריאות, קרקסים, ניסויים בקוסמטיקה... חומר נוסף - רק מתחת לשולחן!"
|
אחד מן התירוצים הנפוצים לצריכת מוצרים מן החי, ולכאורה אחד המשכנעים ביותר, קובע שהצריכה האישית ממילא מצומצמת מכדי להשפיע על גורל החיות. אריאל צֹבל מנסה להבין את מהות הטענה ולהשיב עליה.
|
|
שרשרת המזון, מעגל החיים - ושאר סיפורים על טבע העולם |
|
|
הטיעון הכי-הכי מוחץ.
מישהו (או מישהי) רוצה לאכול בשר בלב שקט. הוא מזדעזע לשמוע על תנאי החיים הנוראים שבהם מוחזקים בעלי-חיים לפני שהופכים אותם ל"בשר". הוא מסכים אתך, שההרגל שלו לא מצדיק פגיעה כזו בתרנגולת. הוא אפילו יודע, שתזונה צמחית יכולה לכלכל אותו מצוין. בקיצור, לא פשוט לשמור על לב שקט. הוא חושב רגע, מודאג, ולפתע מטיח בך בהקלה:
"כולנו חלק משרשרת המזון!"
(או:
"הרי זהו מעגל החיים!",
או:
"ככה זה בטבע!"
וכן הלאה). משכנע? בהחלט לא - אלא אם רוצים, רוצים מאוד - למצוא תירוץ.
|
|
|
אמאבא, מהיום אנ'לא אוכלת בשר! |
|
|
יום אחד קמה גורית, בת 14, דפקה על השולחן והודיעה: "אמאבא, מהיום אנ'לא אוכלת בשר!" אבא גיחך. אמא אמרה: "לא יעלה על הדעת!" עברו שבועיים. אבא הפסיק לגחך. אמא המשיכה לנופף לגורית ב"עוף" מול הפרצוף ("מה שהילדה הכי אוהבת"). עברו חודשיים. אבא אמר: "גבירתי הצעירה, המשחק נגמר!" גורית אמרה: "לא יעלה על הדעת!" אמא החלה להשתיל נתחי בשר מוסווים בתבשילי ירקות. גורית זרקה הכל לפח. אבא רץ לרופא. אמא רצה לפסיכולוג. אבא האשים את "החברות של הילדה". אמא את אבא. אבא את אמא. שניהם את גורית. וכך עד עצם היום הזה. אם לא נשבר שם אחד מן הצדדים כתוצאה מהפעלת כוח בלתי סביר.
|
הרג ללא הגבלה.
ניתן לחשוב, כי בהשוואה לחיות אחרות שבני-אדם נוהגים לאכול, הדגים הניצודים בים הפתוח הם ברי-מזל יחסית, משום שהסבל היחיד הנגרם להם הוא בהמתתם. אולם בניגוד לבעלי-חיים אחרים המגודלים בשיטות מתועשות, אין בנמצא תקנות המגבילות את אופן הריגתם של דגים, והם מומתים בשיטות האכזריות ביותר. יש לזכור,
שהדגים מרגישים כאב
וחווים פחד בדומה לבעלי-חוליות אחרים. כאשר מוציאים אותם מהמים הם נחנקים למוות. עם לכידתם הם מתפתלים ומפרפרים כדי לחמוק, ודגים רבים שנלכדו ברשת או באמצעות קרס נאבקים עד כדי התשה-עצמית, המשתקת אותם במשך שעות. שינוי לחץ האוויר הדרסטי, כתוצאה מהעלאת דגים מעומק הים, עלול לגרום לדימום מהזימים. מישוש הדגים בזמן המיון בעודם חיים פוגע בעורם. העברת הדגים בין מכלים, ריקון המכלים לצורך מיון ועוד, גורמים לשטפי-דם תת-עוריים בבטן, בחזה ובסנפירי הזנב. יש החותכים להם את הזימים ומותירים אותם לדמם למוות. לעתים מחשמלים אותם, ולעתים הולמים בראשם.
|
רוב הטבעונים וגם הצמחונים שבינינו, מסתדרים לא רע עם מגבלות התזונה שהצבנו לעצמנו, כל עוד אנו בבית: שפע
המוצרים הצמחיים
שמציפים כיום את השוק ונגישות גבוהה
למתכונים צמחיים
עושים את הבחירה המוסרית לקלה ונוחה יותר. העניין שונה כשיוצאים מהבית. שם, בחוץ, קשה יותר. מטרתה של סקירה כללית זו - לציין כמה מהאפשרויות הבולטות שניצבות בפני הצמחונים והטבעונים האוכלים בחוץ. כמובן, מנות צמחיות ניתן למצוא גם במסעדות שונות מאלה המצוינות כאן. בכל מקרה, מומלץ, כאשר מעיינים בתפריט, להבהיר למלצר/ית כי אינכם אוכלים מוצרים מהחי ולבקש ייעוץ. ייתכן כי מרכיבים מסוימים מהחי ניתנים להשמטה או להמרה, גם אם אפשרות זו אינה מצוינת בתפריט.
|
|
מסתירים את פרצופו המכוער של הבשר |
|
|
לאו דווקא מגעיל.
הרוב המכריע של אוכלי הבשר בחברה שלנו היו מזדעזעים לו הוגשה על צלחתם תרנגולת שלמה שבושלה בנוצותיה, או ראש אפוי של עגל. הם ודאי לא היו מסוגלים לנעוץ סכין ומזלג במנות חריגות אלה - ולאכול. צורת הגשה זו נראית לאוכלי הבשר דוחה ומגעילה לא פחות משהיא נראית כך לצמחונים: כולנו רגישים - לא רק הצמחונים. רגישות זו כלל איננה "אינסטינקטיבית", כפי שקל כיום לחשוב, אלא היא תופעה היסטורית חדשה. אנו לומדים אותה מינקות, כפי שבנות ובני דורות קודמים ותרבויות אחרות למדו, ועדיין לומדים, רגישויות שונות לחלוטין.
|
|
|
